1. No category

‫שביעית פרק שישי‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫ׁש ֶׁה ֱחזִיקּו עֹולֵי בבֶׁל החוזרים לארצם ‪ֵ ,‬מא ֶֶׁׁרץ יִשְּׁראֵל ְּׁועַד‬
‫שבִיעִית‪ .‬כל ֶׁ‬
‫(א) ארץ ישראל מתחלקת לש ֹלׁש אֲרצֹות ַל ְּׁ‬
‫ׁש ֶׁה ֱחזִיקּו עֹולֵי ִמצ ְַּׁרי ִם‪ִ ,‬מ{ג}( ְּׁכ)זִיב ְּׁועַד הַנהר מצרים‬
‫{ג}( ְּׁכ)זִיב‪ ,‬באזור זה ֹלא נֶׁאֱכל וְֹּׁלא נֶׁעֱבד אלא בקדושה‪ .‬וְּׁכל ֶׁ‬
‫ְּׁועַד טורי אֲמנה‪ ,‬נֶׁאֱכל‪ ,‬אֲבל ֹלא נֶׁעֱבד עבודה חקלאית‪ .‬דרומה מִן הַנהר ּו ֵמאֲמנה צפונה ְּׁו ִל ְּׁפנִים מזרחה נֶׁאֱכל‬
‫ְּׁונֶׁעֱבד‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית טו' ע' ב'‬
‫אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות אחרת מלבד‬
‫גמ' כתיב דברים יב' (א) ֵאלֶׁה ַה ֻחקִים ְּׁו ַה ִמׁשְּׁפטִים‬
‫מלכות הקב"ה ‪ ,‬ואתם‪ ,‬אע"פ שיש עליכם עול מלכות‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר נָתַ ן ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ י‬
‫ׁשמְּׁרּון ַלעֲשֹות ב ֶׁ‬
‫ֲאׁשֶׁר תִ ְּׁ‬
‫אֲ בֹתֶׁ יָך לְ ָך לְ ִר ְשתָ ּה כָ ל הַ י ִָמים אֲ ֶׁשר אַ תֶׁ ם חַ יִים עַ ל‬
‫זרה‪ ,‬אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ :‬בארץ אתם חייבים לעשות את המצוות ואי‬
‫שנה‪ ,‬שבע שכיבשו‪ ,‬ושבע שחילקו‪ ,‬אבל אתם‪ ,‬כיון‬
‫אתם חייבים לעשות בחוצה לארץ‪ ,‬ומברר עדיין אנו‬
‫שנכנסתם לארץ ישראל נתחייבתם‪ ,‬אבותיכם לא‬
‫אומרים מצוות שהן תלויות בארץ‪ ,‬אינן נוהגין אלא‬
‫נתחייבו עד שעה שקנו כולה‪ ,‬אבל אתם ראשון‪,‬‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ‬
‫ראשון‪ ,‬קונה דונם ועוד דונם ומתחייב‪ ,‬א"ר אלעזר‪,‬‬
‫לא יהו נוהגות אלא בארץ? ועונה תלמוד לומר שם‬
‫מאליהן מרצונם הטוב קיבלו עליהן את המעשרות מה‬
‫יא' (טז) הִשמְּׁרּו לכֶׁם פֶׁן יִפְּׁתֶׁ ה ְּׁל ַב ְּׁבכֶׁם וְסַ ְרתֶׁ ם‬
‫טעם שכתוב נחמיה י' (א) ּובְּׁכל ז ֹאת ֲאנַחְּׁנּו כ ְֹּׁרתִ ים‬
‫ֱֹלהים אֲ חֵ ִרים ו ְִה ְש ַתחֲוִיתֶׁ ם לָהֶׁ ם‪(:‬יז) וְּׁחרה‬
‫ַועֲבַ ְדתֶׁ ם א ִ‬
‫אֲמנה וְּׁכ ֹתְּׁ בִים ְּׁועַל הֶׁחתּום ש ֵרינּו ְּׁל ִוי ֵנּו כ ֹ ֲהנֵינּו‪ :‬ושואל‬
‫ַאף י ְּׁה ֹוה בכֶׁם וְ עָ צַ ר אֶׁ ת הַ ָשמַ יִם וְֹלא י ְִהיֶׁה מָ טָ ר‬
‫מה מקיים ר"א את הפסוק שם (לז) וְאֶׁ ת בְ כֹרוֹת‬
‫וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִתתֵ ן אֶׁ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶׁ ם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל‬
‫ְּׁכֹורי בְּׁק ֵרינּו‬
‫בָ נֵינּו ּובְ הֶׁ ְמתֵ ינּו כַ כָתּוב בַ תו ָֹרה ְּׁואֶׁת ב ֵ‬
‫שמְּׁתֶׁ ם אֶׁת‬
‫ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶׁשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶׁם‪(:‬יח) ְּׁו ַ‬
‫הָ ֶׁ‬
‫וְּׁצ ֹאנֵינּו לְ הָ בִ יא לְ בֵ ית אֱֹלהֵ ינּו ַל ֹכ ֲהנִים הַ ְמ ָש ְר ִתים בְ בֵ ית‬
‫ּוק ַש ְרתֶׁ ם אֹתָ ם‬
‫ׁשכֶׁם ְ‬
‫דְּׁ ב ַרי ֵאלֶׁה עַל ְּׁל ַב ְּׁבכֶׁם ְּׁועַל נַ ְּׁפ ְּׁ‬
‫ּופ ִרי‬
‫ּותרּומֹתֵ ינּו ְ‬
‫אשית ע ֲִריסֹתֵ ינּו ְ‬
‫אֱֹלהֵ ינּו‪( :‬לח) וְאֶׁ ת ֵר ִ‬
‫כָ ל עֵ ץ ִתירוֹש וְ י ְִצהָ ר נָבִ יא ַל ֹכ ֲהנִים אֶׁ ל לִ ְשכוֹת בֵ ית‬
‫לְ אוֹת עַ ל י ְֶׁדכֶׁם וְהָ יּו לְ טוֹטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֵיכֶׁם‪ :‬מה אית לך‬
‫ַאדמָ תֵ ינּו לַלְ וִ יִם וְהֵ ם הַ לְ וִ יִם הַ ְמעַ ְש ִרים‬
‫אֱֹלהֵ ינּו ּומַ עְ ַשר ְ‬
‫מוזכר בפרשה? כגון תפילין ותלמוד תורה‪ ,‬מה‬
‫בְ כֹל עָ ֵרי ֲעבֹדָ תֵ נּו‪ ?:‬ועונה‪ ,‬מכיון שקיבלו עליהן‬
‫תפילין ותלמוד תורה שאינן תלויות בארץ נוהגין בין‬
‫דברים שלא היו מחוייבים עליהן‪ ,‬אפילו אותם‬
‫בארץ בין בחו"ל‪ ,‬אף כל דבר שאינו תלוי בארץ יהא‬
‫דברים שהיו מחוייבים עליהן‪ ,‬העלה עליהן הכתוב‬
‫נוהג בין בארץ בין בחו"ל‪ ,‬ומברר ‪ ,‬מעתה משגלו‬
‫כאילו מאיליהן קבלו עליהן‪ ,‬ושואל‪ ,‬מה מקיים רבי‬
‫ונהיו פטורים מן המצוות התלויות בארץ יהו‬
‫יוסי ב"ר חנינא "ובכל זאת"?‪ ,‬ועונה‪ ,‬מכיון שקיבלו‬
‫פטורין? לכן כתיב נחמיה ח' (יז) ַויַעֲשּו כל הַקהל‬
‫עליהן בסבר פנים יפות וברצון מלא העלה עליהן‬
‫שבִי סֻכֹות ַויֵׁשְּׁבּו ַבסֻכֹות כִי ֹלא עשּו מִימֵי‬
‫הַשבִים מִן ַה ְּׁ‬
‫הכתוב כאילו מאיליהן קבלו עליהן‪ ,‬ושואל‪ ,‬מה‬
‫י ֵׁשּו ַע בִן נּון כֵן בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל עַ ד הַ י ֹום הַ הּוא ו ְַת ִהי‬
‫מקיים רבי אליעזר "מאבותיך"? ועונה‪ ,‬פתר לה‬
‫ִש ְמחָ ה גְ ד ֹולָה ְמאֹד‪ :‬ולמה כתוב "ישוע" בלא הא?‬
‫לעתיד לבא כשתשובו לארץ ישראל בפעם שלישית‬
‫ועונה רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן‪ ,‬פגם‬
‫ואחרונה דאמר רבי חלבו שמעון בר אבא בשם ר'‬
‫הכתוב בשמו של צדיק בקבר‪ ,‬מפני כבוד צדיק החיי‬
‫יוחנן‪ ,‬אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין‪ ,‬ואתם‬
‫בשעתו‪ ,‬הקיש ביאתן בימי עזרא הסופר לביאתן בימי‬
‫עתידין לירש של עשר עממים‪ ,‬ושואל‪ ,‬תלתי‬
‫יהושע הכובש‪ ,‬מה ביאתן בימי יהושע פטורים היו‬
‫אחורנייתא אילן אינון? ועונה‪ ,‬הכתוב בראשית טו'‬
‫ונתחייבו לאחר שבע שנות כיבוש ושבע שנות‬
‫(יח) בַ יוֹם הַ הּוא כ ַָרת ְי ֹהוָה אֶׁ ת ַאבְ ָרם בְ ִרית לֵאמֹר‬
‫חלוקה לשבטים אף ביאתן בימי עזרא פטורים היו‪,‬‬
‫ָארץ הַ זֹאת ִמנְהַ ר ִמצְ ַריִם עַ ד הַ נָהָ ר‬
‫לְ ז ְַרעֲָך נָתַ ִתי אֶׁ ת הָ ֶׁ‬
‫ונתחייבו מרצונם הטוב במצוות התלויות בארץ‪,‬‬
‫הַ ָגדֹל נְהַ ר פְ ָרת‪( :‬יט) אֶׁת ַהקֵינִי ְּׁואֶׁת ַה ְּׁקנִזִי ְּׁואֵת‬
‫ושואל בתוקף ממה נתחייבו? ועונה‪ ,‬רבי יוסי בר‬
‫ַהקַדְּׁ מוני‪ ,:‬ר"י אומר ערביי' ארצות ערב שלמייא‬
‫חנינא אמר‪ ,‬מדבר תורה נתחייבו‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬
‫מפרץ שלמה וארץ נבטייא‪ ,‬רבי שמעון אומר אסיא‪,‬‬
‫ָארץ ֲאׁשֶׁר‬
‫דברים ל' (ה) ֶׁו ֱהבִיאֲָך י ְּׁה ֹוה אֱֹלהֶׁיָך אֶׁל ה ֶׁ‬
‫ואספמיא‪ ,‬ודמשק‪ ,‬ראב"י אומר‪ ,‬אסייא‪ ,‬וקרתיגנא‬
‫וְה ְרבְ ָך מֵ אֲ בֹתֶׁ יָך‪ :‬הקיש‬
‫יטבְ ָך ִ‬
‫ִירׁשְּׁתּה וְהֵ ִ‬
‫י ְּׁרׁשּו אֲב ֹתֶׁ יָך ו ִ‬
‫ארצות המגרב ותורקי רבי אומר אדום‪ ,‬ומואב‬
‫הכתוב ירושתך השנייה לירושת אבותיך הראשונים‬
‫וראשית בני עמון‪ ,‬כתוב "מאבותיך" אבותיך אע"פ‬
‫מה ירושת אבותיך מדבר תורה‪ ,‬אף ירושתך מדבר‬
‫שנגאלו משעבוד מלכויות חזרו ונשתעבדו‪ ,‬אבל‬
‫תורה‪" .‬והטיבך והרבך מאבותיך" אבותיך פטורים‬
‫אתם משאתם נגאלים‪ ,‬עוד אין אתם משתעבדין‬
‫היו ונתחייבו‪ ,‬ואף אתם פטורים הייתם‪ ,‬ונתחייבתם‪,‬‬
‫ּוראּו אִם יֹלֵד‬
‫ׁשאֲלּו נא ְּׁ‬
‫לעולם‪ ,‬מה טעם ירמיה ל' (ו) ַ‬
‫יתי כָ ל גֶׁבֶׁ ר יָדָ יו עַ ל ֲחלָצָ יו כַ י ֹולֵדָ ה‬
‫זכר מַ ּדּועַ ָר ִא ִ‬
‫וְ נֶׁהֶׁ ְפכּו כָ ל פָ נִים לְ י ֵָרקוֹן‪ :‬כשם שאין הזכר יולד‪ ,‬כך‬
‫אתם‪ ,‬משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין‪,‬‬
‫למדנו המהלך מעכו לצפון לכזיב מימינו למזרח‬
‫הדרך טהורה‪ ,‬משום טומאת ארץ העמים‪ ,‬וחייבת‬
‫במעשרות ובשביעית‪ ,‬עד שתוודע לך שהיא פטורה‪,‬‬
‫משמאלו למערב בחוף הים הדרך טמאה משום ארץ‬
‫העמים ופטורה מן המעשרות ומן השביעית‪ ,‬עד‬
‫שתוודע לך שהיא חייבת‪ ,‬עד שהוא מגיע לכזיב‪ ,‬רבי‬
‫ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו‪ ,‬עד לבלב הרי‬
‫הלבנון ושואל‪ ,‬עכו עצמה מה היא? ארץ ישראל או‬
‫חוץ לארץ? ועונה‪ ,‬רבי אחא בר יעקב בשם רבי‬
‫יאמי‪ ,‬מן תרין עובדוי מעשים דרבי אנן ילפין‪ ,‬עכו‬
‫יש בה א"י‪ ,‬ויש בה ח"ל‪ ,‬ומספר‪ ,‬רבי הוה בעכו‪,‬‬
‫חמתון שהם תושבי עכו אוכלין פיתא נקייה? אמר‬
‫לון מה היכן אתון לתין את גרעיני החיטה? אמרו‬
‫ליה‪ ,‬תלמיד אחד בא לכאן‪ ,‬והורה לנו לתות על מי‬
‫ביצים‪ ,‬שאין מכשירין לקבל טומאה‪ ,‬סברין מימר‪,‬‬
‫ואנן שלקין ביעין ולתין במיהן‪ ,‬הם שומעיו מן‬
‫התלמיד המלומד סברין מימר‪ ,‬מי שלק של ביצים‪,‬‬
‫ולא אמר התלמיד אלא מי הנוזלים מן ביצים עצמן‪,.‬‬
‫אמר רבי יעקב בר אידי‪ ,‬מאותה שעה גזרו שלא יהא‬
‫תלמיד מורה הורויה‪ ,‬רבי חייא אמר בשם רב הונא‪,‬‬
‫תלמיד שהורה אפילו כהלכתא‪ ,‬אין הוראתו הורייה‪,‬‬
‫תני תלמיד שהורה הלכה לפני רבו חייב מיתה‪ ,‬תני‬
‫בשם ר"א לא מתו נדב ואביהו בני אהרון הכהן שם‬
‫י' (ב) וַתֵ צֵ א אֵ ש ִמלִ ְפנֵי ְיהָ וה ַותֹאכַ ל אוֹתָ ם ַויָמֻ תּו‬
‫לִ ְפנֵי ְיה ָוה‪ :‬אלא שהורו בפני משה רבן‪ ,‬מעשה‬
‫בתלמיד אחד שהורה לפני רבי אליעזר רבו‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫לאימא‪-‬שלום אשתו‪ ,‬זה אינו יוצא שבתו‪ ,‬ולא יצא‬
‫שבתו השבוע עד שמת‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ ,‬רבי‪ ,‬נביא‬
‫אתה? אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי‪,‬‬
‫אלא כך אני מקובל שכל תלמיד המורה הלכה בפני‬
‫רבו‪ ,‬חייב מיתה‪ ,.‬תני אסור לתלמיד להורות הלכה‬
‫בפני רבו עד שיהיה רחוק ממנו י"ב מיל‪ ,‬כמחנה‬
‫ישראל במדבר שהשתרע על שטח של שני עשר‬
‫מיל‪ ,‬ומה טעם במדבר יג' (מט) ַויַחֲנּו עַל ַהי ְַּׁרדֵן‬
‫שטִים בְ עַ ְרבֹת מוָֹאב‪ :‬וכמה‬
‫ִמבֵית ַהיְּׁׁשִמ ֹת עַד ָאבֵל ַה ִ‬
‫הן? י"ב מיל‪ ,.‬כהדא מעשה שהיה עם רבי תנחום‬
‫בר חייא הוה בחפר והוון שאלין ליה‪ ,‬והוא מורה‪,‬‬
‫שאלין ליה‪ ,‬והוא מורה‪ ,‬אמרין ליה ולא כן אולפן‬
‫רבי‪ ,‬שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד‬
‫שיהא רחוק ממנו י"ב מיל כמחנה ישראל? והא רבי‬
‫מנא רבן יתיב בציפורין ולמה הורית ? אמר לון ייתי‬
‫עלי בשבוע דלא ידעית שזה קרוב כל כך‪ ,‬מן ההיא‬
‫שעתה לא הורי‪ ,‬ועוד מעשה שני בעכו‪ ,‬רבי יהודה‬
‫הנשיא הוה בעכו‪ ,‬חמי חד בר נש סלוק מן כיפתא‬
‫של קבר ולעיל והלך צפונה א"ל ולית את בריה‬
‫דפלן כהנא? לא הוה אבוך כהן? ולמה אתה נטמא?‬
‫א"ל‪ ,‬עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אישה גרושה‬
‫שאינה הוגנת לו‪ ,‬וחילל את אותו האיש דהיינו אותי‬
‫בנו פסל לכהונה ויקרא כא' (ז) ִא ָשה ֹזנָה ַו ֲח ָללָה ֹלא‬
‫ישּה ֹלא יִקָ חּו כִ י קָ דש הּוא‬
‫רּושה מֵ ִא ָ‬
‫יִקָ חּו וְ ִא ָשה גְ ָ‬
‫לֵאֹלהָ יו‪( :‬טו) וְ ֹלא יְחַ לֵל ז ְַרע ֹו בְ עַ מָ יו כִ י אֲ נִי ְיה ָוה‬
‫ְמקַ ְּדשוֹ‪ :‬ועכשיו מפרט אלה הם תחומי א"י כל‬
‫נקודות הספר שהחזיקו עולי בבל‪ ,‬פרשת דרכים‬
‫חומת מגדול‪ ,‬שיר‪ ,‬ושינא שן הסלע של דרור‪ ,‬ושורא‬
‫חומת דעכו וקצירייא וקצרין דגלילא‪ ,‬וכברתה כברי‪,‬‬
‫ובית חורבת זניתה‪ ,‬וקובעיא ‪,‬ומילתא המילאו‬
‫דכור‪ ,‬ובירייא רבתא רבת עמון תפנית‪ ,‬וספנתה‪,‬‬
‫מחרתה מערת דייתיר וממציא ומוצא המים של‬
‫דאבהתא‪ ,‬וראש תחילת פריצתו של מי געתן‪ ,‬וגעתן‬
‫עצמה‪ ,‬מי ספר‪ ,‬ומרחשת‪ ,‬ומגדול חרוב‪ ,‬ואילים‬
‫רבתא העיר הגדולה ונוקבתא הקניון דעיון‪ ,‬ותיקרת‪,‬‬
‫ברכה רבא של בניאס ובר סנגרא‪ ,‬ותרנגולא עילאה‬
‫הנמצאת דלמעלן מקיסרין‪ ,‬וטרכונא דמתחם‬
‫לבוצרה‪ ,‬ומלח דזרכאי‪ ,‬וגומרין בית גוברין ‪ ,‬ובית‬
‫סבל‪ ,‬וקנת‪ ,‬ורפיח דחגרא עיר המסחר ודרך הגדולה‬
‫ההולכת למדבר חשבון‪ ,‬ויבקא יבוק ‪ ,‬ונחלא דזרד‬
‫נחל זרד‪ ,‬ויגר שהדותא גלעד ורקם‪ ,‬רגיעה‪ ,‬וגניא‬
‫פרדסי דאשקלון‪ ,‬באשר אשקלון עצמה‪ ,‬רבי יעקב‬
‫בר אחא אמר בשם רבי זעירא‪ ,‬מן מה דתני גנייא‬
‫דאשקלון‪ ,‬הדא אמרה מכאן תבין אשקלון כלחוץ‪,‬‬
‫רבי סימן אמר בשם חולפייא רבי‪ ,‬רבי ישמעאל ב"ר‬
‫יוסי ובן הקפר נמנו וגמרו על אויר אשקלון‬
‫וטיהרוהו מטומאת ארץ העמים ‪ ,‬מספרים מפי רבי‬
‫פנחס בן יאיר‪ ,‬יורדין היינו לסירקייא שוק המזון של‬
‫אשקלון‪ ,‬ולוקחין בזול חיטין‪ ,‬ועולין לעירנו וטובלין‬
‫במקווה ואוכלין בתרומתינו למחר‪ ,‬למרות זאת נמנו‬
‫ליה לפוטרה מן המעשרות כחוץ לארץ‪ ,‬משך רבי‬
‫ישמעאל ב"ר יוסי את ידיו‪ ,‬למרות שלרוב מסתמך‬
‫על בן הקפר‪ ,‬א"ל רבי ישמעאל בני למה לא אמרת‬
‫לי שאלת אותי מפני מה משכת את ידך ממנו ולא‬
‫תמכת בי בהצבעה? ואם שאלת הייתי אומר לך‬
‫אתמול אני הוא שטמאתי אני הוא שטהרתי בגזירה‬
‫ארץ עמים ועכשיו כשדנים במעשרות אני אומר‬
‫שמא נתכבשה אשקלון מדבר תורה‪ ,‬והיאך אני‬
‫פוטרה מדבר תורה‪ ,.‬ומברר‪ ,‬אימתי היא טמאה משום‬
‫ארץ העמים‪ ,‬אמר רבי סימון משתשהא הגזירה‬
‫ארבעין יומין‪ ,‬א"ר ירמיה ולא בטעות אנו מחזיקין?‬
‫אלא מיד היא טמאה משום ארץ העמים‪ ,.‬אמר רבי‬
‫מנא לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא‪,‬‬
‫מן מה דתני גנייא דאשקלון‪ ,‬הדא אמרה אשקלון‬
‫כלחוץ‪ ,‬וכי צור אינו אסור לילך שם משום טומאה‬
‫והקונה שם אינו מתחייב במעשרות? דלא תסבור‬
‫מימר אוף הכא אשקלון כן‪ ,‬לפיכך נמנו עליה‬
‫לפוטרה מן המעשרות‪ ,.‬ר' סימון ורבי אבהו הוון‬
‫יתיבון אמרי הא כתיב שופטים א (יח) ַויִלְּׁכ ֹד י ְּׁהּודה‬
‫אֶׁת עַזה ְּׁואֶׁת גְּׁבּולּה וְאֶׁ ת אַ ְש ְקלוֹן וְ אֶׁ ת גְ בּולָּה וְאֶׁ ת‬
‫עֶׁ ְקרוֹן וְ אֶׁ ת גְ בּולָּה‪ :‬ועונה‪ ,‬ליתי אין זאת אותה עזה‪.,‬‬
‫ושואל על הכתוב "את אשקלון ואת גבולה? ועונה‬
‫שוב ליתי אין זאת אותה אשקלון‪ .‬ושואל אם כך‬
‫מעתה ההן "נחל מצרים" ליתי לא אותו נחל מצרים?‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי כתיב שם יא' (ג) ַויִב ְַּׁרח יִפְּׁתח‬
‫ִמ ְּׁפנֵי אֶׁחיו ַויֵׁשֶׁב ְּׁבא ֶֶׁׁרץ טֹוב ַוי ְִתל ְַקטּו אֶׁ ל י ְִפתָ ח אֲ נ ִָשים‬
‫יקים ַוי ְֵצאּו עִ מ ֹו‪ :‬טוב זו סיסיתא שבמזרח הכנרת‬
‫ֵר ִ‬
‫ולמה נקרא שמו טוב? שפטור מן המעשרות‪ ,‬ר' אימי‬
‫בעי‪ ,‬ולא מבעלי סיסין הן ואזור זה כפופים לישראל‬
‫היו ? ועונה‪ ,‬סבר רב אימי כמי כגויים שנתכבשו‪,‬‬
‫דאמר רבי שמואל שלש פרסטיניות אגרות מדיניות‬
‫שלח יהושע בן נון לארץ ישראל עד שלא יכנסו בני‬
‫ישראל לארץ‪ ,‬מי שהוא רוצה להפנות‪ ,‬יפנה את‬
‫מקומו ויצא לארץ אחרת הרוצה להשלים ישלים‬
‫ויניף דגל לבן ויהיה גר תושב המקיים מצות הארץ‬
‫וחוקותיה‪ ,‬והרוצה לעשות מלחמה יעשה‪ ,‬עם גרגשי‬
‫פינה את הארץ והאמין לו להקב"ה שנתן לנו את‬
‫הארץ הזאת והלך לו לאפריקי כנאמר מלכים ב‪.‬‬
‫ְַּׁאר ְּׁצכֶׁם‬
‫יח'(לב) עַד בֹאִי וְּׁל ַקחְּׁתִי אֶׁתְּׁ כֶׁם אֶׁל א ֶֶׁׁרץ כ ְּׁ‬
‫אֶׁ ֶׁרץ ּדָ גָן וְ ִתירוֹש אֶׁ ֶׁרץ לֶׁחֶׁ ם ּוכְ ָר ִמים אֶׁ ֶׁרץ זֵית י ְִצהָ ר‬
‫וִחיּו וְֹלא תָ מֻ תּו וְַאל ִת ְש ְמעּו אֶׁ ל ִחז ְִקיָהּו כִ י‬
‫ְּודבַ ש ְ‬
‫י ִַסית אֶׁ ְתכֶׁם לֵאמֹר ְי ֹהוָה י ִַצילֵנּו‪ :‬ואמרו חז"ל זו‬
‫אפריקי‪ ,‬גבעונים השלימו כנאמר יהושע י' (א) ַויְהִ י‬
‫ְרּושל ִַם כִ י לָכַ ד יְהוֹשֻ עַ אֶׁ ת‬
‫כִ ְשמֹעַ אֲ ֹדנִי צֶׁ דֶׁ ק מֶׁ לְֶׁך י ָ‬
‫הָ עַ י ַו ַיח ֲִרימָ ּה כַ אֲ ֶׁשר עָ ָשה לִ ִיריח ֹו ּולְ מַ לְ כָּה כֵן עָ ָשה‬
‫ׁשבֵי גִבְּׁעֹון אֶׁת יִשְּׁראֵל ַוי ְִהיּו‬
‫ׁשלִימּו י ְּׁ‬
‫לָעַ י ּולְ מַ לְ כָּה ְּׁוכִי ִה ְּׁ‬
‫בְ ִק ְרבָ ם‪ :‬שלושים ואחד מלך נוספים עשו מלחמה‬
‫ונפלו‪ ,‬ושואל מפני מה לא גזרו טומאה על אותו‬
‫הרוח שבגדריקו שבספר הדרומי? ועונה ר' סימן‬
‫אמר‪ ,‬בשם רבי יהושע בן לוי מפני שנוויה רע ולא‬
‫מצויים שם הרבה בני אדם‪ ,‬ושואל עד היכין? ועונה‪,‬‬
‫רבי חנן אמר בשם רבי שמואל בר רב יצחק עד נחל‬
‫מצרים‪ ,‬ושואל‪ ,‬והרי עזה נויה יפה? רבי פשפשה‬
‫אמר בשם רבי יוסי‪ ,‬שאלית לרבי אחא ושרא שלא‬
‫גזרו במקום טומאה ר' זעירא הכהן הוה אזיל לחמתא‬
‫דפחל‪ ,‬והוה חמי גרמיה ראה עצמו יהב נתון במקום‬
‫מבר מדקלייא דבבל‪ ,‬שלח שאול לר' חייא בר ווא‬
‫האם נטמא‪ ,‬ושאל לתרי בנוהי דר' אביתר דדמא‪,‬‬
‫אמרין ליה‪ ,‬נהיגין כהנייא מטיא מגיעים עד תמן‬
‫ועדיין אתה בארץ ישראל כהנייא שאלון לר"י‪ ,‬אהן‬
‫חוטא מעבר צר דנייא‪ ,‬אמר לון ר' יוחנן‪ ,‬בשם ר'‬
‫חוניה‪ ,‬דברת חוורין נהגין כהניי' מטיי עד דריי‪ ,‬וההן‬
‫חוטא דבוצרייא עד דפרדיסא וכל הדרך טהורה‪ ,‬אמר‬
‫ר' אבהו יש עיירות של כותים שנהגו בהן היתר מימי‬
‫יהושע בן נון‪ ,‬והן מותרות‪ ,‬רבי יוסי בעי‪ ,‬מעתה‪ ,‬לא‬
‫יחושו כהנים על חלתן ויאכלוה בטהרה ‪ ,‬ואנן חמיין‬
‫רבנן חששין? ועונה אמר רבי יודה בן פזי לא בגין‬
‫מילתא דאת אמרת שחששת לטומאה אלא בדין‬
‫במקום זה דלא חלטתון מלכותא אין שלטון יהודי‬
‫בידא ‪ ,‬ומספר‪ ,‬רבי יוסי שמע דאתת אימין לבוצרה‪,‬‬
‫שאל לרבי יוחנן מהו לצאת לבצרה ? אמר ליה אם‬
‫אתה חושש לאימך מפני סכנת נפשות של דרכים‬
‫צא‪ ,‬אם משום כבוד אמך‪ ,‬איני יודע אם מותר‪ ,‬אמר‬
‫רבי שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה מפקפק‬
‫בדבר לרבי יוחנן‪ ,‬אטרח עלוי הפציר בו‪ ,‬ואמר אם‬
‫גמרת לצאת‪ ,‬תבא בשלום‪ ,‬שמע רבי אליעזר ואמר‬
‫אין רשות גדולה מזו‪ ,.‬ר"ש בן לקיש שאיל לרבי‬
‫חנינא‪ ,‬הקונה בעמון ומואב מה למעשרות‬
‫ולשביעית? אמר ליה‪ ,‬אני לא שמעתי מרבי חייא‬
‫הגדול‪ ,‬אלא מפרשת אשקלון ולחוץ‪ ,‬וקשיא‪ ,‬דהוא‬
‫שאיל ליה הדא רבת עמון ואמר ליה הדא גינות‬
‫אשקלון ‪ ,‬אלא בגין דלית רבי חנינא אמר מלה דלא‬
‫שמע מן יומוי‪ ,‬ובגין דלא מפיקתיה יוצא ממנו אדם‬
‫ריקן מבלי דברי תורה בגין כן שאל ליה הדא ומגיב‬
‫ליה הדא‪ ,‬ומספר עוד‪ ,‬ר"ש בן לקיש אזיל לבוצרה‪,‬‬
‫אתון פרנסי הציבור לגביה‪, ,‬אמרי ליה‪ ,‬חמי ראה‬
‫למצוא לן בר נש שיהא דריש דיין‪ ,‬סופר‪ ,‬חזן‪ ,‬וגם‬
‫עביד כל צורכינן ‪ ,‬חמי חד תלמיד חכם בבלייא‪ ,‬א"ל‬
‫חמית לך חד אתר טב‪ ,‬אתא לשאול לגבי רבי יוחנן‬
‫האם מותר לו ללכת למשרה זו לבצרה‪ ,‬א"ל מן בבל‬
‫לבבל‪ ,‬אמר רבי יעקב בר אבא‪ ,‬מן מה דאמר רבי‬
‫יוחנן מן בבל לבבל‪ ,‬הדא אמרה הקונה שם אינו‬
‫מתחייב במעשרות ושמיטה‪ ,‬ושואל וכי צור אינו‬
‫אסור לילך שם‪ ,‬ובכל זאת והקונה משם אינו מתחייב‬
‫במעשרות? אשכח תני‪ ,‬סימן לעמון ומואב‪ ,‬ולארץ‬
‫מצרים‪ ,‬שתי ארצות‪ ,‬אחת נאכלת ספיחים ונעבדת‬
‫בשביעית ‪ ,‬ואחת נאכלת ולא נעבדת‪ ,‬סבר ר"י מימר‬
‫כתוב דברים ד' (מג) אֶׁת ֶׁבצֶׁר ַבמִדְּׁ בר בְ אֶׁ ֶׁרץ הַ ִמישֹר‬
‫לָראּובֵ נִי וְאֶׁ ת ָראמֹת בַ גִ לְ עָ ד ַלג ִָדי וְאֶׁ ת ג ֹולָן בַ בָ ָשן‬
‫ל ְַמנ ִַשי‪ :‬שאל לר"ש בן לקיש האם בצר היא בוצרה?‬
‫רבי יצחק בר נחמן ר"ש בן לקיש שאל לרבי חנינא‪,‬‬
‫הקונה מעמון ומואב מהו? אמר ליה קשיתה קומי רבי‬
‫יסא‪ ,‬לית עמון ומואב זו שכבש אותם דמשה רבנו ?‬
‫אמר רבי מנא‪ ,‬קשיתה קומי רבי חגיי‪ ,‬לית עמון‬
‫ומואב דמשה? לית עמון ומואב דרבי אליעזר בן‬
‫עזריה שתיקן להם מעשר עני? א"ר יוסי בר בון‪,‬‬
‫כתיב במדבר כא' (כו) כִ י חֶׁ ְשבוֹן עִיר סִיח ֹן ֶׁמלְֶׁך‬
‫ארץ ואיזה הוא חו"ל? כל ששופע המורד מטורי‬
‫אמנה לפנים‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬מטורי אמנה ולחוץ חו"ל‪,‬‬
‫הנסים איים שבים‪ ,‬את רואה אותן בדמיונך כאלו‬
‫חוט מתוח מטורי אמנה עד נחל מצרים‪ ,‬כל אשר‬
‫מהחוט ולפנים‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬מהחוט ולחוץ‪ ,‬חוץ‬
‫לארץ‪ ,‬רבי יודה אומר כל שהוא במערב כנגד א"י‪,‬‬
‫הרי הוא כא"י‪ ,‬שנאמר במדבר לד' (ו) ּוגְּׁבּול ים וְּׁהיה‬
‫לכֶׁם הַים הַגדֹול ּוגְּׁבּול זֶׁה י ִ ְּׁהי ֶׁה לכֶׁם גְּׁבּול ים‪ :‬ובאשר‬
‫שבצדדין מהן? את רואה אותן כאלו חוט מתוח‬
‫מקלפריא קפריסין ועד ים אוקיינוס‪ ,‬מחוט ולפנים‬
‫א"י מחוט ולחוץ חו"ל‪ ,‬אמר רבי יוסטא בר שונם‪,‬‬
‫לעתיד לבא לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה‪ ,‬הן‬
‫עתידות לומר שירה‪ ,‬מה טעם שכתוב שיר השירים‬
‫ׁשּורי‬
‫ד' (ח) ִא ִתי ִמלְ בָ נוֹן כַ לָה ִא ִתי ִמלְ בָ נוֹן תָ בו ִֹאי ת ִ‬
‫מֵר ֹאׁש אֲמנה מֵ רֹאש ְשנִיר וְחֶׁ ְרמוֹן ִמ ְמעֹנוֹת אֲ ָריוֹת‬
‫מֵ הַ ְר ֵרי נְמֵ ִרים‪:‬‬
‫האֱמ ִֹרי הִוא וְהּוא נִלְ חַ ם בְ מֶׁ לְֶׁך מוָֹאב הָ ִראשוֹן ַויִקַ ח‬
‫ַארנֹן‪ :‬צריכה וספק לו לרבי‬
‫ַארצ ֹו ִמיָד ֹו עַ ד ְ‬
‫אֶׁ ת כָ ל ְ‬
‫שמעון טהרה האם כיבושה מיד על ידי סיחון ועוג‬
‫מדין עמון אי לא טהרה? אין תימר טהרה‪ ,‬חייבת‬
‫במעשרות כארץ ישראל אין תימר לא טהרה פטורה‪,‬‬
‫א"ר תנחומא‪ ,‬כתוב דברים ב' (לא) ַויֹאמֶׁ ר ְי ֹהוָה אֵ לַי‬
‫ַארצ ֹו החֵל רׁש‬
‫ֹּלתי תֵ ת לְ פָ נֶׁיָך אֶׁ ת ִסיחֹן וְ אֶׁ ת ְ‬
‫ְראֵ ה הַ ִח ִ‬
‫ַארצֹו‪ :‬עשיתי את ארצו חולין לפניך‪ ,‬רבי‬
‫ל ֶׁרׁשֶׁת אֶׁת ְּׁ‬
‫חונה בעי משרי מדיני שביעית ההן יבלונה שבגולן‪,‬‬
‫אתא לגביה רבי מנא‪ ,‬א"ל הא לך חתום שאנו‬
‫מתירים ולא קיבל עילוי מיחתם‪ ,‬למחר קם עמיה‬
‫רבי חייא בר מדייא‪ ,‬א"ל יאות עבדת יפה עשית‬
‫דלא חתמת‪ ,‬דרבי יונה אבוך הוה אמר אנטונינוס‬
‫הנסיך הרומי יהבה לרבי יהודה הנשיא תרין אלפין‬
‫דשנין שדות באריסות‪ ,‬לפיכך‪ ,‬נאכל אבל לא נעבד‪,‬‬
‫בסוריא כמו סוריה ופטור מן המעשרות מפני שהיא‬
‫כשדות עכו"ם‪ ,.‬רב הונא אמר כיני מתני' מגזיב עד‬
‫הנהר בדרום ‪ ,‬מגזיב עד אמנה בצפון ‪ ,‬תני‪ ,‬איזו היא‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫ְּׁדֹורכִין‬
‫ְּׁזֹורין תבואה ו ְּׁ‬
‫ְּׁסּוריא‪ ,‬אֲבל ֹלא ַב ְּׁמ ֻח{ו}בר‪ .‬דׁשִי(ן){ם} ו ִ‬
‫(ב) עֹושִין בשנת שמיטה עבודה חקלאית בַתלּוׁש ב ְּׁ‬
‫ענבים בגת ּו ְּׁמ ַעמ ְִּׁרין לגורן ‪ ,‬אֲבל ֹלא קֹוצ ְִּׁרי(ן){ם} תבואה מן השדה וֹלא בֹוצ ְִּׁרי(ן){ם} ענבים מן הכרם וְֹּׁלא‬
‫ׁשכַיֹוצֵא בֹו מֻתר ְּׁבא ֶֶׁׁרץ (יִשְּׁראֵל) מדין תורה‪ ,‬עֹושִי(ן){ם} אֹותֹו‬
‫מֹו ְּׁסקִין זיתים מן המטע‪ .‬כְּׁלל ָאמַר ַרבִי ֲעקִיבא‪ ,‬כל ֶׁ‬
‫ְּׁסּוריא בלי הגבלה‪:‬‬
‫ב ְּׁ‬
‫ירושלמי שביעית יז' ע' א'‬
‫אלא שלא ליחד בהמתו עם העכו"ם החשודים‬
‫גמ' עושים בתלוש בסוריא כו'‪ .‬אמר רבי אבהו אסרו‬
‫לדברים מגונים‪ ,‬ושואל סוף דבר ומה אנן קיימים?‬
‫במחובר שלא יהו בני ישראל הולכים ומשתקעין‬
‫אם בפירות ששית שנכנסו לשביעית‪ ,‬אפילו בארץ‬
‫שם‪ ,‬ושואל אם כן בתלוש למה הוא מותר? ועונה מן‬
‫מותר‪ ,‬אם בפירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית‪,‬‬
‫גו דו חמי כאשר יראה רווחא קריב רווח מועט לא‬
‫לחרוש מותר ולקצור אסור‪ ,‬ועונה אלא כי אנן קיימין‬
‫נפק לא יצא מארץ ישראל‪ ,‬ושואל‪ ,‬רבי יוסי ב"ר בון‬
‫בפירות של ספיחי שביעית בשביעית עצמה‪ ,‬רבי‬
‫בעי קומי רבי מנא מהו לטחון גרעיני חיטה עם‬
‫חנינא אזל לצור ואסר לון הדא אשקייתה בשדות‬
‫העכו"ם בארץ ישראל? ועונה א"ל‪ ,‬מתניתא אמרה‬
‫סוריה‪ ,‬שמע רבי יוסי ואמר‪ ,‬ויאות נכון הדבר ושואל‬
‫שהוא אסור‪ ,‬דתנינן עושים בתלוש בסוריא אבל לא‬
‫והדא לא במחובר היא? ושואל והא תנינן משקין בית‬
‫במחובר‪ ,‬הא תבין מזאת בארץ ישראל אפילו‬
‫השלחין במועד ובשביעית אפילו בארץ ישראל?‬
‫בתלוש יהא אסור‪ ,‬ושואל‪ ,‬מקום שהוא נאכל ולא‬
‫ועונה אמר רבי יודן זאת לזרעים שבו לשנה‬
‫נעבד‪ ,‬מהו להשכיר בהמתו שם? ועונה רבי לוי‬
‫השמינית‪ ,‬ושואל רבי מנא בעי מעתה יהא מותר‬
‫צובריא שאל לרבי יצחק ולרבי אימי ואסרון‪ ,‬רבי‬
‫לחרוש להן כהכנה לשנה שמינית?‬
‫הושעיא יהב לעממיא מטבעות פריטין שישכרו‬
‫בהמות מגויים לא משום דהוא סבור שהוא אסור‪,‬‬
‫משנה ג' הלכה ג'‬
‫ְּׁחֹורין כהים‪,‬‬
‫(ג) בְּׁצלִים משנה שישית ׁשֶׁי ְּׁרדּו ֲעלֵיהֶׁם גְּׁׁשמִים ְּׁו ִצ{י}מֵחּו בשביעית‪ ,‬אִם היּו הֶׁעלִין ׁשֶׁל ֶׁה(ם){ן} ׁש ִ‬
‫הֹוריקּו בגוון צהוב ‪ ,‬ה ֲֵרי אֵלּו ֻמ{ו}ת ִרי(ן){ם}‪ַ .‬רבִי ֲחנִינא בֶׁן ַאנְּׁטִיגְּׁנֹוס אֹומֵר‪ ,‬יש מבחן אחר לזמן‬
‫ֲסּורי(ן){ם}‪ִ .‬‬
‫א ִ‬
‫ֲסּורין‪ּ( .‬ו) ְּׁכנֶׁגֶׁד כֵן‪ ,‬משביעית למֹוצאֵי‬
‫גידולם אִם {אינן} י ְּׁכֹולִין ְּׁלהִתלֵׁש בֶׁעלִין ׁשֶׁלהֶׁן סימן שצמחו בשביעית‪ ,‬א ִ‬
‫ׁשבִיעִית‪ֻ ,‬מ{ו}ת ִרין‪:‬‬
‫ְּׁ‬
‫ירושלמי שביעית יז' ע' ב' ‪:‬‬
‫והפריש מעשרות ושתלו מכיון שהשחיר מתעשר לפי‬
‫גמ' כיני כך למד מתניתא‪ ,‬שחורין אסורין וירוקין‬
‫כולו מחדש‪ ,‬רבי חייא אמר‪ ,‬בשם רבי יוחנן‪ ,‬בצל‬
‫מותרין‪ ,‬רבי יוסי אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬בצל שעקרו‬
‫רבי זעירא בשם רבי יונתן‪ ,‬בצל של כלאי הכרם‬
‫שעקרו ושתלו‪ ,‬אפילו הוסיף וצמח כמה‪ ,‬אסור‪,‬‬
‫שאין גידולי איסור מעלין ומבטלים את האיסור‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬מתניתא פליגא על רבי זעירא‪ ,‬דתנינן‪ ,‬גידולי‬
‫תרומה תרומה‪ ,‬וגידולי גידוליהן חולין‪ ,‬אבל טבל‬
‫ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת מעשר‬
‫והמדומע בתערובת חולין והביכורין‪ ,‬כל אלה‬
‫גדוליהן חולין‪ ,‬ותני עלה‪ ,‬במה דברים אמורים בדבר‬
‫שזרעו כלה‪ ,‬אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי‬
‫גידולין אסורין‪ ,‬ושואל‪ ,‬מה עבד מסביר לה ר'‬
‫זעירא‪ ,‬ועונה‪ ,‬פתר לה בקדושת שביעית ספיחי‬
‫שביעית שחייבים בביעור‪ ,‬אבל לאכילה כיון שרבה‬
‫עליו החדש מותר‪ ,‬ומספר‪ ,‬רבי אבהו על לארבל‪,‬‬
‫ואתקבל גבי אבא בר בנימין‪ ,‬אתון ושאלין ליה‬
‫באילין בוצלייא‪ ,‬והורי לון הדא דר' זעירא‪ ,‬מכיון‬
‫שרבה עליו החדש מותר‪ ,‬חמתון ראה אותם שהם‬
‫סמיכין עלוי‪ ,‬אמר לון‪ ,‬אני לא אמרתי אלא במורכנין‬
‫העלים לאדמה‪ ,‬אמר רבי יודא בן פזי‪ ,‬אנא ידע‬
‫ראשה וסופה כד דשמע שרבי אילא ורבי אימי פליגין‬
‫על רבי זעירא שרע מינה הסתלק מדבריו‪:‬‬
‫שעקרו ושתלו מכיון שהשריש מתעשר לפי כולו‪,‬‬
‫ולא שנייא בין שעקרו [בשביעית] {בשישית}‬
‫ושתלו במוצאי שביעית‪ ,‬בין שעקרו בשביעית‪ ,‬רבי‬
‫זירא אמר מכיון שרבה עליו החדש מותר‪ ,‬רבי אילא‬
‫רבי אימי תרוויהון אמרין אסור‪ ,‬ושואל‪ ,‬מתניתא‬
‫פליגא על רבי אילא ועל רבי אימי‪ ,‬דתני זה הכלל‬
‫שהיה ר"ש אומר משום רבי יהושע‪ ,‬כל דבר שיש לו‬
‫מתירין כגון טבל שאפשר לעשר ומעשר שני והקדש‬
‫שאפשר לפדות וחדש שניתר בטז' בניסן לא נתנו‬
‫להן חכמים שיעור‪ ,‬אלא מין במינו אסור בכל שהוא‪,‬‬
‫ושאינו במינו נאסר בנותן טעם‪ ,‬וכל דבר שאין לו‬
‫מתירין כגון תרומה וחלה וערלה וכלאים נתנו להן‬
‫חכמים שיעור בכמה יתבטל‪ ,‬מין במינו כל אחד‬
‫בשיעור שלו ושלא במינו בנותן טעם‪ ,‬ושואל‬
‫התיבון‪ ,‬הרי שביעית‪ ,‬הרי אין לה מתירין‪ ,‬ולא נתנו‬
‫לה חכמים שיעור? ועונה‪ ,‬אמר להן‪ ,‬לא אם אמרתם‬
‫בשביעית שאינה אוסרת כל שהו אלא בביעור כאשר‬
‫כלה מן השדה אבל לאכילה השיעור בנותן טעם‪,‬‬
‫ושואל מה עבדין איך מסביר לה רבי הילא ורבי‬
‫אימי? ועונה‪ ,‬פתרן לה בעירובין בתערובת אבל‬
‫בגידולין חומר הוא בגידולין שאינם בטלים דאמר‬
‫משנה ד' ה' ו' הלכה ד'‬
‫שי ֵעשֶׁה יצמח ויבשיל כַיֹוצֵא בֹו‪ .‬מן הירק‬
‫ׁשבִיעִית מן השוק? ִמ ֶׁ‬
‫(ד) ֵמאֵימתַ י ֻמ{ו}תר ָאדם ִל{י}קַח ירק בְּׁמֹוצאֵי ְּׁ‬
‫ׁשבִיעִית מִיד‪(:‬ה)‬
‫שהוא קונה‪ ,‬עׁשה ַה ַבכִיר הצומח מהר ‪ ,‬הֻתַ {י}ר הָא ִפ{י)ל המאחר‪ַ .,‬רבִי‪ ,‬הִתִ יר ִלקַח ירק בְּׁמֹוצאֵי ְּׁ‬
‫ָארץ‪ָ .‬א ַמר‬
‫ָארץ הקדושה של ארץ ישראל‪ ,‬לְּׁחּוצה ל ֶׁ‬
‫ׁשבִיעִית מֵה ֶׁ‬
‫ׁשמֶׁן ש ְֵּׁרפה מתרומה טמאה ּופֵרֹות ְּׁ‬
‫אֵין מֹוצִיאִין ֶׁ‬
‫ָארץ‪( :‬ו) {ו}אֵין ְּׁמבִיאִין תְּׁ רּומה‬
‫ְּׁסּוריא‪ְּׁ ,‬ואֵין מֹוצִיאִין ( ְּׁל)חּוצה ל ֶׁ‬
‫ׁשמְּׁעֹון)‪ׁ ,‬ש ַמעְּׁתִ י ְּׁב ֵפ|{י}רּוׁש‪ׁ ,‬שֶׁמֹוצִיאִין ל ְּׁ‬
‫ַרבִי ( ִ‬
‫ָארץ‪:‬‬
‫ִסּוריא‪ְּׁ ,‬ואֵין ְּׁמבִיאִין מִחּוצה ל ֶׁ‬
‫ׁש ְּׁמבִיאִין מ ְּׁ‬
‫שמְּׁעֹון)‪ׁ ,‬ש ַמעְּׁתִ י ְּׁב ֵפ{י}רּוׁש‪ֶׁ ,‬‬
‫ָארץ‪ָ .‬אמַר ַרבִי ( ִ‬
‫ָארץ‪ ,‬ל ֶׁ‬
‫מֵחּוצה ל ֶׁ‬
‫ירושלמי שביעית יח' ע' א'‬
‫לָכֶׁם‪ :‬אמר רבי יוסי בר רבי יהודה‪ ,‬אפילו מפתח‬
‫גמ' בראשונה‪ ,‬היה ירק אסור במוצאי שביעית בספרי‬
‫של שמואל אינו‪ ,‬ולמה עבד כן? משום שהוא דו‬
‫בערים סמוך לגבולות ארץ ישראל‪ ,‬התקינו שיהא‬
‫תלמיד מן תלמידוי דרבי יודא‪ ,‬דרבי יודא אמר‪ ,‬הירק‬
‫הירק מותר בספרי ארץ ישראל‪ ,‬אעפ"כ היה אסור‬
‫אסור בספרי ארץ ישראל‪ ,‬כד אתא רבי מנא לגביה‬
‫ליקח ירק במוצאי שביעית מיד‪ ,‬עמד רבי התיר ליקח‬
‫לרבי תני לה עובדא‪ ,‬א"ל צריך הויתה עביד כוותין‬
‫ירק במוצאי שביעית מיד‪ ,‬בר חוץ מן קפלוטא‬
‫שכבר התרתי לקנות ירק בגבולות ארץ ישראל מיד‪,‬‬
‫שצמיחתו מתמשכת‪ ,‬מה עבדין ליה אנשי ציפוראי‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬תמן תנינן הנודר מן הירק מותר בירקות‬
‫אלבשוניה סקא שק וקיטמא ועשן על ראשו‬
‫ואייתוניה קומי רבי‪ ,‬אמרין ליה‪ ,‬מה חטא דין‪ ,‬מן כל‬
‫השדה‪ ,‬שהוא שם לווי ולא לכך התכוון הנודר ותני‬
‫ירקא? ושרא ליה לון‪ ,‬עולא בר ישמעאל מספר‬
‫עלה‪ ,‬הנודר מן הירק בשביעית אסור אף בירקות‬
‫בשם רבי חנינא‪ ,‬רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה נחתון‬
‫שדה? ועונה‪ ,‬תני רבי קריספא בשם רבי חנניא בן‬
‫במוצאי שביעית לעכו‪ ,‬ואתקבלון בסבר פנים יפות‬
‫גמליאל‪ ,‬ואמר טעמא‪ ,‬הדא דתימר עד שלא התיר רבי‬
‫להביא ירק מחוצה לארץ לארץ ישראל אבל‬
‫גבי רבי מנא‪ ,‬אמר ביקש להו רבי‪ ,‬עשה לנו אילפס‬
‫משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬היא‬
‫אחד של ירק\ עבד ליה קופד תבשיל של בשר‪ ,‬למחר‬
‫שביעית היא שאר שני שבוע הנודר מן הירק אסור‬
‫אמר ליה רבי עשה לנו אילפס אחד של ירק‪ ,‬עבד לון‬
‫בירקות הגינה‪ ,‬ומותר בירק השדה רבי יוסי בר‬
‫תרנגולתא‪ ,‬אמר רבי‪ ,‬ניכר הוא זה‪ ,‬שהוא הנדיב‬
‫חנינא אמר‪ ,‬עולשין ואפילו עולשי השדה חשובות הן‬
‫מפתח בית מדרשו של שמואל הנביא‪ ,‬שמואל א' יב'‬
‫(ג) ִה ְננִי עֲנּו בִ י ֶׁנגֶׁד ְיה ָוה וְ ֶׁנגֶׁד ְמ ִשיח ֹו אֶׁ ת שוֹר ִמי‬
‫לטמא טומאת אוכלין בשביעית‪ ,‬הדא דתימר עד שלא‬
‫לָקַ ְח ִתי ַוחֲמוֹר ִמי לָקַ ְח ִתי וְ אֶׁ ת ִמי עָ ַש ְק ִתי אֶׁ ת ִמי‬
‫התיר רבי‪ ,‬אבל משהתיר רבי היא שביעית היא שאר‬
‫ּומיַד ִמי לָקַ ְח ִתי כֹפֶׁ ר וְ ַאעְ לִ ים עֵ ינַי ב ֹו וְאָ ִשיב‬
‫ַרצו ִֹתי ִ‬
‫שני שבוע‪ ,‬במשנה‪ ,‬אין מוציאים שמן שריפה לחוץ‬
‫לארץ ‪ ,‬הוון בעון מימר חשבו התלמידים לא‬
‫פליגין‪ ,‬אשכח תני‪ ,‬רבי יודה אמר מוציאים עד גזיב‬
‫ר"ש אומר עד אמנה שבגבול סוריה‪ ,‬תני פירות‬
‫הארץ שיצאו חוצה לארץ מתבערין במקומן‪ ,‬דברי‬
‫ר"ש‪ ,‬ר"ש בן אלעזר אומר‪ ,‬מביאן לארץ ומבערן‪,‬‬
‫ְַּׁארצֶָׁך‬
‫דכתיב ויקרא כה' (ז) וְלִ בְ הֶׁ ְמ ְתָך וְ לַחַ יָה אֲ ֶׁשר ב ְּׁ‬
‫תִ ְּׁהי ֶׁה כל תְּׁבּוָאתּה ֶׁלאֱכ ֹל‪ :‬אמר רבי יעקב בר אחא‪,‬‬
‫הורי רבי אימי כהן‪ ,‬כמו שלמד תניא קמיא דהיינו‬
‫לקולא‪ ,‬אמר רבי הילא ובלבד שלא יעבירם בחו"ל‬
‫‪......‬‬
‫ממקום אחד למקום אחר‪ .‬תמן תנינן אריסטון הביא‬
‫בכורים מאספמיא וקיבלו ממנו‪ ,‬ושואל אם כן ויביא‬
‫גם תרומה? ועונה‪ ,‬אמר רבי הושעיא ביכורים‬
‫באחריות בעלים ועליו החובה להביאם לבית‬
‫המקדש‪ ,‬תרומה אינה באחריות בעלים והכוהנים הם‬
‫היוצאים לגרנות לבקש פרנסתם‪ ,‬ושואל אם אמר את‬
‫כן‪ ,‬אף הן מרדפים אחריהם לשם ויצאו חוצה לארץ‪,‬‬
‫הדרן עלך שלוש ארצות‬
.......