פרק ג
כלאים פרק שלישי
משנה א' הלכה א'
זֹורעִי(ם){ן} בְתֹוכָּה ֲח ִמשָה ז ְֵרעֹונִי(ם){ן} ,ומסביר איך עושים
ששָה ְט ָפחִיםְ ,
ששָה ( ְט ָפחִים) עַל ִ
שהִיא ִ
(א) עֲרּוגָה ֶׁ
זֹורעִין בְתֹוכָּה
ְַארבַע רּוחֹות ( ָה)עֲרּוגָהְ ,ו ֶׁאחָד ָב ֶׁא ְמצַעָ .הי ָה לָּה גְבּול עם מסגרת אדמה גָבֹו ַּה ֶׁטפַחְ ,
ַאר ָבעָה ב ְ
זאתְ ,
שה עַל כָל גְבּול ּוגְבּול }ְ ,ו ֶׁאחָד בָאֶׁ ְמצַעֹ .לא יִטַע ר ֹאש ַה ֶׁלפֶׁת בְתֹוְך ַהגְבּול {הגובל}ִ ,מ ְפנֵי שֶׁהּוא
שְלשָה ָעשָר ,שְל ָ
ששָה ָב ֶׁא ְמצַע :כי מסגרת האדמה מפרידה בין הערוגה לגבול
מתפשט ְמ ַמ ְל{י}( ֵא)הּוַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵרִ ,
ירושלמי כלאים יג.
ולזרע בתוכו חמשה מיני תבואה ?.מה אם ששה על
כָָארץ ּתו ִֹּציא
ֶ
גמ' שואל כתוב ישעיה סא' (יא) כִּ י
ששה שלוקין עליו דבר תורה ,את אמר מותר .כאן
ִּצ ְמחָ ּה ּוכְ גַ נָה זֵרּועֶׁי ָה תַ ְצ ִּמיחַ כֵּן אֲ ֹדנָי יֱהֹוִּה י ְַצ ִּמיחַ
הרחקה של בית רובע שאין לוקין עליו דבר תורה
ּות ִּהלָה ֶנגֶד כָ ל הַ ּג ֹויִּם :מיעוט זרעים שנים ואיך
ְצדָ קָ ה ְ
לא כל שכן יהיה מותר? .ועוד מברר ,מהו להקריח
נאמר במשנה שאפשר עד חמישה? ועונה .אמר ר'
בתחילת ששה ואחר כך להיות מיצר והולך? .ועונה ,
שמואל בר סיסרטא משנים את למד ארבעה .מה
מה אם בשעה \{שאין עבודה\} [שעבודה] פוגעת
שנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך .כראש
בעבודה את אמר מותר? .כאן שאין עבודה פוגעת
תור אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך
בעבודה לא כ"ש מותר . ,ועונה לא צורכה די לא.כל
בכל ארבע רוחות הערוגה .ואי אפשר שלא יהא שם
מה שנשאר לבירור ,מהו להקריח בתחילת בית רובע
נקב אחד מקום קטן פנוי ליטע בו את האמצעית והרי
להיות מיצר והולך ?.ומסביר מה אם ששה על ששה
לך חמישה .אמר רבי יונה ראש תור התירו כאשר
שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר .כאן שאין
עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו
לוקין עליו דבר תורה לא כל שכן מותר .ושואל עוד .
להקיפו מסביב .רבי יהושע בן לוי דורש מן הפסוק
רבי נסא שאל לא מסתברא האם זה הגיוני שבגגו
עצמו ,יכול היה לכתוב זריעה יכול היה לכתוב
של גובל שכולו שני טפחים מותר יהיה לזרוע בו
זרעיה וכתב "זרועיה" שהם ששה אותיות לששה
שני מינין .רבי נסא שאל עוד עשה פיאה כעין צורת
זירעונים ,וכרבי יודה ,דרבי יודה אמר זורעים ששה,
פתח באמצע האם יחשב כמחיצה ויוכל לזרוע משני
זרע זרעה וכתוב זרעיה .רבי חיי אמר ,זרעיה היא
צידה ? ועוד שאל ,זרע \{בגו מסין\} [בגומסין]
נקראת עם חמשה אותיות כל הן כי בכל מקום
בגומא האם יוכל להיות ממין אחר? גבול שאמרנו
דאנא משכח לה וי וו אנא מחק ליה .עד אשאילת
שיש אפשרות לזרוע עליו משכו אורכו בכמה
לרב הונא ספרא דסידרא הבקי בקרי וכתיב ואמר
טפחים? ועונה ,מן מה דאמר רבי יצחק ורבי אימי,
זירועיה כותבים וקוראים מליא .רבי יוחנן אמר בשם
תיפתר שהגובלין ממעטין ששה .הדא אמרה אפילו
רבי יניי כולהון בתוך ששה בתוך הערוגה ר' כהנא
פרח מכאן פחות מששה טפחים ,ושואל .עד היכן
בשם ר' שמעון בן לקיש אמר כולהן חוץ לששה על
מינימום? ועונה .נישמעינה מן הדא ,גוממיות בורות
גבולות הערוגה ,ושואל ,אם כולהן חוץ לששה ניתני
שהן עמוקות טפח ,זורעין לתוכה שלשה זירעונין,
תשעה? . 45+אמר' רבי תנחום מן בוצרייא ,וכן
אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע .הדא אמרה גבול
היא נכון מאוד בערוגה בודדת אלא בערוגה
יכול להיות עד טפח .רבי אבא בר כהנא שמעון בר
שבערוגות מסובבת בערוגות היא מתניתא .ושואל
נגרשיה אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ,בנוטעים
רבי יצחק ורבי אימי הוון יתבין מקשיי ,תנינן היה
סמוך לחורבה מקום ריק שנו נאמרו הדברים .אמר
לה גובל גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשר
רבי זעירא כל טפח וטפח של גובל עשו אותו מקום
כמפורט ,שלשה על כל גובל וגובל שהם שנים עשר
בפני עצמו ,.ושואל אם כן למה למדנו שאפשר
ואחד באמצע .ושואל ניתני עוד ששה באמצע? .
לזרוע עד שלשלה עש .ויהיו עשרים וחמשה? ששה
ועונה תיפתר שהגובלין ממעטין מחסרים את הערוגה
על כל גובל וגובל מארבע צידיו שהם עשרים
ואין מקום לששה .ושואל ,אם כשהגובלין ממעטין מן
וארבעה ואחד באמצע? .וכן הוא התיב רבי בון בר
ששה בדה במצב זה תנינן רבי יודה אומר ששה
חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק ,.ועונה בשאלה,,
באמצע? .וקיימנוה תירצוה ולא ידעין אי חבריא
והתנינן תלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין
התלמידים קיימנוה אי רבי אימי קיימה .שדברי רבי
לתוכן \{שני\} [שלשה] זירעונין אחד מיכן ואחד
יהודה מתייחסים על ראשה של המשנה ושואל ,ואין
מיכן ואחד באמצע .ושואל ונתני חמשה? שנים מיכן
על ראשה בדה תני ר' חייה רבי יודה אומר שמונה
ושנים מיכן ואחד באמצע? אלא לית יכיל צד שכאן
עשר? ומברר כשם שזורעים בערוגה חמישה
וצד שכאן מפני שחובש את האמצעי וכך גם אם יזרע
זירעונים מהו להקריח בית רובע בתוך שדה גדול
מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות כאחת השיטות
במשנה לא כל שכן שאינו מציל .,א"ר יודן אבוי דר'
מתליא ,והן הו' כל שכן האומנם כל שכן? .אלא הכן
הוא קל וחומר ,מה אם זרעים בזרעים שניצולין
בשנים עשר אמה ומחצה ,אינן ניצולין בראש הגובל.
מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה אמה ,לשיטה
אחרת לא כל שכן אינו ניצול מכלאים :
עשרים וחמישה .ושואל רבי בון בר חייא בשם רבי
שמואל בר רב יצחק בעי ,גובל מהו שיציל את הירק
מיד מוקשה שדה קישואים מתפשט .ועונה ,מה אם
זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה ,אין
הגובל מציל מידם .מוקשה שדה קישואים שהוא
ניצול בשתים עשרה לא כל שכן שאין גבול מציל
אותו ,ושואל עוד , ,מוקשה עצמו מהו שיציל בראש
הגובל .ועונה ,מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין
בעשר אמות ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל.
משנה ב' הלכה ב'
זֹורעִין ָבעֲרּוגָה.
זֹורעִים כמה מינים ָבעֲרּוגָהְ ,וכָל מִין י ְָרקֹות ְ
(ב) כָל מִין ז ְָרעִים המצריכים שטחי אדמה גדולים אֵין ְ
ח ְַרדָ ל ַואֲפּונִי(ם){ן} הַשּופִין הקטנים ,מִין ז ְָרעִי(ם){ן} הם ,אבל אֲפּונִי(ם){ן} גדולים כמו ַה ַג ְמ ָל{ו}נִי(ם){ן} ,מִין
ש ָהי ָה גָבֹו ַּה מורם ֶׁטפַח ְונִתְ ַמעֵטָ ,כשֵר ,ואפשר להשאיר בו ירק
י ָָרק הם וזורעים מהם בערוגה .גְבּול {גובל} ֶׁ
זֹורעִי(ם){ן}
ש ֵה(ם){ן} ֲע ֻמקִי(ם){ן} ֶׁטפַחְ ,
ש ָהי ָה ָכשֵר מִתְ ִחלָתֹו .הַתֶׁ לֶׁם של מחרשה ְו ַאמַת ַה ַמי ִם ֶׁ
שנזרע ,משום ֶׁ
לְתֹוכָן שְלשָה זֵ{י} ְרעֹונִי(ם){ן}ֶׁ ,אחָד ִמכָאןְ ,ו ֶׁאחָד ִמכָאןְ ,ו ֶׁאחָד ָב ֶׁא ְמצַע:
ירושלמי כלאים טו.
גמ' כל מין זרעים וכו' .חרדל והאפונין השופין מין
אימי תרויהון אמרו בשם רבי יוחנן חד אמר סומכין
זרעים ואפילו שזרען לירק ,ולכן אין נותנין אותן על
צמוד לגדר אבנים ואין סומכין צמוד לגובל.
גבי ערוגה .,לעומת זאת .האפונין הגמלונין הגדולים
ואחרנה אמר גובל שנתמעט כשר ואין צריך לעקור
ופול המצרי אם שזרען לזרע גם אין נותנין אותן על
הזרוע .הא גדר שנתמעט ואיננו פסול וצריך לעקור
גבי ערוגה .ואם זרען לירק ,נותנין אותן על גבי
את הסמוך משני צדדיו .ולא ידעין מאן אמר דא ומאן
ערוגה .ושאר זירעוני גינה שאין נאכלין אף על פי
אמר דא .אבל מן מה דאמר רבי יוסי רבי זעירא בשם
שזרען בכוונה שיהיו לזרע נותנין \{אותו\} [אותן]
רבי יוחנן ,סומכין לגדר ואין סומכין לגובל .הוי רבי
על גבי ערוגה :במשנה ,גבול שהיה מרומם נתמעט
אימי דו אמר גובל שנתמעט כשר .הא גדר שנתמעט
כשר :אמר רבי אימי הדא דאת אמר לזרעים שבו
פסול .אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן תרתיהון את שני
מכבר ,הא לזרע בו בתחילה עכשיו לאחר שנתמעט
ההלכות האמורות במשניות הראשונה גובל שנתמעט
ונשחק אסור .עבר וזרע מאחר שאלו הראשונים
כשר .הא גדר שנתמעט פסול .והשנייה סומכין לגדר
מותרין אף אלו האחרונים מותרין .רבי ירמיה בעי,
דתנינן הסומך לבור ולניר ולגפא ולדרך ולגדר שהוא
גבוה עשרה טפחים .וחלק שני של השנייה אין
ניחא מובן שאם נעקרו השניים האחרונים
סומכין לגובל דתנינן התלם ואמת המים שהן עמוקין
הראשונים מותרין .,אבל נעקרו הראשונים ונשארו
טפח זורעין לתוכה ששה מיני זירעונין אחד מיכן
רק השניים ,מה הן? ועונה נישמעינה מן הדא.
ואחד מיכן ואחד באמצע ,.אם אומר את שסומכין
המיטה הטמאה טומאת מת ,בעלת ארבעה מוטות
צמוד לגובל יזרע למטן כמה שורות מכאן משמע
שניטלו ונשתברו שתי ארוכות שלה ,ועשה לה את
שצריך הרחקה של טפח ומחצה .אמרין חבריא קומי
שני ארוכות החדשות ,ולא שינה את הנקבים בהם
מורכבות המוטות ,המיטה נשארה בטומאתה וגם
רבי שמואל בר אבין תיפתר שמדובר במצב שהיה
אם נשתברו חדשות עדיין המיטה טמיאה ,אבל
זורע בראש הגובל? .אמר לו אין כיני אם ככה הפשט
נשברו וישנות הקצרות ,המיטה טהורה מפני שהכל
יעקור אותו הקלח ויזרע למטן כמה שורות? האם .לא
הולך אחר הישנות ,הדא אמרה נעקרו השניים,
מוטב לעקור קלח אחד ולזרע למטן כמה שורות?
אלא הנכון שגבול צריך הרחקה:
הראשונים מותרין .נעקרו הראשונים השניים
אסורין. ,.גם רבי יונה אמר ,וגם רבי זעירא ורבי
משנה ג' הלכה ג'
(ג) ָהי ָה ר ֹאש תֹור קרן זווית חדה כזה [_]> י ָָרק {ו}נִ ְכנָס לְתֹוְך שְדֵ ה י ָָרק ַאחֵר ,מֻתָ ר ואינו כלאים ִ ,מ ְפנֵי שֶׁהּוא
שּורה שֶׁל י ָָרק ממין ַאחֵרַ ,רבִי
נ ְִראֶׁה כְסֹוף שָדֵ הּוָ .הי ְתָ ה שָדֵ הּו זְרּועָה י ָָרק ממין אחד ,וְהּוא ְמ ַבקֵש ִל{י}טַע בְתֹוכָּה ָ
שיְהֵא הַתֶׁ לֶׁם המפריד ְמ ֻפ{ו}לָש מֵר ֹאש ַהשָדֶׁ ה ְועַד ר ֹאשו לאורך כל השדה.
ש ָמעֵאל אֹומֵר ,ירחיק משני צדדיו עַד ֶׁ
יִ ְ
ששָה ְט ָפחִים וְר{ֹו}חַב התלם מְֹלאו המחרישהַ .רבִי י ְ(ה)ּודָ ה אֹומֵר,
{ו} ַרבִי ֲעקִי ָב(א){ה} אֹומֵר ,מספיק א{ֹו} ֶׁרְך ִ
ר{ֹו}חַב ִכמְֹלא ר{ֹו}חַב ַהפ ְַרסָה הרגל של החקלאי:
ירושלמי כלאים טז.
ירק בבקעה בשדה גדול ורחב ידיים .אמר רבי יוחנן
גמ' { היה ראש תור} (הייתה שדהו זרועה ירק} כו'.
תני בר קפרא אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד.
ובלבד שיהו שתי שורות החיצונות משני צידי שדה
ומברר ,מה אמר דעתו של רבי ישמעאל ברוחב
התבואה נידונות כערוגה ברוחב ששה טפחים .אמר
הרחקה של התלם? ועונה ,מה אין רבי עקיבה חובש
רבי זעירא ובלבד שיזרע בהם שלשה גרעינים בתוך
בשלש {שורות} רוחות ,משלשת הצדדים אית ליה
ששה טפחים ,במשנה ,רבי יהודה אומר רוחב כמלוא
רוחב מלואו .,רבי ישמעאל שהוא חובש בשתי
הפרסה ,אמר רבי הונא ,טעמא דרבי יודה שנאמר
ָארץ אֲ ֶשר אַ ּתָ ה בָ א ָשמָ ה לְ ִּר ְשּתָ ּה
דברים יא' (י) כִּ י הָ ֶ
{שורות} רוחות לכל אורך השדה לא כל שכן צריך
ֹלא כְ אֶ ֶרץ ִּמ ְצ ַריִּם ִּהוא אֲ ֶשר יְצָ אתֶ ם ִּמ ָשם אֲ ֶשר ִּּתז ְַרע
הרחקה של מלוא תלם ,ומברר עוד ,מה אמר רבי
שקִיתָ ב ְַרגְלְָך ְכגַן ַהי ָָרק .:וכמה היא
אֶ ת ז ְַרעֲָך ְו ִה ְ
ישמעאל כמה להרחיק בשורה של ירק בשדה
שיעורה של פרסה? טפח ,.ושואל ולמה המשניות
תבואה? ועונה ,מה אין רבי עקיבה דהוא מיקל הכא
מביאים גם את מחלוקתו של רבי יהודה? :ועונה
הוא מחמיר תמן ומחייב הרחקה של עשר אמות .רבי
תנינן הכא דרבי יודה ותנינן תמן במשנה א' ומסביר.
ישמעאל דהוא מחמיר הכא ,לא כל שכן דיחמיר תמן
אילו תניתה הכא ולא תניתה תמן הוינן אמרין מה אין
ויחייב מפולש לאורך כל השדה ,לא צורכא הבעיה
רבי יודה דהוא מחמיר הכא מיקל תמן .רבנין דאילין
היא דלא מה דאמר רבי ישמעאל לא כאן ולא תמן
מקילין הכא לא כל שכן יקילון תמן .הוי צורכא לרבנן
מידה ברוחב .ועונה ,כמה דאת אמר תמן רוחב לא
מתני תמן .או אילו תניתה תמן ולא תניתה הכא .הוינן
שנייא ,גם כאן היא רבי עקיבה היא רבי ישמעאל
אמרין מה אין רבנן דאינון מחמרין תמן אינון מקילין
ברוחב .שמואל אמר לא שנו לרבי עקיבא אלא שורה
הכא .רבי יהודה דהוא מיקל תמן לא כל שכן דיקיל
אחת הא שתים אסור .רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש
הכא .הוי צורכא מתני הכא לרבי יהודה וצורכא מתני
תרויהון אמרי לא שנייא היא אחת היא שתים , :רבי
תמן: :
שמעון בן לקיש אמר מותר להבקיע ארבע שורות
משנה ד ה' ' הלכה ד'
(ד) הַּנֹו ֵט ַע שְתֵ י שּורֹות שֶׁל ִק{י}שּואִין ועושה תלם ,שְתֵ י שּורֹות שֶׁל דְ {י}לּועִי(ם){ן} ועושה תלם ,שְ תֵ י שּורֹות
שּורה אחת שֶׁל
שּורה אחת שֶׁל דְ {י}לּועִי(ם){ן}ָ ,
שּורה אחת שֶׁל ִק{י}שּואִי(ם){ן}ָ ,
ָ
שֶׁל פֹול ַה ִמצ ְִרי ,מֻתָ ר .אבל
שּורה שֶׁל
שּורה שֶׁל דְ {י}לּועִי{ם){ן}ָ ,
שּורה שֶׁל ִק{י}שּואִי(ם){ן}ָ ,
פֹול ַה ִמצ ְִריָ ,אסּור שנראה כערבוביה ,הנוטע ָ
ְשּורה נוספת שֶׁל ִק{י}שּואִי(ם){ן}ַ ,רבִי (א)לִי ֶׁעזֶׁר מַתִ יר ,שנחשב כשדה קישואים ַו ֲח ָכמִים אֹוס ְִרין
פֹול ַה ִמצ ְִרי ,ו ָ
עד שיהיו סמוכים זה לזה( :ה) נֹו ֵט ַע ָאדָ ם ִק{י}שּות ּודְ ַלעַת לְתֹוְך ֻג{ו}מָא ַאחַתּ ,ו ִב ְלבַד שֶׁתְ הֵא זֹו נֹוטָה ְלצַד
שעָר] [העלים]{ו}שֶׁל זֹו ְלכָאן) ואין ערבוב
שעָר העלים שֶׁל זֹו ְלכָאןְ [ ,ו ֵ
זֶׁ(ה){ו} ,וְזֹו נֹוטָה ְלצַד זֶׁ(ה){ו}( ,וְנֹוטֶׁה ֵ
שכָל) {שכן} מַה שֶָׁאסְרּו ֲח ָכמִים זה לצד זה ֹ ,לא גָזְרּו ֶׁאלָא ִמ ְפנֵי מ ְַראִית ָה ָעי ִן של העוברים ושבים ,שחושבים
( ֶׁ
שנזרעו במעורב :
ירושלמי כלאים טז:
חובש .אין תימר בשמונה קל וחומר למוקשה בין
גמ' הנוטע שתי שורות כו' .חזקיה אמר במחלוקת.
הבצלים שלא יחביש אלא שתים עשרה .ומסביר קל
כשם שקיימת מחלוקת במשנה הבאה ,גם במשנה
זו קיימת המחלוקת בין ר' עקיבא ור' ישמעאל
וחומר מה אם מוקשה בין המוקשיות שיפיתה כוחו
בהרחקה מאן דאמר תמן שיש להרחיק שתים עשרה
להציל בשמונה נחבש בשמונה .מוקשה בין הבצלים
אמה אוף הכא יש להרחיק שתים עשרה אמה .מאן
שהורעת כוחו להציל בשתים עשרה .לא כל שכן
דאמר תמן מספיק הרחקה בשמונה אמה אוף הכא
שלא יחבש יקיף אלא בשמונה .אין תימר מוקשה בין
בשמונה אמה .אמר רבי יוחנן דברי הכל היא יפה כח
הבצלים אין נחבש אלא בשתים עשרה .קל וחומר
מוקשה ערוגה של קישוי בין המוקשיות להציל
למוקשה בין המוקשיות שלא יחבש אלא בשתים
בשמונה אמות .ושואל אורכו בכמה חובש מקיף?
עשרה .ושואל עד כדון כל זה נשאל כאשר הערוגות
ברוצף .בעושה קלחים יחידים מה המידות? ועונה .
ועונה .אמר רבי זעירא נלמדינה מן הכרם .כמה
כמה דתימר גבי כרם לא שנייא הוא רוצף הוא עושה
דתימר גבי כרם לא שנייא היא ארכו היא הפליגו
[קלחים יחידים] .אף הכא לא שנייא הוא רוצף הוא
רוחבו .אף הכא לא שנייא היא ארכו היא הפליגו.
עושה קלחים יחידים .ר' ינאי אמר במחלוקת שני
ושואל על דעתיה דחזקיה ניחא מאן דאמר תמן
מינין מצטרפין להציל ואין שני מינין מצטרפין
בשמונה אמות אוף הכא בשמונה אמות .על דעתיה
ליאסר .רב אמר דברי הכל היא כשם ששני מינין
דרבי יוחנן הסבור רוחבו בשמונה אורכו בכמה
מצטרפין להציל .כך שני מינין מצטרפין ליאסר.
ולהפכן לפזר את העלים לארבע רוחותיה .רבי אבא
בר כהנא שמעון גרשייה בשם רבי שמעון בן לקיש
בנוטין לחורבה למקום ריק מגידולים שנו .רבי מנא
בעי אם בנוטין לחורבה ניתני שמונה זרעונים .שנים
מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן לארבע
רוחות השמים וארבע בקצוות באלכסון:
מתני' מסייעא לרבי ינאי דתנינן רבי אליעזר מתיר.
ושואל מתני' פליגא על רב ,שורה של קישואין שורה
של דילועין שורה של פול המצרי ושורה של
קישואין .ושואל עד שלא נטע את הרביעית לא כבר
נאסרו .ועונה תיפתר שנטע ארבעתן כאחת :נוטע
אדם קישות .תני מותר הוא אדם לעשות בתוך שדהו
גומא קטנה עמוקה טפח ולזרע בתוכו ארבע זירעונין
משנה ו הלכה ה'
(ו) ָהי ְתָ ה שָדֵ הּו זְרּועָה ְב ָצ ִליםּ ,ו( ְמ) ַב{י}קֵש ִל ַט{י}ע בְתֹוכָּה שּורֹות שֶׁל דְ {י}לּועִי(ם){ן}שמסתבכים ומתפשטים
שּורה ַאחַת של דלועים ּ ,ו ַמּנִי ַח ָקמַת ְב ָצלִים ִבמְקֹום
ש ָמעֵאל אֹומֵר ,עֹוקֵר שְתֵ י שּורֹות וְנֹו ֵט ַע ָ
לכל הכיוונים ַ ,רבִי י ִ ְ
שּורה ֶׁאחָת של דלועים ,וכך יש מרחק של שתים עשרה אמה בין דלועים
שְתֵ י שּורֹות ,וְעֹוקֵר שְתֵ י שּורֹות וְנֹו ֵט ַע ָ
לדלועיםַ .רבִי ֲעקִי ָב(א){ה} אֹומֵר ,עֹוקֵר שְתֵ י שּורֹות ונֹו ֵט ַע שְתֵ י שּורֹות של דלועיםּ ,ו ַמּנִי ַח ָקמַת ְב ָצלִים ִבמְקֹום
שְתֵ י שּורֹותְ ,ועֹוקֵר שְתֵ י שּורֹות וְנֹו ֵט ַע שְתֵ י שּורֹות של דלועים ומרחק בין דלועים לדלועים שמונה אמות ַ .ו ֲח ָכמִים
שּורה ַל ֲח ֶׁב{י} ְרתָ ּה שְתֵ ים ֶׁעש ְֵרה ַאמָהֹ ,לא י ְ ַקי ֵ{י}ם (אֶׁת ַה)ז ֶַׁרע {את הבצלים} שֶׁל
ָ
אֹומ ְִרים ,אִם אֵין בֵין
ֵב(י)נְתָ י ִ{י}ם:
ירושלמי כלאים יז:
רבי עקיבה אומר שמונה .ושואל הא רבי ישמעאל
גמ' \{הנוטע את כרמו כו' }\.רבי כהנא אמר ,דברי
אמר להרחיק שתים עשרה אמה ,ורבנין אמרין
בשיטת רבי ישמעאל פעמים צריך להרחיק שש
להרחיק שתים עשרה אמה . ,מה ביניהון? סמיכה.
עשרה אמה פעמים צריך להרחיק שתים עשרה
על דעתיה דרבי ישמעאל אסור לסמוך בשום מקרה
אמה פעמים די להרחיק שמונה אמות ומסביר כיצד
צמוד לבצלים .ורבנין אמרין אם המרחק בין שורת
בשעה שהוא נותן כל העבודה התפשטות העלים
דלעת לשורת דלעת שתים עשרה אמות מותר
מבפנים שש עשרה .מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ
לסמוך להיצמד לבצלים שתים עשרה.
שתים עשרה אמה .כולה מבחוץ לשטחים ריקים
שמונה .שמואל אמר לעולם שתים עשרה .ותני כן,
קוצב המרחק קבוע על דברי שניהן .רבי ישמעאל
אומר
משנה ז' הלכה ו'
(ז)הנוטע דְ ַלעַת יחידה ְבי ָָרק ,דינה ( ַכ)י ָָרק ויש להרחיקה ששה טפחים ,ואם (ּו)בִתְבּוָאה נֹותְ (נִי)ן לָּה בֵית
שּורה שֶׁל דְ {י}לּועִין ,נֹותְ נִין
ר{ֹו}בַע .כעשר אמות ָהי ְתָ ה שָדֵ הּו זְרּועָה תְ בּוָאהּ ,ו ִב{י}קֵש ִל{י}טַע {ב}( ְל)תֹוכָּה ָ
ששָה ְט ָפחִים ברוחב ְ .ואִם ִהגְדִ ילָה ,יַעֲק{ֹו}ר את העלים ִמ ְל ָפנֶׁיהַָ .רבִי יֹוסֵי אֹומֵר ,נֹותְ נִין לָּה
(לָּה) {ל}עֲבֹודָ תָ ּה ִ
ֲמּורה
ַארבַע אַמֹותָ .אמְרּו לֹו חכמים ,הֲתַ ְח ִמ{ו}(י)ר זֹו מִן ַהגֶׁפֶׁן? ָ .אמַר ָלהֶׁן ,כבר ָמצִינּו שֶׁזֹו הדלעת ח ָ
{ל}עֲבֹודָ תָ ּה ְ
ששָה ְט ָפחִיםְ ,ולִדְ ַלעַת יְחִידִ ית (נֹותְ נִין לָּה) בֵית ר{ֹו}בַע עשר
ש ְל -גֶׁפֶׁן יְחִידִ ית נֹותְ נִין לָּה עֲבֹודָ תָ ּה ִ
מִן ַה ֶׁגפֶׁן ,שכן ֶׁ
ש ָמעֵאל ,כָל שְלשָה דְ {י}לּועִין ניטעים ְלבֵית סְָאהֹ ,לא יָבִיא ז ֶַׁרע אחר לְתֹוְך
אמות ַ .רבִי ֵמאִיר אֹומֵר מִשּום ַרבִי י ִ ְ
ש ָמעֵאל ,כָל שְלשָה דְ {י}לּועִין יווניות ְלבֵית
אותה בֵית סְָאהַ .רבִי יֹוסֵי בֶׁן הַחֹוטֵף ֶׁאפ ְָרתִ י{ם} (ָאמַר) מִשּום ַרבִי י ִ ְ
כֹור שטח ענק ֹ ,לא יָבִיא ז ֶַׁרע אחר לְתֹוְך בֵית כֹור:
ירושלמי כלאים יח.
[הלכות] עריס מוגבה על מוטות ? וכן שואל ,מהו
גמ' אמר רבי יוחנן לדברי רבי ישמעאל אפילו נטע
בכל סוגי הדילועין משערין או לא ורק בדלעת יוונית
שורה יחידית של דלעת בין בצלים נותנין לה עבודה
בלבד? ועונה .כל מקום שעשית קישות ופול המצרי
שמונה אמות ומברר לרבי ישמעאל .מהו ליתן
כדלעת יוונית את עושה דלעת מצרי כדלעת יוונית.
עבודה לראשון בקצה? .כמה דתימר גבי כרם נותנין
ושואל ,ויתיביניה היה מקום לשאול הרי למדנו
עבודה שיש להרחיק לראשון .אוף הכא נותנין עבודה
המקיים קלחים לחין באדמה ,ולהשתמש בהם אחר
לראשון .ומברר עוד ,מהו לזרוע ירק אחר בין
כך לזרע ,דינם כיחידים ,ולכן צריך להפנות להם
הגומות של שורת הדלועים ,ועונה ,כמה דתימר גבי
בית רובע ,או לעשות להם מחיצה גבוהה עשרה
כרם אסור לזרוע בין הגפנים .אוף הכא אסור לזרוע
טפחים .אבל קל הוא אם השאיר אותם בשורה
בין הגומות של הדלועים .רבי יונה בעי ,נטע חמשה
מלבנית .ומן מה דלא מתיב ליה .שאלה זו הוי כן
דילועין וסמכן צמוד לגדר מהו ליתן להן \{הולכת\}
המסקנה רבי יוסי סבר מימר היא שורה היא מרובע
ואין הבדל .דאמר רבי יונה ורבי יוסי גלילאה בשם
רבי יוסי בי רבי חנינה ,המקיים קלח אחד בתוך שלו
לזרע צריך להפנות לו בית רובע או לעשות לו
מחיצה גבוהה עשרה טפחים .ומברר ,אפילו מין במינו
אסור לקיים משום כלאים? .התיב רבי בון בר חייה
קומי רבי זעירא ,והתנינן כוסבר שזרעה לזרע ירקה
פטור מן המעשר כי הזרע הוא החשוב .אמר ליה
שנייא היא כוסבר שהיא וזרעה נאכלין והם שני
מינים ,אמרר בי יוסי בי רבי בון בוא וראה מה בין
תחילת רבי ישמעאל לסופו .שתחילתו בבית {כור}
סאה וסופו החמיר עד כדי בבית (סאה) כור :
הדרן עלך ערוגה:
© Copyright 2024