פרק ב
שקלים פרק שני
משנה א' הלכה א'
שהָיּו קופות
ש ָקלִים שגבו בערי ישראל לְדַ ְרּכֹונֹות מטבע גדול ִמ ְפנֵי להקל את מַּשֹוי הַדֶּ ֶּרְךְּ .כשֵם ֶּ
(א) ְמצ ְָרפִין ְ
ש ְקלֵיהֶּן ביד
שלְחּו אֶּת ִ
ש ָ
במבנה של שֹופָרֹות רחב למטה וצר למעלה ַב ִמקְדָ שּ ,כְָך הָיּו שֹופָרֹות ַבמְדִ ינָהְ .בנֵי ָהעִיר ֶּ
ש ָבעִין השליחים
שליח נאמן ְונִגְנְבּו אֹו שֶָּאבָדּו ,אִם נִתְ ְרמָה הַתְ רּומָה דהיינו ,לאחר ראש חודש ניסן ,נִ ְ
ש ָבעִין השליחים ִל ְבנֵי
ַל ִג{י}זְב ִָרי(ם){ן} ששמרו שמירה טובה ,ופטורים ְ .ואִם לָאו שנגנבו לפני ראש חודש נִ ְ
ש ֶּה ֱחזִירּום ַה ַגנָבִים ,אֵּלּו ָואֵּלּו
ָהעִירּ ,ו ְבנֵי ָהעִיר שֹו ְקלִין שקלים אחרים תַ חְתֵ יהֶּן .נִ ְמצָאּו השקלים האבודים ,אֹו ֶּ
שנָה ַהבָָאה:
ש ָקלִים לקרבנות ציבורְ ,ואֵין עֹולִין ואינן נזקפים ָלהֶּן לבני העיר ְל ָ
ְ
ירושלמי שקלים ז' ע' ב'
היא ,משום שבועת תקנה דרבנן .ושואל ,על דעת
גמ' ְמצָ ְר ִפין ְשקָ לִ ים לְ ַד ְרּכוֹנוֹת ,ושואל ,ויעשו אותן
דרבי יוחנן ניחא ,נשבעים השליחים לגזברים ,ואם
מרגליות ויהיה עוד יותר קל? ועונה ,שמא תזיל
המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד ,כההיא דתנינן תמן,
לאו נשבעים השליחים לבני העיר ,ובני העיר
וכלן כל ההקדשות נפדין בכסף ובשוה כסף ,חוץ מן
שוקלים שקלים אחרים תחתיהן ,וזה ניתן להסביר
השקלים ,ואין פודין מעשר שני בכלים ,ואמר ר'
משום שבועת תקנה ,אלא לרבי אלעזר ,השליחים
שמואל בר רב יצחק ,שמא יזילו הכלים ונמצא
נשבעים לבני העיר שבועה מן התורה הדא היא
ההקדש מפסיד ,אוף הכא נמי שמא תזיל המרגליות
מתאים בשיטת דר' שמעון ,אבל ,השליחים נשבעים
ונמצא ההקדש מפסיד ,מתניתא מדברת בתקלין
לגזברים ושואל גיזברים מאי עבידתייהו מה התביעה
חדתין שקלים לשנה החדשה הבאה אבל בתקלין
שלהם לשליחים? ועונה אמור נשבעים לבני העיר
עתיקין הרוצה לשלם חובו ,לא בדא לא על ידי
במעמד גיזברים ,כי היכי דלא לחשדינהו ויהיו נקיים
שליחים ולא לשופרות ותני כן ,עתיקין חובות ישנים
מאלוהים ומישראל ,אי נמי דלא נשוו להו פושעים,
משלמים לגזברים במקדש ,ואין עתיקין נתרמים
אע"פ שקבלו בני העיר לשלם אין ההקדש יוצא בלא
ונשלחים במדינה ,במשנה ,בְ נֵי הָ עִ יר ֶׁש ָשלְ חּו אֶׁ ת
שבועה :הפריש שקלו ואבד ,ר' יוחנן אמר חייב
ִש ְקלֵיהֶׁ ן ,מתני' בשומרי חינם ,אבל בשומר שכר לא
באחריותו עד שימסרנו לגיזבר ,רבי שמעון בן לקיש
אומר ,השקלים האלה הקדש ברשות הגבוה ,בכל
בדא ,אלא ישלם מכיסו ,א"ר אבא ,ואפילו תימר
מקום שהוא נמצא של הקדש הם ,ושואל מתניתא
בשומר שכר וכגון שנגנבו בלסטים מזויין ,והשומר
פליגא על ר"ש בן לקיש נשבעין לבני העיר ובני
היה אנוס ,ושואל איך תסביר אבדו באונס? ועונה
העיר שוקלין תחתיהן? ועונה לא עוד היא גם
\{כמי\} שטבעה ספינתו בים ,במשנהִ ,אם נ ְִת ְרמָ ה
שבועה זו משום שבועת תקנה :תני ,הראשונים
הַ ְתרּומָ ה ,נ ְִשבָ עִ ין לַגִ יזְבָ ִרים ,אמר רבי יוסטי ,ב"ר
נופלים לתיקלין חדתין ,והשניים נופלים לתיקלין
סימון ,אתיא כמאן דאמר תורמין על הגבוי ועל
עתיקין .ושואל ,ומברר אלו הן הנקראים הראשונים
העתיד לגבות ברם כמ"ד אין תורמין לא על הגבוי
\{ולא על הממושכן\} ועל העתיד לגבות לא בדא:
ואלו הן הנקראים השניים? ועונה מחלוקת רבי פנחס
במשנה ,בני העיר ששלחו את שקליהם כו' :א"ר
בי ר' חייא {חנינא\} ור' אבא מרי חד אמר ראשונים
אלעזר בשיטת דר' שמעון היא ,דר' שמעון אומר,
אלו ששלחו בני העיר תחילה ואחרנה אמר ראשונים
קדשים שנדר הרי עלי שהוא חייב באחריות ,כנכסיו
אלו שהגיעו לידי גזברין תחילה
הן ונשבעים עליהם ,ודוחה ,א"ר יוחנן דברי הכול
משנה ב' הלכה ב'
שקָלֹו עַל י ְדֵ י בשביל
שקְלֹו ַל ֲח ֵב{י}רֹו ועושה אותו שליח ִלשְק{ֹו}ל עַל י ָדֹו עבורו ,והלך השליח ּו ְ
(ב) הַנֹותֵ ן ִ
שקְלֹו {מן} ( ִממְעֹות)
ַעצְמֹו ,אִם נִתְ ְרמָה {ה}תְ רּומָה ָמעַל השליח וחייב קרבן מעילה וחומש וכן הַשֹוקֵל ִ
{ה} ֶּהקְדֵ ש( ,אִם) {ו}נִתְ ְרמָה {ה}תְ רּומָה ְוק ְָרבָה ַה ְב ֵהמָה הראשונה בראש חודש ניסן ָמעַל .השוקל שקלו (מִדְ מֵי)
שבִיעִית ,ייקח שקל אחר ויקנה בו מזון וי ֹאכַל ְּכנֶּגְדָ ן:
שנִי ,או {ו}( ִמ)דְ מֵי ְ
{מ} ַמ ֲעשֵר ֵ
ירושלמי שקלים ח' ע' ב'
המוכר זוכה בכסף ומיד מועל וכו'\} ושואל ,מאן
גמ' השוקל כו' אנן תנינן במשנה שלנו אם קרבה
תנא אם נתרמה התרומה ,ועונה רבי שמעון היא,
הבהמה ותני דבי בבית מדרשו של רבי אם נתרמה
דאמר רבי שמעון מיד היה מקבל מעותיו ,והכהנים
התרומה \{נ"א אנן תנינן אם נתרמה התרומה ותני
זריזים הן ומקריבים מיד את הבהמה ,ושואל
דבית רבי אם קרבה הבהמה ,ומסביר אמר ר' אלעזר
מאן תנא אם קרבה הבהמה ,רבי שמעון אומר מיד
וקשיא ,אילו הגונב עולתו של חבירו ושחטה הכהן
נהנה? ועונה א"ר אבין בשם רבנן דתמן הבבליים
מכיון שב"ד ראוין למשכן את המאחרים בתשלום
ולא מישכנו אותו כמי שנהנה :במשנה ממעשר שני
יֹאכַ ל ּכְ נֶׁגְ דָ ן ,דכתיב ,ויקרא כז' (כו) אְַך בְכֹור ֲאשֶּר
י ְ ֻבּכַר לַיהֹוָה ִב ְב ֵהמָה ֹלא יַקְדִ יש אִיש א ֹתֹו ִאם שוֹר ִאם
ֶׁשה לַי ֹהוָה הּוא :כל שהוא קודש אין קדושה חלה
עליו ,אלא כיצד הוא עושה מביא סלע של חולין
ואומר ,מעות מעשר שני בכל מקום שהן יהו מחוללין
על סלע זו ,ואותה סלע נתפס לשם מעשר שני,
והשאר נעשו שקלים:
מקריב סתם ,האם סתמה לא לשם בעלים הראשונים
מכפרת? ועונה אמר ר' יודן תיפתר בשקל זה
במסויים שניכר ,כמו משל בית רבן גמליאל שהיה
מתכוין ששקל זה יזכה לו ודוחפו לתוך הקופה,
ושואל וחש לומר שמא יהיה עודף שקלים בסוף
השנה ,ואזי לשיריים הן נופלין ,ושואל וכי יש
מעילה בשיריים? ועונה אלא כרבי מאיר ,דרבי
מאיר אומר מועלין בשיריים ,עוד אפשר לענות היא
במסויים של בית רבן גמליאל ,שהיה מתכווין ותורמו
לשמו :ושואל מצווה לא להנאה עומדת ,אם כן מה
משנה ג' ד' הלכה ג'
שמַאי אֹומ ְִרי(ם){ן},
ש ְקלִי שאני חייב אחת לשנה ,בֵית ַ
(ג) ַה ְמ ַכנֵס צובר מָעֹות מטבעות קטנות וְָאמַר ,ה ֲֵרי אֵּלּו ְל ִ
מֹותָ ָרן העודף שנשאר לאחר ששילם לשולחני נְדָ בָהּ .ובֵית ִהּלֵל אֹומ ְִרים ,מֹותָ ָרן ֻח{ו}ּלִין ועושה בו כרצונו .ואם
ש{ה}מֹותָ ָר(ן) ֻח{ו}ּלִין .צבר מטבעות ואמר
שוִין בית שמאי ובית הלל ֶּ
ש ְקלִיָ ,
אמר ,זהו האוסף שֶָּאבִיא ֵמהֶּן ( ְל) ִ
שהַמֹותָ ר ֻח{ו}ּלִין( :ד)
שוִין ֶּ
שהַמֹותָ ר נְדָ בָה .ואם אמר זה האוסף שֶָּאבִיא ֵמהֶּן ( ְל) ַחטָאת{י}ָ ,
שוִיןֶּ ,
אֵּלּו ְל ַחטָאתָ ,
ש ָקלִים י ֵש ָל ֶּה(ם){ן} קִ ְצבָה סכום קבועְ ,ו{ל} ַחטָאת אֵין לָּה
ש ָקלִים ְל ַחטָאת{.אלא של} ְ
שמְעֹון ,מַה בֵין ְ
ָאמַר ַרבִי ִ
שעָלּו יִש ְָראֵל מִן הַגֹולָה לאחר שבעים שנות גלות
ש ְּכ ֶּ
ש ָקלִים אֵין ָלהֶּן קִ {י} ְצבָהֶּ ,
ִק{י} ְצבָהַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵ רַ ,אף ִל ְ
בבל הָיּו שֹו ְקלִים דַ ְרּכֹונֹותָ ,חזְרּו ִלשְקֹול ְס ָלעִיםָ ,חזְרּו ִלשְקֹול ְט ָבעִיןּ ,ו ִבקְשּו ִלשְק ֹל דִ ינ ִָרי(ם){ן} {ולא קבלו מהן}.
שוָהֲ .אבָל ַחטָאת ,זֶּה ֵמבִיא כבשה ְב ֶּסלַע ְוזֶּה ֵמבִיא ִבשְתַ י ִם ְוזֶּה
שמְעֹוןַ ,אף עַל פִי כֵן בזמן נתון ,י ַד ֻּכ{ו} ָּלן ָ
ָאמַר ַרבִי ִ
ֵמבִיא ְבשָֹלש:
ירושלמי שקלים ט' ע' א'
ונמצא שאינו חייב ,לא קדשה ,הפריש חטאות שתים
גמ' המכנס וכו' ר' יוסי אמר בשם ר' אלעזר מה
וסבר שהוא חייב שתים ,ונמצא שאינו חייב אלא
פליגין מחלוקת בית שמאי ובית הלל במכנס אוסף
אחת ,אותה שנייה מה את עבד לה ,אלא רועה עד
פרוטרוט פרוטה ולפרוטה בלתי ספורים ,אבל באומר
שימצא בה מום ותימכר ויקנו בדמיה עולת נדבה ה"נ
על אוסף קיים אלו לשקלי ,כל עמא מודיי שהמותרן
אלו השקל השני לנדבה ושואל וכא היאך אומר
נדבה ,רבי חייא \{חזקיה\} ור' ביבי אמרו בשם ר'
אתה אלו מדובר בשקל אחד? במשנה ַרבִי יְּודָ א
אלעזר מה פליגין במכנס פרוטרוט לא ספורים ,אבל
אֹומֵרַ ,אף לִ ְשקָ לִ ים אֵ ין לָהֶׁ ן ִקי ְצבָ הֶׁ ,שּכְ ֶׁשעָ לּו י ְִש ָראֵ ל
באומר אלו לשקלי כל העם מודיי שהמותרן חולין,
ִמן הַ ג ֹולָה הָ יּו שו ְֹקלִ ים ַד ְרּכוֹנוֹת :דרכונות הם דינרין
א"ר חייא \{חזקיה\} מתניתא מסייעא לר' ביבי,
עשרו חזרו לשקול סלעין ,כשמוען ,חזרו לשקול
דתנן ,אמר ר"ש ,מה בין שקלים לחטאת אלא
טבעין שהם פלגי סלעין ,בקשו לשקול דינרין קרטין
שהשקלים יש להן קיצבה ולחטאת אין לה קיצבה,
רבע הסלע ולא קבלו עליהן ,וזאת למדו מן הדא
ומדייק מה אנן קיימין אם באומר שאביא מהן שקלי,
שנאמר נחמיה י' (לג) ְו ֶּה ֱעמַדְ נּו ָעלֵינּו ִמצְֹות לָתֵ ת
כל עמא מודיי שהמותרן חולין ,אם באומר שאביא
שנָה ַלעֲב ֹדַ ת בֵית אֱֹלהֵינּו :ר'
שקֶּל ַב ָ
ש ִלשִית ַה ֶּ
ָעלֵינּו ְ
מהן חטאתי כל עמא מודיי שהמותר חולין ,אלא כן
אנן קיימין ,באומר אלו לשקלי ,שקלים ,על ידי
חלקיה אמר בשם ר' אחא מכאן שצריך אדם לשלש
שקצבתן מן התורה מחצית השקל לגולגולת מותרן
שקלו שלשה פעמים שליש ,שליש בשנה ,מכאן
חולין ,חטאת ע"י שאין קצבתה מן התורה מותרה
שאין מטריחין על הציבור לתרום יותר משלוש
נדבה ,ושואל מה עבד לה רבי יוסי בשם רבי
פעמים בשנה ,א"ר אבין מכאן רמוז לג' סאין
אלעזר? ועונה פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הלל,
לתרומת הלשכה מכאן לג' קופות שעמדו בחצר
ושואל והא תנינן מותר שקלים חולין? ועונה ,פתר
העזרה ,מכאן לג' הפרשות בשנה ,כתיב שמות ל'
לה במכנס פרוטרוט וכבית הילל ,ושואל המפריש
(יג) זֶּה י ִתְ נּו ּכָל הָעֹבֵר עַל ַה ְפקֻדִ ים מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל
בְ ֶׁשקֶׁ ל הַ קֹדֶׁ ש עֶׁ ְש ִרים ג ֵָרה הַ ֶׁשקֶׁ ל מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל
שקלו וסבר שהוא חייב שעדיין לא שילם ונמצא
ְתרּומָ ה לַי ֹהוָה :דרשו ר' יהודה ור' נחמיה ,חד אמר
שאינו חייב שכבר שולם עבורו לא קדש ,ומברר
לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל,
המפריש שנים ,וסבר שהוא חייב שנים ,ונמצא שאינו
ואחרנה אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום ,יתנו
חייב אלא אחד ,אותו השני מה את עביד ליה? ועונה,
מחצית השקל דעבד שהם שיתא ממטבע זהב גרמסין
נשמעינה מן הדא ,הפריש חטאתו וסבר שהוא חייב,
כסף ,יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו
בעשרים כסף ,שהם חימשה סלעים ר' פנחס אמר
בשם ר' לוי ,לפי שמכרה בכורה של רחל בעשרים
כסף ונפל לכל א' וא' מהם מן האחים טבעה ,לפיכך
יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה שני דינרים:
ר' יהושע בי ר' נחמיה אמר בשם ר' יוחנן בן זכאי
לפי שעברו על עשרת הדברות ,יהיה נותן כל אחד
ואחד עשרה גרה ,שאמר שמות ל' (יג) זֶׁה י ְִתנּו ּכָ ל
הָ עֹבֵ ר עַ ל הַ ְפקֻ ִדים מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל בְ ֶׁשקֶׁ ל הַ קֹדֶׁ ש
עֶׁ ְש ִרים ג ֵָרה הַ ֶׁשקֶׁ ל מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל ְתרּומָ ה לַיה ָוה :ר'
ברכיה ר' לוי אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש לפי
שמכרו את יוסף הצדיק ,בן בכורה של רחל בעשרים
משנה ה' הלכה ד'
ִירית ָה ֵא{י}פָה מנחתו היומית הקבועה של כהן גדול ,או מֹותַ ר
ש ָקלִיםֻ ,ח{ו}ּלִין כבית הלל .מֹותַ ר ֲעש ִ
(ה) מֹותַ ר ְ
ִק{י}נֵי זָבִין ִק{י}נֵי זָבֹות{ ,ו} ִק{י}נֵי יֹולְדֹות ,או עודף מכספי { ְו} ַחטָאֹות ַו ֲאשָמֹות ,מֹותְ ֵר(י ֶּה)ן הולכים לקרבנות
שמָה ,מֹותָ ָרן נְדָ בָה .מֹותַ ר דמים מן
נְדָ בָה .זֶּה ַה ְּכלָלּ ,כָל שֶּהּוא בָא ְלשֵם קרבן ַחטָאת {ומשום} (ּו ְלשֵם) קרבן ַא ְ
ש ָלמִים .מֹותַ ר
ש ָלמִים .מֹותַ ר {ה} ֶּפסַח ,אחרי עבור החג ַל ְ
ש ָלמִיםַ ,ל ְ
עֹולָה ,לָעֹולָה .מֹותַ ר ִמנְחָהַ ,ל ִמנְחָה .מֹותַ ר ְ
נְז ִִיריםַ ,לנְז ִִירים אחרים .אם מֹותַ ר נָזִיר של נזיר מיוחד ,הולך ַלנְדָ בָה.:
ירושלמי שקלים י' ע' א'
לאכילה ,לדבר שהוא לאכילה ,ואין משנין דבר שהוא
גמ' א"ר יוסי עד דאנא תמן שהיתי בבבל שמעית
לאכילה לדבר שאינו לאכילה ,א"ר יוסי בי רבי בון
קולו של רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת
עונה תירוץ אחר משנין פסח שהוא קדשים קלים,
מה דינם? ועונה א"ל יפלו לנדבה ,מותר עשירית
לשם שלמים שהם קדשים קלים ואין משנין קדשים
האיפה ,שלו ,רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח כדין
קלים לשם עולה ,שהם קדשי קדשים ,רבי יוחנן
חטאת שמתו בעליה ,רבי אלעזר אמר יפלו לנדבה,
אמר על דא עליל שאל רבי חנינה ,דאינון בבבל
ושואל מתניתא פליגא על רבי יוחנן ,שלמדנו מותר
אמרין אין הפסח משתנה לשם שלמים ,אלא אם כן
שקלים חולין ,מותר עשירית האיפה או מותר קיני
שחטו לשם שלמים ,ואני אומר אפילו שחטו לשם
זבים וקיני זבות או מותר קיני יולדות או חטאת
עולה ,ומסביר א"ר אילא טעמא דרבי יוחנןְ " ,ואִם
ואשמות ,מותרן נדבה ,ושואל מה עבד איך יסביר לה
ש ָלמִים" כל שהוא זבח בא
מִן הַצ ֹאן ק ְָרבָנֹו ְלזֶּבַח ְ
רבי יוחנן? ועונה פתר לה מותר עשירית האיפה של
שלמים ,ושואל ומשתנה למחשבת פסול? היך עבידא
מנחת חוטא של כל ישראל דהיינו קרבן עולה ויורד,
ומברר מה קרה כאן שחטו לשם עולה על מנת לזרוק
רבי יוסי \{יוחנן\} אמר ,על דא עליל שאל אבא בר
דמו למחר ,במקרה זה מכל מקום גם בשלמים פסול
אבא דאינון הם בבבל אמרין מניין שהפסח משתנה
הוא ,ועונה ,אין תימר משתנה למחשבת עולה פסול
לשם שלמים ,תלמוד לומר ויקרא ג' (ו) ְואִם מִן הַצ ֹאן
פיגול הוא אין תימר אין משתנה למחשבת שלמים
ש ָלמִים לַי ֹהוָה זָכָ ר א ֹו נְקֵ בָ ה תָ ִמים
ק ְָרבָנֹו ְלזֶּבַח ְ
פסול פיגול \{פסול הוא\} :שחט פסח לשמו ושלא
י ְַק ִריבֶׁ ּנּו :כל שהוא מן הצאן בא שלמים ,ושואל,
לשמו בשאר ימות השנה ,רבי בון בר [בםש\} חייא
היתיבון הרי עולה באה מן הצאן? ועונה ,דבר שאינו
אמר בשם שמואל בר אבא ,מכיון שאין לו שם פסח
בא אלא מן הצאן ,יצאת עולה שהיא באה אפילו מן
נעשה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה והוא
הבקר ,ושואל התיבון הרי אשם בא רק מן הצאן?
כשר ,ושואל אמר ליה א"כ הוא אפילו שחטו לשמו
א"ר \{ביבא\} בון בר כהנא "מן הצאן" דבר שהוא
ע"מ לזרוק דמו שלא לשמו יעשה משעה הראשונה
בא מכל הצאן ,יצא אשם שאינו בא אלא מן האילים
כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה ויהא כשר?
בלבד ויקרא ה (טו) נֶׁפֶׁ ש ּכִ י ִת ְמעֹל מַ עַ ל וְחָ ְטָאה
ועונה אמר רבי אבא מרי \{אחוה דרבי יוסי\} \{מאן
בִ ְש ָגגָה ִמקָ ְד ֵשי ְיה ָוה וְהֵ בִ יא אֶׁ ת אֲ ָשמ ֹו לַיה ָוה ַאיִל
תָ ִמים ִמן הַ צֹאן בְ עֶׁ ְרּכְ ָך ּכֶׁסֶׁ ף ְשקָ לִ ים בְ ֶׁשקֶׁ ל הַ קֹדֶׁ ש
אמר\} מה נאמר בשתיקה כשר? אולי או נאמר
לְ אָ ָשם :ושואל{ ,התיב ר' בון\} בכל אתר את אמר
שחטו בשתיקה ולא עקר ממנו שם פסח פסול?
"מן" למעט ,והכא את אמר מן לרבות? ועונה א"ר
במשנה ,מותר נזיר לנדבה ,רב חסדא אמר והוא
מנא {אבין} הכא נמי האיל הזה "מן" למעט בא
שקרבה הנזיר כאשר הקריב חטאתו בסוף אחרון ,
ומסביר מיעוט שאינו בא בן שתי שנים ,מיעוט שאינו
אבל אי קרבו שלמים בסוף ,מותרן שלמים ,א"ר
בא נקיבה ,וגבי אשם נמי מן למעט הוא שאינו בא
זעירא ,אפילו קרבן שלמים לבסוף הלכה אחת היא
אלא מן האילים בלבד ,ושואל ,התיבון והכתיב שם
בנזיר שתהיה מותרה נדבה ,יש מתניתא מסייעא
שבִים אֹו מִן ָה ִעזִים
א' (י) ְואִם מִן הַצ ֹאן ק ְָרבָנֹו מִן ַה ְּכ ָ
לדין לרב חסדא ויש ומתניתא מסייעא לדין לרבי
לְעֹלָה זָכָ ר תָ ִמים י ְַק ִריבֶׁ ּנּו :לפיכך מותר הפסח בא גם
זעירה ,ומסביר מתניתא מסייע לרבי זעירא
עולה? ועונה אמר רבי אבון ,משנין דבר שהוא
\{אפילו\} ,אלו הן מעות סתומין ,כל שדמי חטאת
מיתות מעורבות בהן ואפילו הפריש דמי חטאת
מתוכה ,מעות סתומין הן והולכים לים המלח,
מתניתא מסייעא לרב חסדא ,אמר אלו לחטאתי
והשאר לשאר נזירותי ומת ,מועלין אם הוציאם
בכולן ואין מועלין אם הוציא מהם במקצתן ,ולא
אמר אם מת יפלו לנדבה ,רב חסדא אמר מותר לחמו
של נזיר יורקב ,א"ר יוסי ויאות נכונים הדברים,
להקריבו בפני עצמו אין את יכול ,שאין לך לחם קרב
לעצמו ,להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול,
שאין לך נזירות באה בלא לחם ,לפום כן צריך מימר
מותר לחמו של נזיר יורקב ,סברין חשבו התלמידים
מימר הוא אותו דין מותר לחמו הוא ואותו דין מותר
המשך משנה ה' הלכה ה'
מֹותַ ר הגבוי עבור ֲענִי ִים ,יינתן ָל ֲענִי ִים אחרים .מֹותַר הגבוי בשביל צרכי ָענִי ,שייך לְאֹותֹו ָענִי .מֹותַ ר הגבוי לפדיון
שבּוי{ .מותר
שְבּוי ִים ,נשמר ַלשְבּוי ִים אחרים .מֹותַ ר שאספו לפדיונו של שָבּוי מסויים ,יינתן לשיקום לְאֹותֹו ָ
עניים לעניים מותר עני לאותו עני} מֹותַ ר הגבוי לקבורת ַהמֵתִ ים ,ישמר ַלמֵתִ ים אחרים .מֹותַ ר הגבוי עבור ַהמֵת
שי ָב ֹא ֵא ִלי ָהּו הנביא ואל ישתמשו בו ַ .רבִי נָתָ ן
ְיֹורשָיוַ .רבִי ֵמאִיר אֹומֵר ,מֹותַ ר ַהמֵת ,יְהֵא ֻמנָח עַד ֶּ
המסוים ,יינתן ל ְ
אֹומֵר ,מֹותַ ר ַהמֵת בֹונִין לֹו נֶּפֶּש מצבה עַל ִקבְרֹו:
ירושלמי שקלים י' ע' ב'
קמך ,ועוד עיבד רעה שלישית הא בבלאה עשה ,
גמ' שואל גבו לו למת להוצאות קבורה בחזקת שאין
דלא אמר שמעתא דברי תורה ששמע ממנו משמיה,
לו ונמצא שיש לו מה עושים" ועונה ,ר' ירמיה סבר
נכנסו לפניו רבי אמי ור' אסי ,אמרו לו ,רבי כך היה
מימר מותר המת ליורשיו ,ושואל אמר ליה רבי אידי
מעשה בבית הכנסת של טרסיים ,במחלוקת
דחוטרא בעל המקל ,הגע עצמך דלא כוונן התורמים
המפורסמת בנגר שיש בראשה גלוסטרא פקק אוטם
אלא ליה ,ועונה אמר ליה ,אנא לא אמרית ,את מנן
עם ראש ,שנחלקו רבי אליעזר ורבי יוסי האם
לך ממי שמעת זאת? אלא תני בשם רבי נתן מותר
מותרת בטלטול בשבת עד שקרעו ס"ת בחמתן,
המת יבנה לו נפש מצבה על קברו ויעשה לו זילוף
ושואל קרעו ס"ד? ועונה אלא שנקרא ספר תורה,
של מי וורדים על גבי מיטתו ,תני אין פודין שבוי
והיה שם זקן אחד ורבי יוסי בן קסמא שמו ,אמר
להחליפו בשבוי אחר ואין גובין טלית של אדם חשוב
תמיהני אם לא הוה בית הכנסת זה בסופו מקום
בטלית של עני ,ואין ממחין אין נותנים הרשאה ביד
עבודה זרה ,וחזר ואמר רבי יוחנן אין להשוות הכדין
פרנסים לכך ,תני ,רבן שמעון בן גמליאל אומר אין
מחבריה? ,נכנס לפניו רבי יעקב בר אידי אמר ליה
עושין נפשות קברים מפוארים לצדיקים דבריהם
כתיב יהושע יא (טו) ַּכ ֲאשֶּר ִצּוָה י ְהֹוָה אֶּת מֹשֶּה ַעבְדֹו
וספריהם הן ,הן זכרונן ,ומספר ,רבי יוחנן הוה
ש ַע ְוכֵן עָ ָשה יְהוֹשֻ עַ ֹלא הֵ ִסיר
ּכֵן ִצּוָה מֹשֶּה אֶּת י ְהֹו ֻ
מסמיך ואזל נשען והולך עאל הולך ונשען על ר'
דָ בָ ר ִמּכֹל אֲ ֶׁשר ִצּוָה ְי ֹהוָה אֶׁ ת מ ֶֹׁשה :ושואל וכי כל
חייא בר אבא ,והיה רבי אליעזר חמי ליה רואה אותם
דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש ,היה אומר,
מרחוק ומטמר ליה מקמיהו נחבא מהם ואמר רבי
כך אמר משה כך שמעתי מפי משה ? ,אלא יהושע
יוחנן הלין תרתין מילייהו שלוש רעות הדין בבלאה
יושב ודורש ויודעין הכל שהתורה של משה היא ,אף
עביד ביה ,חדא דלא שאיל דורש בשלומית וחדא
אתה ,אליעזר הבבלי יושב ודורש והכל יודעין
מיטמר מתחמק ונחבא ,אמר ליה רבי יעקב בר אידי,
שהתורה שלך היא ,אמר להן לרבי אמי ור' אסי מפני
כך נהיגין גבהון בבבל ,דזעירא לא שאיל בשלומיה
מה אין אתן יודעין לרצות ולפייס כבן אידי חבירינו,
דרבה ,דאינון הבבליים נהגון ומקיימין האמור באיוב
ושואל ורבי יוחנן מאי כולי האי מה אכפת לו דבעי
כט' (ח) ָראּונִי נְע ִָרים ְונֶּ ְחבָאּו וִישִישִים קָמּו ָעמָדּו:
דיימרון שמעתא משמיה ,ועונה דאף דוד המלך ביקש
א"ל שאל מהו למיעבר קמי דאדורא צלמי ליד פסלו?
ָאגּורה בְָא ָהלְָך
ָ
עליה רחמים שנאמר תהילים סא' (ה)
אמר ליה ,מה את פליג ליה יקר וכי אתה חולק לו
עֹו ָלמִים ֶּא ֱחסֶּה ְבסֵתֶּ ר ְּכנָפֶּיָך ֶּסלָה :ומסביר ,וכי עלתה
כבוד עבור קמוהי וסמי עינוי ,אמר ליה ראה כמה
על דעתו של דוד ,שיהא חי וקיים לעולמים? אלא כך
יאות ר' אליעזר עביד כך והתעלם ,עדיף דלא עבר
נסכיו ,אבל ,אמר רבי יוסי בר רבי בון ,מותר נסכיו
קרבים כולם למזבח קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה,
על דעתיה דרבי יוסי בר רבי בון ,ועל דעת שמואל
אליבא דרב חסדא במותר נסכים ,ועל דעת ורבי חייא
(חסדא) ורבי אלעזר כיוונו לאותה מסכנה שלשתן
אמרו דבר אחד ,מותר קדשי קדשים לנדבה ,ומפרט,
רבי חייא \{חסדא\} מתייחס אהן דאמרן מותר נזיר
לנדבה שמואל דאמר רבי יוסי עד דאנא תמן שמעית
קל רב יהודה שאיל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל
יפלו לנדבה ,והשלישי רבי אלעזר אומר מותר
עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים
המלח רבי אלעזר אומר יפלו לנדבה:
אמר דוד לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,אזכה שיהו
דברי נאמרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ,שמעון
בן נזירא בשם ר' יצחק אמר ,כל תלמיד חכם
שאומרים דבר הלכה מפיו בעולם הזה ,שפתיו
רוחשות עמו בקבר ,שנאמר שיר השירים ז' (י) ְו ִחּכְֵך
שנִים:
שפְתֵ י י ְ ֵ
יש ִרים דֹובֵב ִ
ְּכי ֵין הַטֹוב ה ֹולְֵך לְ דו ִֹדי לְ מֵ ָ
מה כומר אשכול בשל של ענבים זה ,כיון שמניח
אדם אצבעו עליו מיד דובב נוזל ממנו המיץ אף
שפתותיהם של צדיקים כן ,כיון שאומרין דבר הלכה
מפיהם של צדיקים ,שפתותיהן מרחשות עמהן בקבר
ושואל מה הנאה לו בכך? ועונה בר נזירא אמר
כהדין דשתי קונדיטון ,יין מתובל בדבש ,רבי יצחק
אמר כהדין דשתי חמר עתיק \{אע"ג דלית ליה\}
אע"ג דשתי ליה עכשיו ,טעמא בפומיה זמן ממושך.
רב גידל אמר ,האומר שמועה בשם אומרה ,יראה את
בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנאמר ,תהילים לט'
(ז) אְַך ְב ֶּצלֶּם י ִתְ ַהּלְֶּך אִיש אַ ְך הֶׁ בֶׁ ל ֶׁיהֱמָ יּון י ְִצבֹר וְ ֹלא
י ֵַדע ִמי א ְֹספָ ם :כתיב משלי כ' (ו) ָרב ָאדָ ם יִק ְָרא אִיש
ַחסְדֹו וְ ִאיש אֱמּונִים ִמי י ְִמצָ א :זה שאר כל אדם,
"ואיש אמונים מי ימצא" זה רבי זעירא דאמר רבי
זעירא ,לית-אנן צריכין חששין לשמעתיה לדברי
תורה שיאמר דרב ששת דהוא גברא מפתחא אדם
גלוי עיניים {עיוור } אמר ליה ר' זעירא לרבי אסי,
האם חכים מכיר אתה ויודע רבי לבר פתייא ,דאת
אמר שמעתא משמיה? אמר ליה ,ר"י אמרה משמיה
ועל זה אני סומך אמר ליה רבי זעירא לר' אסי ,חכים
מכיר ויודע רבי לרב ,דאת אמר שמעתתא משמיה?
ועונה לו א"ל ר' אדא בר אהבה אמרה משמיה ועליו
אני סומך אין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד
המלך ,מה היו פרוצי הדור עושין ,היו הולכין אצל
חלונותיו של דוד ,אומרין לו ,דוד ,דוד ,אימתי יבנה
בית המקדש אימתי בית ה' נלך? והיה דוד אומר ,אף
על פי שמתכוונין אלה להכעיסני יבא עלי שבועה
אם לא הייתי שמח בדבריהם ,דכתיב תהילים קכב'
ש ַמחְתִ י בְאֹמ ְִרים לִי בֵית י ְהֹוָה
(א) ִשיר הַ מַ עֲלוֹת לְ דָ וִ ד ָ
ש ַכבְתָ אֶּת
נֵלְֵך :שמואל ב .ז' (יב) ּכִי י ִ ְמלְאּו יָמֶּיָך ְו ָ
אֲב ֹתֶּ יָך ַוה ֲִקימ ִֹתי אֶׁ ת ז ְַרעֲָך ַאח ֲֶׁריָך אֲ ֶׁשר יֵצֵ א ִממֵ עֶׁ יָך
ַוהֲכִ ינ ִֹתי אֶׁ ת מַ ְמלַכְ תוֹ( :יג) הּוא יִבְ נֶׁה בַ יִת לִ ְש ִמי
וְ ֹכ ַננ ְִתי אֶׁ ת ּכִ סֵ א מַ ְמלַכְ ת ֹו עַ ד ע ֹולָם :אמר לו הקב"ה
לדוד ימים שלמים אני מונה לך ולא ימים חסרים,
כלום שלמה בנך יבנה בית המקדש אלא להקריב
קרבנות ציבור ,חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה
יותר מן הקרבן שנאמר ,משלי כא' (ג) עֲשה צְדָ קָה
שפָט נִ ְבחָר לַיהֹוָה ִמזָבַח:
ּו ִמ ְ
הדרן עלך מצרפין שקלים
© Copyright 2024