פרק ג
בכורים פרק שלישי
משנה א' הלכה א'
ש ִב{י}כ ֵָּרה שמתחילה
יֹורד ָאדָ ם ( ְב){ל}תֹוְך שָדֵּ הּו וְרֹואֶה תְ ֵּאנָה ֶ
ִכּוריםֵּ ,
(א) כֵּיצַד ַמפ ְִרישִי{ם}(ן} {את} ַהב ִ
ש ִב{י}כֵּר ,קֹושְר(ֹו){ן} ְבגֶמִי לסימן שזה הבכורים ,וְאֹומֵּר ,ה ֲֵּרי אֵּּלּו
ש ִב{י}כֵּרִ ,ר{י}ּמֹון ֶ
להבשילֶ ,אשְכֹול ֶ
שי ִתָ לְשּו מִן
כּורים מֵַּאחַר ֶ
ְקֹורא אֹותָ ם ִב{י} ִ
שמְעֹון אֹומֵּר ,אין זה מספיק ַאף עַל פִי כֵּן חֹוזֵּר ו ֵּ
כּוריםְ ( .ו) ַרבִי ִ
ִב{י} ִ
ַהק ְַרקַע:
ירושלמי בכורים י' ע' ב'
מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי .ושואל
גמ' כיצד מפרישים את הבכורים כו' .ומסביר את
רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו ביכורי פרי
המחלוקת על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם
לאחר חנטו .תני שלא כמשניות שלנו הבכורים אחד
בתלוש לא קידשו והתוצאה היא אינן מדמעין אם
מששים ,ראשית הגז אחד מששים ,תרומה טמאה
התערבו אין חייבים עליהן חומש אם נאכלו בשגגה
אחד מששים .תני רבי ישמעאל הבכורים אחד
ואין לוקין עליהן אם אכלם חוץ לחומה של ירושלים,
מששים ,פאה אחד מששים ,ראשית הגז אחד
ושואל מה טעמא דרבנין שמאפשרים הפרשה
מששים ,תרומה טמאה אחד מששים ,תרומה שאין
במחובר? ועונה שכתוב דברים כו' (י) ְועַתָ ה ִהנֵּה
הכהנים מקפידים עליה אחד מששים .ושואל מה אית
ֵּהבֵּאתִ י אֶת ֵּראשִית פ ְִרי ָהאֲדָ מָה אֲ ֶׁשר נָתַ תָ ה לִּ י ְי ֹהוָה
וְה ְש ַתחֲוִּיתָ לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה
וְה ַנ ְחת ֹו לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ִּ
ִּ
לך שאינם מקפידים ? ועונה פירות חסרי חשיבות
אֱֹלהֶׁ יָך :בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי'
כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום:
בוסר אפילו פגין .ושואל על דעתי' דר"ש? ועונה
משנה ב' הלכה ב'
ש ַב ַּמ ֲעמָד מִתְ ַכנְסֹות
ִכּורים לבית המקדש בירושלים ,כָל ַה ֲעי ָירֹות ֶ
(ב) כֵּיצַד מה היה הטכס כאשר ַמ ֲעלִין אֶת ַהב ִ
שכִים הראשון
ָלעִיר{ו} שֶל ראש ַמ ֲעמָדְ ,ו ָלנִין העולים עם הבכורים ב ְִרחֹובָּה שֶל עִיר ,וְֹלא הָיּו נִ ְכנָסִין ַלבָתִ יםְ .ו ַל ַּמ ְ
בבוקר המוכן ליציאה ָהי ָה ַהמְמ{ו}נֶה אֹומֵּר ,קּומּו ְונַ ֲעלֶה צִיֹון אֶל (בֵּית) ה' אֱֹלהֵּינּו בשירה ובזמרה בתופים ובמחול:
ירושלמי בכורים יא' ע' א'
בירושלים היו אומרים שם (ב) עֹומְדֹות הָיּו ַרגְלֵּינּו
גמ' כָ ל הַ ֲע ָיירוֹת ֶׁשבַ מַ עֲמָ ד כגון יהויריב ומכיריו.
ש ָלי ִם . :בהר הבית היו אומרים שם קן
שע ַָרי ְִך י ְרּו ָ
ִב ְ
במשנה ,וְ ָלנִּין בִּ ְרחוֹבָ ּה ֶׁשל עִּ יר ושואל וילינו בבית
(א) ַהלְלּוי ָּה ַהלְלּו אֵּל ְבקָדְ שֹו הַ לְ לּוהּו בִּ ְר ִּקיעַ עֻּזוֹ:
הכנסת? ועונה .תנא רבי חלפתא בן שאול מפני אוהל
שמָה תְ ַהּלֵּל י ָּה
בעזרה היו אומרים שם (ו) כ ֹל ַהנְ ָ
טומאה .בדרך היו אומרים תהילים קכב' (א) ִּשיר
שמָה תְ ַהּלֵּל י ָּה ַהלְלּוי ָּה:
ַהלְלּוי ָּה :כ ֹל ַהנְ ָ
ש ַמחְתִ י בְאֹמ ְִרים לִי בֵּית י ְהֹוָה נֵּלְֵּך. :
הַ מַ עֲלוֹת לְ דָ וִּ ד ָ
משנה ג' הלכה ג'
(ג) ַהקְרֹובִים לירושלים ְמבִיאִי(ם){ן בכורים} ( ַה)תְ ֵּאנִים ְו( ָה) ֲענָבִים טריים ְ ,וה ְָרחֹוקִים ְמבִיאִי(ם){ן} גְרֹוגְרֹות
ְו ִציּמּוקִים שיבשו ְ .והַּׁשֹור הֹולְֵּך ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן}ְ ,וק ְַרנִיו מְצ{ו}פֹות זָהָבַ ,ו ֲעט ָָרה שֶל זַי ִת בְר ֹאשֹו{ .ו} ֶה ָחלִיל ַמכֶה
שלְחּו ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן}
ש ַלי ִםָ ,
ש ַלי ִםִ .הגִיעּו קָ רֹוב לִירּו ָ
ש{הן} ַּמגִיעִים קָ רֹוב לְירּו ָ
ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן} בקולות זמר ,עַד ֶ
ִכּורי ֶה(ם){ן} בפירות הכי יפיםַ .הפַחֹות{ ,ו} ַה ְסגָנִים ְו ַה ִגזְב ִָרים ונושאי
להודיע שמביאים בכוריםְ ,ו ִעטְרּו אֶת ב ֵּ
המשרות יֹו ְצאִים ִלק ְָראתָ (ם){ן}ְ .ל ִפי כְבֹוד ורוב ַהנִ ְכנָסִים הָיּו יֹו ְצאִים להקביל את פניהם ְוכָל ַב ֲעלֵּי א{ו} ָּמנִיֹות
ש ַלי ִם עֹומְדִ ים {ב}( ִל) ְפנֵּיהֶם ברחובה של עיר וְשֹו ֲאלִין ִבשְלֹו ָמ(ם){ן}{ ,ואומרים} ַאחֵּינּו ַאנְשֵּי ַהּמָקֹום
שבִירּו ָ
ֶ
פְלֹונִי ,בָאתֶ ם ְלשָלֹום ובואכם לשלום:
ירושלמי בכורים יא' ע' א'
בראשו ומסביר שהוא היפה באילנות ממין שבעה.
גמ' ושואל קרובים עד היכן? ועונה עד כדי שהוא
תני ,מי שהיו לו בכורים גרוגרות היה מעטרן ומקשט
יכול לתרום מן המובחר .ושואל ,בקש להביא דבילה
אותם תאנים חיות ,והמביא צמוקים ממרחקים היה
נאמר אם היתה מן קעילית שהיא מובחרת ,מביא ,אם
מעטרן ענבים טריים ,במשנה יו ְֹצ ִּאים לִּ ְק ָראתָ ם לְ פִּ י
היתה בוצרית אינו מביא :במשנה ְהַ ּׁשוֹר ה ֹולְֵך
כְ בוֹד הַ נִּכְ נ ִָּסים ,ושואל ,וכי יש קטן וגדול בירושלים?
לִּ ְפנֵיהֶׁ ם פשיטא שהוא מקריב שלמים ,רבי אימי אמר
מקריב שלמים ,רב אמר מקיצין בהן את המזבח
ועונה אלא כיני מתני' באוכלוסין לפי רוב הנכנסים
בקרבן עולה ,ושואל ,רבי זעירא בעי יחיד שנתעצל
ירּוש ַליִּם
ָ
היו יוצאין .במשנה ,וְ כָל בַ ֲעלֵי אֻ מָ נִּּיוֹת ֶׁשבִּ
ולא בא עם הרבים מה עושים איתו ? ועונה ,מביא
עו ְֹמ ִּדים ב ְפנֵיהֶׁ ם ,ושואל ולא כן תני ויקרא יט' (לב)
גדי וקרניו מצופות כסף ,במשנה ועטרה של זית
ִּמ ְפנֵי ֵשיבָ ה תָ קּום ְוהָדַ ְרתָ ְפנֵי זָקֵ ן וְ י ֵָראתָ מֵ אֱֹלהֶׁ יָך אֲ נִּי
ְי ֹהוָה :מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין
בה חסרון כיס .ועונה שנייא היא הכא שהיא אחת
לקיצים פעם אחת בכל קיץ ,רבי יוסי בי רבי בון
אמר בשם ר' חונא בר חייא ,בא וראה כמה גדול כוחן
של עושי מצווה ,שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי
מצות עומדין .אמר רבי יוסי בי רבי בון ,אילין
דקיימין עומדים מן קומי מיתא ארון המת לא מן
קומי מיתא אינון קיימין לון ,אלא מן קומי אילין
אנשים הממלאים את הרחוב דגמלים ליה חסד של
אמת עם המת ,ומברר ,עד כמה פעמים אדם צריך
לעמוד מפני זקן .שמעון בר אבא אמר בשם רבי
יוחנן פעמיים ביום .רבי אלעזר אומר פעם אחת ביום.
ושואל לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ,מנין
לזקן שלא יטריח את הציבור ת"ל ויקרא יט' (לב)
ִּמ ְפנֵי ֵשיבָ ה תָ קּום וְהָ ַד ְרתָ ְפנֵי זָ ֵּקן ְוי ֵָּראתָ ֵּּמאֱֹלהֶיָך ֲאנִי
י ְהֹוָה :ושואל .על דעתיה דרבי יוחנן ניחא אבל על
דעתיה דרבי אלעזר לא יקום כל עיקר .ועונה רבי
יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר הכוונה היא דלא
יחמי החכם סייעתא דסבין קבוצת זקנים ועבר
קומיהון בגין דיקומון לון מן קמוי ,כשם שהן רבי
יוחנן ורבי אלעזר חלוקים כאן כך הן חלוקים
בשאילת שלום .,ר' חזקיה רבי חנינה בריה דרבי
אבהו אמרו בשם רבי אבדומא דמן חיפה ,לזקן קמים
כשהוא בתוך ד' אמות עבר [לפניו] ישב לו .,כהן
גדול עומדים משהוא רואהו ועד שהוא נכסה ממנו
ומסביר .מה טעמא שנאמר שמות לג' (ח) ְו ָהי ָה ְכצֵּאת
משֶה אֶל הָאֹהֶל יָקּומּו כָ ל הָ עָ ם וְ נ ְִּצבּו ִּאיש פֶׁ תַ ח ָאהֳל ֹו
משה עַ ד בֹא ֹו הָ ֹא ֱהלָה.:תרין אמוראים
וְהבִּ יטּו ַאח ֲֵרי ֶׁ
ִּ
חלוקים בכוונת העמידה של העם חד אמר לשבח,
וחד אמר לגנאי .מ"ד לשבח מיחמי רואים צדיקא
ומזכי .ומ"ד לגנאי חזי רואים שקיה חזי כרעין
ואומרים אכיל מן יהודאי שתי מן יהודאי כל מדליה
מן יהודאי .ארון הקודש בבית הכנסת פניו כלפי
העם ,והכהנים כשעולים לדוכן פניהם כלפי העם
וישראל פניהם כלפי ארון הקודש ,.אמר רבי אלעזר
אין התורה עומדת מפני בנה .שמואל אמר ,אין
עומדים מפני חבר .ומספר רבי הילא רבי יעקב בר
אידי הוון יתיבין ,עבר שמואל בר אבא וקמו לון מן
קמוי .אמר לון תרתיי סיבות שלא נכון עשיתם
גבכון ,חדא שאיני זקן ,וחדא שאין התורה עומדת
מפני בנה .אמר רבי זעירא רבי אחא כן היה מפסיק
מלימודו וקאים ,דו חשש כהדין תנייא דתני ,כותבי
ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקריאת שמע ,ואין
מפסיקין לתפילה .רבי חנניא בן עקביה אומר כשם
שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין לתפילה
ולתפילין ולשאר מצוותיה של תורה .ומספר חזקיה
בר רבי מן דהוה לעי עמל באורייתא כל צורכיה
ועייף הוה אזל ויתיב ליה קומי בי' ועדא בגין מיחמי
סבין ומיקם ליה מן קומיהון לקיים מצוות מפני שיבה
תקום .ומספר ,יהודה בר חייה הוה יליף בשקדנות
סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת
לערב שבת ,והוה רבי ינאי יתיב ליה על אתר תלי
מקום גבהה בגין מיחמוניה ומיקם ליה מן קומיהון.
אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי עומדים לזקן
ד' אמות .אמר לון אין ישיבה לפני סיני .חד זמן ערב
שבת עני מסיק ולא הגיע בזמן שהיה רגיל לבוא
אמר ,לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה .אמר לית
אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא וחלה .
אלא מסתברא שאין לנו יהודה ב"ר ,והיה כנאמר
יתי ַתחַ ת הַ ָּׁשמֶׁ ש כִּ ְש ָגגָה
בקהלת י' (ה) יֵש ָרעָ ה ָר ִּא ִּ
ֶׁשּיֹצָ א ִּמלִּ ְפנֵי הַ ַּׁשלִּ יט :רבי מאיר חמי אפילו סב עם
הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מנן ולא לחנם
מאריך ימים ,רבי חנינא מחי מאן דלא קאים מן קמוי
והוה אמר ליה ,מי בעיתא מבטלה מצוות דאורייתא.
אמר רבי סימון ,אמר הקב"ה ויקרא יט' (לב) ִּמ ְפנֵי
ֵשיבָ ה תָ קּום וְהָ ַד ְרתָ ְפנֵי זָקֵ ן ְוי ֵָּראתָ ֵּּמאֱֹלהֶיָך ֲאנִי י ְה ֹוָה:
אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה בראשית יח'
ישב פֶׁ תַ ח
(א) ַוּי ֵָרא אֵ לָיו ְי ֹהוָה בְ אֵ ֹלנֵי מַ ְמ ֵרא וְהּוא ֵ
הָ אֹהֶׁ ל כְ חֹם הַ ּיוֹם :כשהנשיא נכנס כל העם עומדים
מפניו ואין רשות לאחר מהן לישב עד שיאמר להן
שבו .אב ב"ד שנכנס עושין לו שורות רצה נכנס בזו
רצה נכנס בזו .חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב
ואחד עומד ואחד יושב ,עד שמגיע וישב לו במקומו.
רבי מאיר הוה יליף ,סלק לבית וועדא ווהוון כל עמא
חמיין ליה וקיימין לון מן קומי ,כד שמעון ההן תניא
תני חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב ואחד עומד
ואחד יושב בעון למיעבד ליה כן ,כעס ונפק ליה,.
אמר לון שמעתי שמעלין בקודש ולא מורידין .ר'
זעירא הוון בעיין ממניתיה למשרה רמה ולא בעי
מקבל עלוי ,כד שמע ההן תנייא תניא חכם או חתן או
נשיא או כל העולים לגדולה מכפרת עוון קביל עליה
ממניתיה ,ושואל חכם מניין? ועונה " ִמ ְפנֵּי שֵּיבָה
תָ קּום ְוהָדַ ְרתָ ְפנֵּי זָקֵּן" מה כתיב בתריה ויקרא יט'
ְַאר ְצכֶם ֹלא תֹונּו אֹותֹו :מה
(לג) ְוכִי י ָגּור אִתְ ָך גֵּר ב ְ
הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה
מוחלין לו כל עונותיו ,ושואל חתן מניין ועונה
ש ָמ ֵּעאל ַויִקַח אֶת
בראשית כח' (ט) ַויֵּלְֶך ֵּעשָו אֶל י ִ ְ
ש ָמעֵּאל בֶׁ ן ַאבְ ָרהָ ם אֲ חוֹת נְבָ יוֹת עַ ל נ ָָשיו
ַמ ֲחלַת בַת י ִ ְ
ל ֹו לְ ִּא ָּׁשה :וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה אלא
שנמחלו לו כל עונותיו .ושואל נשיא מנין? ועונה
ּושתֵ י ָשנִּים
שנָה שָאּול ְב ָמלְכֹו ְ
שמואל א .יג' (א) בֶן ָ
מָ לְַך עַ ל ִּי ְש ָראֵ ל :וכי בן שנה היה? אלא שנמחלו לו
כל עונותיו כתינוק בן שנה .ר' מנא מיקל לאילין
הא כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתך .רבנן
דקיסרין אמרין ,ממנין זקינים בח"ל על מנת לחזור
לארץ ישראל .ומספר ר' יצחק בר נחמן הוה בעזה
ומנוניה ע"מ לחזור .,ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ
לחזור .אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קביל עליו
מתמניא אמר עד זמן דמתמני רבי הגדול ממני ומינה
רבי והוא לא התמנה ולא הוסמך ,א"ר חמא{\ ,בן\}
יהודא בן טיטוס הוה ברומי ומנוניה ע"מ דיחזור.
שמעון בר ווא הוה כד מסקים יהודי עני ובלי מזל
ואיתמנון דקיקין קטנים מיניה והוא לא אתמני.
שמעון בר ווא הוה בקי במרגליתא בכל מילי' ובכל
תכשיטים ולא הוה ליה עיגיל דבלה מיכלי ,והוה רבי
יוחנן קרי עלוי קהלת ט' (יא) ַשבְ ִּתי וְ ָראֹה תַ חַ ת
הַ ֶּׁׁשמֶׁ ש כִּ י ֹלא לַקַ לִּ ים הַ מֵ רוֹץ וְֹלא לַגִּ בו ִֹּרים הַ ִּמלְ חָ מָ ה
ְוגַם ֹלא ַל ֲח ָכמִים ֶלחֶם וְ גַ ם ֹלא ַל ְנ ֹבנִּים ע ֶֹׁשר וְ גַ ם ֹלא
ַלּי ְֹדעִּ ים חֵ ן כִּ י עֵ ת וָפֶׁ גַ ע י ְִּק ֶׁרה אֶׁ ת ֻכלָם :אמר כל מי
שאינו מכיר מעשיו של אברהם ,יכיר מעשה אבותיו
של זה .שמעון בר ווא הוה כד מסקום ושלח ליה רבי
אבהו חדא איגרא ויהב ליה מן סיבתיה שערה לבנה
בגוה ,בגין אילין סבתא כבר זקנת קום אתהלך
לארעא דישראל ,מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן.
אבהו ריגלותיה אדם רגיל כבר איתמני .שמעון
דמעפריא בולט כעופר אילים לא איתמני:
רבנים דמתמניי בכסף .רבי אימי קרא עליהון ,שמות
כ' (כ) ֹלא תַ עֲשּון ִּא ִּתי אֱֹלהֵּי ֶכסֶף וֵּאֹלהֵּי זָהָב ֹלא
תַ עֲשּו ָלכֶם .:א"ר יאשי' וטלית שעליו כמרדעת של
חמור .א"ר שיין ,זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין
מפניו ,ואין קורין אותו רבי ,והטלית שעליו כמרדעת
של חמור ,ומספר ,רבי זעירא וחד מן רבנן הוון
יתיבין ,עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף .אמר יתיה
דמן רבנין לרבי זעירא ,נעביד נפשין נעמיד פנים
שאנו תניי ולא ניקום לון מן קמוי .תירגם עליהם
יעקב איש כפר גבורייא ,חבקוק (יט) הֹוי אֹמֵּר ָלעֵּץ
יֹורה ִהנֵּה הּוא תָ פּוש
עּורי ְל ֶאבֶן ּדּומָם הּוא ֶ
ָהקִיצָה ִ
זָהָב ָו ֶכסֶף ְוכָל רּוחַ אֵ ין בְ ִּק ְרבוֹ( :כ) וַי ֹהוָה בְ הֵ יכַ ל
ָארץ :לא בכספייא איתמני?
קָ ְדש ֹו הַ ס ִּמפָ נָיו כָל הָ ֶׁ
"וכל רוח אין בקרבו" לא חכים כלום ,ואם הוי
אומרי' בעיתון ממנייה אנו זקוקים למורה הוראה
"וה' בהיכל קדשו" הא נמצא לא רחוק ר' יצחק בר
אלעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין פנו אליו והוא
יהיה להם לרב ,ושואל ר' אמי שאל לר' סימון,
שמעת שממנין וסומכים זקינים בחו"ל? ועונה .א"ל,
אני שמעתי שאין ממנין ולא סומכים זקינים בחו"ל.
א"ר לוי ולא מקרא מלא הוא ,יחזקאל לו' (יז) בֶן
שבִים עַל ַאדְ מָתָ ם ַויְטַ ְמאּו אוֹתָ ּה
ָאדָ ם בֵּית יִש ְָראֵּל י ֹ ְ
בְ ַד ְרכָם ּובַ עֲלִּ ילוֹתָ ם כְ ט ְֻמַאת הַ נִּדָ ה הָ יְתָ ה ַד ְרכָם לְ פָ נָי:
משנה ד' ו' ז' ח' הלכה ד'
ש{הן} ַּמגִיעִין ְלהַר ַה ַבי ִתִ .הגִיעּו ְלהַר ַה ַבי ִת כל
(ד) עולים בשירה עם הבכורים לירושלים ֶה ָחלִיל ַמכֶה ִל ְפנֵּיהֶם עַד ֶ
ש{הוא} ַּמגִי ַע
אחד נוטל סלו על כתפו ֲ ,א ִפיּלּו ַאג ְִריפַס ַה ֶּמלְֶך מצאצאי החשמונאים נֹוטֵּל ַהסַל עַל כְתֵּ פֹו ְונִ ְכנָס ,עַד ֶ
ש ַּמחְתָ א{ֹו}יְבַי לִי (תהלים ל)(:ה)
ָל ֲעז ָָרהִ ( .הגִי ַע ָל ֲעז ָָרה) וְדִ יבְרּו ַה ְל ִוי ִים ַבּׁשִיר מזמור ,אֲרֹו ִממְָך יְי ָ כִי דִ ּלִיתָ נִי וְֹלא ִ
ּׁש ְבי ָדָ ם של מביאי הביכורים ,נֹותְ נִי(ם){ן}
שעַל ַגבֵּי ַה ַסּלִים ,הָיּו עֹולֹות למזבח כקרבנות עולה ּ .ומַה ֶ
הַגֹוזָלֹות ֶ
קֹורא את פרשת בכורים ֵּמ ִהגַדְ תִ י הַיֹום לַיי ָ אֱֹלהֶיָך (דברים כו) עַד שֶגֹומֵּר
לַכ ֹ ֲהנִים(:ו) עֹודֵּ (ה){נ}ּו ַהסַל עַל כְתֵּ יפֹוֵּ ,
מֹוריד ַהסַל ( ֵּמעַל} {מן} כְתֵּ יפֹו
כָל ַהפ ָָרשָהַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר עַד א ֲַרּמִי א{ֹו}בֵּד ָאבִיִ .הגִי ַע ַלא ֲַרּמִי א{ֹו}בֵּד ָאבִיִ ,
ְקֹורא המביא ) ֵּמא ֲַרּמִי אֹבֵּד ָאבִי עַד
שפְתֹותָיו בשוליים ,וְכֹהֵּן ַמנִי ַח י ָדֹו תַ חְתָיו תחת ּו ְמנִיפֹו ( ,וממשיך ו ֵּ
וְאֹוחֲזֹו ְב ִ
שֶהּוא (גֹומֵּר} {קורא את} כָל ַהפ ָָרשָהּ ,ו ַמנִיחֹו ְבצַד ַה ִּמזְ ֵּבחְַ ,ו ִהשְתַ ֲחוָה ְויָצָא מן העזרה (:ז) ב ִָראשֹונָה ,כָל מִי שֶיֹודֵּ ַע
שאֵּינֹו יֹודֵּ ַע ִלקְרֹותַ ,מק ְִרין אֹותֹו אחיו הכוהנים והוא אומר אחריהם ,ברם
קֹוראְ .וכָל ִמי ֶ
ִלקְרֹות בלשון הקודשֵּ ,
ש{הוא} יֹודֵּ ַע ְואֶת
שי ְהּו ַמק ְִרין אֶת כולם ,את מִי ֶ
מחמת הבושה נִ ְמנְעּו ִמ ְּל ָהבִיא ,הִתְ קִינּו חכמי הדורות המאוחרים ֶ
ִכּוריהֶם ִב ְקלָתֹות טסים שֶ ל ֶכסֶף ְושֶל זָהָבְ ,ו ַה ֲענִי ִים ְמבִיאִין
ִירים ְמבִיאִי(ם){ן את} ב ֵּ
שאֵּינֹו יֹודֵּ עַ(:ח) ָה ֲעש ִ
מִי ֶ
ִכּורים נִתָ נִין לַכ ֹ ֲהנִים כמתנות כהונה :
אֹותָ (ם){ן} ְב ַסּלֵּי נְצ ִָרים שֶל ע ֲָרבָה קְלּופָהְ ,ו ַה ַסּלִים ְו ַהב ִ
ירושלמי בכורים יב' ע' א'
ָארץ אֲ ֶׁשר נ ְִּשבַ ע ְי ֹהוָה לַאֲ בֹתֵ ינּו לָתֶׁ ת לָנּו:
אֶׁ ל הָ ֶׁ
גמ' רב הונא אמר כיני מתני' שם כו' (ד) ְו ָלקַח הַכֹהֵּן
ושואל וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד? ועונה
וְהנִּיח ֹו לִּ ְפנֵי ִּמזְבַ ח ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך :ודברו
ַה ֶטנֶא ִמי ָדֶ ָך ִּ
קיימונה שאומר כבר הגדתי .ושואל ,ר' הונא בעי,
הלויים בשיר .והגוזלות אית תניי תני מחלף ליד
הנחה של הסל מהו שתתיר למחוסרי זמן שלא כסדר
הסל לעולות ועל הסל נותן לכוהנים כדי לסמוך מתנה
הכתובים? ועונה .,א"ר מתנייא הדא דתימר בשחזר
למתנה .תני רבי יוסי אומר לא היו נותנין את הגוזלות
ונטלן אבל אם היו במקומן כהניחן הן .ושואל ר' יונה
על גבי הסלין שלא ינבלו הבכורים אלא תולה אותן
בעי הניחן בלילה גם יהיה כשר? ועונה תניא מניחן
חוץ לסלים .ושואל תני חד סב קומי רבי זעירא חוזר
בקרן דרומית מערבית לפני ה' יכול במערב ת"ל אל
לדברים כו' (ג) ּובָ אתָ אֶׁ ל הַ כֹהֵ ן אֲ ֶׁשר י ְִּהיֶׁה בַ ּי ִָּמים
לפני המזבח אי לפני המזבח יכול בדרום ת"ל שם (י)
אתי
הָ הֵ ם וְ ָאמַ ְרתָ אֵ לָיו ִהגַדְ תִ י הַיֹום לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך כִּ י בָ ִּ
אשית ְפ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ֶׁשר
אתי אֶׁ ת ֵר ִּ
וְ עַ תָ ה ִּהנֵה הֵ בֵ ִּ
בְ ַא ְרבָ עָ ה עָ ָשר יוֹם בֵ ין הָ עַ ְרבַ יִּם ַיעֲשּו אֹת ֹו עַ ל מַ צוֹת
ּומר ִֹּרים יֹאכְ לֻהּו :מצות ומרורים פטירים עם ירקונים
ְ
דאת אמר פטירים עם מרורים .ולא ידעינן מאן אמר
דא ומאן אמר דא .מן מה דאמר רבי יונה מהו להביאן
בתמחויין של כסף הוי הוא דאמר דמחזר מנא די אמר
סלה סל או טנא דרבי פנחס אמר מחזר המתרגם
פטימי בני תורים ,די אמר תורין ובני תורין וצריך
לתרגם תורים ובני יונה
וְה ְש ַתחֲוִּיתָ
וְהנ ְַחת ֹו ִל ְפנֵּי י ְהֹוָה אֱֹלהֶׁ יָך ִּ
ָנתַ תָ ה לִּ י ְי ֹהוָה ִּ
לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך :הא כיצד ,מגישן על קרן דרומית
מערבית ומניחה בדרומה של קרן .במשנה ִּה ְת ִּקינּו
ֶׁשּיְהּו מַ ְק ִּרין אֶׁ ת כולם ,תני אין ענייה אלא מפי אחד
ולא עוד אלא שסמכו למקרא "וענית ואמרת" .ר' יונה
בעי מהו להביאן בתמחויין של כסף .ועונה תלוי
במחלוקת על הקפדה בכתובים ר' יונה ור' ירמיה חד
אמר מחזר זה שתרגם טנא מנאף ואחרנה אמר,
מחזר את המתרגם במדבר ט' (יא) בַ חֹדֶׁ ש הַ ֵּׁשנִּי
משנה ט' י' הלכה ה'
ּׁש ְבעַת
ִכּורים גם בפירות יפים חּוץ ִמ ִ
שמְעֹון בֶן נַנָס אֹומֵּרְ ,מ ַעט ְִרין ומקשטים אֶת ַהב ִ
(ט) שלוש דעות ַרבִי ִ
שמְעֹון
ּׁש ְבעַת ַהּמִינִי(ם){ן} בלבד ( :י) ַרבִי ִ
ִכּורים ֶאּלָא ִמ ִ
ַהּמִינִי(ם){ן}ַ .רבִי ֲעקִי ָב(א){ה} אֹומֵּר ,אֵּין ְמ ַעט ְִרין אֶ ת ַהב ִ
כּורים מאותו הפרי
ּורים עצמם זו שקשר עליה גמי ,וְתֹו ֶספֶת ַה ִבי ִ
כּוריםַ ,ה ִביכ ִ
אֹומֵּר ,יש לחלק שָֹלש ִמ{י}ּדֹות ַב ִבי ִ
ִכּורים
ִכּורים מִין ְבשֶאֵּ ינֹו מִינֹו .תֹו ֶספֶת ַהב ִ
ִכּורים מִין ְבמִינֹוְ .ו ִע{י}טּור ַהב ִ
כּורים .תֹו ֶספֶת ַהב ִ
ְו ִע{י}טּור קישוטי ַה ִבי ִ
ִכּורים אם קיבל הכהן אותם מעם הארץ ַחי ָיב
ְטּורה מִן הַּדְ מַאיְ .ו ִע{י}טּור ( ַה)ב ִ
דינם כביכורים נֶ ֱא ֶכלֶת ְב ָטה ֳָרהּ ,ופ ָ
בַּדְ מַאי:
ירושלמי בכורים יב' ע' ב'
גמ' אמר רבי יוסי ,כל עמא מודיי שמעטרין את
להפרדה על גביהן ,תמרים על גביהן ודבר אחר כגון
הביכורים עם פירות מחוץ לארץ ומסביר שאין בני
עלי גפן על גביהן ,רימונים על גביהן ,ודבר אחד על
אדם טועין שמביאים ביכורים מח"ל \{לא מפליגין\}
גביהן ,תאנים על גביהן ,ודבר אחר על גביהן ,זיתים
[מה פליגי\ והמחלוקת } בארץ עמון ומואב הסמוכים
על גביהן וד"א על גביהן ,למעלה מהן ענבים ,ומקיף
עליהן אשכול של ענבים מבחוץ .,ולא היו עולין
לארץ ישראל מאן דאמר מעטרין את הביכורים חוץ
לירושלים ומביאים ביכורים יחידים יחידים ,אלא
משבעת המינים ,סובר מעטרין את הביכורים מעמון
פלכים פלכים קבוצות .ולא היו מהלכים כל היום
ומואב ,מאן דאמר אין מעטרין אלא משבעת המינים
כולו אלא שתי ידות חלקים ביום ,דהיינו שמונה
סובר שגזרו שמא יביאו בכורים משם ולכן אין
מעטרין את הביכורים מעמון ומואב .אמר רבי מנא,
שעות חזני ומשוררי בית הכנסת עולין עימהן עם
כל עמא מודיי שאין מעטרין את הביכורים מח"ל מאן
החקלאים ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים
דאמר אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת
לבתים מפני אוהל הטומאה .וטעונים בהבאתם עולה
המינים ,סובר אין מעטרין את הביכורים מח"ל:
ושלמים עולה מן הגוזלות ושלמים מן הפר ולא היו
במשנה ,ועיטור הביכורים כו' .תניא ,הביכורים
מתעסקים בחזירתו בכל הטכסים כדרך שמתעסקים
מצווה להביאן בשבעה כלים נפרדים כל מין בפני
בהליכתן .תני הביכורים והתוספת ופטורה מן הוודאי
עצמו ואם הביאן בכלי אחד יצא ,כיצד הוא עושה
ומן הדמאי]:
נותן שעורים מלמטה בתחתית הכלי ודבר אחר כגון
עלה או מפית על גביהן ,חיטין על גביהן ,ודבר אחר
משנה יא' יב' הלכה ו'
ָָארץְ .ואִם אֵּינָּה בָָאה מִן
שהִיא בָָאה מִן ה ֶ
כּורים ופטורה מן הדמאיִ ,בזְמַן ֶ
כּורים ַכ ִבי ִ
(יא) אֵּימָתַ י ָאמְרּו תֹו ֶספֶת ַה ִבי ִ
ִכּורים ְכנִי ְכסֵּי כֹהֵּן ,שיכול למכור אותם לכהן טהור אחר
כּורים(:יב) {ו} ְלמָה לעניין מה ָאמְרּו ַהב ִ
ָָארץ ,אֵּינָּה ַכ ִבי ִ
ה ֶ
שֶהּוא קֹונֶה ֵּמ ֶה(ם){ן} ֲעבָדִ ים ְוק ְַרקָעֹות ּו ְב ֵּהמָה ְטמֵָּאהּ ,ו ַבעַל חֹוב נֹו ְטלָן בְחֹובֹוְ ,ו ָה ִאּׁשָה ִבכְת{ו}בָתָ ּה{ ,ו}( ְכ) ֵּספֶר
תֹורה .ו ְַרבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר ,אֵּין נֹותְ נִין אֹותָ (ם){ן} ֶאּלָא ְל ָחבֵּר היודע לשמור על טהרת הפירות בְטֹובָה שיחזיר לו
ָ
שמָר ְ ,ו ֵּה(ם){ן} ְמ ַח ְּלקִין בֵּינֵּי ֶה(ם){ן}ְ ,כקָדְ שֵּי
בהזדמנות אחרתַ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִרים ,נֹותְ נִין אֹותָ {ן}(ם) לְַאנְשֵּי {ה} ִמ ְ
ַה ִּמקְּדָ ש:
ירושלמי בכורים יג' ע' א'
לו פרנסה ומה לאכול ולא אגיבון .ר' יונה אמר בשם
גמ' רבי ינאי אמר בשם רבי חייא בר ווא ,שאלו
לרשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה?
ר"ח בר ווא כך שאלו את רשב"ג ,מהו שימכור אדם
אמר לון אין ,מותר ,שאל שאלה נוספת .ללמוד
ספר תורה לישא אשה ,אמר לון אין מותר .שאל
תורה? ועונה ,אמר לון אין .שאל מפני חייו שיהיה
למכור ספר תורה ללמוד תורה ,אמר לון אין .אבל
מפני חייו לא שאלון ולא אגיבון .ושואל על דעתיה
דרבי יונה ניחא לא שאלון ולא אגיבון .אבל ע"ד
דרבי ינאי בן יוסי אם שאלון לימה ,ולמה לא אגיבון?
ועונה .כי אתא רבי חנניה רבי פנחס רבי יוחנן אמרו
בשם רשב"ג מוכר הוא אדם [ס"ת] לישא אשה
וללמוד תורה וכ"ש ואין צריך להגיד מפני חייו .תני
המדיר את בנו כדי שיהיה פנוי לתלמוד תורה ,מותר
לבן למלאות לו לאביו חבית של \{יין\} [מים]
ולהדליק לו את הנר .,ר' יעקב בר אידי אומר בשם
ר' יונתן אף לוקח לו חפציו מן השוק .ולא {פליגין\}
[מה פליגי] כאן באיש כאן באשה .אם היה אביו
בעזרת השם יתברך
אדם מסויים מוכר וחשוב עשו אותו כאשה ויוצא
לקניות עבור אביו ,ומספר ,מעשה באדם אחד שהדיר
את בנו לתלמוד תורה ובא מעשה לפני ר' יוסי בן
חלפתא והתיר לו לבן למלאות לו חבית של \{יין\}
[מים] ולהדליק לו את הנר .תני המוכר ס"ת של אביו
שהניח לו בירושה אינו רואה סימן ברכה לעולם.
וכל המקיים ס"ת בתוך ביתו עליו הכתוב אומר
תהילים קיב' (ג) הֹון וָעֹושֶר ְבבֵּיתֹו ְוצִדְ קָתֹו עֹמֶדֶת
ָלעַד:
הדרן עלך כיצד מפרישין
סיימנו מסכת ביכורים וסדר זרעים
© Copyright 2024