פרק י
שביעית פרק עשירי
משנה א' ב' הלכה א'
שטָרַׁ .ה ָקפַׁת סחורה של ַׁהחֲנּות ,אֵינָּה
שטָר ְׁושֶֹּּלא ִב ְׁ
ש ֶּמטֶּת מוחקת אֶּת ַׁה ִמ ְׁלוָה ִב ְׁ
שבִיעִיתְׁ ,מ ַׁ
(א) סוף שנה {ה} ְׁ
ש ֶּמ ֶּט(ת)ַׁ .רבִי י ְׁהּודָ (ה){א} אֹומֵר ,ה ִָראשֹון כל הנקנה
שאָּה המוכר ִמ ְׁלוָה ,ה ֲֵרי זֹו ְׁמ ַׁ
ש ֶּמטֶּת .אבל ( ְׁו)אִם ֲע ָ
ְׁמ ַׁ
שמֵטַׁ .רבִי יֹוסֵי
שמֵטְׁ .ואִם ֲעשָאֹו הפועל ִמ ְׁלוָה ,ה ֲֵרי זֶּה ְׁמ ַׁ
שכִיר ,אֵינֹו ְׁמ ַׁ
שכַׁר פועל ָ
שמֵטְׁ .
( ָה) ִראשֹון הקודמים ְׁמ ַׁ
ש)אֵינָּה ּפֹו ֶּסקֶּת
ש ֶּמטֶּתְׁ ( .ו ֶּ
שבִיעִית ולא שולם שכר המלאכהְׁ ,מ ַׁ
ש)ּפֹו ֶּסקֶּת נגמרת ַׁב ְׁ
אֹומֵר ,כָל ְׁמלָאכָה {שהיא} ( ֶּ
שנָה ,אִם
ש ֶּמטֶּת(:ב) הַׁשֹוחֵט אֶּת ַׁהּפ ָָרה ְׁו ִח ְׁלקָּה ביום ראשון בְׁר ֹאש ַׁה ָ
שבִיעִית וממשיכה גם בשנה שמינית ,אֵינָּה ְׁמ ַׁ
ַׁב ְׁ
ש ֵמ{י}טְׁ .ואִם לָאו החוב הוא של שנה שמינית ,אֵינֹו
ָהי ָה הַׁח{ֹו}דֶּ ש ְׁמעֻ{ו}בָר ויום זה עוד שייך לשנה קודמת ְׁ ,מ ַׁ
ש ֵמ{י}ט .הָאֹונֵס נערהְׁ ,ו ַׁה ְׁמפַׁתֶּ ה נערה ְׁ ,והַׁמֹוצִיא שֵם ָרע על נערה ובית דין פסקו ,לשלם להן סכום כסף כקנס
ְׁמ ַׁ
שטָרֹותָיו לגביה ְׁלבֵית
ש ְׁמטִין והחוב לא נמחקַׁ ,ה ַׁמ ְׁלוֶּה עַׁל ַׁה ַׁמשְׁכֹוןִ ,והַׁמֹוסֵר ְׁ
ופיצוי ְׁ ,וכָל ַׁמ ֲעשֵה בֵית דִין ,אֵינָן ְׁמ ַׁ
ש ְׁמטִין:
דִ ין ,אֵינָן ְׁמ ַׁ
ירושלמי שביעית כז' ע' ב' :
ממנו את השדה? ועונה ,מתני' בשאמר לה יהא לך
גמ' במשנה ,השביעית משמטת כו' שואל ,ניחא
פירעון מזו תגבי מה פליגין ,כשאמרו לו לא יהא לך
שלא בשטר ,אבל בשטר ויעשה כמלוה על המשכון
פירעון אלא מזו ,.כתובת אישה רב אמר אם פגמה
ולא יהא משמט? ועונה ,אמר ר' יוחנן תיפתר בשטר
וקבלה חלק אע"פ שלא זקפה השאר כמלווה ,או אם
שאין בו אחריות נכסים ,וכרבי מאיר הסובר שאם
זקפה אע"פ שלא פגמה משמט ,תני ר' חייא עד
שכחו לכתוב אחראיות אין שיעבוד ,אתא עובדא
קומי ר"י בשטר שאין בו אחריות נכסים ,והורי
שתפגום ותזקוף ,במשנה הקפת החנות אינה
משמט למחוק החוב אמר והסביר פסיקתו מפני שאנו
משמטת ,ושואל ומפני שהוא מקיף לו פעם שנייה
למידין מן ההלכה ,אנו עושין מעשה בניגוד לאמור
נעשית ראשונה מלוה? ועונה אמר ר"א ,בשיטת
בתורה ,א"ר ירמיה ,כל זה בשאין לו קרקע ,הא יש
דר' יודא היא ,ושואל השוחט בהמה איך אפשר
לו קרקע יש שעיבוד ולכן אינו משמט ,אמר רב יוסי
האם וראוי לתובעו בראש השנה? ועונה ,ר' אבא
אפילו יש לו קרקע משמט ,אתיא דר"י בשיטה
אמר בשם ר' זעירא בממון שהוא ראוי להאמינו,
כדרב ,דא"ר אבא בשם רב ,ייחד לו קרקע אינו
ומכיון שכך ,נעשה שהוא ראוי לתובעו ,כאילו ראוי
משמט ,ומדייק לא אמרו אלא ייחד לו קרקע מסוימת
ליתן לו מעות ,וכאן הואיל והוא ראוי ליתן לו מעות
ולא נתן ,נעשית מסירת הבשר ראשונה מלוה,
כמשכון הא לא ייחד לו [אינו ] משמט ,המשעבד
במשנה ,כל מלאכה שפוסקת בשביעית ,משמטת.,
שדה לכתובה לאשתו והלך הבעל ומכרה ,ונירשה
ר' יוחנן אמר כגון בגין חרישה בסוף שישית ,ר"ש
אם רצתה לגבות ממנו משאר נכסים שיש לו גובה,
בן לקיש אומר בגין עבודת בניין ,על דעתיה דרבי
אמר ר' הילא הורי ר' אלעזר כהן תנייא שגובה
יוחנן כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית מחמת
ממקום שתרצה ,ושואל חברייא בעיין ,לא תגבה
שביעית על דעתיה דר"ש בן לקיש כל מלאכה שהיא
אלא מנכסים משועבדין לה? ועונה ,אמר לון ר"י
נכסים בני חורין לפניה ,ואת אמרת תגבי משועבדין?
פוסקת מאיליה ,.ושואל מה רבי יוסי סובר כר'
ומוסיף מתני' בשלא אמר לה לא יהא לך פירעון
יודא? דר' יוסי אמר כל מלאכה שהיא פוסקת
בשביעית משמיטת ושאינה פוסקת בשביעית אינה
אלא מזה ,אבל אם אמר לה לא יהא לך פירעון אלא
משמטת ומאידך ולא רבי יוסי כר' יודא ,אע"ג דר'
מזה ,אינו גובה אלא ממנה ,.הלוקח הלוואה ובעקבות
יודא אמר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד
זאת המשעבד שדה לחבירו ,והלך ומכרה לאחר ,ר'
שיטול דינר ,מודה הוא בשכר שכיר שאינו אלא
אחא אמר מכורה לשעה עד שיתברר האם הלווה
לבסוף בגמר המלאכה כולה ,.רבי אומר ניסן לא
פרע את חובו ר"י אמר אינו מכורה לשעה ומסביר
נתעבר מימיו ,וראש חודש היה תמיד יום אחד,
חיילי כוחו והוכחתו דר' יוסי מן הדא ,שורו מצוי הוא
ושואל והא תנינן אם בא חדש בזמנו מקריבים
להבריח ,שדה אינו מצוי להבריחה ושואל ,הגע עצמך
קרבנות הצבור מן השקלים שנגבו עבור השנה
שהיתה מכורה לבעלי זרוע ואי אפשר להוציא מהם?
החדשה? ועונה ,אם בא מלמדים אותנו מה לעשות
ועונה אמר ר' יודן אבוי דר' מתנייה בסופה של דרך
אבל לעולם לא בא ,רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו,
מצויין הן בעלי זרוע ליפול ,ושואל ,תני ,הכותב שדה
ושואל והא תנינן אם היה החודש מעובר? ועונה אם
אפותיקי שיעבוד מפה תגבי לאשה ,בכתובתה או
היה אבל לעולם לא היה ושואל מן המסופר,
ולבעל חוב בחובו ,ואחרי זה מכרה ,הרי זו מכורה,
וכשקידשו את השנים באושה ביום הראשון עמד
והלוקח יחוש לעצמו שמא תבוא האישה ותיקח
כשליח ציבור בבית הכנסת ר' ישמעאל בנו של ר"י
בן ברוקה אמר את התפלת המוסף בנוסח כדברי
רבי יוחנן בן נורי ,אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן
בישיבה ביבנה ביום השני עבר לפני התיבה ר' חנניא
בנו של ר' יוסי הגלילי אמר תפילת מוסף כדברי
כנוסח של ר"ע ,אמר רשב"ג כן היינו נוהגין ביבנה ,
ושואל ,והתני מכל מקום נשמע מן הדברים קדשוהו
בראשון ובשני ,והיו שני ימי ראש השנה? ועונה ,
ר' זעירא בשם רב חסדא ,אותה שנה נתקלקלה,
ושואל ,מה בין הראשון ומה בין השני? ר' אבא אמר
בשם רב ,המעשה היה שנה ראשונה וחזר והיה ושנה
שניה ,ודוחה התני יום הראשון ,ויום השני ,ואומר,
קדשוהו בית דין לשנה קודם לזמנו ,או אחר עיבורו
יום אחד יכול יהיה מעובר? תלמוד לומר ,ויקרא כג'
(ב) ַּדבֵּ ר אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְּ ָאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ ם מ ֹועֲדֵּ י ְּי ֹהוָה
אֲ ֶשר ִת ְּק ְּראּו א ֹתָ ם ִמ ְּק ָראֵּ י קֹדֶ ש ֵאלֶּה הֵם מֹועֲדָי:
ומסביר לפני זמנו אין אלה מועדי ,לפני זמנו לפני
עשרים ותשעה יום ,לאחר עיבורו שלשים ושנים
יום ,ומניין שמעברין את השנה ומוסיפים אדר שני
על הגליות שיצאו מבבל ועדיין לא הגיעו לארץ
ישראל ולא יוכלו לעשות קרבן הפסח ת"ל" ,בני
ישראל"".מועדי" עשה ,עשה את המועדות כך שיעשו
אותן כל ישראל ,אמר רבי שמואל בר נחמן והן
מעברים ומוסיפים בתנאי שהגיעו עולי הרגל לנהר
פרת .,ר' יעקב בר אחא ר' אימי אמרו בשם ר' יודא
בר פזי ,קידשוהו לחודש ואח"כ נמצא העדים זוממין
ושקרנים הרי זו מקודש ,קם ר' יוסה עם ר' יודה בר
פזי ,א"ל אתה בטוח את שמע מן אבוך הדא מילתא?
א"ל כן ,שמעתי ,רבי אבא אמר בשם ר' יוחנן ,אין
מדקדקין בעדי החודש ,.חוזר למשנה השוחט בראש
השנה אמר ר' אלעזר בשיטת דר' יודה היא ,ושואל
וראוי לתובעו תשלום בראש השנה? ועונה ר' אבא
בר ממל ,ר' עמרם ,רב מתנה ,אמרו בשם רב ,המלוה
את חבירו על מנת שלא לתובעו ,שביעית משמטתו,
ושואל והתני השוחט את הפרה וחילקה בר"ה ,ואמר
ר' אלעזר דר"י הוא ושאלנו וראוי הוא לתובעו
בר"ה? ועונה ,כיי דאמר רבי אבא בשם ר' זעירא
מכיון שהוא ראוי לתובעו כמי שהוא ראוי להאמינו,
ומכיון שהוא ראוי להאמינו כמי שהוא ראוי ליתן לו
מעות ,וכאן הואיל והוא ראוי ליתן לו ולא נתן נעשית
ראשונה מלוה ,רבי יוסי בי רבי בון אמר בשם רב,
המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטנו שביעית
השביעית משמטתו ,ושואל והתנינן עדים מעידים
שקבל הלוואה לשלושים יום והלווה טוען לעשר
שנים ,והוזמו העדים ,הם משלמים ללווה את
ההפרש בין נותנין מכאן ועד שלושים יום ,ובין
נותנים מכאן ועד עשר שנים ,ושואל ויש עשר שנים
בלא שמיטה? ועונה אמר רבי הונא איתפלגון רב
נחמן בר יעקב ,ורב ששת חד אמר במלוה על
המשכון לא משמט ואחרנא אמר בכותב לו פרוזבול
ומוסר שטרותיו לבית דין ,תני שלושים יום לא
איתיי בחשבון ,ושואל מהו פירוש ל' יום לא
איתיי? ועונה ,שמואל אמר ,במלוה את חבירו סתם,
שאינו רשאי לתובעו עד לאחר ל' יום ,עאל בבית
המדרש רב יהודה ואמר טעמא כתוב דברים טו' (ט)
ִה ָשמֶ ר לְּ ָך פֶ ן י ְִּהיֶה דָ בָ ר עִ ם לְּ בָ בְּ ָך בְּ לִ יַּעַּ ל לֵּאמֹר ק ְָׁרבָה
ָאחיָך הָ אֶ בְּ יוֹן
ש ִמטָה וְּ ָרעָ ה עֵּ י ְּנָך בְּ ִ
שנַׁת ַׁה ְׁ
שבַׁע ְׁ
שנַׁת ַׁה ֶּ
ְׁ
וְּ ֹלא ִתתֵּ ן ל ֹו וְּקָ ָרא עָ לֶיָך אֶ ל ְּי ֹהוָה וְּהָ יָה בְּ ָך חֵּ ְּטא:
ושואל לא היא שנת השבע ,ולא היא שנת השמיטה?
מה ת"ל" ,קרבה שנת השבע שנת השמיטה" ,שלא
תאמר כל שלושים יום הראשונים אינו רשאי
לתובעו ,לאחר שלושים יום באה שנת שמיטה והוא
בהשמט כספים ,הוא ולא יגבנו כלל ,לפום כן צריך
מימר" ,קרבה שנת השבע שנת השמיטה" ,.לא כן
אמרו רבי אבא בר ממל ר' עמרם רב מתנה בשם רב,
המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית
משמטתו ,אשכח תני ,רבי ישמעאל" ,קרבה שנת
השבע שנת השמיטה" ושואל לא היא שנת השבע
היא שנת השמיטה? ומה ת"ל קרבה שנת השבע שנת
השמיטה שלא תאמר ,כל שש שנים שדהו לפני ,כרמו
לפני ,ואלווה לו אבל ,ולאחר שש שנים בהשמט
כספים הוא ולא יגבנו ולא אלווה ,לפום כן צריך
התורה מימר "קרבה שנת השבע שנת השמיטה",.
במשנה ,האונס והמפתה והמוציא שם רע ,רב יהודא
אמר רב בשיטת דר"מ היא דר"מ אמר במלווה הדבר
החוב הזה תלוי ,וכל מעשה ב"ד ,אילו גזרי דינים
שחייבו בית דין ,ומסכם פשיטא דא מילתא ,הייתה
מלוה שהיא נעשית כפרנית ,ולאחר שנת שמיטה
חייבוהו בית דין אינה משמטת ,הייתה בתחילה
כפרנית שהיא נעשית מלוה בהודעתו בשנת שמיטה
משמטת ,רבי ירמיה בעי אם למידת הדין כן ,לא
צורכה אין כאן ספק דלא מלוה שהיא נעשית מלוה,
השאלה היא ,האם גובה מן קרקעות בבינונית
כבראשונה? במשנה ,המלוה על המשכון ,שמואל
אמר אפילו די במשכון על של המחט ,כתוב שם (ג)
שמֵט י ָדֶּ ָך:
אֶ ת הַּ נָכְּ ִרי ִתגֹ ש ַׁו ֲאשֶּר י ִ ְׁהי ֶּה לְָׁך אֶּת ָאחִיָך תַׁ ְׁ
פרט למה שיש לאחיך תחת ידיך כעירבון "ואשר
יהיה לך את אחיך תשמט ידיך" ולא המוסר שטרותיו
לב"ד
משנה ג' ד' הלכה ב'
שמֵט את החוב .זֶּה ֶּאחָד מִן הַׁדְׁ ב ִָרים שֶּ הִתְׁ קִין ִהלֵל ַׁהזָקֵן לתועלת הציבור ,
(ג) כתב ּפְׁרּוזְׁבּול ,גורם לכך שאֵינֹו ְׁמ ַׁ
שמֶּר לְָׁך ּפֶּן י ִ ְׁהי ֶּה דָ בָר
ַׁתֹורה (דברים טו) (ט) ִה ָ
שכָתּוב ב ָ
שנִ ְׁמנְׁעּו ָהעָם ִמ ְׁל ַׁהלְׁוֹות זֶּה אֶּת זֶּה ,וְׁעֹוב ְִׁרין עַׁל מַׁה ֶּ
ְׁכש ֶָּרָאה ֶּ
ָאחיָך הָ אֶ בְּ יוֹן וְּ ֹלא ִתתֵּ ן ל ֹו וְּקָ ָרא עָ לֶיָך אֶ ל
עִם ְׁל ָבבְָׁך ְׁב ִליַׁעַׁל לֵּאמֹר קָ ְּרבָ ה ְּשנַּת הַּ ֶשבַּ ע ְּשנַּת הַּ ְּש ִמטָ ה וְּ ָרעָ ה עֵּ ינְָּך בְּ ִ
ֲשָך
ְּי ֹהוָה וְּהָ יָה בְּ ָך חֵּ ְּטא ( :י) נָתוֹן ִתתֵּ ן ל ֹו וְּ ֹלא י ֵַּּרע לְּ בָ בְּ ָך בְּ ִת ְּתָך ל ֹו כִ י בִ גְּ לַּל הַּ דָ בָ ר הַּ זֶה יְּבָ ֶרכְּ ָך ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך בְּ כָ ל מַּ ע ֶ
ּובְּ כֹל ִמ ְּשלַּח יָדֶ ָך :הִתְׁ קִין ִהלֵל ּפְׁרּוזְׁבּול( :ד) זֶּהּו גּופו תוכנו ֹ שֶּל ּפְׁרּוזְׁבּול ,מֹוסֵר ֲאנִי ָלכֶּם אִיש ּפְׁלֹונִי ּופְׁלֹונִי
שא ְֶּׁרצֶּהְׁ .והַׁדַׁ י ָ{י}נִים חֹותְׁ מִין על ההצהרה
ש ֶּאגְׁבֶּנּו כָל זְׁמַׁן ֶּ
שי ֶּש לִיֶּ ,
שכָל חֹוב ֶּ
ש ְׁבמָקֹום ּפְׁלֹונִיֶּ ,
הַׁדַׁ י{י ָ} נִים ֶּ
ְׁל ַׁמ ָט(ה){ן} ,אֹו ָהעֵדִ ים חותמים שראו שנמסר לבית דין:
ירושלמי שביעית כט ע' ב'
יהודא בבנימין ,ושבט בנימין ביהודה ,יכול יהו
גמ' מכאן דברים טו'(ג) אֶ ת הַּ נָכְּ ִרי ִתגֹ ש וַּאֲ ֶשר י ְִּהיֶה
היובלות נוהגין ,ת"ל "יושביה" לכל יושביה ,נמצאת
ָאחיָך ַּת ְּשמֵּ ט יָדֶ ָך :סמכו לפרוזבול שהוא מן
לְּ ָך אֶ ת ִ
אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה
התורה ושואל ,ופרוזבל דבר תורה הוא? ועונה
בטלו היובלות .מלכים ב .טו' (כט) בִ ימֵּ י פֶ קַּ ח מֶ לְֶך
כשהתקין הלל סמכוהו לדבר תורה ,א"ר חונא
י ְִּש ָראֵּ ל בָ א ִתגְּ לַּת ִפלְּ אֶ סֶ ר מֶ לְֶך אַּ שּור ַּויִקַּ ח אֶ ת עִ יוֹן
קשייתא קומי ר' יעקב בר אחא ,כמאן דאמר
וְּ אֶ ת ָאבֵּ ל בֵּ ית מַּ עֲכָה וְּאֶ ת יָנוֹחַּ וְּ אֶ ת קֶ דֶ ש וְּאֶ ת חָ צוֹר
מעשרות ושמיטה בזמן הזה מד"ת ,והלל מתקין על
וְּ אֶ ת הַּ גִ לְּ עָ ד וְּ אֶ ת הַּ גָלִ ילָה כֹל אֶ ֶרץ נ ְַּּפתָ לִ י ַּויַּגְּ לֵּם
כנגד ד"ת? ועונה אמר רבי יוסי וכי משעה שגלו
שּורה :ר' חזקיה אמר בשם רבי ירמיה ואפילו
אַּ ָ
ישראל לבבל לא נפטרו מן המצות התלויות בארץ?
נתונים שטרותיו של המלווה ברומי כותבים לו
ושואל והשמטת כספים הרי נוהג בין בארץ בין
פרוזבול ,רבי אבא אמר בשם רבנן דתמן הבבליים
בח"ל דבר תורה? ועונה ,חזר רבי יוסי ואמר כתוב
שלושה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים ,ואמר
ש ִמטָה שָמֹוט כָ ל בַּ עַּ ל מַּ ֵּשה יָד ֹו
שם (ב) ְׁוזֶּה דְׁ בַׁר ַׁה ְׁ
ומציינים אע"פ שחתמנו בשנים דננו כל ההליך
ָאחיו כִ י
אֲ ֶשר י ֶַּשה בְּ ֵּרעֵּ הּו ֹלא יִגֹ ש אֶ ת ֵּרעֵּ הּו וְּאֶ ת ִ
התנהל בשלושה דיינים ,אמר רבי חגי מתני' אמרה
קָ ָרא ְּש ִמטָ ה לַּי ֹהוָה :רבי אומר ,שני שמיטין הללו,
כן ,והדיינין חותמין מלמטן או העדים ,ולמידין מידת
שמיטה ויובל מוקשים בפסוק ,בשעה שהיובל נוהג
הדין קל וחומר מפרוזבול ,אשכח תני היא מידת הדין
שמיטה נוהג ד"ת ,פסקו מלספור יובלות שמיטה
למד מפרוזבול? אפילו אין לו קרקע ,אבל ולחייבין
נוהגת מדבריהן ,ושואל בעצם ,אימתי פסקו
לו יש קרקע כותבין לו פרוזבול ,ומסביר האיך
וְּק ַּד ְּשתֶ ם אֵּ ת
היובלות? ועונה כתוב ויקרא כח' (י) ִ
עבידא ?ראובן חייב לשמעון ולוי חייב לראובן,
שבֶּי ָה
ָארץ לְּ כָל י ְׁ
ּוק ָראתֶ ם ְּדרוֹר בָ ֶ
ְּשנַּת הַּ ח ֲִמ ִשים ָשנָה ְּ
ראובן אין לו קרקע וללוי יש לו קרקע ,כותבין
יוֹבֵּ ל ִהוא ִת ְּהיֶה לָכֶם וְּ ַּשבְּ תֶ ם ִאיש אֶ ל אֲ חֻ זָת ֹו וְּ ִאיש
לשמעון פרוזבול על נכסיו של לוי:
אֶ ל ִמ ְּשפַּ ְּחת ֹו תָ שֻ בּו :בזמן שיושביה עליה לא בזמן
שגלו מתוכה ,היו עליה אבל היו מעורבבים שבט
משנה ה' ו' ז' ח' הלכה ג'
שט ֵָרי חֹוב הרגילים
(ה) ּפְׁרּוזְׁבּול שכתבו בו תאריך ַׁה ֻמ{ו}קְׁדָ םָ ,כשֵרְׁ .ו ַׁה ְׁמ ֻא{ו}חָר שאיחרו את התאריךּ ,פָסּולְׁ .
ַׁה ֻמ{ו}קְׁדָ מִיםּ ,פְׁסּולִים .וְׁ ִ ַׁה ְׁמ ֻא{ו}ח ִָריםְׁ ,כש ִֵריםֶּ ,אחָד ל{ֹו}וֶּה ֵמ ֲח ִמשָה אנשים ,כֹותֵ ב{ין} ּפְׁרּוזְׁבּול ְׁלכָל ֶּאחָד ְׁו ֶּאחָד.
ֲח ִמשָה ל{ֹו}וִין {מן} ( ֵמ) ֶּאחָד ,המלווה אֵינֹו כֹותֵב ֶּאלָא ּפְׁרּוזְׁבּול ֶּאחָד ְׁל ֻכ{ו} ָל(ם){ן}( :ו) אֵין כֹותְׁ בִין ּפְׁרּוזְׁבּול
ֶּאלָא עַׁל מי שיש לו ַׁהק ְַׁׁרקַׁע .אִם אֵין לֹו ללווה ְׁ ,מזַׁכֶּה{ו} (הּוא) המלווה בְׁתֹוְך שָדֵ הּו כָל שֶּהּואָ .הי ְׁתָ ה לֹו ללווה
ש ֶּכנֶּת ָבעִיר על חוב אחר ,כֹותְׁ בִין ָעלֶּי ָה ּפְׁרּוזְׁבּולַׁ .רבִי ֻח{ו} ְׁצ ִּפית אֹומֵר ,כֹותְׁ בִין ( ָלאִיש) {לאדם} עַׁל
שָדֶּ ה ְׁמ ֻמ{ו} ְׁ
דְׁבֹוריםַׁ ,רבִי (א) לִי ֶּעזֶּר אֹומֵר ,ה ֲֵרי הִיא ַׁכק ְַׁׁרקַׁע ,וְׁכֹותְׁ בִין
ִ
נִ ְׁכסֵי ִאשְׁתֹוִ ,ו ַׁלי ְׁתֹומִים עַׁל נִ ְׁכסֵי ַׁא ִּפטְׁרֹוּפִין( :ז) ַׁכ ֶּּו{ו} ֶּרת
שבָת ַׁחי ָ{י}ב כתולש מן הקרקע.
ָעלֶּי ָה ּפְׁרּוזְׁבּולְׁ ,ואֵינָּה ְׁמ ַׁק ֶּבלֶּת ֻט{ו}מְָׁאה ִבמְׁקֹומָּה כקרקע ְׁ ,והָרֹודֶּ ה ִמ ֶּמנָה ַׁב ַׁ
ַׁו ֲח ָכמִים אֹומ ְִׁרים אֵינָּה ַׁכק ְַׁׁרקַׁעְׁ ,ואֵין כֹותְׁ בִין ָעלֶּי ָה ּפְׁרּוזְׁבּולּ ,ו ְׁמ ַׁק ֶּבלֶּת ֻט{ו}מְָׁאה ִבמְׁקֹומָּה ככל כלי חרס ְׁ ,והָרֹודֶּה
שבִיעִית( ,י)א{ו}מַׁר לֹו
שבָתּ ,פָטּור כתולש מן התלוש (ח) ַׁה ַׁמ ֲחזִיר חֹוב עבור חוב שהייתה ַׁב ְׁ
ִמ ֶּמנָה דבש ַׁב ַׁ
שנֶּאמַׁר (דברים טו) ְׁוזֶּה דְׁ בַׁר
שמֵט ֲאנִי ואינך חייב להחזיר לי{ .אם} ָאמַׁר לֹוַ ,אף עַׁל ּפִי כֵן ,י ְׁ ַׁקבֵל ִממֶּנּוֶּ ,
המלווה ְׁמ ַׁ
ש ָגלָה ְׁלעִיר ִמ ְׁקלָטֹו ו ְָׁרצּו ַאנְׁשֵי ָהעִיר ְׁל ַׁכבְׁדֹו ,י ֹאמַׁר ָלהֶּם ,רֹו ֵצ ַׁח בשגגה
ש ִמטָה די בדיבור .כַׁיֹוצֵא בֹו ,רֹו ֵצ ַׁח בשגגה ֶּ
ַׁה ְׁ
שנֶּאמַׁר (שם יט) ְׁוזֶּה דְׁ בַׁר
ֲאנִיָ ,אמְׁרּו לֹו הלוויים אנשי המקוםַ ,אף עַׁל ּפִי כֵן אנו מוקירים אותך ,י ְׁ ַׁקבֵל ֵמ ֶּה(ם){ן}ֶּ ,
הָרֹו ֵצחַׁ:
ירושלמי שביעית כט' ע' ב'
גמ' ,פרוזבול המוקדם כשר מפני שהוא מירע כוחו
ליכתוב לאפטרופוס על נכסי יתומים? ועונה,
של מלווה ,והמאוחר פסול מפני שמייפה כוחו ,שטרי
נשמעינא מן הדא כותבין לאיש על נכסי אשתו,
ושואל ,מהו לכתוב לאשה על נכסי בעלה? ועונה,
חוב המוקדמים פסולין מפני שמייפה כוחן של מלווים
נשמעינא מן הדא וכן ליתומין על נכסי אפוטרופון,.
והמאוחרין כשרין מפני שהוא מורע כוחן ,ושואל מי
במשנה כוורת דבורים רבי אליעזר אומר הרי היא
מידע איך נדע שהשטר מוקדם? ועונה ,שמעון בר
כקרקע רבי אבהו אמר בשם ר"ש בן לקיש ,טעמא
ווא אמר בשם רבי יוחנן עדים החתומין בשטר
דר"א מן הכתוב שמואל א .יד' (כו) ַׁוי ָב ֹא ָהעָם אֶּל
מודיעים לבית דין שבטעות חתמנו על שטר עם
ַׁהיַׁעַׁר ְׁו ִהנֵה ֵהלְֶּך דְׁ בָש וְּאֵּ ין מַּ ִשיג יָד ֹו אֶ ל ִפיו כִ י י ֵָּרא
תאריך שגוי לא כן אמר ר"ש בן לקיש ,עשו דברי
הָ עָ ם אֶ ת הַּ ְּשבֻעָ ה :ושואל מה את ש"מ ? ועונה אמר
החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד ,ולא
רבי מנא חורשא עצמה מפיק דבש ,ושואל ואילו
מקבלים את עדותם ?,ועונה יש הבדל תמן אותן
אמר את הפסוק הבא שם (כז) וְּ י ֹונָתָ ן ֹלא ָשמַּ ע
שאמרו לא חתמנו כל עיקר ,ברם הכא העדים אמרי
בְּ הַּ ְּשבִ יעַּ ָאבִ יו אֶ ת הָ עָ ם ַּוי ְִּשלַּח אֶ ת ְּקצֵּ ה הַּ מַּ טֶ ה אֲ ֶשר
על זה מלווה חתמנו ,ולא חתמנו על זה התאריך בלי
בְּ יָד ֹו ַׁויִטְׁב ֹל אֹותָ ּה ְׁביַׁע ְַׁׁרת הַׁדְׁ בָש ַּוי ֶָשב יָד ֹו אֶ ל ִפיו
תשומת לב ,רבי יוחנן אמר פסולין ממש ,ור"ש בן
וַּתָ ר ְֹּאנָה \{וַּתָ א ְֹּרנָה\} עֵּ ינָיו :יאות היה לימוד ראוי
לקיש אמר אינו מונה לחוב אלא משעת הכתב,
יותר ,רבי יוסי ב"ר בון בשם ר"ש בן לקיש אמר,
ושואל והתני פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר
אמנם שמעה יתה כן" ,ויטבול אותה ביערת הדבש"
ואינו מונה אלא משעת הכתב? ועונה ,אם אומר את
ועכשיו מברר את ההלכה מה אנן קיימין? אם
כן בשטרות ,מה בין פרוזבול מה בין שטר ,.ומברר,
הכוורת במחובר לקרקע כל עמא מודיי שהוא כקרקע,
שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שהוא
אם בנתונה על גבי שתי יתידות כל עמא מודיי שאינה
יום הכיפורים רבי יודה מכשיר ,ורבי יוסי פוסל,
כקרקע ,אלא כי אנן קיימין במונחת על גבי קרקע,
א"ל רבי יודה לרבי יוסי מעשה בא לפניך בציפורי
ואתיי כיי דאמר רבי זעירא בשם רבי ירמיה ,כותבין
והכשרת ,א"ל אני לא הכשרתי ,ואם הכשרתי
פרוזבול על מקומה של תנור ,ועל מקומה של כירה,
הכשרתי בטעות ,הוון בעון מימר ,מאן דאמר פסול
רבי חונא בר אדא אמר אף על מקומה של נר,
סובר משום שטר מאוחר ,ומ"ד כשר סובר משום
במשנה ,הרודה מן הכוורת בשבת חייב ,ושואל
שטר מוקדם ,ולא היא אלא מ"ד פסול חושש משום
רודה אף פת כן? ועונה מחלוקת ר"א וחכמים האם
זיוף ,.כדי לכתוב פרוזבול רב אמר והוא שיהא קרקע
דבש גידולי כוורת ,אבל פת בוודאי אינו גידולי תנור
למלוה וללוה ,ור' יוחנן אמר למלוה אף על פי שאין
המחזיר חוב שחייב היה בשביעית אומר לו המלווה
ללוה ,או וללוה אע"פ שאין למלוה ואם אין לו
משמט אני ,רב הונא אמר אומר זאת בשפה רפה
קרקע ,ולחייבין לו יש קרקע ,כותבין לו פרוזבול,
והימין יד ימין פשוטה לקבל את החוב ,במשנה,
רבי אבא אמר בשם רב ,מי שאין לו אלא פיסת
רוצח בשגגה שרצו לכבדו ,אמר רבי יוסי הדא
קרקע בשביל קלח אחד בתוך שדהו ,כותבין לו
אמרה בר נש דתני חדא מיכלא מסכת והוא אזל
פרוזבול ,ושואל ,והתני השותפין והאריסין
לאתר ואינון מוקרין ליה בגין שחושבים תרתיי למד
והאפיטרופין אין להם פרוזבול? ועונה ,אמרי תמן
צריך מימר לון ,אנא חדא מיכלא מסכת אחת בלבד
השותפים כל קלח וקלח של שותפות הוא ,ברם
למדתי אבל אנא חכים חכמתי ולמדתי בה:
הכא הקלח הזה הוא שלו ממש ,.ומברר ,מהו
משנה ט' הלכה ד'
שנִתְׁ גַׁי{י}רּו ָבנָיו עִמֹוֹ ,לא חייב שי ַׁ ֲחזִיר ְׁל ָבנָיו
שבִיעִית ,רּו ַׁח ֲח ָכמִים נֹוחָה הֵימֶּנּו .הַֹּׁלוֶּה מִן ַׁהגֵר ֶּ
(ט) ַׁה ַׁמ ֲחזִיר חֹוב ַׁב ְׁ
אם מת האב ְׁ .ואִם הֶּחזִיר ,רּו ַׁח ֲח ָכמִים נֹוחָה הֵימֶּנּו .כָל ַׁה ִמ ַׁט ְׁל ְׁטלִין ,נִ ְׁקנִין ִב ְׁמשִיכָהְׁ .וכָל ַׁה ְׁמ ַׁקי ֵם (אֶּת דְׁ בָרֹו) אפילו לא
משך {דברי חכמים} ,רּו ַׁח ֲח ָכמִים נֹוחָה הֵימֶּנּו:
ירושלמי שביעית ל' ע' ב'
שיחזיר לאם ,שאינה יורשת את בעלה ואם החזיר
גמ' רבי אלעזר אומר ובלבד לבניו של הגר ,רבי
רוח חכמים נוחה הימנו ,הגזלן שעשה תשובה וביקש
יוסי בעי מהו ובלבד לבניו ולא ליורשיו האחרים?
להחזיר את הגזלה המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה
ועונה אם יש לו בנים מחזיר לבנים ואים אין לו בנים
הימנו ,רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר ,הנושא
מחזיר לבנותיו ,שלא תאמר הואיל ואין ירושת הגר
והנותן בדברים ,ולא עומד בדיבורו זמנין דאת אמר
דבר תורה יחזיר לבניו לכל צאצאיו כיוצא בו ,מי
אין רוח חכמים נוחה הימנו ,וזימנין דאת אמר אין
שמת סוף משפחתו ואין לו יורש ,אלא אמו ,לא חייב
מוסרין אותו אלא למי שפרע מדור המבול שיפרע
ממנו ,ר"ז רבי אבוהו אמרו בשם רבי יוחנן הנותן
עירבון לקיום הסכם דברים ,הבטיח טבעת לחבירו
וביקש לחזור בו ,חוזר בו ,רבי זעירא בעי קומי רבי
אבהו ואם נתן לו זהוב ,ועונה א"ל טבעת ,ושואל,
מה בין זהוב מה בין טבעת? ועונה שזהוב דרכו
להשתנות והמחזיר מחזיר אחרת טבעת בעינו הוא
עומד ,רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן,
אמר הבטיח ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו
חוזר בו ,קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר
לאו צדק ויקרא יט'(לו) מֹא ְּזנֵּי צֶ דֶ ק ַאבְּ נֵּי צֶ דֶ ק אֵּ יפַּ ת
צֶ דֶ ק ְׁוהִין צֶּדֶּ ק י ְִּהיֶה לָכֶם אֲ נִי ְּי ֹהוָה אֱֹלהֵּ יכֶם אֲ ֶשר
אתי אֶ ְּתכֶם מֵּ אֶ ֶרץ ִמ ְּצ ָריִם :ועונה ,אמר ,בשעה
הוֹצֵּ ִ
שאמר הין של צדק היה ונתכוון לכך ,רב פליג על רבי
יוחנן דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה
לבר נש ,ליתאנה אין אני חוזר בי ,מתניתא פליגא
על רב שלמדנו אימתי אמרו המטלטלין נקנין
במשיכה ,ברשות הרבים ,או בחצר שאינה של
סיימתי מסכת שביעית בעזרת השם
יט' תמוז תשס"ז
שניהם ,או ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ,אבל
ברשות המוכר לא קנה ,עד שיגביה או עד שימשוך
את הכל מרשות הבעלים ,הייתה הסחורה ברשות זה
שהיו מופקדים אצלו ,לא קנה עד שיזיכנו בהן או עד
שישכיר לו את מקומן .,ושואל ,מה עבד לה רב?
ועונה ,כאן שהעמידו עמו לא חוזר מדבריו כאן
בשלא העמידו עמו יכול לחזור בו ויש הסבר טוב
יותר ,רב פליג ,דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי
ליתן מתנה לבר נש ליתאנה חוזר בי ,תדע לך שכך
דחד בר נש אפקיד ערבון על מילחא עסקי מלח
ויקרת והתייקר אתא לגביה רב ,א"ל או יתן לו מלח
בשווי כל עירבונו ,או ימסור לו לקבל קללת למי
שפרע ,ושואל מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר
כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לב"נ ליתאנה חזר
בי ,וכאן הוא אמר הכין שיקבל נזיפת מי שפרע
ועונה תמן בעסקי מלח פסק רב למידת הדין ,ומה
דרב נהג לעצמו למדת חסידות נהג :
הדרן עלך השביעית משמטת:
© Copyright 2024