‫חדשות במקרקעין‪ ,‬תכנון ובניה ומוניציפאלי‬ ‫לכניסה לאתר ‪ -‬לחץ כאן‬ ‫משרדנו בתקשורת‬ ‫עיניים גדולות‪ 3‬סירבו להצעת רכישה בסך ‪ 33‬מיליון ש``ח ונתבעים ע``י עיריית ת``א‬ ‫לשפץ את הנכס‬ ‫שנה אחרי שסרבו להצעות לרכישת הבניין‪ ,‬נתבעים דיירי הבניין באמצעות משרד עוה"ד אילן‬ ‫שרקון המייצג את עיריית ת"א‪ ,‬לשפץ את הנכס על חשבונם‪ .‬לכתבה לחץ כאן‬ ‫עיריית ר``ג אישרה תוכנית פינוי בינוי ברחוב יהושע‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה העבירה תוכנית‪ ,‬שבמסגרתה ייהרסו שני בניינים ו‪96-‬‬ ‫דירות ובמקומם ייבנו שלושה בניינים בני ‪ 360‬יחידות דיור של ‪ 4‬ו‪ 5-‬חדרים‪ .‬דיירי הבניינים‬ ‫מיוצגים באמצעות משרדו של עו"ד אילן שרקון‪ .‬לכתבה לחץ כאן‬ ‫פרוייקט פינוי בינוי ברמת גן הופקד בועדה המחוזית לתכנון ובניה‬ ‫פרויקט פינוי בינוי ברחוב נוה יהושע בר"ג‪ ,‬הופקד בוועדה המחוזית‪ .‬דיירי הבניין מיוצגים‬ ‫באמצעות עו"ד אילן שרקון‪ .‬לכתבה לחץ כאן‬ ‫עו``ד לרוץ איתו‬ ‫הקריירה התובענית וסדר היום העמוס לעייפה‪ ,‬גורמים לעורכי דין רבים להשאיר את‬ ‫הפעילות הספורטיבית מחוץ לתחום‪ ,‬אך ישנם כאלה אשר טרנד הכושר לא פוסח גם עליהם‪.‬‬ ‫אך נראים חייהם של עוה"ד המצליחים‪ ,‬המשלבים בין קריירה לספורט‪ .‬לכתבה לחץ כאן‬ ‫משרדנו בפסיקה‬ ‫מקרקעין – שימושים חורגים‬ ‫תביעה שהוגשה על ידי התובעים מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬רשות נחל הירקון ועיריית הוד‬ ‫השרון כנגד רמת הדר כפר שיתופי להתיישבות חקלאית וכנגד מספר חברים באגודה לסילוק‬ ‫יד ופינוי‪ .‬כן התבקש סעד הצהרתי לפיו ביטל המינהל כדין את הסכם השכירות לגבי‬ ‫מקרקעין אלה‪.‬‬ ‫ת"א ‪ 5018-07‬מנהל מקרקעי ישראל ואח' נ' רמת‪-‬הדר כפר שיתופי להתיישבות חקלאית‬ ‫בעמ ואח'‬ ‫מקרקעין ‪ -‬רשות במקרקעין ‪ -‬שימושים חורגים‬ ‫לטענת המינהל ניתנה על ידו רשות לכפר חמד להחזיק ולהשתמש במשבצת הכפר לצורך‬ ‫שימושחקלאי על ידי המושב והחברים בו ‪.‬תנאי הרשות נקבעו בחוזה המשבצת והנתבעים‬ ‫אף הם כפופים לתנאי הרשות‪ .‬לטענת המינהל בביקורות שנערכו על ידי פקח המינהל הוברר‬ ‫כי הנתבעים עושים במקרקעין שימושים חורגים שלא למטרה חקלאית‪ ,‬בניגוד לחוזה‬ ‫המשבצת‪ ,‬בניגוד לדין‪ ,‬ושלא על פי תנאי הרשות שמכוחה הם מחזיקים במקרקעין‪.‬‬ ‫ת"א ‪ 4203-05‬מנהל מקרקעי ישראל ‪ -‬תל אביב ואח' נ' איזובצקי ואח'‬ ‫דייר מוגן – עתירה מנהלית כנגד מכרז מקרקעין‬ ‫העותרים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬הינם דיירים מוגנים‪ .‬המשיבה‪ ,‬המנהלת את נכסי רשות הפיתוח עבור‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬החליטה על עריכת מכרז פומבי לשיווק המגרש האמור‪ .‬העותרים‬ ‫מבקשים כי בית המשפט יורה על ביטול ההחלטה על עריכת המכרז‪ ,‬בהיותה נוגדת את כללי‬ ‫הצדק הטבעי‪ .‬לטענתם הם מתגוררים בדירה משנת ‪ ,53‬ואף ביקשו במהלך השנים לרכוש‬ ‫את הדירה‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי דין העתירה להידחות‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 39623-10-01‬קפילוטו ואח' נ' עמידר‪ -‬החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ‬ ‫חדשות בפסיקה‬ ‫מקרקעין ‪ -‬זכויות במקרקעין – הוכחתן – מקרקעין שאינם מוסדרים‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בי‪-‬ם‪ ,‬ב ו נקבע כי לא הוכח כי זכות הבעלות ב‪57-‬‬ ‫חלקות מקרקעין במזרח ירושלים )להלן‪ :‬המקרקעין או החלקות( שייכת למערערים וכי‬ ‫הרישום בפנקסי המקרקעין כפי שהוא כיום‪ ,‬על שם המשיבים‪ ,‬משקף נכונה את הבעלות‬ ‫במקרקעין‪.‬‬ ‫במסגרת פסה"ד‪ ,‬נידרש ביהמ"ש לסיווג המקרקעין‪ :‬על פי החקיקה העותומאנית‪ ,‬חולקו‬ ‫המקרקעין לחמישה סוגים‪ :‬מולּכ‪ ,‬מירי‪ ,‬מתרוכה‪ ,‬ווקף או מוקופה‪ ,‬ומואת‪ .‬ביהמ"ש עומד‬ ‫בקצרה ובקליפת אגוז על ההבדלים בין סוגי המקרקעין השונים‪ .‬כן הוסברו הביטויים‬ ‫"אלמקאטעה" או "מוקטעה" ו"מולחק"‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי דין הערעור להידחות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 8954/06‬ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו מעו נ' האפוטרופוס הכללי‬ ‫מקרקעין – הערת אזהרה – רישומה‬ ‫בין הצדדים נחתם הסכם עקרונות לפיו ייחתם בהמשך הסכם קומבינציה‪ .‬כעבור כעשר שנים‬ ‫הגישה המבקשת תביעה לאכיפת העסקה ובמסגרתה ה יא מבקשת רישום הערת אזהרה על‬ ‫המקרקעין בדבר קיומם של הליכים משפטיים‪ .‬בקשתה נדחתה בבימ"ש קמא ומכאן הבקשה‬ ‫לרשות ערעור‪ .‬ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי‪ :‬רישום הערת האזהרה נחוץ על מנת‬ ‫לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בתביעה וכן כדי למנוע פגיעה אפשרית בצדדים‬ ‫שלישיים‪ ,‬העלולים להתקשר עם המשיבים בעסקה הנוגעת למקרקעין נושא המחלוקת בלא‬ ‫שיהיו מודעים לקיומו של ההליך המשפטי התלוי ועומד ביחס אליהם בין המבקשת למשיבים‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 3838/10‬יפתח בנאי ובניו נ' כולל אברכים חיפה (ישיבת הגר"א)‬ ‫מקרקעין – מקרקעי ישראל – שינוי ייעוד‬ ‫)החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' ‪ -972‬הוראות‬ ‫מעבר(‬ ‫העותר ביקש להשיב קרקעות חקלאיות למינהל במסגרת החלטה המעניקה פיצוי מוגדל‪.‬‬ ‫הליכי התכנון הנוגעים למקרקעין לא הושלמו בטרם בוטלה ההחלטה האמורה בבג"ץ‪.‬‬ ‫הוראות מעבר שקבע המשיב הורו כי חוכר שהסתמך על ביצוע ההחלטה וכן שהייתה תכנית‬ ‫קיימת בעניינו במועד שנקבע יזכה לפיצוי המובטח‪ .‬בקשת העותר לפי הוראות המעבר‬ ‫נדחתה ומכאן העתירה‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 3101/08‬כפר הנוער יוהנה נ' מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫מקרקעין – עיסקה במקרקעין – דרישת הכתב‬ ‫בתביעה שהגישו המשיבים בבימ"ש קמא‪ ,‬ביקשו לאכוף הסכם מכר מקרקעין כעשרים ושש‬ ‫שנים לאחר ההתקשרות באותו הסכם ובלא שהיה בידם לצרף לתביעה את ההסכם שלקיומו‬ ‫טענו‪ .‬המערערים מצדם כפרו בכך שמכרו את המקרקעין למשיבים וטענו כי מעולם לא פגשו‬ ‫בהם ואינם מכירים אותם‪ .‬ביהמ"ש העליון דחה את הערעור‪ ,‬מהטעמים הבאים‪ :‬אי צירוף‬ ‫ההסכם לתביעה מעמיד מציב בפני המשיבים קושי לא מבוטל‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬אין מדובר‬ ‫במשוכה בלתי עבירה במובן זה שהצגת ההסכם הכתוב איננה תנאי בלעדיו אין להוכחת‬ ‫קיומו‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 7119/08‬עזרי חיימי נ' ליאת שמיר‬ ‫מקרקעין – התיישנות – זכות שביושר וגם התיישנות – נאמנות – המועד שבו נולדת‬ ‫עילת התובענה‪.‬‬ ‫בין קק"ל לבין הנתבעים נעשו חילופי המקרקעין בעקבות הסכם‪ ,‬אולם העסקה לא הסתיימה‬ ‫ברישום‪ .‬התביעה הוגשה בכדי להסדיר את רישום הבעלות בחלקה‪ .‬המערער טען כי‬ ‫התביעה התיישנה‪ .‬ביהמ"ש העליון דחה את הערעור בטענה‪ ,‬כי‪ :‬על פי הילכת חוסין‪,‬‬ ‫והפרשנות המשפטית שניתנה בה לסעיף ‪)159‬ב( לחוק המקרקעין‪ ,‬תביעה לקיום זכות לא‬ ‫רשומה במקרקע ין מוסדרים אינה חסינה מהתיישנות‪ .‬חסינות מהתיישנות הן רק תביעות‬ ‫לאכיפת זכויות רשומות במקרקעין מוסדרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬סעיף ‪)159‬ב( אינו חל עליהן‪ ,‬ומערכת‬ ‫היחסים המשפטית בין הצדדים כפופה לדיני ההתיישנות‪ .‬על חוזה מכר שקדם לחוק‬ ‫המקרקעין חלים דיני היושר האנגליים‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 11422/04‬עזבון המנוח עבדאלכרים זועבי נ' מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫מקרקעין – בית משותף – שאינו רשום – רכוש משותף‬ ‫בבניין שלא נרשם כבית משותף‪ ,‬ובחוזי החכירה שנחתמו לאחר חקיקתו של חוק בתים‬ ‫משותפים‪ ,‬וטרם כניסתו לתוקף של חוק המכר )דירות( לא נאמר כי הבניין יירשם כבית‬ ‫משותף – הרי שאף אם שומה על המוכר להראות כי כוונת הצדדים הייתה להוציא שטח‬ ‫מסוים מן הרכוש המשותף‪ ,‬מדובר בנטל קל יותר מזה שהונהג ביחס למקרים בהם הבית‬ ‫רשום כבית משותף או שהוסכם‪ ,‬במפורש או במשתמע‪ ,‬שהוא יירשם ככזה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 447/07‬לאה הלברשטיין נ' הדס קולובסקי‪-‬גוברין‪ ,‬פורמלי ואח'‬ ‫מקרקעין – הקדש – הצהרה על קיום הקדש ‪ -‬עירייה‬ ‫המבקשת היא עמותה המנהלת ומפעילה בית כנסת‪ .‬בתובענה זו עותרת המבקשת‬ ‫להצהרה‪ ,‬כי בית הכנסת ה וא הקדש ציבורי לצרכי ציבור ודת‪ ,‬אף בהעדר כתב הקדש‪ ,‬או‬ ‫לחילופין‪ ,‬כי הוענקה לה רשות בלתי הדירה להפעילו‪ .‬בה"מש המחוזי דחה את הבקשה‬ ‫בטענה‪ ,‬כי‪ :‬העירייה משמשת כנאמן הציבור בכל פעולותיו ונאמנות זו מחייבת את העירייה‬ ‫להפעיל את סמכותה מתוך דאגה לאינטרס הציבורי‪ ,‬קל וחומר כאשר מדובר בהקצאת‬ ‫מקרקעין‪ ,‬שהם המשאב החשוב שבמשאביה של העירייה‪.‬‬ ‫ה"פ ‪ 001-10‬אגודת בית הכנסת מאיר ‪ -‬רמות בן גוריון נ' רשם ההקדשות ואח'‬ ‫תכנון ובניה‬ ‫תכנון ובנייה – תכניות – פירושן‬ ‫המערערת היא בעלת מגרש בחוף הצפוני באילת‪ ,‬עליו בנוי מגרש מסחרי בן קומה אחת‪.‬‬ ‫המערערת ביקשה להוסיף על הבניה הקיימת שתי קומות‪ ,‬לטענת המערערת התמ"א שחלה‬ ‫על המגרש‪ ,‬מאפשרת לה את הבניה המבוקשת‪ .‬בהמ"ש העליון דחה את הערעור בטענה‪,‬‬ ‫כי‪ :‬תכניות מתאר נהנות ממעמד נורמטיבי של חוק ועל כן העקרונות לפרשנותן זהים בעיקרם‬ ‫לעקרונות פרשנותו של דבר חקיקה‪ .‬קרי בחינת לשון הטקסט ואיתור אותה פרשנות לשונית‬ ‫מבין כלל הפרשנויות הלשוניות אשר תגשים באופן המיטבי את מטרות החקיקה ובענייננו‪,‬‬ ‫תכליתה של הוראות תמ"א ‪.13‬‬ ‫עע"ם ‪ 10277/06‬חברת פנינת אילת בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז‬ ‫הדרום ואח'‬ ‫רשויות מקומיות – ארנונה – מחזיק בנכס ‪ -‬המועד לתחילת החיוב בארנונה‬ ‫העותרת הינה חברת בנייה שהקימה מספר יחידות דיור‪ ,‬בגינן היא חויבה בתשלום ארנונה‪,‬‬ ‫מים ואגרות שונות‪ .‬בתביעה טוענת העותרת‪ ,‬כי הטלת החיובים על ידי העירייה נעשתה‬ ‫שלא כדין‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קיבל באופן חלקי את טענות העותרת בקובעו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי‪ :‬בפקודת העיריות אין‬ ‫הגדרה מהו יום גמר הבנייה של בניין‪ ,‬ומתי הוא הופך לנשוא לחיוב בארנונה‪ .‬בפסיקה עוצב‬ ‫המבחן הפונקציונאלי‪ ,‬שאלת התאמתו של המבנה לאכלוס הנה שאלה עובדתית התלויה‬ ‫בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה‪ .‬מבחני משנה נוספים הם המבחן הפורמאלי‪ ,‬והמבחן‬ ‫המעשי‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 2-10‬חברת לוקי בע"מ נ' עיריית נצרת עלית‬ ‫רשויות מקומיות – ארנונה – הטלתה – מבנה שבנייתו לא הושלמה‬ ‫עניינה של העתירה במבנה בן שלוש קומות ומרתף שבבעלות העותר‪ .‬בשנת ‪ 2003‬הגישה‬ ‫העירייה נגד העותר תביעה בסדר דין מקוצר‪ ,‬לתשלום ארנונה בגין המבנה לשנים ‪2002-‬‬ ‫‪ .2003‬הע ותר טען במסגרת הגנתו כנגד התביעה הקודמת כי בניית המבנה לא הסתיימה‪,‬‬ ‫וכי משום כך העירייה אינה זכאית לחייב אותו בתשלום ארנונה בגינו‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 7920-11‬מרידור נ' עיריית יהוד‬ ‫משרד עורכי דין אילן שרקון ושות' מת מחה בתחום דיני המקרקעין על היבטיו‬ ‫השונים‪ ,‬ואף מדורג כאחד המשרדים המובילים בתחום דיני המקרקעין ע"י חברת‬ ‫המידע העסקי ‪ .B&D‬המשרד מונה ‪ 18‬עורכי דין בבעלותו של עו"ד אילן שרקון‬ ‫אשר מכהן גם כיו" ר ועדת קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין‪ .‬עוד על משרד‬ ‫אילן שרקון ושות'‪ -‬לחץ כאן‬ ‫לייעוץ בתחום המקרקעין‪ -‬לחץ כאן‬