‫מעילה פרק שישי‬
‫משנה א'‬
‫שלִי ַח ָּׁמעַל‪ .‬ומסביר כֵּיצָּׁד‪ָ ,‬אמַר לֹו‬
‫שלִחּותֹו ַה ָּׁ‬
‫שלִיחּותו בכספי הקדש‪ַ ,‬בעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעַל‪ֹ ,‬לא ָּׁעשָּׁה ְׁ‬
‫ש ָּׁעשָּׁה ְׁ‬
‫שלִי ַח ֶׁ‬
‫(א) ַה ָּׁ‬
‫שלִי ַח ָּׁמעָּׁל‪ .‬בעל הבית ָאמַר לֹו‬
‫ָּׁאֹורחִים ְׁונָּׁתַ ן ָּׁלהֶׁם ָּׁכבֵּד‪ ,‬או אמר בעל הבית תן ָּׁכבֵּד ְׁונָּׁתַ ן ָּׁלהֶׁם ָּׁבשָּׁר‪ַ ,‬ה ָּׁ‬
‫תֵּ ן ָּׁבשָּׁר ל ְׁ‬
‫למלצר תֵּ ן ָּׁלהֶׁם חֲתִ יכָּׁה חֲתִ יכָּׁה לכל אחד מן האורחים‪ ,‬וְׁהּוא המלצר ָאמַר לאורחים טְׁלּו שְׁתַ י ִם שְׁתַ י ִם‪ְׁ ,‬והֵּם‬
‫האורחים לא התביישו נָּׁטְׁלּו כל אחד שָּׁלש שָּׁלש‪ֻּ ,‬כלָּׁן ָּׁמעָּׁלּו‪ָ .‬א ַמר לֹו בעל הבית ָּׁהבֵּא לִי חפץ של הקדש מִן‬
‫ַהחַלֹון אֹו ִמגְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא מארון קיר ‪ְׁ ,‬ו ֵּהבִיא לֹו‪ַ ,‬אף עַל פִי שֶָׁאמַר ַבעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁהי ָּׁה ְׁב ִלבִי ֶׁאלָּׁא ִמזֶׁה ְׁו ֵּהבִיא ִמזֶׁה‪,‬‬
‫התכוונתי לדבר אחר ַבעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעָּׁל‪ֲ .‬אבָּׁל אִם ָא ַמר לֹו ָּׁהבֵּא לִי מִן ַהחַלֹון ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִמגְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא‪( ,‬אֹו מִן גְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא)‬
‫שלִי ַח ָּׁמעָּׁל‪:‬‬
‫ְׁו ֵּהבִיא לֹו מִן ַהחַלֹון נמצא שלא עשה השליח את שליחותו‪ַ ,‬ה ָּׁ‬
‫בבלי מעילה כ' ע' ב'‬
‫דציפרא‪ ,‬ושואל אי הכי הכי נמי עביד איניש‬
‫גמרא ושואל מאן תנא דכל מילתא דמימלך עלה‬
‫למימרא לא אשכחי בשרא דחיותא‪ ,‬ואתאי דגים‪,‬‬
‫שליח וחוזר לשאול תרתי מיל דבר שונה הויין‪,‬‬
‫ועונה אמר רב פפא ביום הקזה עסקינן‪ ,‬דלא אכיל‬
‫ועונה א"ר חסדא דלא כר"ע‪ ,‬דתנן הנודר מן הירק‬
‫איניש דגים‪ ,‬ושואל אם ביום הקזת דם אי הכי‬
‫מותר בדילועין שלא כלולים בנדר‪ ,‬ור"ע אוסר‪,‬‬
‫ציפרא נמי (לא) ניכול‪ ,‬דאמר שמואל דמסוכר אחרי‬
‫ודוחה אביי אמר אפילו תימא ר"ע‪ ,‬מי לא בעי שליח‬
‫הקזת דם ואכל ציפרא פרח ליביה כציפרא‪ ,‬ועוד‪,‬‬
‫שיצא לקניות לאימלוכי?‪ ,‬כי אמרו רבנן קמיה דרבא‬
‫תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות‬
‫אמר להו שבחו ואמרו שפיר קאמר נחמני‪ ,‬ומברר‬
‫ולא על בשר מליח‪ ,‬ועונה אלא אמר רב פפא ביומא‬
‫מאן תנא דפליג עליה דר"ע? ועונה רבן שמעון בן‬
‫דכייבין ליה עיניה עסקינן דלא אכיל דגים‪ :‬במשנה‪,‬‬
‫גמליאל היא‪ ,‬דתניא‪ ,‬הנודר מן הבשר אסור בכל מיני‬
‫אמר לו תן לו חתיכה כו'‪ :‬ושואל שמע מינה מוסיף‬
‫בשר‪ ,‬ואסור בראש וברגלים בקנה הריאה ובכבד‬
‫ובלב‪ ,‬ואסור בבשר עופות‪ ,‬ומותר בבשר דגים‬
‫על שליחותו הוי שליח‪ ,‬ודוחה אמר רב ששת דאמר‬
‫וחגבים‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל מתיר בראש וברגלים‬
‫שליח לאורחים‪ ,‬טול אחת מדעתו של בעל הבית‬
‫בקנה ובכבד ובעופות ובדגים ובחגבים וכן היה רבן‬
‫ואחת מדעתי‪ ,‬מהו דתימא במצב זה יחשב עקר שליח‬
‫שמעון בן גמליאל אומר‪ ,‬קרביים לאו בשר הן‪,‬‬
‫שליחותיה דבעה"ב ולא למעול בעל הבית‪ ,‬קא משמע‬
‫ואוכליהן לאו בר איניש מן הישוב הוא‪ ,‬ושואל‬
‫לן‪ ,‬במשנה‪ ,‬הבא לי מן החלון‪ ,‬ושואל מאי קא משמע‬
‫ולתנא קמא מ"ש בבשר עופות? משום דרגיל איניש‬
‫לן ? ועונה דברים שבלב אינן דברים ‪:‬‬
‫דאמר לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי בשרא‬
‫משנה ב'‬
‫שלִיחּותֹו‪ַ ,‬ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי‬
‫שלִיחּותֹו‪ַ ,‬בעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעָּׁל‪ֹ .‬לא עָּׁשּו ְׁ‬
‫שלַח כסף של הקדש ְׁבי ַד ח ֵֵּּרש‪ ,‬שֹוטֶׁה‪ְׁ ,‬ו ָּׁקטָּׁן‪ ,‬אִם הם עָּׁשּו ְׁ‬
‫(ב) ָּׁ‬
‫שלַח ְׁבי ַד ִפ ֵּקחַ‪ְׁ ,‬ונִזְׁכַר עַד שֶֹּׁלא ִהגִי ַע ֵּאצֶׁל ֶׁחנְׁ ָּׁונִי‪ַ ,‬ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי ָּׁמעַל ְׁכשֶּׁיֹוצִיא‪ .‬כֵּיצַד י ַ ֲעשֶׁה בעל‬
‫שהשתמש בכסף ָּׁמעָּׁל‪ָּׁ .‬‬
‫שהִיא‪ְׁ ,‬מ ֻּחו ֶׁללֶׁת עַל זֶׁה‪.‬‬
‫הבית שלא להכשיל את החנווני ‪ ,‬נֹוטֵּל פְׁרּוטָּׁה אֹו ֶׁכלִי וְׁי ֹאמַר‪ ,‬פְׁרּוטָּׁה שֶׁל ֶׁהקְׁדֵּ ש ְׁבכָּׁל מָּׁקֹום ֶׁ‬
‫ש ֶׁווה ָּׁכסֶׁף‪:‬‬
‫ש ַה ֶׁהקְׁדֵּ ש נִפְׁדֶׁ ה ְׁב ֶׁכסֶׁף ּו ְׁב ָּׁ‬
‫ֶׁ‬
‫בבלי מעילה כא' ע' א'‬
‫גמרא‪ :‬שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו [וכו']‪:‬‬
‫שליחותיה הכי נמי מכל מקום איתעביד שליחותיה‪:‬‬
‫ושואל והא לאו בני שליחותא נינהו‪ ,‬ועונה‪ ,‬א"ר‬
‫במשנה שלח ביד פקח [וכו']‪ :‬ומדייק ואף על גב‬
‫אלעזר עשאום כמעטן של זיתים שרצונו מתקיים‬
‫דלא אידכר שליח החנווני הוא המועל‪ ,‬ושואל‬
‫בדרך כלשהי דתנן הזיתים מאימתי מקבלין טומאה‬
‫ורמינהי נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח השליח מעל‬
‫משיזיעו זיעת המעטן‪ ,‬ולא זיעת הקופה‪ ,‬רבי יוחנן‬
‫(נזכרו שניהם חנוני מעל) ועונה א"ר ששת מתני'‬
‫אמר‪ ,‬כאותה ששנינו נתנו מזון סעודה על גבי הקוף‬
‫(נמי) כשנזכרו שניהם‪:‬‬
‫והוליכו‪ ,‬או על גבי הפיל והוליכו (ואמר לאחר לקבלו‬
‫ממנו) הרי זה עירוב תחומים אלמא‪ ,‬קא עבדא‬
‫משנה ג' ד'‬
‫(ג) נָּׁתַ ן לֹו לשליח פְׁרּו ָּׁטה בדיוק ‪ָ ,‬אמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות ּו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹות‪ָּׁ ,‬הלְַך השליח ְׁו ֵּהבִיא לֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה‬
‫נֵּרֹות אֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה פְׁתִ ילֹות‪ ,‬אֹו שֶָׁאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֻּכולָּּׁה נֵּרֹות אֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה פְׁתִילֹות‪ָּׁ ,‬הלְַך השליח ְׁו ֵּהבִיא לֹו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות‬
‫שנֵּיהֶׁם ֹלא ָּׁמעָּׁלּו שאין מעילה בפחות מפרוטה‪ֲ .‬אבָּׁל אִם ָאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות ִממָּׁקֹום‬
‫ּו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹות‪ְׁ ,‬‬
‫פְׁלֹונִי‪ּ ,‬ו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹות ָּׁממָּׁקֹום פְׁלֹונִי‪ְׁ ,‬ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו נֵּרֹות ִמבֵּית פְׁתִ ילֹות‪ּ ,‬ופְׁתִ ילֹות ִמבֵּית נֵּרֹות ושינה את‬
‫שלִי ַח ָּׁמעָּׁל‪(:‬ד) נָּׁתַ ן לֹו שְׁתֵּ י פְׁרּוטֹות ָאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי בזה אֶׁתְׁ רֹוג‪ְׁ ,‬ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִבפְׁרּוטָּׁה אֶׁתְׁ רֹוג‬
‫השליחות ‪ַ ,‬ה ָּׁ‬
‫שנֵּיהֶׁם ָּׁמעָּׁלּו‪ַ .‬רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּר‪ַ ,‬בעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁמעַל‪ ,‬שֶׁהּוא אֹומֵּר לֹו‪ ,‬אֶׁתְׁ רֹוג גָּׁדֹול ָּׁהי ִיתִ י ְׁמ ַבקֵּש‬
‫ּו ִבפְׁרּוטָּׁה ִרי מֹון‪ְׁ ,‬‬
‫ְׁו ֵּהבֵּאתָּׁ לִי ָּׁקטָּׁן ו ָָּּׁׁרע‪ .‬נָּׁתַ ן לֹו דִ ינַר זָּׁהָּׁב‪ָ ,‬אמַר לֹו לשליח ָּׁהבֵּא לִי בזה חָּׁלּוק‪ְׁ ,‬ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִבשְׁלשָּׁה דינרי כסף חָּׁלּוק‬
‫שנֵּיהֶׁם ָּׁמעָּׁלּו‪ַ .‬רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּר‪ַ ,‬בעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁמעַל‪ ,‬שֶׁהּוא אֹומֵּר לֹו‪ ,‬חָּׁלּוק גָּׁדֹול מבד הרבה ָּׁהי ִיתִ י‬
‫ּו ִבשְׁלשָּׁה ַטלִית‪ְׁ ,‬‬
‫ְׁמ ַבקֵּש ְׁו ֵּהבֵּאתָּׁ לִי ָּׁק ָּׁטן ו ָָּּׁׁרע‪:‬‬
‫בבלי מעילה כא' ע' ב'‬
‫דקתני (סיפא) מודה ר' יהודה בקטנית ששניהם מעלו‪,‬‬
‫גמרא ושואל שמעת מינה מאן דאמר לשלוחו זיל‬
‫שהקטנית בפרוטה וקטנית בדינר שווים בטיב ושווים‬
‫זבן לי כורא דארעא‪ ,‬ואזל וזבן ליה ליתכא חצי מן‬
‫בכמות‪ ,‬ושואל הכי דמי אי באתרא דזבני בשומא‬
‫המבוקש קני לוקח‪ ,‬ודוחה אמרי‪ ,‬הכא היכי דמי?‬
‫מבלי לדייק במשקל‪ ,‬גבי קטנית נמי דיהב סלע מוזלי‬
‫כגון דאייתי ליה שווה שש בשלוש‪ ,‬ושואל אימא‬
‫ליה טפי? ועונה אמר רב פפא בדוכתא דמזבני מוכן‬
‫סיפא ר' יהודה אומר‪ ,‬בעה"ב לא מעל שהוא יכול‬
‫בכני כני‪ ,‬כנא כנא בפרוטה דהתם פסיק מילתייהו‬
‫לומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי חלוק קטן‬
‫המחיר והכמות קבועים‪:‬‬
‫ורע‪ ,‬ועונה דא"ל לשליח אי יהבת דינר כוליה אייתית‬
‫לי חלוק מפואר שוה ב' דינרין זהב‪ ,‬ה"נ מסתברא‬
‫משנה ה' ו'‬
‫ְׁרּורין באריה סגורה ‪ֹ ,‬לא יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁם‬
‫ש ְׁל ָּׁחנִי חלפן כספים ‪ ,‬אִם צ ִ‬
‫(ה) ַה ַמ ְׁפקִיד מָּׁעֹות והיו אלה כספי הקדש ֵּאצֶׁל ַה ֻּ‬
‫השולחני‪ְׁ .‬לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיא‪ָּׁ ,‬מעָּׁל‪ .‬אִם קבל את הכסף מֻּתָּׁ ִרים בתפזורת‪ ,‬יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁן‪ְׁ .‬לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיא‪ ,‬השולחני‬
‫ֹלא ָּׁמעָּׁל‪ .‬הפקיד את הכסף ֵּאצֶׁל ַבעַל ַה ַבי ִת‪ ,‬בֵּין כְָּׁך ארוז ּובֵּין כְָּׁך פתוח ‪ֹ ,‬לא יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁם‪ְׁ .‬לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיא‪,‬‬
‫ש ְׁל ָּׁחנִי ויש‬
‫ָּׁמעָּׁל‪ַ .‬ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי דינו ְׁכ ַבעַל ַה ַבי ִת לעניין הוצאת כספי הקדש‪ ,‬דִ ב ִֵּרי ַרבִי ֵּמאִיר‪ַ .‬רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּר‪ ,‬החנווני ַכ ֻּ‬
‫שנָּׁ ְׁפלָּׁה לְׁתֹוְך ַהכִיס והתערבה עם כספו ‪ ,‬אֹו שֶָׁאמַר‬
‫הבדל בין קבל חבילה ארוזה או פתוחה ‪(:‬ו) פְׁרּוטָּׁה שֶׁל ֶׁהקְׁדֵּ ש ֶׁ‬
‫פְׁרּוטָּׁה ְׁבכִיס זֶׁה ֶׁהקְׁדֵּ ש‪ ,‬כֵּיוָּׁן שֶׁהֹוצִיא אֶׁת ה ִָּׁראשֹונָּׁה‪ָּׁ ,‬מעַל‪ ,‬דִ ב ְֵּׁרי ַרבִי ֲעקִיבָּׁא‪ַ .‬ו ֲח ָּׁכמִים אֹומ ְִׁרים‪ ,‬לא מועל עַד שֶּׁיֹוצִיא‬
‫אֶׁת כָּׁל ַהכִיס‪ .‬מֹודֶׁ ה ַרבִי ֲעקִיבָּׁא‪ ,‬בְׁאֹומֵּר פְׁרּוטָּׁה מִן ַהכִיס זֶׁה ֶׁהקְׁדֵּ ש‪ ,‬שֶׁהּוא מֹוצִיא וְׁהֹולְֵּך עַד שֶּׁיֹוצִיא אֶׁת כָּׁל ַהכִיס‪:‬‬
‫בבלי מעילה כא' ע' ב'‬
‫שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה‪ ,‬עשרה מעשר‬
‫גמרא כי אתא רב דימי אמר‪ ,‬רמי ליה ריש לקיש‬
‫ראשון‪ ,‬תשעה מעשר שני ומיחל מעשר שני על‬
‫ושאל לרבי יוחנן מאי שנא רישא פרוטה בכיס זה‬
‫פרוטה שבביתו ומקדש על היין ושותה מיד‪ ,‬דברי‬
‫ומ"ש סיפא פרוטה מן הכיס? ועונה אמר ליה סיפא‬
‫באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש‪ ,‬כי אתא רבין‬
‫ר"מ‪ ,‬רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אוסרים‪ ,‬ועונה א"ל‬
‫אמר ריש לקיש כיסין אשוורים רמא ליה] דתנן‬
‫סיפא דמתני' באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש‪:‬‬
‫הדרן עלך השליח שעשה שליחותו‬
‫האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן‬
‫וסליקא לה מסכת מעילה‪:‬‬
‫הקדש ובכיס האחרון ‪ ,‬ועונה א"ל סיפא באומר לא‬
‫יפטור כיס זה מן ההקדש‪ ,‬רב פפא אמר ריש לקיש‬
‫כיסין אלוגין רמא ליה‪ ,‬דתנן הלוקח ערב שבת סמוך‬
‫כז תמוז‬
‫לחשיכה יין לקידוש מבין הכותים‪ ,‬אומר‪ ,‬שני לוגין‬