פרק ב - תלמוד בבלי
מעילה פרק שני משנה א' ש ֻהקְדָ שָה .נִ ְמ ְלקָהֻ ,ה ְכש ְָרה ְל ִה ָפסֵל במגע בדרגת טומאה נמוכה ִבטְבּול יֹום שלא (א) ַחטַאת הָעֹוף ,מֹו ֲעלִין בָּה ִמ ֶּׁ ִפּורים שלא הביא את הקרבנות שהוא חייב בהם ּו ַבלִינָהֻ .הזָה דָ מָּה ,נקבעה שקע לו השמש ,ובמגע ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ מחשבתו ,לפיכך ַחיָבִין ָעלֶּׁי ָה מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאְ ,ואֵין בָּה ְמעִילָה שבשרה מותר לכוהנים: בבלי מעילה ח' ע' א' גמרא קתני הוכשרה ליפסל בטבול יום ובמחוסר בני אדם שאם נשאר ,ושואל ומאי "חטאת היא" כפורים ובלינה ,ומדייק ליפסל אין ,אבל לטמויי לא, ועונה מתייחס ארישא ,ושואל ,א"ל רב אחא בריה ושואל מתניתין בשיטת מני? ועונה רבנן היא ,דתניא, דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב שם ו' אבא שאול אומר טבול יום תחלה ראשון לטומאה (ט) ְוהַנֹותֶּׁ ֶּׁרת ִמ ֶּׁמנָה י ֹאכְלּו ַאהֲר ֹן ּו ָבנָיו מַּצֹות תֵָאכֵל לקודש ר"מ אומר שני לטומאה ,דהיינו מטמא את ְבמָקֹום קָד ֹש ַב ֲחצַר אֹהֶּׁל מֹועֵד י ֹאכְלּוהָ :הכי נמי אם הקדש ופוסל את התרומה ,וחכמים אומרים כשם נותרת? והתניא שם ב' (ב) ֶוהֱבִ יאָּ ּה אֶ ל בְ נֵּי ַא ֲהרֹן שהוא פוסל משקה תרומה ואוכלי תרומה כך הוא ש ְמנָּה ַעל הַּ ֹכ ֲהנִים וְקָּ מַּ ץ ִמ ָּשם ְמֹלא קֻ ְמצ ֹו ִמ ָסלְתָ ּה ּו ִמ ַ פוסל משקה קדש ואוכלי קדש ,אמר רבא כולם וְה ְק ִטיר הַּ כֹהֵּ ן אֶ ת ַא ְזכ ָָּּרתָּ ּה הַּ ִמזְבֵּ חָּ ה ִא ֵּשה כָל לְבֹנָתָ ּה ִ מדרבנו ,לאבא שאול מעלה עשו בקדשים שוינהו ֵּריחַּ נִיחֹחַּ לַּי ֹהוָּה :פרט שחסרה סלתה ,וחסרה שמנה, רבנן לטבול יום כראשון ,לר"מ כאוכל שני ,לרבנן, וחסרה לבונתה ,ועונה אמרי התם כתיב שם (י) כיון דטבל קלש טומאה פסול משוי ,טמא לא משוי: ְוהַנֹותֶּׁ ֶּׁרת ִמן הַּ ִמנְחָּ ה לְ ַא ֲהרֹן ּולְ בָּ נָּיו קֹדֶ ׁש קָּ דָּ ִׁשים במשנה ,הוזה דמה חייבין כו' :ומדייק מעילה הוא מֵּ ִא ֵּשי ְי ֹה ָּוה :קרא יתירא כתיב ,ושואל מתיב אבוה דליכא אבל איסורא איכא ,ושואל ואמאי הא ממונא דשמואל (ור' אבין) לרב הונא ,אחד חטאת העוף דכהנים הוא? ועונה א"ר חנינא ליוצאין היוצא מן ואחד עולת העוף שמלקן ומיצה דמן חוץ למקומן העזרה ור"ע היא דאמר זריקה מועלת ליוצא ,דלאו פסול ואין בו כרת ,חוץ לזמנן פיגול וחייבין עליו בת אכילה היא ,אמר רב הונא אמר רב ,מיצוי על כרת ,ומדייק קתני מיהת מיצה דמן? ועונה הוא קיר המזבח של דם חטאת העוף אינו מעכב ,דתני רב, מותיב לה והוא בעצמו מפרק לה ,לצדדין על עולת הוזה דמה ,רב אדא בר אהבה אמר רב ,מיצוי חטאת העוף קתני ,וחוזר לקודם גופא ,תנא דבי רבי ישמעאל העוף מעכב ותני רב ,במשנה מיצה דמה ,ושואל ,תא שאם נשאר בדם ,ושואל והא תנא דבי רבי ישמעאל וְהזָּה ִמ ַּדם הַּ חַּ טָּ את עַּ ל ִקיר שמע ויקרא ה' (ט) ִ התם שיריים מעכבין? ואמר רב פפא מיצוי חטאת הַּ ִמזְבֵּ חַּ ְו ַהנִשְָאר בַדָ ם יִמָּ צֵּ ה אֶ ל יְסוֹד הַּ ִמזְבֵּ חַּ חַּ טָּ את העוף איכא בינייהו ,ועונה תרי תנאי ואליבא דרבי הּוא :ושואל בשלמא לרב אדא בר אהבה היינו דכתיב ישמעאל: "והנשאר בדם ימצה" "חטאת היא" אלא לרב הונא מאי "והנשאר" ועונה כדתניא דבי ר' ישמעאל בלשון משנה ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ִפּורים ּו ַבלִינָהִ .מּצָה ש ֻהקְדָ שָה בפה .נִ ְמ ְלקָהֻ ,ה ְכש ְָרה ְל ִהי ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ (ב) עֹולַת הָעֹוף ,מֹו ֲעלִין בָּה ִמ ֶּׁ דָ מָּה ,אם הייתה מחשבת חוץ לזמנה ואכלוה ַ ,חי ָיבִין ָעלֶּׁי ָה מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאּ ,ומֹו ֲעלִין בָּה עַּ ד לאחר תרומת ִירים ַהנִש ְָרפִין של יום הכיפורים ושל צבור שע ִ הדשן של אותו יום ,עד שֶּׁתֵ צֵא ְלבֵית הַדֶּׁ שֶּׁן(:ג) פ ִָרים ַהנִש ְָרפִין ּו ְ ִפּורים, שחֲטּוֻ ,ה ְכשְרּו ְל ִהי ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ ש ֻהקְדָ שּו .נִ ְ ושל כהן משיח שחטאו בשגגה ,מֹו ֲעלִין ָבהֶּׁן ִמ ֶּׁ שי ֻתַ ה ַה ָבשָר על אש המזבח: ּו ַבלִינָהֻ .הזָה דָ מָןַ ,חיָבִין ֲעלֵיהֶּׁן מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאּ ,ומֹו ֲעלִין ָבהֶּׁן ְבבֵית הַדֶּׁ שֶּׁן עַד ֶּׁ ִפּורים ּו ַבלִינָה .נִז ְַרק ש ֲחטָהֻ ,ה ְכש ְָרה ְל ִה ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ ש ֻהקְדָ שָה .נִ ְ (ד) הָעֹולָה עולת בהמה מֹו ֲעלִין בָּה ִמ ֶּׁ שיֵצֵא ְעֹורּה)ֲ ,אבָל מֹו ֲעלִין ַב ָבשָר שאין לו התר אכילה עַד ֶּׁ דָ מָּהַ ,חיָבִין ָעלֶּׁי ָה מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאְ ,ואֵין מֹו ֲעלִין (ב ָ שחֲטּוֻ ,ה ְכשְרּו ְל ִה ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ש ֻהקְדָ שּו .נִ ְ ש ְלמֵי צִבּור ,מֹו ֲעלִין ָבהֶּׁן ִמ ֶּׁ ְל ֵבית הַדָ שֶּׁן( :ה) ַחטָאת ְו ָאשָם ְוזִ ְבחֵי ַ ִפּורים ּו ַבלִינָה .,נִז ְַרק דָ מָןַ ,חיָבִין ֲעלֵיהֶּׁם מִשּום פִּגּול וְנֹותָ ר ְו ָטמֵא .אֵין מֹו ֲעלִין ַב ָבשָרֲ ,אבָל מֹו ֲעלִין ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ ש ֻהקְדָ שּו. שיֵצְאּו כאפר ְלבֵית הַדָ שֶּׁן(:ו) שְתֵ י ַה ֶּׁלחֶּׁם של חג השבועות מֹו ֲעלִין ָבהֶּׁן ִמ ֶּׁ ֵמּורים העולים למזבח עַד ֶּׁ ָבא ִ ִפּורים ְו ִלשְחֹוט ֲעלֵיהֶּׁם אֶּׁת ַהזָבַח של שני כבשי עצרת. ק ְָרמּו פניהם בַתַ נּורֻ ,ה ְכשְרּו ְל ִהי ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻח ַסר כ ִ נִז ְַרק דָ מָן שֶּׁל ְכ ָבשִים ,אם הייתה מחשבת חוץ לזמנה ַחיָבִין ֲעלֵיהֶּׁן מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאְ ,ואֵין ָבהֶּׁן ְמעִילָה (ז) שו ְלחָן ִפּוריםּ ,ו ְל ִהסָדֵ ר עַל ַּגבֵי ַה ֻ ש ֻהקְדָ ש .ק ַָר ם בַתַ נּורֻ ,ה ְכשַר ְל ִה ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ ֶּׁלחֶּׁם ַה ָפנִים מֹו ֲעלִין בֹו ִמ ֶּׁ ביום השבת ,ק ְָרבּו ַה ָבזִיכִין למזבח ַ ,חיָבִין ָעלָיו מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאְ ,ואֵין ָבהֶּׁן ְמעִילָה(:ח) ַה ְמנָחֹות ,מֹו ֲעלִים ָבהֶּׁן ִפּורים ּו ַבלִינָה .ק ַָרב הַּקן ֹמֶּׁץַ ,חיָבִין ָעלָיו מִשּום ש ֻהקְדָ שּו .קָדְ שּו ַב ֶּׁכלִי שרת ֻ ,ה ְכשְרּו ְל ִה ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר כ ִ ִמ ֶּׁ שיֵצֵא ִירי ִם הנאכל בו ביום לכוהנים ֲ ,אבָל מֹו ֲעלִים בַּקֹומֶּׁץ ,עַד שיישרף ועד ֶּׁ פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאְ .ואֵין מֹו ֲעלִין ַבש ַ ְלבֵית הַדָ שֶּׁן בבלי מעילה ט' ע' א' ושואל ,מאי ניהו? ועונה קטרת ,ושואל תניא כוותיה גמרא ,איתמר הנהנה מאפר תפוח שסודר ליופי דרב ,הנהנה מדמי חטאת ומדמי אשם ,אם נודע לו בשלושת הרגלים שעל גבי המזבח ,רב אמר אין שמעל עד שלא קרבה חטאתו ,יוסיף ויביא חטאתו מועלין בו ,ורבי יוחנן אמר מועלין בו ומסביר לפני תרומת הדשן כולי עלמא לא פליגי דמועלין בו ,כי חטאת שמינה ,נודע שמעל ועד שלא קרבה אשמו, פליגי לאחר תרומת הדשן ,רב אמר אין מועלין בו יוסיף ויביא אשמו ,ואם כבר קרב חטאתו ילכו עפר זה הרי נעשה מצותו ,ורבי יוחנן אמר כיון הכספים לים המלח ,כבר קרב אשמו ונודע לו שמעל ּומכְ נְסֵּ י בַּ ד דכתיב ויקרא ו' (ג) ְו ָלבַש הַכֹהֵן מִדֹו בַד ִ יפלו לנדבה ,הנהנה מקדשי קדשים לפני זריקת דמים ׁש אֵּ הָּ ל ֹאכַּ יִלְ בַּ ׁש עַּ ל בְ ָּשר ֹו וְהֵּ ִרים אֶ ת הַּ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר ת ואימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים ,מה שנהנה אֶ ת הָּ ֹעלָּה עַּ ל הַּ ִמזְבֵּ חַּ וְ ָּשמ ֹו אֵּ צֶ ל הַּ ִמזְבֵּ חַּ :כיון דצריך יפלו לנדבה ,כלל אמרו כל קרבנות המזבח למזבח, לבגדי כהונה האפר הזה עדיין בקדושתיה קאי, קרבנות קדשי בדק הבית ,לבדק הבית ,קרבנות צבור ושואל מן המשנה תנן מועלין בהן עד שתצא לבית לנדבת צבור ,ושואל הא גופה קשיא אמרת עד שלא הדשן קשיא לרב ,ועונה אמר לך רב עד שתראה קרבה חטאתו יוסיף ויביא חטאתו משקרבה חטאתו מוכנה להוצאה לבית הדשן ושואל מיתיבי ,וכולן ילכו לים המלח\ וקתני כל קרבנות המזבח למזבח שעלו למזבח ואין להם מצוות הקרבה שפקעו מעל ולא שנא דאיכפור בעלים ולא שנא היכא דלא גבי המזבח לא יחזיר וכן גחלת שפקעה מעל גבי איכפור ,ועונה רישא ר' שמעון היא דאמר כל חטאת המזבח לא יחזיר ,ומדייק הא על גבי המזבח יחזיר, שכיפרו בעליה תמות (רישא רבי שמעון) וסיפא ושואל בשלמא לרבי יוחנן ניחא אלא לרב קשיא? רבנן ,אמר רב גביהא מן דבי כתיל לרב אשי ,הכי ועונה אמר לך רב ,שאני גחלת דאית ביה מששא, אמר אביי ,רישא רבי שמעון וסיפא רבנן ,אמר רבא, הכל מודים שאם נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא איכא דאמר לה להך גיסא בדרך הפוכה טעמא משום (קודם זריקה) ומאימורי קדשים קלין לאחר שהעלן גחלת דאית ביה מששא ,הא אפר דלית ביה מששא, למזבח דפטור ,ושואל פשיטא מאי קא מפסיד אפילו לגבי מזבח ,אין מועלין בו ,ושואל ,בשלמא להקדש? ועונה מהו דתימא בשר קדשי קדשים לרב ניחא אלא לרבי יוחנן קשיא? ועונה אמר לך שנטמא אית ליה מצות שריפה לכהנים ,וגם אימורי רבי יוחנן הוא הדין דאפילו אפר ,והיינו טעמא דקתני גחלת ,קאתי לאשמועינן דאפילו גחלת דאית בה קדשים קלין איכא מצוה להפוכי בצינורא עד מששא כי פקעה מעל גבי המזבח לא יחזיר ,איתמר שהבשר ייכרך קא משמע לן דלא ,אמר רבא ,הא הנהנה מבשר קדשי קדשים לפני זריקת דמים, דאמרת כבר קרבה חטאת ילכו לים המלח הני מילי ואמורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים ,רב אמר מה דאתידע ליה קמי כפרה ,אבל לאחר כפרה יפלו שנהנה יפלו לנדבה ,ולוי אמר יביא דבר שכולו לנדבה ,ומסביר מאי טעמא ,אין מפרישין מתחלה למזבח ,תניא כוותיה דלוי .ושואל ,מעילה זו להיכן לאיבוד: הולכת? ועונה התלמידים הלמידין לפני חכמים בבית מדרשו של לוי אומרים יביא דבר שכולו למזבח, משנה ט' (ט) הַּקֹומֶּׁץ מן המנחהְ ,ו ַהלְבֹונָהְ ,ו ַהּקְטֹו ֶּׁרת במזבח הפנימיּ ,ו ִמנְחַת כֹו ֲהנִים ּ ,ו ִמנְחַת כֹהֵן ָמשִי ַח חביתין בכל יום , ש ֻהקְדָ שּו בפה .קָדְ שּו ַב ֶּׁכלִי שרת ֻ ,ה ְכשְרּו ְל ִהי ָפסֵל ִבטְבּול יֹום ּו ִב ְמ ֻחסַר ּו ִמנְחַת נְ ָסכִין העולה כליל ,מֹו ֲעלִין ָבהֶּׁן ִמ ֶּׁ ירין ממקום אחר שי ֶּׁש לֹו מַתִ ִ ִפּורים ּו ַבלִינָהְ ,ו ַחי ָי בִין ֲעלֵיהֶּׁן מִשּום נֹותָ ר ּומִשּום ָטמֵאּ ,ופִּגּול אֵין ָבהֶּׁן .זֶּׁה ַה ְכלָל ,כ ֹל ֶּׁ כ ִ ירין כמנויים בראש המשנה ,כֵיוָן שאֵין לֹו מַתִ ִ יריו .וְכ ֹל ֶּׁ שיִק ְְרבּו מַתִ ָ אֵין ַחיָבִין ָעלָיו מִשּום פִּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵאַ ,עד ֶּׁ שּקָדַ ש ַב ֶּׁכלִיַ ,חיָבִין ָעלָיו מִשּום נֹותָ ר ּומִשּום ָטמֵאּ ,ופִּגּול אֵין בֹו: ֶּׁ בבלי י' ע' ב' בציבור אין חייבין אלא על דבר שיש לו דבר אחר גמרא ,שואל ,מנא הני מילי שיש בו טמא ונותר? שיהיה לו מתירין ,טומאה שהיא בשתי ידיעות תחילה ועונה דתנו רבנן ,יכול אין חייבין משום טומאה אלא והעלמה ולבסוף וקרבנו עולה לעשיר ויורד לעני, בדבר שיש לו מתירין? ודין קל וחמר הוא ומה והותרה מכללה כשרוב צבור טמא אינו דין שלא יהא פיגול שהוא לחייבו בידיעה אחת לאחר מעשה חייב אלא על דבר שיש לו מתירין ,תלמוד לומר וקרבנו קבוע כבש לחטאת ולא הותר מכללו גם לא ויקרא כב' (ג) אֱמֹור ֲא ֵליהֶּׁם לְדֹורֹותֵ יכֶּׁם כָל אִיש ֲאשֶּׁר יִק ְַרב ִמכָל ז ְַר ֲעכֶּׁם אֶ ל הַּ קֳּ דָּ ִׁשים אֲ ֶׁשר י ְַּק ִדיׁשּו בְ נֵּי י ְִש ָּראֵּ ל לַּי ֹהוָּה וְטֻ ְמָאת ֹו עָּ לָּיו וְ נִכְ ְרתָּ ה הַּ נֶפֶ ׁש הַּ ִהוא ִמלְ פָּ נַּי אֲ נִי ְי ֹהוָּה :בכל הקדשים הכתוב מדבר ,ושואל יכול יהו חייבין עליהן מיד? ועונה תלמוד לומר "אשר יקרב" ,אמר רבי אלעזר וכי יש נוגע שהוא … חייב? אלא מסביר ,הא כיצד ,כל דבר שיש לו מתירין אינו חייב עד שיקרבו מתירין ,וכל דבר שאין לו מתירין אינו חייב עד שיקדש בכלי: הדרן עלך חטאת העוף:
© Copyright 2024