פרק ו - תלמוד בבלי

‫סוטה פרק שישי‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫ַּפֹור ַח ושאר‬
‫שמַע {מן} ( ֵּמ){ה}עֹוף ה ֵּ‬
‫ש ִק{י}נֵּא {לה} ( ְל ִאשְּתֹו) בפני שניים עדים ְונִסְּתְ ָרה‪ֲ ,‬א ִפ{י}ּלּו ָ‬
‫(א) מִי ֶׁ‬
‫שיִשְאּו ְוי ִּתְ נּו בָּה הנשים הרכלניות‬
‫דמיונות ‪ ,‬יֹוצִיא ְוי ִּתֵּ ן כְת{ו}בָה‪ ,‬דִ ב ְֵּרי ַרבִי ֱא ִל(י) ֶׁעזֶׁר‪ַ .‬רבִי י ְהֹוש ַע אֹומֵּר‪ ,‬עַד ֶׁ‬
‫מֹוזְרֹות ַב ְּל ָבנָה השוזרות חוטים לאור הירח ‪:‬‬
‫בבלי סוטה לא' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה כו' ע' א'‬
‫גמרא אין ‪:‬‬
‫גמ' רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי כל ההן פירקא‪ ,‬מדובר משהתרה בה ואמר לה אל‬
‫תיסתרי עם איש פלוני‪ .‬שאם לא כן משקינא לה‪ ,‬והיא הלכה ונסתרה‪ .‬ר' שמעון בן‬
‫לקיש אמר אפילו לא נסתרה ויש דיבורים רעים ‪ .‬אמר רבי זעירא קומי ר' יסא‪ ,‬לא‬
‫תחשוב דר"ש בן לקיש פליג‪ ,‬אלא סבר כההן תנייא והוא מיקל בעידי סתירה‪ ,‬שסובר‬
‫משקה לה אפילו על פי עצמו‪ ,‬אנן תנינן מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע ‪ .‬אית תניי‬
‫תני סתם‪ .‬ומסביר אמר רבי זעירא קומי רבי מנא לא על מה דרבי אליעזר אמר רבי‬
‫יושוע פליג‪ .‬אלא בגין דתנינן ר' יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוצרות בלבנה‪.‬‬
‫ושואל‪ ,‬רבי אבא מרי בעי תמן א"ר חזקיה רבי אבהו בשם ר' אלעזר כל מקום ששנה‬
‫בי רבי במשנה מחלוקת‪ ,‬וחזר ושנה פעם נוספת סתם בלי מחלוקת הלכה כסתם‪ ,‬וכא‬
‫הוא אמר הכין שאין מחלוקת? ועונה אנן תנינן מוצרות‪ .,‬אית תניי תני מוזרות‪ .,‬מאן‬
‫דאמר מוצרות מצרן עמר מנפצות צמר ‪ .‬ומאן דאמר מוזרות שזרן כיתן ובזאת אין‬
‫לראות מחלוקת ‪ .‬ושואל מה אנן קיימין? אין בהן דשמע ולא ידע מן מאן שמע‪ ,‬כעוף‬
‫הפורח שאין בו ממש הוא‪ .,‬ואין בהן דשמע וידע ממאן שמע‪ ,‬כעד מפי עד הוא‪ .‬ועונה‪,‬‬
‫אלא כן אנן קיימין פלוני שמע מפלוני‪ ,‬ופלוני מפלוני מילה דלית בה אלא תימליוסים‬
‫מילים ריקות‪ ,‬שאין להם בסיס‪:‬‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫שנִ ְטמֵּאת‪ֹ ,‬לא ָהי ְיתָ ה שֹותָ ה אלא מגרש אותה וְֹלא עֹוד‪ֶׁ ,‬אּלָא‬
‫(ב) ָאמַר עֵּד ֶׁאחָד ֲאנִי ְראִיתִ י ָה לסוטה שקינא בעלה לה ֶׁ‬
‫ש ְפחָה‪ ,‬מעידים ה ֲֵּרי אֵּּלּו נֶׁ ֱא ָמנִין ַאף ְל ָפ{ו} ְסלָּה ִמכְת{ו}בָתָ ּה‪ .‬העידו בה חֲמֹותָ ּה או ּובַת‬
‫ֲא ִפ{י}ּלּו ֶׁעבֶׁד‪ֲ ,‬א ִפ{י}ּלּו ִ‬
‫חֲמֹותָ ּה או ְוצ ָָרתָ ּה או וִי ִבמְּתָ ּה או ּובַת ַב ְעלָּה למרות שהן אינן מחבבות אותה ‪ ,‬ה ֲֵּרי אֵּּלּו נֶׁ ֱאמָנֹות‪ְ ( ,‬ו)ֹלא ְל ָפ{ו} ְסלָּה‬
‫ִמכְת{ו}בָתָ ּה {אמרו חכמים } ֶׁאּלָא שֶֹּׁלא תִ שְּתֶׁ ה המים המאררים ‪:‬‬
‫בבלי סוטה לא' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה כו ע' ב'‬
‫גמרא אין‬
‫וְהיא‬
‫ישּה וְ נִסְ ְת ָׁרה ִ‬
‫וְשכַ ב ִאיש אֹתָׁ ּה ִשכְ בַ ת ז ֶַרע וְ נֶעְ לַם מֵ עֵ ינֵי ִא ָׁ‬
‫גמ' במדבר ה' (יג) ָׁ‬
‫וְהוא ֹלא נ ְִתפָׁ ָׁשה‪ .:‬אין לי אלא עד כשר מניין אפילו עבד אפילו‬
‫נ ְִטמָׁ ָאה ְועֵּד אֵּין בָּה ִ‬
‫שפחה? ת"ל " ְועֵּד אֵּין בָּה" מכל מקום‪ ,‬וזאת בשיטת וכר' ישמעאל‪ ,‬דרבי ישמעאל אמר‬
‫כל מקום שנאמר בתורה "עד" סתם‪ ,‬הרי אילו בכלל שני עדים‪ ,‬עד שיפרש הכתוב‬
‫שהוא עד אחד‪ ,‬ושואל‪ ,‬אשכח תני רבי ישמעאל אומר גם עדי טומאה צריך שני עדים‪.‬‬
‫ועונה מתניתא שלנו משהודה רבי עקיבה לרבי טרפון‪ ,‬דתני רבי טרפון אומר עד אחד‬
‫נאמן לטמאותה ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה‪ .‬רבי עקיבה אומר‪ ,‬כשם שעד‬
‫אחד נאמן לטמאותה‪ .‬כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה‪ .‬אמר לו רבי טרפון איכן‬
‫מצינו עד אחד נאמן בממון כלום? ועונה‪ .‬אמר לו רבי עקיבה ואיכן מצינו עד אחד‬
‫באשת איש כלום‪ .‬אלא כשם שעד אחד נאמן לטמאותה‪ .‬כך עד אחד נאמן להפסידה‬
‫מכתובתה‪ .,‬חזר רבי עקיבה להיות שונה כרבי טרפון‪ .‬ושואל ר' בון בר חייה בעי‪,‬‬
‫חמותה שאמרה אני ראיתי שניטמאת ונאמנת לחייבו להוציאה [ובא אחד ואמר אני‬
‫ראיתיה שניטמאת] מה בא העד הזה להעיד אם להשקותה‪ ,‬כבר נראית שלא לשתות‬
‫על פי עדות החמות‪ .‬ועונה אלא לא בא העד אלא להפסידה מכתובתה וכבר למדנו‬
‫שאין מפסידין ממון על פי עד אחד‪ .‬ושואל עוד‪ ,‬רבי יוסי בעי שמע מן העוף הפורח אני‬
‫ראיתיה שנטמאת‪ ,‬את אמר לא הייתה שותה‪ .‬ואחרי זה ובא אחד ואמר אני ראיתי‬
‫שניטמאת‪ .‬מה בא להעיד? אם להשקותה כבר נראית שלא לשתות‪ ,‬אלא לא בא אלא‬
‫להפסידה מכתובתה ולמדנו שאין מפסידין ממון ע"פ עד אחד ועונה‪ ,‬ממה דאמר רבי‬
‫יהודה אמר אדם פלוני אכל חלב והתריתי בו אינו לוקה אבל אמר לו אחד מה שאתה‬
‫אוכל חלב הוא‪ ,‬והתרו בו שנים שלא יאכל לוקה‪ ,‬ושואל וכאן ועיקר עידותו לא בעד‬
‫אחד הוא? ועוד ‪ .‬ממה דאמר ר' יודה‪ ,‬אומר אחד פלוני נזיר הוא וניטמא‪ ,‬ואני היתריתי‬
‫בו אינו לוקה‪ .‬אבל אמר לו אחד נזיר אתה ושמעתי אותך נודר והיה נוהג בנזירות על‬
‫פיו‪ .‬אחר כך שתה יין וניטמא למתים התרו בו שנים לוקה‪ .‬ושוב ועיקר עדותו לא בעד‬
‫אחד הוא? ועוד ‪ .‬ממה דר' מנא אמר‪ ,‬פלונית כוהנת אשת כהן וזינתה ואסורה לבעלה‬
‫ובא עליה בעלה‪ ,‬ובעלה כהן והתריתי בו‪ ,‬אינו לוקה‪ .‬אבל נסתרה בפני שנים אמר‬
‫אחד אני ראיתיה שניטמאת ובא בעלה עליה כהן‪ ,‬התרו בו שנים לוקה‪ .‬עיקר עדותו לא‬
‫בעד אחד הוא? משמע‪ ,‬לאיסורים נאמן עד אחד לחייב ממון צריך שנים ‪:‬‬
‫משנה ג' הלכה ג'‬
‫שאֵּי{נה}(ן) אֹוס ְַר(ּתָ )ה אִּסּור עֹולָם רק‬
‫ש ָהי ָה בַדִ ין ללמוד קל וחומר ‪ּ ,‬ומָה אִם עֵּדּות {ה} ִראשֹונָה שמקנא לה ֶׁ‬
‫(ג) ֶׁ‬
‫ש)אֹוס ְַרּתָ ה אִּסּור עֹולָם‪ ,‬אֵּינֹו‬
‫שנַי ִם‪ .‬עֵּדּות ַאחֲרֹונָה שנטמאה {שהיא} ( ֶׁ‬
‫עד שתישתה ‪ ,‬אֵּינָּה מִתְ ַקי ֶׁ{י}מֶׁת ְבפָחּות ִמ ְ‬
‫שי ֶׁש בָּה‪ .‬קַל וָח{ֹו}מֶׁר‬
‫שנַי ִם‪ּ ,‬תַ לְמּוד לֹומַר {במדבר ה} " ְועֵּד אֵּין בָּה"‪ ,‬כָל (עֵּדּות} ֶׁ‬
‫דִ ין שֶֹּׁלא תִ תְ ַקי ֵּים ְבפָחּות ִמ ְ‬
‫ש)אֹוס ְַרּתָ ה אִּסּור עֹולָם‪,‬‬
‫ְלעֵּדּות ה ִָראשֹונָה ֵּמעַּתָ ה‪ ,‬ואם כך יש עוד קל וחומר ּומָה אִם עֵּדּות {ה}ַאחֲרֹונָה {שהיא} ( ֶׁ‬
‫שאֵּין אֹוס ְַרּתָ ה אִּסּור עֹולָם‪ ,‬אֵּינֹו דִ ין שֶּׁתִ תְ ַקי ֵּ{י}ם ְבעֵּד ֶׁאחָד‪ּ ,‬תַ לְמּוד‬
‫ה ֲֵּרי הִיא מִתְ ַקיֶׁמֶׁת ְבעֵּד ֶׁאחָד‪ .‬עֵּדּות ה ִָראשֹונָה ֶׁ‬
‫שנַי ִם עֵּדִ ים {או על פי שלשה עדים}‬
‫לֹומַר (דברים כד) כִי ָמצָא בָּה ע ְֶׁרוַת דָ בָר‪ּ ,‬ו ְל ַהּלָן הּוא אֹומֵּר (שם יט)‪ ,‬עַל ּפִי ְ‬
‫שנַי ִם עֵּדִ ים‪:‬‬
‫שנַי ִם עֵּדִ ים‪ַ ,‬אף {דבר האמור} כָאן עַל פִי ְ‬
‫י ָקּום דָ בָר‪ ,‬מַה {דבר האמור} ְּל ַהּלָן עַל ּפִי ְ‬
‫בבלי סוטה לא' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה כז' ע' ב'‬
‫גמ' עדות הראשונה זו סתירה‬
‫גמרא אֵ ינ ֹו ִדין ֶשֹּלא ִת ְתקַ יֵם בְ פָׁ חּות ִמ ְש ַניִם ַתלְ מּוד לוֹמַ ר "וְ עֵ ד אֵ ין בָׁ ּה"‬
‫עדות האחרונה זו טומאה‪.‬‬
‫ושואל האי תלמוד לומר הפסוק מדברים כד' (א) כִ י יִקַ ח ִאיש ִא ָׁשה ּובְ עָׁ לָּׁה‬
‫מתניתא בשיטת דרבי יהושע‪,‬‬
‫וְהָׁ יָׁה ִאם ֹלא ִת ְמצָׁ א חֵ ן בְ עֵ ינָׁיו כִי ָמצָא בָּה ע ְֶׁר ַות דָ בָר וְ כָׁתַ ב לָּׁה סֵ פֶ ר כְ ִריתֻ ת‬
‫דרבי יהושע אמר מקנא מתרה‬
‫ְשכַ ב ִאיש אֹתָׁ ּה‬
‫וְ נָׁתַ ן בְ יָׁדָׁ ּה ו ְִשלְ חָׁ ּה ִמבֵ יתוֹ‪ :‬ת"ל "בה" במדבר ה' (יג) ו ָׁ‬
‫לה על פי שנים ומשקה לה על‬
‫וְהוא ֹלא‬
‫וְהיא נ ְִטמָׁ ָאה וְ עֵ ד אֵ ין בָּה ִ‬
‫ישּה וְ נ ְִס ְת ָׁרה ִ‬
‫ִשכְ בַ ת ז ֶַרע וְ נֶעְ לַם מֵ עֵ ינֵי ִא ָׁ‬
‫פי שניים ודוחה אמר רבי מנא‬
‫נ ְִתפָׁ ָׁשה‪ :‬ולא בקינוי "בה" ולא בסתירה מיבעי ליה? ועונה הכי נמי קאמר‬
‫ואפילו כאהן תנא אתייא היא‪.‬‬
‫תלמוד לומר "בה" "בה" ולא בקינוי "בה" ולא בסתירה‪ ,‬ושואל וטומאה‬
‫דתני רבי יוסי בי רבי יהודה‬
‫בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן? ועונה נאמר כאן‬
‫אומר משום רבי אלעזר מקנא‬
‫"דבר" ונאמר להלן דברים יט' (טו) ֹלא יָׁקּום עֵ ד אֶ חָׁ ד בְ ִאיש לְ כָׁ ל עָׁ וֹן ּולְ כָׁל‬
‫לה על פי עד אחד או על פי‬
‫לשה עֵ ִדים יָׁקּום‬
‫חַ טָׁ את בְ כָׁ ל חֵ טְ א אֲ ֶשר ֶיחֱטָׁ א עַ ל ִפי ְשנֵי עֵ ִדים א ֹו עַ ל ִפי ְש ָׁ‬
‫עצמו‪ .‬ומשקה על פי שנים‪:‬‬
‫דָ בָר‪ :‬מה להלן בשני עדים אף כאן בשני עדים‪:‬‬
‫משנה ד' הלכה ד'‬
‫(ד) באו ביחד שני עדים עֵּד אחד אֹומֵּר נִ{י} ְטמֵּאת ְועֵּד אחד אֹומֵּר ֹלא נִ{י} ְטמֵּאת‪ ,‬או ִאשָה אֹומ ֶֶׁׁרת נִ{י} ְטמֵּאת‬
‫שנַי ִם‬
‫ְו ִאשָה אחרת אֹומ ֶֶׁׁרת ֹלא נִ{י} ְטמֵּאת‪ ,‬נשאר הספק ָהי ְתָ ה שֹותָ ה‪{ .‬עד} ( ֶׁאחָד) אֹומֵּר נִ{י} ְטמֵּאת {ועדים} (ּו) ְ‬
‫שנַי ִם אֹומ ְִרים נִ ְטמֵּאת ְו ֶׁאחָד אֹומֵּר ֹלא נִ{י} ְטמֵּאת‪ֹ ,‬לא ָהי ְתָ ה שֹותָ ה‬
‫אֹומ ְִרים ֹלא נִ{י} ְטמֵּאת‪ָ ,‬הי ְתָ ה שֹותָ ה מספק ‪ְ .‬‬
‫ואסורה לבעלה עולמית ‪:‬‬
‫בבלי סוטה לא' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה כח' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬עד אומר נטמאת‪ :‬ושואל‪ ,‬טעמא ששותה‬
‫גמ' גידול בר מיניימין אמר בשם רב‪ ,‬כל מקום שהכשירו‬
‫עדות האשה באיש‪ ,‬האיש מכחיש את האשה‪ ,‬והאישה‬
‫דקא מכחיש ליה עד אחר הא לא קא מכחיש ליה‪,‬‬
‫מכחשת את האיש‪ .‬ושואל ניתני עד אחד אמר ניטמאת‬
‫עד אחד מהימן ושואל‪ ,‬מנהני מילי? ועונה דתנו‬
‫ואישה אמרה לא ניטמית‪ .‬או אשה אמרה ניטמית‪ .‬ועד‬
‫רבנן‪ ,‬במדבר ה' (יג) וְ ָׁשכַ ב ִאיש אֹתָׁ ּה ִשכְ בַ ת‬
‫וְהיא נִטְ מָׁ ָאה‬
‫ישּה וְ נ ְִס ְת ָׁרה ִ‬
‫ז ֶַרע וְ נֶעְ לַם מֵ עֵ ינֵי ִא ָׁ‬
‫אחד אמר לא ניטמאת שותה מספק? ‪.‬ועונה אכן תניי‬
‫וְהוא ֹלא נ ְִתפָׁ ָׁשה‪ :‬בשנים הכתוב‬
‫ועֵּד אֵּין בָּה ִ‬
‫דבית רבי כן לומדים את המשנה ‪ ,‬תני בשם רבי נחמיה‬
‫מדבר‪ ,‬ושואל אתה אומר בשנים או אינו אלא‬
‫בעדויות של פסולי עדות הולכין אחר רוב עדות‪ .‬ומסביר‬
‫באחד? ועונה תלמוד לומר דברים יט' (טו) ֹלא‬
‫היך עבידה כגון שתי נשים ואשה אחת‪ ,‬עשו אותה כשני‬
‫י ָקּום עֵּד ֶׁאחָד ְבאִיש לְ כָׁל עָׁ וֹן ּולְ כָׁל חַ טָׁ את בְ כָׁל‬
‫עדים כשרים ועד אחד כשר ‪ .‬הדא דתימר כל זאת באשה‬
‫חֵ ְטא אֲ ֶשר ֶיחֱטָׁ א עַ ל ִפי ְשנֵי עֵ ִדים א ֹו עַ ל ִפי‬
‫ונשים‪ .,‬אבל אם היו מאה נשים‪ ,‬ועד אחד כשר‪ ,‬דינם‬
‫לשה עֵ ִדים יָׁקּום דָׁ בָׁ ר‪ :‬ממשמע שנאמר "לא‬
‫ְש ָׁ‬
‫כעד בעד אינון‪ .‬רב אדא בר אחוה אמר‪ ,‬עד אחד נאמן‬
‫יקום עד" האם איני יודע שהוא אחד מה תלמוד‬
‫לטמאותה‪ .‬אבל אין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה‪.‬‬
‫אמר רב חסדא מה טעם אמרו עד אחד נאמן לטמאותה‬
‫מפני שרגלים לדבר שכבר קנא בעלה לה בעדים ‪ .‬שמעון‬
‫בר אבא אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬כאן עד מעיד שנטמאה ועד‬
‫מעיד שלא נטמאה לא היתה שותה‪ ,‬ובעגלה ערופה‬
‫שנמצאה גופה בדרך ועד מעיד שפלוני הרגו ועד מעיד‬
‫שלא הרגו היו עורפין‪ ,‬רב אמר שני עדים המכחישים זה‬
‫את זה היתה שותה מספק‪ ,‬ושואל‪ ,‬מתניתא פליגא על‬
‫רב‪ ,‬עד אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה‬
‫שותה‪ .‬ומדייק הא בעד אחד לא היתה שותה‪ .‬ועונה פתר‬
‫לה רב בפסולי עדות‪ .‬ושואל ואין בפסולי עדות אמור‬
‫סיפא שנים אומרים ניטמאת‪ .‬ועד אחד אומר לא נטמאת‬
‫לא היתה שותה‪ ,‬הא עד בעד לא היתה שותה‪ .‬ושואל והיך‬
‫רב אמר היתה שותה? ‪ .‬רבי יוחנן אמר לא היתה שותה‪.‬‬
‫ושואל מתניתא פליגא על ר' יוחנן‪ ,‬שנים אומרים ניטמאת‬
‫ועד אמר לא ניטמאת לא היתה שותה ומדייק הא עד בעד‬
‫היתה שותה‪ .‬ועונה פתר לה רבי יוחנן בפסולי עדות‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬אין בפסולי עדות אמור ראשה‪ ,‬עד אומר נטמאת‬
‫ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה‪ ,‬הא עד בעד היתה‬
‫שותה‪ ,‬ושואל היך רבי יוחנן אמר לא היתה שותה? ועונה‪,‬‬
‫אמרין בשם ר' שמואל בפסולי עדות היא מתניתא‪ .‬אלא‬
‫מה‪ ,‬אמרין בשם רבי שמואל בסתירה אחרת בפני שני‬
‫עדים היא מתניתא‪ .‬ושואל ומסביר רבי זעירא בעא קומי‬
‫רבי מנא מהו בסתירה אחרת היא מתניתא? ועונה‪ ,‬אמר‬
‫ליה כן אמר ר' יוחנן בשם רבי ינאי‪ ,‬כל ההן פירקא‬
‫משקינא לה ונסתרה‪ .‬מדובר כאשר נסתרה בפני שנים‪,‬‬
‫אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת בתוך כדי סתירה‪ ,‬יש‬
‫כאן סתירה ויש כאן טומאה‪ .‬ואם מעיד ראיתיה נטמאת‬
‫לאחר כדי סתירה‪ ,‬יש כאן סתירה בעדים ואין כאן טומאה‪.‬‬
‫היו שלשה עדי סתירה אחד אומר אני ראיתיה שנטמאת‬
‫בתוך כדי סתירה‪ .‬יש כאן סתירה ואין כאן טומאה‪ .‬לאחר‬
‫כדי סתירה אין כאן סתירה ואין כאן טומאה מספק‪,‬‬
‫וההסבר הוא היו שלשה אחד אומר אני ראיתיה שלא‬
‫ניטמאת בתוך כדי סתירה‪ ,‬מה את עבד לה כעדות שבטלה‬
‫מקצתה בטלה כולה או תתקיים העדות בשאר השניים ויש‬
‫סתירה ‪ .‬ועונה‪ ,‬אמר רבי אבמרי מכיון דאת אמר בעידות‬
‫שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא‪ ,‬שתתקיים‬
‫העדות בשאר‪ ,‬מפני שרגליים לדבר‪:‬‬
‫לומר אחד? זה בנה אב בתורה כל מקום שנאמר‬
‫"עד" כוונת התורה הרי כאן שנים עד שיפרוט‬
‫לך הכתוב אחד‪ ,‬ואמר רחמנא תרי לית בה אלא‬
‫חד‪ ,‬והיא לא נתפשה ולא היה מעשה אונס מכל‬
‫מקום אסורה‪ ,‬ושואל וכיון דמדאורייתא עד אחד‬
‫מהימן‪ ,‬אידך העד האחר היכי מצי מה כוחו‬
‫שיוכל מכחיש ליה? והא אמר עולא כל מקום‬
‫שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין‬
‫דבריו של אחד במקום שנים‪ ?,‬ועונה‪ ,‬אלא אמר‬
‫עולא‪ ,‬תתקן תני לא היתה שותה‪ ,‬וכן אמר רבי‬
‫יצחק לא היתה שותה‪ ,‬ורבי חייא אמר היתה‬
‫שותה ושואל לרבי חייא קשיא דעולא? ועונה‬
‫לא קשיא כאן שותה כשבאו העדים בבת אחת‬
‫כאן לא שותה כאשר באו העדים בזה אחר זה‪,‬‬
‫תנן עד אומר נטמאת‪ ,‬ושנים אומרים לא נטמאת‬
‫היתה שותה‪ ,‬ומדייק הא חד וחד לא היתה שותה‬
‫ושואל‪ ,‬תיובתא דרבי חייא‪ ,‬ועונה אמר לך רבי‬
‫חייא וליטעמיך אימא סיפא‪ ,‬שנים אומרים‬
‫נטמאת ואחד אומר לא נטמאת לא היתה שותה‪,‬‬
‫הא חד וחד היתה שותה? ועונה אלא כולה‬
‫בפסולי עדות שבאו להעיד ור' נחמיה היא‪,‬‬
‫דתניא רבי נחמיה אומר כל מקום שהאמינה‬
‫תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי‬
‫נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד‪ ,‬ועונה‬
‫עוד ואיכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר‬
‫מעיקרא‪ ,‬והוא הראשון אפילו מאה נשים נמי‬
‫כעד אחד דמיין‪ ,‬והכא במאי עסקינן כגון דאתאי‬
‫אשה מעיקרא‪ ,‬ומסביר ותרצה לדרבי נחמיה‬
‫הכי‪ ,‬ר' נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה‬
‫עד אחד הלך אחר רוב דיעות ועשו שתי נשים‬
‫באשה אחת כשני אנשים באיש אחד‪ ,‬אבל שתי‬
‫נשים באיש אחד‪ ,‬כי פלגא ופלגא דמי‪ ,‬ושואל‬
‫עכשיו ותרתי מקרים בפסולי עדות למה לי?‬
‫ועונה מהו דתימא‪ ,‬כי אזלינן בתר רוב דיעות‬
‫לחומרא אבל לקולא לא אזלינן‪ ,‬קא משמע לן‪:‬‬
‫הדרן עלך מי שקינא‪:‬‬