פרק ה
תמורה פרק חמישי משנה א' ב' ש ָהי ְּתָ ה ְּמ ֻעב ֶֶּּרת ,אֹומֵּר (א) כֵּיצַד ַמע ֲִרמִים עַל ַהבְּכֹור שלא יגיע לידי הכהן ,בהמה ְּמ ַבכ ֶֶּּרת שזו לה לידה ראשונה ֶּ ש ָלמִים ,יָלְּדָ ה ש ְּב ֵּמעֶּי ָה שֶּל זֹו ,אִם זָכָר ,עֹולָה ,יָלְּדָ ה זָכָר ,יִק ְַּרב עֹולָה .ואם אמר ְּואִם נְּ ֵּקבָה ,זִ ְּבחֵּי ְּ בעל העדר ,מַה ֶּ ש ָלמִים .ואם אמר זאת וגם זאת אִם זָכָר עֹולָה ,אִם נְּ ֵּקבָה זִ ְּבחֵּי שְּ ָלמִים ,יָלְּדָ ה זָכָר ּונְּ ֵּקבָהַ ,הזָכָר יִק ְַּרב נְּ ֵּקבָה ,תִ ק ְַּרב ְּ שנִי יי ָמכֵּר ְּל ַחי ָיבֵּי עֹולָה ,וְּדָ מָיו ֻחולִין. שנֵּי זְּכ ִָריםֶּ ,א ָחד ֵּמהֶּן יִק ְַּרב עֹולָהְּ ,ו ַה ֵּ ש ָלמִים( :ב) יָלְּדָ ה ְּ עֹולָהְּ ,ו ַהנְּ ֵּקבָה תִ ק ְַּרב ְּ ש ָלמִים ,וְּדָ מֶּי ָה לעצמו שנִי ָיה תִ י ָמכֵּר ְּלחַיי ָבֵּי ְּ ש ָלמִים עבור עצמו לנדרוְּ ,ו ַה ְּ ואם יָלְּדָ ה שְּתֵּ י נְּקֵּבֹותַ ,אחַת ֵּמהֶּן תִ ק ְַּרב ְּ שמְּעֹון בֶּן ַג ְּמלִיאֵּל אֹומֵּר ,אין זה בכור אֵּין קְּדֻ שָה ָחלָה ֲע ֵּליהֶּן: חּולִין .יָלְּדָ ה ֻטמְּטּום ְּוַאנְּדְּ רֹוגִינֹוסַ ,רבָן ִ בבלי תמורה כד' ע' ב' גמרא ,אמר רב יהודה ,מותר להטיל מום בבכור קודם אומר הפסוק אומר בכור לא יקדיש הקדישות ת"ל שיצא לאוויר העולם ,ושואל תנן ,אומר אדם מה "איש אותו" אותו אי אתה מקדיש אבל מקדיש אדם בכור הקדישות ,ועדיין אני אומר "הוא" "לא יקדיש" שבמעיה של זו עולה ,ומדייק דווקא עולה אין, אבל יקדישוהו אחרים ,ת"ל "בבהמה" בבהמה שלמים לא [ואת] אמרת דמצית מפקעת ליה עסקתי ,יכול לא יקדישנו בבטן ת"ל "אשר יבוכר מקדושתה ,ועונה אמר לך רב יהודה ה"מ מה שנאמר לה'' רק מאותו רגע משיבוכר לה' אי אתה מקדיש, במשנה בזמן שבית המקדש קיים ,כי קאמינא אנא, אבל אתה מקדיש בבטן ,יכול אף ולדי כל הקדשים כן בזמן הזה שבין כה וכה דלא חזי להקרבה ,ושואל אי אפשר לשנות להם קדושה אחרת משל אימם ת"ל בזמן הזה מאי למימרא ועונה מהו דתימא נגזר דלמא "אך ,חלק בכור מן האחרים ,מכל מקום אלמא ס"ל נפיק רוב ראשו וקשדי ביה מומא ,ושואל ואימא הכי ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושין ,ושואל א"ל רב נמי יש מקום לחשוש ולגזור ,ועונה אפילו הכי הא עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו, להטיל מום קודם יציאה מן הרחם עדיפא (יתירא) עולה ,האם עולה הוי או בכור הוי? ומסביר שאלתו ומסביר אם תלד בכור מדאתי ביה לידי גיזה ועבודה: עולה הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק הוא כליל במשנה אם נקבה זבחי שלמים :ושואל נקבה מי קא לשם או בכור הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק קדשה בבכורה? ועונה סיפא אתיא לבהמה דהקדש במילתיה הוא? לשון אחרת שכן קדושה חיילא לחטאת :במשנה ,ילדה שני זכרים כו' :ושואל אמרי עליה? או דלמא בכור הוי שכן קדושתו מרחם ,ועונה אי בהמה דהקדש היאך דאקדיש עולה ,ליהדר עולה א"ל מאי תיבעי לך כבר קדמו לך היינו דבעי אילפא, אידך נהוי בקדושתיה דאימיה וולד חטאת? ועונה אמר על הלקט ויקרא כג' (כב) ּובְּ קֻ ְּצ ְּרכֶׁם אֶׁ ת ְּק ִּציר סיפא אתאן לבהמת חולין :במשנה ,ילדה טומטום ַארצְּ כֶׁם ֹלא ְּתכַ לֶׁה ְּפַאת ָש ְּדָך בְּ קֻ ְּצ ֶׁרָך וְּ לֶׁקֶׁ ט ְּק ִּצ ְּירָך ֹלא ְּ ואנדרוגינוס כו' :ושואל אמאי אין קדושה חלה ְּתלַקֵ ט לֶׁעָ נִּי וְּ ַלגֵר ַת ֲעזֹב אֹתָ ם אֲ נִּי ְּי ֹדוָד אֱֹלהֵ יכֶׁם :עם עליהן מרחם? ועונה ,קסבר רבן שמעון בן גמליאל נשירת רובו יהא הפקר ,האם לקט הוי או הפקר ולדות קדשים בהוייתן בזמן לידתם הן קדושין דאי הוי? לקט הוי שכן קדושתו בידי שמים ,או דלמא ס"ד ממעי אמן הן קדושין אמאי אין קדושה חלה הפקר הוי שכן זוכין בו עניים ועשירים ,ועונה ואמר עליהן הא תפסתינהו קדושה דאימייהו ,אלא שמע אביי מאי תיבעי ליה דברי הרב הקדוש ברוך הוא מינה ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים ,והאי ויש תנא ודברי תלמיד בעל השדה דברי מי שומעים? וודאי אחר סבר ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושים דתנו לרב ה"נ דברי מי שומעים דברי הקדוש ברוך שאמר רבנן ויקרא כז' (כו) אַ ְך בְּ כוֹר אֲ ֶׁשר ְּיבֻכַ ר לַי ֹהוָה "לי כל בכור" בִּ בְּ הֵ מָ ה ֹלא י ְַּק ִּדיש ִּאיש אֹת ֹו ִּאם שוֹר ִּאם ֶׁשה לַי ֹהוָה הּוא :אילו (לא) נאמר "בכור" "לא יקדיש" הייתי משנה ג' ש ָלמִים ש ָלמִים ,דְּ ב ָָריו ַקי ָימִים .אבל אם הקדים ואמר הִיא ְּ (ג) הָאֹומֵּר על בהמת חוליןְּ ,ולָדָ ּה שֶּל זֹו עֹולָה ְּוהִיא ְּ ש ָלמִים ,דִ ב ְֵּּרי ַרבִי ֵּמאִירָ .אמַר ַרבִי יֹוסֵּי ,אִם ְּלכֵּן נִתְּ ַכ ֵּּוון מִתְּ ִחלָה שהוולד יהיה עולה , ּו ְּולָדָ ּה עֹולָה ,ה ֲֵּרי זֹו ְּולַד ְּ ש ָלמִים נִ ְּמלְַך וְָּאמַר ְּולָדָ ּה עֹולָה ,ה ֲֵּרי שנֵּי שֵּמֹות ְּכ ֶּאחָת ,דְּ ב ָָריו ַקי ָי ִמ יםְּ .ואִם ִמשֶָּאמַר ה ֲֵּרי זֹו ְּ הֹואִיל ְּואִי ֶּא ְּפשָר ִלקְּרֹות ְּ ש ָלמִים: זֹו ְּולַד ְּ בבלי תמורה כה' ע' א' גמרא אמר רבי יוחנן הפריש חטאת מעוברת וילדה אם שיירו משוייר והם שני חטאות נפרדות שכן עובר ויש לפניו עכשיו שני חטאות רצה בה מתכפר רצה הנולד לאו ירך חלק מגוף אמו הוא ,נמצא דהוה ליה בולדה מתכפר ,ומסביר מאי טעמא ,קסבר רבי יוחנן כמפריש שתי חטאות לאחריות ,רצה מתכפר בה רצה היינו טעמא דאמר קרא מפורשות "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" ועונה אלא ודאי לימא מחלוקת תנאים כי הני תנאי ,דתניא ,השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבעה חודשים חי ואינה צריכה שחיטה ,תני חדא אין נאכלת אלא כחטאת ,אין נאכלת אלא לזכרי כהונה ,ואינה נאכלת אלא ליום אחד ,ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים ,ותניא אידך ,נאכלת לכל אדם ונאכלת בכל מקום ונאכלת לעולם ,מאי לאו תנאי דתנא קמא סבר ,שיירו אינו משוייר ,ומר סבר שיירו משוייר ,ודוחה אמר לך רבי יוחנן ,דכ"ע אם שיירו משוייר ,והני תנאי בהא קמיפלגי ,דמר סבר ולדי קדשים בהוייתן בזמן יציאה מן הרחם הן קדושים ,ומר סבר ולדי קדשים במעי אמן הן קדושים ,ואיבעית אימא לא קשיא ,כאן בשהקדישה ולבסוף נתעברה בלידה מתקדשת כאן בשנתעברה ולבסוף הקדישה בבטן קדושה ,ושואל מתקיף לה רבא ממאי דטעמא דרבי יוחנן אם שיירו משוייר דלמא היינו טעמא דרבי יוחנן רצה בזה רצה בזה מתכפר דאדם מתכפר בשבח הקדש ,ודוחה אמר ליה רב המנונא רבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן היה ויתיב לקמיה דרבי יוחנן ושמע את כל הדיון ולא אהדר ליה האי שינויא ,ואת אמרת טעמא דרבי יוחנן משום דאדם מתכפר בשבח הקדש? במשנה אם משאמר הרי זו שלמים נמלך כו' :ושואל פשיטא ולדן שלמים ,אלא מה חשבת כל אימת דבעי מימלך? ועונה אמר רב פפא לא נצרכה אלא שאמר בתוך כדי דיבור ,ומסביר מהו דתימא תוך כדי דיבור כדיבור והאי עייוני הוא דקמעיין וקצת מהסס קא משמע לן: מתכפר בחבירתה ושואל מותיב רבי אלעזר למדנו במשנה היא שלמים וולדה עולה ,הרי זה ולד שלמים, ושואל ואי סלקא דעתך אם שיירו משוייר הרי זה ולד שלמים ,הרי זו שלמים מכוח עצמם בעי מיתנא? ועונה אמר רב טבלא ,בר מינה אל תתייחס אל דההיא ,הא אמר רב לתנא ,תני הרי זו שלמים ,ושואל מיתיבי האומר לשפחתו הרי את נשארת אצלי שפחה וולדך בן חורין ,אם היתה עוברה זכתה לו, ושואל אי אמרת בשלמא אם שיירו אינו משוייר, נמצא עובר ירך חלק מגוף אמו ,משום הכי זכתה לו ,והוי ליה ודומה הדבר כמשחרר חצי עבדו ,ומני ובשיטת ר' מאיר היא ,כדתניא ,המשחרר חצי עבדו יצא לחירות ,ומסביר גיטו וידו באין כאחת ,ושואל ואי אמרת שיירו משוייר ,עובר לאו ירך אמו הוא אמאי זכתה לו? והא תניא נראין שהעבד זוכה לקבל גט שחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו ,ולא מיד רבו שלו ,אלא שמע מינה אם שיירו אינו משוייר ותיובתא דרבי יוחנן תיובתא ,ועונה ,אלא לימא אם שיירו משוייר מחלוקת תנאי היא ,דתניא ,האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד ,ולדה כמוה דברי ר' יוסי הגלילי ,וחכמים אומרים דבריו קיימין, משום שנאמר שמות כא' (ד) ִּאם אֲ ֹדנָיו יִּתֶׁ ן ל ֹו ִּא ָשה וְּ יָלְּ דָ ה ל ֹו בָ נִּים א ֹו בָ נוֹת ָה ִאשָה וִילָדֶּ י ָה תִ ְּהי ֶּה לַאדֹונֶּי ָה וְּהּוא יֵצֵ א בְּ גַ פ ֹו :ושואל לא מובן קרא מאי תלמודא לרבנן? ועונה אמר רבא קרא לתמיכה לרבי יוסי הגלילי ,דקתני ולדה כמוה ,שנאמר "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה ,ומדייק מאי לאו בהא קמיפלגי ,דרבי יוסי סבר שיירו אינו משוייר ,ורבנן סברי משוייר ,ודוחה אמר לך רבי יוחנן ,דכולי עלמא שיירו משוייר ,והכא משנה ד' מּורת עֹולָה ,דִ ב ְֵּּרי ַרבִי ֵּמאִיר שנתפס הלשון הראשון ש ָלמִים ,ה ֲֵּרי זֹו תְּ ַ מּורת ְּ מּורת עֹולָה ּותְּ ַ (ד) אמר יהודי ה ֲֵּרי זֹו תְּ ַ שנֵּי שֵּמֹות ְּכ ֶּאחָת, שאמרָ .אמַר ַרבִי יֹוסֵּי ,אִם אמנם ְּלכֵּן נִתְּ ַכּוֵּן מִתְּ ִחלָה שיהיו שניהם ,הֹואִיל ְּואִי ֶּא ְּפשָר ִלקְּרֹות ְּ מּורת מּורת עֹולָה נִ ְּמלְַך ושינה את דעתו ְּוָאמַר תְּ ַ דְּ ב ָָריו ַקיָמִין ושווי חציו עולה וחציו שלמים .וְּאִם ִמשֶָּאמַר תְּ ַ מּורת עֹולָּה כדבריו הראשונים : ש ָלמִים ,ה ֲֵּרי זֹו תְּ ַ ְּ בבלי תמורה כו' ע' א' קריבה קא משמע לן :תנו רבנן ,האומר בהמה זו גמרא א"ר יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן ,הכל חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים ,כולה מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו ,דברי הכל תקרב עולה דברי ר"מ ,וחכמים אומרים תרעה עד תפוס לשון ראשון ,ואם אמר מפורשות לא תחול זו שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה תמורת עולה אלא אם כן חלתה זו ,תרווייהו קדשי ונמכר ומתחלק ובדמי חציה תמורת שלמים ,א"ר יוסי אם לכך נתכוון לשניים לא נחלקו אלא כגון משנתינו ,דאמר תמורת מתחלה ,הואיל ואי אפשר להוציא שני שמות כאחת עולה תמורת שלמים ,דר' מאיר סבר מדהוה ליה דבריו קיימין ,ושואל ,רבי יוסי היינו רבנן? ועונה למימר תמורת עולה ושלמים ,ואמר תמורת עולה כולה רבי יוסי קתני לה ,תניא אידך אמר בהמה תמורת שלמים הויא ליה כאומר תחול זו ואח"כ תחול חציה עולה וחציה חטאת (כולה) תיקרב עולה דברי זו וזה בלתי אפשרי ורבי יוסי סבר ,אי אמר תמורת ר"מ ,ר' יוסי אומר תמות שיש בה מרכיב של חטאת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה בעצמה ואינה של שני שותפים ,הקדיש חציה שלו ,וחזר ולקח חציה אחרת מן השותף והקדישה ,קדושה ,ואינה קריבה, ועושה תמורה ,ותמורתה כיוצא בה ,ומסכם מדברי רבי יוחנן שמע מינה תלת ,שמע מינה בהמה שהיה בה קדושת דמים נדחה ,ושמע מינה בעלי [חיים] נדחין ,ושמע מינה דיחוי מעיקרו הוי דיחוי ,אמר אביי ,הכל מודים היכא דאמר חציה עולה וחציה מעשר דברי הכל עולה קריבה ,אבל שואל היכא דאמר חציה תמורה וחציה מעשר מאי? יש סברה תמורה קריבה שכן נוהגת בכל הקדשים או יש סברה אחרת דלמא מעשר קריבה ,שכן מעשר בהמה מקדיש התשיעי אשר לפניו ולאחריו את האחד עשרה ? ועונה תיקו: ושוין באומר ,חציה חטאת וחציה עולה שתמות, ושואל שוין מני ועונה ר"מ ,ושואל פשיטא? ועונה מהו דתימא אי לאו דאשמעינן שמתה הוה אמינא טעמא דר"מ לאו משום תפוס לשון ראשון אלא היינו טעמא ,חטאת מעורבת קריבה ואפילו כי אמר חציה חטאת והדר אמר חציה עולה קריבה ,קא משמע לן דלא ,שכן לשון ראשון קובע תניא אידך ,אמר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קריבה, עושה תמורה ותמורתו כיוצא בו וגם לא קריבה מני וזאת בשיטת רבי יוסי היא? ושואל פשיטא דקדושה ואינה קריבה ועונה תמורתה שאין מקריבים אותה איצטריך ליה ,דמהו דתימא נהי דהיא לא קרבה ,אבל תמורתה תקרב קא משמע לן ,ומסביר מאי שנא היא דלא קרבה דהויא לה קדושה דחויה ,תמורתה נמי מכוח קדושה דחויה קאתיא ,אמר רבי יוחנן ,בהמה משנה ה' מּורה. מּורה .אבל אם אמר זֹו ְּמ ֻח ֶּללֶּת עַל זֹו ,אֵּינֹו תְּ ָ מּורת זֹו ,או ֲחלִיפַת זֹו ,ה ֲֵּרי זֹו תְּ ָ (ה) אמר ה ֲֵּרי זֹו תַ חַת זֹו ,או תְּ ַ ְּואִם ָהי ָה ֶּהקְּדֵּ ש ַבעַל מּום ,ונפדה עם השני והראשון בעל המום יֹוצֵּא ְּל ֻחולִין ְּוצ ִָריְך ַלעֲׂשֹות דָ מִים :שהקדש לא יפסיד מן החליפין בבלי תמורה כו' ע' ב' איסורא נשאל אחרת היו לפניו שתי בהמות של גמרא ושואל מן המשנה משמע למימרא דתחת קודש ואחת מהן בעלת מום ,ושתי בהמות של חולין לישנא דאתפוסי ,החלפה הוא? ורמינהו ,קדשי בדק ואחת מהן בעלת מום ,ואמר הרי אלו תחת אלו ,מהו? הבית אמר חליפת זו תמורת זו לא אמר כלום ,אמר מי אמר תמימה תחת תמימה לאתפוסי בתמורה ,והזוג תחת זו או מחוללת על זו דבריו קיימין ושואל ואי השני בעלת מום תחת בעלת מום לאחולי ולפדותה? סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא מאי שנא רישא או דלמא תמימה דחולין תחת בעלת מום דהקדש, ומאי שנא סיפא? ועונה אמר אביי תחת משכחת לה בעלת מום דחולין תחת תמימה דהקדש ,ועבר לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי לישנא דאתפוסי פעמיים על הלאו ותרוייהו לקי ? ואם ת"ל אפילו דכתיב ויקרא כג' (כח) ְּואִם תַ חְּתֶּ י ָה תַ עֲמֹוד ַה ַבה ֶֶּּרת ו וְּטהֲר ֹ וְּהוא כֵהָ ה ְּשאֵ ת הַ ִּמכְּ וָה ִּהוא ִּ ֹלא פָ ְּשתָ ה בָ עוֹר ִּ כאן כל היכא דאיכא היתירא לא עביד איסורא הַ כֹהֵ ן כִּ י צָ ֶׁרבֶׁ ת הַ ִּמכְּ וָה ִּהוא :ומצד שני דאחולי, ולאחולי הוא ,ולא לקי על השנייה נשאל עוד אחרת דכתיב ישעיה ס' (יז) תַ חַת ַהנְּחֹושֶּת ָאבִיא זָהָב וְּ תַ חַ ת היו לפניו שלש בהמות של קדש ואחת מהן בעלת הַ בַ ְּרזֶׁל ָאבִּ יא כֶׁסֶׁ ף וְּתַ חַ ת הָ עֵ ִּצים ְּנח ֶֹׁשת וְּ תַ חַ ת הָ אֲ בָ נִּים מום ,ושלשה בהמות של חולין תמימות ,ואמר הרי ְּש ְּמ ִּתי ְּפקֻ דָ תֵ ְך ָשלוֹם וְּ נֹגְּ ַשיְִּך ְּצדָ קָ ה :והלכך גבי בַ ְּרזֶׁל ו ַ אלו תחת אלו ,מי אמרינן מדתמימות תחת תמימות קדשי מזבח דעבדין תמורה לישנא דאתפוסי הוא ,גבי לאתפוסי בתמורה תמימות נמי תחת בעלת מום קדשי בדק הבית דלא עבדין תמורה לישנא דאחולי לאתפוסי בתמורה או דלמא הכא נמי כל היכא דאיכא הוא ,אמר רבא אפילו בקדשי מזבח משכחת לה היתירא לא עביד איסורא וההיא האחת בתרייתא לישנא דאחולי ,הוא כגון שהיה הקדש בעל מום ,א"ר לאחולי כפדיון הוי? ואם תימצי לומר הכא נמי כיון אשי אפילו בבעל מום נמי משכחת לה לישנא דאחולי דאכתי גברא לא איתחזק באיסורי לא שביק התירא ומשכחת לישנא דאתפוסי ,שם ומחזיק את ידו ועביד איסורא ,נשאל עוד בעי רב אשי ,היו לפניו אקודש ,חול הוי שכוונתו להחליף ,שם את ידו ארבע בהמות של קדש ואחת מהן בעלת מום ,וארבע אחול ,קודש הוה שכוונתו להמיר ,ושואל בעי אביי, בהמות של חולין ,ואמר הרי אלו תחת אלו מהו? הכא היו לפניו שתי בהמות של קדש בעלות מום ,ושתי ודאי כיון דאיתחזק גברא באיסורי (בכולן) לקי בהמות של חולין תמימות ,ואמר הרי אלו תחת אלו בארבע מלקיות ,או דלמא אף על גב דאיתחזק מהו? ,מי אמר לאתפוסי ולקי מחמת איסור תמורה ? באיסורא ,לא שביק איניש היתירא ועביד איסורא או דלמא כל היכא דאיכא היתרא לא שביק מזניח והוי בתרייתא לאחולי הוי? ועונה תיקו :במשנה אם ועוזב איניש היתרא ועביד איסורא? ואם תרצה לומר היתה הקדש בעל מום יצא לחולין כו' :אמר רבי כל היכא דאיכא היתרא לא שביק איניש ועביד יוחנן ,יצא לחולין דבר תורה ,וצריך לעשות התאמת דשמואל ,ורבי ירמיה אית ליה דשמואל ודוחה לא בין דמר ובין דמר אית ליה דשמואל ,אלא דרבי יונה סבר כי אמר שמואל דיעבד ,אבל לכתחלה לא אמר, ורבי ירמיה סבר אפילו לכתחלה ,ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך ,ודקא קשיא לך מתניתין אלו דברים הקדשות ,זאת נסביר כדרב חסדא ,דאמר רב חסדא אין להן אונאה כשיש ביותר משישית ואמור אינן בתורת אונאה ,דאפילו פחות מכדי אונאה חוזר ומתבטל אמר עולא ,לא אמרו אונאה בהקדש אלא בשמוי בתרי הדיוטות אבל בשמוי בתלתא על ידי שלושה שהם כבית דין ואף על גב דאתי במאה לא הדר ,ושואל איני והאמר רב ספרא היכא אמר מאה כתרי ותרי כמאה ,לענין עדות ,אבל לענין אומדנא בתר רוב דעות אזלינן ,ותו אפילו תלתא ראשונים ותלתא אחרונים ששמים ביותר האם לא אזלינן בתר בתרא? ומסביר משום דיד הקדש תמיד על העליונה? ועונה קסבר עולא כל עניין צריך לעשות דמים ,הוא מדבריהם וכל דרבנן אקילו בה רבנן: דמים שלא יבוא הקדש לידי הפסד מדבריהם ,וריש לקיש אמר אף צריך לעשות דמים דבר תורה ,ושואל במאי עסקינן במחלוקת זו? אי נימא אאונאה הפסד של שישית ? ושואל בהא נימא ריש לקיש אף צריך לעשות דמים [דבר תורה]? והא תנן אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות ,ועונה אלא וודאי אבטול מקח כשההפסד יותר משישית ושואל בהא נימא רבי יוחנן צריך לעשות דמים מדבריהם ,האמר רבי ירמיה אקרקעות דחולין ורבי יונה אמר אהקדשות מכל מקום תרווייהו משמיה דר' יוחנן אמרי אונאה אין להן, ביטול מקח יש להם ,ועונה לעולם אביטול מקח, ואיפוך ,ושואל ומי מצית אמרת איפוך? ,הניחא למ"ד אהקדשות וכל שכן אקרקעות ,אלא למאן דאמר אקרקעות אבל הקדשות אין להן ביטול מקח, היכי איפוך להא? ועונה אמר רבי ירמיה לשיטתי לא תיפוך ,ושואל ואולי זו מחלוקת אחרת לימא בדשמואל קא מיפלגי ,דאמר שמואל הקדש שוה מנה, שחיללו על שוה פרוטה מחולל ,דר' יונה לית ליה משנה ו' (ו) אמר ה ֲֵּרי זֹו תַ חַת ַחטָאת סתם או ,וְּתַ חַת עֹולָה סתם ,אין זו תמורה ולכן ֹלא ָאמַר כְּלּום .אבל אמר תַ חַת ַחטָאת שי ֶּש לִי בְּתֹוְך ַה ַבי ִתָ ,הי ָה לֹו ,דְּ ב ָָריו ַקיָמִין .אִם ָאמַר עַל ְּב ֵּהמָה זֹו ,או וְּתַ חַת עֹולָה זֹו ,או תַ חַת ַחטָאת וְּתַ חַת עֹולָה ֶּ ְּטמֵָּאהְּ ,ועַל ַב ֲעלַת מּום ,ה ֲֵּרי אֵּלּו עֹולָהֹ ,לא ָאמַר כְּלּום .אמר ה ֲֵּרי אֵּלּו לְּעֹולָה ,י ִ ָמכְּרּו ְּויָבִיא בִדְּ מֵּיהֶּם עֹולָה: בבלי תמורה כז' ע' ב' גמרא ,אמר רב יהודה אמר רב ,מתני' דלא כרבי לאשם או לעולה ,אי אפשר למכור מיד ,אלא בעיין מאיר ,דאי כרבי מאיר הא סבור הוא אין אדם מוציא מומא ,א"ר יהודה אמר רב מתני' דלא כרבי שמעון, דתנן ר"ש אומר המפריש נקיבה לאשם תימכר שלא דבריו לבטלה :במשנה הרי אלו לעולה ימכרו ויביא במום: בדמיו עולה :ומדייק טעמא דבהמה טמאה ובעלת מום הדרן עלך כיצד מערימין: דלא חזיין לקרבן לא בעיין מומא אבל מפריש נקבה ......
© Copyright 2024