פרק ו
מעילה פרק שישי משנה א' שלִי ַח ָּׁמעַל .ומסביר כֵּיצָּׁדָ ,אמַר לֹו שלִחּותֹו ַה ָּׁ שלִיחּותו בכספי הקדשַ ,בעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעַלֹ ,לא ָּׁעשָּׁה ְׁ ש ָּׁעשָּׁה ְׁ שלִי ַח ֶׁ (א) ַה ָּׁ שלִי ַח ָּׁמעָּׁל .בעל הבית ָאמַר לֹו ָּׁאֹורחִים ְׁונָּׁתַ ן ָּׁלהֶׁם ָּׁכבֵּד ,או אמר בעל הבית תן ָּׁכבֵּד ְׁונָּׁתַ ן ָּׁלהֶׁם ָּׁבשָּׁרַ ,ה ָּׁ תֵּ ן ָּׁבשָּׁר ל ְׁ למלצר תֵּ ן ָּׁלהֶׁם חֲתִ יכָּׁה חֲתִ יכָּׁה לכל אחד מן האורחים ,וְׁהּוא המלצר ָאמַר לאורחים טְׁלּו שְׁתַ י ִם שְׁתַ י ִםְׁ ,והֵּם האורחים לא התביישו נָּׁטְׁלּו כל אחד שָּׁלש שָּׁלשֻּ ,כלָּׁן ָּׁמעָּׁלּוָ .א ַמר לֹו בעל הבית ָּׁהבֵּא לִי חפץ של הקדש מִן ַהחַלֹון אֹו ִמגְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא מארון קיר ְׁ ,ו ֵּהבִיא לֹוַ ,אף עַל פִי שֶָׁאמַר ַבעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁהי ָּׁה ְׁב ִלבִי ֶׁאלָּׁא ִמזֶׁה ְׁו ֵּהבִיא ִמזֶׁה, התכוונתי לדבר אחר ַבעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעָּׁלֲ .אבָּׁל אִם ָא ַמר לֹו ָּׁהבֵּא לִי מִן ַהחַלֹון ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִמגְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא( ,אֹו מִן גְׁלֹו ְׁס ְׁקמָּׁא) שלִי ַח ָּׁמעָּׁל: ְׁו ֵּהבִיא לֹו מִן ַהחַלֹון נמצא שלא עשה השליח את שליחותוַ ,ה ָּׁ בבלי מעילה כ' ע' ב' דציפרא ,ושואל אי הכי הכי נמי עביד איניש גמרא ושואל מאן תנא דכל מילתא דמימלך עלה למימרא לא אשכחי בשרא דחיותא ,ואתאי דגים, שליח וחוזר לשאול תרתי מיל דבר שונה הויין, ועונה אמר רב פפא ביום הקזה עסקינן ,דלא אכיל ועונה א"ר חסדא דלא כר"ע ,דתנן הנודר מן הירק איניש דגים ,ושואל אם ביום הקזת דם אי הכי מותר בדילועין שלא כלולים בנדר ,ור"ע אוסר, ציפרא נמי (לא) ניכול ,דאמר שמואל דמסוכר אחרי ודוחה אביי אמר אפילו תימא ר"ע ,מי לא בעי שליח הקזת דם ואכל ציפרא פרח ליביה כציפרא ,ועוד, שיצא לקניות לאימלוכי? ,כי אמרו רבנן קמיה דרבא תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות אמר להו שבחו ואמרו שפיר קאמר נחמני ,ומברר ולא על בשר מליח ,ועונה אלא אמר רב פפא ביומא מאן תנא דפליג עליה דר"ע? ועונה רבן שמעון בן דכייבין ליה עיניה עסקינן דלא אכיל דגים :במשנה, גמליאל היא ,דתניא ,הנודר מן הבשר אסור בכל מיני אמר לו תן לו חתיכה כו' :ושואל שמע מינה מוסיף בשר ,ואסור בראש וברגלים בקנה הריאה ובכבד ובלב ,ואסור בבשר עופות ,ומותר בבשר דגים על שליחותו הוי שליח ,ודוחה אמר רב ששת דאמר וחגבים ,רבן שמעון בן גמליאל מתיר בראש וברגלים שליח לאורחים ,טול אחת מדעתו של בעל הבית בקנה ובכבד ובעופות ובדגים ובחגבים וכן היה רבן ואחת מדעתי ,מהו דתימא במצב זה יחשב עקר שליח שמעון בן גמליאל אומר ,קרביים לאו בשר הן, שליחותיה דבעה"ב ולא למעול בעל הבית ,קא משמע ואוכליהן לאו בר איניש מן הישוב הוא ,ושואל לן ,במשנה ,הבא לי מן החלון ,ושואל מאי קא משמע ולתנא קמא מ"ש בבשר עופות? משום דרגיל איניש לן ? ועונה דברים שבלב אינן דברים : דאמר לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי בשרא משנה ב' שלִיחּותֹוַ ,ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי שלִיחּותֹוַ ,בעַל ַה ַבי ִת ָּׁמעָּׁלֹ .לא עָּׁשּו ְׁ שלַח כסף של הקדש ְׁבי ַד ח ֵֵּּרש ,שֹוטֶׁהְׁ ,ו ָּׁקטָּׁן ,אִם הם עָּׁשּו ְׁ (ב) ָּׁ שלַח ְׁבי ַד ִפ ֵּקחְַׁ ,ונִזְׁכַר עַד שֶֹּׁלא ִהגִי ַע ֵּאצֶׁל ֶׁחנְׁ ָּׁונִיַ ,ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי ָּׁמעַל ְׁכשֶּׁיֹוצִיא .כֵּיצַד י ַ ֲעשֶׁה בעל שהשתמש בכסף ָּׁמעָּׁלָּׁ . שהִיאְׁ ,מ ֻּחו ֶׁללֶׁת עַל זֶׁה. הבית שלא להכשיל את החנווני ,נֹוטֵּל פְׁרּוטָּׁה אֹו ֶׁכלִי וְׁי ֹאמַר ,פְׁרּוטָּׁה שֶׁל ֶׁהקְׁדֵּ ש ְׁבכָּׁל מָּׁקֹום ֶׁ ש ֶׁווה ָּׁכסֶׁף: ש ַה ֶׁהקְׁדֵּ ש נִפְׁדֶׁ ה ְׁב ֶׁכסֶׁף ּו ְׁב ָּׁ ֶׁ בבלי מעילה כא' ע' א' גמרא :שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו [וכו']: שליחותיה הכי נמי מכל מקום איתעביד שליחותיה: ושואל והא לאו בני שליחותא נינהו ,ועונה ,א"ר במשנה שלח ביד פקח [וכו'] :ומדייק ואף על גב אלעזר עשאום כמעטן של זיתים שרצונו מתקיים דלא אידכר שליח החנווני הוא המועל ,ושואל בדרך כלשהי דתנן הזיתים מאימתי מקבלין טומאה ורמינהי נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח השליח מעל משיזיעו זיעת המעטן ,ולא זיעת הקופה ,רבי יוחנן (נזכרו שניהם חנוני מעל) ועונה א"ר ששת מתני' אמר ,כאותה ששנינו נתנו מזון סעודה על גבי הקוף (נמי) כשנזכרו שניהם: והוליכו ,או על גבי הפיל והוליכו (ואמר לאחר לקבלו ממנו) הרי זה עירוב תחומים אלמא ,קא עבדא משנה ג' ד' (ג) נָּׁתַ ן לֹו לשליח פְׁרּו ָּׁטה בדיוק ָ ,אמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות ּו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹותָּׁ ,הלְַך השליח ְׁו ֵּהבִיא לֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה נֵּרֹות אֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה פְׁתִ ילֹות ,אֹו שֶָׁאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֻּכולָּּׁה נֵּרֹות אֹו ְׁב ֻּכולָּּׁה פְׁתִילֹותָּׁ ,הלְַך השליח ְׁו ֵּהבִיא לֹו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות שנֵּיהֶׁם ֹלא ָּׁמעָּׁלּו שאין מעילה בפחות מפרוטהֲ .אבָּׁל אִם ָאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה נֵּרֹות ִממָּׁקֹום ּו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹותְׁ , פְׁלֹונִיּ ,ו ְׁב ֶׁח ְׁצי ָּּׁה פְׁתִילֹות ָּׁממָּׁקֹום פְׁלֹונִיְׁ ,ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו נֵּרֹות ִמבֵּית פְׁתִ ילֹותּ ,ופְׁתִ ילֹות ִמבֵּית נֵּרֹות ושינה את שלִי ַח ָּׁמעָּׁל(:ד) נָּׁתַ ן לֹו שְׁתֵּ י פְׁרּוטֹות ָאמַר לֹו ָּׁהבֵּא לִי בזה אֶׁתְׁ רֹוגְׁ ,ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִבפְׁרּוטָּׁה אֶׁתְׁ רֹוג השליחות ַ ,ה ָּׁ שנֵּיהֶׁם ָּׁמעָּׁלּוַ .רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּרַ ,בעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁמעַל ,שֶׁהּוא אֹומֵּר לֹו ,אֶׁתְׁ רֹוג גָּׁדֹול ָּׁהי ִיתִ י ְׁמ ַבקֵּש ּו ִבפְׁרּוטָּׁה ִרי מֹוןְׁ , ְׁו ֵּהבֵּאתָּׁ לִי ָּׁקטָּׁן ו ָָּּׁׁרע .נָּׁתַ ן לֹו דִ ינַר זָּׁהָּׁבָ ,אמַר לֹו לשליח ָּׁהבֵּא לִי בזה חָּׁלּוקְׁ ,ו ָּׁהלְַך ְׁו ֵּהבִיא לֹו ִבשְׁלשָּׁה דינרי כסף חָּׁלּוק שנֵּיהֶׁם ָּׁמעָּׁלּוַ .רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּרַ ,בעַל ַה ַבי ִת ֹלא ָּׁמעַל ,שֶׁהּוא אֹומֵּר לֹו ,חָּׁלּוק גָּׁדֹול מבד הרבה ָּׁהי ִיתִ י ּו ִבשְׁלשָּׁה ַטלִיתְׁ , ְׁמ ַבקֵּש ְׁו ֵּהבֵּאתָּׁ לִי ָּׁק ָּׁטן ו ָָּּׁׁרע: בבלי מעילה כא' ע' ב' דקתני (סיפא) מודה ר' יהודה בקטנית ששניהם מעלו, גמרא ושואל שמעת מינה מאן דאמר לשלוחו זיל שהקטנית בפרוטה וקטנית בדינר שווים בטיב ושווים זבן לי כורא דארעא ,ואזל וזבן ליה ליתכא חצי מן בכמות ,ושואל הכי דמי אי באתרא דזבני בשומא המבוקש קני לוקח ,ודוחה אמרי ,הכא היכי דמי? מבלי לדייק במשקל ,גבי קטנית נמי דיהב סלע מוזלי כגון דאייתי ליה שווה שש בשלוש ,ושואל אימא ליה טפי? ועונה אמר רב פפא בדוכתא דמזבני מוכן סיפא ר' יהודה אומר ,בעה"ב לא מעל שהוא יכול בכני כני ,כנא כנא בפרוטה דהתם פסיק מילתייהו לומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי חלוק קטן המחיר והכמות קבועים: ורע ,ועונה דא"ל לשליח אי יהבת דינר כוליה אייתית לי חלוק מפואר שוה ב' דינרין זהב ,ה"נ מסתברא משנה ה' ו' ְׁרּורין באריה סגורה ֹ ,לא יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁם ש ְׁל ָּׁחנִי חלפן כספים ,אִם צ ִ (ה) ַה ַמ ְׁפקִיד מָּׁעֹות והיו אלה כספי הקדש ֵּאצֶׁל ַה ֻּ השולחניְׁ .לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיאָּׁ ,מעָּׁל .אִם קבל את הכסף מֻּתָּׁ ִרים בתפזורת ,יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁןְׁ .לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיא ,השולחני ֹלא ָּׁמעָּׁל .הפקיד את הכסף ֵּאצֶׁל ַבעַל ַה ַבי ִת ,בֵּין כְָּׁך ארוז ּובֵּין כְָּׁך פתוח ֹ ,לא יִשְׁתַ מֵּש ָּׁבהֶׁםְׁ .לפִיכְָּׁך אִם הֹוצִיא, ש ְׁל ָּׁחנִי ויש ָּׁמעָּׁלַ .ה ֶׁחנְׁ ָּׁונִי דינו ְׁכ ַבעַל ַה ַבי ִת לעניין הוצאת כספי הקדש ,דִ ב ִֵּרי ַרבִי ֵּמאִירַ .רבִי י ְׁהּודָּׁ ה אֹומֵּר ,החנווני ַכ ֻּ שנָּׁ ְׁפלָּׁה לְׁתֹוְך ַהכִיס והתערבה עם כספו ,אֹו שֶָׁאמַר הבדל בין קבל חבילה ארוזה או פתוחה (:ו) פְׁרּוטָּׁה שֶׁל ֶׁהקְׁדֵּ ש ֶׁ פְׁרּוטָּׁה ְׁבכִיס זֶׁה ֶׁהקְׁדֵּ ש ,כֵּיוָּׁן שֶׁהֹוצִיא אֶׁת ה ִָּׁראשֹונָּׁהָּׁ ,מעַל ,דִ ב ְֵּׁרי ַרבִי ֲעקִיבָּׁאַ .ו ֲח ָּׁכמִים אֹומ ְִׁרים ,לא מועל עַד שֶּׁיֹוצִיא אֶׁת כָּׁל ַהכִיס .מֹודֶׁ ה ַרבִי ֲעקִיבָּׁא ,בְׁאֹומֵּר פְׁרּוטָּׁה מִן ַהכִיס זֶׁה ֶׁהקְׁדֵּ ש ,שֶׁהּוא מֹוצִיא וְׁהֹולְֵּך עַד שֶּׁיֹוצִיא אֶׁת כָּׁל ַהכִיס: בבלי מעילה כא' ע' ב' שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ,עשרה מעשר גמרא כי אתא רב דימי אמר ,רמי ליה ריש לקיש ראשון ,תשעה מעשר שני ומיחל מעשר שני על ושאל לרבי יוחנן מאי שנא רישא פרוטה בכיס זה פרוטה שבביתו ומקדש על היין ושותה מיד ,דברי ומ"ש סיפא פרוטה מן הכיס? ועונה אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש ,כי אתא רבין ר"מ ,רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אוסרים ,ועונה א"ל אמר ריש לקיש כיסין אשוורים רמא ליה] דתנן סיפא דמתני' באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש: הדרן עלך השליח שעשה שליחותו האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן וסליקא לה מסכת מעילה: הקדש ובכיס האחרון ,ועונה א"ל סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש ,רב פפא אמר ריש לקיש כיסין אלוגין רמא ליה ,דתנן הלוקח ערב שבת סמוך כז תמוז לחשיכה יין לקידוש מבין הכותים ,אומר ,שני לוגין
© Copyright 2024