פרק ג

‫בכורים פרק שלישי‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫ש ִב{י}כ ֵָּרה שמתחילה‬
‫יֹורד ָאדָ ם ( ְב){ל}תֹוְך שָדֵּ הּו וְרֹואֶה תְ ֵּאנָה ֶ‬
‫ִכּורים‪ֵּ ,‬‬
‫(א) כֵּיצַד ַמפ ְִרישִי{ם}(ן} {את} ַהב ִ‬
‫ש ִב{י}כֵּר‪ ,‬קֹושְר(ֹו){ן} ְבגֶמִי לסימן שזה הבכורים‪ ,‬וְאֹומֵּר‪ ,‬ה ֲֵּרי אֵּּלּו‬
‫ש ִב{י}כֵּר‪ִ ,‬ר{י}ּמֹון ֶ‬
‫להבשיל‪ֶ ,‬אשְכֹול ֶ‬
‫שי ִתָ לְשּו מִן‬
‫כּורים מֵַּאחַר ֶ‬
‫ְקֹורא אֹותָ ם ִב{י} ִ‬
‫שמְעֹון אֹומֵּר‪ ,‬אין זה מספיק ַאף עַל פִי כֵּן חֹוזֵּר ו ֵּ‬
‫כּורים‪ְ ( .‬ו) ַרבִי ִ‬
‫ִב{י} ִ‬
‫ַהק ְַרקַע‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים י' ע' ב'‬
‫מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי‪ .‬ושואל‬
‫גמ' כיצד מפרישים את הבכורים כו'‪ .‬ומסביר את‬
‫רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו ביכורי פרי‬
‫המחלוקת על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם‬
‫לאחר חנטו‪ .‬תני שלא כמשניות שלנו הבכורים אחד‬
‫בתלוש לא קידשו והתוצאה היא אינן מדמעין אם‬
‫מששים‪ ,‬ראשית הגז אחד מששים‪ ,‬תרומה טמאה‬
‫התערבו אין חייבים עליהן חומש אם נאכלו בשגגה‬
‫אחד מששים‪ .‬תני רבי ישמעאל הבכורים אחד‬
‫ואין לוקין עליהן אם אכלם חוץ לחומה של ירושלים‪,‬‬
‫מששים‪ ,‬פאה אחד מששים‪ ,‬ראשית הגז אחד‬
‫ושואל מה טעמא דרבנין שמאפשרים הפרשה‬
‫מששים‪ ,‬תרומה טמאה אחד מששים‪ ,‬תרומה שאין‬
‫במחובר? ועונה שכתוב דברים כו' (י) ְועַתָ ה ִהנֵּה‬
‫הכהנים מקפידים עליה אחד מששים‪ .‬ושואל מה אית‬
‫ֵּהבֵּאתִ י אֶת ֵּראשִית פ ְִרי ָהאֲדָ מָה אֲ ֶׁשר נָתַ תָ ה לִּ י ְי ֹהוָה‬
‫וְה ְש ַתחֲוִּיתָ לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה‬
‫וְה ַנ ְחת ֹו לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ִּ‬
‫ִּ‬
‫לך שאינם מקפידים ? ועונה פירות חסרי חשיבות‬
‫אֱֹלהֶׁ יָך‪ :‬בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי'‬
‫כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום‪:‬‬
‫בוסר אפילו פגין‪ .‬ושואל על דעתי' דר"ש? ועונה‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫ש ַב ַּמ ֲעמָד מִתְ ַכנְסֹות‬
‫ִכּורים לבית המקדש בירושלים‪ ,‬כָל ַה ֲעי ָירֹות ֶ‬
‫(ב) כֵּיצַד מה היה הטכס כאשר ַמ ֲעלִין אֶת ַהב ִ‬
‫שכִים הראשון‬
‫ָלעִיר{ו} שֶל ראש ַמ ֲעמָד‪ְ ,‬ו ָלנִין העולים עם הבכורים ב ְִרחֹובָּה שֶל עִיר‪ ,‬וְֹלא הָיּו נִ ְכנָסִין ַלבָתִ ים‪ְ .‬ו ַל ַּמ ְ‬
‫בבוקר המוכן ליציאה ָהי ָה ַהמְמ{ו}נֶה אֹומֵּר‪ ,‬קּומּו ְונַ ֲעלֶה צִיֹון אֶל (בֵּית) ה' אֱֹלהֵּינּו בשירה ובזמרה בתופים ובמחול‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים יא' ע' א'‬
‫בירושלים היו אומרים שם (ב) עֹומְדֹות הָיּו ַרגְלֵּינּו‬
‫גמ' כָ ל הַ ֲע ָיירוֹת ֶׁשבַ מַ עֲמָ ד כגון יהויריב ומכיריו‪.‬‬
‫ש ָלי ִם‪ . :‬בהר הבית היו אומרים שם קן‬
‫שע ַָרי ְִך י ְרּו ָ‬
‫ִב ְ‬
‫במשנה‪ ,‬וְ ָלנִּין בִּ ְרחוֹבָ ּה ֶׁשל עִּ יר ושואל וילינו בבית‬
‫(א) ַהלְלּוי ָּה ַהלְלּו אֵּל ְבקָדְ שֹו הַ לְ לּוהּו בִּ ְר ִּקיעַ עֻּזוֹ‪:‬‬
‫הכנסת? ועונה ‪ .‬תנא רבי חלפתא בן שאול מפני אוהל‬
‫שמָה תְ ַהּלֵּל י ָּה‬
‫בעזרה היו אומרים שם (ו) כ ֹל ַהנְ ָ‬
‫טומאה‪ .‬בדרך היו אומרים תהילים קכב' (א) ִּשיר‬
‫שמָה תְ ַהּלֵּל י ָּה ַהלְלּוי ָּה‪:‬‬
‫ַהלְלּוי ָּה‪ :‬כ ֹל ַהנְ ָ‬
‫ש ַמחְתִ י בְאֹמ ְִרים לִי בֵּית י ְהֹוָה נֵּלְֵּך‪. :‬‬
‫הַ מַ עֲלוֹת לְ דָ וִּ ד ָ‬
‫משנה ג' הלכה ג'‬
‫(ג) ַהקְרֹובִים לירושלים ְמבִיאִי(ם){ן בכורים} ( ַה)תְ ֵּאנִים ְו( ָה) ֲענָבִים טריים ‪ְ ,‬וה ְָרחֹוקִים ְמבִיאִי(ם){ן} גְרֹוגְרֹות‬
‫ְו ִציּמּוקִים שיבשו ‪ְ .‬והַּׁשֹור הֹולְֵּך ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן}‪ְ ,‬וק ְַרנִיו מְצ{ו}פֹות זָהָב‪ַ ,‬ו ֲעט ָָרה שֶל זַי ִת בְר ֹאשֹו‪{ .‬ו} ֶה ָחלִיל ַמכֶה‬
‫שלְחּו ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן}‬
‫ש ַלי ִם‪ָ ,‬‬
‫ש ַלי ִם‪ִ .‬הגִיעּו קָ רֹוב לִירּו ָ‬
‫ש{הן} ַּמגִיעִים קָ רֹוב לְירּו ָ‬
‫ִל ְפנֵּי ֶה(ם){ן} בקולות זמר‪ ,‬עַד ֶ‬
‫ִכּורי ֶה(ם){ן} בפירות הכי יפים‪ַ .‬הפַחֹות‪{ ,‬ו} ַה ְסגָנִים ְו ַה ִגזְב ִָרים ונושאי‬
‫להודיע שמביאים בכורים‪ְ ,‬ו ִעטְרּו אֶת ב ֵּ‬
‫המשרות יֹו ְצאִים ִלק ְָראתָ (ם){ן}‪ְ .‬ל ִפי כְבֹוד ורוב ַהנִ ְכנָסִים הָיּו יֹו ְצאִים להקביל את פניהם ְוכָל ַב ֲעלֵּי א{ו} ָּמנִיֹות‬
‫ש ַלי ִם עֹומְדִ ים {ב}( ִל) ְפנֵּיהֶם ברחובה של עיר וְשֹו ֲאלִין ִבשְלֹו ָמ(ם){ן}‪{ ,‬ואומרים} ַאחֵּינּו ַאנְשֵּי ַהּמָקֹום‬
‫שבִירּו ָ‬
‫ֶ‬
‫פְלֹונִי‪ ,‬בָאתֶ ם ְלשָלֹום ובואכם לשלום‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים יא' ע' א'‬
‫בראשו ומסביר שהוא היפה באילנות ממין שבעה‪.‬‬
‫גמ' ושואל קרובים עד היכן? ועונה עד כדי שהוא‬
‫תני‪ ,‬מי שהיו לו בכורים גרוגרות היה מעטרן ומקשט‬
‫יכול לתרום מן המובחר‪ .‬ושואל‪ ,‬בקש להביא דבילה‬
‫אותם תאנים חיות‪ ,‬והמביא צמוקים ממרחקים היה‬
‫נאמר אם היתה מן קעילית שהיא מובחרת‪ ,‬מביא‪ ,‬אם‬
‫מעטרן ענבים טריים‪ ,‬במשנה יו ְֹצ ִּאים לִּ ְק ָראתָ ם לְ פִּ י‬
‫היתה בוצרית אינו מביא‪ :‬במשנה ְהַ ּׁשוֹר ה ֹולְֵך‬
‫כְ בוֹד הַ נִּכְ נ ִָּסים‪ ,‬ושואל‪ ,‬וכי יש קטן וגדול בירושלים?‬
‫לִּ ְפנֵיהֶׁ ם פשיטא שהוא מקריב שלמים‪ ,‬רבי אימי אמר‬
‫מקריב שלמים‪ ,‬רב אמר מקיצין בהן את המזבח‬
‫ועונה אלא כיני מתני' באוכלוסין לפי רוב הנכנסים‬
‫בקרבן עולה‪ ,‬ושואל‪ ,‬רבי זעירא בעי יחיד שנתעצל‬
‫ירּוש ַליִּם‬
‫ָ‬
‫היו יוצאין‪ .‬במשנה‪ ,‬וְ כָל בַ ֲעלֵי אֻ מָ נִּּיוֹת ֶׁשבִּ‬
‫ולא בא עם הרבים מה עושים איתו ? ועונה‪ ,‬מביא‬
‫עו ְֹמ ִּדים ב ְפנֵיהֶׁ ם‪ ,‬ושואל ולא כן תני ויקרא יט' (לב)‬
‫גדי וקרניו מצופות כסף‪ ,‬במשנה ועטרה של זית‬
‫ִּמ ְפנֵי ֵשיבָ ה תָ קּום ְוהָדַ ְרתָ ְפנֵי זָקֵ ן וְ י ֵָראתָ מֵ אֱֹלהֶׁ יָך אֲ נִּי‬
‫ְי ֹהוָה‪ :‬מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין‬
‫בה חסרון כיס‪ .‬ועונה שנייא היא הכא שהיא אחת‬
‫לקיצים פעם אחת בכל קיץ‪ ,‬רבי יוסי בי רבי בון‬
‫אמר בשם ר' חונא בר חייא‪ ,‬בא וראה כמה גדול כוחן‬
‫של עושי מצווה‪ ,‬שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי‬
‫מצות עומדין‪ .‬אמר רבי יוסי בי רבי בון‪ ,‬אילין‬
‫דקיימין עומדים מן קומי מיתא ארון המת לא מן‬
‫קומי מיתא אינון קיימין לון‪ ,‬אלא מן קומי אילין‬
‫אנשים הממלאים את הרחוב דגמלים ליה חסד של‬
‫אמת עם המת‪ ,‬ומברר‪ ,‬עד כמה פעמים אדם צריך‬
‫לעמוד מפני זקן‪ .‬שמעון בר אבא אמר בשם רבי‬
‫יוחנן פעמיים ביום‪ .‬רבי אלעזר אומר פעם אחת ביום‪.‬‬
‫ושואל לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬מנין‬
‫לזקן שלא יטריח את הציבור ת"ל ויקרא יט' (לב)‬
‫ִּמ ְפנֵי ֵשיבָ ה תָ קּום וְהָ ַד ְרתָ ְפנֵי זָ ֵּקן ְוי ֵָּראתָ ֵּּמאֱֹלהֶיָך ֲאנִי‬
‫י ְהֹוָה‪ :‬ושואל ‪ .‬על דעתיה דרבי יוחנן ניחא אבל על‬
‫דעתיה דרבי אלעזר לא יקום כל עיקר‪ .‬ועונה רבי‬
‫יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר הכוונה היא דלא‬
‫יחמי החכם סייעתא דסבין קבוצת זקנים ועבר‬
‫קומיהון בגין דיקומון לון מן קמוי‪ ,‬כשם שהן רבי‬
‫יוחנן ורבי אלעזר חלוקים כאן כך הן חלוקים‬
‫בשאילת שלום‪ .,‬ר' חזקיה רבי חנינה בריה דרבי‬
‫אבהו אמרו בשם רבי אבדומא דמן חיפה‪ ,‬לזקן קמים‬
‫כשהוא בתוך ד' אמות עבר [לפניו] ישב לו‪ .,‬כהן‬
‫גדול עומדים משהוא רואהו ועד שהוא נכסה ממנו‬
‫ומסביר‪ .‬מה טעמא שנאמר שמות לג' (ח) ְו ָהי ָה ְכצֵּאת‬
‫משֶה אֶל הָאֹהֶל יָקּומּו כָ ל הָ עָ ם וְ נ ְִּצבּו ִּאיש פֶׁ תַ ח ָאהֳל ֹו‬
‫משה עַ ד בֹא ֹו הָ ֹא ֱהלָה‪.:‬תרין אמוראים‬
‫וְהבִּ יטּו ַאח ֲֵרי ֶׁ‬
‫ִּ‬
‫חלוקים בכוונת העמידה של העם חד אמר לשבח‪,‬‬
‫וחד אמר לגנאי‪ .‬מ"ד לשבח מיחמי רואים צדיקא‬
‫ומזכי‪ .‬ומ"ד לגנאי חזי רואים שקיה חזי כרעין‬
‫ואומרים אכיל מן יהודאי שתי מן יהודאי כל מדליה‬
‫מן יהודאי‪ .‬ארון הקודש בבית הכנסת פניו כלפי‬
‫העם‪ ,‬והכהנים כשעולים לדוכן פניהם כלפי העם‬
‫וישראל פניהם כלפי ארון הקודש‪ ,.‬אמר רבי אלעזר‬
‫אין התורה עומדת מפני בנה‪ .‬שמואל אמר‪ ,‬אין‬
‫עומדים מפני חבר‪ .‬ומספר רבי הילא רבי יעקב בר‬
‫אידי הוון יתיבין‪ ,‬עבר שמואל בר אבא וקמו לון מן‬
‫קמוי‪ .‬אמר לון תרתיי סיבות שלא נכון עשיתם‬
‫גבכון‪ ,‬חדא שאיני זקן‪ ,‬וחדא שאין התורה עומדת‬
‫מפני בנה‪ .‬אמר רבי זעירא רבי אחא כן היה מפסיק‬
‫מלימודו וקאים‪ ,‬דו חשש כהדין תנייא דתני‪ ,‬כותבי‬
‫ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקריאת שמע‪ ,‬ואין‬
‫מפסיקין לתפילה‪ .‬רבי חנניא בן עקביה אומר כשם‬
‫שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין לתפילה‬
‫ולתפילין ולשאר מצוותיה של תורה‪ .‬ומספר חזקיה‬
‫בר רבי מן דהוה לעי עמל באורייתא כל צורכיה‬
‫ועייף הוה אזל ויתיב ליה קומי בי' ועדא בגין מיחמי‬
‫סבין ומיקם ליה מן קומיהון לקיים מצוות מפני שיבה‬
‫תקום ‪ .‬ומספר‪ ,‬יהודה בר חייה הוה יליף בשקדנות‬
‫סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת‬
‫לערב שבת‪ ,‬והוה רבי ינאי יתיב ליה על אתר תלי‬
‫מקום גבהה בגין מיחמוניה ומיקם ליה מן קומיהון‪.‬‬
‫אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי עומדים לזקן‬
‫ד' אמות‪ .‬אמר לון אין ישיבה לפני סיני‪ .‬חד זמן ערב‬
‫שבת עני מסיק ולא הגיע בזמן שהיה רגיל לבוא‬
‫אמר‪ ,‬לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה‪ .‬אמר לית‬
‫אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא וחלה ‪.‬‬
‫אלא מסתברא שאין לנו יהודה ב"ר‪ ,‬והיה כנאמר‬
‫יתי ַתחַ ת הַ ָּׁשמֶׁ ש כִּ ְש ָגגָה‬
‫בקהלת י' (ה) יֵש ָרעָ ה ָר ִּא ִּ‬
‫ֶׁשּיֹצָ א ִּמלִּ ְפנֵי הַ ַּׁשלִּ יט‪ :‬רבי מאיר חמי אפילו סב עם‬
‫הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מנן ולא לחנם‬
‫מאריך ימים‪ ,‬רבי חנינא מחי מאן דלא קאים מן קמוי‬
‫והוה אמר ליה‪ ,‬מי בעיתא מבטלה מצוות דאורייתא‪.‬‬
‫אמר רבי סימון‪ ,‬אמר הקב"ה ויקרא יט' (לב) ִּמ ְפנֵי‬
‫ֵשיבָ ה תָ קּום וְהָ ַד ְרתָ ְפנֵי זָקֵ ן ְוי ֵָּראתָ ֵּּמאֱֹלהֶיָך ֲאנִי י ְה ֹוָה‪:‬‬
‫אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה בראשית יח'‬
‫ישב פֶׁ תַ ח‬
‫(א) ַוּי ֵָרא אֵ לָיו ְי ֹהוָה בְ אֵ ֹלנֵי מַ ְמ ֵרא וְהּוא ֵ‬
‫הָ אֹהֶׁ ל כְ חֹם הַ ּיוֹם‪ :‬כשהנשיא נכנס כל העם עומדים‬
‫מפניו ואין רשות לאחר מהן לישב עד שיאמר להן‬
‫שבו‪ .‬אב ב"ד שנכנס עושין לו שורות רצה נכנס בזו‬
‫רצה נכנס בזו‪ .‬חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב‬
‫ואחד עומד ואחד יושב‪ ,‬עד שמגיע וישב לו במקומו‪.‬‬
‫רבי מאיר הוה יליף‪ ,‬סלק לבית וועדא ווהוון כל עמא‬
‫חמיין ליה וקיימין לון מן קומי‪ ,‬כד שמעון ההן תניא‬
‫תני חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב ואחד עומד‬
‫ואחד יושב בעון למיעבד ליה כן‪ ,‬כעס ונפק ליה‪,.‬‬
‫אמר לון שמעתי שמעלין בקודש ולא מורידין‪ .‬ר'‬
‫זעירא הוון בעיין ממניתיה למשרה רמה ולא בעי‬
‫מקבל עלוי‪ ,‬כד שמע ההן תנייא תניא חכם או חתן או‬
‫נשיא או כל העולים לגדולה מכפרת עוון קביל עליה‬
‫ממניתיה‪ ,‬ושואל חכם מניין? ועונה " ִמ ְפנֵּי שֵּיבָה‬
‫תָ קּום ְוהָדַ ְרתָ ְפנֵּי זָקֵּן" מה כתיב בתריה ויקרא יט'‬
‫ְַאר ְצכֶם ֹלא תֹונּו אֹותֹו‪ :‬מה‬
‫(לג) ְוכִי י ָגּור אִתְ ָך גֵּר ב ְ‬
‫הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה‬
‫מוחלין לו כל עונותיו‪ ,‬ושואל חתן מניין ועונה‬
‫ש ָמ ֵּעאל ַויִקַח אֶת‬
‫בראשית כח' (ט) ַויֵּלְֶך ֵּעשָו אֶל י ִ ְ‬
‫ש ָמעֵּאל בֶׁ ן ַאבְ ָרהָ ם אֲ חוֹת נְבָ יוֹת עַ ל נ ָָשיו‬
‫ַמ ֲחלַת בַת י ִ ְ‬
‫ל ֹו לְ ִּא ָּׁשה‪ :‬וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה אלא‬
‫שנמחלו לו כל עונותיו‪ .‬ושואל נשיא מנין? ועונה‬
‫ּושתֵ י ָשנִּים‬
‫שנָה שָאּול ְב ָמלְכֹו ְ‬
‫שמואל א‪ .‬יג' (א) בֶן ָ‬
‫מָ לְַך עַ ל ִּי ְש ָראֵ ל‪ :‬וכי בן שנה היה? אלא שנמחלו לו‬
‫כל עונותיו כתינוק בן שנה‪ .‬ר' מנא מיקל לאילין‬
‫הא כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתך‪ .‬רבנן‬
‫דקיסרין אמרין‪ ,‬ממנין זקינים בח"ל על מנת לחזור‬
‫לארץ ישראל‪ .‬ומספר ר' יצחק בר נחמן הוה בעזה‬
‫ומנוניה ע"מ לחזור‪ .,‬ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ‬
‫לחזור‪ .‬אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קביל עליו‬
‫מתמניא אמר עד זמן דמתמני רבי הגדול ממני ומינה‬
‫רבי והוא לא התמנה ולא הוסמך‪ ,‬א"ר חמא‪{\ ,‬בן\}‬
‫יהודא בן טיטוס הוה ברומי ומנוניה ע"מ דיחזור‪.‬‬
‫שמעון בר ווא הוה כד מסקים יהודי עני ובלי מזל‬
‫ואיתמנון דקיקין קטנים מיניה והוא לא אתמני‪.‬‬
‫שמעון בר ווא הוה בקי במרגליתא בכל מילי' ובכל‬
‫תכשיטים ולא הוה ליה עיגיל דבלה מיכלי‪ ,‬והוה רבי‬
‫יוחנן קרי עלוי קהלת ט' (יא) ַשבְ ִּתי וְ ָראֹה תַ חַ ת‬
‫הַ ֶּׁׁשמֶׁ ש כִּ י ֹלא לַקַ לִּ ים הַ מֵ רוֹץ וְֹלא לַגִּ בו ִֹּרים הַ ִּמלְ חָ מָ ה‬
‫ְוגַם ֹלא ַל ֲח ָכמִים ֶלחֶם וְ גַ ם ֹלא ַל ְנ ֹבנִּים ע ֶֹׁשר וְ גַ ם ֹלא‬
‫ַלּי ְֹדעִּ ים חֵ ן כִּ י עֵ ת וָפֶׁ גַ ע י ְִּק ֶׁרה אֶׁ ת ֻכלָם‪ :‬אמר כל מי‬
‫שאינו מכיר מעשיו של אברהם‪ ,‬יכיר מעשה אבותיו‬
‫של זה‪ .‬שמעון בר ווא הוה כד מסקום ושלח ליה רבי‬
‫אבהו חדא איגרא ויהב ליה מן סיבתיה שערה לבנה‬
‫בגוה‪ ,‬בגין אילין סבתא כבר זקנת קום אתהלך‬
‫לארעא דישראל‪ ,‬מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן‪.‬‬
‫אבהו ריגלותיה אדם רגיל כבר איתמני‪ .‬שמעון‬
‫דמעפריא בולט כעופר אילים לא איתמני‪:‬‬
‫רבנים דמתמניי בכסף‪ .‬רבי אימי קרא עליהון‪ ,‬שמות‬
‫כ' (כ) ֹלא תַ עֲשּון ִּא ִּתי אֱֹלהֵּי ֶכסֶף וֵּאֹלהֵּי זָהָב ֹלא‬
‫תַ עֲשּו ָלכֶם‪ .:‬א"ר יאשי' וטלית שעליו כמרדעת של‬
‫חמור‪ .‬א"ר שיין‪ ,‬זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין‬
‫מפניו‪ ,‬ואין קורין אותו רבי‪ ,‬והטלית שעליו כמרדעת‬
‫של חמור‪ ,‬ומספר‪ ,‬רבי זעירא וחד מן רבנן הוון‬
‫יתיבין‪ ,‬עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף‪ .‬אמר יתיה‬
‫דמן רבנין לרבי זעירא‪ ,‬נעביד נפשין נעמיד פנים‬
‫שאנו תניי ולא ניקום לון מן קמוי‪ .‬תירגם עליהם‬
‫יעקב איש כפר גבורייא‪ ,‬חבקוק (יט) הֹוי אֹמֵּר ָלעֵּץ‬
‫יֹורה ִהנֵּה הּוא תָ פּוש‬
‫עּורי ְל ֶאבֶן ּדּומָם הּוא ֶ‬
‫ָהקִיצָה ִ‬
‫זָהָב ָו ֶכסֶף ְוכָל רּוחַ אֵ ין בְ ִּק ְרבוֹ‪( :‬כ) וַי ֹהוָה בְ הֵ יכַ ל‬
‫ָארץ‪ :‬לא בכספייא איתמני?‬
‫קָ ְדש ֹו הַ ס ִּמפָ נָיו כָל הָ ֶׁ‬
‫"וכל רוח אין בקרבו" לא חכים כלום‪ ,‬ואם הוי‬
‫אומרי' בעיתון ממנייה אנו זקוקים למורה הוראה‬
‫"וה' בהיכל קדשו" הא נמצא לא רחוק ר' יצחק בר‬
‫אלעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין פנו אליו והוא‬
‫יהיה להם לרב‪ ,‬ושואל ר' אמי שאל לר' סימון‪,‬‬
‫שמעת שממנין וסומכים זקינים בחו"ל? ועונה ‪ .‬א"ל‪,‬‬
‫אני שמעתי שאין ממנין ולא סומכים זקינים בחו"ל‪.‬‬
‫א"ר לוי ולא מקרא מלא הוא‪ ,‬יחזקאל לו' (יז) בֶן‬
‫שבִים עַל ַאדְ מָתָ ם ַויְטַ ְמאּו אוֹתָ ּה‬
‫ָאדָ ם בֵּית יִש ְָראֵּל י ֹ ְ‬
‫בְ ַד ְרכָם ּובַ עֲלִּ ילוֹתָ ם כְ ט ְֻמַאת הַ נִּדָ ה הָ יְתָ ה ַד ְרכָם לְ פָ נָי‪:‬‬
‫משנה ד' ו' ז' ח' הלכה ד'‬
‫ש{הן} ַּמגִיעִין ְלהַר ַה ַבי ִת‪ִ .‬הגִיעּו ְלהַר ַה ַבי ִת כל‬
‫(ד) עולים בשירה עם הבכורים לירושלים ֶה ָחלִיל ַמכֶה ִל ְפנֵּיהֶם עַד ֶ‬
‫ש{הוא} ַּמגִי ַע‬
‫אחד נוטל סלו על כתפו ‪ֲ ,‬א ִפיּלּו ַאג ְִריפַס ַה ֶּמלְֶך מצאצאי החשמונאים נֹוטֵּל ַהסַל עַל כְתֵּ פֹו ְונִ ְכנָס‪ ,‬עַד ֶ‬
‫ש ַּמחְתָ א{ֹו}יְבַי לִי (תהלים ל)‪(:‬ה)‬
‫ָל ֲעז ָָרה‪ִ ( .‬הגִי ַע ָל ֲעז ָָרה) וְדִ יבְרּו ַה ְל ִוי ִים ַבּׁשִיר מזמור‪ ,‬אֲרֹו ִממְָך יְי ָ כִי דִ ּלִיתָ נִי וְֹלא ִ‬
‫ּׁש ְבי ָדָ ם של מביאי הביכורים ‪ ,‬נֹותְ נִי(ם){ן}‬
‫שעַל ַגבֵּי ַה ַסּלִים‪ ,‬הָיּו עֹולֹות למזבח כקרבנות עולה ‪ּ .‬ומַה ֶ‬
‫הַגֹוזָלֹות ֶ‬
‫קֹורא את פרשת בכורים ֵּמ ִהגַדְ תִ י הַיֹום לַיי ָ אֱֹלהֶיָך (דברים כו) עַד שֶגֹומֵּר‬
‫לַכ ֹ ֲהנִים‪(:‬ו) עֹודֵּ (ה){נ}ּו ַהסַל עַל כְתֵּ יפֹו‪ֵּ ,‬‬
‫מֹוריד ַהסַל ( ֵּמעַל} {מן} כְתֵּ יפֹו‬
‫כָל ַהפ ָָרשָה‪ַ .‬רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר עַד א ֲַרּמִי א{ֹו}בֵּד ָאבִי‪ִ .‬הגִי ַע ַלא ֲַרּמִי א{ֹו}בֵּד ָאבִי‪ִ ,‬‬
‫ְקֹורא המביא ) ֵּמא ֲַרּמִי אֹבֵּד ָאבִי עַד‬
‫שפְתֹותָיו בשוליים ‪ ,‬וְכֹהֵּן ַמנִי ַח י ָדֹו תַ חְתָיו תחת ּו ְמנִיפֹו‪ ( ,‬וממשיך ו ֵּ‬
‫וְאֹוחֲזֹו ְב ִ‬
‫שֶהּוא (גֹומֵּר} {קורא את} כָל ַהפ ָָרשָה‪ּ ,‬ו ַמנִיחֹו ְבצַד ַה ִּמזְ ֵּבחַ‪ְ ,‬ו ִהשְתַ ֲחוָה ְויָצָא מן העזרה ‪(:‬ז) ב ִָראשֹונָה‪ ,‬כָל מִי שֶיֹודֵּ ַע‬
‫שאֵּינֹו יֹודֵּ ַע ִלקְרֹות‪ַ ,‬מק ְִרין אֹותֹו אחיו הכוהנים והוא אומר אחריהם‪ ,‬ברם‬
‫קֹורא‪ְ .‬וכָל ִמי ֶ‬
‫ִלקְרֹות בלשון הקודש‪ֵּ ,‬‬
‫ש{הוא} יֹודֵּ ַע ְואֶת‬
‫שי ְהּו ַמק ְִרין אֶת כולם‪ ,‬את מִי ֶ‬
‫מחמת הבושה נִ ְמנְעּו ִמ ְּל ָהבִיא‪ ,‬הִתְ קִינּו חכמי הדורות המאוחרים ֶ‬
‫ִכּוריהֶם ִב ְקלָתֹות טסים שֶ ל ֶכסֶף ְושֶל זָהָב‪ְ ,‬ו ַה ֲענִי ִים ְמבִיאִין‬
‫ִירים ְמבִיאִי(ם){ן את} ב ֵּ‬
‫שאֵּינֹו יֹודֵּ עַ‪(:‬ח) ָה ֲעש ִ‬
‫מִי ֶ‬
‫ִכּורים נִתָ נִין לַכ ֹ ֲהנִים כמתנות כהונה ‪:‬‬
‫אֹותָ (ם){ן} ְב ַסּלֵּי נְצ ִָרים שֶל ע ֲָרבָה קְלּופָה‪ְ ,‬ו ַה ַסּלִים ְו ַהב ִ‬
‫ירושלמי בכורים יב' ע' א'‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר נ ְִּשבַ ע ְי ֹהוָה לַאֲ בֹתֵ ינּו לָתֶׁ ת לָנּו‪:‬‬
‫אֶׁ ל הָ ֶׁ‬
‫גמ' רב הונא אמר כיני מתני' שם כו' (ד) ְו ָלקַח הַכֹהֵּן‬
‫ושואל וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד? ועונה‬
‫וְהנִּיח ֹו לִּ ְפנֵי ִּמזְבַ ח ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך‪ :‬ודברו‬
‫ַה ֶטנֶא ִמי ָדֶ ָך ִּ‬
‫קיימונה שאומר כבר הגדתי‪ .‬ושואל‪ ,‬ר' הונא בעי‪,‬‬
‫הלויים בשיר ‪ .‬והגוזלות אית תניי תני מחלף ליד‬
‫הנחה של הסל מהו שתתיר למחוסרי זמן שלא כסדר‬
‫הסל לעולות ועל הסל נותן לכוהנים כדי לסמוך מתנה‬
‫הכתובים? ועונה‪ .,‬א"ר מתנייא הדא דתימר בשחזר‬
‫למתנה‪ .‬תני רבי יוסי אומר לא היו נותנין את הגוזלות‬
‫ונטלן אבל אם היו במקומן כהניחן הן‪ .‬ושואל ר' יונה‬
‫על גבי הסלין שלא ינבלו הבכורים אלא תולה אותן‬
‫בעי הניחן בלילה גם יהיה כשר? ועונה תניא מניחן‬
‫חוץ לסלים‪ .‬ושואל תני חד סב קומי רבי זעירא חוזר‬
‫בקרן דרומית מערבית לפני ה' יכול במערב ת"ל אל‬
‫לדברים כו' (ג) ּובָ אתָ אֶׁ ל הַ כֹהֵ ן אֲ ֶׁשר י ְִּהיֶׁה בַ ּי ִָּמים‬
‫לפני המזבח אי לפני המזבח יכול בדרום ת"ל שם (י)‬
‫אתי‬
‫הָ הֵ ם וְ ָאמַ ְרתָ אֵ לָיו ִהגַדְ תִ י הַיֹום לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך כִּ י בָ ִּ‬
‫אשית ְפ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ֶׁשר‬
‫אתי אֶׁ ת ֵר ִּ‬
‫וְ עַ תָ ה ִּהנֵה הֵ בֵ ִּ‬
‫בְ ַא ְרבָ עָ ה עָ ָשר יוֹם בֵ ין הָ עַ ְרבַ יִּם ַיעֲשּו אֹת ֹו עַ ל מַ צוֹת‬
‫ּומר ִֹּרים יֹאכְ לֻהּו‪ :‬מצות ומרורים פטירים עם ירקונים‬
‫ְ‬
‫דאת אמר פטירים עם מרורים‪ .‬ולא ידעינן מאן אמר‬
‫דא ומאן אמר דא‪ .‬מן מה דאמר רבי יונה מהו להביאן‬
‫בתמחויין של כסף הוי הוא דאמר דמחזר מנא די אמר‬
‫סלה סל או טנא דרבי פנחס אמר מחזר המתרגם‬
‫פטימי בני תורים‪ ,‬די אמר תורין ובני תורין וצריך‬
‫לתרגם תורים ובני יונה‬
‫וְה ְש ַתחֲוִּיתָ‬
‫וְהנ ְַחת ֹו ִל ְפנֵּי י ְהֹוָה אֱֹלהֶׁ יָך ִּ‬
‫ָנתַ תָ ה לִּ י ְי ֹהוָה ִּ‬
‫לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך‪ :‬הא כיצד‪ ,‬מגישן על קרן דרומית‬
‫מערבית ומניחה בדרומה של קרן‪ .‬במשנה ִּה ְת ִּקינּו‬
‫ֶׁשּיְהּו מַ ְק ִּרין אֶׁ ת כולם‪ ,‬תני אין ענייה אלא מפי אחד‬
‫ולא עוד אלא שסמכו למקרא "וענית ואמרת"‪ .‬ר' יונה‬
‫בעי מהו להביאן בתמחויין של כסף‪ .‬ועונה תלוי‬
‫במחלוקת על הקפדה בכתובים ר' יונה ור' ירמיה חד‬
‫אמר מחזר זה שתרגם טנא מנאף ואחרנה אמר‪,‬‬
‫מחזר את המתרגם במדבר ט' (יא) בַ חֹדֶׁ ש הַ ֵּׁשנִּי‬
‫משנה ט' י' הלכה ה'‬
‫ּׁש ְבעַת‬
‫ִכּורים גם בפירות יפים חּוץ ִמ ִ‬
‫שמְעֹון בֶן נַנָס אֹומֵּר‪ְ ,‬מ ַעט ְִרין ומקשטים אֶת ַהב ִ‬
‫(ט) שלוש דעות ַרבִי ִ‬
‫שמְעֹון‬
‫ּׁש ְבעַת ַהּמִינִי(ם){ן} בלבד ‪( :‬י) ַרבִי ִ‬
‫ִכּורים ֶאּלָא ִמ ִ‬
‫ַהּמִינִי(ם){ן}‪ַ .‬רבִי ֲעקִי ָב(א){ה} אֹומֵּר‪ ,‬אֵּין ְמ ַעט ְִרין אֶ ת ַהב ִ‬
‫כּורים מאותו הפרי‬
‫ּורים עצמם זו שקשר עליה גמי ‪ ,‬וְתֹו ֶספֶת ַה ִבי ִ‬
‫כּורים‪ַ ,‬ה ִביכ ִ‬
‫אֹומֵּר‪ ,‬יש לחלק שָֹלש ִמ{י}ּדֹות ַב ִבי ִ‬
‫ִכּורים‬
‫ִכּורים מִין ְבשֶאֵּ ינֹו מִינֹו‪ .‬תֹו ֶספֶת ַהב ִ‬
‫ִכּורים מִין ְבמִינֹו‪ְ .‬ו ִע{י}טּור ַהב ִ‬
‫כּורים‪ .‬תֹו ֶספֶת ַהב ִ‬
‫ְו ִע{י}טּור קישוטי ַה ִבי ִ‬
‫ִכּורים אם קיבל הכהן אותם מעם הארץ ַחי ָיב‬
‫ְטּורה מִן הַּדְ מַאי‪ְ .‬ו ִע{י}טּור ( ַה)ב ִ‬
‫דינם כביכורים נֶ ֱא ֶכלֶת ְב ָטה ֳָרה‪ּ ,‬ופ ָ‬
‫בַּדְ מַאי‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים יב' ע' ב'‬
‫גמ' אמר רבי יוסי‪ ,‬כל עמא מודיי שמעטרין את‬
‫להפרדה על גביהן‪ ,‬תמרים על גביהן ודבר אחר כגון‬
‫הביכורים עם פירות מחוץ לארץ ומסביר שאין בני‬
‫עלי גפן על גביהן‪ ,‬רימונים על גביהן‪ ,‬ודבר אחד על‬
‫אדם טועין שמביאים ביכורים מח"ל \{לא מפליגין\}‬
‫גביהן‪ ,‬תאנים על גביהן‪ ,‬ודבר אחר על גביהן‪ ,‬זיתים‬
‫[מה פליגי\ והמחלוקת } בארץ עמון ומואב הסמוכים‬
‫על גביהן וד"א על גביהן‪ ,‬למעלה מהן ענבים‪ ,‬ומקיף‬
‫עליהן אשכול של ענבים מבחוץ‪ .,‬ולא היו עולין‬
‫לארץ ישראל מאן דאמר מעטרין את הביכורים חוץ‬
‫לירושלים ומביאים ביכורים יחידים יחידים‪ ,‬אלא‬
‫משבעת המינים‪ ,‬סובר מעטרין את הביכורים מעמון‬
‫פלכים פלכים קבוצות‪ .‬ולא היו מהלכים כל היום‬
‫ומואב‪ ,‬מאן דאמר אין מעטרין אלא משבעת המינים‬
‫כולו אלא שתי ידות חלקים ביום‪ ,‬דהיינו שמונה‬
‫סובר שגזרו שמא יביאו בכורים משם ולכן אין‬
‫מעטרין את הביכורים מעמון ומואב‪ .‬אמר רבי מנא‪,‬‬
‫שעות חזני ומשוררי בית הכנסת עולין עימהן עם‬
‫כל עמא מודיי שאין מעטרין את הביכורים מח"ל מאן‬
‫החקלאים ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים‬
‫דאמר אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת‬
‫לבתים מפני אוהל הטומאה‪ .‬וטעונים בהבאתם עולה‬
‫המינים‪ ,‬סובר אין מעטרין את הביכורים מח"ל‪:‬‬
‫ושלמים עולה מן הגוזלות ושלמים מן הפר ולא היו‬
‫במשנה‪ ,‬ועיטור הביכורים כו'‪ .‬תניא‪ ,‬הביכורים‬
‫מתעסקים בחזירתו בכל הטכסים כדרך שמתעסקים‬
‫מצווה להביאן בשבעה כלים נפרדים כל מין בפני‬
‫בהליכתן‪ .‬תני הביכורים והתוספת ופטורה מן הוודאי‬
‫עצמו ואם הביאן בכלי אחד יצא‪ ,‬כיצד הוא עושה‬
‫ומן הדמאי]‪:‬‬
‫נותן שעורים מלמטה בתחתית הכלי ודבר אחר כגון‬
‫עלה או מפית על גביהן‪ ,‬חיטין על גביהן‪ ,‬ודבר אחר‬
‫משנה יא' יב' הלכה ו'‬
‫ָָארץ‪ְ .‬ואִם אֵּינָּה בָָאה מִן‬
‫שהִיא בָָאה מִן ה ֶ‬
‫כּורים ופטורה מן הדמאי‪ִ ,‬בזְמַן ֶ‬
‫כּורים ַכ ִבי ִ‬
‫(יא) אֵּימָתַ י ָאמְרּו תֹו ֶספֶת ַה ִבי ִ‬
‫ִכּורים ְכנִי ְכסֵּי כֹהֵּן‪ ,‬שיכול למכור אותם לכהן טהור אחר‬
‫כּורים‪(:‬יב) {ו} ְלמָה לעניין מה ָאמְרּו ַהב ִ‬
‫ָָארץ‪ ,‬אֵּינָּה ַכ ִבי ִ‬
‫ה ֶ‬
‫שֶהּוא קֹונֶה ֵּמ ֶה(ם){ן} ֲעבָדִ ים ְוק ְַרקָעֹות ּו ְב ֵּהמָה ְטמֵָּאה‪ּ ,‬ו ַבעַל חֹוב נֹו ְטלָן בְחֹובֹו‪ְ ,‬ו ָה ִאּׁשָה ִבכְת{ו}בָתָ ּה‪{ ,‬ו}( ְכ) ֵּספֶר‬
‫תֹורה‪ .‬ו ְַרבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר‪ ,‬אֵּין נֹותְ נִין אֹותָ (ם){ן} ֶאּלָא ְל ָחבֵּר היודע לשמור על טהרת הפירות בְטֹובָה שיחזיר לו‬
‫ָ‬
‫שמָר ‪ְ ,‬ו ֵּה(ם){ן} ְמ ַח ְּלקִין בֵּינֵּי ֶה(ם){ן}‪ְ ,‬כקָדְ שֵּי‬
‫בהזדמנות אחרת‪ַ .‬ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִרים‪ ,‬נֹותְ נִין אֹותָ {ן}(ם) לְַאנְשֵּי {ה} ִמ ְ‬
‫ַה ִּמקְּדָ ש‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים יג' ע' א'‬
‫לו פרנסה ומה לאכול ולא אגיבון ‪ .‬ר' יונה אמר בשם‬
‫גמ' רבי ינאי אמר בשם רבי חייא בר ווא‪ ,‬שאלו‬
‫לרשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה?‬
‫ר"ח בר ווא כך שאלו את רשב"ג‪ ,‬מהו שימכור אדם‬
‫אמר לון אין‪ ,‬מותר‪ ,‬שאל שאלה נוספת ‪ .‬ללמוד‬
‫ספר תורה לישא אשה‪ ,‬אמר לון אין מותר ‪ .‬שאל‬
‫תורה? ועונה‪ ,‬אמר לון אין‪ .‬שאל מפני חייו שיהיה‬
‫למכור ספר תורה ללמוד תורה‪ ,‬אמר לון אין‪ .‬אבל‬
‫מפני חייו לא שאלון ולא אגיבון‪ .‬ושואל על דעתיה‬
‫דרבי יונה ניחא לא שאלון ולא אגיבון‪ .‬אבל ע"ד‬
‫דרבי ינאי בן יוסי אם שאלון לימה‪ ,‬ולמה לא אגיבון?‬
‫ועונה ‪ .‬כי אתא רבי חנניה רבי פנחס רבי יוחנן אמרו‬
‫בשם רשב"ג מוכר הוא אדם [ס"ת] לישא אשה‬
‫וללמוד תורה וכ"ש ואין צריך להגיד מפני חייו‪ .‬תני‬
‫המדיר את בנו כדי שיהיה פנוי לתלמוד תורה‪ ,‬מותר‬
‫לבן למלאות לו לאביו חבית של \{יין\} [מים]‬
‫ולהדליק לו את הנר‪ .,‬ר' יעקב בר אידי אומר בשם‬
‫ר' יונתן אף לוקח לו חפציו מן השוק‪ .‬ולא {פליגין\}‬
‫[מה פליגי] כאן באיש כאן באשה‪ .‬אם היה אביו‬
‫בעזרת השם יתברך‬
‫אדם מסויים מוכר וחשוב עשו אותו כאשה ויוצא‬
‫לקניות עבור אביו‪ ,‬ומספר‪ ,‬מעשה באדם אחד שהדיר‬
‫את בנו לתלמוד תורה ובא מעשה לפני ר' יוסי בן‬
‫חלפתא והתיר לו לבן למלאות לו חבית של \{יין\}‬
‫[מים] ולהדליק לו את הנר‪ .‬תני המוכר ס"ת של אביו‬
‫שהניח לו בירושה אינו רואה סימן ברכה לעולם‪.‬‬
‫וכל המקיים ס"ת בתוך ביתו עליו הכתוב אומר‬
‫תהילים קיב' (ג) הֹון וָעֹושֶר ְבבֵּיתֹו ְוצִדְ קָתֹו עֹמֶדֶת‬
‫ָלעַד‪:‬‬
‫הדרן עלך כיצד מפרישין‬
‫סיימנו מסכת ביכורים וסדר זרעים‬