פתרון שאלון 803 קיץ תשע"ה 2015, מועד א

‫‪1‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫א‪ .‬נסמן ב‪ x -‬את מספר המחשבים שמנהלת בית הספר רוצה לקנות‪.‬‬
‫המנהלת רוצה לקנות ‪ 80‬עזרי לימוד‪ ,‬לכן מספר הלוחות החכמים הוא ‪. 80  x‬‬
‫מחיר כל מחשב הוא ‪ 1200‬שקל‪ ,‬לכן עלותם הכוללת היא ‪. 1200x‬‬
‫מחיר כל לוח חכם הוא ‪ 2000‬שקל‪ ,‬לכן עלותם הכוללת היא )‪. 2000  (80  x‬‬
‫עבור כל הקנייה צריך לשלם ‪ 144, 000‬שקל‪,‬‬
‫לכן המשוואה המתאימה היא ‪. 1200 x  2000  (80  x)  144000‬‬
‫נפתור את המשוואה‪:‬‬
‫‪1200 x  2000  (80  x)  144000‬‬
‫‪1200 x  160000  2000 x  144000‬‬
‫‪800 x  16000‬‬
‫‪x  20‬‬
‫תשובה‪ :‬המנהלת רוצה לקנות ‪ 20‬מחשבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסכום שהוקצב לקניית העזרים היה ‪ 130, 000‬שקלים‪.‬‬
‫המנהלת החליטה להקטין ב‪ 15% -‬את מספר המחשבים‪,‬‬
‫‪100  15‬‬
‫לכן היא רוצה לקנות ‪ 17‬מחשבים ‪ 20  0.85  20 ‬‬
‫‪100‬‬
‫‪.‬‬
‫מספר הלוחות החכמים שהיא תכננה לקנות היה ‪. 80  20  60‬‬
‫המנהלת החליטה להקטין ב‪ 10% -‬את מספר הלוחות החכמים‪,‬‬
‫‪100  10‬‬
‫לכן היא רוצה לקנות ‪ 54‬לוחות חכמים ‪ 60  0.9  60 ‬‬
‫‪100‬‬
‫‪.‬‬
‫עלות הקנייה הכוללת היא‪ 128, 400 :‬שקל ‪. 1200 17  2000  54 ‬‬
‫הסכום שיישאר‪ ,‬לאחר קניית העזרים‪ ,‬הוא ‪ 1, 600‬שקל ‪. 130, 000  128, 400 ‬‬
‫תשובה‪ :‬לאחר שמספר העזרים הוקטן‪ ,‬יישארו ‪ 1, 600‬שקלים‪.‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪2‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬ישר ‪x  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ I. y ‬חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪ B‬בה מתקיים ‪. y  0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  1 / 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 x2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪2  x  B(2, 0‬‬
‫‪1‬‬
‫ישר ‪x  4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ II. y ‬חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪ A‬בה מתקיים ‪. y  0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  4 / 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0  x 8‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪8  x  A(8, 0‬‬
‫תשובה‪. B(2, 0) , A(8, 0) :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬ולכן ‪ mAC   1‬ונקבל ש‪) mAC  2 -‬שיפוע הופכי לנגדי(‪.‬‬
‫ב‪ AC (1) .‬מאונך לישר ‪ I‬ששיפועו‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נמצא את משוואת האנך ‪ , AC‬על פי נקודה )‪ A(8, 0‬ושיפוע ‪. mAC  2‬‬
‫)‪y  0  2( x  8‬‬
‫‪y  2 x  16‬‬
‫תשובה‪ :‬משוואת האנך ‪ AC‬היא ‪. y  2 x  16‬‬
‫)‪ (2‬נמצא את שיעורי הנקודה ‪. AC‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ y  x 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ y  2 x  16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  1  2 x  16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5 x  15‬‬
‫)‪y  2  6  16  4  C(6, 4‬‬
‫‪x6 ‬‬
‫תשובה‪. C(6, 4) :‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬שני הישרים הנתונים מקבילים‪ ,‬כי השיפועים שלהם שווים )‬
‫‪2‬‬
‫‪.( mBC  mDA ‬‬
‫לכן‪ ,‬גם זווית ‪ A‬ישרה‪ ,‬ולמרובע יש שלוש זוויות ישרות ‪.( A  C  D  90‬‬
‫תשובה‪ :‬המרובע ‪ ACBD‬הוא מלבן‪ ,‬כי כל זוויותיו ישרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שטח המלבן שווה למכפלת אורכו ברוחבו‪.‬‬
‫‪d BC  (2  6) 2  (0  4) 2  80‬‬
‫‪d AC  (8  6) 2  (0  4) 2  20‬‬
‫‪S ACBD  BC  AC  BC  AC  80  20  40‬‬
‫תשובה‪ :‬שטח המלבן ‪ ACBD‬הוא ‪ 40‬יח"ר‪.‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪3‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫א‪ .‬נתון מעגל שמשוואתו ‪ , ( x  2) 2  ( y  4) 2  20‬ובהתאם מרכזו )‪ M(2, 4‬ורדיוסו ‪. 20‬‬
‫המעגל חותך את ציר ה‪ , y -‬בחלקו החיובי‪.‬‬
‫נציב ‪ x  0‬ונמצא את שיעורי הנקודה ‪. A‬‬
‫‪(0  2) 2  ( y  4) 2  20‬‬
‫‪4  ( y  4)( y  4)  20‬‬
‫‪4  y 2  4 y  4 y  16  20‬‬
‫‪y2  8 y  0‬‬
‫‪y ( y  8)  0‬‬
‫כיוון ששיעור ה‪ y -‬חיובי‪ ,‬על פי הנתון‪ ,‬הרי ששיעורי הנקודה הם )‪. A(0,8‬‬
‫תשובה‪. A(0,8) :‬‬
‫ב‪ .‬המשך ‪ AM‬חותך את המעגל בנקודה ‪ . C‬לכן )‪ M(2, 4‬היא אמצע הקוטר ‪. AC‬‬
‫‪/ 2‬‬
‫‪0  xC‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4  xC‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪/ 2‬‬
‫‪8  yC‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8  8  yC‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0  yC‬‬
‫תשובה‪. C(4, 0) :‬‬
‫ג‪ .‬דרך הנקודה )‪ A(0,8‬העבירו משיק למעגל‪.‬‬
‫המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪0  (2) 2‬‬
‫‪mAM ‬‬
‫‪1‬‬
‫לכן ‪ mAD  2  1‬ונקבל ש‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪) mAD  ‬שיפוע הופכי לנגדי(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נמצא את משוואת המשיק ‪ , AD‬על פי נקודה )‪ A(0,8‬ושיפוע‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪y  8   ( x  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y   x8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תשובה‪ :‬משוואת המשיק היא ‪. y   x  8‬‬
‫‪2‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪. mAD  ‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪ .‬המשיק ‪ y   x  8‬חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪. D‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב ‪ y  0‬במשוואת המשיק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0   x  8 / 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0   x  16‬‬
‫)‪x  16  D(16, 0‬‬
‫תשובה‪. D(16, 0) :‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪4‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬נתונה הפונקציה ‪. y   x 2  2  x  1‬‬
‫‪2‬‬
‫תחום ההגדרה‪) x  0 :‬ביטוי בתוך השורש הריבועי חייב להיות אי‪-‬שלילי(‪.‬‬
‫תשובה‪. x  0 :‬‬
‫ב‪ (1) .‬נמצא את שיפוע המשיק בנקודה ‪ , A‬שבה ‪. x  4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2x  2  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪f '( x)  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f '( x)   x ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪f '(4)  4 ‬‬
‫תשובה‪ :‬שיפוע המשיק הוא ‪. 3.5‬‬
‫‪1 2‬‬
‫)‪ (2‬נמצא את נקודת ההשקה‪ 4  2  4  1  3 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ y  ‬ונקודת ההשקה היא )‪. A(4,  3‬‬
‫נמצא את משוואת המשיק בנקודה ‪ , A‬על פי נקודה )‪ A(4,  3‬ושיפוע ‪. m  3.5‬‬
‫)‪y  (3)  3.5( x  4‬‬
‫‪y  3  3.5 x  14‬‬
‫‪y  3.5 x  11‬‬
‫תשובה‪ :‬משוואת המשיק היא ‪. y  3.5 x  11‬‬
‫ג‪ .‬נמצא את שיעורי נקודת המקסימום‪.‬‬
‫‪ 0  0 o.k .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪0  x ‬‬
‫‪( )2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2 ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x 1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x  1  0  1 ‬‬
‫‪1 2‬‬
‫)‪1  2  1  1  2.5  (1, 2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫תשובה‪ :‬שיעורי נקודת המקסימום הם )‪. (1, 2.5‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫ד‪ (1) .‬משוואת המשיק בנקודת המקסימום היא פונקציה קבועה ולכן היא ‪. y  2.5‬‬
‫תשובה‪ :‬משוואת המשיק היא ‪. y  2.5‬‬
‫)‪ (2‬נציב ‪ y  2.5‬במשוואת המשיק בנקודה ‪. A‬‬
‫‪2.5  3.5 x  11‬‬
‫‪3.5 x  8.5‬‬
‫)‪x  2.4  B(2.4, 2.5‬‬
‫תשובה‪. B(2.4, 2.5) :‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪5‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫א‪ .‬נתונה פונקציית הנגזרת ‪. f '( x)  3 x 2  6‬‬
‫הישר ‪ y  6 x  14‬משיק לגרף הפונקציה בנקודה ‪ , A‬הנמצאת ברביע הרביעי‪.‬‬
‫)בשאלה המקורית‪ ,‬בבחינת הבגרות‪ ,‬הייתה טעות בזיהוי הרביע‪(.‬‬
‫)‪ (1‬שיפוע המשיק בנקודה ‪ A‬הוא ‪ , 6‬כמו שיפוע המשיק ‪. y  6 x  14‬‬
‫תשובה‪ :‬שיפוע המשיק הוא ‪. 6‬‬
‫)‪ (2‬נמצא את שיעורי נקודת ההשקה‪.‬‬
‫תחילה נשווה את הנגזרת לשיפוע המשיק‪ ,‬ולאחר מכן נציב את ה‪ x -‬במשוואת המשיק‪.‬‬
‫‪3x 2  6  6‬‬
‫‪3 x 2  12‬‬
‫‪x2  4‬‬
‫)‪x  2  y  6  2  14  2  A(2,  2‬‬
‫‪x  2‬‬
‫הנקודה )‪ (2,  2‬נמצאת ברביע הרביעי‪.‬‬
‫‪ x  2‬אינו ברביע הרביעי‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬שיעורי נקודת ההשקה הם )‪. A(2,  2‬‬
‫ב‪ .‬נמצא את )‪. f ( x‬‬
‫‪f ( x )   (3 x 2  6) dx‬‬
‫‪3x3‬‬
‫‪ 6x  c‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f ( x)  x3  6 x  c‬‬
‫‪f ( x) ‬‬
‫נציב את שיעורי הנקודה )‪ A(2,  2‬ונמצא את ‪ , c‬קבוע האינטגרציה‪.‬‬
‫‪2  2 3  6  2  c‬‬
‫‪2  4  c‬‬
‫‪2c‬‬
‫והפונקציה היא‪. f ( x)  x 3  6 x  2 :‬‬
‫תשובה‪. f ( x)  x 3  6 x  2 :‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬
‫‪6‬‬
‫בגרות עה מאי ‪ 15‬מועד קיץ א שאלון ‪35803‬‬
‫א‪ x .‬הוא אורך הצלע של הריבועים‪.‬‬
‫שטח כל אחד מהריבועים הוא ‪. x 2‬‬
‫אורך המלבן המקווקו הוא ‪ , 8  x‬ורוחבו ‪. 6  2x‬‬
‫שטח המלבן המקווקו הוא ‪. (8  x)(6  2 x)  48  16 x  6 x  2 x 2  2 x 2  22 x  48‬‬
‫השטח המקווקו‪ ,‬כולו‪ ,‬הוא ‪. x 2  x 2  2 x 2  22 x  48  4 x 2  22 x  48 :‬‬
‫תשובה‪ :‬השטח המקווקו הוא ‪. 4 x 2  22 x  48‬‬
‫ב‪ .‬הפונקציה שיש להביא למינימום היא שטח הדשא‪.‬‬
‫ולכן הפונקציה היא‪S  4 x 2  22 x  48 :‬‬
‫נמצא נקודת קיצון‪:‬‬
‫‪s '  8 x  22‬‬
‫‪0  8 x  22‬‬
‫‪8 x  22 / : 8‬‬
‫‪x  2.75‬‬
‫נבנה טבלה לזיהוי סוג הקיצון‬
‫‪S '(2.7)  8  2.7  22  0, S '(2.8)  8  2.8  22  0‬‬
‫‪x‬‬
‫'‪S‬‬
‫מסקנה‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪+‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Min‬‬
‫תשובה‪ , x  2.75 :‬עבורו שטח הדשא יהיה מינימלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר של שתילת ‪ 1‬מ"ר דשא הוא ‪ 60‬שקל‪.‬‬
‫השטח המינימלי‪ ,‬עבור ‪ , x  2.75‬הוא ‪ 17.75‬מ"ר ‪. S (2.75)  4  2.752  22  2.75  48 ‬‬
‫המחיר המינימלי של שתילת דשא הוא‪ 1065 :‬שקל ‪. 17.75  60 ‬‬
‫תשובה‪ :‬המחיר המינימלי של שתילת דשא הוא‪ 1065 :‬שקל‪.‬‬
‫נכתב ע"י עפר ילין‬