להורדת העלון

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫חג שבועות שמח!‬
‫נכון לעכשיו‬
‫הרועים הנאמנים‬
‫של עם ישראל‬
‫בחג השבועות אנו נפגשים עם שני הרועים הנאמנים של ישראל מראשית‬
‫האומה ועד אחריתה‪ .‬ממשה רבינו המנהיג את "עמו וצאן מרעיתו" של הקב"ה‬
‫בתחילת דרכו ממצרים ובמדבר‪ ,‬עד לפתחה של ארץ ישראל‪ ,‬ודוד המלך‬
‫שמנהיג את ישראל בלב הארץ בירושלים – ועד המלך המשיח שינהיג את‬
‫ישראל ויאציל את רוחו הטובה על העולם כולו מירושלים "כי מציון תצא‬
‫תורה ודבר ה' מירושלים"‪.‬‬
‫שני המנהיגים הגדולים של עם ישראל היו בתחילת דרכם רועי צאן‪" .‬ומשה‬
‫היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר" (שמות‬
‫ג א)‪ ,‬וגם דוד‪" ,‬ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן" (שמואל א‬
‫יז לד)‪ .‬כידוע רעה משה רבינו במסירות ובנאמנות את העדר וכאשר הבחין‬
‫שאיבד גדי קטן יצא לחפש אותו עד שמצאו והחזירו‪ .‬הוא השגיח על כל העדר‬
‫ועל כל פרט ופרט‪ .‬כזה הוא רועה נאמן‪ ,‬דואג לכלל ולפרט‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬בבואו לשכנע את שאול שיכול לנצח את גלית‪ ,‬מספר לו כיצד הרג את‬
‫הארי ואת הדוב והמית אותם בשעה שבאו לטרוף מהעדר "והיה הפלישתי‬
‫הערל הזה כאחד מהם" (שמואל א יז לו)‪.‬‬
‫משה רבינו הרועה והמנהיג את ישראל בראשית דרכו‪ ,‬מוסר נפשו וחייו על עם‬
‫ישראל‪ ,‬ומטפל בהם כפי שטיפל בגדי האובד בחמלה ובאהבה‪ .‬בעוד שדוד המלך‬
‫מנהיג את ישראל בארץ ישראל כאשר הם מותקפים על ידי אויבים אכזריים‬
‫"המחרפים מערכות אלקים חיים" ביוצאם נגד ישראל‪ .‬הוא מתגלה כמנהיג‬
‫לוחם אמיץ וחזק המכה ומכניע את אויבי ישראל כשם שעשה זאת לארי ולדוב‪.‬‬
‫שני המנהיגים הללו התגברו על משברים מבית וניצחו במלחמות מחוץ‪ ,‬מתוך‬
‫אמונתם בנצח ישראל‪ ,‬בסגולת ישראל ובייעודם על ישראל כ"ממלכת כהנים‬
‫וגוי קדוש"‪ ,‬אמונה אשר נתנה להם את הגבורה‪ ,‬העוז והנחישות לעמוד כנגד‬
‫כל הקשיים והסיבוכים‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬כאשר אויבינו זוממים לכבות את אור ישראל‪ ,‬לא יקום ולא יהיה‪,‬‬
‫ובשעה שישנם סיבוכים מבית – כשחלק מהאומה עדיין רחוק מהשורשים ומן‬
‫המסורת היהודית‪ ,‬וכתוצאה מכך נחלשה הזהות היהודית – אנו זקוקים מאד‬
‫להנהגה חזקה וגדולה‪ ,‬לרועים נאמנים כמשה רבינו וכדוד המלך‪ ,‬שיחזקו את‬
‫רוח האומה‪ ,‬וישיבו אותה לשורשים ולמסורת ישראל באהבה ובאמונה‪ ,‬ויעמדו‬
‫כנגד אויבינו בעוז ובגבורה‪ ,‬מתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫בברכת חג שבועות שמח‪,‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫לרב דב ולרבנית נאוה ביגון‬
‫מזל טוב להולדת הנכד בן לחיים ועודנה ביגון‬
‫מבית מכון מאיר ומכון אורה‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת נשא | שבועות ד' סיון ה'תשע"ו | גליון ‪1072‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫חינוך ילדים‬
‫לתפילה‬
‫כניסת השבת‬
‫‪19:06‬‬
‫י ‪-‬ם‬
‫ת ”א ‪19:24‬‬
‫ח יפה ‪19:18‬‬
‫נהירו דכל עלמין‪.‬‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫הרב אייל ורד | עמוד ‪5‬‬
‫להפוך את הרע לטוב‬
‫סידרה חדשה ‪ -‬העוז והענווה‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪4‬‬
‫"מי הזיז את‬
‫הגבינה שלי?"‬
‫הרב חגי לונדין | עמוד ‪6‬‬
‫גברים ממאדים ונשים מנוגה‬
‫(ג'ון גריי)‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה | עמוד ‪6‬‬
‫"‪...‬אם לא בריתי יומם ולילה‬
‫חוקות שמים וארץ לא שמתי‪"...‬‬
‫)ירמיהו לג(‬
‫בע“ה‬
‫מכון מאיר מזמין את ציבור ללמוד‬
‫בשבת פרשת "נשא"‪,‬‬
‫בליל חג השבועות וביומו‬
‫השיעורים יתקיימו בבית המדרש הישן שד' המאירי ‪ 2‬קרית משה‬
‫שבת‬
‫)עזרת נשים פתוחה(‬
‫‪ 17:00‬הרב שמעון בן ציון‬
‫‪ 18:00‬הרב דב ביגון‬
‫‪ 19:00‬הרב אלישע וישליצקי‬
‫חג השבועות )יום א'(‪:‬‬
‫)עזרת נשים פתוחה(‬
‫‪ 16:30‬הרב יואב מלכה‬
‫‪ 17:15‬הרב דוד לנדאו‬
‫‪ 18:00‬הרב גולן כהן גבאי‬
‫‪ 18:45‬הרב ערן ישועה‬
‫‪ 19:30‬הרב ערן טמיר‬
‫בחסות משפחת ונגרובסקי‬
‫לע"נ האם שרה ע"ה‬
‫ליפה ויטנברג עורכת העלון ובעלה צבי‬
‫ברכת מזל טוב ואיחולים לבביים להולדת הנכדים‬
‫אריאל בן לאופיר ונעמה בן‪-‬אילוז ונכד בן לניסים שי וכנרת ויטנברג‬
‫מהרב דב ביגון ובית מכון מאיר ומכון אורה‬
‫מ וצאי שבת‬
‫י‪-‬ם ‪20:27‬‬
‫ת ”א ‪20:30‬‬
‫חיפה ‪20:31‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה | עמוד ‪3‬‬
‫ליל שבועות )מוצ"ש(‬
‫)ללא עזרת נשים שיעורים לנשים‬
‫יתקיימו במכון אורה(‬
‫‪ 23:00‬הרב זיו רוה‬
‫דעת ה‘ ונטיות נפש שונות‬
‫‪ 24:00‬הרב מנחם בן יעקב‬
‫'לא בשמים היא'‬
‫‪ 01:00‬הרב יורם אליהו‬
‫קבלת תורה לכל ישראל‬
‫‪ 01:45‬הרב צבי נחשוני‬
‫מה התחדש בשבועות?‬
‫‪ 02:30‬הרב ערן טמיר‬
‫חג שבועות?!‬
‫‪ 03:30‬הרב אורי שרקי‬
‫סודה של רות‬
‫‪ 04:15‬קריאת מגילת רות‬
‫‪ 04:40‬תפילת שחרית עם הנץ החמה‬
‫לימוד עם הרב אלישע וישליצקי‬
‫מיד לאחר הקידוש‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MeirTV.co.il‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬ברוך ‪ - [email protected] 02-6461300‬ההכנסות קודש למכון מאיר | תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד‬
‫המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪ 02-6514820‬אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬תהילה ברנשטיין הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ | 0528908518‬העלון מופץ ב‪ 50,000-‬עותקים מודפסים‬
‫באהבה ובאמונה ‪1‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫חינוך ילדים לתפילה‬
‫העיון בהלכות חינוך לתפילה מלמד כיצד רצו רבותינו שננחיל‬
‫את הרגלי התפילה לילדינו‪ .‬המשנה קובעת‪" :‬קטנים פטורים מקריאת‬
‫שמע ומן התפילין" (ברכות דף כ א)‪ .‬נחלקו רבותינו הראשונים מהו גילם של‬
‫קטנים שבמשנתנו? איזה קטן פטור מקריאת שמע? רבנו תם פירש שהמשנה‬
‫פוטרת קטן "שלא הגיעו לחינוך"‪ ,‬אבל משהגיע לגיל חינוך חייב אביו ללמדו‬
‫קריאת שמע ולהרגילו בהנחת תפילין‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬קטן היודע‪ ...‬לשמור‬
‫תפילין ‪ -‬אביו לוקח לו תפילין‪ .‬יודע לדבר ‪ -‬אביו לומדו תורה וקריאת שמע"‬
‫(סוכה דף מב א)‪ .‬לעומת רבנו תם‪ ,‬מפרש רש"י שגם קטן שהגיע לגיל חינוך‬
‫(מעל גיל ‪ )6‬פטור מקריאת שמע‪ ,‬כלומר‪ :‬הוריו פטורים מלחנכו בקריאת‬
‫שמע‪ .‬מדוע? מסביר רש"י‪" :‬לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע‪ ,‬לפי‬
‫שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע"‪ .‬זמן קריאת של שחרית מסתיים‬
‫יחסית מוקדם‪ ,‬וזמן קריאת של ערבית מתחיל מאוחר (בקיץ)‪ .‬בבוקר הקטן‬
‫עדיין ישן ובערב הוא כבר מתארגן לשינה "שאינו מצוי אצלו [= אצל אביו]‬
‫כשמגיע זמן קריאת שמע בערב או ישן הוא בבוקר" (טור ושו"ע או"ח סי' ע)‪.‬‬
‫ההלכה ש"קטן היודע לדבר ‪ -‬אביו לומדו תורה וקריאת שמע" איננה במסגרת‬
‫החינוך למצוות קריאת שמע בזמנה וכהלכתה אלא חלק מהחינוך ללימוד‬
‫תורה ולאמונה‪ ,‬וזה איננו מוגבל בזמן כלשהו‪ .‬ציינו האחרונים‪ ,‬שעל אף שאין‬
‫מחנכים קטן לקריאת שמע מחנכים אותו לתפילה (תפילת "שמונה עשרה")‬
‫מפני שסוף זמן תפילה הוא מאוחר (משנ"ב שם אות ט)‪.‬‬
‫אבל עדיין יש לתמוה‪ :‬אמנם אי אפשר לחנך ילד לקריאת שמע מפני שהוא‬
‫ישן אבל מי מונע מאיתנו מלהעיר אותו בזמן קריאת שמע ולהרגילו באמירתה?!‬
‫נחנך אותו להשכים קום ולקרוא קריאת שמע בזמנה! התשובה היא שלא‬
‫מחנכים לתפילה בכוח‪ ,‬ולא מחנכים בדרך הגורמת סבל לילד‪ .‬מכאן ניתן להסיק‬
‫כלל גדול בחינוך קטנים לתפילה‪ :‬החינוך לתפילה צריך להיות חוויה נעימה אצל‬
‫הילד ולא חוויה של סבל‪ .‬לכן לא מעירים אותו השכם בבוקר לקריאת שמע‪.‬‬
‫להלכה הורה מרן ש"ראוי לנהוג כרבנו תם"‪ .‬פירש ה"משנה ברורה" שמרן‬
‫מתכוון לומר שלמרות ששיטת רש"י היא העיקרית‪ ,‬מכל מקום נהגו כרבנו‬
‫תם‪ .‬הוי אומר‪ :‬העיקרון של שיטת רש"י מסתבר והוא צריך לשמש לנו מורה‬
‫דרך בחינוך למצוות‪ .‬לכן פסק בשו"ת "אור לציון" (או"ח ח"ב פרק מה יג‪ ,‬לרב‬
‫ב"צ אבא שאול) ש"קטן שהגיע לחינוך יש לחנכו למצות קריאת שמע אם הוא‬
‫(ב)‬
‫ער בשעת קריאת שמע‪ .‬אם הוא ישן ‪ -‬אין צריך להעירו"‪.‬‬
‫אמנם מוכרים לכולנו סיפורים מעוררי השתאות על ילדים קטנים שלאורך‬
‫שנים קמו ממיטתם בחשכת ליל כדי ללכת עם אביהם לתפילת ותיקין‪ .‬זה נפלא‪,‬‬
‫כל עוד הקימה המוקדמת היא מרצון‪ ,‬כל עוד חווה הילד חוויה חיובית ורעננה‪.‬‬
‫מרכיב החוויה החיובית בתפילה איננו נוגע לזמני התפילה בלבד אלא לכל‬
‫מהלך התפילה‪ .‬אם הילד מובל בכפייה לבית הכנסת‪ ,‬ובכל משך התפילה‬
‫אביו מתעמת איתו‪ ,‬נוזף וגוער בו על מנת להביאו להתפלל ‪ -‬אין כאן חינוך‬
‫לתפילה‪ ,‬אלא אנטי‪-‬חינוך לתפילה‪.‬‬
‫הרחיב על כך את הדיבור הרב יחיאל יעקובסון (בקונטרס "אל תחטאו בילד")‪:‬‬
‫"הורה הגורם לבנו תחושות שליליות בכל פעם שהוא מפעיל אותו בשמירת תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬הריהו עוסק בהרס חינוכי‪ ,‬ולא כפי שהוא משלה את עצמו ‪ -‬בחינוך"‪.‬‬
‫מובא שם סיפור על אב שהביע את תמיהתו על כך שבנו סטה מדרך התורה‬
‫למרות ההשקעה החינוכית המרובה שהשקיעו בו‪ .‬האב סיפר כיצד חינך את‬
‫בנו לתפילה‪ :‬הוא דאג שבנו יצטרף אליו מידי יום לתפילה על מנת שבנו יתפלל‬
‫לצידו והוא ישגיח עליו‪ .‬וכך היה‪ :‬בנו ישב לידו‪ ,‬סידורו היה פתוח‪ ,‬תחת עינו‬
‫הפקוחה של אביו‪ .‬ברגע ששקע בנו בחלומות‪ ,‬האב העיר אותו ואילץ אותו‬
‫לשוב לתפילתו‪ .‬כאשר נשאל הבן על כך‪ ,‬הוא השיב שאין דבר שנּוא עליו כמו‬
‫התפילה‪ .‬הא סיפר שכל השנים שהוא ישב בבית הכנסת ליד אביו‪ ,‬הוא ייחל‬
‫ליום שייגמר הסיוט‪ .‬היום‪ ,‬בכל כניסה לבית הכנסת הוא מרגיש רע‪.‬‬
‫החוויה השלילית בתפילה שחווה הילד הזה בילדותו‪ ,‬נקשרה בתודעה‬
‫שלו עם התפילה בכלל‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שאביו כבר איננו יושב לצידו בתפילה‪,‬‬
‫הוא עדיין מרגיש סבל בתפילה‪ .‬כל מפגש מחּודש עם התפילה מעורר בו את‬
‫התחושות הלא‪-‬נעימות שהוא חווה בעברו‪ .‬אביו חשבה לטובה‪ ,‬לחנך את בנו‬
‫לתפילה‪ ,‬אבל בפועל הוא השיג את ההפך‪ :‬בנו סולד מהתפילה‪.‬‬
‫חינוך נכון לתפילה הוא באמצעות תחושות חיוביות‪ :‬תחושות חיוביות‬
‫במהלך התפילה ותחושות חיוביות לאחריה‪ .‬המשך בשבוע הבא‪.‬‬
‫לתגובות‪ [email protected] :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם) להורים של מתבגרים‪ .‬המשיבים‬
‫בקו‪ :‬רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" ‪ levavot.org.il -‬אתר‬
‫‪ -‬מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫נעשה ונשמע‬
‫"חּזּוק ּגָ דֹול ָצ ִריְך ָה ָא ָדם ְל ִה ְת ַחּזֵ ק ְּול ִה ְתּגַ ֵּבר ִּב ִזְריזּות‬
‫ִ‬
‫ַל ֲעׂשֹות ַה ִּמ ְצוֹות‪ ...‬וְ ִת ְר ֶאה ֶׁש ַה ַּמ ְל ָא ִכים נִ ְׁש ַּת ְּבחּו ַּב ִּמ ָּדה‬
‫ּטֹובה ַהּזֹאת‪ֶׁ ,‬שּנֶ ֱא ַמר ָּב ֶהם 'ּגִ ּב ֵֹרי כ ַֹח ע ֵֹׂשי ְד ָברֹו ִל ְׁשמ ַֹע‬
‫ַה ָ‬
‫ְּבקֹול ְּד ָברֹו'‪ .2"1‬הפסוק הזה מובא בדברי חז"ל בעניין‬
‫נעשה ונשמע‪ .3‬זאת תכונה מיוחדת של ישראל‪ :‬הם‬
‫מקדימים נעשה לנשמע‪ .‬לכאורה זה מצב לא נורמלי‪,‬‬
‫קודם יש לשמוע‪ ,‬ואחר כך לעשות‪ .‬אך באמת אין‬
‫סתירה‪ :‬אנחנו צדיקים שמאמינים בד'‪ .‬אנו "עמא‬
‫פזיזא"‪ ,4‬במובן של זריזות‪ .‬פזיזות היא קיצוניות‬
‫הפוכה של עצלות‪ .‬באופן רגיל מקדימים 'נשמע'‬
‫ואחר כך עושים‪ ,‬אך כאן נפגשים עם גבורת הזריזות‬
‫לעילא לעילא השייכת לישראל‪" .‬אתם הדבקים בד'‬
‫אלהיכם"‪ ,5‬דבקים בתורה ובמצוות‪ .‬מתוך טבעיות‬
‫הדבקות הזאת‪ ,‬ישראל צריכים להיות בטבע בזריזות‬
‫דקדושה‪ .‬טבעיות זו מתגלה ב"נעשה ונשמע"‪ ,‬כמו‬
‫אצל המלאכים‪" ,‬גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול‬
‫דברו"‪ .‬עשייה לפני שמיעה ‪ -‬שייכת להגדרת המלאכים‪.‬‬
‫זו זריזות יותר גדולה מהזריזות האנושית ‪ -‬זו זריזות‬
‫על‪-‬אנושית‪.‬‬
‫אֹומר‪:‬‬
‫הרמח"ל מביא עוד פסוק מיחזקאל‪" :‬וְ ֵ‬
‫'וְ ַה ַחּיֹות ָרצֹוא וָ ׁשֹוב ְּכ ַמ ְר ֵאה ַה ָּבזָ ק'‪ ."6‬ב'מעשה מרכבה'‬
‫יש תיאור של מרכבה‪ ,‬שרפים‪ ,‬אופנים וחיות‪" .‬והחיות‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫רצוא שוב" כמו בזק‪ .‬הן מבזיקות‪ .‬זהו ביטוי חריף‬
‫מאוד של זריזות‪ ,‬זריזות מלאכית‪ .‬מעין זה‪" :‬נקדש‬
‫את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עלינו לסדר את החינוך וההתרגלות היהדותית‬
‫האנושית לגבי דברים שבקדושה‪ ,‬כמו המלאכים‪" .‬וְ ִהּנֵ ה‬
‫ָה ָא ָדם הּוא ָא ָדם וְ ֹלא ַמ ְל ָאְך‪ַ ,‬על ֵּכן ִאי ֶא ְפ ָׁשר לֹו ֶׁשּיַ ּגִ ַיע‬
‫ּיּוכל ְל ִה ְת ָק ֵרב‬
‫ּש ַ‬
‫בּורתֹו ֶׁשל ַה ַּמ ְל ָאְך‪ַ ,‬אְך וַ ַּדאי ֶׁש ָּכל ַמה ֶ ׁ‬
‫ִלגְ ָ‬
‫ְּב ַמ ְד ֵרגָ תֹו ֵא ָליו ָראּוי הּוא ֶׁשּיִ ְת ָק ֵרב"‪ .‬הוא מסיים בפסוק‬
‫אֹומר‪:‬‬
‫של תהילים‪" ,‬וְ ָדוִ ד ַה ֶּמ ֶלְך ָהיָה ְמ ַׁש ֵּב ַח ַעל ֶח ְלקֹו וְ ֵ‬
‫ֹותיָך'‪ ."7‬גם כאן‬
‫ַ'ח ְׁש ִּתי וְ ֹלא ִה ְת ַמ ְה ָמ ְה ִּתי ִל ְׁשמֹר ִמ ְצ ֶ‬
‫יש לשאול לגבי הביטוי "חשתי ולא התמהמתי"‪ ,‬אם‬
‫"חשתי" ומיהרתי‪ ,‬מה מוסיף "ולא התמהמהתי"‪ .‬ויש‬
‫מקום להסביר‪" :‬חשתי ולא התמהמהתי"‪" .‬חשתי" ‪-‬‬
‫מהירות‪" ,‬לא התמהמהתי" ‪ -‬שלילת העצלות‪ ,‬עקירת‬
‫ההתמהמהות‪ ,‬השלמת הזריזות במידה היותר גדולה‪.‬‬
‫לא רק זריזות במובן חיובי אלא גם שלילת ההיפך‪.‬‬
‫משלילת החושך נעשה האור יותר גדול‪.8‬‬
‫רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו‪ ,‬דכתיב‪' :‬ברכו ד' מלאכיו‬
‫גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו'‪ .‬ברישא 'עושי דברו'‬
‫והדר 'לשמוע'”‪.‬‬
‫‪ .4‬ע"פ מסכת שבת שם‪.‬‬
‫‪ .5‬דברים ד' ד'‪.‬‬
‫‪ .6‬יחזקאל א' י"ד‪.‬‬
‫‪ .7‬תהלים קי"ט ס'‪.‬‬
‫‪ .8‬ע"פ שיחות הרצ"י מסילת ישרים פרק ו' ‪ ,17-20‬עמ' ‪.127-130‬‬
‫ה‬
‫פצת עלוני‬
‫שבת‬
‫בכל הארץ‬
‫ש‬
‫של‬
‫לייח‬
‫חיי ה‬
‫ציי‬
‫הצ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ם‬
‫בית‬
‫כם‬
‫הדבקת‬
‫מודעות‬
‫בבת‬
‫וברי י הכנסת‬
‫כוזי‬
‫לפרטים‪ :‬יו ם דתיים‬
‫סי בן הדור‬
‫‪ .1‬תהלים ק"ג כ'‪.‬‬
‫‪ .2‬מסילת ישרים פרק ו'‪.‬‬
‫‪ .3‬שבת דף פ"ח עמ' א'‪" :‬אמר רבי אלעזר‪ :‬בשעה שהקדימו‬
‫ישראל נעשה לנשמע‪ ,‬יצאה בת קול ואמרה להן‪ :‬מי גילה לבני‬
‫‪8518‬‬
‫‪052-890 ishon.co.il‬‬
‫‪r‬‬
‫‪o‬‬
‫‪mak r‬‬
‫@‪yossib‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫עֹולם‬
‫מּוכים ָל ַעד ְל ָ‬
‫ְס ִ‬
‫ֲעׂשּויִ ם ֶּב ֱא ֶמת וְ יָ ָׁשר‪.‬‬
‫"אין לנו לתלות במקרה‪ ,‬כל דבר שממנו נוכל‬
‫לשאוב תועלת מוסרית‪ ,‬המשלימה את חסרונותינו"‪,‬‬
‫כך מבאר הרב קוק (עין איה ב"א פ"א קכה)‪ .‬אם‬
‫נתבונן היטב בבריאה‪ ,‬נבחין שכל צורכי הברואים‪,‬‬
‫אפילו הפחותים שבהם‪ ,‬עשויים בחכמה ובהשגחה‬
‫אלוהית מופלאה‪ ,‬ואין בהם מקרה כלל‪ .‬אם כך‬
‫הוא בטבע‪ ,‬כל שכן אצל האדם‪ ,‬נזר הבריאה‪ ,‬בכל‬
‫הצרכים שנועדו להשלמתו הטבעית‪ ,‬ולמעלה מכך‪,‬‬
‫בכל אשר כל שנועד להשלמתו המוסרית‪ ,‬הכל נוהג‬
‫ע"פ החכמה העליונה גם בפרטים היותר דקים‪ .‬וא"כ‬
‫תורת ה'‪ ,‬שהיא סדר העולם והשלמת האדם בדעת‬
‫וביראת ה'‪ ,‬ומקור הדרכת המוסר והצדק האלוהיים‪,‬‬
‫את סמיכות פרשיותיה‪ ,‬אין אנו תולים במקרה‬
‫כלל‪" .‬סמוכין מן התורה מנין? שנא' (תהילים קיא)‬
‫עֹולם ֲעׂשּויִם ֶּב ֱא ֶמת וְ יָ ָׁשר' (ברכות י)"‪.‬‬
‫מּוכים ָל ַעד ְל ָ‬
‫ְ'ס ִ‬
‫"וְ ִאיׁש ֶאת ֳק ָד ָׁשיו לֹו ְיִהיּו ִאיׁש ֲא ֶׁשר ֵיִּתן ַלּכ ֵֹהן‬
‫לֹו ְיִהיֶה"‪ ,‬פרשיית מתנות כהונה זו סמוכה לפרשת‬
‫סוטה‪ ,‬ולכאורה אין ביניהן כל קשר‪ ,‬לכן שואלים חז"ל‬
‫(ברכות סט א) "למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת‬
‫תרומות ומעשרות? לומר לך שכל שיש לו תרומות‬
‫ומעשרות ואינו נותנן לכהן‪ ,‬סוף שנצרך לכהן ע"י‬
‫אשתו"‪ .‬מבאר הרב קוק בע"א (שם)‪ ,‬שהאנשים‬
‫הנטועים בעולם המעשה‪ ,‬מקבלים עילוי מוסרי‬
‫ע"י הקשר והיחס בינם לבין האנשים המייחדים את‬
‫חייהם לעבודת ה' ולתורה‪ ,‬ככוהנים‪ .‬אדם מישראל‬
‫בא עם תרומתו או אחת ממתנות הכהונה על מנת‬
‫להביאם לכהן‪ ,‬ונפגש הוא דרך אגב‪ ,‬עם הליכותיו‬
‫העילאיות‪ ,‬עם נועם וקדושת משפחתו‪ ,‬שומע מן‬
‫הכהן דבר תורה‪ ,‬וחייו מתבשמים ומתעדנים מן‬
‫הקישור אל הקודש‪ ,‬ואף יסוד הכהונה שגנוז בו‬
‫נחשף‪ .‬אך אם פוסק אדם מלתת מתנות כהונה‪,‬‬
‫ונפרד גם בכך ממפגש עם אנשי הרוח לאורך זמן‪,‬‬
‫הוא וביתו יתדרדרו מטה מטה‪ ,‬עד שאפילו הצניעות‪,‬‬
‫שהיא יסוד מוסרי בסיסי‪ ,‬תיפגם אף היא מהריחוק‬
‫מאור התורה‪ .‬אדם אינו חושד לחינם באשתו‪,‬‬
‫אלמלא התפתחה התנהלות יום יומית שמהווה מצע‬
‫הגיוני לחשדו‪ ,‬אך למצב מדאיב זה התדרדר ביתו‬
‫כתוצאה מהניתוק שלו מן הכהונה ומאור התורה‬
‫שהנמיך רוחנית את כל המשפחה‪" .‬סוף שנצרך לכהן‬
‫ע"י אשתו"‪ ,‬על ידי ההזדקקות לבדיקת מי הסוטה‬
‫במקדש‪ ,‬יבין כמה רעה היתה הנהגתו‪ ,‬ויקשור חייו‬
‫מחדש סביב עבדי ה'‪ ,‬מורי התורה‪.‬‬
‫"למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר‬
‫לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"‬
‫(סוטה ב א)‪ .‬גם כאן הקישור אינו לגמרי מובן‪ ,‬וחז"ל‬
‫נתנו לכך טעם מוסרי עליון‪ .‬רש"י הסביר שהיין מביא‬
‫"ּכי ֵיִּתן ַּבּכֹוס ֵעינֹו ְיִת ַה ֵּלְך‬
‫לידי ניאוף‪ .‬במשלי כג‪ִ ,‬‬
‫יׁש ִרים"‪" ,‬הנותן עיניו בכוסו עריות כולן דומות‬
‫ְּב ֵמ ָ‬
‫עליו כמישור" (יומא ה א)‪.‬‬
‫הבעש"ט הקדוש למד מדרשה זו עקרון כללי‪.‬‬
‫"כשרואה איזה עבירה‪ ,‬יבין שיש בו שמץ מן הרע‬
‫שראה בזולתו‪ ,‬שלולא כן למה ראה? שהזולת הוא‬
‫ראי‪ ,‬ואף אם הוא צדיק‪ ,‬יש בו קצת דקצת מאותו‬
‫עניין‪ ,‬והזמין לו ה' ית' ראיה או שמיעה זו‪ ,‬כדי שישים‬
‫על לבבו לתקן הפגם ההוא‪ .‬זו הסיבה שאין לאדם‬
‫לדבר לה"ר על חברו‪ ,‬אף אם ראה או שמע ממקור‬
‫מהימן‪ ,‬שמסתמא יש בו מאותו עוון‪ ...‬בנגעים (פ"ב‬
‫מ"ה)‪" ,‬כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו"‪,‬‬
‫"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"‬
‫בע“ה‬
‫נשים ובנות יקרות מוזמנות ללמוד אתנו‬
‫חדש‬
‫והעצה היעוצה לזה להסתכל במי שכנגדו‪ ,‬היינו‬
‫אם יראה באדם אחר שעושה איזה דבר שלא כהוגן‪,‬‬
‫יחשוב גם הוא בדעתו‪ ,‬מפני מה הזמין ה' לפני לראות‬
‫הדבר הזה‪ ,‬אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית‬
‫שלי‪ ,‬ומחמת הסתת היצר טח עיני מראות‪ ,‬וישוב‬
‫אל ה' וירחמהו"‪( .‬אוהב ישראל‪ ,‬ליקוטים חדשים‪,‬‬
‫בראשית)‪.‬‬
‫הרב קוק דרש את דברי חז"ל מעט בשינוי (בעין‬
‫איה ב"ב פ"ט שיז)‪ .‬כשם שאדם מתחסן מבעוד יום‬
‫מפני נגיף אלים אף שעדיין הסכנה מצויה במקום‬
‫רחוק‪ ,‬כך הוא גם ביחס לחיסון מפני 'חיידקים‬
‫רוחניים'‪ .‬בני אדם כידוע‪ ,‬משפיעים בפעולותיהם‬
‫והנהגותיהם זה על זה‪ ,‬ואפילו התנהלות בשדרה‬
‫היותר רחוקה משפיעה ופועלת באיזה רושם‪,‬‬
‫גם על הרחוקים ממנה בקצה השני‪ .‬לכן קלקולי‬
‫המידות ופריצת גדרי התורה והמוסר‪ ,‬גם בחלק‬
‫הירוד במוסרו בעם‪ ,‬מצריכה תוספת ביצור למעמד‬
‫המוסרי אצל העומדים ברום המעלה‪" .‬שכל הרואה‬
‫סוטה בקלקולה‪ ,‬ראוי לו להיות שם על לב שדור‬
‫כזה צריך כבר להיות מתוקן בעצה על דבר תכנו‬
‫המוסרי‪ ,‬שאחת מאלה היא הנזירות מן היין"‪ .‬אם‬
‫רואה אדם כל נטייה גסה אל החומריות והבהמיות‬
‫בדור‪ ,‬ישים ליבו לחזק עצמו בנטייה לכוון ההופכי‪.‬‬
‫מתוספת הקדושה והטהרה בנפשו ומכוח הערבות‬
‫ההדדית‪ ,‬לא רק את נפשו יציל‪ ,‬אלא ירומם את דורו‬
‫מעלה מעלה‪ ,‬לחיים המתאימים עם טבעו האלוהי‪.‬‬
‫גן רוה‬
‫פרוייקט מוזיקאלי של המחבר‪www.gan-raveh.co.il :‬‬
‫פתיחה של בתי ספר‬
‫בפריסה ארצית ללימודי‪:‬‬
‫ליל שבועות במכון אורה‬
‫שיתקיים א"יה במוצ"ש פרשת "נשא"‬
‫ליל חג השבועות‬
‫במעוננו ‪ -‬כנפי נשרים ‪ ,3‬גבעת שאול‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫)הכניסה חופשית(‬
‫ליל שבועות )מוצ“ש(‬
‫‪23:00‬‬
‫‪24:15‬‬
‫‪01:30‬‬
‫‪02:30‬‬
‫הרב יואב מלכא ‪ -‬ערפה אחות רות‪ ,‬מתוך גנותה‬
‫לומדים שבחה‬
‫הרב ערן טמיר ‪ -‬רואים את הקולות‬
‫הרב יוחאי רודיק ‪ -‬חינוך לאמונה בדורנו‬
‫הרב יורם אליהו ‪ -‬קדושתי למעלה מקדושתכם‬
‫חג השבועות )יום א‘(‬
‫בשעה ‪ 17:00‬יתקיים שיעור מפי הרבנית שרה אליסף‬
‫באולם השמחות במכון מאיר בנוסף יתקיימו שיעורים אחה"צ‬
‫במכון מאיר ‪-‬עזרת נשים פתוחה‪ ,‬נא לעקוב אחר הפרסום‪.‬‬
‫רוצים להיות מקצועים ועשירים מבפנים?‬
‫אתם מוזמנים ללמוד איתנו!‬
‫טיפול דינאמי קצר מועד‪ ,‬טיפול בדרמה‪ ,‬טיפולי‬
‫גופנפש שונים כמו טיפול התייחסותי‪ ,‬טיפול‬
‫בתנועה‪ MINDFULLNESS, SE ,‬ועוד‪ ,‬טיפול דרך‬
‫דמיון מודרך ודמיונובע‪ ,‬נטורופתיה‪CBT, NLP ,‬‬
‫ועוד קורסים רבים מרוכזים לבחירה )בתשלום נפרד(‬
‫כמו ‪ ,EMDR‬פירוש חלומות‪ ,‬טיפול בנשימות‬
‫מעגליות ‪ ,REVERSING‬טיפול זוגי קצר מועד ועוד‪.‬‬
‫• בהנהלת ד"ר אבולעפיה מיכאל‪ ,‬פסיכיאטר לילד ונוער‬
‫• תוכנית תלת שנתית‪ .‬לימודי תעודה‪.‬‬
‫• לימוד תיאורטי‪ ,‬סדנאות‪ ,‬הדרכות קבוצתיות ופרטיות‪.‬‬
‫• מיועד לבעלי תואר שני )או אקואיוולנט(‪ :‬בפסיכולוגיה‪,‬‬
‫בעבודה סוציאלית‪ ,‬ייעוץ חינוכי ומקצועות הטיפול‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו בירושלים‪ ,‬אשקלון‪ ,‬אריאל‪,‬‬
‫קרני שומרון‪ ,‬בית שאן‬
‫מרצים‪ :‬ד"ר מיכאל אבולעפיה‪ ,‬דבורה נוב‪,‬‬
‫ד"ר אסתר לב‪ ,‬דפנה עבדי‪ ,‬ד“ר פורטו בן‬
‫הראש‪ ,‬מיכל דהן‪ ,‬הרב יצחק מנדלבאום‪,‬‬
‫אלין בלומוף‪ ,‬אורלי טויטו‪ ,‬מזל ורס‪ ,‬מיכל‬
‫פורת‪ ,‬חנה פיקרד‪ ,‬בת שבע סדן‪ ,‬דבורה‬
‫ורטמן‪ ,‬משה ברלינר ועוד‪...‬‬
‫פרטים והרשמה‬
‫אצל מנהלי בית הספר‪:‬‬
‫ירושלים‪ :‬גד אסולין‪0528888786 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אשקלון \אריאל‪:‬‬
‫אלין בלומוף ‪0543106263‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בית שאן‪ :‬אורה שושן ‪0527710448‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קרני שומרון‪ :‬הרב שי גרין ‪0528308462‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מספר המקומות מוגבל!‬
‫יהי רצון שנזכה לקבל תורה מתוך שמחה!‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫בית מכון אורה‬
‫פרטים נוספים באתר אינטרנט ‪aboulafia.org.il‬‬
‫‪´±¾¸°‬‬
‫‪¼¸²°Ç‬‬
‫»¿‪ÈÃ‬‬
‫Š~ŠŠ‬
‫פסיכותראפיה אינטגרטיבית‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫Š~ŠŠ‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫Š~ŠŠ‬
‫להפוך את הרע לטוב‬
‫בשבוע שעבר ראינו את הרובד הראשון בשיטת דוד‬
‫המלך 'גליא מסכתא' ‪ -‬מציאת גרעין הטוב בכל דבר‪.‬‬
‫הפעם נראה את הרובד השני ‪ -‬להפוך את הרע לטוב‪.‬‬
‫להפוך את הטומאה לקדושה‬
‫אי אפשר להבין את מלחמות דוד המלך לפי הפשט בלבד‪,‬‬
‫מאחר ורב הנסתר על הגלוי‪ .‬דוגמא לעיקרון זה היא ממלחמת‬
‫דוד עם בני עמון‪ .‬יואב נלחם עם בני עמון ולפני שהוא כובש‬
‫את עיר המלוכה‪ ,‬הוא שולח שליחים לקרוא לדוד ללכוד‬
‫את העיר‪ .‬דוד המלך אוסף את כל העם ויוצא להילחם‬
‫ומנצח בקרב‪ .‬אך לאחר מכן‪ ,‬אנו נתקלים במאורע הנראה‬
‫ּומ ְׁש ָק ָלּה ִּכ ַּכר‬
‫תמוה‪" :‬וַ ּיִ ַּקח ֶאת ֲע ֶט ֶרת ַמ ְל ָּכם ֵמ ַעל רֹאׁשֹו ִ‬
‫הֹוציא ַה ְר ֵּבה‬
‫ּוׁש ַלל ָה ִעיר ִ‬
‫זָ ָהב וְ ֶא ֶבן יְ ָק ָרה וַ ְּת ִהי ַעל רֹאׁש ָּדוִ ד ְ‬
‫ְמאֹד" (שמואל ב' יב‪ ,‬ל)‪ .‬רש"י מלמדנו שכתר המלוכה‬
‫"ּולמ ֶֹלְך ִׁשּקֻ ץ ְּבנֵ י ַעּמֹון"‬
‫שימש לעבודת המולך כפי שנאמר ְ‬
‫(מלכים א' יא‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫השאלה אם כן היא כפולה‪ :‬חז"ל שואלים אם מדובר בע"ז‪,‬‬
‫מ"ע ֶט ֶרת ַמ ְל ָּכם" ולהשתמש‬
‫איך דוד היה יכול ליהנות ֲ‬
‫בה לצרכיו "וַ ְּת ִהי ַעל רֹאׁש ָּדוִ ד"? בנוסף‪ ,‬הרב קוק שואל‬
‫מדוע דוד המלך היה צריך לקחת את כתר המלוכה‪ ,‬וכי‬
‫היה חסר לו זהב?‬
‫השאלות למעשה מתרצות זו את זו‪ .‬שיטתו של דוד המלך‬
‫היא 'גליא מסכתא'‪ ,‬כלומר למצוא את הגרעין הטוב בכל‬
‫דבר‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬דוד המלך היה הופך את הרע לטוב ואת‬
‫הטומאה לקדושה‪ .‬ולכן‪ ,‬חז"ל אומרים "ומי שרי [=ואיך‬
‫מותר ליהנות מהכתר]? איסורי הנאה נינהו [=אסור ליהנות‬
‫מע"ז]! אמר רב נחמן‪ :‬איתי הגיתי בא וביטלה" (ע"ז מד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫איתי הגיתי היה עובד ע"ז ששירת בצבאו של דוד המלך‬
‫ובסופו של דבר התגייר (ראה‪ :‬חיד"א‪ ,‬פתח עינים ח"ב ע"ז‬
‫שם ד"ה ואפשר)‪ .‬מאחר ורק עובד ע"ז יכול לבטל עבודה‬
‫זרה (רמב"ם הל' ע"ז ח‪ ,‬ט)‪ ,‬לכן תפקידו של איתי הגיתי‬
‫היה לבטל את העבודה זרה‪ ,‬כפי שביטל את האלילים של‬
‫הפלישתים (שמואל ב' ה‪ ,‬כא ע"פ ע"ז שם) וכפי שביטל את‬
‫"ע ֶט ֶרת ַמ ְל ָּכם" של בני עמון‪.‬‬
‫ֲ‬
‫ולצורך איזו מטרה היה דוד המלך צריך להיעזר באיתי‬
‫"ע ֶט ֶרת ַמ ְל ָּכם" של בני עמון? ‪.‬‬
‫הגיתי לבטל את ֲ‬
‫של גולית ששימשה לרוע ולאכזריות‪ ,‬יכולה להתעלות‬
‫לשימוש טוב‪ .‬וכיצד? הרד"ק כותב שדוד שם את חרבו‬
‫של גולית באוהל מועד‪ ,‬כדי שכל מי שיגיע לאוהל מועד‬
‫ייזכר בנס הגדול "היה רואה אותה וזוכר הנס ומודה לא‪-‬ל‬
‫יתברך ומישר לבבו אליו ומגדיל בטחונו בו"‪ .‬אך היתה‬
‫לחרב גם מטרה נוספת‪.‬‬
‫האברבנאל אומר שתחילה התייחס אחימלך לחרב כדבר‬
‫רע ולכן התלבט אם דוד ירצה לקחת אותה‪ ,‬אך דוד השיב‬
‫מֹוה ְּתנֶ ּנָ ה ִּלי" ומדוע? "רוצה לומר כבר נעשתה‬
‫"אין ָּכ ָ‬
‫לו ֵ‬
‫לי תשועה על ידה והיא טובה לי" (אברבנאל שם ט)‪ .‬דוד‬
‫המלך ידע שישתמש בחרב לטובה כדי להילחם נגד הרוע‬
‫והאכזריות ולמען הטוב והצדק בעולם‪ ,‬כדברי אביגיל לדוד‬
‫"ּכי ִמ ְל ֲחמֹות ה' ֲאדֹנִ י נִ ְל ָחם וְ ָר ָעה ֹלא ִת ָּמ ֵצא ְבָך ִמּיָ ֶמיָך"‬
‫ִ‬
‫(שמואל א' כה‪ ,‬כח)‪[ .‬תודה לידידי הרב אילן אלפונטה על‬
‫ההשראה לרעיון זה]‪.‬‬
‫השאלה היא כיצד עלינו להתייחס לשני הרבדים‬
‫סדרת‬
‫ָהעֹז וְ ָה ֲענָ וָ ה‬
‫חלק ג‬
‫נתן קוטלר‬
‫בשיטתו של דוד המלך 'דגלי מסכתא'‪ ,‬למצוא את הטוב‬
‫ברע ולהפוך את הרע לטוב? האם מדרגה זו גבוהה מדי‬
‫עבורנו‪ ,‬או שיכולים אנו להיאחז בחלק ממנה‪ ,‬כאשר אנו‬
‫מתמודדים עם דעות המנוגדות לתורה? נמשיך אי"ה‬
‫בירור זה בשבוע הבא‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫חג מתן תורה‬
‫שמח ללומדות‬
‫הצורבא‬
‫מותר לאפות‬
‫בתנור עוגה חלבית‬
‫אחרי הצלי?‬
‫ברכת המזון‬
‫פותרת גם‬
‫את הקינוח?‬
‫האם לעשר‬
‫את הדובדבנים‬
‫מהגינה?‬
‫מותר להכין‬
‫גלידה לצורך‬
‫החג?‬
‫העוגה יוצאת‬
‫במזונות או גם‬
‫בברכת העץ?‬
‫'לגייר' את הממלכתיות‬
‫שמעתי מידידי הרב יוסי לוי הסבר נפלא‪ ,‬עבודת המולך‬
‫הייתה למעשה התבטלות הפרט אל הכלל בקיצוניות גמורה‪.‬‬
‫אצל בני עמון‪ ,‬הממלכתיות היתה הערך הנשגב ביותר‬
‫בחייהם‪ ,‬עד כדי כך שהיו מוכנים להקריב את דור העתיד‬
‫למען המלוכה‪ .‬אין ספק שמדובר באידיאולוגיה מעוותת‬
‫ואכזרית‪ ,‬אך יש בה גרעין של טוב שדוד המלך הבין שצריך‬
‫לקחת לבניית המלוכה בעם ישראל (ראה‪ :‬עין איה שבת‬
‫"ּבּיָ ִמים ָה ֵהם‬
‫נו‪ ,‬א)‪ .‬תקופת השופטים התאפיינה במילים ַ‬
‫ֵאין ֶמ ֶלְך ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ִאיׁש ַהּיָ ָׁשר ְּב ֵעינָ יו יַ ֲע ֶׂשה" (שופטים יז‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫בעם ישראל הערך הפרטי גבר על הערך הכללי‪ ,‬לא היתה‬
‫מסורת של מלוכה‪ .‬אמנם שאול נמשח למלך‪ ,‬אך מלוכה זו‬
‫לא החזיקה מעמד לאורך זמן‪ .‬ולכן‪ ,‬כאשר דוד המלך היה‬
‫צריך לייסד מלוכה נצחית‪ ,‬היה עליו 'לגייר' את הגרעין הטוב‬
‫בממלכתיות של בני עמון ולכן "וַ ּיִ ַּקח ֶאת ֲע ֶט ֶרת ַמ ְל ָּכם‪...‬‬
‫וַ ְּת ִהי ַעל רֹאׁש ָּדוִ ד"‪.‬‬
‫יש עניין לנשים‬
‫להישאר ערות‬
‫בליל שבועות?‬
‫מהו השיעור‬
‫לברכה אחרונה?‬
‫האם נהוג‬
‫לברך לפני‬
‫קריאת מגילת רות?‬
‫כל כך הרבה שאלות הלכתיות בכל יום וגם בשבועות‪...‬‬
‫מה עניין חרבו של גולית לאוהל מועד?!‬
‫דוד מכה את גולית ולוקח את חרבו של גולית לאוהל מועד‬
‫בנוב‪ .‬מרגע זה ואילך חרבו של גולית היתה באוהל מועד‪,‬‬
‫עד שאחימלך הכהן נתן את החרב לדוד כאשר ברח מפני‬
‫ית ְּב ֵע ֶמק‬
‫ֹאמר ַהּכ ֵֹהן ֶח ֶרב ּגָ ְליָת ַה ְּפ ִל ְׁש ִּתי ֲא ֶׁשר ִה ִּכ ָ‬
‫שאול "וַ ּי ֶ‬
‫לּוטה ַב ִּש ׂ ְמ ָלה ַא ֲח ֵרי ָה ֵאפֹוד ִאם א ָֹתּה ִּת ַּקח‬
‫ָה ֵא ָלה ִהּנֵ ה ִהיא ָ‬
‫מֹוה ְּתנֶ ּנָ ה‬
‫ֹאמר ָּדוִ ד ֵאין ָּכ ָ‬
‫זּול ָתּה ָּבזֶ ה וַ ּי ֶ‬
‫ְלָך ָקח ִּכי ֵאין ַא ֶח ֶרת ָ‬
‫ִּלי" (שמואל א' כא‪ ,‬י)‪ .‬השאלה היא מה עניין חרבו של‬
‫גולית לאוהל מועד?‬
‫דוד היה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך‪ ,‬עד שהיה יכול‬
‫להפוך את הרע לטוב‪ .‬ולכן‪ ,‬דוד המלך הבין שאפילו חרבו‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫עם ההלכה את נפגשת בכל יום‪ .‬בבית ומחוצה לו‪.‬‬
‫עם הילדים ובעבודה‪ .‬מכון צורבא מרבנן בראשות‬
‫הרב בן ציון אלגאזי‪ ,‬מוביל בעשור האחרון מהפכה‬
‫בלימוד ההלכה למעשה‪ ,‬ומהיום גם את וחברותייך‬
‫מוזמנות להצטרף למפגש חווייתי שבועי‪ ,‬בו תוכל‬
‫כל אחת מכן להעשיר את ידיעתה בהלכה ולהקרין‬
‫על סביבתה וחייה‪.‬‬
‫לימוד הלכה למעשה זה בשבילכן‬
‫‪www.tzurba.com 1-700-500-777‬‬
‫סיום כל לימוד מרתק‬
‫שיעורים‬
‫בארץ ובעולם השולחן ערוך פעם בשבוע‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫נהירו דכל עלמין‪.‬‬
‫אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין‪,‬‬
‫כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין‬
‫מתפשטי מנך לכל סטרין‪ ,‬מנך כלא‪,‬‬
‫עלך קיימי עלאין ותתאין‪ ,‬נהירו עלאה‬
‫מנך נפקא‪ ,‬אורייתא אורייתא מה אימא‬
‫לגבך‪ ,‬אילת אהבים אנת ויעלת חן‪( ,‬עילא‬
‫ותתא רחימין דילך‪ ,‬מאן יזכי לינקא מנך‬
‫כדקא יאות‪ ,‬אורייתא אורייתא שעשועים‬
‫דמארך‪,‬‬
‫זוהר חלק ג דף קסו‪/‬ב‬
‫מתן תורה‪.‬‬
‫קצת קשה לעמוד מול הגודל הזה‪ ,‬או הזכות הזו‬
‫של ליל מתן תורה‪ .‬מקבלים תורה בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫שמחה ויראה משמשות בערובביא בדיוק כמו בזמן‬
‫מתן תורה כאשר בני ישראל שעמדו על הר סיני פרחה‬
‫נשמתם‪ .‬יש שפירשו ‪ -‬פרחה נשמתם ויצאה מהם‪,‬‬
‫ויש שפירשו ‪ -‬פרחה מלשון פרח‪ .‬פריחה עצומה של‬
‫הנשמה‪ ,‬של אור הנשמה‪.‬‬
‫שני אמוראים בגמרא מציינים את חג השבועות‬
‫כסוג של חג אישי שלם‪ .‬רב ששת ורב יוסף‪" .‬רב‬
‫יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא‬
‫אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא‬
‫בשוקא רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה‬
‫ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי‬
‫נפשאי לך קראי לך תנאי‪[ ".‬רב יוסף היה עושה בחג‬
‫להפטרה‬
‫השבועות תבשיל עגל משובח ואומר ‪ -‬אם לא אותו‬
‫היום שגרם ‪ -‬יום מתן תורה ‪ -‬כמה וכמה יוסף יש‬
‫בשוק‪ .‬רב ששת היה עושה סיום על תורתו בכל‬
‫חודש‪ ,‬ועומד על פתח הדלת ואומר ‪ -‬שמחי נפשי‬
‫שמחי נפשי ‪ -‬לך קריתי לך שניתי]‪.‬‬
‫הרבה מדברים על הגמרא הזו בפסחים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫סביב העובדה ששני אמוראים אלו היו עיוורים‪.‬‬
‫דווקא העיוורון למה שקורה בחוץ‪ ,‬מוליד אצל‬
‫שני אמוראים אלו את הודאות הפנימית שהעיקר‬
‫הוא מה שקורה בפנים‪ ,‬ומתוכו פורצת השמחה על‬
‫האור שכן זכו לו‪ ,‬על התורה שלמדו‪.‬‬
‫ולא סתם כאשר מתרגמים את המילה תורה‬
‫לארמית‪ ,‬אז פתאום יוצא ‪ -‬אורייתא‪ .‬כבר אי אפשר‬
‫להסתיר את האור הגדול הזה‪ ,‬אורייתא‪ .‬זו שמאירה‬
‫את עיננו ומיישרת את מעשינו‪ ,‬זו שנותנת לנו חיים‬
‫ואת פשר חיים ואת משמעות החיים‪.‬‬
‫מילה נוספת בארמית לתורה היא ' רחמנא' ‪ -‬אולי‬
‫כמו המרחמת‪ ,‬או כמו הרחמן‪ .‬התורה מרחמת עלינו‪,‬‬
‫לא במובן של רחמים על המסכן אלא במובן של רחמים‬
‫עליונים‪ ,‬של כסא רחמים‪ ,‬של רחם שמכיל ומוביל‬
‫ויוצר וגם יולד‪ .‬במובן הזה התורה היא כמו בית רחם‬
‫לנו ואנו גדלים בתוכה ומתוכה‪ ,‬הולכים ושבים‪.‬‬
‫שבועות‪ .‬זמן מתן תורה‪ .‬זמן לחשב חשבונו של‬
‫עולם עד כמה התורה היא בת בית אצלנו או אורחת‪.‬‬
‫עד כמה היא אורייתא‪ ,‬ואורה מאיר יפה יפה‪ ,‬או שמא‬
‫הוא מעומעם מעט‪ ,‬עד כמה היא רחמנא עבורנו‪,‬‬
‫רחמנא גם בפרוש של אהבה‪ ,‬אהבת תורה‪ ,‬שמחה‬
‫בפרשת השבוע מופיעה פרשת הנזיר‪ ,‬ובמקביל לכך אנו קוראים בהפטרה על‬
‫תהליכי הורתו ולידתו של שמשון אשר היה נזיר מבטן‪.‬‬
‫לכאורה מצוי בפרשת שמשון ניגוד בולט לקו העקרוני הנוהג מתחילת ספר במדבר‪.‬‬
‫בספר במדבר מעמידה התורה בפנינו סדר שלם של השבטים‪ ,‬כאשר כולם יחד‬
‫מתפקדים כמכלול אחד גדול‪ .‬מפקד בני ישראל וסדר המחנות הם שתי פרשיות‬
‫גדולות המסדרות לראשונה את העם כולו כגוף אורגני אחד‪ .‬והנה בניגוד לאחדות‬
‫זו‪ ,‬אין כשמשון אשר פעל לבדו‪ ,‬בלי גיוס בני העם להילחם איתו‪ .‬תקופת השופטים‬
‫בכללה מאופיינת בפירוד ְפנים ישראלי איש איש פונה לשבטו‪ ,‬אין מלך בישראל‪,‬‬
‫והעם אינו מסודר כגוף בעל מרכז אחד‪ .‬יחד עם זאת אצל רוב השופטים (וביחוד‬
‫אצל המרכזיים שבהם) מצינו שלפחות בשלב הלחימה הם משתפים את שבטם‪,‬‬
‫ואף שבטים נוספים‪ .‬אך שמשון לעומת זאת‪ ,‬פועל בלא כל שיתוף פעולה וללא‬
‫עזרה חיצונית כלשהי‪ .‬כל מלחמתו בפלשתים נעשית בידיו שלו לבדו‪ ,‬ואפילו‬
‫אדם בודד שיהיה לו לנושא כלים אין הוא לוקח עימו‪.‬‬
‫זאת ועוד – הסדר הרגיל בתקופת השופטים הוא שהשופט מגיע ומושיע רק בעקבות‬
‫תשובת ישראל (עיין למשל ו‪ ,‬ו; י‪ ,‬י)‪ ,‬רק מכוח המצב המוסרי המתוקן של האומה‬
‫בכללה יש מקום לפעולת השופט‪ .‬אולם שמשון הוא השופט היחיד שאצלו לא‬
‫נזכרת תשובת ישראל לפני תיאור פעולותיו‪ .‬משמעות הפסוקים היא אם כן שעל‬
‫פי הסדר הרגיל לא היו ישראל ראויים לישועתו של שמשון‪.‬‬
‫הנקודה שבה ניכרת ביותר בדידותו של שמשון היא בפרק טו כאשר אפילו בני‬
‫שבט יהודה‪ ,‬השבט המוביל את האומה‪ ,‬מסגירים את שמשון לפלשתים מתוך‬
‫תפיסה והבנה ש"מ ְֹׁש ִלים ָּבנּו ְּפ ִל ְׁש ִּתים" (שופטים טו‪ ,‬יא)‪ .‬מעשה זה מלמד עד כמה‬
‫מנוגדים מעשי שמשון למעמד הנפשי של האומה‪.‬‬
‫דבר זה דורש בירור‪ :‬לכאורה מצב שבו אדם בודד 'לוקח את החוק לידיים' ומבצע‬
‫הרב אייל ורד‬
‫בה‪ ,‬והשתוקקות אליה‪.‬‬
‫בשבועות נפתחים השערים‪ְּ .‬ב ַא ְר ָּב ָעה ְפ ָר ִקים‬
‫בּואה‪ָּ ,‬ב ֲע ֶצ ֶרת ַעל ֵּפרֹות‬
‫עֹולם נִ ּדֹון‪ַּ ,‬ב ֶּפ ַסח ַעל ַה ְּת ָ‬
‫ָה ָ‬
‫ָה ִא ָילן אומרת המשנה בראש השנה‪ .‬בעצרת נידונים‬
‫על פירות אילן החיים‪ ,‬עץ חיים היא למחזיקים בה‪,‬‬
‫שזוהי התורה‪ ,‬אילנא דחיי בלשון הזהר‪ ,‬ובעיקר על‬
‫פירות אילן זה‪ ,‬שהם תלויים הרבה בעבודה ובהשקעה‬
‫שלנו‪ ,‬עד כמה נעדור ונשקה ונתמסר‪ .‬נכתב כולנו‬
‫לשנה טובה ומלאה בקבלת תורה‪ ,‬בלימוד תורה‪,‬‬
‫באור תורה ובהארת פניה אמן‪.‬‬
‫מאן יזכה למינק ממך כדיאות ‪ -‬התורה היא מניקה‬
‫אותנו ' ויינקהו דבש מסלע'‪ .‬דבש וחלב תחת לשונך‬
‫ משמע כאן שהחלב הוא חלב אם‪.‬‬‫כשבאים אל לימוד התורה צריך לבוא כמו תינוק‬
‫יונק‪ .‬באותה השתוקקות המבינה שהתורה היא היא‬
‫החיים‪ .‬באותה נקיות‪ ,‬פשטות‪ ,‬כמו תינוק רך ונקי‪.‬‬
‫התורה היא שעשוע‪' .‬שעשועין דמרך'‪ .‬והעניין‬
‫בשעשוע הוא שאין שום עניין חוץ מהשעשוע‬
‫עצמו‪ .‬השעשוע אינו אמצעי למשהו אחר‪ ,‬אלא‬
‫הוא הוא עצמו המטרה‪ .‬כך לימוד התורה‪ ,‬למרות‬
‫שבודאי כולל בתוכו ברכה רבה‪ ,‬ויש בו צדדים‬
‫שונים כמו האש שיש בה כמה צבעים‪ ,‬אך התורה‬
‫היא קודם כל לבושין דמלכא‪ ,‬המלך משתעשע‬
‫בה‪ ,‬שמח שאנו עושים ולומדים את רצונו גם ללא‬
‫כל השלכה מעשית‪.‬‬
‫אורייתא‪ ,‬רחמנא‪ ,‬המאירה והמרחמת‪ ,‬שנזכה‬
‫להיכנס בה והיא בנו אמן‪.‬‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫פעולות בעלות השלכות לאומיות‪ ,‬אינו דבר מתקבל כלל וכלל‪ .‬הסדר הרגיל הוא‬
‫שעל כל אדם‪ ,‬ובמיוחד על המנהיגים‪ ,‬מוטל להתחשב במצב העם ובמעמדו‪ .‬אז‬
‫מהי אפוא הסיבה לדרכו זו של שמשון?‬
‫בדברי חז"ל על הברכה שבירך יעקב את שבט דן‪ ,‬שבטו של שמשון‪ ,‬נשפך אור‬
‫גדול על שאלה זו‪ .‬יעקב בירך את דן‪" :‬דן ידין ַעּמֹו ְּכ ַא ַחד ִׁש ְב ֵטי יִ ְׂש ָר ֵאל"‪ .‬במסכת‬
‫סוטה (י‪ ,‬א) מתבאר כי ברכה זו מכוונת לשמשון‪" :‬ואמר ר' יוחנן‪ :‬שמשון דן את‬
‫ישראל כאביהם שבשמים‪ ,‬שנאמר‪' :‬דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל'‪ ...‬מעין שמו‬
‫של הקדוש ברוך הוא – מה הקדוש ברוך הוא מגין על כל העולם כולו‪ ,‬אף שמשון‬
‫מגין בדורו על ישראל"‪ .‬ובמדרש בראשית רבה (צט‪,‬יא) מתבאר שברכה זו עוסקת‬
‫בלחימה של שמשון לבדו – "כאחד שבטי ישראל – כיחידו של עולם שאינו צריך‬
‫סיוע במלחמה‪ ,‬שנאמר (ישעיה סג)‪' :‬פורה דרכתי לבדי'‪ ,‬כך שמשון העומד מדן אינו‬
‫צריך אחרים שיסייעו אותו"‪.‬‬
‫יעקב מברך את שבט דן שיקים מתוכו מנהיג אשר ינהיג את העם לא מתוכם אלא‬
‫מעליהם‪ .‬מנהיג זה אינו פועל כנבחר של הציבור‪ ,‬אלא כשליחו של הקב"ה‪ .‬בחזונו‬
‫זה של יעקב קמה וניצבת תבנית מיוחדת של הנהגת עם ישראל‪ .‬יעקב צופה כי‬
‫יהיה דור בו פעולות המנהיג ינבעו באופן ישיר 'מלמעלה' – מהנהגת ה' את העולם‪,‬‬
‫ולא 'מלמטה' – ממצב הדור והשעה‪.‬‬
‫קריאת פרשת שמשון בהפטרה מבהירה מחדש את עניין הנזיר שבפרשת השבוע‪.‬‬
‫לאחר העמדתו וסידורו של מחנה ישראל בכללו בפרשיות אלו‪ ,‬מעמידה התורה‬
‫הנהגה משלימה של התנשאות נפשית של אדם בודד‪ .‬ישנם מצבים שבהם אדם‬
‫אחד מוצא בתוכו רוממות בעלת סדר גודל חדש; רוממות שאינה נולדת באופן‬
‫רציף מן המצב הפשוט של הדור‪ .‬אדם שכזה הנשלח מאת הקב"ה מזכה את‬
‫הציבור כולו ומרוממו‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫"מי הזיז‬
‫את הגבינה שלי?"‬
‫הרב חגי לונדין‬
‫את יחסה של התקשורת הישראלית לחג השבועות ניתן‬
‫לתמצת במשפט‪" :‬מי הזיז את הגבינה שלי"‪ .‬על פי רוב אתרי‬
‫המדיה‪ ,‬במעמד הר סיני ניתנו מפי הגבורה מתכונים לעוגות גבינה‬
‫ולבלינצ'ס‪ .‬עקב מוצאי העדתי אני האחרון שאזלזל בבלינצ'ס גבינה‪,‬‬
‫אולם לחג השבועות יש הרבה יותר מה להציע‪ .‬למען האמת‪ ,‬העיסוק‬
‫המוגזם בצד הגסטרונומי לפני חג השבועות הוא ביטוי לתופעה הצצה‬
‫גם בהזדמנויות אחרות‪ :‬לפני ראש השנה נערכים דיונים תהומיים בדבר‬
‫כמות הישראלים שיצאו לחו"ל לתקופת החגים; חנוכה הוא הזדמנות‬
‫להתוודע לכמות הקלוריות שיש בסופגנייה; לפני פורים העיסוק‬
‫המרכזי מתמקד בשאלה כמה עולה תחפושת של טינקרבל; ופסח‬
‫מזמין סקירה מפורטת מהו הסכום אותו תוציא משפחה ישראלית‬
‫על ליל הסדר‪ .‬העיסוק האובססיבי בצדדים השוליים של החגים אינו‬
‫מקרי‪ ,‬אלא ביטוי לתרבות המצויה בחוסר יכולת להכיל את משמעותם‬
‫האמיתית של מועדי ישראל‪ .‬הרהור על מהותו של חג חנוכה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עלול לעלות שאלות לא‪-‬נוחות לאדם החי בתרבות המערבית‪ ,‬כדוגמת‬
‫השאלה במי הוא היה תומך בזמן המרד‪ :‬במכבים או במתיוונים?;‬
‫חשיבה מאומצת מידי בדבר המשמעות של חג פסח לדורנו‪ ,‬מסוגל‬
‫לגרום לזעזוע למי ששבוי בתפיסה ליברלית פוסטמודרנית; וכן על‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫גברים ממאדים‬
‫ונשים מנוגה (ג'ון גריי)‬
‫מדוע יש כל כך הרבה רווקים? הסיבה היותר עמוקה היא שהאדם‬
‫לא פיתח מספיק את עולמו הפנימי‪ .‬האדם מורכב משתי המיספרות‪ .‬מוח‬
‫שמאל עוסק בכוחות האגו והוא חושב‪ ,‬מרגיש ורוצה‪ .‬במוח ימין האדם‬
‫מצייר‪ .‬האדם מסוגל ליצור זוגיות טובה רק בתנאי שהוא יצר זוגיות טובה‬
‫תוך נפשית‪ ,‬כלומר כשהמוח שמאל שלו מואר ממוח ימין‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות שהוא אוהב את עצמו‪ ,‬חשיבתו היא אמונית טהורה והוא בנה‬
‫לעצמו רגש מחובר עמוק לחוויית החיים‪ .‬מוח שמאל נקרא מוח ֵאם והוא‬
‫תלוי בהשפעות ֵאם בתוך הבית' ומוח ימין נקרא מוח אב‪ .‬ולכן חשוב מאוד‬
‫להבין עד כמה גדל הרווק הזה בבית שבו היה חיבור אמתי בין הוריו‪.‬‬
‫הרב לוריא כותב בספרו על פרשת קדושים (בית גנזי על התורה)‪ :‬ומאי‬
‫טעמא את מקדשי תיראו (הרקנטי על ספר הבהיר)? שמרו עצמכם מן‬
‫ההרהור כי מקדשי קדוש הוא ‪ ...‬וכן איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי‬
‫תשמורו ‪ ...‬הכוונה לשמור מידות המחשבה מפגם משום ששם כבוד קונו‬
‫מבואר כי אמו ואביו תיראו‪ ,‬הכוונה על כוחות המחשבה הנקראים אבא‬
‫ואמא‪ ,‬חכמה ובינה כידוע‪ ,‬וצריך האדם לירא שלא להכניס בהם הרהור‬
‫רע‪( .‬הרב משה רפאל לוריא‪ ,‬בית גנזי‪ ,‬קדושים‪ ,‬עמ' תשכז)‪ .‬באמת כל אחד‬
‫בנוי מאיש ואישה‪ ,‬אך הגברים צריכים לפתח יותר את מוח ימין והנשים‬
‫יותר את מוח שמאל‪ .‬לפתח מוח ימין פירושו לצאת מעולם של דמיונות‬
‫ולפתח עולם של דימויים פנימיים‪ .‬לפתח מוח שמאל פירושו לפתח כוחות‬
‫אגו מחוברים בעיקר פנימה‪ ,‬כוחות של תמימות‪ ,‬של חשיבה חיובית וכדו'‪.‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫זה הדרך‪ .‬המוצא הפשוט הוא בריחה לפולקלור דתי לא‪-‬מזיק כעיסוק‬
‫בשאלה הקריטית האם מצה טובה לדיאטה או לא (והיא לא‪ ,‬אגב)‪ .‬על‬
‫אותו משקל‪ ,‬גם שבועות וההווי סביבו עלולים לגרום להחמצה של‬
‫העיקר‪ .‬אחד מהטעמים של מנהג אכילת מאכלי גבינה הוא הפסוק‬
‫"דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד‪ ,‬יא)‪ ,‬פסוק שבא להזכיר לנו‬
‫כי התורה איננה יכולה להישאר כתוכן חיצוני לאישיות שלנו‪ .‬הצורך‬
‫לחוש מתיקות בעבודת ה' הוא נתון שלא ניתן לוותר עליו‪ .‬בעולם‬
‫פוסט מודרני כדוגמת עולמנו‪ ,‬לא ניתן להסתפק בעבודת ה' מכנית‬
‫וקרירה‪ .‬היו תקופות בהיסטוריה שיהודים חיו ומתו על קידוש ה'‬
‫גם ללא תחושת הזדהות מודעת עם התכנים התורניים‪ .‬כיום אין זה‬
‫כך‪ .‬הסיבות עבורן השתנה המצב טעונות בירור נפרד‪ ,‬אולם השורה‬
‫התחתונה נותרה בעינה‪ :‬מי שלא ימצא את 'האות' שלו בתורה‪ ,‬לא יפתח‬
‫מסלול ייחודי הנותן לו תחושות סיפוק ומילוי בעבודת ה' – יתקשה‬
‫מאד להחזיק עמדה בהוריקן התרבותי של ימינו‪ .‬בליל שבועות‪ ,‬בין‬
‫אמירת התיקון‪ ,‬לשתיית כוס קפה שחור ונמנום בשיעור – כדאי למצוא‬
‫זמן קצר לעצמך‪ .‬לחפש ספר תורני שמדבר אליך‪ ,‬אל הלב‪ .‬אותה חצי‬
‫שעה שבה הרגשת שמחה ומתיקות בלימוד – תהיה נקודת שאיפה לכל‬
‫השנה‪ .‬בין לבין‪ ,‬כמובן‪ – ,‬עוגות גבינה ובלינצ'ס‪ ,‬עדיף עם צימוקים‪.‬‬
‫מכון מאיר מזמין את הציבור‬
‫לשעור השני בסידרת השעורים‬
‫בנושא‪:‬‬
‫"הלוח העברי‬
‫ואסטרונומיה יהודית"‬
‫מפי ר' שלום וילק‬
‫מחבר הספר "הלוח העברי‬
‫ומסלולי השמש והירח"‬
‫ביום חמישי י' בסיון התשע“ו בשעה ‪20:30‬‬
‫בבית המדרש הישן שד' המאירי ‪ 2‬ירושלים‬
‫עזרת נשים פתוחה‬
‫ניתן להשיג את הספר במקום‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫מאת עדי דוד‬
‫פרק ‪:32‬‬
‫סיפור בהמשכים‬
‫עשה זאת בעצמך‬
‫תקציר‪ :‬אלעד מגיע למסקנה שעליו לעבוד על המידות שלו‪ ,‬ולייעל את‬
‫ההתנדבות שלו‪ .‬לוקח את המחשב של אלון לכתוב לאריאל את משימות‬
‫ההתנדבות אך נזכר לפתע – מחר!‬
‫מחר יום שלישי! אלון סיפר שהוא לא מפספס פגישה עם הקשישים!‬
‫אנחנו כאן‪ ,‬באמצע חורשה על הר רחוק מהבית‪ ,‬ואילו בית האבות שם‪,‬‬
‫רחוק‪ .‬מה הוא יעשה?! אלמלא משכתי אותו לטיול הזה במחשבה שאני‬
‫עוזר ומציל אותו‪ ,‬אולי הוא יכול היה לנסוע הביתה באוטובוס‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫שאנחנו במרחק של יום הליכה מהבית של דודה יפה ודוד אליעזר‪ ,‬אין‬
‫סיכוי שהוא יצליח להגיע בזמן‪.‬‬
‫אוי לי‪ .‬רציתי לעזור לאחי ומסתבר שהפרעתי‪.‬‬
‫רציתי לעזור בבית האבות ואני מגלה ששיבשתי‪.‬‬
‫אני נכנס לאוהל מדוכא ומאוכזב‪ .‬האם משהו מכל מה שעשיתי היה‬
‫טוב ונכון? האם אני יכול להתנחם בכך שהיו לי כוונות טובות ונכונות?‬
‫אני מתהפך בתוך שק השינה שלי‪ ,‬כל אבן שתחתיי מפריעה ודוקרת‪.‬‬
‫המחשבה האחרונה שחולפת בראשי רגע לפני שאני נרדם היא שאני עוד‬
‫יכול לתקן‪ ,‬ומזל שיש לי אח שיכול לעזור לי בזה‪.‬‬
‫אני מתעורר מהאור שחודר אל האוהל‪ .‬שקי השינה של אלון ושל רוני‬
‫ריקים‪ .‬אני ממהר לקום כשאני שומע את קולות ההתפעלות של אלון‪.‬‬
‫בחוץ השמש מאירה את צדו המזרחי של ההר‪ ,‬את השדות ואת הקיבוץ‪.‬‬
‫מהגובה הזה הרפת נראית כמו ביתן קטן‪ .‬אלון ורוני מביטים מערבה‪ ,‬ואני‬
‫מסתובב לראות על מה הם מסתכלים‪ .‬למרגלות ההרים‪ ,‬כחול ונמתח‬
‫לכל האופק נמצא הים‪ .‬אלון מצלם בעזרת המחשב תמונה רחבה של‬
‫הנוף כולו‪ .‬הוא מקדם את פניי במאור פנים "אני אשלח את זה אל הזקנים‪.‬‬
‫מראה שכזה‪ ,‬זה יעשה להם את היום!" דבריו מחזירים אותי למחשבות‬
‫האתמול‪ .‬היום יום שלישי ואלון כאן‪ .‬הוא כל כך התאמץ שלא להפסיד את‬
‫המפגש עם הזקנים עד עכשיו‪ ,‬והנה היום הוא לא יוכל להגיע‪.‬‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ְמ ִג ַּלת ַח ָּנה‬
‫ה‬
‫ֲאנִ י ֲעצוּ ָבה‪ָּ .‬כל ַליְ ָלה ֲאנִ י ּבו ָֹכה‪ַּ .‬ב ֲע ִלי ַה ַּצ ִּדיק‬
‫יח‪ .‬הוּ א ְמנַ ֶּסה‬
‫ְמנַ ֶּסה ְלנַ ֵחם או ִֹתי וְ לֹא ַמ ְצ ִל ַ‬
‫ש ֵּמ ַח או ִֹתי‪.‬‬
‫ש ֵּמ ַח או ִֹתי ַא ְך ָּד ָבר לֹא ְמ ַ ׂ‬
‫ְל ַ ׂ‬
‫ילים‪.‬‬
‫נִ ְסיוֹנו ָֹתיו ְלעו ֵֹדד או ִֹתי ַּגם ֵהם לֹא מו ִֹע ִ‬
‫ֲאנִ י רו ָֹצה יֶ ֶלד‪ֶ .‬זה ַה ּכֹל‪ַ .‬ע ְכ ׁ ָשו ֲאנַ ְחנוּ נְ שׂוּ ִאים‬
‫ְּכ ָבר ַּכ ָּמה ׁ ָשנִ ים וַ ֲע ַדיִ ן לֹא יָ ַל ְד ִּתי‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ִה ְת ַח ַּתנְ ִּתי ָא ַמ ְר ִּתי ְל ַב ֲע ִלי ׁ ֶש ֲאנִ י רו ָֹצה ַה ְר ֵּבה‬
‫ש ֵמ ָחה‪.‬‬
‫יְ ָל ִדים‪ֶ ׁ ,‬ש ִּת ְהיֶ ה ָלנוּ ִמ ׁ ְש ָּפ ָחה ְּגדו ָֹלה וּ ְ ׂ‬
‫ש ָר ֵאל‪ָּ ,‬כל‬
‫נְ ַח ֵּנ ְך ֶאת ַה ְּי ָל ִדים ׁ ֶש ִּי ְת ְרמוּ ְל ַעם יִ ְ ׂ‬
‫ֶא ָחד ְל ִפי ִּכ ׁ ְשרוֹנו ָֹתיו‪.‬‬
‫ִר ּבוֹנוֹ ׁ ֶשל עו ָֹלם‪ָ ,‬ל ָּמה ַא ָּתה לֹא נו ֵֹתן ִלי יֶ ֶלד?‬
‫אתי?‬
‫ְּב ָמה ָח ָט ִ‬
‫יו ַֹד ַעת ֲאנִ י ׁ ֶש ֵאין ָל ַד ַעת ֶאת סוֹדוֹת ד'‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫יל ִדים‪ֲ .‬אנִ י‬
‫ֲאנִ י ִמ ְת ַּג ְע ַּג ַעת ְליֶ ֶלד‪ִ .‬מ ׁ ְש ּתו ֶֹק ֶקת ִל ָ‬
‫ַעל ַסף יֵ אוּ ׁש‪.‬‬
‫ש ָרה ִא ֵּמנוּ לֹא ָהיָ ה יֶ ֶלד וְ ִהיא‬
‫יֵ ׁש ִלי ַר ְעיוֹן‪ְ .‬ל ָ ׂ‬
‫ִּב ְּק ׁ ָשה ֵמ ַא ְב ָר ָהם ׁ ֶש ִּי ְת ַח ֵּתן ִעם ָהגָ ר‪ .‬וּ ִב ְזכוּ ת‬
‫שה‬
‫ְמ ִסירוּ ת ַה ֶּנ ֶפ ׁש ׁ ֶש ָּל ּה נו ַֹלד ָל ּה יִ ְצ ַחק‪ֶ .‬א ֱע ֶ ׂ‬
‫טוק טוק שבועות‬
‫שלום ילדים!‬
‫אם הייתם יכולים להוסיף עוד דיבר אחד בנוסף‬
‫לעשרת הדיברות ‪ -‬מה הייתם מוסיפים? רוצים‬
‫לדעת מה המומחים שלנו חושבים?‬
‫תוכנית חגיגית לחג השבועות! אבו בשיחה‬
‫ממיסה עם עוגת גבינה‪ ,‬פרופסור לבבי ובר נבון‬
‫מדברים על מעמד הר סיני ומתעמקים בשאלה ‪-‬‬
‫נעשה ונשמע? או שבכלל ההיפך?‬
‫כתבנו לענייני שאלות שדה בן שפן מברר עם‬
‫ילדי ישראל מה הם יודעים על מגילת רות‪ ,‬ומה‬
‫הדיבר המועדף עליהם‪,‬‬
‫וכמובן הפינות הקבועות של הרב סודרי‬
‫והמוזיקאי עופר חתוכה עם סיפורים שירים והמון‬
‫דברים מעניינים ומפתיעים!‬
‫מחכים לכם באתר עם פרק חדש ומיוחד לכבוד‬
‫חג מתן תורה‪.‬‬
‫​שלכם באהבה‪,‬‬
‫מולדת‬
‫ֵאין ִלי יְ ָל ִדים‬
‫ָּכמו ָֹה [‪ ]1‬וְ ָאז ְל ָפחוֹת ְל ַב ֲע ִלי יִ ְהיוּ יְ ָל ִדים‪ .‬וְ אוּ ַלי‪...‬‬
‫אוּ ַלי ַּגם ִלי יִ ְהיוּ ‪.‬‬
‫ישי ַה ָּי ָקר‪.‬‬
‫ ֶא ְל ָקנָ ה‪ִ ,‬א ׁ ִ‬‫ ֵּכן ָחנָ ה ֲאהוּ ָב ִתי‪.‬‬‫ ֲאנַ ְחנוּ נְ שׂוּ ִאים ְּכ ָבר ְז ַמן ַרב וְ ֵאין ָלנוּ יְ ָל ִדים‪.‬‬‫ ֵּכן‪ֲ ,‬אנִ י ֵמ ֵצר ַעל ָּכ ְך ָּכמו ָֹך‪.‬‬‫ יֵ ׁש ִלי ַר ְעיוֹן‪ִּ .‬ת ְת ַח ֵּתן ִעם ִא ׁ ָּשה נו ֶֹס ֶפת‪.‬‬‫ ִא ׁ ָּשה נו ֶֹס ֶפת?! ֲא ָבל ַא ְּת ִא ׁ ְש ִּתי!‬‫ש ָרה ָעשׂוּ ‪.‬‬
‫ נָ כוֹן ֶא ְל ָקנָ ה‪ֲ .‬א ָבל ֶזה ָמה ׁ ֶש ַא ְב ָר ָהם וְ ָ ׂ‬‫ ֲאנִ י יו ֵֹד ַע‪ֲ .‬אנִ י יו ֵֹד ַע‪ֶ .‬א ְח ׁשֹב ַעל ֶזה‪.‬‬‫ַא ֲח ֵרי ַמ ְח ׁ ָשבוֹת ַר ּבוֹת הוּ א ִה ְת ַח ֵּתן ִעם ִא ׁ ָּשה ְּב ׁ ֵשם‬
‫ְּפנִ ינָ ה‪ ,‬וב"ה נו ְֹלדוּ ָל ֶהם יְ ָל ִדים‪.‬‬
‫וְ ִלי ‪ֵ -‬אין יֶ ֶלד‪ָ .‬ל ּה נו ַֹלד יֶ ֶלד‪ ,‬וְ עוֹד יֶ ֶלד‪ ,‬וְ עוֹד יֶ ֶלד‪...‬‬
‫ֲע ָ ׂ‬
‫ש ָרה יְ ָל ִדים ב" [‪.]2‬‬
‫וַ ֲאנִ י ּבו ָֹכה ְּבתו ְֹך ִל ִּבי‪ֵ .‬אין ִלי ֵּת ָאבוֹן ֶל ֱאכֹל‪ַּ .‬גם‬
‫ש ְמ ָחה וַ ֲאנִ י ׁ ְשקוּ ָעה ְּב ַצ ֲע ִרי‬
‫ְּכ ׁ ֶשעו ִֹלים ָל ֶרגֶ ל ּ ֻכ ָּלם ְּב ִ ׂ‬
‫וְ לֹא יְ כו ָֹלה ֶל ֱאכֹל‪.‬‬
‫ֹאכ ִלי‪ ,‬וְ ָל ָּמה יֵ ַרע‬
‫"חנָ ה‪ָ ,‬ל ָּמה ִּת ְב ִּכי‪ ,‬וְ ָל ָּמה לֹא ּת ְ‬
‫ָ‬
‫"ה ּלֹא ָאנ ִֹכי טוֹב ְל ָך‬
‫ְל ָב ֵב ְך" או ֵֹמר ִלי ֶא ְל ָקנָ ה ַ‬
‫ֵמ ֲע ָ ׂ‬
‫ש ָרה ָּבנִ ים"[‪.]3‬‬
‫ֲאנִ י לֹא עוֹנָ ה‪ .‬נָ כוֹן ׁ ֶשהוּ א טוֹב ִלי‪ְּ .‬בוַ ַּדאי‪.‬‬
‫ש ָרה‬
‫ֲה ִכי טוֹב ָּבעו ָֹלם‪ֲ .‬א ָבל הוּ א לֹא טוֹב ֵמ ֲע ָ ׂ‬
‫ָּבנִ ים ׁ ֶשל ְּפנִ ינָ ה‪ .‬הוּ א לֹא ַּת ְח ִליף ְל ָבנִ ים וּ ָבנוֹת‪.‬‬
‫[‪.]4‬‬
‫ש ֵרה ׁ ָשנִ ים ֵמ ָאז ִה ְת ַח ַּתנּ וּ‬
‫ָע ְברוּ ְּכ ָבר ְּת ׁ ַשע ֶע ְ ׂ‬
‫יטה או ִֹתי‬
‫יזה וּ ַמ ְקנִ ָ‬
‫ָמה יִ ְהיֶ ה? ְפנִ ינָ ה ַמ ְר ִּג ָ‬
‫ָּכל ַה ְּז ַמן [‪ׁ .]5‬שו ֶֹא ֶלת או ִֹתי ְּכ ִא ּלוּ ִּב ְת ִמימוּ ת‪:‬‬
‫"א ְּת לֹא רו ֶֹח ֶצת ֶאת יְ ָל ַדיִ ְך ִל ְפנֵ י ׁ ֶשהו ְֹל ִכים‬
‫ַ‬
‫ְל ֵבית ַה ֵּס ֶפר?"‬
‫"א ְּת לֹא יו ֵֹצאת ְל ַק ֵּבל ֶאת ְּפנֵ י יְ ָל ַדיִ ְך ַהחו ְֹז ִרים‬
‫ַ‬
‫"א ְל ָקנָ ה‪,‬‬
‫ישה‪ֶ :‬‬
‫ִמ ֵּבית ַה ֵּס ֶפר?" וּ ָב ֲארוּ ָחה ַמ ְד ִּג ׁ ָ‬
‫ָא ָּנא ֵּתן ָמנָ ה ִל ְבנִ י ֶזה‪ַּ ,‬תן ָמנָ ה ִל ְבנִ י ֶזה [‪."]6‬‬
‫ֲאנִ י לֹא יו ַֹד ַעת ָל ָּמה ִהיא עוֹ ָ ׂ‬
‫שה ָּכל ֶזה[‪ֲ .]7‬א ָבל‬
‫ֶזה לֹא ָמה ׁ ֶש ָח ׁשוּ ב‪ֲ .‬אנִ י ַרק ְמ ַב ֶּק ׁ ֶשת יְ ָל ִדים‪.‬‬
‫‪---------------‬‬
‫‪ .1‬פסיקתא רבתי מג‪ ..2 .‬רש"י שמואל א‪ ,‬א ח‪ .3 .‬שמואל א‪ ,‬א ח‪.‬‬
‫‪ .4‬ילקו"ש שמואל א פרק ב פט‪ .5 .‬שמואל א‪ ,‬א ו‪.‬‬
‫‪ .6‬פס"ר סו"פ מג‪ .7 .‬פנינה לשם שמים התכוונה [ב"ב ט א]‪ .‬כדי‬
‫שתתחרט חנה ותבקש על עצמה‪ .‬וכן היה [מדה"ג בראשית כב א]‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫במעד הר סיני‪ ,‬בעת אשר ראש הפסגה של אמיתת הוויתנו נתגלה על כללנו‪,‬‬
‫ואנחנו‬
‫אשר אדון כל נגלה עלינו בערפלי טוהר ללמד לעמנו תורה ומצוות‪ ,‬באנו לידי‬
‫בעת‬
‫מעלה העליונה הזאת‪ ,‬ונהיינו ישראלים טבעיים טהורים‪ ,‬כטבע האיתן של נשמתנו‬
‫ה‬
‫טהרה‪ .‬ובשביל כך הקדמנו נעשה לנשמע‪ ,‬למעלה מכל התרבות המזויפת של‬
‫בעצם‬
‫ושיות השוגה בהבליה והסובלת מסכלות רשעתה בשליטת האדם לרע לו‪ ,‬ואובד‬
‫האנ‬
‫ועצמה‪ .‬מאמרי הראיה‪ ,‬עמ' ‪172‬‬
‫בזה את עצמה ָ‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫האם נכון לשיר על גרים "ושבו בנים לגבולם"?‬
‫שאלה‪ :‬האם על גרים נכון לשיר "ושבו בנים‬
‫לגבולם" כשהם מתגיירים? הרי "ושבו בנים"‬
‫הכוונה שהם היו בפנים‪ ,‬יצאו ועכשיו חוזרים‪,‬‬
‫והם לא היו בפנים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬כי הוא כן היה בפנים כמו שכתוב בגמ'‬
‫שבת (קמו א) שהגרים לא היו בסיני אבל נשמותיהם‬
‫היו כמו שכתוב (דברים כט יד)‪" :‬כי את אשר ישנו פה‬
‫עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו‬
‫פה עמנו היום"‪ " ,‬ואת אשר איננו פה עמנו היום"‬
‫הם הגרים (וכן בגמ' שבועות לט א)‪ .‬יוצא שגר הוא‬
‫נשמה יהודית אבל היא נולדה בגוף של גוי‪ ,‬ואז לא‬
‫צריך לגייר את הנשמה אלא צריך לגייר רק את הגוף‪.‬‬
‫הביטוי הנפוץ בגמרא הוא "גר המתגייר"‪ .‬מקשים‪:‬‬
‫למה כתוב "גר" המתגייר ולא "גוי" המתגייר? אלא‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫משום שנשמתו כבר היתה בסיני‪ ,‬נשמתו כבר התגיירה‬
‫ורק גופו צריך לעבור גיור‪.‬‬
‫הפוסקים שואלים‪ :‬האם גר יכול לברך שלא עשני‬
‫גוי? יש אומרים שיברך שעשני גר‪ .‬יש אומרים שלא‬
‫יברך כלל‪ .‬ויש אומרים שיברך שלא עשני גוי‪ ,‬כי יש‬
‫בנשמתו ניצוץ של קדושת ישראל שגרם לו להתגייר‬
‫(רמ"א או"ח מו ד‪ .‬נזירות שמשון על ט"ז‪ .‬מ"ב מו‬
‫סק"י‪ .‬בה"ט סק"ח‪ .‬פסקי תשובות מו יב)‪ .‬וזה כמו‬
‫שאמרנו שנשמתו של גר היתה כבר נשמה יהודית‬
‫רק היה בגוף של גוי‪.‬‬
‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬פעם רב אמר לי‪ :‬אני צריך‬
‫לתת הרצאה לחילוניים מה זה גר‪ ,‬תן לי משל‪ .‬אמרתי‬
‫שזה כמו צנחן שצנח על קקטוס‪ ,‬וזו נשמה יהודית‬
‫שצנחה על גוף של גוי‪ .‬אמר לי נפעם‪ :‬אני צנחן‬
‫ופעם צנחתי על קקטוס‪ ...‬אמרתי‪ :‬אתה רואה איך‬
‫הכול מן השמים‪...‬‬
‫אבל רוב המין האנושי לא צנחו על קקטוס‪ .‬מהלך‬
‫של גר צדק הוא לא מהלך של רבים אלא מהלך של‬
‫יחידי יחידים‪ ,‬יוצאי דופן‪ .‬כמו שלא כולם תלמידי‬
‫חכמים אלא רק יחידי יחידים‪ .‬כתוב בשמונה עשרה‬
‫"על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני עמך בית ישראל‬
‫ועל פליטת בית סופריהם (שהם גם תלמידי חכמים)‬
‫ועל גרי הצדק ועלינו"‪ ,‬יחידי יחידים מוזכרים וגרי‬
‫הצדק מופיעים עם הצדיקים‪ ,‬החסידים ותלמידי‬
‫חכמים – ובסוף כתוב "עלינו" כלומר הרוב‪.‬‬
‫הדוגמה המפורסמת של גר צדק היא רות‪ ,‬שאמרה‪:‬‬
‫"אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך‪ ,‬כי אל אשר‬
‫תלכי אלך‪ ,‬ובאשר תליני אלין‪ ,‬עמך עמי‪ ,‬ואלהיך‬
‫אלהי‪ .‬באשר תמותי אמות‪ ,‬ושם אקבר‪ ,‬כה יעשה ד'‬
‫לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך" (רות א טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬החיבור של נשמתו של גר כל כך עמוק שרק‬
‫מוות יכול להפרידו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ודאי על גרים נכון לשיר "ושבו בנים לגבולם"‬
‫כשהם מתגיירים‪ ,‬הרי הם חוזרים לשורש נשמתם‪.‬‬
‫יה המתחדשת במכון מאיר‬
‫לטלפנ‬
‫דרושים\ות טלפנים\יות‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫למערך התרומות‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫ים | משמרות צהרים‪ ,‬ערב‬
‫שכר בסיס ‪ +‬בונס‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫לוח ‪ SMS‬למס' ‪052 - 6267901‬‬
‫‪ mmtrumot@gm‬ניתן לש‬
‫קו"ח למייל ‪ail.com‬‬
‫ערוץ מאיר איתך‪ .‬בכל מקום‪.‬‬
‫ערוץ טלוויזיה‬
‫ערוץ אינטרנט‬
‫◄ ערוץ ילדים דינאמי כ‪ 3-‬מליון דפים נצפים בחודש ◄ סדרות מקור חדשות‬
‫◄ שידורים חיים מבית המדרש‬
‫◄ תוכניות ילדים מגוונות‬
‫◄ ארכיון הוידאו התורני הגדול בעולם‬
‫◄‬
‫מגוון שיעורי תורה וגם בשפות שונות‬
‫רשתות חברתיות‬
‫◄ דפי פייסבוק ‪ -‬עם תכנים תורניים‬
‫◄ ערוצי יוטיוב עם שיעורי תורה ב‪ 5 -‬שפות‬
‫◄ קטעי וידאו ייחודיים‬
‫סלולר‬
‫◄‬
‫אפליקציה להורדת שיעורים )‪ 130,000‬שעות האזנה(‬
‫◄ חיפוש מתקדם‬
‫◄ אלפי משתמשים קבועים‬
‫‪www.meirtv.co.il‬‬
‫‪www.meirkids.co.il‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫תהילָּ הברנשטיין‬
‫התחדשנו! בקרו אותנו‪:‬‬