בעיולי הפסיקה השפעת גירושיו של ה מ ב ו ט ח ונישואיו מחדש על זפויות מכוח פ ו ל י ס ה לביטוח חיים )ע״א 138/74ח פ ? י ן נ ׳ חפ?ין ו ־ מ נ ו פ ק ט ו ר ר פ לייף א י נ ש ו ר ג פ ? ו מ פ נ י ( * העובדות .ב מ ק ר ה ז ה ע ר ך ה מ ב ו ט ח א פ ר י ם חםקין ביטוח חיים ו ק ב ע כ נ ה נ ה א ת א ש ת ו ד י נ ה ״״.אם ה י א בחיים ,א ח ר ת הזוג. ב ת ־ ש ב ע חסקין״. ב ת -ש ב ע היא ב ת ם ש ל בני ב ש נ ת 1970נ ת ג ר ש ו ב נ י הזוג .ה מ ב ו ט ח נ ש א אשד! ש נ י ה ומנישואין א ל ה נ ו ל ד ו ל ו ש ל ו ש ה ילדים .ב מ ל ח מ ת י ו ם ה כ י פ ו ר י ם נ פ ל ה מ ב ו ט ח ו נ ת ע ו ר ר ה ה ש א ל ה מ י זכאי ל ק ב ל א ת ד מ י הביטוח .ב ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ח ו ז י פ ס ק ה ש ו פ ט ש .ל ו ב נ ב ר ג כ י ה נ ה נ י ת ה ר ש ו מ ה ב פ ו ל י ס ה ) א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ נ ו ח ( א י נ נ ה ז כ א י ת לדמי ה ב י ט ו ח ו כ י א ף ה א ש ה ה ש נ י ה ל א ר כ ש ה זכויות ל פ י הפוליסה .ד מ י ביטוח שייכים ל ע ז ב ו ן ו ה ם יגיעו ,איפוא ,ל א ש ת ו ה ש נ י ה ש ל ה מ נ ו ח ו ל א ר ב ע ת ילדיו ב ת ו ר יורשים. פ ס ק הדין ה מ ח ו ז י א ו ש ר ב ב י ת ה מ ש פ ט העליון ב ע ״ א 138/74הנ״ל ,ב פ ס ק דין מ פ י ה ש ו פ ט זוסמן. עניין כיטוהי ה צ ד ד י ם ל א ט ע נ ו כ י זכויותיהן ש ל מ י מ ה ת ו ב ע ו ת נ ש ל ל ו מ ח מ ת ה ע ד ר עניין ביטוחי ,אד ב י ת ה מ ש פ ט העליון ה ת י י ח ס ל ש א ל ה זו מיוזמתו. השופט זוסמן ה צ ב י ע ע ל כ ך ש ד ר י ש ת העניין ה ב י ט ו ח י נ ו ב ע ת ב א נ ג ל י ה מ ה ו ר א ו ת ה־ Life Assurance Act, 1774״ואילו א צ ל נ ו ת מ צ א ה ש א ל ה א ת פ ת ר ו נ ה , ל ג ב י פ ו ל י ס ו ת ש ה ו צ א ו א ח ר י צ א ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ,תשל״ג— 1973ב מ ס ג ר ת ס ע י ף )32א( ל א ו ת ו חוק״ 1 )סעיף ז ה ק ו ב ע ב ע י ק ר ו כ י ח ו ז ה ש ל מ ש ח ק ה ג ר ל ה א ו הימור כ מ ו ג ד ר ב ס ע י ף א י נ ו ע י ל ה ל א כ י פ ה א ו לפיצויים — ד.פ .(.מ ש מ ע ,עניין ב ד - ב י ט ו ח ש ה י ה ל צ ד לחוזה ,מ ו צ י א א ת ה ע י ס ק ה מ ג ד ר ה ה ו ר א ה ש נ ק ב ע ה ב ס ע י ף ה נ ״ ל ל ג ב י ח ו ז ה ש ל הימור. ח ת י ב י ט ו ח חיים א י נ ם נ ח ש ב י ם ב א נ ג ל י ה חוזי שיפוי ו ד ר י ש ת העניין ה ב י ט ו ח י * פ״ד ל).365 (2 שפ בע׳ .368 1 413 החוזי א י נ נ ה ח ל ה ע ל י ה ם .ב י ש ר א ל אין ה ו ר א ו ת ס ט ט ו ט ו ר י ו ת ה מ ת י י ח ס ו ת ב מ י ש ר י ן 2 ל ס ו ג י י ת העניין ה ב י ט ו ח ב ב י ט ו ח חיים י .אולם ,ב צ ד ק ציין ה ש ו פ ט זוסמן כ י ה ע ד ר , עניין ביטוחי ע ל ו ל ל ה פ ו ך א ת ה ב י ט ו ח להימור ,ו ב ת ו ר ש כ ז ה ע ל ו ל ו ת ל ח ו ל ע ל י ו דוגמת א ל ה שבס׳ )32א( הוראות ל ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( , תשל״ג—1973 4 )להלן ח ו ק החוזים(. בעניין ש ב פ נ י נ ו ציין ה ש ו פ ט זוםמן כ י ל א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ נ ו ח ה י ה ע נ י י ן ב י ט ו ח י בחייו ב ש ע ת ע ר י כ ת ה ב י ט ו ח .עניין ביטוחי ז ה ד י בו ,א ף א ם ה ו א פ ג ל פ נ י מ ו ע ד ה פ ט י ר ה מ ח מ ת הגירושין .ד ב ר י ם א ל ה עולים ב ק נ ה א ח ד ע ם ה פ י ר ו ש ש נ י ת ן ^• Ufe Assurance Aetה א נ ג ל י ,ו כ ו ח ם י פ ה ל ג ב י ד ר י ש ת העניין ה ב י ט ו ה י 5 הסטטוטורי*. א ל א ש ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י ד ו מ נ י כ י ש א ל ת העניין ה ב י ט ו ח י ש ל ה נ ה נ ה ה נ ק ו ב בפוליסה משום ) א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ נ ו ח ( ל א היתד ,צ ר י כ ה כ ל ל ל ה ת ע ו ר ר .זאת, ש ה ב י ט ו ח ל א נ ע ר ך ע ל -י ד י ה נ ה נ ה א ל א ע ל -י ד י ה מ נ ו ח עצמו ,ו ה ע ק ר ו ן ה כ ל ל י ה נ ו ה ג בדין ה א נ ג ל י ה ו א ש ל א ד ם עניין ביטוחי בחייו הוא .א ד ם יכול ,איפוא, ל ב ט ח א ת חייו ב כ ל ס כ ו ם שייראה ל ו ו ה ה ס כ ם ה ו א ב ג ד ר ב י ט ו ח ואין ה ו א נ ח ש ב להימור .מכאן ,מ ק ו ם ש ב ע ל ה פ ו ל י ס ה ב י ט ח א ת חייו ו נ ק ב ב צ ד ג׳ כ נ ה נ ה ,מ ק ו ב ל ת ה ד ע ה ש ת ו ק ף ה ב י ט ו ח א י נ נ ו מ ו ת נ ה ב כ ך שיהיה ל נ ה נ ה עניין ביטוחי ב ח י י ב ע ל ה פ ו ל י ס ה .ת ו ק ף ה ב י ט ו ח )וכן ז כ ו ת ו ש ל ה נ ה נ ה ( מ ו ש ת ת י ם ב מ ק ר ה ז ה ע ל העניין ה ב י ט ו ח י ש י ש ל ב ע ל ה פ ו ל י ס ה בחייו ה ו א י. Ass. (1854) 139 E.R. 465. 2 D a l b y v. I n d i a Life אך קיימת לגביהם באנגליה דרישת העניין הביטוחי הסטטוטורי .בסוגיית העניין הביטוחי ראה פ׳ גולדשטיין ״אינטרס ,בר ביטוח׳ — עיון מחדש במושג מקובל" עיוכי משפט ד )תשל״ה( .67 חוק הביטוח העותומני ,אשר ס׳ ד בו מרמז ,אולי ,על דוקטרינת העניין הביטוחי, 3 עוסק בביטוח רכוש ואיננו דן בביטוח חיים ואף לא בביטוח אחריות. * ס״ח ,118והשווה גם חוק העונשין תשל״ז— ,1977ס״ח 226סע׳ .235—224זאת ,אף שלדעתי אין בכוחה של הדוקטרינה האנגלית בדבר עניין ביטוחי למתוח ,בכל מקרה, קו מבחין בין חוזה ביטוח לחוזה הימורים וניתן לתאר מקרים בהם לא ייחשב המבוטח כבעל עניין ביטוחי ,במובנו בדין האנגלי ,ובבל זאת לא יהיה ההסכם בגדר הימור. 1925—619.M a c a u r a v. N o r t h e n As .465 3 4 8 5 דרישת 1 ] C ) . . A E.R139 העניין הביטוח החוזי )שניתן לומר עליה כי היא נובעת מאופיו של החווה 6 כחוזה שיפוי( ,הנכללת בחוזי ביטוח שהינם בגדר חוזי שיפוי ,מחייבת קיום עניין ביטוחי בשעת קרות הנזק .ראה פסק הדין בעניין M a c a u r aהנ״ל .אך ,כאמור. בעניין שבפנינו מדובר בביטוח חיים שאיננו בגדר חוזה שיפוי. של ,את פסק הדין בעניין Ins. Co. 7 and Accident L a n g f o r d v. N a t i o n a l Life )173 S.W. 414 (1915 וכן T e x t O n I n s u r a n c e L a w (St. Paul, 1971) 119 Keeton, Basic R.E. et seq. 124, 43 American Jurisprudence 2d (Rochester, 1969) 531 et seq. מדובר במקרה שבו נעשה הביטוח בתום לב על ידי בעל הפוליסה לטובת צד ג׳ ,ולא במקרה שבו נעשה ,מלכתחילה ,רק כמסווה להסכם הימורים ועל מנת לאפשר לצד ג׳ 414 מעמדו של נהנה)מוטב( חינם ,נהנה בתמורה ונהנה שהצדדים חפשיימ לשלול זכותו ס׳ 36ל ח ו ק החוזים ע ו ס ק ב ס ו ג י ה מ ת י ר ש א י ם הצדדים ל ש ל ו ל א ת זכות האם ה צ ד ה ש ל י ש י ) ה מ כ ו נ ה ב ח ו ק ״ ה מ ו ט ב ״ ( ,כ א ש ר ה ש א ל ו ת ה מ כ ר י ע ו ת הן ה ו ד י ע א ח ד ה צ ד ד י ם ל מ ו ט ב ע ל ז כ ו ת ו )ס׳ )36א( ל ח ו ק ( ו ה א ם מ ד ו ב ר ב ח י ו ב שיש ל ק י י מ ו ע ק ב מ ו ת ו של א ד ם ) ד ו ג מ ת ח י ו ב על פ י חוזה ביטוח( ,א ו ב ח י ו ב אחר . 8 א ל א ש ב ע י נ י אין זה ה ש י ק ו ל ה י ח י ד ש ל א ו ר ו י ק ב ע באיזו מ י ד ה א י ת נ ה זכותו ש ל ה צ ד ה ש ל י ש י ) ״ ה מ ו ט ב ״ ( ועד כ מ ה מ ו ג נ ת או ״ מ ש ו ר י י נ ת ״ היא .ב ע נ י י ן זה ר א ו י שיהיו קיימים ש י ק ו ל י ם נ ו ס פ י ם . ב ח ו ז י ם ל ט ו ב ת צ ד ש ל י ש י נ י ת ן ל ה ב ח י ן בין ה מ ק ר ה ש ב ו ה י ה ה צ ד השלישי ב ג ד ר מ ק ב ל מ ת נ ה ש ל א ח ד ה צ ד ד י ם )או ש ל ש נ י ה ם ( .ל ב י ן ה מ ק ר ה ש ב ו נ ע ר ך ה ה ס כ ם ל ט ו ב ת ה צ ד ה ש ל י ש י ב ע ק ב ו ת ה ס ד ר ב ת מ ו ר ה ש ע ר ך א י ת ו א ח ד ה צ ד ד י ם )או שניהם(. צ ד שלישי ה נ כ ל ל בקטגוריה הראשונה יכונה על־ידי כ נ ה נ ה )או ״מוטב״( — חינם ,ו צ ד ש ל י ש י ה נ כ ל ל ב ק ט ג ו ר י ה ה ש נ י ה י כ ו נ ה כ נ ה נ ה )או ״ מ ו ט ב ״ ( — ב ת מ ו ר ה . ה ש י מ ו ש ב מ ו ש ג ה ת מ ו ר ה ב ה ק ש ר זה כ ו ו נ ת ו ל י צ ו ר ה ת א מ ה מ ס ו י י מ ת ל מ י נ ו ח ש ב ח ו ק ה מ ת נ ה תשכ״ח— ) 1968ל ה ל ן ח ו ק ה מ ת נ ה ( ,ואין ה כ ו ו נ ה ל ת מ ו ר ה ב ג ד ר הדין 9 ה א נ ג ל י .ה ה ב ח נ ה בין ש ת י ה ק ט ג ו ר י ו ת א י נ נ ה ת מ י ד ק ל ה ו ק י י מ ו ת א ף א פ ש ר ו י ו ת ביניים .10 Kecton בספרו הנ״ל ע׳ 1(13 -532 1 ו120 9 1 S לרכוש ביטוח על חייו של בעל הפוליסה בהם אין לו כל עניין ביטוחי .ראה . A 2 . A m . Jur שאלה קרובה במקצת מתעוררת במקרה של המחאת זכויות בפוליסת ביטוח חיים לאדם שאין לו עניין ביטוחי בחיי המבוטח .בנקודה זו קיימת מחלוקת בפסיקה האמריקאית. נראה כי משקל ההלכה נוטה להכיר בתוקף ההמחאה )אף זאת בתנאי שהביטוח לא בGrigsbyv.- נעשה מראש כמסווה להימור( .ראה את פסק דינו של השופט הולמס 43 . U . 56 . L . E d 1 4 9 , אך קיימות גם אסמכתאות נוגדות .ראה ב)-1953(1313 A.L.R 30 8 9 101 Kecton בספרו הנ״ל ע׳ 124ואילך והערה . d 2 . זוהי ההבחנה בין ס׳ )36א( ל)36-ב( .בנושא זה ראה ג׳ שלו ,חוזה לטוכת צד שלישי )פירוש להוקי החוזים ,בעריכת ג׳ טדסקי ,המכון למחקרי חקיקה( 45ואילך. ם״ח .102 ראה ד׳ פרידמן ״מושג התמורה בחקיקה הישראלית״ ל,וכץ ההרצאות כימי העיון לשופטים )תשל״ה( .38השווה גם ג׳ שלו ,שפ בעי ,39—37המבחינה בין מוטב-נושה ומוטב-מקבל במתנה ,אך נראה כי לדעתה אין להעזר בהבחנה זו. דוגמא לאפשרות ביניים כזו יוכל לשמש המקרה שבו עורך א׳ הסכם עם ב׳ לפיו מתחייב ב׳ לשלם ל-ג׳ סכום כסף כדי לפרוע חוב קיים של א׳ ל-ג׳ .מחד ,אין מדובר במתנה ל-ג׳ אלא בפרעון חוב ש-א׳ חב לו .מאידך ,ג׳ זכה בחייב נוסף — ב׳ )אני מניח כי מדובר בחוזה המיועד להעניק ל-ג׳ זכות תביעה נגד בי( מבלי שנתן כל תמורה נוספת ,שכן הנחתי היא כי הוא לא שיחרר את א׳ מן החיוב וכי לא העניק לו כל הקלה דוגמת דחיה במועד הפרעון או שחרור בטוחה .ההסדר בדוגמא הנוכחית הוא בעל אופי דומה לערבות ,אולם מייחדת אותו העובדה שההסכם נערך בין ב׳ ל-א׳ 415. ההגיון מ ח י י ב כ י מ ע מ ד ו ש ל ה צ ד ה ש ל י ש י י ה י ה א י ת ן י ו ת ר ב ק ט ג ו ר י ה ה ש נ י ה , היינו כ ש ה ו א ב ג ד ר נ ה נ ה ) א ו מ ו ט ב ( ב ת מ ו ר ה ,מ א ש ר ב מ ק ר ה ש ב ו ה ו א נ ה נ ה ח י נ ם יתרונו ,א ו ע מ ד ת ו ה א י ת נ ה יותר ,ש ל ה נ ה נ ה )המוטב( ב ת מ ו ר ה א י נ ם צ ר י כ י ם ל ה ת ב ט א ב כ ך ש ר ק ל ו תוענק זכות ת ב י ע ה ל פ י חוזה שנעשה לטובתו .זכות ת ב י ע ה כזו ראוי ש ת ו ע נ ק ל צ ד ש ל י ש י ב כ ל א ח ת מ ן ה ק ט ג ו ר י ו ת ש צ ו י י נ ו ל ע י ל ,ו א מ נ ם כ ך מ ו ר ה גם ח ו ק החוןים ) ח ל ק כללי( שבעניין ו ה אינו מבחין כ ל ל בין קטגוריות שונות ש ל צדדים שלישיים. ה ה ב ח נ ה בין ה ק ט ג ו ר י ו ת ,א ף שאין ה י א מ ו ז כ ר ת ב ח ו ק החוזים ,עשויה ל ה ת ב ט א בגורמים ד ו ג מ ת פ ר ש נ ו ת החוזה, אפשרות ביטולו מ ח מ ת פגמים ברצון )דוגמת ט ע ו ת ( ,ה נ ח ה ב ד ב ר קיום ת נ א י מ כ ל ל א ל מ ק ר ה ש ל שינוי ב נ ס י ב ו ת ,ו כ ן ב ת ו צ א ו ת ה ע ל ו ל ו ת ל נ ב ו ע מ א י קיום ה ח ו ז ה ע ל ידי צ ד א׳ א ש ר ב ע ק ב ו ת י ו מ ש ת ח ר ר צד ב׳ מחובתו, ש נ ק ב ע ה בחוזה ,כ ל פ י ה צ ד השלישי. גבחון א ת ש ל ו ש ה א פ ש ר ו י ו ת ה ב א ו ת : א׳ חייב ל -ג ׳ ס כ ו ם כ ס ף .ב י ן ה ש נ י י ם נ ע ר ך ה ס ד ר ל פ י ו י ש ח ר ר ג׳ ב ט ו ח ה )(1 ש נ י ת נ ה ל ה ב ט ח ת ה ח ו ב .ת מ ו ר ת ז א ת י ע ש ה ה ס ד ר בין א ׳ ל ב י ן ב נ ק ב /ל פ י ו י ש ל ם א ׳ ל ב נ ק ס כ ו ם ידוע ב כ ל ח ו ד ש ו ב ת ו ם ה ת ק ו פ ה ש נ ק ב ע ה י ש ל ם ב נ ק ב ׳ ל־ג׳ א ת החוב. א׳ פותח ב ב נ ק ב׳ חשבון חסכון ,שלפי תנאיו עליו לשלם לחשבון סכום ח ד ש י )(2 י ד ו ע ו מ ו ס כ ם כ י ב ת ו ם 10ש נ י ם י ש ל ם ה ב נ ק ל -ג ׳ א ת מ ל ו א ה ס כ ו ם ) א ש ר ה ב נ ק מ ת ח י י ב כ י א ם י ע ש ו ה ת ש ל ו מ י ם ה ח ד ש י י ם כ ס ד ר ם יגיעו ל ס כ ו ם י ד ו ע ( . ג׳ ה ו א ק ר ו ב ו ש ל א ׳ ו ה ה ס ד ר ה ו א ב ע ל א ו פ י ש ל מ ת נ ה . א ׳ מ ב ט ח א ת חייו ב ח ב ר ה ב ׳ ל ט ו ב ת גי. )(3 כאמור ,ל א מבחין ח ו ק החוזים בין נהנה 1 1 בתמורה ל נ ה נ ה חינם. ההבחנה שמכוחו התחייב ב׳ לפרוע את החוב לנושה )ג׳( .לעומת זאת ,במקרה הרגיל של ערבות מתחייב הערב )ב׳ בדוגמא זו( במישרין כלפי הנושה .לגבי מצב ביניים זה חלים ,לדעתי ,השיקולים החלים על פעולה משפטית בעלת אופי חד-צדדי )בקשר למושג זה ראה הערה 18להלן( שאיננה בגדר מתנה. לעומת זאת ,נניח שנערך בין א׳ לבין נושהו ג׳ הסכם שמכוחו נאות ג׳ לוותר על בטוחה בתנאי ש-א׳ ישיג לו חייב נוסף .בעקבות זאת ערך א׳ הסכם עם ב׳ שמכוחו התחייב ב׳ לפרוע את החוב ל-ג׳ באופן שמן ההסכם עולה כוונה להעניק ל-ג׳ זכות תביעה לפיו ,ואילו ג׳ שיחרר את הבטוחה לחוב .במקרה זה יהיה ג׳ נהנה בתמורה. למרות זאת ,שררה בספרות האמריקאית במשך פרק זמן סברה כי בכל הנוגע להכרה בזכות התביעה של הצד השלישי לפי חוזה שנעשה לטובתו יש להעדיף דווקא את הנהנה )המוסב( חינם על פני הנהנה המקבל התחייבות המיועדת לפרעון חוב .אחד הטעמים שניתן לכך הוא כי אם לא זכה נהנה כזה בתשלום על פי החוזה שנעשה לטובתו ,עומדת לו זכות התביעה כנגד החייב המקורי )א׳ בדוגמא דלעיל( ,מה שאין כן כשמדובר במתנה .ראה לעיל שלו ,הערה ,8בע׳ ,38—37המציינת נימוק נוסף להעדפה זו .עם זאת ,היו מדינות שנקטו בגישה ההפוכה והעדיפו את הנהנה בעל החוב על פני הנהנה )מוטב( חינם :ראה שלו ,שפ ,בע׳ .37 השווה גם Williston "Contracts for the Benefit of a Third Person" IS H a r v . L . Rev. (1902) 767, 780-781, 799. 416 ה מ צ ו י ה ב ס ע י ף 36ל ח ו ק בין ח י ו ב ש י ש לקיימו ע ק ב מ ו ת ו ש ל א ד ם ,ע ל פ י ח ו ז ה ביטוח ,ח ב ר ו ת ב ק ו פ ת ק צ ב ה א ו ק ו פ ת ת ג מ ו ל י ם א ו ע י ל ה דומה ,ל ב י ן חוזים א ח ר י ם ל ט ו ב ת צ ד ג׳ א י נ נ ה ח ו פ פ ת ל ה ב ח נ ה בין נ ה נ ה ב ת מ ו ר ה ל נ ה נ ה חינם .מ כ ל מ ק ו ם , ס׳ ) 3 6ב ( ל ח ו ק מ ו ר ה כ י ב ח י ו ב ש י ש ל ק י י מ ו ע ק ב מ ו ת ו ש ל א ד ם ר ש א י ה נ ו ש ה )א׳ ב ד ו ג מ א ל ע י ל ( ל ב ט ל א ת ז כ ו ת ו ש ל ה נ ה נ ה )המוטב( ג ם א ח ר י ש נ ו ד ע ל א ח ר ו ן ע ל זכותו .ל ע ו מ ת זאת ,בחוזים א ח ר י ם ל ט ו ב ת צ ד ג׳ אין ה צ ד ד י ם ל ח ו ו ה ר ש א י ם ל ש ל ו ל א ת ז כ ו ת ו ל א ח ר ש א ח ד ה צ ד ד י ם הודיע ל א ו ת ו צ ד ג׳ ע ל ז כ ו ת ו ל פ י ה ח ו ז ה )ס׳ ) 36א( לחוק(. נ מ צ א ,ש ל א ו ר ה ו ר א ו ת החוזים יוכל ה מ ב ו ט ח א׳ ,ב ד ו ג מ א ) (3לעיל ,ל ש ל ו ל ב כ ל ע ת א ת ז כ ו ת ו ש ל ג /ו ז א ת ל א ו ר ה ה ו ר א ו ת ש ב ס ׳ ) 3 6ב ( ל ח ו ק החוזים .א ל א ש ה ו ר א ה זו א י נ נ ה ח ל ה ע ל ד ו ג מ א ) (2ל ע י ל ו נ ש א ל ת ה ש א ל ה א ם י ש ה צ ד ק ה ל ה ב ח נ ה בין מ ע מ ד ם ש ל א׳ ו -ג ׳ ב ד ו ג מ א ) (2ל מ ע מ ד ם ב ד ו ג מ א ).(3 י ת ר ה מ ז א ת ,א ת ד ו ג מ א ו ת ) (2ו ־ ) ( 3נ י ת ן ל ד א ו ת ג ם ל א ו ר ח ו ק ה מ ת נ ה ו ה מ ד י נ י ו ת ה מ ש ת ק פ ת בו .כ ך ,נ נ י ח ש ב ד ו ג מ א ) (2מ ס פ ר א׳ ל ־ ג ׳ א ו ד ו ת ה ח ש ב ו ן ש פ ת ח .ל מ ר ו ת ן א ת א י ן ל ה ע ל ו ת ע ל ה ד ע ת ש ק י י מ ת ה ת ח י י ב ו ת כ ל ש ה י מ צ ד א׳ כ ל פ י ג׳ ל ה ת מ י ד ב ת ש ל ו מ י ו לחשבון ,ו א ם י ח ד ל א׳ מ ל ש ל ם ל א ת ה י ה ל ־ ג ׳ כ ל ע י ל ה כ ל פ י ו ) ב כ ך ש ו נ ה ד ו ג מ א זו מ ד ו ג מ א ) (1ל ע י ל ( .ו א ת ועוד ,א פ י ל ו נ א מ ר ו ד ב ר י ו ש ל א׳ ל • ג ׳ ב ל ש ו ן ה ב ט ח ה ) ש י ת מ י ד ב ת ש ל ו מ י ו ( יש ל ר א ו ת ם ל א ו ר ח ו ק ה מ ת נ ה , מדובר בהבטחה למתנה ,וזו טעונה מ ס מ ך ב כ ת ב ״ .ש א ל ה נ ו ס פ ת עשויה ל ה ת ע ו ר ר ל ג ב י ה ת ש ל ו מ י ם ש ש י ל ם א׳ ל ח ש ב ו ן ה ב נ ק ע ד ל ת א ר י ד ש ח ד ל מ ת ש ל ו מ י ו .ה א ם יכול ה ו א ל ש ל ל ם מ -ג ׳ ו ב ר א י ח ו ק ה מ ת נ ה ה ש א ל ה ה י א ה י ש ל ר א ו ת ב כ ך מ ת נ ה ש ה ו ש ל מ ה ,או ש מ א זו עדיין ב ג ד ר ה ב ט ח ה מ מ נ ה יש ז כ ו ת חורה .ב ר א י ח ו ק 1 3 החוזים נ י ת ן ל ג ר ו ס כי ,מ ש נ מ ס ר ה ל -ג ׳ ה ו ד ע ה ע ל ה ה ס ד ר ,ק נ ה ה ו א ב כ ך ל פ ח ו ת ז כ ו ת ל א ו ת ם כ ס פ י ם ה מ צ ט ב ר י ם ב ח ש ב ו ן ,ואין א׳ יכול ל ש ל ו ל ז כ ו ת זו מ מ נ ו )כך בדוגמא ) ,(2ל ה ב ד י ל מ ד ו ג מ א ).((3 אולם ,יש ל ז כ ו ר כ י ה ו ר א ו ת ח ו ק החוזים בנידון הינן ד י ס פ ו ז י ט י ב י ו ת .14 ה ד ר ך ש ב ה ניתן ל ש ל ו ל ת ו ק פ ה ש ל ה ו ר א ה ד י ס פ ו ז י ט י ב י ת היא באמצעות תנאי מ פ ו ר ש .א ך ה א ם ב ת נ א י מ כ ל ל א ל א ס ג י ז ה א ם ל א יהיה ב י ת ה מ ש פ ט מוכן להניח, לפחות בנסיבות מסויימות ,קיומו של תנאי מכללא המאפשר לשלול זכותו ש ל נ ה נ ה ) מ ו ט ב ( — חינם ,ד ו ג מ ת ג׳ ל ס כ ו מ י ם ש נ צ ט ב ר ו ל ז כ ו ת ו ל נניח ,ד ר ך מ ש ל ,ש ב ד ו ג מ א ) (2לעיל ה י ת ה ה ש ת ל ש ל ו ת ה ע ו ב ד ו ת כ ד ל ק מ ן :ל א ח ר ש א י .ה פ ק י ד ב מ ש ך 3ש נ י ם כ ס פ י ם ב ח ש ב ו ן ה ח ס כ ו ן הנ״ל ,פ ר ץ ס כ ס ו ך ב י נ ו לבין גי .ב ע ק ב ו ת ס כ ס ו ך ז ה ת ק ף ג׳ א ת א׳ ו ג ר ם ל ו ח ב ל ו ת ח מ ו ר ו ת .כ פ י ש צ י י נ ת י לעיל ,ל ד ע ת י א׳ א י נ נ ו ח י י ב כ ל פ י ג׳ ל ה מ ש י ך ב ת ש ל ו מ י ו ל ח ש ב ו ן החסכון .א ך נ ש א ל ת ה ש א ל ה א ם י כ ו ל א׳ ל ש ל ו ל 1 2 ס׳ )5א( לחוק המתנה. אף אם מולאה דרישת הכתב )ושאלה היא אם החוזה עם הבנק — בהנחה שנערך בכתב — ממלא את הדרישה ביחסים בין א׳ ל-ג׳( קיימת במקרים רבים למבטיח המתנה זכות חזרה :ראה ס׳ )5ב()5 ,ג( לחוק. 799Williston,השווהלמאמרו של 1 4 11 , t a . עם זאת ,ספק רב אם התמלאו התנאים אשר בס׳ 2לחוק המתנה. ראה שלו ,לעיל הערה ,8בע׳ .47 417 מ-ג׳ את ינתנו הסכומים שכבר נצטברו ,או ל ה ס כ י ם עם ה ב נ ק כ י כ ס פ י ח ש ב ו ן ה ח ס כ ו ן בתום התקופה לאדם אחר ? ס ׳ )5ג( המתנה לחוק השאר ,כ י קובע ,ב י ן ״...רשאי לחזור הנותן בו מ ה ת ח י י ב ו ת ו א ם היתד ,ה ח ז ר ה מ ו צ ד ק ת ב ה ת נ ה ג ו ת מ ח פ י ר ה ש ל מ ק ב ל ה מ ת נ ה כ ל פ י הנותן...״. שלישי, א ו ל ם כ ב ר ע מ ד נ ו ע ל כ ך ש ח ו ק החוזים, בפרק הדן בחוזים לטובת צד א י נ נ ו מ ת י י ח ס כ ל ל ל ח ו ק ה מ ת נ ה א ו ל ס ו ג י י ת ה מ ת נ ה .י ת ר ה מ ז א ת ,ס׳ )5ג( ח ל ע ל ה ת ח י י ב ו ת ל מ ת נ ה ו ל א ע ל מ ת נ ה גמורה ,ש כ ב ר נ י ת נ ה .מכאן ,ש א ס גורסים כ י עם מתן ההודעה ל -ג ׳ על כריתת החוזה לטובתו ,הפכה בכך ה מ ת נ ה לגמורה )לפחות ל ג ב י א ו ת ם ס כ ו מ י ם ש ה ו פ ק ד ו ב ח ש ב ו ן ( — ה ר י שאין ת ח ו ל ה ל ס ׳ )5ג( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ניתן ה י ה )אפילו ממילא המוטל הפתרון בהקשר לעשות בו שימוש לחוזה שנכרת לטובת צד ג /דבר בספק(. עשוי ל ה י ו ת נעוץ בהכרה המקנה ל־א׳ בקיומו ש ל ת נ א י מ כ ל ל א כ ו ח ל ש ל ו ל ז כ ו ת ו ש ל ג׳ ב נ ס י ב ו ת ש ת ו א ר ו « ,ואולי ב א פ ש ר ו ת ל ה כ י ר ב כ ך ש ז כ ו ת ו ש ל ג׳ נ ש ל ל ת מ ח מ ת ש ב י ס ו ד ה ש ל ז כ ו ת זו ה י ת ה מ ע ר כ ת יחסים בינו לבין א׳ — ז ז ו ב א ה ל ק י צ ה .16 מכאן לחוזה למקרה שבפנינו. החוזה שנערך היה חוזה לביטוח ה י נ ם ח ב ר ת ה ב י ט ו ח ו ה מ ב ו ט ח ,ואילו ה צ ד ה ש ל י ש י נ ק ב ע , חיים. הצדדים למעשה ,על-ידי ה מ ב ו ט ח ״ .ב מ י ש ו ר יחסי ה מ ב ו ט ח — ח ב ר ת ה ב י ט ו ח זוהי ,איפוא ,ע י ס ק ה ד ו -צ ד ד י ת , ואילו במישור צדדית«, 1 5 5 6 יחסי באשר המבוטח—הצד ה מ ב ו ט ח הוא השלישי הקובע א ת ניתן לומד כי זהות ה צ ד בפנינו השלישי. פעולה חד- ואכן התוצאה במונח ״תנאי מכללא״ אין הכוונה במקרה זה לתנאי המבוסס על כוונתם המשוערת של הצדדים אלא על תנאי כזה במובנו הפיקטיבי המשמש לבית המשפט כלי להתערב .. . בחוזה על יסוד אירוע מאוחר ,ובנושא זה נדון להלן. בעניין זכות המותנית בקיומה של מערכת יחסים בין הצדדים ראה גם טכסט להערות 53—51להלן• . ״ עקרונית ,אפשר לתאר מקרים בהם יהיה לשני הצדדים לחוזה עניין בזהותו של הצד .השלישי .אך המקרה הנוכחי איננו נמנה עליהם .האינטרס היחידי שיש לחברת הביטוח בהקשר לכך הוא למנוע ספקות בקשר לזהות הנהנה ,כך שתדע למי לשלם ,ועל נקודה זו ידובר להלן .פרט לאינטרס זה אין לחברה ,במקרה הרגיל ,עניין בזהות הצד השלישי והיא משאירה זאת ,בדרך בלל ,לשיקול דעתו של המבוטח .קיימות ,אמנם, פוליסות ביטוח בהן נקבע כי שינוי הנהנה טעון הסכמתה של חברת הביטוח .השאלות .העשויות להתעורר במקרה כזה חורגות מן הדיון הנוכחי. 1 8 418 במונח פעולה חד-צדדית אין הכוונה ,במקרה זה ,לפעולות בהן ניתן.לאחד הצדדים כוח לשנות באופן חד-צדדי את מערבת הזכויות והחובות שלו כלפי אדם אחר ,אף ללא הסכמת האחרון )דוגמת הפעלת ברירה לביטול חווה( .הכוונה היא לפעולה משפטית שבה ממלא רצונו של אחד הצדדים הפקיד דומיננטי ,זאת אפילו אס בעיני הדין שלנו נתפסת הפעולה כהסכם ,או שניתן לצד השני כוח לוותר על תוצאות הפעולה המשפטית או לדחותה .לקטגוריה זו הנני משייך מתנה )שלפי חוק המתנה היא בגדר הסכם( ,קביעת נהנה חינם בפוליסת ביטוח חיים )אם כי המוטב יכול לדחות את הזכות כאמור בס׳ 35לחוק החוזים( ,צוואה ואף פרעון חוב .להבחנה בין פעולה חד-צדדית ודו-צדדית חשיבות בעניינים אחדים דוגמת הסוגיות של טעות שהושגה מ ו ס ב ר ת בעובדה שראו ב צ ד השלישי היינו באשתו הראשונה ש ל ה מ נ ו ח )הנהנית הרשומה בפוליסה( נהנה ח י נ ם ״ ,א ש ר כ פ י שהניחו ל א היה ל ה כ ל חלק ב ב ע ל ו ת ע ל ה פ ו ל י ס ה ״ ־ .כ מ ו כן ,ל א נ ע ר ך כ ל ה ס כ ם ה מ ש ר י י ן א ת ז כ ו ת ה וכתוצאה. מ כ ך ה י ה ל מ ב ו ט ח ה כ ו ח ל ש ל ו ל ב כ ל ע ת א ת ז כ ו ת ה ל ד מ י ה ב י ט ו ח ״ ,ו נ ר א ה כי ב י ת ה מ ש פ ט ה נ י ח ש א ף ח ו ב ה מ ו ס ר י ת ל א היתד ,ל מ נ ו ח כ ל פ י ה .ב י ת ה מ ש פ ט ציין מ פ ו ר ש ו ת ב י ״ א י ל ו ה ר א ת ה ד י נ ה )האשך ,ה ר א ש ו נ ה — ד.פ (.ש ב ה ס כ ם ה ג י ר ו ש י ן קיבל עליו המנוח הפוליסה התחייבות כ ס פ י ת כלפיה ,היה ב כ ך כ ד י להניענו לקיים א ת ככתבה ,שכן הדבר היה עולה בקנה א ח ד עם המטרה שלמענה נעשה הביטוח ,ו א ו ל ם ל א נ ט ע ן ש ק י י מ ת ה ת ח י י ב ו ת מ א ת ״ . . . . 2 2 ופרשנות ,כאשר גישת היסוד מחייבת יתר התחשבות בכוונה הסובייקטיבית של הצד הנותן מאשר בעיסקה דו-צדדית ,שבה ניתנה תמורה על ידי שני הצדדים וכוונתם. והאינטרס שלהם ראויים למידה שווה של הגנה והתחשבות .השווה :ד׳ פרידמן ,דיני עשיית עושר ולא ב8שפט )״אבוקה״ ,תש״ל( 132ואילך. 1 9 מעמדו של נהנה )מוטב( חינם עשוי להתחזק במידה ניכרת אם היתה לנותן חובה. )ואפילו חובה מוסדית בלבד( לדאוג לצרכיו .ואכן ניתן לצפות לכך שבית משפט יעשה מאמץ ניכר כדי להגן ,למשל ,על זכויות אלמנתו של המנוח לפי הסכם שעשה לטובתה .במקרה הנדון גילה בית המשפט דעתו כי בעיניו הפתרון העדיף היה לזכות את אשתו השניה של המנוח )אלמנתו( ובנקודה זו נדון להלן .אלא שהאלמנה לא. נרשמה כ ל ל כנהנה בפוליסה. 2 0 ראה שלו ,לעיל הערה ,8בע׳ ,53הערה ,7המבקרת א ת פסק הדין בע״א ,138/74 הפקין נ׳ הפקין ,בציינה כי ״ההנחה כי אשתו הראשונה של ...המנוח נשאה עמו בעול תשלום הפרמיות ...אינה מופרכת במציאות חיינו ויש בה כדי להטות א ת מאזני הצדק כלפי אשד ,זו דווקא״ .שיקול זה נוגע למעשה ליחסים הרכושיים בין בני הזוג .מקום. שחלה הלכת השיתוף — הרי יתכן שהיא חלה גם על זכויות המבוטח בפוליסה לביטוה חיים )פוליסה זו היא לרוב בעלת ערך כספי כבר בחיי המבוטח ומשקפת גם חסכון. כספי( ,ולגבי נישואין לאחר 1.1.1974יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג ,תשל״ג—,1973 ס״ח .267 מקום שנתגרשו בגי הזוג — שאלה היא אם נערך הסדר כספי ביניהם ואם וכיצד הובא שווי הפוליסה בחשבון .מובן כי עקרונית עשויים בגי זוג בעת חלוקת רכושי ביניהם ,להסכים כי הפוליסה תישאר בבעלות בן הזוג שחייו בוטחו )ראה להלן הערה־ ,(81או כי לבן הזוג האחר תהיינה בפוליסה זכויות מסויימות .במקרה הנוכחי אין כל נתונים בנדון זה .כמו כן ל א עולה מפסק הדין כמה שנים היתה הפוליסה בתוקף• בתקופת הנישואין הראשונים בהשוואה לתקופת היותה בתוקף בתקופת הנישואין׳ השניים .לדיון בפסיקה אמריקאית בדבר חוקי שיתוף בארה״ב ויחסם לזכויות בביטוח חיים ראה (545. -1938 ) 1947(342 2 1 note 7, at 248-249, 44 Am. Jur ) ; 4 1 1 R . L . A R . E . Keeton, supra . ר׳ ס׳ )35ב( לחוק החוזים .החוק לא חל ,אמנם ,על הפוליסה הנדונה ,א ך אפשר להניח: כי בפוליסה נקבע שהמבוטח זכאי לשנות את הנהנה. 2 2 ע״א 138/74בע׳ .370ספק אם התחייבות כספית כזו ,כשלעצמה ,היתד .מעלה אר מורידה .זאת ,משום שבהעדר הסכם אחר בין הצדדים היתד ,ההתחייבות כלפי האשה הראשונה נשארת בעינה אפילו היתד• זוכה בדמי הביטוח .אך נראה שכוונת בית •419 :691 d2. הפירוש לעניין זהות הנהנה בפוליסה נ ר ש מ ה ה נ ה נ ה כ ״ א ש ת ה מ ב ו ט ח ד י נ ה ח ס ק י ן ל ב י ת סולומון...״. ניסוח ב ה י ר ו ח ד ־ מ ש מ ע י מ ן ה ק ש ה ל ת א ר .כ א ש ר אין נ ו ק ב י ם ב ש ם א ל א מ ס ת פ ק י ם בציון תואר ,ד ר ג ת ק ר ב ה ,א ו ק ש ר מ ש פ ח ת י ד ו ג מ ת ״ א ש ת י ״ מ ת ע ו ר ר ת ל א א ח ת ה ש א ל ה א ם ה כ ו ו נ ה ל א ש ה בזמן ע ר י כ ת ה מ ס מ ך ,א ו ל מ י ש ת ה י ה ב ת הזוג ב ע ת התשלום. ב צ ד ק ה צ ב י ע ה ש ו פ ט זוסמן ע ל כ ך ״ ש ד ע ת ה פ ו ס ק י ם היא ,כ י ל כ א ו ר ה ה כ ו ו נ ה ה י א ל מ י שהיתר .א ש ת ו ע ת ע ש ה א ת ה מ ס מ ך ״ .ה ט ע ם ל כ ך הוא ,כ פ י 2 3 שציין ה ש ו פ ט ווסמן ,ש כ ר ג י ל אין ה א ד ם ה נ ו ג ע ב ד ב ר מ ע ל ה א ו ת ה ש ע ה ע ל ה ד ע ת ש י ת ג ר ש מ א ש ת ו וישא א ש ה א ח ר ת .ע ם ז א ת ,ניתן ל מ צ ו א ד ו ג מ א ו ת ל ס ט י ה מ פ י ר ו ש זה י ת ר ה מ ז א ת ,ה מ ו נ ח ״אשתי״ ל ל א ציון ש ם ע ל ו ל ב מ ק ר י ם א ח ר י ם ל ע ו ר ר קשיים נוספים ,ד ו ג מ ת ה ש א ל ה ה א ם ה ו א ח ל ע ל י ד ו ע ה ב צ י ב ו ר .25 א ך ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י ת ו א ר ה ה נ ה נ י ת בלשון ב ה י ר ה מאין כמוה ,א ך לשון ב ה י ר ה זו ל א ה ו ע י ל ה ו ל א כלום ,ש כ ן ל א נ י ת נ ה ח כ מ ה ל נ ס ח ש י ה א ב ה כדי ל ע מ ו ד ב פ נ י הפרשן. שינוי תנאי הפוליסה על ימוד מאורע שלאחד כריתתה הפוליסה ש ה ו צ א ה היתד .ב ת ת ו ק ף ו נ ע ר כ ה ל ל א כ ל ט ע ו ת ו א ף פ ג ם א ח ר ל א נ מ צ א בה .א ו ל ם ה נ ה נ י ת ,א ש ר ת ו א ר ה ב פ ו ל י ס ה בלשון בהירה ,ל א ו כ ת ה ב ד מ י הביטוח .ה ט ע ם ל כ ך נעוץ ב ה ש פ ע ת ם ש ל מ א ו ר ע ו ת ש א ר ע ו ל א ח ר ע ר י כ ת ה פ ו ל י ס ה ע ל ה ז כ ו י ו ת ש נ ק ב ע ו ב ה .ה מ ב ו ט ח ה ת ג ר ש מ א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ,נ ש א אשד .א ח ר ת ו מ מ נ ה נ ו ל ד ו ל ו ש ל ו ש ה ילדים. כ ל ל ה ו א ש ב י ת ה מ ש פ ט א י נ נ ו ע ו ר ך א ת ה ח ו ז ה בין ה צ ד ד י ם והדין ה א נ ג ל י איננו מכיר בגלוי בכוחו ש ל ב י ת ־ מ ש פ ט לשנות א ת תנאיו ש ל חוזה מ ח מ ת אירוע מ א ו ח ר .א י ר ו ע מ א ו ח ר א ו ש א י נ נ ו מ ש פ י ע כ ל ל ע ל ת נ א י החוזה ,או ,ב מ ק ר י ם קיצוניים, מ ב י א לסיכולו .ג ם הדין ה י ש ר א ל י ב ת ק ו פ ה ש ק ד מ ה ל ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ל א הכיר בכוח כללי ש ל ב י ת -ה מ ש פ ט לשנות תנאיו ש ל חוזה ע ל יסוד מאורעות שארעו לאחר כריתתו .יתרה מזאת ,גם החקיקה הישראלית החדשה ל א העניקה ל ב י ת ה מ ש פ ט מ פ ו ר ש ו ת כ ו ח כ ל ל י כזה ,א ם כ י ב ס ׳ 39ל ח ו ק החוזים מ צ ו י ה ה ו ר א ה המשפט היא להסכם בין הצדדים שמכוחו היתד .האשד .הראשונה נשארת כנהנית בפוליסה וזאת כחלק מהסדר כספי ביניהם ,כך שהשארתה כנהנית היתה גורעת מהת חייבות כלשהי שהמבוטח נטל על עצמו כלפיה .במקרה כזה היתה נהנית בפוליסה בגדר נהנה )מוטב( בתמורה ,במובן שצויין על ידינו לעיל ,ויתכן שבהסכם כזה ניתז היה אף לראות הסכם ביו המבוטח לנהנה שהנהנה יהיה בלתי הדיר. 2 3 שם בע׳ .369 2 4 דוגמא לפסיקה כזו מובאת על ידי השופט זוסמן בע׳ .369 2 5 השווה ע״א 152/57פיקפמן-נבנצל :׳ ״שמן״ בע״מ ,ו-נבנצל-זילבד ,פ״ד יא ,1439 וע״א 361/64קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות כע״מ 3׳ מ ר ,פ״ד יט )(1 ) 134בשני המקרים התעוררה השאלה אם המונח ״אלמנה״ כוונתו לאשת המנוח ממנה לא התגרש או לידועה בציבור שלו עמה חי בשנותיו האחרונות .בשני המקדים נפסק לזכות הידועה בציבור(. 420 ג ד ב ר ח ו ב ת ת ו ם ל ב ,כ א ש ר ה ה ו ר א ה ה מ ק ב י ל ה מ ש מ ש ת בדין ה ג ר מ נ י ,ב י ן ה י ת ר , ע ל י ו מ ו ש ת ת כ ו ח ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ל ה ב י א ל ה ת א מ ה )(Anpassung כבסיס של •החוזה ל נ ס י ב ו ת ח ד ש ו ת ש נ ו צ ר ו א ו נ ת ג ל ו ל א ח ר כ ר י ת ת ו . 2 8 כ ל י א ח ר שניתן להעזר ב ו הוא תנאי מ כ ל ל א . 2 7 במאמר שנכתב לפני ל מ ע ל ה מ־ 50ש נ ה ד ן « L J. Sturge־ ב ר ע י ו ן ש ל ת נ א י מ כ ל ל א כ ב ס י ס ל ת ו ר ת הסיכול, ו ב ה ק ש ר ז ה ציין כ י כ א ש ר מ ד ו ב ר ב ת נ א י מ כ ל ל א ה מ ב י א ל ס י ו ם ה ח ו ז ה ת י ת כ ן הכוונה ל א ח ת משלוש אפשרויות: ) (1ש ה צ ד ד י ם חשבו על המאורע והסכימו ש ב מ ק ר ה כ ז ה יבוא ההסכם לקיצו. א ך ל א ביטאו א ת הסכמתם במפורש. ה צ ד ד י ם ל א ח ש ב ו ע ל המאורע •,א ך א י ל ו נ ת נ ו ד ע ת ם ע ל ה א פ ש ר ו ת ש י ק ר ה <(2 היו מסכימים שהחוזה יבוא לקיצו. ת ה א מ ח ש ב ת ה צ ד ד י ם א ש ר ת ה א — הדין מ י י ח ס ל ה ם ,כ א נ ש י ם ס ב י ר י ם , <(3 תוצאה וו» . 2 המלומד Cordinמ ב ח י ן ב י ן פ י ר ו ש ב מ ו ב ן ,interpretationל ב י ן ה ה ל י ך ׳השיפוטי ה מ כ ו נ ה ע ל י ד ו ,judicial constructionא ש ר ב א מ צ ע ו ת ו ק ו ב ע ב י ת ה מ ש פ ט א ת זכויות וחובות הצדדים ב ה ת ח ש ב בארמנים שארעו ל א ח ר ק ר ו ת החוזה ,ואשר הצדדים ל א צ פ ו מ ר א ש ו ל א התייחסו אליהם .ב מ ס ג ר ת זו השאלה א י נ נ ה פירושן ש ל מלים ,ובלשונו: "The question now is, not what is the meaning of words, but what does the welfare of society require in view of these unknown or unanticipated circumstances. To answer this question the court must resort to general rules of law even though they were unknown to the parties, to rules of fairness and morality,, to the prevailing mores of the time and place. This process may be called one 3 0 "construction. of judicial ) ה ה ד ג ש ו ת במקור(. י 6 2 השווה ר׳ גורי ״לסיכול שבסעיף 18לחוק ההוזים )תרופות בשל הפרת חוזה( ,תשל״א— 1970״ קובץ ההרצאות בימי העיון לשופטים )תשל״ה( .99 הכוונה היא לתנאי מכללא שנקבע על ידי בית המשפט ולא לתנאים הנקבעים מכוח 2 7 הוראת חוק והמכונים לעתים תנאים מכללא מכוח החוק. L J . Sturrage "The Doctrine of Implied Condition" 41 L . Q . R . (1925) 170, 171. 2 8 י 9 2 לאמיתו של דבר משקפת רק הקטגוריה הראשונה את רצונם הממשי של הצדדים בעת כריתת חוזה ,והיא כוללת תנאי מכללא שקיומו נובע עובדתית מכוונת הצדדים .לעומת זאת ,בקטגוריה השלישית מדובר בתנאי מכללא במובנו הפיקטיבי ,היינו בנורמה הנקבעת על ידי בית המשפט ,אך מכוח פיקציה מייחסים אותה לרצון הצדדים .השווה גם לדברי השופט ח׳ כהן בד׳׳נ 22/73כן-שדור נ׳ מחלב ,פ״ד כח ).100 ,89 (2 " A.L. Corbin "Conditions in the Law of Contract" 28 Yale L . J . (1919) 739, 741. (s וראה בהמשך הדברים )ע׳ (744—743את הבחנתו בין תנאי מפורש ,תנאי מכללא ותנאי מכללא מכוח הדין המכונה על ידו .a constructive condition ראה גם (St. Paul, 1930) Vol. 3, s. 534, p. 11 Corbin, On Contracts A.L. שבו נ א מ ר : •"When a court is filling gaps in the terms of an agreement, with respect to 421 ב ה ק ש ר ל כ ך ר א ו י ל ה צ ב י ע ע ל ש ת י מ ג מ ו ת ה מ ש ת ק פ ו ת ב ע י ק ר בפסיקה•• האנגלית .האחת ,להציג במקרים ל א מעטים כללים הגובעים מ ה ת פ ת ח ו ת הפסיקה ב ה ק ש ר ל ד י נ י חוזים ,כ א י ל ו ה ם פ ר י רצון הצדדים ,כ ל ו מ ר נ ו ב ע י ם מ ת נ א י מ כ ל ל א 8 1 . ה צ ו ר ך ב פ י ק צ י ה ז ו נעוץ ב כ ל ל שאין ב י ת ה מ ש פ ט ע ו ש ה א ת ה ח ו ז ה ע ב ו ר הצדדים, ואין ה ו א מ ש נ ה א ת א ש ר ה ס כ י מ ו ה צ ד ך י ם ב י נ ם לבין עצמם .כ ך א ר ע שאן* א ת ת ו ר ת ה ס י כ ו ל ניסו ל ב ס ס ע ל הרעיון ש ל ת נ א י מ כ ל ל א 3 2 ,ו ב כ ך ל ה ח ל ץ מ ן הקושי הנעוץ ב ה נ ח ה ש ה נ י ח ו כ י אין ל ב י ת ה מ ש פ ט כ ו ח ל ש ח ר ר א ת ה צ ד ד י ם מ ה ת ח י י ב ו ת שנטלו ע ל עצמם 3־. מ ג מ ה א ח ר ת ה י א זו ה מ ב ק ש ת ל ה ג ב י ל א ת השימוש ב ת נ א י מ כ ל ל א לקטגוריה. הראשונה ש ה ו ז כ ר ה לעיל ,היינו ,ת נ א י א ש ר ב ר ו ר ב ת כ ל י ת כ י ת א ם א ת כ ו ו נ ת ם ה מ פ ו ר ש ת ש ל ה צ ד ד י ם ) ת נ א י מ ב ל ל א ב מ ו ב ן ה ע ו ב ד ת י ( .מ ג מ ה זו מ ש ת ק פ ת ב פ ס ק י דין של שניים מגדולי השופטים האנגליים במחצית הראשונה של המאה הנוכחית, ה ש ו פ ט י ם ס ק ר ט ו ן ומקינון .ה י א ב א ה ל ב י ט ו י ב א מ ר ו ת ש מ ש מ ע ו ת ן כ י ה כ ר ה ב ק י ו מ ו ש ל תנאי מ כ ל ל א תיתכן ר ק א ם בדור שאילו נשאלו הצדדים היו משיבים ל ג ב י ו כ י ה ד ב ר מ ו ב ן מ א ל י ו ע ד כ ד י כ ך ש ל א ט ר ח ו לציין ז א ת )ופעמים מ ת ו א ר מ צ ב ה י פ ו ט ת י ש ב ו מ ו צ ג ת ה ש א ל ה ע ל -י ד י ״טרדן מ ת ע ר ב ״ ( .גישה זו אומצה ,ל פ ח ו ת 3 4 מ ן ה ב ח י נ ה העיונית ,ב פ ס י ק ה ה י ש ר א ל י ת .ב פ ס ק דין ש נ י ת ן ע ל ־ י ד י ה ש ו פ ט א ג ר נ ט matters that the parties did not have in contemplation and had no intention to be expressed, the judicial process should not be called interpretation. To call it so is merely convenient camouflage, the purpose of which is to reach "a just result without seeming to disregard old and moribund doctrines. Burrows "Contractual Co-Operation and the Implied Term" 31 M . L . R . 3 1 ,(1968) 390 J.F. המציין בעי 392לגבי חובות שנקבעו בפסיקה ואשיר'גם אותם נוהגים• לכנות כ״תנאים מכללא״ כי — "This is just a manifestation of the practice, existing since at least the mid-nineteenth century, to refer all duties on the parties to a contract to "the wills of those parties themselves. לגבי הקשיים שגישה זו מעוררת ראה את דברי לורד רדקליף ב— 3 2 Contractors, Ltd. v. F a r c h a m U r b a n D i s t r i c t C o u n c i l [1956] 2 All E.R. Davis 145, 159. 3 3 "". ..no Court has an absolving power ב— Products מדברי לורד Loreburn C o . , Ltd. v. A n g l o - M e x i c a n Petroleum F . A . T a m p l m Steamship C o . , Ltd. [1916] 2 A.C. 397, 404. דברי השופט סקרטון ב 1 3 - v. U n i o n M a n u f a c t u r i n g C o . , Ltd. [1918] 1 Reigate K B . 592,605 ופסק דינו של השופט מקינון ב- F o u n d r i e s (1926), Ltd. S M r l a w v. Southern 2[1939K.B. 206, 227. ראה גם א ת האסמכתאות המובאות ב(London, - [ G. H. Treitel, T h e L a w of Contract 4th ed., 1975) 128-130. 422 זמן קצר לאחר קום ה מ ד י נ ה ק י ב ל א ת ג י ש ת ה ש ו פ ט מ ק י נ ו ן בעניין ,shiriaw 3 5 ו ד ב ר י ל ו ר ד רייט ב ע נ י י ן .Luxorה ש ו פ ט א ג ר נ ט מ פ נ ה ל ד ב ר י ל ו ר ט רייט המציין בחוזה ד ק משופ שהפ׳ פכודיפ שציונפ ב י דרכם ש ל הצדדים ״להחסיר דברים ה ו א מ י ו ת ר כ ה ח ל ט י ״ .ל כ ן ,א ם ה ת נ א י ה כ ר ח י ו ב ל ע ד י ו יהיה ה ח ו ז ה ״ ח ס ר ע ר ך כלשהו ,ב מ ק ר ה ז ה ו ר ק ב מ ק ר ה ז ה מותר להסיק שהצדדים ר צ ו בתנאי מסחרי האמור והתנוהו מכללא״ .בהמשך א ף מופנית ת ש ו מ ת ל ב ו ש ל השופט ל כ ך ש״חלילה ל ו ,ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ,ל פ ר ש א ת ה ח ו ז ה ל פ י ע ק ר ו נ ו ת י ו ש ר ס ת ם ,א ו ל ה ת ח ש ב במה, ש ל ד ע ת ו . . .ה י ו צ ר י כ י ם ה צ ד ד י ם ב א ו פ ן הגיוני ,ל ה ת כ ו ו ן ל ו .׳השופטים א י נ ם רשאים׳, מ ד ג י ש ה ל ו ר ד ה מ ל ו מ ד )הכוונה ל ד ב ר י ל ו ר ד רייט בעניין •— Luxorד.פ ,(.ל ע ש ו ת חוזים ע ב ו ר ה צ ד ד י ם .ת פ ק י ד ם ה ו א לפרש ח ו ז י ״ ם 3 6׳ ז.3 ע ל דברים א ל ה חזרו אצלנו לא א ח ת ,ואותה גישה נ ת ק ב ל ה ג ם על־ידי ה ש ו פ ט זוסמן ב ד ע ת ה מ י ע ו ט ש ל ו ב ע ״ א 131/71כ מ א י ו ר נ ׳ ת י א ט ר ו ן תומדיה ,ואח׳ 38 , ב א מ ר ו כ י ״אין ז ה מ ס מ כ ו ת ו ש ל ה ש ו פ ט ל ה מ י ר ח ו ז ה ש ה צ ד ד י ם ע ש ו ב ח ו ז ה ש ל פ י ד ע ת ו ה ם צרייכם ה י ו לעשותו״. ה מ ב ח ן ד ל ע י ל ל א נ ת ק ב ל ת מ י ד ל ל א עוררין ,ו ה ש ו פ ט עציוני ציין אולם ש ״ ה מ ב ח ן ש ל ,ה ט ר ד ן ה מ ת ע ר ב ׳ נ ה פ ך ל ,מ ב ח נ ו ה ס ו ב י י ק ט י ב י ש ל כ ל ש ו פ ט ו ש ו פ ט ׳ ״ ,39 והוא מצביע ע ל כ ך ש״במקרים רבים ב ה ם השתמשו במבחן היו חילוקי דעות ב י ן השופטים לגבי ) ל ש א ל ה ש כ ב י כ ו ל הית־ה ת ש ו ב ת הצדדים״ על-ידי מוצגת המתערב(. ב ע י נ י נ ו ב ע הקושי ,ל פ ח ו ת ב ח ל ק ו ,מ ן ה ע ו ב ד ה ש מ ד ו ב ר ל א א ח ת ב נ ו ש א י ם שונים ,או שמובן ל כ ל בסוגים שונים ש ל תנאי מכללא. המבחן המדבר ע ל הכללת תנאי מ ס ת כ ל מ ן ה צ ד כ י ה צ ד ד י ם ר א ו א ו ת ו כ ״ מ ו ב ן מאליו״ ,י פ ה ל ג ב י ת נ א י מ כ ל ל א ב מ ו ב ן ה ע ו ב ד ת י ,היינו ת נ א י ש ת א ם א ת כ ו ו נ ת ה צ ד ד י ם ב פ ו ע ל ב ע ת כ ר י ת ת ה ח ו ו ה ) ק ט ג ו ר י ה ) (1ל ע י ל ( .מ ס ו פ ק נ י א ם ה ו א יכול ל ה ו ע י ל כ א ש ר מ ו צ ג ת ה ש א ל ה מ ה ן זכויות ה צ ד ד י ם ל א ו ר ה ת פ ת ח ו ת ב ל ת י צפויה ,ה מ ש נ ה ל ח ל ו ט י ן א ת הנסיבות כ פ י שראו אותן ב י ת המשפט להחיל א ת ומקינון הצדדים ב ע ת המבחנים כ ר י ת ת החוזה .א ף החמורים ו ל ו מ ר כ י אין ז ה ״ מ ו ב ן מ א ל י ו ״ ב מ ק ר ה כ ז ה עשוי שנקבעו על-ידי השופטים הסכימו ע ל שהצדדים סקרטון תנאי מכללא. מ ש מ ע ו ת ה ש ל ק ב י ע ה כ ז ו היא ,ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,ש ל מ ר ו ת ה ש י נ ו י ש ח ל .י ע מ ד ו ה ו ר א ו ת ה ח ו ז ה ה מ ק ו ר י ו ת בעינן ,ל ל א שינוי א ו ת ו ס פ ת .ו ב מ י ל י ם א ח ר ו ת ,כ י בסיכון )או במחיר( הנובע משינוי התנאים ישא ה צ ד הנוגע בדבר ל א ו ר לשון ה ח ו ז ה כ פ י ש נ ק ב ע ה ב ש ע ת ו .א ו ל ם ב מ ק ר י ם קיצוניים ,ב ה ם ל א ו ר השינויים ש ח ל ו ע ל ו ל •י׳ ע״א 39/47אשר נ׳ אבל ובירנבאופ ,פ׳׳ד ב .540—539,533 3 ;(1926) (1939 ) 2 K.B. 206, 227 Foundries [1941] 1 All E.R. 33, 52. ־ 37 3 8 v. Southern Ltd. v. Cooper Shiriaw Luxor, ע״א 39/47בעי .540 פ״ד כה ).749 ,744 (2 » ע״א 131/71במאיור נ׳ תיאטרון קומדיה ,ואח׳ ,פ״ד כה ) ,752 ,744 (2וראה גם את 3 פסק דינו בע״א 224/76חפרת נופש ערד בע׳׳מ נ׳ הפוכנות היהודית לא׳׳י ,פ״ד ל א )(1 .455 ,449 423 עוול להגרם הצדדים, מרחיקת ל כ ת קיצוני או פגיעה באינטרס ע ש ו י ב י ת ה מ ש פ ט ל ה ס ד י ר א ת יחסי ה צ ד ד י ם ראוי להגנה של אחד באמצעות תנאי מכללא. א ף ב מ ק ר י ם א ל ה עשוי ב י ת ה מ ש פ ט ל ה ש ת מ ש ב מ ב ח נ י ם ה ר ג י ל י ם ש ל ת נ א י מ כ ל ל א )או לבחון א ת הנושא כ ש א ל ה של פירוש החוזה ״לאור כוונת הצדדים״( ,ומשום כ ך ל א תמיד ברור א ס מדובר בתנאי מכללא במובן העובדתי ,א ו בתנאי מבללא ב מ ו ב ן שונה; מ כ ל מ ק ו ם ,ב ע ״ א 138/74ח פ ק י ן נ ׳ ח פ ק י ן ה י ה ב ר ו ר שאין מ ד ו ב ר ב ת נ א י מ כ ל ל א ב מ ו ב ן ה ע ו ב ד ת י ) ק ט ג ו ר י ה ) (1ל ע י ל ( .ה מ ב ח ן ע ל י ו ד י ב ר ו ה ש ו פ ט י ם ס ק ר ט ו ן ומקינון ב א נ ג ל י ה ,ה ש ו פ ט א ג ר נ ט ב ע ״ א 39/47א ש ר נ׳ א ב ל ו ב י ר נ ב א ו ם ו ה ש ו פ ט זוסמן ע צ מ ו ב ד ע ת ה מ י ע ו ט ש ל ו ב 1 3 1 / 7 1 -פ מ א י ו ר נ ׳ ת י א ט ר ו ן קומדית׳ ב ע ״ מ — א י נ נ ו ישים כ ל ל .אילו ה י ה ״זר מ ת ע ר ב ״ מ צ י ג ל מ ב ו ט ח א ת ה ש א ל ה מ ה י ה י ה ב מ ק ר ה ש י ת ג ר ש מ א ש ת ו וישא אשד .א ח ר ת ,אין ל ה נ י ח ש ה י ה מ ש י ב ל ו בי• הדבר ״ מ ו ב ן מ א ל י ו ע ד כ ד י כ ך ״ שאין צ ו ר ך לציינו .ב ר ו ר ה י ה ש מ ד ו ב ר ב א ר ו ע ש ה מ ב ו ט ח ,ב ע ת ע ר י כ ת ה ב י ט ו ח ,ל א ה ע ל ה כ ל ל ע ל ד ע ת ו ש י ק ר ה .ה ש ו פ ט זוסמן ע צ מ ו מציין ז א ת ב א מ ר ו כ י ה כ ו ו נ ה היתד .לאשר .ה ר א ש ו נ ה ״ מ פ נ י ש ל א ה ע ל ה ע ל ש י ג ר ש א ו ת ה וישא א ח ר ת ת ח ת י ה ״ .א ך ה ש ו פ ט זוםמן מ צ י ג ב כ ל ז א ת דעתו 4 0 א ת השאלה מ ה היה המבוטח אומר 1 4 אילו ה צ י ג ו ל ו א ת ה ש א ל ה :נ נ י ח שתתגרש• מ א ש ת ך ו ת ה י ה ל ך א ש ת א ח ר ת בזמן ה פ ר ע ו ן — מ י ר צ ו נ ך ש ת ז כ ה . 4 2 ה צ ג ת ה ש א ל ה ב נ ס י ב ו ת א ל ה מ ל מ ד ת כ י ב ע י נ י ה ש ו פ ט ז ו ס מ ן מ ד ו ב ר במקרר, ה ק ר ו ב ל ק ט ג ו ר י ה ) (2ל ע י ל .נ ר א ה כ י ל ד ע ת ה ש ו פ ט זוסמן א פ ש ר ל ה נ י ח ש ת ש ו ב ת י היתד ,כ י ב כ ו ו נ ת ו ל ו כ ו ת א ת א ל מ נ ת ו .ואכן י ת כ ן מ א ו ד ש ז ו היתד ,ת ש ו ב ת ו א י ל ו ה ו צ ג ה ל ו ה ש א ל ה ל א ח ר נ י ש ו א י ו השניים .א ל א שאין ז ה ב ר ו ר כ י צ ד ה י ה מ ג י ב נ ש א ל כ ך ב מ ע מ ד ע ר י כ ת ה ב י ט ו ח .כ ש ל ע צ מ י ,נ ר א ה ל י ש א נ ש י ם ד ב י ם היו־ אילו מסרבים ב כ ל ל ל ה ת י י ח ס ל א פ ש ר ו ת זו. ואכן, ע ו ב ד ה ה י א ש ב י ת ה מ ש פ ט ל א פ ס ק ע ל י ס ו ד ה ת ש ו ב ה ש ה נ י ח כי• היתד ,נ י ת נ ת ע ל ־ י ד י ה מ נ ו ח ,ש כ ן ,כ ך נ א מ ר ,״אין א נ ו ר ש א י ם ל ה מ י ר א ת ש ם )האשד ,ה ר א ש ו נ ה — ד.פ(. דינה ״נבצר מאתנו לפסוק לטובת ב נ ע מ י ) א ל מ נ ת ו — ד.פ(.״ .ו ב ה מ ש ך ה ד ב ר י ם : אלמנתו״. הטעם למגבלה זו ע ל כוחו ש ל בית ה מ ש פ ט י ב ח ן להלן .א ך מ כ ל מ ק ו ם ,ב ר ו ר כ י א י ן מ ד ו ב ר כ א ן ב ת נ א י מ כ ל ל א ב מ ו ב נ ו ה ע ו ב ד ת י ה ר ג י ל —-ש א י ל ו ה י ה ה מ ד ו ב ר ב ת נ א י כ ז ה ה י ה ב י ת ה מ ש פ ט ר ו א ה ע צ מ ו חייב לנהוג ל פ י התשובה שהיה המבוטח נותן לשאלתו ש ל ״הזר המתערב״. ל ע י צ ו מ ו ש ל עניין ,פ ס ק ב י ת ה מ ש פ ט כ י .״״הואיל ו ע ב ר ה ה מ ט ר ה ל ד א ו ג לדינה ובטלה מן העולם ,כספי הביטוח אינם מיועדים עוד לאותה מ ט ר ה ולכן ה ם שייכים ל ע ז ב ו ן ה מ ב ו ט ח ״ .ה ע ו ב ד ה ש ה מ ב ו ט ח י כ ו ל ה י ה ב ח י י ו ל ש ל ו ל את 4 8 4 0 שפ ,בע׳ .370—369 4 1 עקרונית ,מוצדקת הצגת השאלה מ ה היד .המבוטח אומר )ולא מ ה היו אומרים שני הצדדים( .זאת מכיוון שקביעת הנהנה במקרה זה היתד ,בגדר פעולה חד-צדדית במובן הערה 18לעיל .מובן כי כאשר מדובר בחוזה דו-צדדי השאלה המוצגת היא מד .היו שני הצדדים משיבים לשאלה פלונית. 4 2 ש פ בע׳ .370 4 3 שפ ,שם. 424 ז כ ו ת ה ש ל א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ,א ך מ ס י ב ה כ ל ש ה י ל א ע ש ה כ ן — ל א מנעד .מ ב י ת להגיע למסקנה האמורה* . המשפט 4 הלשון ש נ ק ט ב י ת ה מ ש פ ט ב צ י ט ט ה ד ל ע י ל ו ה מ ד ב ר ת ע ל כ ך ש ״ ע ב ר ה המטרה... ו ב ט ל ה מ ן העולם...״ ק ר ו ב ה ל ז ו ה נ א מ ר ת ב ה ק ש ר ל א ח ת ה ק ט ג ו ר י ו ת ש ל סיכול. כ ו ו נ ת י ל מ ה ש כ ו נ ה כ כ ש ל ו ן מ ט ר ת ה ע י ס ק ה ,ו א ש ר ה ו כ ר בדין ה א נ ג ל י ב פ ס ק הדין ה נ ו ד ע בעניין v. Henry 45 l e l החוזה־ 4 K r כסיכול ה ח ו ו ה ה מ ט ר ה שנכשלה נחשבת כבסים . ו ע ם כ ש ל ו ג ה ה ג י ע ה ח ו ו ה לסיומו. ע ם זאת ,נראה כי ת ו ר ת הסיכול כפשוטה לא י כ ל ה לסייע לפתרון השאלה שהתעוררה, והמקרה הנוכחי א ך ממחיש א ת מגבלותיה . 4 7 בדין האנגלי! ג ו ר ם ה ס י כ ו ל ל פ ק י ע ת ה ח ו ז ה ואילו ל פ י ס ׳ )18א( ל ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת משמש חוזה( הסיכול הגנה בפני ת ב י ע ת אכיפה או פיצויים. ש א ל ה כ ז ו לא ה ת ע ו ר ר ה כ ל ל בעניין ש ב פ נ י נ ו .ח ו ב ת ה ת ש ל ו ם היתד! מ ו ט ל ת ע ל ח ב ר ת ה ב י ט ו ח ו ח ו ב ה זו ה ת ג ב ש ה ע ם פ ט י ר ת ו ש ל ה מ ב ו ט ח .אין ל ה ע ל ו ת ע ל ה ד ע ת כ י ח ב ר ת הביטוח ה ש ת ח ר ר ה מ ח ו ב ת ה ת ש ל ו ם מ ח מ ת ה נ ס י ב ו ת ש א ר ע ו ל א ח ר כ ר י ת ת החוזה ו ה ח ב ר ה כ ל ל ל א ט ע נ ה ז א ת .ש א ל ת ה ה ג נ ה ב פ נ י ב י צ ו ע החוזה ,כ א מ ו ר ב ס ׳ ) 18א( לחוק ה ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חוזה ,ל א ה ת ע ו ר ר ה ו ה ש א ל ה ה י ח י ד ה ש נ ד ו ג ה ה י ת ה ל מ י לשלם. ה מ צ ב ה י ה א ו ל י ש ו נ ה א י ל ו ל א ה י ה מ ד ו ב ר ב ש ל ו ש ה צדדים א ל א בשניים ב ל ב ד ,כגון ש ה מ נ ו ח ה י ה מ ב ט י ח ב כ ת ב מ ת נ ה ל א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ו ל פ נ י ה מ ו ע ד ש ה ג י ע לביצוע note 4 3 בנקודה זו ראה להלן. 4 4 4 5 ה ה ב ט ח ה ה י ה מ ת ג ר ש מ מ נ ה .ב מ ק ר ה כזה ,יתכן ש א ם רואים בגירושין 2[1903.740 . [ K . B ,34G.H.Treitel, supra לדיון בפסק דין זה ראה ז׳ צלטנר ,דיני חוזיה )״אבוקה״ ,תש״ל( המכנה עילה זו etseq591at לסיכול כ."frustration of the adventure" - " "Foundation of the Contractביטוי שנקט בו אחד השופטים בעניין K r e l l v. H e n r y 4 8 הנ״ל )ע׳ 749לפסק הדין( .רעיון זה של אבדן בסיס החוזה מונח לפי אחת ההשקפות ביסוד תורת הסיכול כולה )ראה צלטנר שם בע׳ .(330הרעיון עצמו נראה לי קרוב לדוקטרינה שפותחה בגרמניה בעניין " "Wegfall der Geschäftsgrundlageאף שהדין הגרמני בסוגיה זו נוח לחייב מן הדין האנגלי .ראה גם מאמרה של ר׳ גורי לעיל הערה ,26בעיקר ע׳ .104 7 • השווה גם ר׳ גורי לעיל הערה .26 4 8 4 אפשרות כזו עשויה להתעורר רק לעתים נדירות ביותר .נותן המתנה רשאי ,בדרך כלל, ממילא לחזור בו )ס׳ )5ב( לחוק המתנה( .ואילו אם לא היתד .זו מתנה אלא עיסקה בתמורה — אין להניח שהגירושין יביאו לפקיעתה .יתרה מזאת ,אפילו שינתה מקבלת ההבטחה לפני הגירושין את מצבה על סמך ההבטחה ,ספק אם יש לאפשר למבטיח, למרות הגירושין ,לחזור בו )השווה ס׳ )5ב( לחוק המתנה( .אפשרות החזרה במקרה כזה תיתכן רק אם נראה בגירושין או במה שקדם להם עילה לחזרה בגדר ס׳ )5ג( לחוק המתנה. אולם השאלה עשויה להתעורר במקרה הנדיר יחסית שבו ניתנה הבטחה ,כאמור ,בכתב )מבלי שהיד .שינוי מצב על סמך ההבטחה קודם לגירושין( ולאחר הגירושין נפטר נותן 425 ס י כ ו ל ה מ ט ר ה ,ה י ה ב כ ך כ ד י ל ש ח ר ר א ת עזבון ה מ נ ו ח מ ב י צ ו ע ה ח ו כ . 4 9 יתכן 5 0 . ש ב י ת ה מ ש פ ט ר א ה ,ל מ ע ש ה ,כ ך א ת פ נ י ה ד ב ר י ם ,היינו ב ה ע נ ק ה ש ל ה מ נ ו ח ב מ י ש ר י ן ל נ ה נ ה ש ב פ ו ל י ס ה ,מ ב ל י ש י י ח ס מ ש ק ל ,ל צ ו ר ך ק ב י ע ת זכויות ה נ ה נ ה ' ,ל ע ו ב ד ה ש ה ה ס ד ר נ ע ש ה ע ל ד ר ך ש ל ח ו ז ה ל ט ו ב ת צ ד שלישי. אנלוגיה השבת אפשרית נ ו ס פ ת היא לשאלות שהתעוררו בדין האנגלי בעניין מ ת נ ה ״ ,כ א ש ר ה מ ת נ ה נ י ת נ ה ע ל יסוד צ פ י ה ל ה י ו ו צ ר ו ת י ח ס י ם מסויימים ב י ן ה צ ד ד י ם ) ד ו ג מ ת מ ת נ ו ת אירוסין ה נ י ת נ ו ת מ ת ו ך ציפיה ש י ע ר כ ו נשואין( להמשך יחסים ק י ו מ ם •של מסויימים )דוגמה נישןאין( בין יחסי 5 2 ,או ה צ ד ד י ם .53 Restatementsב כ ר ך ע ל Restitutionס׳ ,58מ ו ר ה כ י מ י ש נ ת ן מ ת נ ה כאמור, ב ה צ ב י ע ו ע ל כ ך ש א י נ נ ו מ צ פ ה ל ת מ ו ר ה ,א י נ נ ו ז כ א י ל ה ש ב ה א ף א ם צ י פ י ו ת י ו בעניין היווצרות קיומם ל א התממשו .ד א עקא היחסים א ו ה מ ש ך שלכלל זה מצרף Restatementsסייג ,ל פ י ו ז כ א י ה נ ו ת ן ל ה ש ב ה א ם ה מ ת ן ה י ה מ ו ת נ ה )(conditioned ב ה י ו ו צ ר ו ת י ח ס י ם א ל ה א ו ב ה מ ש ך ק י ו מ ם .א ל א ש ה ג ב ו ל בין ש ל י ל ת ה ה ש ב ה ) מ כ ו ח הכלל( ל ה כ ר ה ב ה )מכוח הסייג( עשוי ל ה י ו ת ד ק למדי .מ ה גם ש ה ת נ א י ש מ ד ו ב ר ב ו א י נ נ ו ר ק ת נ א י מ פ ו ר ש א ל א גם ת נ א י מ כ ל ל א ,ל ר ב ו ת ת נ א י ה מ ב ו ס ס ל א ע ל כ ו ו נ ת הצדדים א ל א על הרצון ל ה ש י ג פ ת ר ו ן צודק ,ד ב ר ^! Restatement-מ כ י ר ב ו מ פ ו ר ש ו ת * ״ .אין צ ר י ך ל ו מ ר ש ״ ת נ א י ״ כ ז ה א י נ נ ו א ל א כ ל י ש ב א מ צ ע ו ת ו מ ס ד י ר ב י ת ה מ ש פ ט א ת יחסי ה צ ד ד י ם ל א ו ד ו ו ק א ל פ י כ ו ו נ ת ם ה מ ק ו ר י ת א ל א ל פ י מ ת ש נ ר א ה ל ו צ ו ד ק ל א ו ר שינויים ש ח ל ו ב נ ס י ב ו ת . יצויין כ י א ף ש ה נ ו ש א א י נ נ ו מ ו ס ד ר ב ח ו ק ה מ ת נ ה ,ה ר י מ כ י ר ח ו ק עקרונית בכך יכול שתהיה על ש״מתנה תנאי...״ )ס׳ 4ל ח ו ק ( . המתנה ו א פ ש ר אולי ההבטחה מבלי שדאג לבטל את הבטחתו .זכות הביטול ,במקרה כזה ,איננה עוברת ליורשיו )ראה הערה 67להלן( והשאלה תהיה אם הביאו הגירושין לפקיעת ההבטחה. בסוגיה זו ראה להלן. 4 0 י׳י׳ כך הדבר ,לפחות ,לפי תורת הסיכול הנוהגת בדין האנגלי ,שלפיה מביא סיכול פקיעת החיוב לקיום ההסכם .לעומת זאת ,ס׳ )18א( לחוק התרופות המקומי מתאים רק בדוחק לפתרון אפשרות זו ,שכן הסעיף איננו מורה מפורשות שסיכול פוטר א ת החייב מביצוע. הסעיף אף נוקט לגבי אי הביצוע בלשון הפרה )למרות הסיכול( ,אך מעניק לחייב במקרה כזה הגנה בפני תביעת פיצויים או אכיפה. יי• הנושא שונה מן העניין שבפנינו בכך שמדובר בהשבת מתנה שהושלמה ,בעוד שבמקרה הנוכחי דובר בחיוב לטובת הנהנה בפוליסה ,שעדיין לא בוצע. אולם נראה שהדין האנגלי שולל את זכות ההשבה אם אי קיום הנישואין נגרם באשמת 5 2 ]1926[Co 1 B . K ס ל ׳ ( )cראה גם הערה .Restatement on Restitution Act )neous Provisions S. Cretney ב- 58ל- . בשאלת ההשפעה של ה- Law Reform (Miscclla- האנגלי על הדין באנגליה בסוגיה זו ראה הערהמאת,1970 . M . L . R . (1970) 534, 535-536 י•״ ההשבה במקרה כזה נדירה ואף היא נכרכה בשאלת האשמה .ראה הערה ב— 44 H a r v . L . Rev. (1930) 276. M ראה הערה ) (bלסעיף זד ,בע׳ 230שבסיומה נאמר כי — "...justice may require the creation of a condition although the donor had "no such condition in mind. 426 להניח שהתנאי המדובר ב ו איננו ר ק תנאי מפורש א ל א גם תנאי מכללא ,לרבות מכללא במובנו הפיקטיבי תנאי )המשמש כ ל י המאפשר לבית המשפט להסדיר א ת יחסי הצדדים לאור מאורעות מאוחרים(. לסיכום נראה ל י כ י התוצאה שהושגה איננה פרי ש ל תנאי מ כ ל ל א המבוסס, כ ב י כ ו ל ,ע ל רצון ה מ ב ו ט ח ,א ל א ש ב י ת ה מ ש פ ט ק ב ע כ א ן כ ל ל מ ש פ ט י ד י פ פ ו ז י ט י כ י שמכוחו פקעה זכותה ש ל הראשונה ש ל אשתו בעקבות המבוטח הגירושין ונישואיו ה ש נ י י ם ש ל ה מ ב ו ט ח .ה פ ק י ע ה מ ב ו ס ס ת ע ל כ ש ל ו ן ה מ ט ר ה ש ה י ת ה מ ו נ ח ת , ל ה נ ח ת ב י ת המשפט ,ביסוד קביעתה ש ל האשה הראשונה כנהנה .כשלון המטרה ג ר ר פ ק י ע ת ז כ ו ת ה ו פ ק י ע ה ן ו היא ,כ א מ ו ר ,מ כ ו ח הדין ,א ף שהדין ב מ ק ר ה ז ה ה ו א פ ר י יצירת ב ת י המשפט ,והפתרון מצביע ע ל תהליך דומה ל ז ה שעליו דיבר המלומד בקטע שצוטט לעיל. קורבין יצויין כ י ה ה ל כ ה ש נ ק ב ע ה ב י ש ר א ל א י נ נ ה • ע ו ל ה -ב ק נ ה א ח ד ע ם ה פ ס י ק ה השלטת ב א ר ה ״ ב ב ס ו ג י ה ן ו ואשר ,ב ד ר ך כ ל ל ,א י מ צ ה א ת ה ע ק ר ו ן ל פ י ו מ ק ו ם ש א ש ה נ ק ב ע ה כ נ ה נ ה ב פ ו ל י ס ה ל ב י ט ו ח חיים ש ל ב ע ל ה ,א י ן ז כ ו ת ה פ ו ק ע ת ר ק מ ח מ ת ה ע ו ב ד ה שהנישואין ה ג י ע ו א ל ק י צ ם ב ע ק ב ו ת גירושין .א ם ה מ ב ו ט ח נ מ נ ע מ ל ש נ ו ת את ה נ ה נ ה או ל ה ח ל י פ ו ) ב ה נ ח ה ש ל פ י ת נ א י ה פ ו ל י ס ה ו ש א ר ה נ ס י ב ו ת ה י ה רשאי ל ע ש ו ת כ ן ( ,י ש ו ל מ ו ד מ י ה ב י ט ו ח ל נ ה נ ה והעובדה ,כ ש ל ע צ מ ה ,ש ה נ ה נ י ת ש ש מ ה נ ק ב ע ב פ ו ל י ס ה ה ת ג ר ש ה מ ן ה מ ב ו ט ח — ל א ת ה י ה ל ה לרועץ 5 5 . הענהןרנ טוכוז ההנאה לעזכון משנקבע כי אשתו הראשונה של המבוטח א י נ נ ה ז כ א י ת ל ד מ י הביטוח, ניתן היה לשקול א ת האפשרויות הבאות: )(1 ה ע נ ק ת ד מ י הביטוח מנישואיו האלטרנטיבית שבפוליסה )בתו של המבוטח לנהנית הראשונים(. )(2 הענקת ד מ י הביטוח לאלמנתו. )(3 ה ע נ ק ת ד מ י הביטוח לעןבון. נ ב ח ו ן א פ ש ר ו י ו ת א ל ה כסדרן. )(1 הענקת דמי הביטוח לנהנית האלטרנטיבית — ב פ ו ל י ס ה צויין כ י ה נ ה נ ה ה י א ״ א ש ת ה מ ב ו ט ח ד י נ ה חסקין ...א ם ה י א בחיים ,א ח ר ת ב ת -ש ב ע חסקין״. . 4 I n s u r a n c e C o . v. Tietsort 131 F e d e r a l Life 2 F d . במקרה זה רשם המנוח את אשתו כנהנה בפוליסה לבייטות חיים .לאחר מכן התגרש ממנה באשמתה ונשא אשה אחרת .נפסק כי גרושתו היא הזכאית לדמי הביטוח וכי אילו רצה המנוח להחליפה היה עליו לנהוג לפי הוראות הפוליסה בעניין החלפת נהנה )ע׳ 449לפסק הדין(. ראה גם אמרות אגב ב— )70 A.L.R. 3d 344, 346-347 (1976 I n s . C o . v. Stoddard B e n e f i c i a l Life וכן — 44 A m . Jur. 2d 6S0 et seq. והערות ב— 175 A.L.R. 1220, 1224 (1948), 70 A.L.R. 3d 348, 350 (1976). יתרה מזאת ,בפסיקה האמריקאית נדרש ,בדרך כלל ,כי מבוטח החפץ להחליף נהנה )ובהנחה שהוא זכאי לעשות זאת( ימלא ,לפחות בעיקרן ,את הדרישות הפורמליות שבפוליסה בדבר אופן ההחלפה .בענין זה ראה להלן. 427 ב ת ו ש ל ה מ נ ו ח מ נ י ש ו א י ו ה ר א ש ו נ י ם נ ק ב ע ה ,איפוא ,ב פ ו ל י ס ה כ נ ה נ י ת א ל ט ר נ ט י ב י ת . זוהי השניה, נהנית מן הדרגה בשעת הזוכה א ם הדרגה הפטירה הנהנית מן ה ר א ש ו נ ה א י נ נ ה בחיים. במקרה המבוטח( הדרגה הנוכחי היה הנהנה מן )אשתו הראשונה ה ר א ש ו נ ה של בחיים ומכאן ,ל כ א ו ר ה ,ל א נ ת מ ל א ה ת נ א י ש י א פ ש ר ל ב ת ל ז כ ו ת .א ל א בעקבות הגירושין ש ל המנוח מחדש ונישואיו איבד שבית המשפט פסק כי הנהנה ה ר א ש ו ן א ת ז כ ו ת ו .ו ה ש א ל ה ה י א א ם א ת המילים ש נ א מ ר ו ל ג ב י האשד, ה ר א ש ו נ ה )״אם ה י א בחיים״( י ש ל פ ר ש פ י ר ו ש מ י ל ו ל י -ד ו ו ק נ י ,א ו ש מ א מ ש מ ע ו ת ן ה י א ש ה ב ת ) ה נ ה נ ה מ ן ה ד ר ג ה השניה( זוכה ,א ם ה נ ה נ ה מ ן ה ד ר ג ה ה ר א ש ו נ ה איננו זוכה מ פ י ב ה כ ל ש ה י . ב א ר ה ״ ב ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ה א נ ל ו ג י ת ב ה ק ש ר ש ו נ ה לחלוטין .מ ד ו ב ר ב מ ק ר י ם ב ה ם ה נ ה נ ה מ ן הדרגה הראשונה איבד זכותו מ ח מ ת שגרם למות המבוטח .משקל ה ה ל כ ה ה ו א ש ב מ ק ר ה כ ז ה זוכה ה נ ה ג ה מן ה ד ר ג ה ה ב א ה ה נ ק ו ב ה ב פ ו ל י ס ה .זאת, 5 6 א ף ש נ א מ ר בפוליסה כ י הנהנה מן הדרגה ה ב א ה זוכה א ם ה נ ה נ ה הקודם איננו בחיים ״ .ד ו מ נ י כ י ס׳ 50ל ח ו ק הירושה ,תשכ״ה— 1965י ) ל ה ל ן ח ו ק הירושה( 5 מ ש ק ף גישה ד ו מ ה ל ז ו ה ש ל ט ת ב א ר ה ״ ב .ה ס ע י ף מ ו ר ה כ י ״ ז ו כ ה .ע ל פ י צוואה ש נ מ צ א פ ס ו ל לרשת ...ו ל א ק ב ע המצווה א ד ם א ח ר ש י ז כ ה במקומו ,ה ו ר א ת ה צ ו ו א ה ל ט ו ב ת ו מ ת ב ט ל ת ״ .מ ש מ ע ,ש א ם ב מ ק ר ה כ ז ה ק ב ע המצווה זוכה א ח ר ,מ ו ע ב ר אליו א ו ת י ה ח ל ק ש נ ק ב ע ב צ ו ו א ה )ואין ה ו א ע ו ב ר לעזבון( 5 9 . א ך נראה שהטענה כ י לדמי הביטוח זכאית ב ת ו של המנוח מנישואיו הראשונים ל א נ ט ע נ ה כ ל ל ,ויתכן ש ה ב ת א ף ל א ה ו פ י ע ה כ צ ד ב מ ש פ ט .א י ל ו נ ט ע נ ה ה ט ע נ ה היתד! מ ת ע ו ר ר ת ה ש א ל ה ה א ם א כ ן ב ע ק ב ו ת ש ל י ל ת ז כ ו ת א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ נ ו ח ק מ ה ,ל כ א ו ר ה ,ז כ ו ת ה ש ל ה נ ה נ ה מ ן ה ד ר ג ה השניה .ש א ל ה נ ו ס פ ת ה י א ה א ם שיקולים מעין א ל ה ש ג ר מ ו ל ש ל י ל ת ן כ ו ת ה ש ל ה נ ה נ ה מ ן ה ד ר ג ה ה ר א ש ו נ ה ) ה א ם ( ל א היו גורמים ג ם ל ש ל י ל ת ו כ ו ת ה ב ת .בעניין ז ה ב ר ו ר ש ה ש י ק ו ל י ם א י נ ם זהים .ב י ת ה מ ש פ ט ה צ ב י ע ע ל כ ך ש״אין ב ע ל ח י י ב לזון א ת גרושתו ,ו ל כ א ו ר ה נ י ת ק ה ק ש ר ביניהם כ ל י ל ע ם מ ס י ר ת ה ג ט ״ .א ך ה ק ש ר בין ה א ב ל ב ת ו א י נ נ ו נ י ת ק ע ם גירושיו מן 6 0 האם .ה נ י מ ו ק ש ה ו ע ל ה כ נ ג ד ה א ם אין כ ו ח ו יפה ,איפוא ,כ נ ג ד ה ב ת .ע ם ז א ת ,ברור note 7 at 265 5 6 וכן— ;I n s . 241 F. 2d 544 ; 26 A.L.R. 2d 979 Life Kceton, supra R.E. v. West Beck Coast C a r t e r v. C a r t e r 88 So 2d 153 (1956). )פסק הדין בעניין Carter מובא ב(2d ed.- I n s u r a n c e Lazv Keeton, Basic R.E. .St. Paul 1977) 906 ראה גם Am. Jur. 2d 657 והערה ב 4 4 .27 A.L.R. 3d (1969) 794, 835 et seq. - ״ אך קיימות גם אסמכתאות בהן נקבע כי במקרה כזה זוכה בעזבון .ראה הערה ב- d.27A.L.R. 3 837 seq794, et ס״ח .63 s s הסעיף דן במקרה שבו נמצא הזוכה פסול ,כפי הגדרתו בס׳ 5לחוק הירושה ,או 5 3 שהסתלק מן המגיע לו .אולם השאלה אם גירושין מביאים לשלילת חלקו על פי צוואה של בן הזוג )שהתגרש( לא נדונה בחוק הירושה ,והסוגיה תיבחן להלן. 6 0 428 שפ ,בע׳ .370 ש פ ת ר ו ן כ ז ה ל א ה י ה ל ר ו ח ו של ב י ת ה מ ש פ ט בעניין הנדון ש ח ת ר ,כ פ י שראינו, ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ל ז כ ו ת א ת האשד .השניה .ואילו ה פ ת ר ו ן שהושג ,היינו ה ע נ ק ת ד מ י ה ב י ט ו ח לעזבון ,ש ב ע ק ב ו ת י ו ז כ ו האשד .ה ש נ י ה ו ש ל ו ש ת ילדיה ב ח ל ק ה א ר י של ד מ י הביטוח ,ז כ ה ל כ י נ ו י ״ ה ט ו ב במיעוטו״ .ניתן היה ,איפוא ,ל ע ו ר ר א ת ה ש א ל ה אם ה ע ו ב ד ה ש ח ל שינוי מ ר ח י ק ל כ ת ב מ צ ב ו ה מ ש פ ח ת י ש ל ה מ נ ו ח ) א ש ר נ ש א א ש ה ש נ י ה ו נ ו ל ד ו ל ו מ מ נ ה ש ל ו ש ה ילדים( צריך ל ה ב י א ל ש ל י ל ת ז כ ו ת ה של ב ת ו ה ר א ש ו נ ה כ נ ה נ י ת ב פ ו ל י ס ה ,א ף ש ה ק ש ר ב י נ ה לבין ה מ נ ו ח ל א נ ו ת ק .ש א ל ה זו נ ו ג ע ת ,ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,ל ת ח ו מ י ה ה ל כ ה ש נ ק ב ע ה ב ע ״ א 138/74ונדון ב ה ב ה מ ש ך « . )(2 ה ע נ ק ת דמי ה כ י מ ו ת ל א ל מ נ ה — ב י ת ה מ ש פ ט ס ב ר ש ו ו היתד .ה ת ו צ א ה ה ר צ ו י ה וזהו ״ ד ב ר ש ה מ נ ו ח ב ו ד א י היה רוצה בו״ ,א ך ק ב ע שאין ה ו א רשאי ל ה מ י ר א ת שם ה א ש ת ה ש נ י ה ב ש מ ה ש ל ה ר א ש ו נ ה וכי ״ נ ב צ ר מ א ת נ ו ל פ ס ו ק ל ט ו ב ת א ל מ נ ת ו ״ . נ ר א ה ל י כ י ב כ ך צ ד ק ב י ת ה מ ש פ ט ,וכי אכן ה י ה מ ק ו ם ל ה צ י ב ה ג ב ל ה זו ל כ ו ח ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט .ביסודו ש ל ד ב ר ,ה ש א ל ה היא ה א ם י כ ו ל ב י ת ה מ ש פ ט ל ע ש ו ת פ ע ו ל ת ה ע נ ק ה פ ו ז י ט י ב י ת ב מ ק ו מ ו ש ל א ד ם א ש ר נ מ נ ע מ ס י ב ה כ ל ש ה י ל כ ת ו ב צוואה, ל י ת ן מ ת נ ה א ו ל ק ב ו ע נ ה נ ה בפוליסה ,א ם ב י ת ה מ ש פ ט ס ב ו ר כ י א ו ת ו א ד ם היה ע ו ש ה ז א ת א י ל ו נ ת ן ד ע ת ו לכך .ל ש א ל ה זו ד ו מ נ י ש ה ת ש ו ב ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת ש ל י ל י ת . ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י נ ק ב ה מ ב ו ט ח בשם א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה כ נ ה נ ה בפוליסה ,ו כ פ י ש ר א י נ ו ל א יכול ה י ה ל ה י ו ת ס פ ק כי ה כ ו ו נ ה היתד ,אכן ל א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה .ע ד ל י ו ם פ ט י ר ת ו ה י ה ל מ ב ו ט ח כ ו ח ל ש נ ו ת א ת ש ם ה נ ה נ ה ו ל ק ב ו ע נ ה נ ה חדש .מ ס י ב ה כ ל ש ה י ל א נ ע ש ה הדבר ,ו א ם כ ו ח ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט יפה ל ק ב ו ע כ ל ל ש ב ד י ן ה מ ב ט ל ת ו צ א ו ת פ ע ו ל ה מ ש פ ט י ת ל ט ו ב ת פ ל ו נ י ) ב מ ק ר ה זה ק ב י ע ת האשד ,ה ר א ש ו נ ה כ נ ה נ ה ( מ ח מ ת שינוי ש ח ל ,יהא זה מ ר ח י ק ל כ ת ל ה כ י ר ב כ ו ח ו — ב ה ע ד ר ה ו ר א ת ח ו ק מ פ ו ר ש ת ה מ ס מ י כ ה א ו ת ו ל כ ך — ל ב צ ע ב מ ק ו מ ו ש ל ה מ נ ו ח פ ע ו ל ת ה ע נ ק ה פוזיטיבית .א ת ן ד ו ג מ א נ ו ס פ ת בכיוון ז ה :נ נ י ח ש פ ל ו נ י נ פ ר ד מ א ש ת ו ,מ ב ל י ש ה ת ג ר ש מ מ נ ה ,ו נ פ ט ר ל א ח ר ש ח י ב מ ש ך 15ש נ ה ע ם אשד .א ח ר ת כ י ד ו ע ה בציבור. ה י ד ו ע ה ב צ י ב ו ר א י נ נ ה יורשת ,ב מ ק ר ה זה ,מ כ ו ח ס׳ 55ל ח ו ק הירושה הדן ב״מעין צוואה״ ,ש כ ן ת ח ו ל ת ה ס ע י ף מ ו ת נ י ת ב כ ך ש ב ש ע ת ה מ ו ו ת א ף א ח ד מ ן הידועים ב צ י ב ו ר לא היה נ ש ו י ל א ד ם אחר .י ת כ ן מ א ו ד ש ב ד ו ג מ א זו ה י ה פלוני ,א י ל ו ה ע מ י ד ו ה ו ע ל ה ב ע י ה ה ק י י מ ת או ע ל כ ך ש מ ו ת ו ק ר ב ,ד ו א ג ל כ ת ו ב צ ו ו א ה ל ט ו ב ת ה י ד ו ע ה ב צ י ב ו ר ש ל ו ואולי א ף נ ו ת ן ל ה א ת ר כ ו ש ו ב מ ת נ ה .א ך מ ש ל א ע ש ה כן ,ד ו מ ה כי ב י ת ה מ ש פ ט ל א י ו כ ל ל ע ש ו ת ז א ת ב מ ק ו מ ו ,א פ י ל ו ש ו כ נ ע ב י ת ה מ ש פ ט כ י ה ק ש ר בינו לבין אשתו ,מ מ נ ה נ פ ר ד ,נ ו ת ק למעשה ,וכי ה מ נ ו ח היה ק ש ו ר ב כ ל נ פ ש ו ומאודו לידועה ב צ י ב ו ר שלו. )(3 ה ע נ ק ת דמי ה ב י ט ו ח ל ע ז ב ו ן — זהו ה פ ת ר ו ן ש נ ב ח ר ע ל ידי ב י ת ה מ ש פ ט . הוא מ ו ש ת ת ע ל ה ה נ ח ה — ש ב נ ס י ב ו ת ה מ ק ר ה ה נ ו כ ח י היא ,ב ל י ספק ,מ ו צ ד ק ת — ש ש ל י ל ת ז כ ו ת ה נ ה נ ה ב פ ו ל י ס ה א י נ נ ה ג ו ר ר ת פ ט ו ר ש ל ח ב ר ת הביטוח .כן מ ו ש ת ת פ ת ר ו ן ז ה על ה נ ח ה נ ו ס פ ת ,היינו שאין אדם ש ז כ ו ת ו ק ו ד מ ת ל ז כ ו ת העזבון .ה נ ח ה זו מ ו צ ד ק ת אם לא נ ק ב ע ב פ ו ל י ס ה נ ה נ ה נ ו ס ף ע ל ה נ ה נ ה ש ז כ ו ת ו נ ש ל ל ה .ב מ ק ר ה 6 1 יתכן גם שקיימת אפשרות לטעון כי צירוף שני הגורמים ,היינו היותה של הבת נהנה בדרגה שניה בצירוף השינוי שחל במצב המשפחתי מחייב להעדיף את זכותו של העזבון .לא ארחיב את הדיבור על אפשרות של צירוף גורמים זה. 429 ה נ ו כ ח י א י ן ה ד ב ר ב ד ו ר כ ל ל ו ע י ק ר ו ה ש א ל ה נ ד ו נ ה ע ל ידינו ב מ ס ג ר ת א פ ש ר ו ת )(1 לעיל. ת ה ו מ י ה ה ל כ ה כ ע ״ א 138/74ה » ל ,י ן נ ׳ ה ש י ו י ן ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י ק ב ע ב י ת ה מ ש פ ט כ ל ל ד י ס פ ו ז י ט י ב י שבדין ,ל פ י ו ב נ ס י ב ו ת ב ע ״ א 138/74פ ו ק ע ת ז כ ו ת ה נ ה נ ה ) מ ו ט ב ( ח י נ ם ב פ ו ל י ס ה ל ב י ט ו ח חיים. שנתגלו א ת תחומי ההלכה נבחון משני אספקטים: )א( מ ה ן א ו ת ן נ ס י ב ו ת ה מ ב י א ו ת ל פ ק י ע ת ז כ ו ת ה נ ה נ ה . ) ב ( ש א ל ת ת ח ו ל ת ה ה ל כ ה ע ל פ ע ו ל ו ת מ ש פ ט י ו ת א ח ר ו ת ו ב ע י ק ר ע ל צוואות. )א( ה נ פ י ב ו ת ה ג ו ר מ ו ת ל פ ק י ע ת ז כ ו ת ה נ ה נ ה ) מ ו ט ב ( ה י נ פ — ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י ה י ו נ ס י ב ו ת א ל ה גירושיו ש ל ה מ ב ו ט ח מ ה נ ה נ ה ב פ ו ל י ס ה ונישואיו לאשר .א ח ר ת מ מ נ ה נ ו ל ד ו ל ו ילדים .ה ש ו פ ט זוסמן ד י ב ר ע ל כ ך ש״לכאורד ,נ י ת ק ה ק ש ר ב י נ י ה ם ) ב י ן ה מ ב ו ט ח ו א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה — ד.פ (.כ ל י ל ב ע ת מ ס י ר ת ה ג ט ״ .מ כ א ן .מ ש ת מ ע א ו ל י כ י ה ע ו ב ד ה ה מ כ ר ע ת היתד ,הגירושין .א ך א י ן ס פ ק ש ה ע ו ב ד ו ת ש ה מ נ ו ח נ ש א אשד ,שניה ,א ש ר י ל ד ה ל ו ש ל ו ש ה ילדים ,ו כ י ח פ ץ ב ו ד א י ל ד א ו ג ל מ ח ס ו ר ה ו ח ב כ ל פ י ה ל פ ח ו ת ח ו ב ה מ ו ס ר י ת — ת ר מ ו א ף ה ן א ת חלקן .מ ש ו ם כ ך ,ל א ק ל ל ו מ ר מ ה ת ה י ה ה ת ו צ א ה ב מ ק ר ה ש ב ו ה ת ג ר ש ה מ ב ו ט ח א ך ל א נ ש א אשד ,א ח ר ת ,כ ך שההתנגשות תהיה בין גרושתו של המבוטח )שנרשמה כנהנה בפוליסה( לבין קרובים ר ח ו ק י ם שלו. חוסר ב ה י ר ו ת נ י כ ר מ ת ע ו ר ר ב ש ו ר ה ש ל מ ה ש ל מ צ ב י ם ב ה ם ה ו ר ע ו יחסי ה מ ב ו ט ח ע ם ה נ ה נ ה א ו ש ח ל ו שינויים ב מ צ ב ו ה מ ש פ ח ת י ,ב א ו פ ן ש נ ו צ ר ק ש ר ע ם א נ ש י ם נ ו ס פ י ם )ואולי א ף ה ת ח י י ב ו ת מ ו ס ר י ת כ ל פ י ה ם ( .ל ה ל ן מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת : ) (1א ש ת ה מ ב ו ט ח ע ז ב ה א ו ת ו ו ע ב ר ה ל ג ו ר ע ם ג ב ר א ח ר .ה מ ב ו ט ח הגיש ת ב י ע ה לגירושין ,א ך .נ פ ט ר ל פ נ י ש ה ס ת י י ם ה ב י ר ו ר . . 6 2 ) (2ה מ ב ו ט ח ה ו א ש ע ז ב א ת א ש ת ו וזו ה ג י ש ה נ ג ד ו ת ב י ע ת גירושין .ה מ ב ו ט ח נ פ ט ר ל פ נ י ש נ ס ת י י ם בירור ה ת ב י ע ה . ) (3ה מ ב ו ט ח ק ב ע א ת ב נ ו ) ש ה י ה א ו ת ה ע ת בן יחיד( כ נ ה נ ה ב פ ו ל י ס ה .ל א ח ר מ כ ן נ ו ל ד ו ל ו ש ל ו ש ה ב נ י ם נ ו ס י .83 פ ) (4ה מ ב ו ט ח , ם ב ה י ו ת ו רווק ע ד ך ב י ט ו ח חיים ו ק ב ע כ נ ה נ ה א ח ד מ ק ר ו ב י ו ) ד ו ג מ ת א ח איו הורים( .ל א ח ר מ כ ן נ ש א אשד, 6 4 ש י ל ד ה ל ו ש נ י ילדים. ה ק ו ש י ב כ ל ה מ ק ר י ם ה ל ל ו נ ע ת בשנים .ר א ש י ת ,ב כ ל ה ד ו ג מ א ו ת ה ל ל ו היה למבוטח אולי ה כ ו ח ב כ ל ע ת ע ד ל פ ט י ר ת ו ל ש נ ו ת א ת ה נ ה נ ה ,א ך ה ו א ל א ע ש ה זאת, מ ש ו ם ש נ ע ל ם מ מ נ ו ה ד ב ר ו א ו ל י מ ס י ב ה א ח ר ת .מ כ ל מקום ,ב י ת ה מ ש פ ט מתבקש ל ע ש ו ת א ת א ש ר ה מ ב ו ט ח ל א ע ש ה ו א ף א ם אין ז ה ק ב י ע ת נ ה נ ה חדש, ה ר י ל פ ח ו ת נ ב ח נ ת ש ל י ל ת ז כ ו ת ו ש ל ה נ ה נ ה הקיים .ש נ י ת ,מ ד ו ב ר ב ה ת פ ת ח ו ת כ ל ל י ם ב ד ב ר ש ל י ל ת ז כ ו ת ה נ ה נ ה מ ה מ ת שינוי ד ר ס ט י ב נ ס י ב ו ת .ה ת פ ת ח ו ת כזו ,ב א מ צ ע ו ת ה פ ס י ק ה ,כ א ש ר מ ד ו ב ר ב ת ח ו ם ש ב ו מגוון ה א פ ש ר ו י ו ת ר ח ב ביותר ,מ ל ו ו ה ב ה כ ר ח השווה לס׳ 2077ל 6 2 B.G.B. -הדן בהוראה שבצוואה .סעיף זה יידון בקצרה להלן. י• השווה לדיון שנערך לעיל בעניין מעמדה של מי שנקבעה כנהנית אלטרנטיבית בפוליסה 6 נשוא הדיון בע׳׳א .138/74 M 430 השווה ל" s Act 1837, s. 18 - w i האנגלי. באי בהירות ניכרת ויש צורך בפסיקה ענפה למדי כדי לקבוע א ת מ ע ר כ ת הכללים ותחומיה. )ב( ת ח ו ל ת ההלכה ע ל פעולות משפטיות אחרות ובעיקר על צוואות — שאלות סבוכות ביחס ביותר מתעוררות לתחולת ההלכה שנקבעה על פעולות מ ש פ ט י ו ת ב ע ל ו ת א ו פ י ד ו מ ה ל ז ה ש ל פ ו ל י ס ת ביטוח החיים ש נ ד ו נ ה ב ע ״ א .138/74 לקטגוריה זו ניתן לשייך התחייבות ל ת ת מ ת נ ה בעתיד ,כ ל ע ו ד רשאי המתחייב ל ח ז ו ר ב ו =« ,ו כ ן צוואה .המאפיין פ ע ו ל ו ת מ ש פ ט י ו ת א ל ה ה ו א ר א ש י ת ,כי מ ד ו ב ר ב פ ע ו ל ה ב ע ל ת אופי ש ל מ ת נ ה .ש נ י ת ,כי י ש ל נ ו ת ן כ ו ח ל ח ז ו ר ב ו , °ושלישית ,כי 6 זכות ה ח ו ר ה ה י א א י ש י ת ל נ ו ת ן ו א י נ נ ה ע ו ב ר ת ליורשיו .67 א נ ו נ ר כ ן א ת הדיון ב ש א ל ו ת ה נ ו ג ע ו ת לצוואה .ה ב ע י ה ה א נ ל ו ג י ת ל ע נ י י נ נ ו ה י א זו ש ב ה ח ל ו שינויים ב מ צ ב ל א ח ר ע ר י כ ת הצוואה ו ל פ נ י הפטירה .ב מ ק ר י ם א ל ה יש למצווה אפשרות לשנות צוואתו ולהתאימה למצב החדש )כפי שיש ל פ י הנחתנו ל ב ע ל ה פ ו ל י ס ה ב ב י ט ו ח חיים( .ה ק ו ש י ע ל ו ל ל ה ת ע ו ר ר מ ק ו ם ש מ ס י ב ה כ ל ש ה י נ מ נ ע המצווה מ ל ה ת י י ח ס לעניין ו צ ו ו א ת ו ה מ ק ו ר י ת נ ש א ר ת בעינה. ח ו ק הירושה דן בפגמים ברצון ב צ ו ו א ה )ס׳ 31—30 לחוק( ,וכן ניתן ל מ צ ו א ב ו ה ו ר א ו ת ב ו ד ד ו ת ה מ ת י י ח ס ו ת לשינויים ב מ צ ב ש ח ל ו מיום ע ר י כ ת הצוואה ועד לפטירה 6 8 ,א ך ל א מ צ א ת י ב ו ה ו ר א ה כ ל ל י ת ב ס ו ג י ה ז ו ואף ל א ה ו ר א ה ה מ ת י י ח ס ת ל ש י נ ו י מ צ ב ד ו ג מ ת ז ה ש נ ד ו ן ב ע ״ א .138/74 נניח ,א ם כן ,ש פ ל ו נ י כ ת ב צ ו ו א ה ל ט ו ב ת א ש ת ו .ל א ח ר מ כ ן ה ת ג ר ש מ מ נ ה ו נ ש א א ש ה א ח ר ת ,א ך מ ש ו ם מ ה ל א ש י נ ה א ת צוואתו .ב ח ו ק י ם ש ל מ ד י נ ו ת ש ו נ ו ת ק י י מ ו ת ה ו ר א ו ת ה ד נ ו ת ב ס ו ג י ה ש ל שינוי מ צ ב « .כ ך ,ל מ ש ל ,מ ו ר ה ס׳ 2077ל ס פ ר 9 החוקים ה א ז ר ח י ה ג ר מ נ י ) , ° (&0.6.בין היתר ,כ י ה ע נ ק ה ב צ ו ו א ה ל ט ו ב ת א ש ת 7 ה מ צ ו ו ה ה י א ח ס ר ת ת ו ק ף א ם הנישואין היו ב ט ל י ם א ו ש ה ו ת ר ו ל פ נ י ה פ ט י ר ה .והוא הדין א ם ה ת ק י י מ ו ה ת נ א י ם ה ד ר ו ש י ם לגירושין ו ה מ נ ו ח ת ב ע גירושין ל פ נ י פטירתו. 0 5 לנסיבות בהן רשאי המתחייב לחזור בו ראה ם׳ )5ב( ו)5-ג( לחוק המתנה. 6 8 לגבי התחייבות למתנה יש והזכות איננה קיימת )למשל ,מחמת שהנותן ויתר עליה בכתב כאמור בס׳ )5ב( לחוק המתנה( ,וכן אין היא קיימת לאחר שההתחייבות בוצעה והמתנה ניתנה .כמו כן בפוליסות ביטוח חיים יש ולאור הסכם בין הצדדים איו המבוטח רשאי לשנות את הנהנה .במקרים אלה מתעוררות שאלות שונות .הדיון לעיל מוגבל למקרים בהם נשמר כוחו של הנותן לשנות את הנהנה. 6 7 דברים אלה כוחם יפה גם לגבי התחייבות בת-תוקף למתן מתנה .הדבר לא נאמר בחוק המתנה ,אך אין זה מן הראוי לאפשר ליורשים לסכל את כוונת המנוח :ע״א 11/75 ועד הישיבות בא״י :׳ מיכאלי ,פ״ד ל ) .643 ,639 (1כן מדובר בהתחייבות למתנה לתאריך שנקבע בעתיד ולפני תאריך זה נפטר המתחייב .אין הכוונה למתנה שתוקנה רק לאחר הפטירה ואשר תוקפה עלול להישלל מכוח ס׳ )8ב( לחוק הירושה. 6 8 ראה ס׳ 49לחוק הירושה הדן בפטירת זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה ,וכן ראה ם׳ )51א( לחוק הירושה. 6 9 השווה ,למשל ,להוראה שבחוק האנגלי שאוזכר בהערה 64לעיל. 7 0 הוראה זו תוקנה לאחרונה ותוקף התיקון מן ה .1.7.1977-האמור לעיל מתייחס לסעיף כפי שתוקן ,אך הרעיון הבסיסי השתקף גם בסעיף 2077הקודם. •431 ה ו ד א ה ד ו מ ה ח ל ה ל ג ב י א י ר ו ס י ן ״ .ה ו ר א ו ת א ל ה אינן ח ל ו ת א ס נ י ת ן ל ה נ י ח .ע ז א ף במקרים א ל ה חפץ המנוח להשאיר בעינה א ת ההענקה שבצוואתו. כ י צ ד ינהגו ב ת י ה מ ש פ ט א צ ל נ ו ל ג ב י ה ו ר א ת צ ו ו א ה ל ט ו ב ת ב ן -ן ו ג ש ל א ח ר מ כ ן ה ת ג ר ש מ ן ה מ צ ו ו ה י כ א ן י ו צ ב ב פ נ י ה ם קושי כ פ ו ל .קושי א ח ד ד ו מ ה ל ו ה שהתעורר ומקורו ב ע ״ א 138/74 בעובדה שהמנוח ל א שינה א ת צוואתו ובית ה מ ש פ ט נ ד ר ש ל ש נ ו ת ה ב מ ק ו מ ו .קושי נ ו ס ף נעוץ ב ש ת י ק ת ה מ ח ו ק ק א ש ר ל א ק ב ע כ י ה ו ר א ה ב צ ו ו א ה ל ט ו ב ת ב ן הזוג פ ו ק ע ת ב מ ק ר ה כ ז ה .ה א ם יראו ב כ ך ל א ק ו נ ה ש א ו ת ה י ש ל מ ל א ב א מ צ ע ו ת פ ר ש נ ו ת ,ב ת ח ו ם כ ה רגיש ה מ ח י י ב ד ר ג ה ג ב ו ה ה ש ל ו ו ד א ו ת ,א ו ש מ א יראו ב כ ך ה ס ד ר שלילי ,ה מ ו נ ע ה ת ע ר ב ו ת ב י ת מ ש פ ט ומשאיר 7 2 א ת ה ו ר א ת ה צ ו ו א ה בעינה .ו א ם י ב ח ר ב י ת ה מ ש פ ט ל ב ט ל א ת ת ו ק ף ה ה ו ר א ה — מ ה יהיה ת ח ו ם ה ת ע ר ב ו ת ו ,ו ה א ם יחול גם ע ל שינויים א ח ר י ם ב מ צ ב ה מ ש פ ח ת י ד ו ג מ ת ילדים נ ו ס פ י ם ש נ ו ל ד ו ל מ נ ו ח 7 3 . א י ן ס פ ק ש א י ל ו נ כ ל ל ה ב ח ו ק הירושה ה ו ר א ה ד ו ג מ ת ז ו ש ב ס ׳ 2077ל ס פ ר ה ח ו ק י ם ה א ז ר ח י הגרמני ,ה י ה ב כ ך כ ד י ל ש מ ש יסוד איתן ל ה ל כ ה ש נ ק ב ע ה ב ע ״ א .138/74ק י ו מ ה ש ל ה ו ר א ה כ ז ו ה י ה מ צ ד י ק א נ ל ו ג י ה ל ס ו ג י ה ש ה ת ע ו ר ר ה ב מ ש פ ט זה. ואכן ,ש א ל ת זכויות ב פ ו ל י ס ת ביטוח חיים ,ל א ח ר פ ט י ר ת ה מ ב ו ט ח ,כ א ש ר מ ד ו ב ר ב נ ה נ ה ) מ ו ט ב ( חינם ,דומה ,ב מ י ד ה ר ב ה ,ל א ל ה ה מ ת ע ו ר ר ו ת ל ג ב י צ ו ו א ה * ו ע ק ר ו נ י ת 7 רצוי ש י ק ב ע ה ס ד ר ד ו מ ה .ב ה ע ד ר ה ו ר א ה כ א מ ו ר ב ח ו ק ה י ר ו ש ה מ ת ע ו ר ר ת כ ע ת 7 5 ה ש א ל ה ב״כיוון הפוך״ ,היינו מ ה ה ש פ ע ה ) א ם ב כ ל ל ( ת ה י ה ל ה ל כ ה ב ע ״ א 138/74 ע ל דיני צוואות. תוקפה של ההל2ה בע״א 138/74הפקין נ׳ השקין לאור פ׳ )36ב( לחוק ההוזיב ושאלת ההגנה על חברת הביטוח ס׳)36ב( ק ו ב ע כ י : ״)ב( בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם — על פי חוזה ביטוח ,על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה — רשאי הנושה ,בהודעה לחייב 7 1 ס׳ (2) 2077ל.B.G.B. - 7 2 אף לגבי צוואה אפשר תיאורטית לנקוט בטכניקה דומה לזו שננקטה לגבי חוזה ,ולדון בשאלה של תנאי מכללא .במילים אחרות ,אם קבע המנוח שתזכה ״פלונית אשתי״ אפשר לשאול אם אין כאן תנאי מכללא המתנה את זכותה בכך שנשארה אשתו עד ליום הפטירה )בעניין כוחו של המצווה להורות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי — ראה ס׳ )44א( לחוק הירושה( ,אולם גם זה לא יהיה תנאי מכללא במובן העובדתי, אלא תנאי מכוח הדין כפי שעשוי ,אולי ,בית המשפט לקבעו. השווה לדוגמא שהובאה בטכסט להערה 63לעיל. 7 3 * על קשר זה מצביע אף ס׳ )36ב( לחוק החוזים הצופה אפשרות של ביטול זכות נהנה 7 בפוליסה לביטוח או קביעת נהנה אחר באמצעות הוראה בצוואה. 7 5 אולם גם במדינות אחרות התקשו ,לא אחת ,להשיג התאמה בין הדינים הנוגעים לזכויות בעזבון לאלה הנוגעים לזכויות בפוליסת ביטוח חיים .זאת מחמת העובדה שפעמים קיימות הודאות סטטוטוריות העוסקות רק באחד מן הנושאים .השווה לדיונו של note 7, at 261 etseq.Keeton,supra פוליסת ביטוןז חיים. 432 בסוגיה של פסול מלרשת ולזכות בכספי א ו בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב ,לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר ,אף אחרי שנודע למוטב על זכותו״. הסעיף הוא דיםפוזיטיבי ״ .הוראת החוק ל א ח ל ה על המקרה שנדון בע״א ,138/74ש כ ן ה פ ו ל י ס ה נ ע ש ת ה ל פ נ י כ נ י ס ת ח ו ק ה ח ת י ם ל ת ו ק פ ו .א ך א ח ת מ ן ה ה נ ח ו ת ה ב ס י ס י ו ת ע ל י ה מ ו ש ת ת פ ס ק הדין ב ע ״ א ,138/74היינו כ י ב ע ל ה פ ו ל י ס ה ) ה מ כ ו נ ה ב ס ע י ף ״הנושה״( ה י ה ר ש א י ב א ו ת ו מ ק ר ה ל ב ט ל א ת ז כ ו ת ה ש ל ה נ ה נ י ת ) ה מ ו ט ב ת ( ,מ ת ק י י מ ת ג ם ל א ו ר ח ו ק החוזים ״ . עם זאת ,מתעוררת השאלה מ ה י המשמעות שיש לעובדה שהמחוקק ,אשר ה ת י י ח ס לאפשרות שלילת זכותו ש ל הנהנה )באמצעות הוראה ש ל ב ע ל הפוליסה(, ל א ה ת י י ח ס כ ל ל ל ש א ל ת ה ש פ ע ת ם ש ל א ר ו ע י ם ד ו ג מ ת א ל ה ש ג ר ו נ ו ב ע ״ א 138/74 ע ל ז כ ו ת ה נ ה נ ה .ב ד ו מ ה ל ש א ל ה ש ה ת ע ו ר ר ה ל ג ב י צ ו ו א ו ת ה ר י א ף בעניין ז ה ק י י מ ת ׳ א פ ש ר ו ת ל ג ר ו ס ש ש ת י ק ת ה מ ח ו ק ק כ מ ו ה כ ה ס ד ר שלילי .י ת ר ה מ ז א ת ,ה מ ח ו ק ק ק ב ע •מהי ה ד ר ך ל ב י ט ו ל ז כ ו ת ה מ ו ט ב א ו ה ח ל פ ת ו .ד ד ך זו ה י א ה ו ד ע ת ה נ ו ש ה ל ח י י ב א ו .בצוואה ש ה ו ד ע ה ע ל י ה נ י ת נ ה ל ח י י ב .ל א נ ק ט ו ב ד ר ך זו ) ע ל מ ש מ ע ו ת ה ה ו ד ע ה נדון ב י ת ר פ י ר ו ט להלן( — ע ו מ ד ת ב ע י נ ה ז כ ו ת ו ש ל ה מ ו ט ב ה נ ק ו ב ב פ ו ל י ס ה .מאידך, •קיימת א פ ש ר ו ת ל ה נ י ח שזוהי ל א ק ו נ ה ו ה ד ר ך פ ת ו ח ה ב פ נ י ב ת י ה מ ש פ ט ל ה ס ד י ר א ת ה נ ו ש א .נציין כ י ה ש ו ו א ת ה ה ו ר א ו ת ב ד ב ר חוזה ל ט ו ב ת צ ד ש ל י ש י ש ב ח ו ק :החוזים ע ם ה ה ו ר א ו ת ב ד ב ר צוואה ב ח ו ק ה י ר ו ש ה מ ל מ ד ת ש ה ה ס ד ר ב נ ו ש א של חוזים ל ט ו ב ת צ ד ג׳ נ ו פ ל ב ה י ק פ ו ו ב מ י ד ת ה פ י ר ו ט ש ב ו מ ז ה ש נ ק ב ע ל ג ב י צוואות, ו ל ג ב י פ ו ל י ס ו ת ב י ט ו ח ק י י מ ת ה ת י י ח ס ו ת ס פ צ י פ י ת ר ק ב ס ע י ף א ח ד )ס׳ )36ב( ל ח ו ק ( :ושאר ה ס ע י פ י ם הינם כ ל ל י י ם .ל א ו ר ז א ת ,י ת כ ן מ א ו ד כ י ב י ת ה מ ש פ ט ל א היה רואה ב ה ו ר א ו ת כ ל ל י ו ת א ל ה פ ת ר ו ן ל ב ע י ה ש ה ת ע ו ר ר ה והיה מ ג י ע ל מ ס ק נ ה ד ו מ ה אף אילו ה י ה ח ו ק החוזים ב ת ו ק פ ו .ש א ל ה נ ו ס פ ת נ ו ג ע ת ל מ ש מ ע ו ת ה ה ו ד ע ה ע ל י ה מ ד ו ב ר ב ס ע י ף )36ב( ל ח ו ק ־החוזים .ב ע י נ י ר א ו י ה י ה ל ד ר ו ש ב מ ק ר ה זה כ י ה ה ו ד ע ה ת ה י ה ב כ ת ב ) ל צ ו ר ך ראייה(, ו ל מ ר ו ת ש ה מ ח ו ק ק ה י ש ר א ל י ה ע ל ה א ת ד ר י ש ת ה כ ת ב ב ה ק ש ר י ם שונים ,ה ר י בעניין :הנוכחי אין ה י א מ ו ז כ ר ת 7 8 .מ כ ל מקום ,נ ר א ה כ י ב מ ק ר ה נשוא הדיון ב ע ״ א 138/74 ל א ניתנה ל ח ב ר ת הביטוח כ ל הודעה על ידי המבוטח ע ל החלפת המוטב ,לא .במישרין ו ל א ב א מ צ ע ו ת ק ב י ע ה בצוואה. ב א ר ה ״ ב נ ד ו נ ה ב ה ר ח ב ה ש א ל ה ה ק ר ו ב ה לענייננו ,ב ה ק ש ר ל ה ו ר א ו ת ח מ ק ו ־ .ב ל ו ת ב פ ו ל י ס ת ב י ט ו ח חיים ו ה ק ו ב ע ו ת ד ר י ש ו ת פ ו ר מ ל י ו ת ב כ ל ה נ ו ג ע ל ד ר ך ה ח ל פ ת ׳הנהנה ״ .ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ה מ ה דין נסיון ה ח ל פ ת ה נ ה נ ה ש א י נ נ ו מ מ ל א א ח ר ד ר י ש ו ת הפוליסה .השאלה נדונה ב ה ר ח ב ה ע ל י ד י ! ! ס ^ ! המצביע ע ל הניגוד בין השיקול 7 6 ראה שלו לעיל ,הערה ,8ע׳ .52 ־ זאת ,אם לא הוסכם כי כוח הביטול של בעל הפוליסה יישלל ממנו .כאמור ,הסעיף 77 דיספוזיטיבי. י 7 8 כאשר השינוי נעשה באמצעות צוואה די ,בדרך כלל ,בדרישת הכתב הקיימת לגביה. במקרים אחרים יתכן שניתן לגרום כ י הדרך המקובלת בנסיבות העניין ,כאמור בם׳ )60א( לחוק החוזים ,היא זו שבכתב. ־ 78 השאלה לא נדונה בע״א 138/74ובפסק הדין לא צויין אם נקבעה בפוליסה דרך פורמלית כלשהי לשינוי הנהנה. 433 ל י ת ן ת ו ק ף ל ה ו ר א ו ת ה פ ו ר מ ל י ו ת ש נ ק ב ע ו לבין ה נ ט י ה ל ב צ ע א ת כ ו ו נ ת ה מ ב ו ט ח א ף אם ב א ה לביטוי בדרך שונה מזו הנקובה ב פ ו ל י ס ה » . 8נראה כי מרבית פסקי ב א ר ה ״ ב נוטים ל ע מ ו ד ע ל קיום ה ד ר י ש ה ה פ ו ר מ ל י ת ,א ם ל א ב מ ל ו א ה ,הרי הדין לפחות בעיקרה 8 1 • .הטעמים ל כ ך ,כ פ י ש מ צ ב י ע , 1 ^ 0 1 1נעוצים ב ק ו ש י ל ב ר ר א ת כ ו ו נ ת ה מ ב ו ט ח )שנפטר( א ם ל א ב א ה לביטוי פורמלי ,בסיכון מ פ נ י ט ע ו ת ב נ ק ו ד ה ז ג ב ח ש ש מ פ נ י ה ש פ ע ה ב ל ת י ה ו ג נ ת ו ב כ ך ש ה ד ב ר גורר ה ת ד י י נ ו ת ל א מ ע ט ה .מכאן, ש ע מ י ד ה ע ל קיום ד ר י ש ו ת פ ו ר מ ל י ו ת עשויה ,ב מ ק ר י ם ל א מ ע ט י ם )ואולי במרביתם(׳, דווקא ל ה ב ט י ח קיום כ ו ו נ ת ו ה א מ י ת י ת ש ל ה מ ב ו ט ח .מ ו ב ן כי ד ר י ש ת ה פ ו ר מ ל י ו ת שפוליסה מ מ ל א ת ת פ ק י ד י ם נוספים, תשלום דמי הביטוח בהקדם נ 8 בעיקר הגנה ע ל ה ב ר ת ,ולדעתו של הביטוח ,הבטחת 8 2 יש ב פ ס י ק ה א ף א ח י ז ה ל ד ע ה ח < > « ^ ש ה ק פ ד ה ע ל ה ד ר י ש ו ת ה פ ו ר מ ל י ו ת נ ו ע ד ה ל ע ת י ם גם ל ה ג ן ע ל ה א י נ ט ר ס ש ל ה נ ה נ ה ה ר ש ו ם ב פ ו ל י ס ה .84 א ש ר ל ח ו ב ת ה ה ו ד ע ה ש ב ס ׳ ) 36ב( נ ר א ה ל י כ י אין ס פ ק ש ה י א מ י ו ע ד ת קודם כ ל להגן ע ל החייב )בענייננו ח ב ר ת הביטוח( .וסבורני כי א ם שילמה ה ח ב ר ה ב ת ו ם ל ב ל נ ה נ ה ה נ ק ו ב ב פ ו ל י ס ה ,מ ב ל י ש נ מ ס ר ה ל ה הודעה ע ל ביטול זכותו אד החלפתו ,או על צוואה המכילה הוראה כאמור ,ומבלי שידעה ע ל תביעה נוגדת — יש לשחררה מ כ ל אחריות נוספת 8 5 .ז א ת ,א ף ש ה ד ב ר ל א נ א מ ר ב מ פ ו ר ש ב ס ׳ 36 ל ח ו ק החוזים .ש ח ר ו ר כ ז ה ע ל ו ל ל ג ר ו ר ש א ל ו ת מ ת ח ו ם ע ש י י ת ע ו ש ר ו ל א ב מ ש פ ט א ם הטוען ל ז כ ו ת ל פ י ה פ ו ל י ס ה י ת ב ע ה ש ב ה מ ן ה נ ה נ ה ה ר ש ו ם ש ג ב ה א ת ד מ י הביטוח .דיון ב ש א ל ו ת א ל ה ח ו ר ג מ ת ח ו מ י ר ש י מ ה 8 0 ראה note 7, at 253 et seq. Kccton, supraוהערה ב.19 A.L.R. 2d 5 (1951) - Keeton, supra note 7, at 254 8 1 ז ו .86 המונח שמשתמשים בו הוא ראה גם A 4 A m . Jur. 2d 693 et seq., 696 et seq. " "substantial complianceביחס לדרישות הפורמליות שבפוליסה .ראה גם הערה בA.L.R. 2d 5, 30 et seq. (1951) - אולם מקום שנקבע בפסק גירושין הקובע יחסי רכוש בין בני זוג ,כי מלוא הזכויות בפוליסה יוקנה לבעל וכי לא יהיו לאשה זכויות נוספות על המפורטות בצו ,רואים בכך מרבית פסקי הדין גורם המפקיע א ת זכות האשה הגרושה כנהנה בפוליסה על חיי הבעל .זאת ,אף א פ הבעל ,קודם פטירתו ,לא שינה א ת הנהנה .הוא הדין לגבי הוראה כאמור בהסכם המסדיר יחסי רכוש בין בני זוג שהתגרשו .ראה )A.L.R. 3d 344 (1976 והערה שם בע׳ 348ואילך 8 3 0 ins. C o . v. Stoddard 7 )I n s . v. M c t h r e n 346 S.W. 2d 797 (1961 B e n e f i c i a l Life . Union .fidelity Life v. Stephens Stone פסק הדין מובא• בספרו של Kectonבעי ,255הערה .8 8 3 99 N.E. 2d 766 (1951); 25 A.L.R. 2d 992. פסק הדין עוסק בשינוי נהנה באמצעות צוואה כאשר ד ר ך שינוי זו לא היתד ,בהתאם לתנאי הפוליסה .ראה גם הערה בסוגיה זו שם בעי 999ואילך ,והשווה לס׳ )35ב( לחוק החוזים. 8 1 note 7 at 256. Keeton, supra 8 5 השווה ס׳ )2ב( לחוק המחאת חיובים ,תשכ״ט— ,1969ס״ח .250 8 6 נניח לדוגמא ש-א׳ נרשם כזכאי בפוליסת ביטוח חיים של פלוני .אולם בצוואתו ק ב ע פלוני כי הוא מבטל זכותו של א׳ ו-ב׳ יבוא במקומו .חברת הביטוח משלמת ל-א׳ א ת דמי הביטוח לפני שנודע לה ד ב ר קיום הצוואה ומבלי שיש ל ה יסוד להגיח כ י 434 19. כ ן ס ב ו ר נ י כ י יש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן ל פ ח ו ת ח ל ק מ ן ה ש י ק ו ל י ם ש ה ו ז כ ר ו ב פ ס י ק ה :ה א מ ר י ק א י ת ו ב ע י ק ר ה ק ו ש י ב ב י ר ו ר כ ו ו נ ת ו ש ל מ י ש נ פ ט ר ) א ם ל א נ י ת ן ביטוי ׳פורמלי ל כ ו ו נ ה ןו( ,ו כ ן ה צ ו ר ך כ ב ט ח ו ן מ ש פ ט י ב ת ח ו ם זה .מ ש ו ם כ ך ,א ם תועלה, ל מ ש ל ,ט ע נ ה כ י ה מ ב ו ט ח הודיע ב ע ל -פ ה ל פ ל ו נ י כ י ה ח ל י ט ל מ נ ו ת ו נ ה נ ה בפוליסה, ׳מוטב ,ב ד ר ך כ ל ל ,ש ל א ל נ ס ו ת ו ל ב ר ר א ת ה ט ע נ ה ל ג ו פ ה א ל א ל ד ח ו ת ה מ ח מ ת ה ע ו ב ד ה •שלא ק ו י י מ ה ה ד ר י ש ה ה פ ו ר מ ל י ת ב ד ב ר מ ת ן ה ו ד ע ה ל ח ב ר ת ה ב י ט ו ח כ א מ ו ר ב ס ׳ )36ב( .ב נ ו ש א ז ה ל א אדון ב ה ר ח ב ה ,אציין ר ק כ י ל ד ע ת י ,א ם קיים ת ח ל י ף ל ד ר י ש ה •הפורמלית ) ש א י נ נ ו ע ד ו ת ב ע ל -פ ה גרידא( והעשוי ל ה ב ט י ח ב א ו ת ה מ י ד ה ש ל ו ו ד א ו ת א ת א ו ת ה מ ט ר ה ,רצוי ,ב ד ר ך כ ל ל ,ל ה ס ת פ ק ב ו « . א פ ש ר ל ג ר ו ס כ י בעניין ש נ ד ו ן ב ע ״ א 138/75ל א ה ת ע ו ר ר ה כ ל ל ש א ל ה ש ל ביטול ז כ ו ת ה נ ה נ ה ה ר ש ו ם ע ל י ד י ה מ ב ו ט ח .פ ע ו ל ה ר צ ו נ י ת ו ו ל א נ ע ש ת ה ו ה ה ח ל ט ה־התבססה ,ל פ י ה נ ח ת י ,ע ל כ ל ל ש ב ד י ן ש נ ק ב ע ע ל י ד י ב י ת ה מ ש פ ט ,היינו כ י ל א ו ר השינוי ש ח ל ב נ ס י ב ו ת פ ק ע ו זכויות ה נ ה נ ה ה ר ש ו ם ב פ ו ל י ס ה .ל א ו ר ז א ת ניתן ,אולי, ל ט ע ו ן כ י ש א ל ת ה ה ו ד ע ה ל ח ב ר ת ה ב י ט ו ח ב מ ו ב ן ס׳ )36ב( א י נ נ ה מ ת ע ו ר ר ת ) א פ י ל ו יהיה ח ו ק החווים ח ל ע ל ה מ ק ר ה ( 8 8 .א ו ל ם א ף ש ה נ ק ו ד ה א י נ נ ה ב ר ו ר ה לחלוטין, נ ר א ה ל י כ י ב י ת ה מ ש פ ט ל א ה י ה מ ג י ע ל מ ס ק נ ה ש ו נ ה א פ י ל ו ה י ה ח ו ק ה ח ו ו י ם חל בענין הנדון .מ כ ל מקום ,ס ב ו ר נ י כ י א ם ת ש ל ם ח ב ר ת ב י ט ו ח ל נ ה נ ה ה ר ש ו ם ב פ ו ל י ס ה •מבלי שהיא י ו ד ע ת ע ל שינוי ב נ ס י ב ו ת ,ה ג ו ר ר פ ק י ע ת ז כ ו ת ו ש ל א ו ת ו נ ה נ ה ע ל פ י ה ה ל כ ה ב ע ״ א ,138/74צ ר י כ ה ה ח ב ר ה ל ה י ו ת מ ו ג נ ת .ד ר ך א פ ש ר י ת ל ב ס ס ה ג נ ה כזו ה י א ב א מ צ ע ו ת העיקרון ש ל ה ש ת ק )שלפיו א ם ל א הודיע ה מ ב ו ט ח ל ח ב ר ה ע ל :השינוי י־ ש ח ל יהיה ע ז ב ו נ ו מ נ ו ע מ ל ת ב ע ה ב ט ע נ ה ש פ ק ע ה ז כ ו ת ו ש ל ה נ ה נ ה הרשום( ,ואולי נ י ת ן א ף ל ב ס ס א ת ה ג נ ת ח ב ר ת ה ב י ט ו ח ע ל ס׳ 39ל ח ו ק ההוזים. שאלה א ח ר ת הנוגעת ל ח ב ר ת הביטוח מתעוררת לגבי ה ט ל ת הוצאות המשפט עליה .ב י ת המשפט ק ב ע כי ״למעשה התדיינה לפנינו החברה מ פ א ת הצורך בבירור ה ז כ א י ב פ ו ל י ס ו ת א ח ר ו ת ,ד ו מ ו ת ,ד ב ר שהוא ל ג ב י ה ב ע ל ח ש י ב ו ת ע ק ר ו נ י ת ״ .ל א ו ר 8 9 קיימת צוואה כלשהי .לדעתי ,צריכה חברת הביטוח להיות מוגנת בפני תביעתו של ב׳. שאלה אחרת היא שאלת זכותו של א׳ לתבוע א ת ב׳ .כאמור ,דיון בשאלה זו חורג מתחומי הרשימה הנוכחית. 8 7 כך ,למשל ,בדוגמא שהובאה בהערה 86לעיל ,די בכך שמולאו הדרישות לגבי צוואה כדי להבטיח שאכן כוונת המנוח היתד ,להחליף את הנהנה .במקרה כזה משרתת ההודעה לחברת הביטוח מטרה א ח ת בלבד — הגנה על החברה .אך העדר הודעה איננו צריך להכריע ביחסים הפנימיים בין ב׳ ל־א׳ )ביחסים אלה עשויה להיות חשיבות לשיקולים דוגמת תום לבו של א׳ ,שינוי מצב לרעה וכוי(. י 8 8 מאותו נימוק ניתן ,אולי ,לגרום כי הוראה בפוליסה הקובעת דרך פורמלית להחלפת נהנה )מקום שקיימת הוראה כזו( — איננה חלה על מקרה כגון זה שנדון בע״א ,138/74 שכן ההוראה מתייחסת להחלפת הנהנה מכוח רצונו של המבוטח ולא מכוח הדין .אך •זהו פירוש דחוק במקצת .השאלה עצמה היא שאלת פירוש הפוליסה ,ומכל מקום ׳לדעתי יש לפרש הוראה כזו שאם נהגה החברה בסבירות ופרעה בתום ל ב )וללא ידיעה על שינוי בגדר הלכת ע״א (138/74לנהנה הרשום בפוליסה — תהיה' מוגנת מפני תביעה נוספת. י 8 0 שם ,בע׳ .370 435 ז א ת חוייבה החברה לשלם ל כ ל א ח ד מ ן הצדדים א ת הוצאות הערעור ובכללן ס ך אלפיים ל״י שכר ט ר ח ת עורך-דין. נראה ל י כי תוצאה ןו איננה מוצדקת .המבוטח הוא הקובע א ת הנהנה. נכון הוא כ י ח ב ר ת ה ב י ט ו ח היא ב ג ד ר ״ ס פ ק ״ ב ע ל י ד ע ב ת ח ו ם ה ב י ט ו ח ואילו ה מ ב ו ט ת ה ו א ב ב ח י נ ת לקוח .מ ש ו ם כ ך ,א ם ת ו א ר ה נ ה נ ה בלשון ש א י נ נ ה ב ה י ר ה ד י צרכה, א פ ש ר ש מ ו צ ד ק ל ח י י ב א ת ח ב ר ת ה ב י ט ו ח ב ה ו צ א ו ת ה ה ת ד י י נ ו ת ה כ ר ו כ ה בקביעת; זהותו .ז א ת ,א פ י ל ו ה י ה ז ה ה מ ב ו ט ח ש ה צ י ע א ת ת א ו ר ה נ ה נ ה ,ש כ ן ה י ה ע ל חברת. ל ה ע מ י ד ו ע ל אי ה ב ה י ר ו ת ו ה ס י ב ו כ י ם ה ע ל ו ל י ם ל ה י ג ר ם ע ק ב כ ך .אולם. הביטוח ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י ת ו א ר ה נ ה נ ה בלשון ב ה י ר ה מאין כמור -ה ק ו ש י נ ו צ ר ע ק ב ה ת פ ת ח ו ת . ה נ ו ג ע ת ל מ ב ו ט ח ש א י ר ע ה ל א ח ר ע ש י י ת הפוליסה .א ם ע ק ב ה ת פ ת ח ו ת ז ו ה י ה למבוטח. עניין ל ש נ ו ת א ת ה נ ה נ ה ה י ה ז ה מ ת פ ק י ד ו ל ע ש ו ת כ ן והיה ל ו ה כ ו ח ל ע ש ו ת זאת. ב י ת ה מ ש פ ט מציין כי ״ כ נ ר א ה נ ע ל ם מ ן ה מ נ ו ח ה צ ו ר ך ל ש נ ו ת א ת ק ב י ע ת ה נ ה נ ה ב פ ו ל י ס ה ״ .מ ס ו פ ק נ י א ם ראוי ל ה ט י ל ע ל ח ב ר ת ה ב י ט ו ח א ת ה ה ו צ א ו ת ש נ ג ר מ ו עקב. כ ך שדבר זה נעלם מ ן המנוח. א ף השיקול שההחלטה תוכל לסייע ל ח ב ר ה )ולחברות ביטוח אחרות( במקרים א ח ר י ם א י נ נ ו נ ר א ה ל י מ צ ד י ק ה ט ל ת ה ה ו צ א ו ת ע ל ה ח ב ר ה .ב מ ו ב ן מסויים נ י ת ן לגרוס. כ י כ מ ע ט ב כ ל מ ק ר ה ש ח ב ר ת ב י ט ו ח )ואולי א ף כ ל ג ו ף ע ס ק י א ו ציבורי אחר( מ ת ד י י נ ת ב ש א ל ה מ ש פ ט י ת ע ל י ה ל ש א ת בהוצאות ,ת ה י י נ ה ת ו צ א ו ת ה ה ת ד י י ג ו ת עצמה, א ש ר תהיינה ,ש כ ן פ ס ק הדין י נ ח ה א ו ת ה ב ע ת י ד .א ך מ ו ב ן שאין ל ה ר ח י ק ל כ ת עד כ ד י כך. כ ן מ ס ו פ ק נ י ,א ם כ א ש ר י ת ע ו ר ר ב ע ת י ד מ ק ר ה כגון דא ,ש ב ו ת י ד ר ש ח ב ר ת לשלם לאדם שאיננו הנהנה הביטוח בפוליסה ,ת ו כ ל החברה לעשות ז א ת ללא ה ת ד י י נ ו ת .ח ב ר ה ש ת ע ש ה כ ן ע ל ו ל ה ל י ט ו ל ע ל ע צ מ ה סיכון ב ל ת י סביר ,ה ן מ ש ו ם ש ת ח ו מ י ה ה ל כ ה ב ע ״ א ,138/74כ פ י שציינו לעיל ,א י נ ם ברורים כ ל צרכם ,ו ה ן מ ש ו ם שלכאורה אחראית החברה כלפי הנהנה הרשום בפוליסה .כ ד י ל ס ת ו ר מסקנה״ ל כ א ו ר ה ,זו ,ס פ ק א ם ת ו כ ל ה ה ב ר ה ל ה ס ת פ ק ב ת ק ד י ם ש נ ק ב ע ,מ ה ג ם ש ב י ת ה מ ש פ ט העליון א י נ נ ו ק ש ו ר ע ל י ד י ת ק ד י מ י ה הערות פיכופ פ ס ק הדין ב ע ״ א 138/74ה פ ק י ן נ ׳ ח פ ק י ן ה ב י א ל ת ו צ א ה ה ת ו א מ ת א ת ר ג ש ה צ ד ק .ד מ י ה ב י ט ו ח נ י ת נ ו ל ע ז ב ו ן ו כ ך ה ת ח ל ק ו ב ה ם ) ב ה ת א ם ל ח ל ק ם בירושה( א ש ת ו ה ש נ י ה ש ל ה מ נ ו ח ו א ר ב ע ת ילדיו ) ש ל ו ש ת ילדיו מ נ י ש ו א י ו ה ש נ י י ם ו ב ת ו מ נ י ש ו א י ו ה ר א ש ו נ י ם ( .ל מ ר ו ת זאת ,מ ע ו ר ר ת ה ה ל כ ה קשיים ל א מ ב ו ט ל י ם והיא ע ו מ ד ת ב נ י ג ו ד 00 ל ז ר ם ה מ ר כ ז י ב פ ס י ק ה ה א מ ר י ק א י ת ב ס ו ג י ה זו .ה ה ל כ ה ה י ש ר א ל י ת מ ש ק פ ת א ת ה כ ו ח ה נ י כ ר ש י ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ל ה ת ע ר ב ב ח ו ז ה ע ל יסוד אירועים ש א י ר ע ו ל א ח ר כ ר י ת ת ו . ה נ כ ו נ ו ת ש ג ת ג ל ת ה ,ב מ ק ר ה זה ,ל ה ש ת מ ש ב כ ו ח ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ג ו ר ר ת א י בהירות: פתרון זה ,שנאמר עליו על ידי השופט זוסמן שהוא ״בחזקת הטוב במיעוטו״ ,נראה׳ 9 0 בעיני יותר צודק מן האפשרות האחרת שהועלתה על ידי בית המשפט אך נמצאה מחוץ לכוחו ,כלומר קביעת האלמנה כנהנית במקום הנהנית הרשומה בפוליסה .הטעם• לכך הוא שהענקת מלוא דמי הביטוח לאלמנה היתד ,שוללת א ת זכותה של ה ב ת מגי הנישואין הראשונים )בת זו נרשמה ,כזכור ,בפוליסה כנהנית אלטרנטיבית(. 436 נ י כ ר ת ,ב ת ח ו ם ש ב ו יש ח ש י ב ו ת ר ב ה ל ב ט ח ו ן מ ש פ ט י .זהו ס ו ג ה מ ק ר י ם ש ב ו ע ד י פ ה קביעה מראש של המחוקק על פני פיתוח הלכות באמצעות בתי המשפט לאחר מעשה. קושי נ ו ס ף נ ע ו ץ ב כ ך ש ב מ ק ר ה ה נ ו כ ח י היה ל מ ב ו ט ח כוח ל ה ח ל י ף א ת ה נ ה נ ה ) ב כ ך ד ו מ ה ה מ צ ב ,כ פ י שראינו ,לצוואה( ״ .ה מ ב ו ט ח נ מ נ ע ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה משימוש ב כ ו ח ו זה .אך ,כ א מ ו ר ,ה ד ב ר ל א מ נ ע ב ע ד ב י ת ה מ ש פ ט ל ה ח ל י ט כ פ י ש ה ח ל י ט .כן ה צ ב ע נ ו על כ ך ש פ ס ק הדין מ ת י י ח ם ל מ צ ב ש ש ר ר ל פ נ י ש נ כ נ ס ח ו ק החוזים ל ת ו ק פ ו .ש א ל ת ה ש פ ע ת ו ש ל ח ו ק ז ה ע ל ה ה ל כ ה ב ע ״ א 138/74א י נ נ ה ב ר ו ר ה לחלוטין ,א ם כ י נ ר א ה לי כי ב י ת ה מ ש פ ט ל א ה י ה מ ג י ע ל מ ס ק נ ה ש ו נ ה א פ י ל ו היה ח ו ק ה ח ת י ם ח ל על הענין ש ב פ נ י ו .ל ב ס ו ף ,מ ת ע ו ר ר ס פ ק א ם ה ה ל כ ה עשויה ל ח ו ל ג ם ל ג ב י צוואות ,ו א ם י י ק ב ע כ י אין היא ח ל ה ל ג ב י ה ן ת י ו ו צ ר א י -ה ת א מ ה ב ל ת י ר צ ו י ה בין דינן של צ ו ו א ו ת לדיגן של פ ו ל י ס ו ת ביטוח חיים בהן ח ו פ ש י ב ע ל ה פ ו ל י ס ה לשנות א ת שם הנהנה. ל א ו ר זאת ,ס ב ו ר נ י כי ר א ו י ש ש א ל ו ת א ל ה יוסדרו ב א מ צ ע ו ת ח ק י ק ה . דניאל 9 1 פרידמן • זאת בניגוד לחוזה רגיל שבו נדרשת ,בדרך כלל ,הסכמת שני הצדדים לשינויו או התאמתו לנסיבות חדשות. * דיקן הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת תל-אביב. 437.
© Copyright 2024