פרק ג
חולין פרק שלישי
משנה א' הלכה א'
אּלּו הם ט ְֵרפֹות האסורות ַּב ְב ֵהמָה ,נְקּובַּת ַּה ֵּושֶׁטּ ,ופְסּוקַּת ַּהג ְַּרג ֶֶׁׁרת הקנה לרוחבו ,נִקַּב קְרּום שֶׁל מֹחַּ ,נִקַּב ַּהּלֵב ְלבֵית
ש ָחס ְָרה אחת
שּנִ ְקבָה אֹו ֶׁ
שּלָּה ,נִטַּל ַּה ָכבֵד וְֹלא נִשְתַּ י ַּיר הֵימֶּׁנּו כְלּום ,ה ֵָרָאה ֶׁ
שב ְָרה ַּהשִדְ ָרה ְונִ ְפסַּק הַּחּוט מוח ֶׁ
ֲחלָלֹו ,נִ ְ
שמְעֹון אֹומֵר ,עַּד שֶׁתִ ּנָקֵב הריאה ְלבֵית ַּה ִסמְּפֹונֹות הקנה הראשי דרכו עובר האוויר .,נִ ְקבָה ַּה ֵקבָה,
האונותַּ .רבִי ִ
שּנִק ְַּרע ר ֹב הבשר המגן על הכרס הַ ִחיצ ֹונָהַּ .רבִי
שּנִ ְקבָה ,אֹו ֶׁ
נִ ְקבָה ַּהמ ָָרה ,נִ ְקבּו המעיים הַּדַּ קִיןַּ ,הכ ֶֶׁׁרס ַּה ְּפנִימִית ֶׁ
שּנִקְבּו לַּחּוץ ,נָ ְפלָה
י ְהּודָ ה אֹומֵר ,הבהמה ַּהגְדֹולָה עד שתקרע ֶׁטפַּחְ ,ו ַּה ְק ַּטּנָה שנקרעה ב ְֻרבָּהֶׁ .ה ְמסֵס ּובֵית הַּכֹוסֹות ֶׁ
הבהמה או העוף מִן ַּהגָג ,נִשְתַּ בְרּו ר ֹב ַּצלְעֹותֶׁ יהָּ ,ודְ רּוסַּת ַּהזְאֵבַּ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵר ,דְ רּוסַּת ַּהזְאֵב בַּדַּ קָה בצאן ,
ּודְ רּוסַּת א ֲִרי ַּב ַּגסָה בבהמות .דְ רּוסַּת ַּהּנֵץ בָעֹוף הַּדַּ ק ביוניםּ ,ודְ רּוסַּת ַּהגַּס הנשר הגדול ָבעֹוף ַּהגָס בתרנגולים ואווזים.
שאֵין כָמֹו ָה ַּחי ָה ,הרי זו ט ְֵרפָה:
זֶׁה ַּה ְכלָל ,כ ֹל ֶׁ
בבלי חולין מב' ע' א'
כשרה היא ושואל והשני והאיכא חסרון בשדרה,
גמרא שואל ,א"ר שמעון בן לקיש רמז לטרפה מן
דתנן כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באוהל בש"א
התורה מנין? ועונה אתה שואל מנין כתוב שמות
שתי חוליות וב"ה אומרים חוליא ,אחת ואמר רב
ְשי קֹדֶ ש ִת ְהיּון לִ י ּו ָבשָר ַּבשָדֶׁ ה ט ְֵרפָה ֹלא
כב' (ל) וְ ַאנ ֵׁ
יהודה אמר שמואל וכן לטרפה ,ועונה המנויים
ת ֹאכֵלּו ַל ֶכלֶב תַ ְשלִ כּון אוֹת ֹו :ושואל ,אלא רמז לטרפה
בשמונה עשרה המסס ובית הכוסות דקא חשבת להו
שאינה חיה מן התורה מנין? ועונה דקתני סיפא זה
בתרתי ,הם חשבינהו בחדא ,נמצא אפיק יוצא חדא
הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה ,ושואל מכלל דטרפה
ועייל ונכנס חדא ושואל והשלישי והאיכא גלודה
אינה חיה מנא לן? ועונה דכתיב ,ויקרא יא' (ב) ַדבְ רּו
מופשטת מעורה ,ועונה סבר לה כר"מ דמכשיר,
אֶ ל בְ נֵׁי י ְִש ָראֵׁ ל לֵׁאמֹר ז ֹאת ַּה ַּחי ָה ֲאשֶׁר ת ֹאכְלּו ִמכָל
ושואל והרביעי והא איכא חרותא מרה יבשת ריאה,
ָארץ :חיה אכול ,שאינה חיה לא
הַ בְ הֵׁ מָ ה אֲ ֶשר עַ ל הָ ֶ
ועונה מרה מאן קתני לה ר' יוסי ברבי יהודה ,אפיק
תיכול ,מכלל מכאן תבין דטרפה לא חיה ,ושואל,
הוצא מרה ועייל והכנס חרותא ,ושואל והאיכא שב
ולמאן דאמר טרפה חיה מנ"ל? ועונה נפקא ליה
שמעתתא ,דאמר רב מתנא האי בוקא דאטמא בוכנת
"מזאת החיה אשר תאכלו" זאת החיה אכול ,אבל
הירך דשף מדוכתיה שיצא ממקומו טרפה ,ואמר
חיה אחרת לא תיכול ,מכלל ,דטרפה חיה ,ושואל,
רכיש בר פפא משמיה דרב לקתה בכוליא אחת
ואידך האי "זאת" מאי עביד ליה? ועונה ,מיבעי ליה
טרפה ,ותנן ניטל הטחול כשרה ואמר רב עוירא
לכדתנא ,דבי רבי ישמעאל ,דתנא דבי רבי ישמעאל
משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טרפה,
"זאת החיה אשר תאכלו" מלמד שתפס הקב"ה מכל
ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל סימנים שנדלדלו
מין ומין והראה לו למשה רבנו ואמר לו ,זאת אכול
ברובן טרפה ,ואמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא
וזאת לא תיכול ,ושואל ,ואידך נמי מבעי ליה,
אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה ,וגולגולת
לכדתנא דבי ר' ישמעאל ,ועונה אין הכי נמי ,ושואל,
שנחבסה נתרסקה ברובה טריפה ובשר החופה את
אלא טרפה חיה מנא ליה? ועונה נפקא ליה מאידך
רוב הכרס ברובו טרפה ,ועונה נקובי במשנה תמניא
תנא דבי ר' ישמעאל ,דתנא דבי ר' ישמעאל ויקרא
הוו חשבינהו דבי רבי ישמעאל בחד ,אפיק שב ועייל
יא' (מז) לְ הַ בְ ִדיל בֵׁ ין הַ טָ מֵׁ א ּובֵׁ ין הַ טָ הֹר ּובֵין ַּה ַּחי ָה
שב ונשארו שמונה עשרה ,ושואל אם אתה מאחד
ַּהּנֶׁ ֱא ֶׁכלֶׁת ּובֵין ַּה ַּחי ָה ֲאשֶׁר ֹלא תֵ ָאכֵל :אלו שמונה
אי הכי פסוקי נמי תרי הוו חשבינהו בחד בצר וחסר
עשרה טרפות שנאמרו למשה מסיני ושואל שמונה
להו חדא ,ועוד דרב עוירא משמיה דרבא נמי נקובה
עשרה ותו ליכא? והא איכא ארבעה נוספים שסימנם
היא ,ועונה אלא הנך תרתי דאפקת בתחילה לא
בסגר ושבע שמעתתא שמסורים לנו ,ושואל,
תיפוק ,אמר עולא ח' מיני טרפות נאמרו לו למשה
בשלמא לתנא דידן במשנה דתנא תנא ,ואלו האחרים
בסיני ,ואלה הם נקובה ופסוקה נטולה וחסורה
ודשייר אתיא כלולים בזה הכלל ,אלא לתנא דבי ר'
קרועה ודרוסה ,נפולה ושבורה לאפוקי לקותא
ישמעאל דאמר י"ח טרפות מנוי וספור ,לא פחות ולא
דרכיש בר פפא ,אמר חייא בר רבא ח' טרפות יש
יותר ותו ליכא והא איכא בהמה שנחתכו רגליה מן
בנקובה ,אם תאמר יש תשעה מרה ,ר' יוסי ברבי
הארכובה ולמעלה טרפה ועונה סבר ליה כרבי שמעון
יהודה קתני לה ,דתניא ,ניקבה הקיבה ניקבו הדקים
בן אלעזר דאמר יכולה היא ליכוות ולחיות ושואל אף
טרפה ,רבי יוסי בר' יהודה אומר ,אף ניקבה המרה
על גב דיכולה ליכוות ולחיות ,ועונה למאן קאמר
(הלכות חבר כזית מרה וקורקבן סימן) אמר רבי
לתנא דבי רבי ישמעאל ,תנא דבי ר' ישמעאל טרפה
יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן ,הלכה כר' יוסי בר'
חיה ס"ל ,אלא סבר לה כר"ש בן אלעזר דאמר
יהודה ,ואמר רבי יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן ,מאי
אהדרו ליה חבריה לר' יוסי בר' יהודה ,איוב טז' (יג)
ָָארץ
ָיסֹבּו עָ לַי ַרבָ יו יְפַ לַח כִ לְ יוֹתַ י וְֹלא י ְַחמוֹל יִשְּפְֹך ל ֶׁ
מ ְֵר ָרתִ י :ועדיין איוב קיים? אמר להם אין מזכירין
מעשה נסים ,דאי לא תימא הכי" ,יפלח כליותי ולא
יחמול" מי קא חיי ,אלא ניסא שאני ,דכתיב שם ב'
(ו) ַויֹאמֶ ר ְי ֹהוָה אֶ ל הַ ָשטָ ן ִהּנ ֹו בְ יָדֶ ָך אְַּך אֶׁת נַּפְשֹו
שְמ ֹר :הכא נמי ניסא שאני ,ואמר ר' יצחק ברבי יוסף
אמר רבי יוחנן ,הלכה כדברי האומר נִטַ ל הַ כָ בֵׁ ד וְֹלא
נ ְִש ַת ַייר כזית ,ושואל ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה,
ותנן ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כלום ,ומדייק
הא נשתייר כשרה אף על גב דלא הוי כזית ,ועונה
מחלוקת אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן ,ואמר ר'
יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן ,מרה שניקבה וכבד
סותמתה כשרה ,ואמר רבי יצחק בר' יוסף אמר רבי
יוחנן ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים כשר ,ושואל
איבעיא להו ואם הפוך ניקב הכיס וקורקבן קיים
מאי? ועונה תא שמע דאמר רב נחמן ניקב זה בלא
זה כשר ,אמר רבא שני עורות יש לו לוושט חיצון
אדום ,ופנימי לבן ניקב זה בלא זה כשר ,ושואל למה
לי למימר חיצון אדום ופנימי לבן? ועונה דאי חליף
הלבן בחוץ והפנימי בפנים טרפה ,ושואל אבעיא להו
ניקבו שניהם החיצון והפנימי זה שלא כנגד זה מהו?
ועונה אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא ,בוושט כשר
בקורקבן פסול ,ושואל מתקיף לה רב אשי השכל
אומר אדרבה וושט דאכלה ביה ופעיא ביה ,רווח
גמדא מקווצת ליה ופשטה ליה זמנין ,דמיהנדזין
מזדמן להם מפגש בהדי הדדי ,קורקבן דמינח נייח
כדקאי קאי ,ועונה א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב
אשי הכי אמרינן משמיה דמר זוטרא דאמר משמיה
דרב פפא כוותיך ואמר רבה ,קרום שעלה מחמת מכה
בוושט אינו קרום ,ואמר רבה וושט אין לו בדיקה
מבחוץ אלא בפנים ,ושואל למאי נפקא מינה ועונה
לאפשר בדיקה לספק דרוסה ,ומספר ,ההיא ספק
דרוסה דאתאי לקמיה דרבה ,הוה קא בדיק ליה רבה
לוושט מאבראי מבחוץ ,ושואל אמר ליה אביי והא
מר הוא דאמר וושט אין לו בדיקה אלא מבפנים?
אפכיה רבה ובדקיה ואישתכח עליה תרי קורטי
טיפות דמא וטרפה ,ושואל ורבה נמי ידע מה
שאמר ,ועונה לחדודי לבחון ערנות לאביי הוא דבעי,
אמר עולא ,ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא
הבריא ולא היה כלום (דרס חתיכות בסכין טמאה
סימן) ושואל ולעולא ממאי שנא מספק דרוסה
שמחמירים? ועונה קסבר עולא אין חוששין לספק
דרוסה ושואל ומאי שנא משתי חתיכות אחת של
חלב ואחת של שומן ולא יודע מה אכל מביא אשם
תלוי ועונה התם איתחזק איסורא ,ושואל ומאי שנא
מהשוחט בסכין ונמצאת לאחר שחיטה פגומה? ועונה
התם איתייליד לה ריעותא בסכין ,ושואל ומאי שנא
מספק טומאה ברשות היחיד דספקו טמא? ועונה
וליטעמיך נידמייה לספק טומאה ברשות הרבים
דספקו טהור ,אלא ,התם הלכתא גמירי לה מסוטה
שטמאה בהסתר יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא
ויתיב ,וקאמר נמצאת קוץ בוושט איתמר ,אבל ישב
חיישינן ,אמר להו רב כהנא לא תציתו ליה אל
תשמעו לו ישב איתמר ,אבל נמצאת לא איצטריך
ליה לעולא ,דכולהו חיוי ברייתא כל החיות קוצי
אכלן ,איתמר תורבץ הוושט הכניסה העליונה לוושט
רב אמר ניקב במשהו ושמואל אמר ברובו ,ומסביר
רב אמר במשהו מקום שחיטה הוא ,ושמואל אמר
ברובו לאו מקום שחיטה הוא ,ושואל הי ניהו תורבץ
הוושט? ועונה אמר מרי בר מר עוקבא אמר שמואל,
כל שחותכו ומרחיב זה הוא תורבץ הוושט ,חותכו
ועומד במקומו זהו וושט עצמו ,אמר להו רב פפי מר
לא אמר הכי ,ומנו רב ביבי בר אביי אלא ההגדרה
שלו לתורבץ הוושט כל שחותכו ועומד במקומו זה
תורבץ הוושט ,אלא איזהו וושט עצמו כל שחותכו
וכויץ ,יונה וכל צפור קטנה אמר זירא מבלעתא,
ושואל וכמה ,אמר רב אויא פחות משערתא ועדיף
מחיטתא ,ומספר ההוא תורא דהוה לבני רב עוקבא
דאתחיל ביה שחיטה בתורבץ הוושט וגמר בוושט,
אמר רבא רמינא מטילים עליה חומרי דרב וחומרי
דשמואל וטריפנא ליה ,חומרי דרב דאמר רב ניקבה
במשהו ,ושואל והאמר רב מקום שחיטה הוא? ועונה
אלא מטילים חומרה כשמואל דאמר לאו מקום
שחיטה הוא ,ושואל אי שמואל האמר ברובו ,ועונה
כרב דאמר במשהו ,בין כה וכה איגלגל מילתא מטאי
לקמיה דר' אבא ,אמר להו תורא ,בין לרב בין
לשמואל שרי כשר הוא זילו אמרו ליה לבריה דרב
יוסף בר חמא דלשלים מחיר מלא של דמי תורא
למריה ,אמר מר בריה דרבינא ,מותבינא נשאלה
תיובתא כלפי סנאיה דרבא ,לעולם הלכתא כדברי
ב"ה ,והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה ,כדברי
בית הלל עושה ,אבל לעשות מקולי בית שמאי
ומקולי בית הלל רשע ,מחומרי בית שמאי ומחומרי
בית הלל עליו הכתוב אומר קהלת ב' (יד) הֶ חָ כָם
עֵׁ ינָיו בְ רֹאש ֹו ְו ַּה ְכסִיל בַּחֹושְֶׁך הֹולְֵך וְ י ַָדעְ ִתי גַ ם ָאנִי
ֶש ִמ ְק ֶרה אֶ חָ ד י ְִק ֶרה אֶ ת ֻּכלָם :אלא אי כבית שמאי
כקוליהן וכחומריהן ,אי כבית הלל כקוליהן
וכחומריהן ,ושואל הא גופא קשיא אמרת לעולם
הלכה כדברי ב"ה ,והדר תני והרוצה לעשות כדברי
ב"ש יעשה ,ועונה לא קשיא כאן קודם בת קול
שפסקה הלכה כמי כאן לאחר בת קול ,ואי בעית
אימא אף לאחר בת קול ורבי יהושע היא ,דאמר אין
משגיחין בבת קול ושואל מכל מקום קשיא ועונה
אמר רב טבות כולה כרב עבדא ,ואי אפשר היה
להכשיר את השור דכי אתא רמי בר יחזקאל אמר,
לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה
דרב ,הכי אמר רב ,וושט נתנו [בו] חכמים שיעור,
מכלל ,דתורבץ הוושט לאו מקום שחיטה הוא ,וקאמר
תרביץ הוושט ניקב במשהו למעלה ,ושואל עד
כמה? ועונה אמר רב נחמן עד כדי תפיסת יד ,ושואל
למטה עד כמה ,ועונה ,אמר רב נחמן אמר רבה בר
אבוה עד כדי מקום צמיחת שישעיר ,ושואל איני,
והאמר רבינא אמר גניבא משמיה דרב ,טפח בוושט
סמוך לכרס זהו כרס הפנימי ושואל אמאי כי קא
שחט בכרס קא שחיט? ועונה ,אימא טפח בכרס סמוך
לוושט זהו כרס הפנימי ,איבעית אימא כי קאמר רב
בתורא דמשעיר טפי ,אמר רב נחמן אמר שמואל,
תורבץ הוושט שניטל נפרד כולו מלחי כשר ,ותנא
תונא ניטל לחי התחתון כשר ,ושואל מתקיף לה רב
פפא והאיכא עיקור סימנים? ושואל ולרב פפא
קשיא מתניתין ניטל לחי התחתון כשר ,ועונה
בשלמא מתניתין לרב פפא לא קשיא ,הא דאיעקור
איעקורי לגמרי הא דאיגום איגומי נתדלדלו מעילוי
סימנים אלא לשמואל קשיא ,ועונה לא תימא כולו
אלא אימא רובו ,ושואל והאמר רבה בר בר חנה
אמר שמואל סימנים שנדלדלו ברובן טרפה ,ועונה
אמר רב שישא בריה דרב אידי ,הא דאקפל איקפולי,
התם דאפרוק אפרוקי :במשנה ופסוקת הגרגרת:
תנא ,כמה פסוקת הגרגרת ועונה ברובה ,ושואל
וכמה רובה רב אמר רוב עוביה של הסחוס ואמרי לה
רוב חללה של הקנה ,ומספר ,ההיא פסוקת הגרגרת
דאתאי לקמיה דרב ,יתיב וקא בדיק לה ברוב עוביה
בטרם שפסק אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב,
לימדתנו רבינו שבודקים ברוב חללה ,שדריה לקמיה
דרבה בר בר חנה ,בדקה ברוב חללה ואכשרה ,וזבן
מינה בתליסר איסתירי פשיטי בישרא ,ושואל והיכי
רבה בר בר חנה עביד הכי? והתניא חכם שטימא אין
חבירו רשאי לטהר ,אסר אין חבירו רשאי להתיר,
ועונה שאני הכא ,דרב לא אסר מיסר ,ושואל וכיון
דאורי בה חכם היכי אכל מינה? והא כתיב יחזקאל ד'
(יד) וָאֹמַּר ֲאהָּה אֲדֹנָי י ֱהֹוִה ִהּנֵה נַּ ְפשִי ֹלא ְמ ֻט ָמָאה
ְעּורי ְועַּד עַּתָ ה וְֹלא בָא
ּונְ ֵבלָה ּוט ְֵרפָה ֹלא ָא ַּכלְתִ י ִמּנ ַּ
ְבפִי ְבשַּר ּפִגּול" :הנה נפשי לא מטומאה" שלא
הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה" ,ונבלה
וטרפה לא אכלתי" שלא אכלתי בשר כוס כוס
מבהמה מסוכנת מעולם" ,ולא בא בפי בשר פיגול"
שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם ,משום ר' נתן
אמרו שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה
מתנות כהונה ,ועונה הני מילי מילתא דתליא בסברא,
רבה בר בר חנה אגמריה מה שקיבל מרבותיו סמך,
ושואל ותיפוק ליה משום חשדא ,דתניא דן את הדין
זיכה את הזכאי וחייב את החייב ,טימא או וטיהר
אסר או והתיר וכן העדים שהעידו ,כולן רשאין
ליקח אותו חפץ או קרקע שהעידן עליו אבל אמרו
חכמים אל יקנה משום הרחק מן הכיעור ומן הדומה
לו ,ועונה הני מילי מידי דמזבין משומא שאין לו
מחיר קבוע הכא מתקלא משקל ומחיר מוכח ,כי הא
מעשה דרבה שרא בשר שהיה עליו שאלה של
טרפתא ,וזבן מינה בישרא ,אמרה ליה אישתו בת
רב חסדא ,אבא שרי בוכרא בעל מום קבוע ולא זבן
מיניה בישרא ,אמר לה רבה ה"מ בוכרא בשר בכור
דאשומא מזדבן ,הכא מתקלא מאזניים מוכח ,אלא
מה תגידי מאי איכא משום אומצא מעלייתא בשר
שמן רך וטוב כל יומא אומצא מעלייתא הקצבים
זבנו לי ,אמר רב חסדא איזהו תלמיד חכם ,זה הרואה
ופוסק טרפה ומחמיר לעצמו ,ואמר רב חסדא איזהו
משלי טו' (כז) ֹעכֵׁר בֵׁ ית ֹו בוֹצֵׁ עַ בָ צַ ע וְשֹונֵא מַּתָ נ ֹת
י ִ ְחי ֶׁה :זה הרואה טרפה לעצמו ומחמיר דרש מר
זוטרא משמיה דרב חסדא כל מי שקורא מקרא
ושונה משנה ותלמוד ורואה טרפה לעצמו ומחמיר
ושימש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר תהילים
קכח' (ב) יְגִי ַּע ַּכּפֶׁיָך כִי ת ֹאכֵל ַּאש ְֶׁריָך וְטֹוב לְָך :רב
זביד אמר ,זוכה ונוחל שני עולמות ,העולם הזה
והעולם הבא" ,אשריך" בעולם הזה "וטוב לך"
לעולם הבא ,ומספר ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה
מבי נשיאה מידי ,לא שקיל ,וכי הוו מזמני ליה לסעוד
לא אזיל התחמק ואמר לא קא בעי מר דאיחי?
דכתיב "ושונא מתנות יחיה" רבי זירא כי משדרי ליה
מתנות לא שקיל ברם כי הוו מזמניו ליה אזיל אמר
המזמינים הם אתייקורי הוא דמתייקרו מתכבדים בי,
אמר רב יהודה אמר רב ניקבה הגרגרת כנפה
החורים הקטנים מצטרפים לרובא ,ושואל ,מתיב רב
ירמיה למדנו לענייני טומאה ובגולגולת שיש בה נקב
אחד ארוך אפילו יש בה נקבים הרבה מצטרפים ואם
הראש אינו שלם אינו מטמאה באהל למלא חור
מקדח של רופא מנתח אלמא כיון דשיעורה מלא
מקדח ,למלא מקדח מצטרפי ,ה"נ כיון דשיעוריה של
חוסר בגרגרת כאיסר ,לכאיסר מצטרפין ,ועונה
אישתמיטתיה נשכח ממנו הא דאמר רבי חלבו אמר
רב חמא בר גוריא אמר רב ,נקבים שיש בהן חסרון
מצטרפין לכאיסר ,ואלו שיש להם קרע ושאין בהן
חסרון מצטרפין לרובא ,אמר רבה בר בר חנה א"ר
יהושע בן לוי ,ניטלה הימנה רצועה מצטרפת
לכאיסר ,ושואל בעא מיניה רבי יצחק בר נחמני
מרבי יהושע בן לוי ,ניקבה כנפה מהו? ועונה אמר
ליה הרי כבר אמרו נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין
לכאיסר ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא ,ושואל
בעופא שכל הגרגרת אינה כאיסר מאי שיעוריו?
ועונה אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מפרשא לי
מיניה דרבי אלעזר ,מקפלו ומניחו על פי הקנה ,אם
חופה את רוב הקנה טרפה ואם לאו כשרה ,אמר רב
פפא ,וסימניך נפיא ושואל בבהמה נפחתה בקרע
עמוק כדלת ?Lועונה אמר רב נחמן כדי שיכנס
איסר לרחבו ,ושואל נסדקה לאורכה ועונה ,אמר רב
אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה
וחוליא אחת למטה וכל האורך קרוע כשרה ,אמרוה
קמיה דרבי יוחנן ,אמר מה חוליא ומה חוליא ומה
שמוליה דקאמר רב ,אלא אימא אפילו לא נשתייר בה
אלא משהו למעלה ומשהו למטה כשרה' אמרוה קמיה
דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי ,אמר להו ,בכל
זאת משהו ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי
טעמא ,תנא רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן ,כל
הצואר כולו כשר לשחיטה ,מטבעת הגדולה עד כנפי
ריאה התחתונה ,אמר רבא תחתונה שהיא עליונה
שאני אומר כל הצוואר שפושטת צוארה ורועה,
ובלבד שלא תאנס בכוח בעי רב חנינא ואיתימא רב
חנניה אנסה עצמה מהו? ועונה ,תיקו ,יתיב רבי יוחנן
ורשב"ל נפק מילתא מבינייהו אנס משך בכוח
בסימנים ושחט למעלה פסולה ניקב הקנה למטה מן
החזה נידון כריאה ,תנו רבנן איזהו חזה זה הרואה
בבהמה תלוי עם הראש למטה את הקרקע ,למטה עד
הצואר למעלה עד הכרס ,חותך שתי צלעות משתי
דפנות אילך ואילך ,וזהו חזה הניתן לכהנים בקרבנות
שלמים :במשנה ניקב קרוב של מוח :רב ושמואל
דאמרי תרוייהו קרמא עילאה אף על גב דלא אינקיב
תתאה ,ויש החולקים ואמרי לה עד דאינקיב תתאה,
אמר רבי שמואל בר נחמני וסימניך חייתא השקית
דמתנח ביה מוחא ,אמר רבה בר בר חנה אמר רבי
יהושע בן לוי אמנם במוח קשה להכיר בין שני
הקרומים כנגדו בביצים ניכר היטב ,א"ר שמעון בן
פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא ,מוח כל
מה שבקדירה בקודקוד ,נדון כמוח ,התחיל למשוך
נדון כחוט השדרה ,ושואל ,ומהיכן מתחיל לימשך?
ועונה אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מיפרשא לי
מיניה דרבי יהושע בן לוי כמין שני פולין שסתומים
יש מונחין על פי ביציאה מן הקדרה ,מן הפולין
ולפנים כלפנים ,מן הפולין ולחוץ כלחוץ ,ופולין
עצמן איני יודע מה דינם ומסתברא כלפנים ,ומספר
רבי ירמיה בדק בעופא ואשכח כמין שני פולין מונחין
על פי הקדרה :במשנה ,ניקב הלב לבית חללו :ושואל
בעי רבי זירא ,לבית חלל קטן או לבית חלל גדול?
ועונה ,א"ל אביי מאי תיבעי לך ,מי לא תנן ר"ש
אומר בריאה עד שתנקב לבית הסמפונות ,ואמר רבה
בר תחליפא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב ,עד
שתנקב לסמפון גדול ,ודוחה אינו דומה הכי השתא,
התם בריאה לבית הסמפונות קתני להיכא דשפכי
מתרוקנים ומתמלאים סמפונות כולהו ,והכא בלב
לבית חללו קתני ,מה לי חלל גדול מה לי חלל קטן?
קנה עורק ראשי של הלב ,רב אמר ניקב במשהו,
ושמואל אמר ברובו ,ושואל ,הי ניהו קנה הלב ?
ועונה אמר רבה בר יצחק אמר רב ,חלב שומן שעל
גבי דפנות ,ושואל דפנות סלקא דעתך? ועונה אלא
וריד שומני שעל גבי הצמוד אל דופני ריאה ונכנס
ללב אמר אמימר משמיה דרב נחמן ,תלתא קני ורידים
ראשיים הוי ,חד פריש לליבא ,וחד פריש לריאה ,וחד
פריש לכבדא ,דריאה נדון כריאה ,דכבדא נדון
ככבדא ,דליבא פליגי רב ושמואל ,מר בר חייא מתני
איפכא ,עורק דריאה נדון ככבדא ,עורק דכבדא נדון
כריאה ,עורק דליבא פליגי רב ושמואל אזל רבי חייא
בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל ,א"ל
אינני מאמין אי הכי אמר אבא הזקן לא ידע בטרפות
ולא כלום :במשנה ,נשבר השדרה :תנו רבנן ,חוט
השדרה שנפסק ברובו דברי רבי ,רבי יעקב אומר,
אפילו ניקב ,וכנשאל הלכה למעשה הורה רבי כרבי
יעקב ,אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב ,ושואל
וכמה רובו של חוט שדרה? ועונה רב אמר רוב עורו,
ואחרים אמרי לה רוב מוחו ,מאן דאמר רוב מוחו כל
שכן רוב עורו ,ושואל למאן דאמר רוב עורו רוב
מוחו מאי? ועוונה תא שמע דאמר רבי ניולי אמר רב
הונא ,רובו שאמרו רוב עורו ,מוח זה לא מעלה ולא
מוריד ,ומספר ,רב נתן בר אבין הוה יתיב קמיה דרב,
בדק ברוב עורו ,וקא בדיק ברוב מוחו א"ל ,אם רוב
עורו קיים מוח זה אינו מעלה ואינו מוריד ,אמר רבה
בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי ,נתמרך חוט
השדרה פסול נתמסמס חוט השדרה גם כן פסול,
ומסביר איזוהי המרכה ואיזוהי המסמסה? המרכה כל
שנשפך כקיתון נוזל כמים ,מסמסה כל שאינו יכול
לעמוד ,ושואל בעי רבי ירמיה אינו יכול לעמוד לא
מחולשתו אלא מפני כבדו מאי ועונה ,תיקו ,בי רב
אמרי ,נתמסמס מתפורר פסול נתמזמז רכרוכי כשר,
ושואל מיתיבי ,ר' שמעון בן אלעזר אומר בהמה
שנתמזמז מוחה טרפה ,ועונה ההיא נתמסמס איתמר,
ושואל איני והא לוי הוה יתיב בי מסותא במרחץ
חזייא לההוא גברא דטרייה לרישיה נתחלק ונפל על
גולגולתו אמר לוי זה נתמזמז מוחיה דדין ,לאו שרצה
לומר דלא חיי ,אמר אביי לא ,אלא התכוון לומר
שאינו מוליד ,ומברר עד היכן חוט השדרה? אמר רב
יהודה אמר שמואל ,עד בין הפרשות עד
ההתפצלויות ,ומספר ,רב דימי בר יצחק הוה קא בעי
למיזל להיות דיין ומורה הוראה לבי חוזאי ,אתא
לקמיה דרבי יהודה ,אמר ליה ,ליחוי הראה לי מר
בין הפרשות היכא ,אמר ליה זיל אייתי לי גדי ואחוי
לך ,אייתי ליה גדי שמינה א"ל אי אפשר להראות
ההתפצלות בליעה טפי ולא ידיע ואינו ניכר ,אייתי
ליה גדי כחוש א"ל גם כאן אי אפשר לראות בליטן
טפי ולא ידיע ,בסיכום א"ל תא אגמרך גמרא הכי
אמר שמואל עד אחת ראשון ההתפצלויות טרפה,
שלישית כשרה ,שניה איני יודע ,ושואל בעי רב
הונא בריה דרב יהושע עד ועד בכלל או דלמא עד
ולא עד בכלל ,בעי רב פפא אם תרצה לומר עד ולא
עד בכלל פי מקום פרשה מהו? ושואל בעי רבי
ירמיה את"ל עד ועד בכלל ,פרשה ההתפצלות עצמה
מהו? ועונה ,תא שמע הפרשה תידון כבשר ,ומדייק
מאי לאו פרשה ראשונה ושניה ,ודוחה לא שלישית,
ושואל חוט שדרה בעופא? ועונה ר' ינאי אומר
למטה מן האגפים התחתונות וריש לקיש אמר עד
בין אגפים ,אמר עולא הוה קאימנא קמיה דבן פזי,
ואייתו לקמיה עופא ובדק עד בין אגפים ,ושלח ליה
תשובתו דבי נשיאה וקם ואזל ולא הגיד לנו דבר ,ולא
ידענא אי משום שחשב דלא צריך למבדק טפי ,אי
משום כבוד נשיאה :במשנה ,ניטלה הכבד וכו':
ומדייק הא נשתייר הימנה כלום משהו כשרה אף על
גב דלא הוי כזית ,ושואל והתנן ניטל הכבד ונשתייר
הימנה כזית כשרה ועונה אמר רב יוסף לא קשיא הא
ר' חייא הא ר"ש בר רבי ,כי הא דר' חייא זריק לה
לכבד לפח ור"ש בר רבי מטביל לה בחומץ
ובתבלינים ואוכל ,וסימניך עשירין בני נשיא מקמצין,
ומספר ההוא פולמוסא של אנשי צבא דאתא
לפומבדיתא ,ערקו רבה ורב יוסף ,פגע בהו ר' זירא
אמר להו רבנן ערוקאי בשעת מצור כזית שאמרו
שנותר כזית במקום מרה ,רב אדא בר אהבה אמר
במקום שהיא חיה ליד הטחול אמר רב פפא ,היות
ואיננו יודעים הלכה כמי הלכך בעינן כזית במקום
מרה ובעינן כזית במקום שהיא חיה ושואל בעי ר'
ירמיה אותו כזית מתלקט מכמה מקומות מהו?
שטוח כרצועה מהו? בעי רב אשי כזית מרודד מהו?
ועונה לכולם תיקו ,ושואל בעא מיניה ר' זריקא מר'
אמי ,נדלדלה כבד ומעורה בטרפשיה יותרת הכבד
מהו? ועונה אמר ליה דלדול זה איני יודע מהו? אי
למ"ד במקום מרה ,הא איכא ,אי למ"ד במקום שהיא
חיה הא איכא :במשנה הריאה שניקבה :רב ושמואל
ורב אסי דאמרי קרמא עילאה ,ואמרי לה קרמא
תתאה ,אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן
וסימניך כיתונא דורדא ראיה הנראית כחלוק בצבע
וורד דמנחא ביה ריאה ,פשיטא אי אינקיב עילאה ולא
אינקיב תתאה ,תתאה מגין ולא נותן לאוויר לצאת
כדרבה ,דאמר רבה ,האי ריאה דאגליד שיבש
כאהינא סומקא כקליפת התמר האדום כשרה,
ושואל אינקיב תתאה ולא אינקיב עילאה ,הקרום
העליון מגין או לא מגין? ועונה פליגי בה רב אחא
ורבינא חד אמר לא מגין ,וחד אמר מגין ,והלכתא
מגין ,כדרב יוסף ,דאמר רב יוסף האי ריאה דאוושא
משמיע קול צפצוף של יציאת אוויר אי ידעינן היכא
אוושא ,מותבינן עלה גדפא נוצה או רוקא או גילא
קש אי מבצבצא טרפה ,ואי לא כשרה ,ואי לא
ידעינן היכא אוושא מייתינן מתיכלתא מיכל דמיא
פשורי ,ומותבינן לה בגוה ,ומסביר למה מים
פושרים בחמימי לא ,דכווצי ואוויר לא יוצא ,בקרירי
לא דמטרשי מתקשה אלא מותבינן בפשורי ונפחינא
לה ,אי מבצבצא טרפה ,ואי לא כשרה ,ואם שמענו
צפצוף במצב כאשר תתאה אינקיב עילאה לא
אינקיב ,והאי דאוושא הקול נשמע מחמת צפצוף
זיקא דביני ביני הוא וכשר( ,אהיני סומקא דיבש
גילדי סימן) גופא ,אמר רבא האי ריאה דאיגליד
מתקלף כאהינא כקליפת התמר סומקא כשרה,
ואמר רבא ריאה שהאדימה מקצתה כשרה ,כולה
טרפה ,ושואל א"ל רבינא לרבא מקצתה מ"ט דהדרא
בריא ,כולה נמי הדרא בריא מתרפא? מי לא תניא,
החובל בשבת בשמונה שרצים שעורם קשה אם יש
שטף דם פנימי חייב ושאר שקצים ורמשים עד שיצא
מהם דם ,ושואל וכי תימא לשמונה שרצים מדמינן
לה ,דתניא נצרר הדם אף על פי שלא יצא חייב אי
הכי אפילו מקצתה נמי? ועונה אלא לא שנא ,ואמר
רבא ריאה שיבשה מקצתה טרפה ושואל וכמה?
ועונה ,אמר רב פפי משמיה דרבא כדי שתפרך
בצפורן ,ושואל כמאן כרבי יוסי בן המשולם ,דתניא
איזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם?
רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת
בצפורן ,ודוחה אפילו תימא רבנן ,ויש להבדיל גבי
אוזן בכור הנמצאת באוויר הפתוח דקא שליט ביה
זיקא ,לא הדרא בריא וזה מום קבוע ,אבל ריאה
הסגורה בגוף האדם דלא קא שליט ביה אוירא הדרא
בריא ,ואמר רבא האי ריאה דקיימא גילדי גילדי
קילופים או אוכמי אוכמי כתמים שחורים או חזותא
חזותא מראות מגוונים שונים כשרה ,אמר אמימר
משמיה דרבא אין מקיפין מקרבים זו לזו להשוואה
בבועי ,ואמר רבא ,הני תרתי אוני הראיה דסריכן
נדבקו להדדי ,לית להו אפשרות בדיקה ומחמת נקב
נדבקו ולא אמרן אלא שנדבקו אונות שלא כסדרן
אבל אונות המונחים זה על זה כסדרן ההסבר
להדבקה הוא היינו רביתייהו ,ואמר רבא הני תרתי
בועי אוויר על הריאה דסמיכי להדדי ,לית להו
בדיקותא ואם היא חדא גדולה ומתחזיא כתרתי
מייתינן סילוא קוץ חד ובזעינן ודוקרים לה אי שפכן
להדדי חדא בועה היא וכשרה ,ואי לא תרתי נינהו,
וטרפה ,ואמר רבא חמישה אוני אית לה לריאה
כאשר אפה קדימה פונה כלפי גברא ,תלתא מימינא
ותרתי משמאלא ,ואם חסיר ,או יתיר ,או חליף של
שמאל בימין ושל ימין בשמאל טרפה ,ומספר ,ההוא
יתירתא אונה עודפת דאתאי לקמיה דמרימר ,הוה
יתיב רב אחא אבבא ,כשיצא א"ל רב אחא מאי אמר
לך? א"ל אכשרה ניהלה ,אמר לו הדר עיילה חזור
קמיה,א"ל אמימר זיל אימא ליה למאן דיתיב אבבא,
לית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת ,והני מילי דקיימא
בדרא בשורה ומקביל דאוני אבל בולט פנימה ביני
ביני ,טרפה ,ומספר ההוא ביני ביני דאתא לקמיה
דרב אשי סבר רב אשי למיטרפה ,א"ל רב הונא מר
בר אויא ,כל הני חיוי בעלי החיים ,מן ברייתא הכי
אית להו וקרו לה טבחי עינוניתא דוורדא האונה
הוורודה והני מילי כשבולט מגואי אבל אגבה אפילו
קטנה כטרפא דאסא כעלי הדס טרפה ,אמר רפרם
האי ריאה דדמיא לאופתא לבקעת טרפה ,איכא
דאמרי בחזותא דומה במראה ואיכא דאמרי בגישתא
דומה במישוש איכא דאמרי דנפיחה כשהיא מלאה
אוויר ואיכא דאמרי דפחיזא ריקנית ואיכא דאמרי
דשיעא חלקה דלית לה חיתוכא דאוני ,אמר רבא
ככוחלא נראית כחולה כשרה ,שחורה כדיותא טרפה,
דא"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה ,ירוקה
בגוון צהוב כשרה מדרבי נתן ,ומסביר אדומה כשרה
מדרבי נתן ,דתניא רבי נתן אומר ,פעם אחת הלכתי
לכרכי הים באתה אשה אחת לפני ,שמלה בנה ראשון
ומת ,מלה את שני ומת ,שלישי הביאתו לפני ,ראיתיו
שהיה אדום ,אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלע בו
דמו ,המתינה לו ומלה אותו ,וחיה ,והיו קורין אותו
נתן הבבלי על שמי ,ושוב פעם אחת הלכתי למדינת
קפוטקיא באתה אשה אחרת לפני שמלה בנה ראשון
ומת ,שני ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהיה
ירוק ,הצצתי בו ולא היה בו דם ברית ,אמרתי לה
בתי המתיני לו ,עד שיפול בו דמו ,המתינה לו ומלה
אותו וחיה ,והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי ,אמר
רב כהנא ריאה חום ככבדא כשרה ,נראה כבשרא
ְשי קֹדֶ ש ִת ְהיּון לִ י
טרפה ,וסימניך שמות כב' (ל) וְ ַאנ ֵׁ
ּו ָבשָר ַּבשָדֶׁ ה ט ְֵרפָה ֹלא תֹאכֵׁלּו לַכֶ לֶב ַת ְשלִ כּון א ֹותו:
אמר רב סמא בריה דרבא ,האי ריאה דדמיא בצבעה
ככשותא וכמוריקא וכגון צהוב של ביעתא טרפה,
ושואל אלא ירוקה דכשרה היכי דמיא? ועונה ככרתי
בגוון כחלחל ,אמר רבינא נמצא אטום בריאה,
מייתינן סכינא וקרעינן לה ,אי אית בה מוגלא ודאי
מחמת מוגלא הוא ,וכשרה ,ואי לא מותבינן עלה
גדפא נוצה או רוקא אי מבצבצא מן האוויר כשרה,
ואי לא טרפה ,אמר רב יוסף קרום שעלה מחמת מכה
בריאה אינו קרום שיחזיק מעמד ולכן טריפה ,ואמר
רב יוסף ,האי ריאה דאוושא משמיע קול צפצוף ,אי
ידעינן היכא אוושא ,מנחינן עלה גדפא נוצה או גילא
קש או רוקא אי מבצבצא טרפה ,ואי לא כשרה ,ואי
לא ידעינן לה מקום הציפצוף מייתי משיכותא מיכל
דמיא פשורי ,ומותבינן לה בגוה ,בחמימי לא ישים
מכיוון דכווצי בקרירי לא ישים דמטרשי מתקשה,
אלא בדקינן לה בפשורי ,אי מבצבצא טרפה ואי לא
כשרה ,ומסביר מה קורה ,קרום תתאה אינקיב,
עילאה לא אינקיב והאי דאוושא הקול הנשמע ,זיקא
מעבר האוויר דביני וביני הוא ,אמר עולא אמר רבי
יוחנן ,ריאה שנשפכה כקיתון מים כשרה ,ומדייק,
אלמא קסבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון ,ושואל,
איתיביה רבי אבא לעולא ,הריאה שניקבה או
שחסרה ,ומברר מה פשט מאי חסרה? אילימא
מבחוץ היינו ניקבה ,אלא לאו מבפנים ,ושמע מינה
חסרון מבפנים שמיה חסרון? ועונה לא ,לעולם
חסרה מבחוץ ,ודקא אמרת היינו ניקבה ,לא צריכא
הדברים נאמרו לרבי שמעון ,דאמר ,עד שתנקב
לבית הסמפונות ,ה"מ נקב דלית ביה חסרון ,אבל נקב
דאית ביה חסרון אפילו רבי שמעון מודה ,ומספר
רבי חנניה חלש ולא בא לבית המדרש על לגביה
רבי נתן וכל גדולי הדור ,אייתו קמיה ריאה שנשפכה
כקיתון ואכשרה ,אמר רבא והוא דקיימי סמפונות
בשלמות ,ושואל אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב
אשי ,מנא ידעינן שהם קיימים ושלמים אמר ליה
בודקים מייתינן צעא דקוניא קערת זכוכית ושפכינן
לה בגויה ,אי אית בה שורייקי נימים חיורי לבנים
טרפה ,ואי לא כשרה ,אמר רב נחמן ריאה שנימוקה
יבשה מבפנים וקרום שלה קיים כשרה ,תניא נמי
הכי ,ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים אפילו מחזקת
הריקנית רביעית ,כשרה ,ניטלה שלפוחית הרחם
שלה ,כשרה ,התליע כבד שלה ,זה היה מעשה ועלו
עליה בני עסיא וחיכו לתשובה ג' רגלים ,לבית הדין
הגדול ליבנה ,לרגל שלישי התירוה להם :אמר רב
יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן,
אין חוששין לה ,אבל ,העלתה צמחים חוששין לה,
מר יהודה משמיה דאבימי אמר ,אחד זה ואחד זה אם
עלו צמחים גידוליי בועות חוששין לה ,ושואל ,היכי
עבדינן שאפשר יהיה לבדוק? ,ועונה אמר רבא ,רבין
בר שבא אסברה לי ,מייתינן סכינא דחליש פומיה
כהה ,ומפרקינן לה לאט ,לאט אי איכא ריעותא
פגיעה בדופן ,תלינן בתר דופן ,ואי לא ,מחמת ריאה
היא וטרפה ,ואף על גב דלא קא מפקא זיקא לא יוצא
אוויר ,רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי,
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב הונא בריה דרב פפי
לרבינא ,הא עצה דרב נחמיה בריה דרב יוסף אתון
אהא מתניתו לה ,אנן אדרבא מתנינן לה דאמר רבא
הני תרתי אוני דריאה דסריכן להדדי לית להו
בדיקותא לאכשורי ,רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק
לה בפשורי ,ושואל מתקיף לה רב אשי ,האי מאי?
בשלמא הכא סמוכה לדופן תלינן בדופן ,וכשרה ,אבל
התם בשני אונות דבוקות אפילו אם מצליח לפרק
אי האי נקיב טרפה ,ואי האי נקיב טרפה ,ושואל ומי
אמר רב נחמן הכי והאמר רב יוסף בר מניומי אמר
רב נחמן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה ,ועונה
לא קשיא ,התם במקום רביתא שתמיד הם נוגעים
הכא שלא במקום רביתא ,ושואל והיכא מקום
רביתא? ועונה חיתוכי דאוני ,וחוזר גופא אמר רב
יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ,ריאה שנקבה ודופן
סותמתה כשרה ,אמר רבינא והוא דסביך בבשרא ולא
בעצם ,עד כאן עבר לחולין ושואל ומדייק ,אמר
ליה רב יוסף לרבינא ואי לא סביך ,מאי טרפה ,אלמא
אמרינן נקובה היא ושואל אי הכי כי סביך נמי דהא
תניא אצל אדם ניקב הגיד פסול לבוא בקהל מפני
שהוא שותת ואינו מוליד ,נסתם כשר מפני שהוא
מוליד ,וזהו פסול שחוזר להכשירו ,ושואל וזהו
למעוטי מאי לאו למעוטי כה"ג בריאה וחזה ,ועונה,
לא למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ,דאינו
קרום בר קיימא ,ושואל ,מתקיף לה רב עוקבא בר
חמא אילו אינקיב בדופן להדה מן הדופן לריאה מאי,
טרפה? ליתני במשנה עוד טריפה דהיינו נקובת
הדופן ,ועונה וליטעמיך הא דאמר רב יצחק בר יוסף
אמר רבי יוחנן מרה שניקבה וכבד סותמתה כשרה,
אילו אינקיב כבד להדה לריאה מאי טרפה ,ליתני
נקובת הכבד? אלא כי ניקבה דלאו מיניה מיטרפא לא
קתני ,ה"נ כיון דלאו מיניה מיטרפא לא קתני ,ושואל
בעא מיניה רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין
בועות מוגלה מהו? ועונה א"ל כשרה ,א"ל אף אני
אומר כן ,אלא שהתלמידים מזדנזין תמהים בדבר,
דאמר רב מתנא בועה מליא מוגלא ,טרפה ,מלאה
מים זכים כשרה ,ועונה אמר ליה ההיא בכוליא
אתמר ,ומספר ,רבי יצחק בר יוסף הוה קאזיל בתריה
דרבי ירמיה בשוקא דטבחי ,חזנהו להנך דקיימין
צמחי צמחי ,אמר ליה לא בעי מר לקנות אומצא
בזול? אמר ליה לית לי פריטי הארנק ריק אמר ליה
אקפן אנא אני מקבל מן הקצבים בהקפה אמר ליה
מה אעביד לך דכי אתו לקמיה דרבי יוחנן משדר להו
לקמיה דרבי יהודה ברבי שמעון דמורי בה משמיה
דרבי אלעזר ברבי שמעון להיתירא ,וליה לרבי יוחנן
עצמו לא סבירא ליה ,אמר רבא כי הוה מסגינן
בתריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי הרצענים ואמרי לה
בשוקא דרבנן ,חזי הנך דקיימן כנדי כנדי שלפוחיות,
ושתק ולא אמר להו ולא מידי ,רבי אמי ורבי אסי
הוו חלפי בשוקא דטבריא חזי הנך דקיימי טינרי
טינרי מלאי מוגלה ולא אמרי להו ולא מידי :אתמר
מחט שנמצאת שכובה בריאה ,רבי יוחנן ורבי אלעזר
ורבי חנינא מכשרי שמן הקנה עברה רבי שמעון בן
לקיש ורבי מני בר פטיש ורבי שמעון בן אליקים
טרפי שדרך המעיים היגיע ,ושואל ,לימא בהא
קמיפלגי דמר קבוצת ריש לקיש סבר חסרון מבפנים
שמיה חסרון ,ומר קבוצת רבי יוחנן סבר לא שמיה
חסרון ,ודוחה לא דכולי עלמא חסרון מבפנים לא
שמיה חסרון ,והכא בהא קמיפלגי ,מר סבר דרך
סמפונא קנה נשימה נקט ואתאי ,ומר סבר נקובי נקיב
לוושט ולריאה ואתאי וחדר ,ומספר ,ההיא מחטא
דאשתכח בחיתוכא לאחר חיתוך דריאה אייתוה
לקמיה דרבי אמי סבר לאכשורה ,איתיביה רבי ירמיה
ואיתימא רבי זריקא ,הריאה שניקבה או שחסרה ,מאי
חסרה? אילימא מבחוץ היינו ניקבה ,אלא לאו
מבפנים ,ושמע מינה חסרון מבפנים שמיה חסרון,
הדר שדרוה לקמיה דרבי יצחק נפחא ,סבר
לאכשורה ,איתיביה רבי ירמיה ואיתימא ר' זריקה,
הריאה שניקבה או שחסרה מאי חסרה? אילימא
מבחוץ היינו ניקבה ,אלא לאו מבפנים ושמע מינה
חסרון מבפנים שמיה חסרון? הדר שדרוה לקמיה דר'
אמי ,וטרפה ,ושואל אמרי ליה והא רבנן מכשרי?
ועונה אמר להן הן הכשירו שיודעים מאיזה טעם
הכשירו שחדרה דרך הקנה אנן מאיזה טעם נכשיר?
דלמא אי הוה ריאה לא מחותכת אלא שלמה קמן
מינקבה ,ומדייק טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבה
כשרה ,ושואל והאמר רב נחמן האי סמפונא צינורות
האוויר דריאה דאינקיב טרפה ,ועונה ההוא לחבירו
לצינורית הסמוכה אתמר ,ושואל והאמר רב נחמן
האי הדורא דכנתא ציפוי של מעי דאינקיב להדי
למעי הסמוך ,חבריה מגין עליה ,ועונה אמר רב אשי
טרפות קא מדמי להדדי? אין אומרין בטרפות זו דומה
לזו ,שהרי חותכה לשוק הבהמה מכאן למטה ופוגע
בעורק ומתה חותכה מכאן למעלה בירך וחיה ,ומספר,
ההיא מחטא דאישתכח בסמפונא רבה דריאה ,אתיוה
לקמיה דרבנן ,קבוצת ריש לקיש טרופאי לא אמרו
בה לא איסור ולא היתר ומסביר היתר לא אמרי בה
כשמעתייהו ,איסור נמי לא אמרי בה כיון דבסמפונא
רבה אישתכח ,אימא יש מקום לחשוב ,דרך קנה אל
סמפונא נקט התחלק ואתאי ,ההיא מחטא דאישתכח
בחתיכה דכבדא ,סבר מר בריה דרב יוסף למיטרפה,
ושואל אמר ליה רב אשי אילו אשתכח בבשרא כהאי
גוון הוה טריף מר? אלא אמר רב אשי ,חזינא אי
קופא הצד העבה של המחט לבר ,מן החוץ חדר
נקובי נקיב ואתאי ,אי קופא ראש המחט העבה לגיו
לפנים סמפונא דרך כלי הדם נקט ואתאי וה"מ
באלימתא מחט עבה אבל קטינתא מחט דק לא שנא
קופא לגיו לא שנא קופא לבר ,תמיד יש לחשוש
שמא נקובי נקיב ואתאי ,ושואל ומאי שנא ממחט
שנמצאת בקיבה בעובי בית הכוסות דקורה מצד
אחד כשרה משני צדדין טרפה? ולא אמרינן ליחזי אי
קופא ראש המחט לבר אי קופא לגיו? ועונה אמרי
התם כיון דאיכא אוכלים ומשקים אימא אוכלים
ומשקים דחקוה ,ההוא מחטא דאישתכח בסמפונא
רבה בווריד הראשי דכבדא ,הונא מר בריה דרב אידי
טריף ,רב אדא בר מניומי מכשר ,אתו שיילוה
לרבינא אמר להו שקילו גלימא מכתפיו של אלה
אשר דטרופאי ותמכרו להחזיר לבעלים את הנזק,
ההיא קשיתא גרעין של תמר דאישתכח במרה של
בהמה אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא ,אמר ,הא
ודאי דרך סימפונא נקט ואתאי ,אף על גב דלא קא
נפקא שלהוציא אי אפשר נכנס על ידי מירבל הוא
דרביל ליה ,וה"מ גרעין חסר חוד דדיקלא אבל גרעין
דזיתא החד מיבזע בזע קורע את הווריד אמר רבי
יוחנן ,למה נקרא שמה ריאה ,שמאירה את העינים,
ושואל איבעיא להו לאכילה כפי שהיא או ע"י סמנין
עם תבלין ,ועונה תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה
אווזא בזוזא\ וריאה דידה של האווז בארבעה זוז ואי
ס"ד לאכילה לינקט יקח אווז שלם בזוזא וליכול אלא
ע"י תערובת של סמנין ,ושואל ,אינקבה ריאה היכא
דממשמשא ידיה דטבחא ,האם תלינן בציפורניו או
לא תלינן? ועונה רב אדא בר נתן אמר תלינן ,מר
זוטרא בריה דרב מרי אמר ,לא תלינן ,והלכתא
תלינן ,אמר רב שמואל בריה דרבי אבהו אבא מרישי
כלה מן המתרגמים את שיעוריו דרפרם הוה ,ואמר
תלינן ,אמרוה קמיה להא דמר זוטרא בריה דרב מרי
ולא קבלה ,אמר רב משרשיא כוותיה דאבוה דאבא
מסתברא ,דהא טרף זאב שחוטה ,ונמצא הכבש
תלינן חורים שבמעיים בזאב ,נמצאו מורנא תולעים
וחורים בריאה פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ,ורבנן,
חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר לאחר שחיטה
פריש והלכתא לאחר שחיטה פריש :במשנה ר"ש
אומר עד שתינקב לבית הסמפון :אמר רבה בר
תחליפא א"ר ירמיה בר אבא עד שתינקב לסמפון
גדול ,יתיב רב אחא בר אבא קמיה דרב הונא ,ויתיב
וקאמר ,אמר רבי מלוך א"ר יהושע בן לוי ,הלכה
כר"ש ,ושואל א"ל רבי מלוך מן ערבאה קאמרת?
אין הלכה כר"ש קאמר ,כי סליק רבי זירא אשכחיה
לרב ביבי דיתיב וקאמר ,א"ר מלוך א"ר יהושע בן
לוי הלכה כר"ש ,א"ל אני נשבע חיי דמר ,דאנא
ורבי חייא בר אבא ורב אסי איקלעינן לאתריה דרבי
מלוך בערבאה ואמרי ליה אי אמר מר הלכה כרבי
שמעון? ואמר לן ,אין הלכה כר"ש ,אמרי ואת מה
בידך? א"ל הכי א"ר יצחק בר אמי אמר רבי יהושע
בן לוי הלכה כר"ש ,ובסיכום ואין הלכה כרבי שמעון:
במשנה ניקבה הקיבה :אמר רבי יצחק בר נחמני
א"ר אושעיא חלב שעל גבי קיבה כהנים נהגו בו
היתר כרבי ישמעאל ,שאמר זאת משום אבותיו,
וסימניך ישמעאל כהנא מסייע כהני ,ושואל מאי היא
הסיוע? ועונה ,דתניא במדבר ו' (כג) ַדבֵׁ ר אֶ ל ַא ֲהרֹן
וְ אֶ ל בָ נָיו לֵׁאמֹר כ ֹה תְ ב ֲָרכּו אֶׁת ְבנֵי יִש ְָראֵל ָאמוֹר לָהֶ ם:
רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים,
וְשמּו
לכהנים עצמן לא למדנו כשהוא אומר שם (כז) ָ
אֶ ת ְש ִמי עַ ל בְ נֵׁי י ְִש ָראֵׁ ל ַּו ֲאנִי ֲאב ֲָרכֵם :הוי אומר
כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מברך
לכהנים ,רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל מפי
כהנים ,מפי גבורה לא למדנ,ו כשהוא אומר "ואני
אברכם" הוי אומר כהנים מברכין לישראל ,והקדוש
ברוך הוא מסכים על ידם ,ושואל אלא רבי עקיבא
ברכה לכהנים מנא ליה? ועונה ,אמר רב נחמן בר
ּומקַ לֶלְ ָך
יצחק מ בראשית יב' (ג) ַּו ֲאב ְָרכָה ְמב ֲָרכֶׁיָך ְ
ָאאֹר וְ נִבְ ְרכּו בְ ָך כֹל ִמ ְשפְ חֹת הָ אֲ דָ מָ ה :ושואל ומאי
רבי ישמעאל מסייע כהני? ועונה דמוקי לה לברכת
כהנים במקום ברכה דישראל ולא ממקום אחר,
ושואל רבי ישמעאל שאמר משום אבותיו מאי היא?
וְה ְק ִריב ִמזֶבַ ח הַ ְשל ִָמים
ועונה דתניא ויקרא ג' (ג) ִ
ִא ֶשה ַלי ֹהוָה אֶ ת הַ חֵׁ לֶב הַ ְמכַ סֶ ה אֶ ת הַ קֶ ֶרב ְואֵת כָל
ַּה ֵחלֶׁב ֲאשֶׁר עַּל ַּהק ֶֶׁׁרב :להביא חלב שעל גבי הדקין
דברי רבי ישמעאל ,ר' עקיבא אומר להביא חלב שעל
גבי הקיבה ,ושואל ורמינהי "את החלב אשר על
הקרב" ר' ישמעאל אומר ,מה חלב המכסה את הקרב
קרום ונקלף ,אף כל קרום ונקלף ,ר"ע אומר מה חלב
המכסה את הקרב תותב פרוס כשמלה קרום ונקלף,
אף כל חלב תותב קרום ונקלף ,שלח רבין משמיה
דרבי יוחנן כך היא הצעה של משנה אחרונה ואיפוך
קמייתא ,ושואל מאי חזית דאפכת קמייתא איפוך
בתרייתא? ועונה שאני הכא כיון דקתני מה חלב
דווקא ,ושואל אי הכי כר' ישמעאל דואג לכוהנים כר'
עקיבא דואג לכוהנים היא ,ועונה אמר רב נחמן בר
יצחק שאמר משום אבותיו ,וליה לא ס"ל ,אמר רב
חלב טהור המותר באכילה ,סותם ,טמא האסור
באכילה ,אינו סותם ,ורב ששת אומר אחד זה ואחד
זה סותם ,ושואל בעי רבי זירא חלב חיה המותר
באכילה מאי? ומסביר דוקא אמר חלב טהור סותם
והאי נמי טהור הוא ,או דלמא משום דמהדק והאי
הפרוס כשמלה ומתקלף לא מהדק ,ועונה אמר
אביי מאי תיבעי ליה נהי דשרי באכילה אהדוקי לא
מהדק ,ומספר ,ההוא נקב דסתמה חלב טמא דאתא
לקמיה דרבא ,אמר רבא למאי ניחוש לה חדא דהא
אמר רב ששת חלב טמא נמי סותם ,ועוד התורה חסה
על ממונם של ישראל ,ושואל א"ל רב פפא לרבא
שניים האחד שיטת רב והשני ואיסורא דאורייתא
ואת אמרת התורה חסה על ממונן של ישראל?
ומספר ,מניומין כנדוקא איגלי ליה שכח לכסות
בסתקא חבית דדובשא ,והיה גלוי כל הלילה אתא
לקמיה דרבא ,אמר רבא ,למאי ניחוש לה ,חדא דתנן
שלשה משקים אסורים משום גילוי היין והמים
והחלב ,ושאר כל המשקים מותרים ,ועוד ,התורה
חסה על ממונם של ישראל ,א"ל רב נחמן בר יצחק
לרבא יש כאן שיטת ר' שמעון וסכנת נפשות ,ואת
אמרת התורה חסה על ממונם של ישראל? ושואל
רבי שמעון מאי היא? ועונה ,דתניא חמשה אין בהם
סכנה משום גילוי ,ציר דגים וחומץ שמן ודבש
ומורייס ,ר"ש אומר אף הן יש בהן משום גילוי ,וא"ר
שמעון אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן ,אמרו לו
משם ראייה? אותו נחש שטיא הוה ,ואין מביאין
ראיה מן השוטים ,אמר ליה אודי לי מיהת בציר ,דהא
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבנן כי הוה
להו גילויא שדו ליה בציר להפיג את הסם אמר ליה
אודי לי מיהא בדבש ,דרבי שמעון בן אלעזר קאי
כוותיה ,דתניא וכן היה ר"ש בן אלעזר אוסר בדבש,
אמר רב נחמן חלב העשוי ככובע ואינו דבוק אינו
סותם ,ושואל היכא אמרי לה? ועונה חיטי
דכרכשתא ואמרי לה טרפשא שומן דליבא ,אמר
רבא ,שמעית מיניה דרב נחמן תרתי ,חימצא ובר
חימצא ,שבקיבה ,חד סתים וחד לא סתים ,ולא
ידענא הי מינייהו ,רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה
דרב נח חימצא לא סתים ,אמר רב טבות יפה אמרת
וסימניך,יפה כח הבן מכח האב ,ושואל הי חימצא והי
בר חימצא? ועונה תא שמע דאמר רב נחמן אינהו
בארץ ישראל מיכל אכלי ולדידן בבבל מיסתם נמי
לא סתים ,דאקשתא הצד החיצון של הקיבה הנראית
כקשת כולי עלמא לא פליגי דאסיר ,כי פליגי
דאייתרא השומן הפנימי איכא דאמרי ויש אומרים
דאייתרא השומן הפנימי של הקיבה כולי עלמא גם
בבבל לא פליגי דשרי ,כי פליגי דאקשתא ,כי הא
דאמר רב אויא אמר רבי אמי מקמצין קצת מן הקיבה
ואוכלים השאר וכן אמר רבי ינאי משום זקן אחד
מקמצין מגרדים קצת ,אמר רב אויא הוה קאימנא
קמיה דרבי אמי קמצו והבו ליה ואכל ,ומספר
שמעיה דרבי חנינא הוה קאי קמיה דרבי חנינא ,א"ל
קמוץ מעט הב לי דאיכול ,חזייה דהוי קמחסם מהסס
אמר ליה מן בבלאה את? אם כן גום עקור את כולו
שדי וזרוק לכלבים ,תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר
בני מעיין שניקבו וליחה דביקה סותמתן ,כשרה,
ושואל מאי ליחה? ועונה אמר רב כהנא שירקא
ההפרשה דמעייא דנפיק היוצא אגב דוחקא ,גמירי
חבריא דרבי אבא מרבי אבא ,ומנו רבי זירא ואמרי
לה חבריא דרבי זירא מרב זירא ומנו רבי אבא (אמר
רבי אבא) בריה דרבי חייא בר אבא ,הכי אמר (רבי
חייא בר אבא אמר) רבי יוחנן ,הלכה כרבן שמעון בן
גמליאל בטרפה ,והלכה כרבי שמעון באבל ,ומסביר
הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה הא דאמרן,
ושואל כרבי שמעון באבל מאי היא? ועונה דתנן
אחד מן האחים החייב להתאבל כל שלשה ימים
הראשונים לאחר מות אביו ,אם בא ממקום קרוב,
מונה עמהן את ימי השבעה ומסיים איתם ,בא
ממקום רחוק מונה לעצמו שבעה ימי אבלות ,מגיע
מכאן ואילך לאחר שלושה ימים אפילו בא ממקום
קרוב מונה לעצמו שבעה רבי שמעון אומר ,אפילו
מגיע ביום השביעי ,בא ממקום קרוב מונה עמהן,
אמר מאן דהוא מן החבורה המתכננת לעלות לארץ
ישראל ולכונן את עפרה איזכי ,ואיסק ואגמרה
לשמעתא מפומיה דמרה ,ומספר ,כי סליק אשכחיה
לרבי אבא בריה דר' חייא בר אבא ,ושאל א"ל ,אמר
מר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה? ועונה
א"ל הא אין הלכה ושואל אמרי כרבי שמעון באבל
מאי ועונה א"ל פלוגתא נינהו ,דאיתמר ,רב חסדא
אמר הלכה וכן אמר רבי יוחנן הלכה ,ורב נחמן אמר
אין הלכה ,ומסכם ואין הלכה כרבן שמעון בן
גמליאל בטרפה ,והלכה כרבי שמעון באבל ,משום
דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ,אמר רב
שימי בר חייא מקיפים מקרבים זה לזה כדי להשוות
מקרה למקרה בבני מעיים ,ומספר ,הנהו בני מעיים
דאתו לקמיה דרבא ,אקפינהו ולא אידמו ,אתא רב
משרשיא בריה ,ממשמש בהו כמה פעמים ואידמו
אמר ליה אביו מנא לך הא? אמר ליה כמה עלה
בדעתי ידי ממשמשו בהני מקמי דליתי לקמיה דמר,
ואעשה כן גם אני אמר ליה ,בלי עין הרע חכים ברי
בטרפות כרבי יוחנן ,רבי יוחנן ורב אלעזר דאמרי
תרוייהו ,מקיפים זה לזה להשוואה בריאה ,אמר
רבא לא אמרן אלא באותה ערוגה ,אבל מערוגה
לערוגה לא ,והלכתא אפילו מערוגה לערוגה מדקה
לדקה ומגסה לגסה ,אבל לא מגסה לדקה ,ולא מדקה
לגסה ,אביי ורבא דאמרי תרוייהו מקיפין ומשווים
בקנה ,אמר רב פפא לא אמרן אלא באותה חוליא,
אבל מחוליא לחוליא לא ,והלכתא אפילו מחוליא
לחוליא ,ומבר בין חוליא לבר לבין חוליא ,אבל לא
מחוליא לבר חוליא ולא מבר חוליא לחוליא ,אמר
זעירי ,חלחולת הקרקשתא שניקבה כשרה ,הואיל
ויריכים מעמידות אותה ,ושואל וכמה? ועונה אמר
רבי אילעי אמר רבי יוחנן מקום הדבק ברובו ,שלא
במקום הדבק במשהו ,אמרוה רבנן קמיה דרבא
משמיה דרב נחמן ,אמר ,לאו מי אמינא לכו כבר מזמן
לא תתלו ביה בוקי סריקי בקבוקים סדוקים הכי אמר
רב נחמן ,מקום הדבק אפילו ניטל כולו כשר ,והוא
בתנאי שנשתייר בו כדי תפיסה ,ושואל וכמה?
ועונה ,אמר אביי כמלא בטדא רוחב אצבע בתורא:
במשנה ,הכרס הפנימי :אמר רב יהודה אמר רב,
העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי,
משום רבי נתן אי זו היא כרס הפנימי? סניא דיבי
המעי העיוור וכן אמר רבי יהושע בן קרחה סניא
דיבי ,רבי ישמעאל אמר איסתומכא דכרסא ,רב אסי
אמר רבי יוחנן מקום צר יש בכרס ,ואיני יודע איזהו,
אמר רב נחמן בר יצחק אם אינך יודע נפל כרסא
בבירא לבור ,אמר רב אחא בר רב עוא אמר רב אסי,
מן המיצר ולמטה ,רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל,
מקום שאין בו מילת צמחיה רבי אבינא אמר גניבא
משמיה דרב ,טפח בוושט סמוך לכרס ,זו היא כרס
הפנימית אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא,
כל הכרס כולו זו היא כרס הפנימית ,ואיזהו כרס
החיצון בשר החופה את רוב הכרס ,רבה בר רב הונא
אמר הכרס החיצון הוא מפרעתה ,ושואל מאי
מפרעתה? ועונה אמר רב אויא היכא דפרעי פותחים
את הבטן ,טבחי בנהרדעא עבדי כרבה בר רב הונא,
ושואל א"ל רב אשי לאמימר כל הני שמעתתא מאי?
ועונה א"ל כולהו שייכן בדרבה בר רב הונא ודרב
אסי ,ושואל אמר רבי יוחנן מאי? ועונה א"ל כבר
פירשה רב אחא בר עוא ,ושואל ודרבי אבינא ודבני
מערבא מאי? ועונה א"ל הני ודאי פליגי :במשנה
רבי יהודה אומר בגדולה כו' :אמר רבי בנימין בר
יפת אר"א ,לא גדולה גדולה ממש' ולא קטנה קטנה
ממש ,אלא כל שנקרע בה טפח ולא הוי רובא זו היא
ששנינו בגדולה טפח ואם רובא ולא הוי טפח זו היא
ששנינו בקטנה ברובא ,רובא ולא הוי טפח ושואל
פשיטא ,ועונה לא צריכא דהויא טפח במשהו ,מהו
דתימא עד דמיקרע בה טפח לא הוי טרפה קמ"ל,
אמר גניבא אמר רבי אסי נקדרה נתחורר חור בגודל
כסלע טרפה ,והכוונה שאם תמתח את הקיבה תעמוד
על הטפח ,אמר רבי חייא בר אבא לדידי מפרשא לי
מיניה דגניבא כאשר עמדנו אמברא דנהרדעא
והשקפנו לעבר הנהר ,חור עד כסלע כשרה ,יתר
מכסלע טרפה ,ושואל וכמה נחשב יתר מכסלע?
ועונה אמר רב יוסף כגון דעיילן תלת קשייתא בציפא
גרעינים עם הדבוק עליהם בדוחקא או בלא ציפא
הדבוק ברווחא :במשנה ,המסס ובית הכוסות :תנו
רבנן ,מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות תקועה מצד
אחד כשרה ,משני צדדים מפולש טרפה ,נמצא עליה
קורט דם בידוע שלפני שחיטה נפגעה מן המחט ,לא
נמצא עליה קורט דם בידוע שלאחר שחיטה נדקרה,
ואם הגליד פי המכה ,בידוע ששלשה ימים קודם
שחיטה נדקר המקום לא הגליד פי המכה אי אפשר
לדעת בוודאות מתי זה קרה לכן אם שונתה הבעלות
ויש תביעה של מקח טעות המוציא מחבירו עליו
הראיה ,ושואל ומאי שנא מכל נקובי דעלמא ,דאף
על גב דליכא דם טריף מר? ועונה התם בבשר ליכא
מידי למיסרך שינקה את הדם הכא כיון דאיכא מחט,
אי איתא דקודם שחיטה הוא ,מיסרך הוה סריך,
ומספר א"ל רב ספרא לאביי ,חזי מר ,האי צורבא
מרבנן דאתא ממערבא ואמר הציג עצמו רב עוירא
שמני ,ואמר ,מעשה ובא לפני רבי בנוכחותי עם מחט
שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד ,וטרפה רבי,
שלח ליה אביי ,לא אתא לגביה ,אזל הוא לגביה ,הוה
קאי אאיגרא במרפסת העליונה אמר אביי ניחות מר
וניתי רד אלי ונדבר לא נחית ,סליק הוא לגביה ,שאל
אביי וחקר א"ל אימא לי גופא דעובדא היכי הוה?
אמר ליה זה מארץ ישראל הקורא לעצמו רב עוירא
מפטיר כנסיות אנא לעילא מרבי יהודה הנשיא רבה,
והוה רב הונא מן ציפוראה ורבי יוסי מדאה ,מן דאר
יושבין לפניו ,ובאת לפני רבי מחט שנמצאת בעובי
בית הכוסות מצד אחד ,והפכה רבי והחזירה למצבה
הטבעי ומצא עליה קורט דם מבחוץ וטרפה ,ואמר
אם אין שם מכה קורט דם מנין\ אמר ליה אביי חבל
עלי טרח טרייה לההוא גברא לבא אליך מתניתין
היא ,המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ :במשנה,
נפלה מן הגג :אמר רב הונא הניח בהמה למעלה ,ובא
ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוקי אברים,
ומספר ההוא גדיא דהוי ליה לרבינא ,דחזא חושלא
שעורים כלופים באיפומא דרך הארובה דגר קפץ
נפל מאיגרא לארעא ,אתיא לקמיה דרב אשי ,א"ל הא
דאמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה
אין חוששין משום ריסוקי אברים ,ושואל זאת משום
דאית לה מידי למסרך להיתפס והאי בארובה לית
ליה מידי למסרך ,או דלמא משום דאמדה נפשה
שמסוגלת לקפוץ והאי נמי אמדה נפשה? ועונה אמר
ליה משום דאמדה נפשה והאי גדי קטן נמי אמדה
נפשה ,ההיא אימרתא כבשה דהוה בי רב חביבא דהוו
שדרן כרעיה מושכת רגליה בתרייתא ,אמר רב יימר
האי שיגרונא נקטיה סובלת ממחלת השיגרון ,ושואל
מתקיף לה רבינא ,ודלמא חוט השדרה איפסיק,
בדקוה אשכחוה כרבינא ,ואפילו הכי הלכתא כרב
יימר ,מחלת שגרונא שכיח ,חוט השדרה מופסק
וחייה לא שכיח ,אמר רב הונא ,אלים זכרים המנגחין
זה את זה ,אין חוששין משום ריסוקי אברים אף על
גב דמידוו מייללים וקיימי צימרא אלא צמרמורת
בעלמא הוא דנקט להו ,אבל אי נפול לארעא ולא קם
ודאי חיישינן ,אמר רב מנשי הני דכרי תיישים זכרים
דגנבי גנבי ונזרקו מעל הגדר אין חוששין משום
ריסוק אברים ומסביר מאי טעמא כי שדו להו הם
זורקים כדי אמתנייהו שדו להו ,כי היכי דלירהטי
קמייהו שירוצו ולא יהיו למשא ואם הגנבים
אהדרינהו החזירום ודאי חיישינן שנזרקו ברשלנות,
והני מילי דאהדרינהו מחמת יראה ,אבל אם החזירום
הגנבים מחמת תשובה ,מן הסתם תשובה מעלייתא
הוא דעבדי ,אמר רב יהודה אמר רב ,הכה על ראשה
והלכה לה המכה כלפי זנבה ,או הכה על זנבה
והלכה לה כלפי ראשה או הכה כנגד כל השדרה
כולה ,אין חוששין משום ריסוקי אברים ,ואי שלים
הסתיים מכת חוטרא אפלגי באמצע דגבא ,חיישינן,
ואי אית בה במקל קיטרי קשרים של בקעות בולטות
חיישינן ,ואי מחיי מן הרחם אפסקיה חיישינן ,אמר
ר"נ בית הרחם המוציא וולדות אין בו משום ריסוקי
אברים ,א"ל רבא לר"נ מצאתי תניא דמסייע לך,
תינוק בן יום אחד שיצא ממנו זוב מטמא בזיבה ,ואי
ס"ד יש בו חשש בשעת לידה משום ריסוקי אברים
יש מקום איקרי כאן ויקרא טו' (ב) ַדבְ רּו אֶ ל בְ נֵׁי
י ְִש ָראֵׁ ל וַאֲ מַ ְרתֶ ם אֲ לֵׁהֶ ם ִאיש ִאיש כִ י י ְִהיֶה זָב ִמ ְבשָרֹו
זוֹב ֹו טָ מֵׁ א הּוא :ולא מחמת אונסו ,ועונה הכא במאי
עסקינן כגון שיצא דרך דופן ושואל תא שמע עגל
שנולד ביום טוב שוחטין אותו בי"ט ולא חוששים
לריסוק ועונה ה"נ כגון שיצא דרך דופן ,ושואל תא
שמע בכור בהמה טהורה ושוין שאם נולד הוא ומומו
עמו ,שזה מן המוכן ,וכי תימא ה"נ שיצא דרך דופן,
דרך דופן מי קדוש? והא אמר רבי יוחנן מודה היה
ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש ,ועונה הכי במה
עסקינן שהפריס על גבי קרקע וקם על רגליו ,ואמר
ר"נ ,בית המטבחים ההכנה לשחיטה והפיכת הבהמה
אין בו משום ריסוקי אברים ,ומספר ההוא תורא
דנפל ואישתמע קול גניחותיה ,על רב יצחק בר
שמואל בר מרתא ,שקל בשר משופרי שופרי ,ושואל
אמרי ליה רבנן מנא לך הא? ועונה א"ל הכי אמר רב,
בזמן נפילה ציפורניו נועץ עד שמגיע לארץ ,א"ר
יהודה אמר רב עמדה לאחר נפילה אינה צריכה
המתנה של מעת לעת עשרים וארבע שעות ,אבל
בדיקה ודאי בעיא ,הלכה כמה צעדים אינה צריכה
בדיקה ,רב חייא בר אשי אמר אחת זו ואחת זו צריכה
בדיקה ,אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב ,די אם
פשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה ,או עקרה רגלה
להלך אע"פ שלא הלכה ,ורב חסדא אמר ניערה
לעמוד אע"פ שלא עמדה (והלכתא היכא דנפלה מן
הגג בדלא ידעה ,ועמדה ,ולא הלכה ,צריכה בדיקה
ואינה צריכה מעת לעת ואם הלכה אפילו בדיקה נמי
לא צריכה) אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא
נפולה שאמרו צריכה בדיקה הכוונה לבדוק כנגד בני
מעיים ,אמר ליה מר זוטרא ,הכי אמרינן משמיה דרב
פפא ,נפולה צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו,
ושואל ,א"ל הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב אשי
נפולה בדיקת סימנין מאי? ועונה א"ל סימנין קשין
הן אצל נפילה ולא קורה להם כלום ,אמר רב יהודה
אמר שמואל ,עוף שנחבט על פני המים כיון ששט עד
מרחק מלא קומתו ,דיו ולא אמרן אלא ממטה למעלה
כנגד הזרם אבל מלמעלה למטה ,מיא הוא דאשפלו
המים מובילים אותה ואי מיא קיימי אבל במים
עומדים לית לן בה ,ואי שדא ציבי זרק קיסם וקדמיה
והשיגה אותו הא קדמיה ,נפלה על גלימא מתיח,
חיישינן ,ואם דלא מתיח לא חיישינן לריסוק איברים
בד פרוס עוף ומעופף ומתנדנד לא חיישינן ואם
איזלא ומקרבי קיטרי צפוף ומלא קשרים חיישינן,
לא מקרבי קיטרי לא חיישינן ,כיתנא דעביד בטוני
חבילות פשתן חיישינן דהאי גיסא ודהאי גיסא
בתפזורת לא חיישינן ,אסורייתא קנים חיישינן כיתנא
דדייק חבוט ונפיץ לא חיישינן ,דייק ולא נפיץ
חיישינן ,דעביד ביזרי בזרעים כיון דאיכא ביה קטרי
חיישינן ,טחון דקתא חיישינן דקדקתא טחון פעמיים
לא חיישינן ,נברא סיבים של עץ חיישינן ,תימחתא
סיבים של תמר לא חיישינן ,ואם יש קיטמא נהילא
קשרים בינותם חיישינן ,לא נהילא לא חיישינן ,חול
הדק לא חיישינן ,חול הגס כורכר חיישינן ,אבק
דרכים לאחר גשם חיישינן ,תיבנא ועביד בזגא
חבילות ,חבילות חיישינן ,לא עביד בזגא לא חיישינן,
חיטי וכל דמינייהו חיישינן ,שערי וכל דמינייהו
חיישינן ,כל מיני קטניות אין בהם משום ריסוקי
אברים לבר מן תרמילי רוביא ,חימצי תרמילי חומוס
אין בו משום ריסוק אברים ,חפצי עפצים יש בו
משום ריסוק אברים ,כללא דמלתא כל מידי דמשריק
מתחלק אין בו משום ריסוק אברים ,לא משריק יש
בו משום ריסוק אברים ,נפל העוף על דבוק רב אשי
שרי אמימר אסר נתפס בחד גפא דכולי עלמא לא
פליגי דשרי ,כי פליגי כאשר נתפס בתרי גפי,
ומסביר מאן דאסר אמר לך ,היכי ניקום? ומאן דשרי
אמר לך אפשר דניקום אעיקבי דגפי ,ואיכא דאמרי
בתרי גפי כ"ע לא פליגי דאסיר ,כי פליגי בחד גפא,
מאן דשרי אמר לך אפשר דפרח בחד גפא ,ומאן
דאסר כיון דבהאי לא מצי פרח בהאי נמי לא מצי
פרח\ ,והילכתא בתרי גפי אסיר בחד גפא שרי:
במשנה ,נשתברו רוב צלעותיה :תנו רבנן אלו הן רוב
צלעות מתוך עשרים ושתים ,שש מכאן ושש מכאן,
או אחת עשרה מכאן ,ואחת מכאן ,אמר זעירי,
ומחציין כלפי שדרה לכיוון הגב אמר רבה בר בר
חנה אמר רבי יוחנן ,ובצלעות גדולות שיש בהן מוח,
אמר עולא ,בן זכאי אמר אם נעקרו הצלעות אפילו
ברוב צד אחד אבל אם נשתברו ברוב שני צדדין,
רבי יוחנן אמר ,בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני
צדדין ,אמר רב נעקרה צלע וחוליא נעקרה עמה,
טרפה ,ושואל אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב,
נעקרה צלע מכאן ובמקביל לה וצלע מכאן וחוליא
קיימת מהו? ועונה אמר להו גיסטרא חתוכה לשניים
קאמריתו זו נבלה ושואל והא רב נמי גיסטרא קאמר
ועונה כי קאמר רב צלע שנשתברה בלא חוליא,
ושואל והא רב צלע וחוליא קאמר ,ועונה צלע וחצי
חוליא ,ומדייק מכלל דרב כהנא ורב אסי צלע בלא
חוליא אמרי ,ואמר להו גיסטרא קאמריתו ,ושואל
והאמר עולא ,בן זכאי אמר ,נעקרו ברוב צד אחד
נשתברו ברוב שני צדדין ,ועונה אמר לך התם זה
שלא כנגד זה ,הכא זה כנגד זה [ ,ושואל והאמר
רבי יוחנן ברוב שני צדדין ,וברוב שני צדדין שש
ושש אי אפשר דלא קיימא חד מינייהו זה כנגד זה,
ועונה התם בוכנא בלא אסיתא התושב הקעור הכא
בוכנא ואסיתא ,ושואל אי הכי היינו דרב? ועונה לא
שמיע להו דרב ,ושואל וליבעו מיניה כדרב ,ועונה
סברי עדיף ליבעי מיניה חדא דפריש ייתן תשובה לן
תרתי ,ומסביר דאי בעינן מיניה חדא ,הניחא אי אמר
לן טרפה ,כל שכן תרתי ,אבל אי אמר לן כשרה
אכתי תרתי קא מיבעיא לן ואין לנו תשובה ,ושואל
אי הכי השתא נמי דקא בעי מיניה תרתי ,הניחא אי
אמר להו כשרה ,כל שכן חדא ,ואי אמר להו טרפה,
אכתי חדא מיבעיא להו ,ועונה סברי אם כן מירתח
קא רתח ירגז בתשובתו חדא טרפה ,תרתי מיבעיא
ושואל סוף סוף ,והא קא אמרי ליה ולא רתח ,ועונה,
עצם התשובה כיון דקאמר להו גיסטרא קאמריתו,
היינו ריתחיה ,אמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא
אמר שמואל ,נעקרה צלע מעיקרה או וגולגולת
שנחבסה ברובה ,או ובשר החופה את רוב הכרס
ברובו טרפה ,ושואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה,
ורמינהו כמה חסרון בשדרה של אדם כדי לא לטמא
באהל ,בית שמאי אומרים שתי חוליות ,ובית הלל
אומרים חוליא אחת ,ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן
לטרפה ,ועונה ,הכא צלע בלא חוליא ,התם חוליא
בלא צלע ,ושואל בשלמא צלע בלא חוליא משכחת
לה ,אלא נעקרה חוליא בלא צלע היכי משכחת לה?
ועונה בשילהי כפלי באזור של הזנב ,ושואל מתקיף
לה רב אושעיא ולתנייה במשנה בה מונים גבי קולי
בית שמאי וחומרי בית הלל? ועונה אמר ליה רב כי
איתשיל עיקר הדיון לענין טומאה איתשיל ,דהוו להו
בית שמאי לחומרא :במשנה ,וגולגולת שנחבסה
ברובה :ושואל בעי רבי ירמיה רוב גובהה או רוב
היקיפה? ועונה תיק"ו נמתין עד אשר יבוא תשבי
יתרץ קושיות ואבעיות :במשנה ובשר החופה רוב
הכרס ברובו :ושואל בעי רב אשי ,ברוב קרוע או
ברוב נטול חסר? ועונה תפשוט ליה מדתנן ,כרס
הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה ,ואמרי
במערבא משמיה דרבי יוסי בר' חנינא ,כל הכרס כולו
זו היא כרס הפנימי ,ואי זהו כרס החיצונה בשר
החופה את רוב הכרס ,ודוחה מידי הוא טעמא אלא
לשמואל( ,הכי אמר) [האמר] רבי יעקב בר נחמני
אמר שמואל מקום שאין בו מילת :במשנה ,ודרוסת
הזאב :אמר רב יהודה אמר רב ,בבהמה מן הזאב
ולמעלה והחזק ממנו ובעופות מן הנץ ולמעלה,
ושואל למעוטי מאי? אילימא למעוטי חתול תנינא
ודרוסת הזאב ,וכי תימא הא קא משמע לן דזאב בגסה
נמי דריס ,והא תנן רבי יהודה אומר דרוסת הזאב
בדקה ודרוסת ארי בגסה ,וכי תימא רבי יהודה מפלג
פליג ,והאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעא לא
בא רבי יהודה אלא לפרש דברי חכמים ,ועונה גברא
אגברא קא רמית הוא סובר שרבי יהודה כן חולק,
איבעית אימא לעולם למעוטי חתול ,מהו דתימא
אורחא דמלתא הרגיל והמצוי קתני קא משמע לן,
אמר רב עמרם אמר רב חסדא דרוסת חתול ונמייה
בגדיים וטלאים ,דרוסת חולדה בעופות ,ושואל
מיתיבי דרוסת חתול נץ ונמייה עד שתינקב לחלל,
ומדייק אבל דרוסה לית להו ושואל ותסברא נץ לא
דריס? והתנן ודרוסת הנץ ,ועונה הא לא קשיא כאן
בעופות יש דרוסת נץ כאן בגדיים וטלאים אין דרוסת
נץ ,ושואל מכל מקום לרב חסדא קשיא ,ועונה הוא
דאמר כי האי תנא ,דתניא בריבי אומר לא אמרו אין
דרוסה אלא במקום שאין מצילין לא באים ומפריעים
לחיה הדורסת אבל במקום שיש מצילין ומפריעים
להם יש דרוסה ,ושואל ובמקום שאין מצילין אין
דרוסה? והא ההיא תרנגולת דהואי בי רב כהנא דרהט
חתול בתרה ועל לאידרונא קפץ לחדר ואיתחיד דשא
ומחייה לדשא
וננעלה הדלת באפיה החתול
בסיחופיה והכה החתול בדלת בכעס בציפורניו
ואשתכח עלה חמשה קורטי טיפות דמא ,ועונה הצלת
עצמה נמי כהצלת אחרים דמי והחתולה כעסה מאוד,
ושואל ורבנן? ועונה זיהרא רעל בציפורן אית ליה,
ולא קלי שורף זיהריה ,איכא דאמרי ,בלשון אחרת
הא מני בריבי היא ,דתניא בריבי אומר לא אמרו יש
דרוסה אלא במקום שיש מצילין ,אבל במקום שאין
מצילין אין דרוסה ,ושואל ובמקום שאין מצילין אין
דרוסה? ובאשל המעשה והא ההיא תרנגולת דהואי
בי רב כהנא דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא
ואיתחיד דשא באפיה ,ומחייה לדשא בסיחופיה
ואישתכח עליה חמשה קורטי דמא ,ועונה הצלת
עצמה נמי כהצלת אחרים דמיא ושואל בעא מיניה רב
כהנא מרב יש דרוסה לחתול או אין דרוסה לחתול?
ועונה ,א"ל אף לחולדה יש דרוסה ,ושואל יש דרוסה
לחולדה או אין דרוסה לחולדה? ועונה א"ל אף
לחתול אין דרוסה ,ושואל לחתול ולחולדה יש להן
דרוסה או אין להן דרוסה ועונה א"ל לחתול יש
דרוסה לחולדה אין דרוסה ומסביר ולא קשיא לכל
אחד יש הסבר הא דא"ל אף לחולדה יש דרוסה
מדובר בעופות ,הא דא"ל אף לחתול אין דרוסה
מדובר באימרי רברבי בכבשים גדולים ,הא דא"ל
לחתול יש דרוסה לחולדה אין דרוסה בגדיים וטלאים
קטנים ,ושואל בעי רב אשי שאר עופות טמאין
מלבד הנץ יש להן יכולת גרימת דרוסה או אין להן
דרוסה? ועונה ,א"ל רב הלל לרב אשי ,כי הוינן בי
רב כהנא ,אמר ,שאר עופות טמאין יש להן דרוסה,
ושואל והאנן תנן ודרוסת הנץ בעוף הדק? ועונה
דרוסת הנץ בדכוותיה בעוף גדול כמוהו ואינך עופות
טמאים אחרים דורסות ,בדזוטרא מינייהו ,ואיכא
דאמרי ,דרוסת הנץ בדרבי מיניה ,ואינך ויתר עופות
הטמאים בדכוותייהו ,אמר רב כהנא משמיה דרב
שימי בר אשי ,אין דרוסה לשועל ,ושואל ,איני והא
כי אתא רב דימי אמר ,מעשה ודרס שועל רחל
במרחץ של בית היני ,ובא מעשה לפני חכמים ואמרו
יש דרוסה ,ועונה אמר רב ספרא ההיא חתול הוה,
איכא דאמרי ,אמר רב כהנא משמיה דרב שימי בר
אשי ,יש דרוסה לשועל ,ושואל איני והא כי אתא רב
דימי ,אמר ,מעשה ודרס שועל רחל במרחץ של בית
היני ובא מעשה לפני חכמים ואמרו ,אין דרוסה,
ועונה אמר רב ספרא ההוא כלב הוה ,אמר רב יוסף
נקטינן קבלה בידינו אין דרוסה לכלב ,אמר אביי
נקטינן אין דרוסה אלא ביד ברגליים הקדמיות
לאפוקי רגל אחורית דלא ,אין דרוסה אלא בצפורן,
לאפוקי שן דלא ,אין דרוסה אלא מדעת ,לאפוקי שלא
מדעת ורצון דלא ,אין דרוסה אלא מחיים ,לאפוקי
לאחר מיתה דלא ,ושואל אמרי השתא שלא מדעת
אמרת לא ,לאחר מיתה מיבעיא ,ועונה לא צריכא
דדריס ,ופסקוה לידיה קיצצו את הרגל הדורסת לפני
ששלף ציפורניו מהו דתימא מיד בהדי דדריס שדי
זיהריה ,קמ"ל ,בהדי דשליף שדי זיהריה עם הוצאת
הציפורן מכנים את הרעל ,אמר רבה בר רב הונא
אמר רב ,ארי שנכנס לבין השוורים ונמצא צפורן
בגבו של אחד מהן ,אין חוששין שמא ארי דרסו,
ומסביר מאי טעמא ,רוב אריות דורסין ,ומיעוטן אין
דורסין ,וכל הדורס אין צפרנו נשמטת מרגלם וזאת
הואיל וצפורן יושבת לו בגבו ,אימר אנחנו מניחים
השור בכותל נתחכך ,ושואל אדרבה ,רוב שוורים
מתחככין ,ומיעוטן אין מתחככין ,וכל המתחכך אין
ציפורן יושבת לו בגבו ,וזה הואיל וציפורן יושבת לו
בגבו ,אימר ארי דרסו ,ועונה איכא למימר הכי,
ואיכא למימר הכי אוקי מילתא אחזקיה ,הו"ל ספק
דרוסה ,ורב לטעמיה ,דאמר רב אין חוששין לספק
דרוסה ,אמר אביי לא אמרן אלא צפורן בגב ,אבל דם
עם מקום צפורן חוששין ,וצפורן נמי לא אמרן אלא
לחה ,אבל יבשה עבדה דמשתמטא ,ולחה נמי לא
אמרן אלא חדא בודדת אבל נמצאו בגב השור תרתי
ותלת חיישינן ,והוא דקיימא בדרא כסדר דסיחופיה
הציפורניים ,איתמר ,רב אמר אין חוששין לספק
דרוסה ,ושמואל אמר חוששין לספק דרוסה ,מכל
מקום דכולי עלמא ,ספק על נכנס לרפת ספק לא על
לא נכנס אימא לא על ,ספק נכנס כלבא ספק נכנס
שונרא ,אימא כלבא על ,מצאנו ארי בין השוורים
שתיק ואיתוב בינייהו ,אימר שלמא שוי שלום עולמי
יש וגר זאב עם כבש .מצאנו קטע רישיה דחד
מינייהו נגמר לו הרעב ועכשיו נח מריתחיה ,מצאנו
איהו קא מעואי ארי שואג ואינהו והשוורים
קמקרקרן גועים בעותי קא מבעית אהדדי ,כי פליגי
רב ושמואל דאיהו הארי קא שתיק ואינהו השוורים
קמקרקרן ,מר סבר מעשה קא עביד בהו ,ומר סבר
מחמת בעתותיה הוא דקא עבדן ,אמר אמימר הלכתא
חוששין לספק דרוסה ,ושואל א"ל רב אשי לאמימר
האי דרב מאי? ועונה א"ל לא שמיע לי ,כלומר לא
סבירא לי ,ואי בעית אימא הדר ביה רב לגבי
דשמואל ויש לנו אותות לכך דההוא שרקפא ,לול
לחלל ,בדרוסה משיאדים בשר כנגד בני מעיים ,רב
זביד מתני הכי ,בדרוסה משיאדים בשר כנגד בני
מעיים ,בסימנים עד שיאדימו סימנים עצמם ,ושואל
אמר רב פפי בעי רב ביבי בר אביי וושט נקובתו
במשהו דרוסתו במשהו ,קנה נקובתו בכאיסר,
דרוסתו בכמה? ועונה בתר דבעיא הדר פשטה
בדלקת הנגרם מארס אחד זה ואחד זה במשהו,
ומסביר מאי טעמא זיהריה מקלא קלי ואזיל דלקת
מתפשטת יתיב רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה
דרב נחמן ויתיב וקאמר ,דרוסה שאמרו צריכה
בדיקה כנגד בני מעיים (ר"נ אמר) [אמר ליה רב
נחמן] האלהים מורי בה רב מכפא מן הכתף ועד
אטמא ושואל מאי כפא? אילימא כפא דידא היינו
כנגד בני מעיים ,אלא מכפא דמוחא הגולגולת עד
אטמא ,ומספר ,כי סליק רב חייא בר יוסף אשכחינהו
לרבי יוחנן וריש לקיש דיתבי וקאמרי ,דרוסה
שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים ,אמר להו
האלהים ,מורי בה רב מכפא ועד אטמא ,א"ל ריש
לקיש מנו רב ומנו רב שכל הזמן אני שומע שמעו
ולא ידענא ליה ,אמר רבי יוחנן היזכר ולא נהירא
ליה לאותו תלמיד ששימש את רבי רבה ואת ור'
חייא ,והאלהים כל אותן שנים ששימש אותו תלמיד
בישיבה ,אני שמשתי בעמידה ,והיום ראה ומאן גבר
הוא רב גבר עלי בכולא ,מיד פתח ריש לקיש ואמר
עכשיו נזכרתי ברם זכור אותו האיש לטוב ,שאמרו
שמועה מפיו ,שמוטה בגרגרת ושחוטה ,כשרה ,שאי
אפשר לשמוטה שתיעשה שחוטה ,ורבי יוחנן אומר
יביא ויקיף וישווה עם אחרת אמר רב נחמן ,לא שנו
אלא שלא תפס בזמן השחיטה בסימנים ,אבל תפס
בסימנים ושחט ,אפשר לשמוטה שתיעשה שחוטה:
במשנה זה הכלל :ושואל לאתויי מאי ? ועונה לאתויי
שב שמעתתא הנ"ל ,דבי יוסף רישבא ציידים היו
מחו הכו בגידא נשיא וקטלי ,אתו לקמיה דרבי יהודה
בן בתירא האם מותר לשחוט אותם לפני שימותו,
אמר להו וכי להוסיף על הטרפות יש ,אין לך אלא מה
שמנו חכמים ,ועוד מקרה רב פפא בר אבא רישבא
הצייד מחו הכה בכוליא וקטלי ,אתו לקמיה דרבי
אבא ,אמר להו וכי להוסיף על הטרפות יש ,אין לך
אלא מה שמנו חכמים ושואל והא קא חזינן לאחר
זמן לא רב דקא מתה ? ועונה ניתנת לרפואה גמירי
דאי בדרי לה מפזרים על הפצע סמא תרופה חייא:
תרנגולות דספק דרוסות דאתא לקמיה דרב ,שדרינהו
לקמיה דשמואל ,מה עשה שמואל חנקינהו ושדנהו
בנהרא ,ואי ס"ד לא הדר ביה רב לישרינהו ,ושואל
אלא מאי הדר ביה וסובר כשמואל ליסרינהו? ועונה
אלא אתריה דשמואל הוה ,ולא רצה רב לפסוק
בניגוד לדעתו של רב העיר ,ועכשיו שואל למה לי
למיחנקינהו לתרנגולות לישדינהו הכי בנהרא ועונה
מפרחן יעופו להם וסלקן ,ושואל ולשהינהו שנים
עשר חודש ונראה מה יקרה להם? ועונה אתי בהו
לידי תקלה ,ושואל וליזבנינהו לעובדי כוכבים? ועונה
אתו לזבנינהו לישראל ,ושואל וליחנקינהו ולישדינהו
לאשפה ועונה וליטעמיך יש עדיף נישדינהו לכלבים,
אלא שמואל לפרסומי מלתא דאיסורא עשה כן,
ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי ,על לביני סבך של
קניא ,כאשר נפק אתא כי ממסמס קועיה צווארו
דמא ,אמר רב אשי לא אמרינן ספק כלבא ספק
שונרא אימר כלבא ,ה"נ ספק קניא ספק שונרא אימר
קניא מחייה פצעה ,אמרי בני רבי חייא ,דרוסה
שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים ,אמר רב יוסף
הא דבני ר' חייא ,כבר קדם להם פירשה שמואל,
דאמר שמואל משום ר' חנינא בן אנטיגנוס ,דרוסה
שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים ,ושואל בעי
אילפא ,יש דרוסה לסימנים או אין דרוסה לסימנים,
ועונה א"ר זירא הא דבעי אילפא לפניו כבר פירשה
רב חנן בר רבא ,דאמר רב חנן בר רבא אמר רב,
דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו
ואפילו בסימנין ,ושואל בעי אילפא ,סימנין שנדלדלו
בכמה? ועונה ,אמר רבי זירא הא דבעי אילפא כבר
פירשה לפניו רבה בר בר חנה ,דאמר רבה בר בר
חנה אמר שמואל ,סימנים שנדלדלו ברובן ,ושואל
בעי רב אמי המסמסה דמוי ריקבון מהו? ועונה א"ר
זירא הא דבעי רב אמי ,כבר פירשה רב יהודה ,דאמר
רב יהודה אמר רב בדרוסה עד שיאדים בשר כנגד
בני מעיים ,נתמסמס הבשר רואין אותו כאילו אינו
ונמצא חסר ושואל היכי דמי נתמסמס? ועונה ,אמר
רב הונא בריה דרב יהושע ,כל שהרופא וטרינר גורדו
ומעמידו על בשר חי ,אמר רב אשי כי הוינן בי רב
כהנא אייתו קמן ההיא ריאה ,דכי הוו מיתבי לה יתבה
מונחת כרגיל שפיר וכי הוו מדלו מגביהים לה הוה
(תלחה ונפלה תילחי תילחי) [מיתלהא ונפלה תילהי
תילהי] נפלו ממנה פירורים וטריפנא לה מדרב הונא
בריה דרב יהושע ,רב נחמן אמר בקוץ עד שתינקב
משנה ב'
שּנִסְדָ קָה הגרגרת לאורך .עַּד ַּכמָה תֶׁ ְחסַּר בנקב ַּ ,רבָן
(ב) ְואֵּלּו ְכשֵרֹות ַּב ְב ֵהמָה אפילו נפגעה ,נִ ְקבָה ַּהג ְַּרג ֶֶׁׁרת אֹו ֶׁ
שמְעֹון בֶׁן ַּג ְמלִיאֵל אֹומֵר ,עַּד מטבע כגודל ְכ ִאסָר ָהאִי ַּט ְלקִי .נִ ְפחֲתָ ה ַּהגֻלְגֹלֶׁת וְֹלא נִקַּב קְרּום שֶׁל מֹחַּ ,או נִקַּב ַּהּלֵב
ִ
שּלָּה ,נִ ְטלָה ַּה ָכבֵד ְונִשְתַּ י ַּר הֵי ֶׁמּנָה ַּכזַּי ִתֶׁ ,ה ְמסֵס ּובֵית הַּכֹוסֹות
שב ְָרה ַּהשִדְ ָרה וְֹלא נִ ְפסַּק הַּחּוט ֶׁ
וְֹלא ְלבֵית ֲחלָלֹו ,נִ ְ
שּלָּהַּ ,וחֲרּותָ ה בִידֵ י
שּנִקְבּו זֶׁה לְתֹוְך זֶׁה ,נִטַּל ַּהטְחֹול ,נִטְלּו ַּה ְכלָיֹות ,נִטַּל ֶׁלחִי הַּתַּ חְתֹון ,נִ ְטלָה ָהאֵם רחם הלידה ֶׁ
ֶׁ
ש ָמי ִם .ובאשר ַּהגְלּודָ ה ללא עור עליון ַּ ,רבִי ֵמאִיר ַּמ ְכשִירַּ ,ו ֲח ָכמִים ּפֹו ְסלִין:
ָ
בבלי חולין נד ע' א'
חמשה כלמעלה ,ושואל ,תא שמע מה' ועד עשרה
גמרא ,אתמר רבי יוחנן אמר אלו המנויות במשנה
ראוי לתשמיש לכן טמא ,ומדייק מאי לאו עשרה
הקודמת טרפות דוקא ,ור' שמעון בן לקיש אמר ,רק
כלמטה ,ודוחה לא עשרה כלמעלה ושואל תא שמע
אלו המנויות כאן כשרות דוקא ושואל במאי קא
הדקין שבכלי חרס הן החרסים וקרקרותיהן
מיפלגי? ועונה בדרב מתנא ,דאמר רב מתנא ,האי
ודופנותיהם אם הם יושבין ישר ויש להם שיווי
בוקא דאטמא בוכנת הירך דשף מדוכתיה שיצא
משקל בכוחות עצמם שלא מסומכין שיעורן כדי
ממקומו טרפה ,רבי יוחנן בשיטתו אמר אלו טרפות
להיקרא כלי בכדי להכיל שמן עבור סיכת תינוק
דווקא ,תנא טרפות ותנא זה הכלל וחזייה ובוחן לדרב
מתנא דאתיא בזה הכלל ,מאי טעמא דדמיא לנטולי
קטן ,ועד יכולת קיבול לוג ,ומדייק מאי לאו לוג
תנא אלו טרפות הני הוא דטרפה ,הא דרב מתנא שלא
כלמטה ועונה לא לוג כלמעלה ,ושואל תא שמע
בהמשך לאותו כלי שבור שיש לו שימוש דחוק
חסר כשרה ,ור' שמעון בן לקיש אמר ,אלו כשרות
אחר ,מלוג עד סאה ,ברביעית ומדייק מאי לאו סאה
דווקא ,תנא טרפות ותנא זה הכלל וחזייה ובוחן
כלמטה ,ודוחה לא סאה כלמעלה ,ושואל ,תא שמע,
לדרב מתנא דלא אתיא בזה הכלל ,ומסביר מ"ט לאו
מסאה ועד סאתים בחצי לוג ,מאי לאו סאתים
לנקובי דמיא ,ולא לפסוקי לניתוק דמיא ולנטולי נמי
כלמטה ,ועונה לא סאתים כלמעלה ושואל והתניא
לא דמיא ,תנא אלו כשרות ,הני הוא דכשרות הא דרב
מפורשות לוג כלמטה ,סאה כלמטה סאתים כלמטה,
מתנא טרפה ,וחוזר ,גופא ,אמר רב מתנא האי בוקא
ועונה התם כולם לחומרא ,דא"ר אבהו אמר רבי
דאטמא דשף מדוכתיה טרפה ,ורבא אמר כשרה ,ואי
יוחנן כל שיעורי חכמים להחמיר ,חוץ מכגריס של
איפסיק ניביה הגיד המחבר בין התחתון לעליון
כתמים מדם ,על בגדים תחתונים של אישה להקל,
טרפה ,והלכתא איפסיק נמי כשרה ,עד דמתעכלא
דיקא נמי שמחמירים בשיעורי דרבנן דקתני עלה
אתעכולי עד שנרקב ,במשנה ,עד כמה תחסר [וכו']:
דההיא חבל המחובר למיטה חמשה כלמעלה עשרה
אמר זעירי אתון בבבל דלא מיתחמי לכון שיעורא
כלמטה :במשנה ,ניטל הטחול כשרה :אמר רב עוירא
אינכם מכירים את האיסר האיטלקי שיעוריה בדינרא
משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טרפה,
קורדינאה והוי בגודל זהה כפשיטא זוטרתי ומשתכחא
ושואל ,מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר
ביני פשיטי אצל חלפני כספים דפומבדיתא ,אמר רבי
זבידא ,חותך אדם מעובר שבמעיה של פרה ונשאר
חנא פתוראה חלפן עילא מינאי הוה קאי ,בר נפחא
שם עד לאחר שחיטה מותר באכילה אבל חתך מן
ובעא מיני דינרא קורדינאה לשערי ביה טריפתא,
הטחול ומן הכליות ונשאר בפנים אסור באכילה,
כשנכס לחדרו ובעי למיקם מקמיה ,ולא שבקני ,אמר
ומדייק הא בהמה גופא שריא ,ועונה ,הוא הדין
לי ,שב בני ,שב ,אין בעלי אומניות רשאין לעמוד
דאפילו בהמה נמי אסירא ,איידי דתנא רישא מותר
מפני תלמידי חכמים בשעה שעסוקין במלאכתם,
באכילה תנא נמי סיפא אסור באכילה ,ואיבעית אימא
ושואל ולא ,והתנן כאשר העולים לירושלים מביאי
ניקב לחוד ונחתך לחוד ונחתך מותר :במשנה ניטלו
הביכורים לבית המקדש עברו בעיירות כל בעלי
הכליות :אמר רכיש בר פפא משמיה דרב ,לקתה
אומניות עומדים מפניהם ושואלין בשלומן ,ואומרין
בכוליא אחת ,טרפה ,אמרי במערבא והוא דמטאי
להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם בשלום ,ועונה,
לקותא התפשטה המחלה למקום חריץ ושואל
אמר רבי יוחנן מפניהם עומדין מפני תלמידי חכמים
והיכא מקום חריץ? ועונה לחיורא דתותי מתני עד
אין עומדין ,אמר רבי יוסי בר אבין בא וראה כמה
הפס הלבן במותן א"ר נחוניא שאילתינהו לכולהו
חביבה מצווה בשעתה ,שהרי מפניהם עומדין מפני
טרופאי מומחים לכשרות דמערבא ,ואמרו לי הלכתא
תלמידי חכמים אין עומדין ,ושואל ממאי בגלל
כרכיש בר פפא ,ולית הלכתא כרב עוירא (דרב
מצווה בשעתה? דילמא כדי שלא תהא נמצא מכשילן
עוירא נמי) לא אמרן אלא בקולשיה בצד הקלוש של
לעתיד לבא ,אמר רב נחמן ,אם נאמר שיעור כסלע
הכליה אבל בסומכיה אבל נפגע בצד הסמיך טרפה
הכוונה דינו כיתר מכסלע ,נאמר כאיסר דהיינו כיתר
ואי אישתייר ביה כעובי דינר זהב כשרה ,אמרי
מכאיסר ומדייק אלמא קסבר רב נחמן עד ולא עד
במערבא כל הפוסל בריאה כשר בכוליא ,שהרי נקב
בכלל ,ושואל איתיביה רבא לרב נחמן ,חבל היוצא
פסול בריאה וכשר בכוליא ,וכל שכן היכא דכשר
מן המטה עד חמשה טפחים טהור ואינו חלק מן
בריאה כשר בכוליא ,ושואל מתקיף לה ר' תנחומא
המיטה ,ומדייק מאי לאו חמשה כלמטה ,ועונה ,לא,
שפסולה ,וכבר העיד רבי אושעיא בנו של רבי יהודה
הבשם לפני רבי עקיבא משום רבי טרפון ,על הגלודה
שפסולה ,ואם נשתייר בו עור לא מקולף כסלע
כשרה ,ועונה אמר רב נחמן בר יצחק מאי לא נחלקו
לא עמד רבי מאיר במחלוקתו :וחוזר ,אמר מר אם
נשתייר בו כסלע כשרה ,ושואל היכא נשאר מן
העור? ועונה אמר רב יהודה אמר שמואל ,על פני
השדרה כולה ,ושואל ,איבעיא להו האם מספיק
דאריך וקטין ,דכי מצרף לה הוי כסלע? או דלמא
ברוחב סלע על פני השדרה כולה? ועונה תא שמע
דפריש רבי נהוראי משמיה דשמואל ,ברוחב כסלע
על פני כל השדרה כולה ,רבה בר בר חנה אמר יש
להוסיף עליו גם ראשי פרקים ,רבי אלעזר בן
אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי ינאי אמר ,צריך
שיישאר עור בריא כסלע על מקום טיבורו ,ושואל
בעי רבי ינאי בר' ישמעאל במצב הפוך ניטל מקום
השדרה וכולו קיים? או ,ניטל מקום טיבורו וכולו
קיים? או ניטלו ראשי פרקים וכולו קיים מאי? ועונה
בזה תיקו ,אמר רב ,כל העור כולו מציל בגלודה חוץ
מעור בית הפרסות ,ורבי יוחנן אמר אפילו עור בית
הפרסות נמי מציל ,ושואל בעא מיניה רבי אסי מרבי
יוחנן ,עור בית הפרסות מהו שיציל בגלודה? ועונה
אמר ליה מציל ,ושואל אמר ליה למדתנו רבינו אלו
שעורותיהן כבשרן ,עור בית הפרסות ,ועונה אמר
ליה אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה
למשנה זו דתניא ,השוחט את העולה להקטיר כזית
מעור של תחת האליה חוץ למקומו הקרבן פסול ,ואין
בו כרת ,ואם חשב לאוכלו חוץ לזמנו נעשה הקרבן
פיגול וחייבין עליו כרת ,אליעזר בן יהודה איש כפר
איבלים אמר משום רבי יעקב ,וכן היה רבי שמעון בן
יהודה (איש) [איש כפר] עיכוס אומר ,משום רבי
שמעון ,אחד עור בית הפרסות ואחד עור הראש של
עגל הרך ,ואחד עור של תחת האליה ,וכל שמנו
חכמים גבי טומאה אלו שעורותיהן כבשרן ,להביא
עור בית הבושת ,חשב להקטירו חוץ למקומו פסול
ואין בו כרת ,חשב חוץ לזמנו נעשה פיגול ואם
אכלו וחייבים עליו כרת:
וכללא הוא? והרי מוגלא דכשר בריאה ופסול
בכוליא ,והרי מים זכין דכשרים הכא והכא? ועונה,
אלא אמר רב אשי ,טרפות קא מדמית להדדי .זכור
היטב אין אומרים בטרפות זו דומה לזו ,שהרי חותכה
מכאן ומתה ,חותכה מכאן וחיתה ,ומים זכין כשרים
לא אמרן אלא דצילי צלולים אבל עכירי טרפה ,וכי
צילי נמי לא אמרן אלא דלא מסריח אבל מסריח
טרפה ,הכוליא שהקטינה בדקה גדי או כבשה עד
כפול ,בגסה עד כענבה בינונית( :ניטל לחי התחתון:
א"ר זירא לא שנו אלא שיכולה לחיות ,ומסביר על
ידי לעיטה והמראה בצינור למעיים אבל אינה יכולה
לחיות על ידי לעיטה והמראה טרפה) :במשנה ניטלה
האם הרחם שלה כשרה :תנא היא האם ,היא טרפחת
והיא שלפוחית :במשנה וחרותה מיובשת בידי שמים
כשרה :תנו רבנן איזוהי חרותה כל שצמקה ריאה
שלה בידי שמים ,כשרה ,הופחדה פחד גדול בידי
אדם וכתוצאה מך צמקה טרפה ,רבי שמעון בן
אלעזר אומר ,לא רק בידי אדם אף בידי כל הבריות,
ושואל איבעיא להו רבי שמעון בן אלעזר ארישא
קאי ולקולא וכשרה או אסיפא קאי ולחומרא
וטריפה? ועונה תא שמע ,דתניא חרותה בידי אדם
טרפה רבי שמעון בן אלעזר אומר אף בידי כל
הבריות ,ומספר רבה בר בר חנה הוה קאזיל
במדברא ,אשכח הנהו דיכרי קבוצת אילים דצמיק
ריאה דידהו ,אתא שאיל בי מדרשא ,אמרו ליה יש
לזה בדיקה בקייטא בקיץ בשיא החום אייתי משיכלי
חיורי כלים לבנים ומלינהו מיא קרירי ואנחינהו
לריאה מעת לעת אי הדרן בריין ,סימן בידי שמים
היא וכשרה ואי לא טרפה ,בסיתוא בחורף ,אייתי
משיכלי שיחומי כלים כהים ומלינהו מיא פשורי,
ואנחינהו מעת לעת ,אי הדרא בריא כשרה ,ואי לא
טרפה :במשנה הגלודה מופשטת עורה :תנו רבנן,
הגלודה רבי מאיר מכשיר ,וחכמים פוסלים ,וכבר
העיד אלעזר ספרא ויוחנן בן גודגדא על הגלודה
שפסולה לקרבן ,אמר רבי שמעון בן אלעזר חזר בו
רבי מאיר ,ומדייק מכלל דלרבי שמעון בן אלעזר
פליג רבי מאיר בגלודה ,ושואל והתניא אמר רבי
שמעון בן אלעזר לא נחלקו ר"מ וחכמים על הגלודה
משנה ג'
(ג) ְואֵּלּו ט ְֵרפֹות בָעֹוף ,נְקּובַּת ַּה ֵּושֶׁטּ ,פְסּוקַּת קרועת ַּהג ְַּרג ֶֶׁׁרתִ ,הכְתָ ה ֻחלְדָ ה עַּל ר ֹאשָּה בשיניה מָקֹום שֶׁעֹושֶׁה אֹותָּה
ט ְֵרפָה ,נִקַּב ַּה ֻקו ְר ְקבָן ,נִקְבּו המעיים הַּדַּ קִין .נָ ְפלָה לָאּור ְונֶׁ ְחמְרּו נצלו באש ְבנֵי ֵמעֶׁיהָ ,אִם י ְֻרוקִיםּ ,פְסּולִין .אִם
שהֲתָ ה ֵמעֵת ָלעֵת ואחר כך
אֲדֻ ו ִמיםְ ,כש ִֵרים .דְ ָרסָּה אדם ּ ,וט ְָרפָּה בַּכ ֹתֶׁ ל ,אֹו ש ִֶׁר ְצצַּתָ ה ְב ֵהמָה ,עוף חולה ּו ְמפ ְַּר ֶׁכסֶׁתְ ,ו ָ
ש ָחטָּהְ ,כש ֵָרה:
ּו ְ
בבלי חולין נו' ע' א'
מבצבץ האוויר ועולה טרפה ,ואם לאו כשרה,
ֹאשּה רב ושמואל ולוי
גמרא ִהכְ תָ ה חֻּ לְ דָ ה עַ ל ר ָ
ושואל ,הניחא למאן דאמר עד דמנקיב גם קרמא
דאמרי ,מכניס ידו לפנים הפה ובודק בלחיצה אם
כנגדן בעוף ,יתר עליהן עוף נשבר העצם אע"פ שלא
ניקב קרום של מוח ,ועונה אמר ליה התם בעוף של
מים הואיל ואין לו קרום ,ושואל אין לו קרום ס"ד?
ועונה אלא אימא הואיל וקרומו רך ,רב שיזבי בדיק
בשימשא מול השמש רב יימר בדיק במיא ,רב אחא
בר יעקב בדיק בגילא דחיטתא בחוד המחט אמר רב
שיזבי הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין :במשנה,
נפלה לאור :אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן
יהושע ,שיעור ירוקתן כשיעור נקובתן ,מה נקובתן
במשהו אף ירוקתן במשהו ,ושואל בעא מיניה רב
יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי מרבי יהושע בן לוי
הוריקה כבד כנגד בני מעיים מהו? ועונה אמר ליה
טרפה ,ושואל ולא יהא אלא כאילו ניטלה? ועונה
אמר רבא כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעיים בידוע
שנפלה לאור ונחמרו בני מעיים וטרפה :ומספר רבי
יהושע בן לוי הויא ליה ההיא תרנגולת שהיו אי אלה
סימנים שנחרכה באש שדריה לקמיה דר' אלעזר
הקפר בריבי ,א"ל ירוקין הוו ואכשרה ,ושואל והאנן
תנן ירוקין פסולין? ועונה לא אמרו ירוקין פסולין
אלא בקורקבן בלב ובכבד ,תניא נמי הכי ,באלו בני
מעיים אמרו ,בקורקבן בלב ובכבד ,ומספר ,רבי
יצחק בר יוסף הוה ליה ההוא תרנגולתא עם אותו
סיפור שדרה לקמיה דרבי אבהו וא"ל אדומין הוו
וטרפה ,ושואל והאנן תנן אדומין כשרים? ועונה
אמר ליה אדומין שהוריקו וירוקין שהאדימו טרפה,
לא אמרו אדומין כשרים אלא בלב בקורקבן ובכבד,
אמר רב שמואל בר חייא אמר רבי מני ,אדומין
שהוריקו ושלקן במים חמים וחזרו והאדימו ,כשרין,
ומסביר מאי טעמא קוטרא עייל בהו העשן שבלעו
השפיע עליהן ,אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נאמר,
אדומין שלא הוריקו ושלקן והוריקו טרפה? ומסביר
מאי טעמא איגלאי בהתייהו נגלה בושתם אמר רב
אשי ,הלכך לא ליכול אינש תרנגולת חרוכה אלא
בשלקא ,ודוחה ולא היא ,אחזוקי ריעותא לא
מחזקינן :במשנה דרסה וטרפה בכותל :א"ר אלעזר
בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר בר' ינאי אחת זו ואחת
זו צריכה בדיקה:
תתאה אלא למאן דאמר טריפה אם אינקיב קרום
עילאה אף על גב דלא אינקב תתאה ,ניחוש דלמא
עילאה אינקיב תתאה לא אינקיב ,ועונה אי איתא,
דאינקיב עילאה ,תתאה אגב רוככיה כאשר ילחץ על
החיך מיפקע פקע ויתפרץ אמר זעירי ,אין בדיקה
לנשיכת לחולדה מפני ששיניה דקות ,ושואל ,וכי
שיניה דקות מאי הוי? ועונה אמר רב אושעיא מפני
ששיניה דקות ועקומות ,כי סליק רב אושעיא
לנהרדעא שלח להו ,דברים שאמרתי לפניכם טעות
הן בידי ,ברם כך אמרו משמיה דרבי שמעון בן
לקיש ,בודקין לחולדה ביד ,אבל לא במסמר ,ורבי
יוחנן אמר אף במסמר ,וחלוקים ובפלוגתא דר"י ורבי
נחמיה ,חד בדיק בידא ,וחד בדיק במחטא ,מאן דבדיק
בידא אמר ליה למאן דבדיק במחטא ,עד מתי אתה
מכלה ממונן של ישראל וקורע את קרום המוח אמר
ליה מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא ,עד מתי
אתה מאכיל לישראל נבלות? ושואל נבלות והא
שחוטה היא? ועונה נכון תתקן אלא טרפות ,שמא
ניקב קרום של מוח ,תסתיים ועכשיו נוכיח דרבי
יהודה הוא דבדיק בידא ,דתניא רבי שמעון בן אלעזר
אומר משום רבי יהודה ,בודקין לחולדה ביד אבל לא
במסמר ,נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של
מוח ,תסתיים ,ושואל הא גופא קשיא ,אמרת ,בודקין
לחולדה ביד אבל לא במסמר ,אלמא אית ליה
בדיקותא ,והדר תני נשבר העצם אף על פי שלא ניקב
קרום של מוח ,אלמא לית ליה בדיקותא? ועונה
סיפא אתאן לעוף של מים הואיל ואין לו קרום,
ושואל אין לו קרום סלקא דעתך? ועונה אלא הואיל
וקרומו רך ויקרע בבדיקה ,אמר ליה רב נחמן לרב
ענן מר אמר שמואל בדיק בידא ומכשר ,והונא חברין
אמר רב בדיק בידא ומכשר ,ושואל והתני לוי,
טרפות שמנו חכמים בבהמה ,כנגדן בעוף ,יתר עליהן
עוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח ,
ועונה אמר ליה ההוא בעוף של מים ,הואיל ואין לו
קרום ,ושואל אין לו קרום ס"ד? ועונה אלא הואיל
וקרומו רך ,ומספר ,ההיא תרנגולתא דהואי בי רב
חנא שדרה לקמיה דרב מתנא ,ובמצב נשבר העצם
ולא ניקב קרום של מוח הואי ,ואכשרה רב מתנא,
ושואל א"ל והתני לוי ,טרפות שמנו חכמים בבהמה
משנה ד'
שּנִסְדָ קָה פחות ממחציתה ִ ,הכְתָ ה
(ד) ְואֵּלּו עוד נוספות ְכשֵרֹות בָעֹוף ,נִ ְקבָה ַּהג ְַּרג ֶֶׁׁרת ביחס מתאים לגודלה אֹו ֶׁ
ֻחלְדָ ה עַּל ר ֹאשָּה מָקֹום שֶׁאֵ ינֹו עֹושֶׁה אֹותָ ּה ט ְֵרפָה רחוק מן המוח ,נִקַּב ַּהזֶׁפֶׁק הוושט המורחב ַּ .רבִי אֹומֵרֲ ,אפִּלּו נִטַּל.
יָצְאּו ְבנֵי ֵמעֶׁי ָה וחזרו מעצמם וְֹלא נִקְבּו ,נִשְתַּ בְרּו גַּּפֶׁי ָה במרוחק מן הריאה ,נִשְתַּ בְרּו ַּרגְלֶׁיהָ ,נִמ ְְרטּו ְכנָפֶׁי ָה מן
הנוצות ַּ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵר ,אִם נִ ְטלָה הַּּנֹוצָה הפלומית הדקהּ ,פְסּולָה:
בבלי חולין נו' ע' ב'
גמרא תנו רבנן ,מעשה ברבי סימאי ורבי צדוק
שהלכו לבית דין הגדול לעבר שנה בלוד ,ושבתו
שבת ,בדרכם באונו ,והורו בטרפחת אשכול הביצים
כרבי בזפק ,ושואל מה היה שם איבעיא להו הורו
בטרפחת לאיסורא ,כרבי בזפק להתירא ,או דילמא
הורו בטרפחת להתירא ,כרבי בזפק ,אבל כרבי בזפק
לא סבירא להו? ועונה תיקו ,אמר רבה ואיתימא רבי
יהושע בן לוי ,גגו מקום כניסת המזון של זפק נידון
כוושט ,ושואל היכא עד כמה? ועונה אמר רב ביבי
בר אביי כל שנמתח עמו :במשנה יצאו בני מעיה:
אמר רבי שמואל בר רב יצחק לא שנו אלא חזר כמו
שהיה שלא היפך בהן ,אבל היפך בהן טרפה ,דכתיב
דברים לג' (ו) הַ לְ י ֹהוָה ִתגְ ְמלּו זֹאת עַ ם נָבָ ל וְֹלא חָ כָם
הֲלוֹא הּוא ָאבִ יָך קָ נֶָך הּוא ָעשְָך ַּוי ְכֹונֲנֶָׁך :מלמד שברא
הקב"ה כונניות באדם ,שאם נהפך אחת מהן אינו
יכול לחיות ,תניא היה רבי מאיר אומר" ,הוא עשך
ויכוננך" כרכא בית ישראל דכולה ביה ,ממנו כהניו,
ממנו נביאיו ,ממנו שריו ,ממנו מלכיו ,שנאמר זכריה
י' (ד) ִממֶּׁנּו ִפּנָה ִממֶּׁנּו י ָתֵ ד ִממֶ ּנּו קֶ ֶשת ִמלְ חָ מָ ה ִממֶ ּנּו
יֵׁצֵׁ א כָ ל נ ֹוגֵׁש י ְַחדָ ו :ומספר ההוא ארמאה דחזייה
לההוא גברא דנפל מאיגרא לארעא ,פקעיה נקרע
כרסיה ונפוק ויצאו מעייניה ,מה עשה אתייה לבריה
הקטן וכאילו ושחטיה קמיה באחיזת עינים והעמדת
פנים ,נבהל ונבעת החולה אינגיד ואיתנח ונאנח עול
למעייני חזרו המעיים למקומם וחייטיה ותפר
לכרסיה :במשנה נשתברו רגליה :ומספר ההוא צנא
סל של ציפורי דאינקורי שנפלו דאתיא לקמיה דרבא
בדקיה רבא ,בצומת מקום התחברות הגידין,
ואכשריה אמר רב יהודה אמר רב ,שמוטת יד בבהמה
כשרה (שמוטת ירך בבהמה טרפה) שמוטת ירך בעוף
טרפה שמוטת גף בעוף טרפה שלא כבהמה ,ומסביר
חיישינן שמא ניקבה הריאה ,ושמואל אמר תיבדק,
וכן אמר רבי יוחנן תיבדק ,חזקיה אמר אין ריאה
לעוף ,ורבי יוחנן אמר יש לו ,וישנה ונראית כעלה
של וורד בין אגפים ,ושואל ומה שאמר חזקיה מאי
אין ריאה לעוף אילימא דלית ליה כלל ,והא קא חזינא
דאית ליה? ועונה אלא דלא מיטריף ביה ,ושואל
והתני לוי ,טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף,
יתר עליהן עוף נשבר העצם הראש אע"פ שלא ניקב
קרום של מוח ,ועונה אלא אין לו לא חשש אם
לינפל ולא חשש אם ליחמר ושואל מאי טעמא ועונה,
אמר רב חנה הואיל ורוב צלעותיה המאונכות מגינות
עליה ,ושואל והא מדאמר רבי יוחנן ,יש לו וישנה
כעלה של וורד בין אגפיים ,מכלל דחזקיה סבר דלית
ליה כלל ,ועונה אלא אמרי במערבא משמיה דר' יוסי
ברבי חנינא מדבריו של בריבי חזקיה ניכר שאינו
בקי בתרנגולין ואוכל בשר בהמה ,אמר רב הונא
אמר רב ,שמוטת ירך בעוף כשרה ,ושואל א"ל רבה
בר רב הונא לרב הונא ,והא רבנן דאתו מפומבדיתא
אמרו ,רב יהודה משמיה דרב אמר ,שמוטת ירך בעוף
טרפה ועונה אמר ליה ברי ,נהרא נהרא ופשטיה וכל
אחד ינהג כמנהג מקומו אזל רבי אבא אשכחיה לרב
ירמיה בר אבא דקא בדיק בצומת הגידין ,ושואל
אמר ליה למה ליה למר כולי האי? והא רב הונא אמר
רב שמוטת ירך בעוף כשרה ,ועונה אמר ליה אנא
מתניתין ידענא ,בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה
ולמטה כשרה ,מן הארכובה ולמעלה פסולה ,וכן
שניטל צומת הגידין ,ואמר רב עלה ,וכן בעוף ,ושואל
אי הכי קשיא דרב אדרב? אישתיק ,אמר ליה דלמא
שני לה בין שמוטה לחתוכה? א"ל ואת מפרשת
שמעתתיה דרב על פי סברתך? בפירוש אמר רב,
שמוטה כשר' חתוכה פסולה ,ואל תתמה שהרי כבר
אמרו אין לדמות דבר לדבר שהרי חותכה מכאן ומתה
חותכה מכאן וחיתה ,ומספר דבר דומה כי סליק ר'
אבא אשכחיה לרבי זירא דיתיב וקאמר ,אמר רב
הונא אמר רב ,שמוטת ירך בעוף טרפה ,אמר ליה,
חיי דמר מיומא דסליק מר להכא מאז באת הוה לן
פתחון פה וקשרים מצוינים קמיה דרב הונא,
ושאילניה ,ואמר לן ,שמוטת ירך בעוף כשירה,
ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב וקא בדיק
בצומת הגידין ,ואקשי ליה לא סבר לה מר הא דאמר
רב הונא אמר רב שמוטת ירך בעוף כשרה? א"ל אנא
מתניתין ידענא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה
ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה וכן שניטל
צומת הגידין ,ואמר רב עלה וכן בעוף ,ואמרי ליה אי
הכי קשיא דרב אדרב? אישתיק ,ואקשי ליה ודלמא
שני ליה לרב בין שמוטה לחתוכה ,ואמר לי ואת
בחוצפתך מפרשת שמעתיה דרב ,בפירוש אמר רב
שמוטה כשרה חתוכה פסולה ושואל ואת מה בידך?
ועונה הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב ,שמוטת
ירך בעוף טרפה ,וכן אמר ר' יעקב בר אידי אמר רבי
יוחנן ,שמוטת ירך בעוף טרפה ,ואמר ר' יעקב בר
אידי אילמלי הוה רבי יוחנן באתרא דאורו בה
חברוותא להתירא ,לא פרכיס לא היה מהסס דאמר
רבי חנינא אמר רבי שמוטת ירך בעוף כשרה,
ותרנגולת היתה לו לרבי חנינא שנשמטה ירך שלה
והביאה לפני רבי ,והתירה לו ,ומלחה רבי חנינא
שלא תירקב ,והוה מורי מלמד בה בהדגמה הלכה
לתלמידים ,זה התיר לי רבי ,זה התיר לי רבי ,ומסכם
ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דשאל
רבי יוסי בן נהוראי את ר' יהושע בן לוי ,קדירת קנה
בכמה? אמר לו משנה שלמה שנינו עד כאיסר
האיטלקי ,אמר לו ,והלא רחל אחת היתה בשכונתנו
שנקדר קנה שלה ועשו לה קרומין צינורות מלכותיים
של קנה וחיתה ,ושואל אמר לו ועל דא את סמיך?
והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה,
ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה
ירך שלה ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה ,אלא מאי
אית לך למימר ,מן הסתם תוך י"ב חדש הוה ,הכא
נמי תוך י"ב חדש הוה ,אמרו עליו על רבי שמעון בן
חלפתא שעסקן בוחן ומאמת בדברים היה ,והיה
עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה ,שהיה רבי
יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה ,ותרנגולת
היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה
פלומה שלה והניחה בתנור ,וטלה עליה במטלית עור
של טרסיים וגידלה נוצות דקות על כנפיים האחרונים
יותר מן הראשונים ,ושואל ודלמא קסבר רבי יהודה
טרפה משבחת ,ודוחה אם כן במידי דמיטרפא בה
הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים?
ועכשיו מספר מאי עסקן בדברים היה רבי שמעון בן
חלפתא א"ר משרשיא ,דכתיב משלי שלמה ו' (ו) לְֵך
אֶׁל נְ ָמלָה ָעצֵל ְראֵה דְ ָרכֶׁי ָה ַּו ֲחכָם(:ז) ֲאשֶׁר אֵין לָּה
ָק ִצין שֹטֵר ּומֹשֵל(:ח) תָ כִין ַּב ַּקי ִץ ַּל ְחמָּה ָאגְ ָרה בַ קָ ִציר
מַ אֲ כָ לָּה :אמר איזיל איחזי אי ודאי נכון הוא דלית להו
מלכא מה עשה אזל בתקופת תמוז ,פרסיה לגלימיה
אקינא דשומשמני והצל את המקום נפק אתא חד
מינייהו לבחון את מזג האוויר אתנח שם ביה
סימנא ,על חזר לקן אמר להו לחבריו הנמלים נפל
טולא יש צל נפקו כולם ואתו ,דלייה הסיר לגלימיה,
נפל שמשא ,נפלו עליה וקטליה ,אמר רבי שמעון בן
חלפתא שמע מינה לית להו מלכא ,דאי אית להו
הרמנא חוק וסדר ,שפוט דמלכא לא ליבעו ? ושואל
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ,ודלמא מלכא
הוה בהדייהו בחוץ בשמש ? א"נ ,הרמנא דמלכא
מוכן היה להם הוו נקיטי וכך נהגו ,אי נמי בין מלכא
למלכא הוה וההפקרות שלטה ,דכתיב ,שופטים יז'
(ו) ַּביָמִים ָההֵם אֵין ֶׁמלְֶׁך ְביִש ְָראֵל אִיש ַּהיָשָר ְבעֵינָיו
י ַּ ֲעשֶׁה :ועונה ומסכם אלא סמוך אהימנותא דשלמה
המלך ,אמר רב הונא ,סימן לטרפה מוות תוך י"ב
חדש ,ושואל מיתיבי ,סימן לטרפה כל שאינה יולדת,
רבן שמעון בן גמליאל אומר משבחת והולכת בידוע
שהיא כשרה ,מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה,
רבי אומר סימן לטרפה שלשים יום ,ושואל אמרו לו
והלא הרבה מתקיימות שתים שלש שנים ,ועונה
מחלוקת תנאי היא דתניא ובגלגלת (עד) שיש בה
נקב אחד ארוך אפילו נקבים הרבה מצטרפים למלא
מקדח ,א"ר יוסי בן המשולם ,מעשה בענבול באחד
שנפחתה גלגלתו ,ועשו לו הרופאים המקומיים
חידוק של קרויה דלעת יבשה וחיה ,אמר לו ר'
שמעון בן אלעזר משם ראיה ,המקרה הזה באמצע
ימות החמה היה וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד
מת ,אמר רב אחא בר יעקב הלכה טרפה יולדת
ומשבחת ,אמר אמימר הני ביע ביצי תרנגולת
דטרפה ,היוצאים מן שיחלא קמא אסירא ,מכאן
ואילך המאוחרים הוה ליה ,זה תרנגול וזה תרנגולת
גורם ומותר ,ושואל איתיביה רב אשי לאמימר,
ושוין בביצת טריפה שאסורה מפני שגדלה באיסור,
ועונה התם בדספנא מארעא שלא היה לה שותף,
ושואל ולמה תירוץ זה ולישני ליה בשיחלא קמא?
ועונה אם כן גדלה? גמרה מיבעי ליה ,ושואל אלא
הא דתנן בכור ולד טרפה ר' אליעזר אומר לא יקרב
לגבי מזבח ,ור' יהושע אומר יקרב ,במאי קא מיפלגי?
ועונה בשנטרפה ולבסוף עיברה ,ר' אליעזר סבר זה
וזה גורם אסור ,ורבי יהושע סבר זה וזה גורם מותר,
ושואל אי הכי אדמיפלגי לגבוה להקריב כקרבן על
המזבח ליפלגו לאכילה להדיוט ,ועונה להודיעך כחו
דר' יהושע ,דאפילו לגבוה נמי שרי ,ושואל וליפלגו
להדיוט להודיעך כחו דרבי אליעזר דאפילו להדיוט
נמי אסור ,ועונה להודיע כח דהיתרא עדיף ליה,
ושואל ולמה ומודים בביצת טרפה שאסורה ? ועונה
בדספנא מארעא בלתי מוזרעת דחד גורם הוא ,רב
אחא סבר לה כרב אחא בר יעקב ומתני לה לדאמימר
כדאמרן ,רבינא לא סבר לה כדרב אחא בר יעקב
ומתני לה לדאמימר בהאי לישנא ,אמר אמימר הני
ביעי דספק טרפה דשיחלא קמא משהינן להו אי הדרה
וטענה שריין ,ואי לא אסירן ,ושואל איתיביה רב
אשי לאמימר ומודים בביצת טרפה שאסורה מפני
שגדלה באיסור? ועונה אמר ליה התם בדשיחלא
קמא ,ושואל אם כן גדלה? גמרה מבעי ליה ,ועונה,
תני גמרה ,ושואל אלא הא דתנן ,ולד טרפה ר'
אליעזר אומר לא יקרב לגבי מזבח ר' יהושע אומר
יקרב ,ושואל במאי קא מיפלגי? ועונה כשעיברה
ולבסוף נטרפה ,ומסביר רבי אליעזר סבר עובר ירך
אמו הוא ,ור' יהושע סבר עובר לאו ירך אמו הוא,
ושואל אי הכי אדמיפלגי לגבוה ליפלגו להדיוט,
ועונה להודיעך כוחו דרבי יהושע ,ושואל וליפלגו
בהדיוט להודיעך כחו דרבי אליעזר? ועונה ,כוח
דהיתירא עדיף ליה ,ומודים ודאי בביצת טריפה
שאסורה בדשיחלא קמא ,ושואל מאי טעמא? ועונה
גופה היא ,והלכתא בזכר כל שנים עשר חדש ,בנקבה
כל שאינה יולדת ,אמר רב הונא כל בריה שאין בו
עצם אינו מתקיים י"ב חדש ,אמר רב פפא שמע מינה
מדרב הונא הא דאמר שמואל קישות שהתליע
סבר מר בר רב אשי לאכשורה ,ושואל אמר ליה רב
אושעיא אטו כולהו בחדא מחיתא מחתינהו באותו
אריג נארג? היכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא
אתמר ,העיד נתן בר שילא רב טבחיא דציפורי לפני
רבי על שני בני מעים היוצאין מן הבהמה כאחד
שהיא טרפה ,וכנגדן בעוף כשרה ,במה דברים
אמורים שיוצאין בשני מקומות נפרדים אבל יוצאין
במקום אחד וכלין עד כאצבע כשרה ,פליגי בה רב
אמי ורב אסי חד אמר הוא דהדרי וערבי מתחברים
ביציאה וחד אמר אף על גב דלא הדרי וערבי,
ושואל בשלמא למאן דאמר הוא דהדרי וערבי היינו
דקתני עד כאצבע ,אלא למאן דאמר אף על גב דלא
הדרי וערבי מאי עד כאצבע? ועונה עד כאצבע
מלמטה :במשנה ,ר' יהודה אומר אם ניטלה הנוצה
פסולה :אמר רבי יוחנן ר' יהודה ור' ישמעאל אמרו
דבר אחד ,ר' יהודה הא דאמרן ,ר' ישמעאל דתנן ,רבי
ישמעאל אומר הנוצה מצטרפת לשיעור כזית
במחשבת פיגול ,ודוחה ,אמר רבא דילמא לא היא,
עד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא אלא לענין טרפה
דליכא מידי דמגין עליה ,אבל לענין איפגולי כרבנן
סבירא ליה ,ועד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם
אלא לענין מחשבה איפגולי ,אבל לענין טרפה
במציאות אגוני לא מגין:
באיביה בעודה על האדמה אסורה ,הני תמרי דכדא
המונחים לשימור לבתר תריסר ירחי שתא ,שריין
שהתולעים הישנים כבר מתו והחשדים לא יצאו מן
הפרי ,אמר רב ,לית בקא זבוב יותר מן בר יומא,
ולית דידבא יתוש יותר מן בת שתא ,ושואל אמר
ליה רב פפא לאביי ,והא אמרי אינשי פתגם ידוע ,
שב שני אימרא בקתא מבקא ,דאמרה ליה חזיתיה
לבר מחוזא דסחא במיא וסליק ,ואיכרך בסדינין
ואותיבת עליה ומצת דמו מיניה ולא הודעת לי כלום,
ועונה א"ל וליטעמיך הא דאמרי אינשי שיתין מני
פרזלא תלו ליה לבקא בקורנסיה ,מי איכא איהו
גופיה כמה הוי ,אלא ,במני דידהו במידות שלו וביחס
אליו הכא נמי בשני דידהו וביחס אליו ,תנן התם,
בהמה שילדה בכור בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא
שלש ה"ז מום ,אמר רב הונא לא שנו אלא שחסר
ויתר ביד ברגל קדמית ,אבל חסר ויתר ברגל אחורית
טרפה נמי הויא ,ומסביר מאי טעמא ,כל יתר כנטול
דמי ,ומספר ההיא חיותא דהוה לה תרתי סניא דיבי
מעי עיוור אייתוה לרבינא וטרפה מדרב הונא ,ואי
שפכן להדדי כשרה ,ההיא גובתא קנה או ווריד
דהוה נפקא מבי כסי להובלילא להמסס סבר רב אשי
למיטרפה א"ל רב הונא מר בר חייא לרב אשי ,כל
הני חיוי כשנולדו מן ברייתא ,הכי אית להו ככה
נולדים ,ההוא גובתא דהוה מעברא מבי כסי לכרסא,
משנה ה'
שנֶׁת שנכנס עשן לגופהְ ,ו ַּה ְמ ֻצּנֶׁנֶׁת מקורְ ,ושֶָׁא ְכלָה ה ְַּרדּו ְפי ִהמזיק לבריאותה,
(ה) בהמה או עוף אֲחּוזַּת הַּדָ םְ ,ו ַּה ְמ ֻע ֶׁ
ש ִהכִישָּה נָחָש,
ששָתְ תָ ה ַּמי ִם ה ָָרעִיםְ ,כש ֵָרהָ .א ְכלָה סַּם ַּה ָמוֶׁת הממית בני אדם אֹו ֶׁ
ְושֶָׁא ְכלָה צֹוַאת תַּ ְרנְגֹולִים ,אֹו ֶׁ
ֲסּורה מִשּום ַּס ָכנַּת נְפָשֹות:
מֻתֶׁ ֶׁרת מִשּום ט ְֵרפָהַּ ,וא ָ
בבלי חולין מח' ע' ב'
אבהו בדידי הוה עובדא ,ואכלי משקל חד תקלא
גמרא אמר שמואל הלעיטה חלתית חריפה טרפה,
חלתיתא ואי לא דיתבי מיד במיא קרים לצנן את
ומסביר מ"ט דמינקבה מחוררים להו למעיינה,
גופי מישתלח משכאי היה עורי מתקלף וקיימתי
ושואל ,מתיב רב שיזבי ,אחוזת הדם ,והמעושנת,
ושאכלה הרדופני ,ושאכלה צואת תרנגולים ושתת
בעצמי דברי קהלת ז' (יב) כִ י בְ צֵׁ ל הַ חָ כְ מָ ה בְ צֵׁ ל
מים הרעים הלעיטה תיעה חלתית ופלפלין חריפים
הַ כָסֶ ף וְ י ְִתרוֹן ַדעַ ת ַּה ָח ְכמָה תְ ַּחי ֶׁה ְב ָעלֶׁיהָ :אמר רב
אכלה סם המוות כשרה ,אבל הכישה נחש או
יוסף האי מאן דאכיל שיתסרי ביעי ביצים וארבעי
שנשכה כלב שוטה מותרת משום טרפה,ואסורה
אמגוזי אגוזים ושבע בוטיתא דפרחי ,ושתי רביעתא
משום סכנת נפשות ,ושואל קשיא חלתית אחלתית,
דדובשא בתקופת תמוז ,אליבא ריקנא מתעקר תליא
קשיא סם המות אסם המות ועונה חלתית אחלתית
דליביה וורידי הלב ,ומספר ,ההוא בר טביא צבי קטן
לא קשיא ,כאן בעלין כאן בקרטין גרעינים סם המות
דאתא לבי ריש גלותא ,דהוה מפסק כרען בתרייתא
רגליה האחוריות בדקיה רב בצומת הגידין ,ואכשריה,
אסם המות גם לא קשיא ,הא שאכלה סם דידה ,הא
סבר רב בעצמו למיכל מיניה ,באומצא בבישול קל
שאכלה סם רעיל דאדם ,ושואל סם המות דבהמה
א"ל שמואל לא חייש מר לניקורי נחש? א"ל רב מאי
היינו הרדופני? ועונה ,יש תרי גווני סם המות,
תקנתא ,ועונה נותביה בתנורא דאיהו בדיק נפשיה
ומברר ,מאי תיעה? ועונה אמר רב יהודה עיקרא
וכך עשו אותביה התפורר נפל תילחי תילחי ,קרי
דמרירתא שורשים מרים ,אמר רב יהודה האי מאן
שמואל עליה דרב משלי יב' (כא) ֹלא י ְ ֻאּנֶׁה ַּלצַּדִ יק כָל
דאכל משקל תלתא תקלי חלתית אליבא ריקנא על
ָאוֶׁן ְּור ָשעִ ים מָ לְ אּו ָרע :קרי רב עליה דשמואל,
קיבה ריקה מישתלח משכיה מתקלף לו עורו אמר ר'
ּופ ְש ֵׁרּה אֱמַ ר:
חֶ לְ ִמי ִדי ֲחזֵׁית ִ
מדניאל ד' ( ו) בֵׁ לְ ְט ַשאצַ ר ַרב חַ ְרטֻּ מַ יָא ִדי אֲ נָה י ְִדעֵׁ ת
ישין בָ ְך ְוכָל ָרז לָא ָאנֵס לְָך חֶ ְזוֵׁי
ִדי רּוחַ ֱאל ִָהין קַ ִד ִ
משנה ו'
ַּתֹורהְ ,וסִי ָמנֵי הָעֹוף ֹלא נֶׁ ֱאמָרּוֲ .אבָל ָאמְרּו ֲח ָכמִים ,כָל עֹוף
(ו) סִי ָמנֵי ְב ֵהמָה ְו ַּחי ָה הכשרים והאסורים נֶׁ ֶׁאמְרּו מִן ה ָ
שי ֶׁש לֹו ֶׁא ְצבַּע י ְתֵ ָרה אחורניתְ ,וזֶׁפֶׁק צמוד לוושטְ ,וק ְֻר ְקבָנֹו נִ ְקלָף ,טָהֹור.
הַּדֹו ֵרס הטורף ומרים את טרפוָ ,טמֵא .כ ֹל ֶׁ
ַּרבִי ֱאלִי ֶׁעזֶׁר ב ְַּרבִי צָדֹוק אֹומֵר ,כָל עֹוף הַּחֹולֵק אֶׁת ַּרגְלָיו לשני קבוצות אצבעותָ ,טמֵא:
בבלי חולין נט' ע' א'
הכלל את הערוד ,ושואל ערוד לאו אמרת איכא
גמרא ,תנו רבנן ,אלו הן סימני בהמה ויקרא יא (ו)
ערוד ,איכא נמי מינא אחרינא דדמיא לערוד ,ועונה
ְוכָל ְב ֵהמָה ַּמפ ְֶׁרסֶׁת ּפ ְַּרסָה וְ שֹסַ עַ ת ֶשסַ ע ְשתֵׁ י ְפ ָרסוֹת
גמירי קבלה בידינו מן החכמים הקדומים דליכא,
מַ ֲעלַת ג ֵָׁרה בַ בְ הֵׁ מָ ה אֹתָ ּה תֹאכֵׁלּו :כל בהמה שמעלת
ומברר ,והיכא בודק את הבשר ,ועונה ,אמר אביי
גרה ,בידוע שאין לה שינים למעלה ,וטהורה ,ושואל
וכללא הוא? והרי גמל דמעלה גרה הוא ואין לו
ואיתימא רב חסדא ,בכנפי העוקץ באזור הזנב:
שינים למעלה ,וטמא? ועונה ,גמל ניבי עצם לסת
במשנה,סימני חיה :תנו רבנן אלו הן סימני חיה,
אית ליה ,ושואל והרי בן גמל דניבי נמי לית ליה,
ושואל למה סימנים חיה בכלל בהמה היא לסימנין?
ותו הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן ,ויש להן שינים
ועונה ,אמר רבי זעירא להתיר חלבה של חיה לאכילה
למעלה וטמאין? ועוד שאלה נוספת שינים מי כתיבי
והכי קאמר ,אלו הן סימני חיה שחלבה מותר ,כל
שיש לה קרניים וטלפיים ,רבי דוסא אומר ,אם יש
באורייתא? ועונה ,אלא הכי קאמר ,כל בהמה שאין
לה קרנים אי אתה צריך לחזור על טלפיים ,יש לה
לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת
טלפיים אינם סימן מובהק צריך אתה לחזור על
פרסה וטהורה ,ושואל וליבדוק בפרסותיה? ועונה
כגון שהיו פרסותיה חתוכות ,וכדרב חסדא ,דאמר רב
קרניים ,וחיה הנקראת וקרש ,אע"פ שאין לו אלא
חסדא ,היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה
קרן אחת מותר ,ושואל ,כללא הוא? והרי עז דיש לו
חתוכות ,בודק בפיה אם אין לה שינים למעלה בידוע
קרנים וטלפים וחלבו אסור ,ועונה קרניים כרוכות
שהיא טהורה ,שוחט ואוכל ,אם לאו ,בידוע שהיא
של שכבות בעינן ,ושואל והרי שור דכרוכות וחלבו
טמאה ,ובלבד שיכיר את היוצא מן הכלל את גמל,
אסור? ועונה גם חרוקות מעוגלות בעינן ,ושואל
ושואל גמל ניבי אית ליה ,ועונה ,אלא ובלבד שיכיר
והרי עז דחרוקות וחלבו אסור ועונה גם מפוצלות
בן גמל ,ושואל לאו אמרת איכא בן גמל כמותו וודאי
בעינן ,ושואל והרי צבי דאין קרניו מפוצלות וחלבו
איכא נמי מינא אחרינא דדמי לבן גמל? ועונה לא
מותר ,ועונה חדורות דוקרניות בעינן ,ומסכם הלכך
ס"ד ,דתני דבי ר' ישמעאל שם (ז) (ד) אַ ְך אֶ ת זֶה ֹלא
היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא חלבו מותר ,
ּוממַ ְפ ִרסֵׁ י הַ פַ ְרסָ ה אֶׁת ַּה ָגמָל כִי
תֹאכְ לּו ִממַ ֲעלֵׁי הַ ג ֵָׁרה ִ
היכא דלא מיפצלא בעינן כרוכות חדורות וחרוקות,
ַּמ ֲעלֵה ג ֵָרה הּוא ּופַ ְרסָ ה אֵׁ ינֶּנּו מַ ְפ ִריס טָ מֵׁ א הּוא לָכֶם:
והוא דמיבלע חירקייהו ,והיינו ספיקא דעיזא כרכוז,
שליט בעולמו יודע ,שאין לך דבר מעלה גרה וטמא
ומספר ,ההיא עיזא כרכוז ,דהואי בי ריש גלותא
אלא גמל ,לפיכך פרט בו הכתוב " טמא הוא" ,ואמר
לאחר שחיטתו דעקור מלא צנא דתרבא מלוא
רב חסדא ,היה מהלך בדרך ומצא בהמה ,שפיה גמום,
צנצנת חלב שומן מינה ,רב אחאי אסר ,רב שמואל
בודק בפרסותיה ,אם פרסותיה סדוקות ,בידוע שהיא
בריה דרבי אבהו אכל מיניה ,קרי אנפשיה משלי יח'
טהורה אם לאו בידוע שהיא טמאה ,ובלבד שיכיר
שבַּע ִבטְנֹו ְתבּוַאת ְשפָ תָ יו י ְִשבָ ע:
(כ) ִמּפ ְִרי פִי אִיש תִ ְ
חזיר ,ושואל לאו אמרת איכא חזיר מן הסתם איכא
שלחו אגרת מתם מטבריה שבארץ ישראל הלכתא
נמי מינא אחרינא דדמיא לחזיר? ועונה ,לא ס"ד,
כוותיה דשמואל בריה דרבי אבהו ,ואפילו כן והזהרו
דתנא דבי ר' ישמעאל שם (ז) ְואֶׁת ַּה ֲחזִיר כִי ַּמפ ְִריס
ברבינו אחאי שמאיר עיני גולה הוא בתורתו
ּפ ְַּרסָה הּוא וְ שֹסַ ע ֶשסַ ע פַ ְרסָ ה וְ הּוא ג ֵָׁרה ֹלא ִיגָר טָ מֵׁ א
התמימה :וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר:
הּוא לָכֶם :הקדוש ברוך הוא שליט בעולמו יודע שאין
אמר רב יהודה קרש טביא דבי עילאי צבי מגזע עליון
לך דבר שמפריס פרסה וטמא אלא חזיר ,לפיכך פרט
טיגריס אריא דבי עילאי אריה מגזע עליון ,אמר רב
בו הכתוב "הוא" ,ואמר רב חסדא ,היה מהלך במדבר
כהנא תשע אמהתא מרחק הוי בין אונא לאונא
ומצא בהמה שפיה גמום ואין אפשרות לבדוק בפיה
בריאות דאריא דבי עילאי ,אמר רב יוסף שיתסר
ופרסותיה חתוכות וגם לא ניתן לבדוק בודק בבשרה,
אמהתא מרובעות הוי משכיה עורו הפרוס דטביא דבי
אם מהלך שתי וערב בידוע שהיא טהורה ,ואם לאו
עילאי ,ומספר ,אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה,
בידוע שהיא טמאה ,ובלבד שיכיר את היוצא מן
אלהיכם כאריה מתיל נמשל ,דכתיב עמוס ג' (ח)
ַארי ֵה שָָאג מִי ֹלא י ִָירא אֲ ֹדנָי יֱהֹוִ ה ִדבֶ ר ִמי ֹלא ִיּנָבֵׁ א:
ְ
ושואל מאי רבותיה? פרשא על סוס קטיל אריא
ועונה אמר ליה לאו כהאי אריא מתיל ,אלא כאריא
דבי עילאי מתיל נמשל ,אמר ליה קיסר בעינא
דמיחזית ליה ניהל הראה לי אותו אמר ליה לא מצית
חזית ליה ,אמר ליה איברא אף על פי כן באמת
חזינא ליה ,בעא ר' יהושע בן חנניה רחמי ,אתעקר
מדוכתיה המרוחק אלפי פרסאות כי הוה מרחיק
ארבע מאה פרסי ,ניהם חד קלא ,אפילו הפילו כל
נשים מעברתא ,ושורא וחומות דרומי נפל ,אדמרחק
תלת מאה פרסי ניהם קלא אחרינא ,נתור ככי ושיני
דגברי ואף הוא קיסר נפל מכורסייא לארעא ,א"ל
במטותא מינך בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה אני
מוותר על התענוג לפגוש אותו בעא ר' יהושע בן
חנניה רחמי עליה ואהדר ליה לאתריה ,ומספר עוד
אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה ,בעינא דאיחזי
לאלהיכו ,א"ל לא מצית חזית ליה ,אמר ליה איברא
אף על פי כן חזינא ליה ,אזל ר יהושע אוקמיה
להדי יומא בהיר מול השמש בתקופת תמוז ,א"ל
איסתכל ביה ,א"ל לא מצינא א"ל יומא בזוהרו דחד
משמשי דקיימי קמי דקודשא בריך הוא אמרת לא
מצינא לאיסתכלא ביה ,שכינה לא כל שכן ,ועוד
מעשה אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה ,בעינא
דאיצבית ליה להכין סעודת תודה של נהמא
לאלהיכו ,אמר ליה לא מצית ,ושואל אמאי? ועונה
נפישי חילוותיה משרתיו מלא עולם א"ל איברא אף
על פי כן אמר ליה פוק צבית הכן לו לגידא בשפת
הנהר דרביתא דרויחא עלמא ויש שם מקום רב טרח
שיתא ירחי קייטא ,כל הקייץ אתא זיקא רוח סערה
כנשיה ונשאו לימא ,טרח שיתא ירחי אחרים דסיתוא
בחורף ,אתא מיטרא טבעיה בימא ,א"ל קיסר מאי
האי? אמר ליה הני כנושאי זלוחאי עובדי הניקיון
דאתו קמיה ,א"ל אי הכי לא מצינא ,ועוד מעשה
אחר ,א"ל בת קיסר לר' יהושע בן חנניה אלהיכון
נגרא הוא ,דכתיב תהילים קד' (ג) ַּה ְמק ֶָׁרה ַּב ַּמי ִם
שם עָ בִ ים ְרכּוב ֹו הַ ְמהַ לְֵׁך עַ ל כַ נְפֵׁ י רּוחַ :
ַּעלִיֹותָ יו הַ ָ ֹ
אימא ליה דנעביד לי חדא מסתוריתא פלח של
אורגים אמר לחיי כרצונך בעא רחמי עלה ואינגעה
בצרעת ,כמנהג המקום אותבה בשוקא דרומי ,ויהבי
לה מסתוריתא פלח דהוו נהיגי דכל דמנגע ברומי,
יהבו ליה מסתוריתא ,ויתיב בשוקא לעיני כל וסתר
דוללי ופורם ואורג כי היכי דליחזו אינשי וליבעי
רחמי ויתפללו לאלים עליה ,יומא חד הוה קא חליף
ר' יהושע בן חנניה התם ,הות יתבא וסתרה דוללי
בשוקא דרומאי ,אמר לה שפירתא מסתוריתא דיהב
ליך אלהי? אמרה ליה אימא ליה לאלהיך לשקול מאי
דיהב לי ,אמר לה אלהא דידן מיהב יהיב משקל לא
שקיל ,אמר רב יהודה שור מתכונותיו של שור להיות
כרסתן בעל כרס ופרסתן בבעל פרסות רחבות רב
רישיה ראש גדול ורב גנובתיה וזנב מגניב וחילופא
בחמרא ,ושואל למאי נפקא מינה? ועונה למקח
וממכר ,ואמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון
קרבן עולה קרן אחת היתה לו במצחו ,שנאמר
תהילים סט' (לב) וְתִיטַּב לַּיהֹוָה מִשֹור ּפָר ַּמק ְִרן
ַּמפ ְִריס :ושואל מקרין תרתי משמע? ועונה ,אמר רב
נחמן" ,מקרן" כתיב ,ואמר רב יהודה שור שהקריב
אדם הראשון קרניו קודמות כשנברא לפרסותיו,
שנאמר "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס" ומסביר
מקרין ברישא והדר מפריס ,מסייע ליה לר' יהושע בן
לוי ,דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית
עומדות מוכן בקומתן נבראו ,בדעתן נבראו ,בצביונם
ש ַּמי ִם
נבראו ,שנאמר בראשית ב' (א) ַּויְכֻּלּו ַּה ָ
ָָארץ ְוכָל ְצבָָאם :אל תקרי "צבאם" אלא צביונם,
ְוה ֶׁ
דרש רבי חנינא בר פפא תהילים קד' (לא) י ְ ִהי כְבֹוד
שמַּח י ְהֹוָה ְב ַּמ ֲעשָיו :פסוק זה שר העולם
י ְהֹוָה לְעֹולָם י ִ ְ
אמרו ,בשעה שאמר הקב"ה בראשית א' (יב) וַתוֹצֵׁ א
ָארץ דֶ ֶשא עֵׁ ֶשב מַ ז ְִריעַ ז ֶַרע לְ ִמינֵׁהּו וְ עֵׁ ץ ע ֶֹשה ְפ ִרי
הָ ֶ
ֱֹלהים כִ י טוֹב :באילנות,
אֲ ֶשר ז ְַרע ֹו ב ֹו ְלמִינֵהּו ַוי ְַרא א ִ
נשאו דשאים קל וחומר בעצמן ,אם רצונו של הקב"ה
בערבוביא למה אמר למינהו באילנות ,ועוד קל וחומר
ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה
למינהו ,אנו על אחת כמה וכמה ,מיד כל אחד ואחד
יצא למינו ,פתח שר העולם ואמר "יהי כבוד ה'
לעולם ישמח ה' במעשיו" ושואל בעי רבינא הרכיב
שני דשאים זה על גב זה ,לר' חנינא בר פפא מהו
האם יחשב כלאי זרעים כיון דלא כתב בהו למינהו
לא מיחייב? או דילמא כיון דהסכים הקב"ה אידיהו
כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא ,ועונה תיקו :ושואל
רבי שמעון בן פזי רמי כתיב שם א' (טז) ַּויַּעַּש
שנֵי ַּהמְא ֹר ֹת ַּהגְדֹלִים אֶ ת הַ מָ אוֹר הַ ָגדֹל
אֱֹלהִים אֶׁת ְ
לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַ יוֹם וְ אֶ ת הַ מָ אוֹר הַ קָ טֹן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַ ַל ְילָה
וְ אֵׁ ת הַ כוֹכָ בִ ים :וכתיב את "המאור הגדול "ואת
המאור הקטן" באה ואמרה ירח לפני הקב"ה ,רבש"ע
אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה,
לכי ומעטי את עצמך ,אמרה לפניו ,רבש"ע הואיל
ואמרתי לפניך דבר הגון ,אני נפגעת אני צריכה
אמעיט את עצמי? אמר לה ,לכי ומשול ביום ובלילה,
אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא נר באור יום
מאי אהני? אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים
ושנים ,אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה
תקופותא מושפעים מן השמש ,דכתיב שם (יד)
ֱֹלהים י ְִהי ְמ ֹארֹת בִ ְר ִקיעַ הַ ָשמַ יִם לְ הַ בְ ִדיל בֵׁ ין
ַויֹאמֶ ר א ִ
שנִים:
הַ יוֹם ּובֵׁ ין הַ ָל ְילָה ְוהָיּו לְא ֹת ֹת ּולְמֹועֲדִ ים ּו ְליָמִים ְו ָ
אמר הקב"ה ללבנה לכן זיל ליקרו צדיקי בשמיך כגון
יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן ,חזייה דלא קא
מיתבא דעתה ,אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי
שמיעטתי את הירח ,והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה
נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו במדבר כח'
ּושעִ יר עִ זִ ים אֶ חָ ד לְ חַ טָ את לַּיהֹוָה עַּל עֹלַּת הַּתָ מִיד
(טו) ְ
י ֵ ָעשֶׁה ְונִסְכֹו :אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על
שמיעטתי את הירח ,ושואל רב אסי רמי כתיב
ָָארץ דֶׁ שֶׁא עֵׁ ֶשב מַ ז ְִריעַ ז ֶַרע
בראשית א' (יב) וַּתֹוצֵא ה ֶׁ
לְ ִמינֵׁהּו וְ עֵׁ ץ ע ֶֹשה ְפ ִרי אֲ ֶשר ז ְַרע ֹו ב ֹו לְ ִמינֵׁהּו ַוי ְַרא
ֹלהים כִ י טוֹב :בתלת בשבתא ,וכתיב שם ב' (ה) וְכ ֹל
ֱא ִ
ָָארץ וְ כָ ל עֵׁ ֶשב הַ ָשדֶ ה טֶ ֶרם
שִי ַּח ַּהשָדֶׁ ה ט ֶֶׁׁרם י ִ ְהי ֶׁה ב ֶׁ
ָארץ וְָאדָ ם ַאיִן
ֱֹלהים עַ ל הָ ֶ
י ְִצמָ ח כִ י ֹלא הִ ְמ ִטיר ְי ֹהוָה א ִ
ַל ֲעבֹד אֶ ת הָ אֲדָ מָ ה :במעלי שבתא ,ועונה מלמד שיצאו
דשאים ועמדו על פתח קרקע ,עד שבא אדם הראשון
ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ,ללמדך,
שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים ,ומספר רב
נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני
גרעינים ולא צמח ,בעא רחמי התפלל אתא מיטרא
וצמח אמר ,היינו דרב אסי :אמר רב חנן בר רבא
דברים יד (ז) אַ ְך אֶ ת זֶה ֹלא תֹאכְ לּו ִממַ ֲעלֵׁי הַ ג ֵָׁרה
ַארנֶבֶ ת
ּוממַ פְ ִריסֵׁ י הַ פַ ְרסָ ה ַּהשְסּועָה אֶ ת הַ גָמָ ל וְ אֶ ת הָ ְ
ִ
וְ אֶ ת הַ ָשפָ ן כִ י מַ ֲעלֵׁה ג ֵָׁרה הֵׁ מָ ה ּופַ ְרסָ ה ֹלא ִה ְפ ִריסּו
ְטמֵׁ ִאים הֵׁ ם לָכֶם" :הַ ְשסּועָ ה" בריה בפני עצמה היא,
שיש לה שני גבין ושני שדראות ,ושואל וכי משה
רבינו שידע כל השמות הללו קניגי צייד היה או
בליסטרי יורה בחיצים היה ,מכאן תשובה לאומר אין
תורה מן השמים ,א"ל רב חסדא לרב תחליפא בר
אבינא אתה הכותב שירה זיל כתוב קניגי ובליסטרי
באגדתיך ופרשה ,יהושע ג' (ג) ִמן הַ ִשיחוֹר אֲ ֶשר עַ ל
ְפנֵׁי ִמ ְצ ַריִם וְ עַ ד גְ בּול עֶ ְקרוֹן צָ פ ֹונָה לַכְ ַנ ֲענִי תֵׁ חָ ֵׁשב
שקְלֹונִי
ֲח ֵמשֶׁת ס ְַּרנֵי ְפ ִלשְתִ ים ָה ַּעזָתִ י ְו ָה ַּאשְדֹודִ י ָה ֶׁא ְ
ַּהגִתִ י ְו ָה ֶׁעקְרֹונִי ְו ָה ַּעּוִים :ושואל אמר חמשה וחשיב
שיתא? ועונה אמר ר' יונתן ארונקי החשובים שלהן
חמשה ,א"ל רב חסדא לר' תחליפא בר אבינא ,כתוב
ארונקי באגדתיך ופרשה ,ופליגא דרב ,דאמר רב
"עוים" נודדי מדבר מתימן באו ,תניא נמי הכי עוים
מתימן באו ,ולמה נקרא שמן "עוים" שעיותו את
מקומן ,דבר אחד "עוים" שאיוו לאלהות הרבה ,ד"א
עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית וחלחלה א"ר
יוסף ואית להו שיתסרי דרי שורות שיני לכל חד וחד,
אמר ר"ש בן לקיש הרבה מקראות שראויין לכאורה
לשרוף ,והן הן גופי תורה דברים ב' (כג) ְו ָה ַּעּוִים
שבִים ַּב ֲחצ ִֵרים עַּד ַּעזָה כַ ְפת ִֹרים הַ י ְֹצ ִאים ִמכַ ְפתֹר
הַּי ְ
ִה ְש ִמידֻּ ם ַוי ְֵׁשבּו תַ חְ תָ ם :ושואל מאי נפקא לן מינה?
ועונה ,מדאשבעיה אבימלך לאברהם בראשית כא'
אֹלהים הֵׁ ּנָה אִם תִ שְק ֹר לִי
(כג) וְ עַ תָ ה ִה ָשבְ עָ ה לִ י בֵׁ ִ
ֲשה עִ מָ ִדי
יתי עִ ְמָך ַתע ֶ
ּו ְלנִינִי ּו ְלנֶׁכְדִ י כַ חֶ סֶ ד אֲ ֶשר עָ ִש ִ
ָארץ אֲ ֶשר גַ ְרתָ ה בָ ּה :אמר הקב"ה ליתו
וְ עִ ם הָ ֶ
כפתורים ליפקו יוציאו מידם של מעוים כפתורים
דהיינו פלשתים וליתו ישראל ליפקו מכפתורים,
כיוצא בדבר אתה אומר דברים כא' (כו) כִי ֶׁחשְבֹון
עִיר סִיח ֹן ֶׁמלְֶׁך ָהאֱמ ִֹרי הִוא וְהּוא נִ ְלחַּם ְב ֶׁמלְֶׁך מֹוָאב
ַארנֹן :ושואל
ַארצ ֹו ִמיָד ֹו עַ ד ְ
הָ ִראשוֹן ַויִקַ ח אֶ ת כָל ְ
מאי נפקא מינה? ועונה דאמר להו הקב"ה לישראל
שם ב' (ט) ַויֹאמֶ ר ְי ֹהוָה אֵׁ לַי ַאל תָ צַּר אֶׁת מֹוָאב וְַאל
ַארצ ֹו יְרֻּ ָשה כִ י
ִת ְתגָר בָ ם ִמלְ חָ מָ ה כִ י ֹלא אֶ תֵׁ ן לְ ָך מֵׁ ְ
לִ בְ נֵׁי לוֹט נָתַ ִתי אֶ ת עָ ר יְרֻּ ָשה :אמר הקב"ה ליתי
סיחון ליפוק ויכבוש ממואב ,וליתו ישראל וליפקו
ויכבשו מסיחון והיינו דאמר רב פפא ,שטחי עמון
ומואב טיהרו הוכשרו לכיבוש בסיחון שם ג' (ט)
צִידֹנִים יִק ְְראּו ְלח ְֶׁרמֹון ש ְִרי ֹן וְהָ ֱאמ ִֹרי י ְִק ְראּו ל ֹו ְשנִיר:
תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל המה ,מלמד
שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך
גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל,
ללמדך ,שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות
העולם כיוצא בו יוסף בראשית מז' (כא) ְואֶׁת ָהעָם
ֶׁה ֱעבִיר א ֹתֹו ֶׁלע ִָרים ִמ ְקצֵׁ ה גְ בּול ִמ ְצ ַריִם וְ עַ ד קָ צֵׁ הּו:
ושואל מאי נפקא מינה? ועונה דלא ליקרו לאחיו של
יוסף גלוותא גולים מארץ נכר :במשנה סימני העוף
לא נאמרו :ושואל ולא? והתניא ויקרא יא (יג) וְאֶ ת
אֵׁ לֶה ְת ַש ְקצּו ִמן הָ עוֹף ֹלא יֵָׁאכְ לּו ֶשקֶ ץ הֵׁ ם אֶ ת ַּהּנֶׁשֶׁר
וְ אֶ ת הַ פֶ ֶרס וְאֵׁ ת הָ עָ ְז ִניָה :מה נשר מיוחד ,שאין לו
אצבע יתרה ולא וזפק ואין קורקבנו נקלף ,ודורס
ואוכל טמא ,אף כל כיוצא בו טמא ,או לעומתם
תורין שיש להן אצבע יתרה וזפק וקורקבן נקלף ואין
דורסין ואוכלין טהורין אף כל כיוצא בהן טהורין,
ועונה ,אמר אביי לא נאמר פירושן מדברי תורה אלא
מדברי סופרים ,תני רבי חייא ,עוף הבא בסימן אחד
טהור לפי שאין דומה לנשר ,נשר דלית ליה סימני
טהרה כלל הוא דלא תיכול ,הא איכא דאית ליה
אפילו חד תיכול ,ושואל אדרבא ולילף מתורין מה
תורין דאיכא כולהו ארבעה אף ה"נ עד דאיכא כולהו
ארבעה? ועונה אם כן שאר עופות טמאין דכתב
רחמנא למה לי ,ושואל ונילף מינייהו מה התם תלתא
ולא אכלינן ,אף כל עם תלתא סימני טהרה ולא ניכול
וכל שכן תרי וחד ,ועונה אם כן עורב דכתב רחמנא
למה לי ? השתא דאית ליה תלתא לא אכלינן דאית
ליה תרי מיבעיא ,ושואל ולילף מעורב מה התם תרי
לא נאכל אף כל תרי לא נאכל ,ועונה אם כן פרס
ועזניה דכתב רחמנא למה לי? השתא דאית ליה תרי
לא אכלינן דאית ליה חד מיבעיא ,ושואל וניגמר
מפרס ועזניה ,ועונה אם כן נשר דכתב רחמנא למה
לי? השתא דאית ליה חד מסימנים לא אכלינן דלית
ליה כלל מיבעיא ,ועונה ,אלא נשר דלית ליה כלל
סימני טהרה הוא דלא תיכול הא דאית ליה חד אכול
ושואל ואלא טעמא דכתב רחמנא נשר הא לאו הכי
הוה אמינא לילף מפרס ועזניה הוה ליה פרס ועזניה
שני כתובין הבאין כאחד ושני כתובין הבאין כאחד
אין מלמדין ,ועונה גמירי הסימן דאיכא בהאי ליכא
בהאי ,ודאיכא בהאי ליכא בהאי ,ושואל מכדי עשרים
וארבעה עופות טמאים הוו ,אי אפשר דחד סימן
טהרה דאיכא בהנך ,ליכא בהני והוו ,ואם כן אפשר
לצרף להו שני כתובים הבאים כאחד ועונה גמירי
עשרים וארבעה עופות טמאים הוו ,וארבעה סימנין
של טהרה תלתא הדרי נמצאים בכולהו עשרים,
מהם בשמונה עשרה שלשה שלשה ,ותרי בעורב חד
בפרס ,וחד בעזניה ,דאיתיה בהא ליתיה בהא ,מהו
דתימא ליליף מיניה ,כתב רחמנא "נשר" נשר דלית
ליה כלל הוא דלא תיכול ,הא איכא דאית ליה אפילו
חד אכול ,ושואל אלא תורין בקרבנות העוף דכתב
רחמנא למה לי? ועונה אמר רב עוקבא בר חמא
באמת לקרבן ,אמר רב נחמן אדם אשר היה בקי
בהן ובשמותיהן ,עוף הבא בסימן אחד טהור ,לא היה
בקי בהן ובשמותיהן ,בסימן אחד טמא ,בשני סימנין
טהור והוא שיכיר עורב ושואל עורב ותו לא?
והתניא עורב זה עורב למינו בני זוגו ר' אליעזר
אומר להביא את הזרזיר ,אמרו לו לר' אליעזר והלא
אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלים אותן ,מפני
שיש להן זפק ,ועונה אמר להם אף הן עתידין ליתן
את הדין ,דבר אחר "למינהו" להביא סנונית לבנה
דברי ר"א ,אמרו לו חכמים והלא אנשי גליל העליון
אוכלים אותו מפני שקורקבנו נקלף ,ועונה אמר להם
אף הן עתידין ליתן את הדין ,אלא צריך להכיר עורב
וכל מין עורב ,אמר אמימר הלכתא עוף הבא בסימן
אחד טהור ,והוא דלא דריס ,ושואל א"ל רב אשי
לאמימר הא דרב נחמן שצריך להכיר השמות מאי?
ועונה א"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי,
ומסביר מאי איכא משום פרס ועזניה .אלה עופות
אשר ליתנהו בישוב ,אמר רב יהודה עוף המסרט
כשר לטהרת מצורע ,וזו היא סנונית לבנה שנחלקו
בה ר' אליעזר וחכמים ,אמר אמימר בחיורא כרסה
סנונית בבטן לבנה כולי עלמא לא פליגי דשריא ,כי
פליגי בדירוקא כרסה בכרס צהוב ,ר"א אסר ורבנן
שרו ,והלכתא כר"א ,מר זוטרא מתני הכי ,בדירוקא
כרסה כולי עלמא לא פליגי דאסיר ,כי פליגי בדחיורא
כרסה ,ר"א אסר ורבנן שרו ,והלכתא כרבנן דשרו,
ושואל בשלמא למ"ד בחיורא כרסה פליגי ,היינו
דקתני זו היא סנונית לבנה ,אלא למ"ד בדירוקא
פליגי ,מאי זו היא סנונית לבנה? ועונה לאפוקי דבתי
סנוניות הנמצאים בבתים והם דאוכמתי שחורים אמר
רחבה אמר רבי יהודה ,תסיל מין יונה פסול משום
תורין וכשר משום בני יונה ,דאציפי ותורין של רחבה
כשרין משום תורין ,ופסולין משום בני יונה ,ושואל
מתיב רב דניאל בר רב קטינא כל העופות פוסלין אם
שתו מי חטאת של פרה אדומה חוץ מן היונה ,מפני
שמוצצת ואינה מחזירה מים ממקורה למים מהם
היא שותה ואם איתא שתסיל מין יונה ליתני חוץ
מיונה ותסיל? ועונה א"ר זירא זה מוצץ ומקיא ,וזה
מוצץ ואינו מקיא ,אמר רב יהודה הני כופשני תורים
מן צוצייני כשרים לגבי מזבח ,והן הן תורין של
רחבה ,ושואל מיתיבי "אזוב" ולא אזוב יון ,ולא
אזוב כוחלי ,ולא אזוב רומי ,ולא אזוב מדברי ולא כל
אזוב שיש לו שם לווי ,ועונה אמר אביי יש לחלק כל
שנשתנה שמו קודם מתן תורה והקפידה תורה עליו,
אם יש לו שם לווי פסול ,והני כופשני צוצינה לא
נשתנו שמן קודם מתן תורה ,רבא אמר הני כופשני
צוצייני באתרייהו כופשני סתמא קרי להו ,אמר רב
יהודה הני כרזי פצפונים דבי חילפי שרו ודבי כרבי
אסירי ,אמר רבינא ומחמת קוטנם ומלקינן עלייהו
משום שרץ העוף ,ואמר רב יהודה צרדא שרי ברדא
אסיר ,וסימניך ברדה בר מיניה מרדא ספקא ,אמר
רב אסי שמונה ספיקות בעופות לא ידועים הן ואלה
שמותן ,חובא חוגא סוגא והרנוגא תושלמי ומרדא
כוחילנא ובר נפחא ,ושואל מאי ספיקייהו? ועונה
עופות טהורים קורקבנן נקלף ,וטמאין אין קורקבנן
נקלף ,והני קורקבנן נקלף רק בסכינא ,ושואל והא
ההיא בר אווזא דהוה בי מר שמואל דלא הוה קא
מקלף קורקבניה ,ואותביה בשימשא ,וכיון דרפי
התרכך איקליף ,ועונה התם כי רפו איקליף בידא
הכא אף על גב דרפי לא מקליף אלא בסכינא ,אמר
אביי תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא,
והיינו מרדו הנזכר מקודם אמר רב פפא תרנגולא
דאגמא הזכר הטורף אסירא ,תרנגולתא דאגמא
הנקבה המתונה\ שריא ,וסימניך עמוני אסור לבא
בקהל ולא עמונית ,דרש מרימר גם תרנגולתא דאגמא
אסירא חזיוה דדרסה ואכלה ,והיינו גירותא הנ"ל
אמר רב ,שבור אנדרפטא שרי ,פירוז אנדרפטא
אסור ,וסימניך פירוז מוכר לכולם שהוא רשיעא,
אמר רב הונא ,בוניא שרי ,פרוא אסיר ,וסימניך
פרואה אמגושא שהיה טוב ונהיה מכשף אמר רב
פפא ,מרדו זגיד ואכיל שרי ,סגיד ואכיל אסור,
וסימניך שמות לד' (יד) כִי ֹלא תִ שְתַּ ֲחוֶׁה ְלאֵל ַאחֵר כִ י
ְיה ָוה קַ ּנָא ְשמ ֹו אֵׁ ל קַ ּנָא הּוא :אמר שמואל שתיא
חמרא אסירא ,וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה,
ואמר שמואל עוף הקרוי מזגא חמרא אסירא ,בת
מזגא חמרא שריא ,וסימניך בשטר המוגש לגביה יפה
כח הבן מכח האב ,אמר רב יהודה ,שקיטנא אריכי
שקי וסומקי שוקיים ארוכות ואדומות שריא ,וסימניך
עוף הנקרא מורזמא ,גוצי וסומקי אסירי וסימניך ננוס
פסול לעבודה עוף אריכי שקי וירוקי אסירי,
וסימניך מן המשנה ירוקין פסולין אמר רב יהודה
שלְָך וְאֶ ת הַ ַינְשּוף:
ויקרא יא' (יז) וְאֶ ת הַ כוֹס וְ אֶ ת ַּה ָ
השולה דגים מן הים שם (יט) וְאֵׁ ת הַ ח ֲִסידָ ה הָ אֲ נָפָ ה
לְ ִמינָּה וְ אֶ ת הַּדּוכִיפַּת וְאֶ ת הָ עֲטַ לֵׁף :שהודו כפות ,תניא
נמי הכי ,דוכיפת שהודו כפות וזהו העוף שהביא
שמיר לביקוע אבנים לבית המקדש ,רבי יוחנן כי
הוה חזי שלך אמר תהילים לו'(ז) ִצ ְדקָ ְתָך כְ הַ ְר ֵׁרי אֵׁ ל
ש ָּפטֶׁיָך תְ הֹום ַּרבָה ָאדָ ם ּובְ הֵׁ מָ ה תו ִֹשיעַ ְי ֹהוָה :כי
ִמ ְ
הוה חזי נמלה אמר"צדקתך כהררי אל" אמר אמימר,
לקני ובטני שריין ,שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול
אוכלין ,מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין ,ושואל
אטו במנהגא תליא מילתא? ועונה אין ומסביר ולא
קשיא הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה ויבאו להחליף
הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה ,אמר אביי קואי
וקקואי אסירי ,קקואתא שריא ואילו במערבא בארץ
ישראל החמירו מלקו עילוה ארבעים מלקות וקרו
שמֶׁת
לה תחוותא ,תנו רבנן ויקרא יא' (יח) וְאֶ ת הַּתִ נְ ֶׁ
וְ אֶ ת הַ קָ ָאת וְ אֶ ת הָ ָרחָ ם :באות מפחיד שבעופות
ושואל אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות
שבשרצים? ועונה אמרת צא ולמד מי"ג מדות
שהתורה נדרשת בהן אחת המידות דבר הלמד
מענינו ,במה הכתוב מדבר בעופות ,אף כאן תנשמת
בעופות ,תניא נמי גבי שרצים כה"ג ,שם (ל)
שמֶׁת :תנשמת
וְהָ אֲ נָקָ ה וְהַ כֹחַ וְהַ לְ טָ ָאה וְהַ חֹמֶ ט ְוהַּתִ נְ ָ
באות שבשרצים ושואל אתה אומר באות שבשרצים
או אינו אלא באות שבעופות ,ועונה אמרת צא ולמד
מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ,דבר הלמד מענינו
במה הכתוב מדבר? בשרצים ,אף כאן תנשמת
בשרצים ,אמר אביי באות שבעופות קיפוף ,באות
שבשרצים קורפדאי ,אמר רב יהודה "קאת" זו הקוק
"רחם" זו שרקרק ,אמר רבי יוחנן ,למה נקרא שמו
"רחם" כיון שבא רחם ,באו רחמים לעולם ,אמר רב
ביבי בר אביי ,והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק
מתיישב ומצפצף וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק
אתא משיחא ,שנאמר זכריה י' (ח) אֶׁ ש ְְרקָה ָלהֶׁם
יתים וְ ָרבּו כְ מ ֹו ָרבּו :ושואל ,א"ל רב
ַּו ֲא ַּק ְבצֵם כִ י ְפ ִד ִ
אדא בר שימי למר בר רב אידאי ,והא ההוא רחם
דיתיב בי כרבא ושרק ואתא גלל אפסקיה למוחיה,
ועונה א"ל ההוא ביידא משיח שקר הוה ,תנו רבנן
ויקרא יג' (טו) אֵׁ ת כָל עֹו ֵרב לְ ִמינוֹ :זה עורב" ,את כל
העורב" להביא עורב העמקי" ,למינו" להביא עורב
הבא בראשי יונים ,ושואל אמר מר עורב זה עורב
ושואל אטו קמן קאי שיאמר זה? ועונה אלא אימא
עורב זה עורב אוכמא השחור וכן הוא אומר שיר
השירים ה' (יא) רֹאש ֹו כֶ תֶ ם פָ ז קְּוצֹותָיו תַּ לְתַּ לִים
ָעֹורב :העמקי חיוורא לבן וכן הוא אומר
שְח ֹרֹות כ ֵ
וְהּנֵׁה
ויקרא יג' (לא) וְ כִ י י ְִראֶ ה הַ כֹהֵׁ ן אֶ ת נֶגַ ע הַ ּנֶתֶ ק ִ
וְה ְסגִ יר
אֵׁ ין מ ְַּראֵהּו עָמ ֹק ִמן הָעֹור וְ ֵׁשעָ ר ָשחֹר אֵׁ ין ב ֹו ִ
הַ כֹהֵׁ ן אֶ ת נֶגַ ע הַ ּנֶתֶ ק ִשבְ עַ ת י ִָמים :כמראה חמה
העמוקה מן הצל ,ועורב הבא בראשי יונים ,אמר רב
פפא לא תימא דאתי בריש יוני ,אלא דדמי רישיה
לדיונה ,תנו רבנן שם (טז) וְ אֵׁ ת בַ ת הַ ַי ֲענָה וְ אֶ ת
הַ ַת ְחמָ ס וְאֶ ת הַ ָשחַ ף וְאֶ ת ַּהּנֵץ לְ ִמינֵׁהּו :זה הנץ למינהו
להביא את בר חיריא ,ושואל מאי בר חיריא? ועונה
אמר אביי שורינקא ,אמר רב יהודה ,שם (יט) וְאֵׁ ת
ַּה ֲחסִידָ ה הָ אֲ נָפָ ה לְ ִמינָּה וְ אֶ ת הַ דּוכִ יפַ ת וְאֶ ת הָ עֲטַ לֵׁף :זו
דיה לבנה ,ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות
עם חברותיה "האנפה" זו דיה רגזנית ,למה נקרא
שמה "אנפה" שמנאפת מתווכחת עם חברותיה אמר
רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן
בריה דרבא אמר רב ,עשרים וארבעה עופות טמאין
הן ושואל א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא
עשרים וארבע המנויים דהיכא אי אלה המנויים
בספר דויקרא עשרים הוו ,אי אלה המנויים בספר
דברים דמשנה תורה עשרים וחד הוו ? וכי תימא דאה
דכתיבא בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה
הוסף עלייהו אכתי עדיין עשרין ותרין הוו? ועונה
אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב ,ארבעה
פעמים נאמר בפרשה "למינה" "למינה" "למינו"
"למינהו" הרי כאן מתווספים ארבע ושואל אי הכי
עשרין ושית הוו? ועונה ,אמר אביי שם (יד) וְאֶ ת
הַּדָ ָאה וְ אֶ ת הָ אַ יָה לְ ִמינָּה :דברים יד' (יג) ְוה ָָרָאה וְאֶ ת
הָ אַ יָה וְהַ ַדיָה לְ ִמינָּה :אחת היא ,דאי סלקא דעתך
תרתי אינון מכדי מטרת משנה תורה לאוסופי הוא
דאתא ,מאי שנא הכא דכתיב "דאה" ומ"ש הכא
דכתיב "ראה" ולא כתיב דאה? אלא שמע מינה מין
ראה ודאה אחת היא ,ושואל ואכתי עשרים וחמישה
הוו? ועונה אמר אביי כשם שראה ודאה אחת ,היא כך
איה ודיה אחת היא ,דאי ס"ד תרתי אינון מכדי משנה
תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב
למינה אאיה" ומ"ש התם דכתיב למינה אדיה"? אלא
שמע מינה איה ודיה אחת היא ,ושואל וכי מאחר
שאיה ודיה אחת היא ,למה ליה למיכתב איה ודיה?
ועונה כדתניא ,רבי אומר ,אקרא אני איה דיה אם כן
למה נאמרה? כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין
לחלוק ,שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה ,או
אתה קורא דיה והוא קורא איה ,לכך כתב במשנה
תורה ,ו"הראה ואת האיה והדיה למינה" ושואל
מיתיבי ,למה נשנו בתורה פעמיים הנאכלות והאסור,
ועונה בבהמה מפני דברים יד (ז) אַ ְך אֶ ת זֶה ֹלא
ּוממַ ְפ ִריסֵׁ י הַ פַ ְרסָ ה ַּהשְסּועָה אֶ ת
תֹאכְ לּו ִממַ ֲעלֵׁי הַ ג ֵָׁרה ִ
ַארנֶבֶ ת וְאֶ ת הַ ָשפָ ן כִ י מַ ֲעלֵׁה ג ֵָׁרה הֵׁ מָ ה
הַ גָמָ ל וְאֶ ת הָ ְ
ּופַ ְרסָ ה ֹלא ִה ְפ ִריסּו ְטמֵׁ ִאים הֵׁ ם לָכֶם :ובעופות מפני
"הראה ,ומדייק מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי
עופות נמי לאוסופי? ודוחה לא ,התם בבהמה
לאוסופי ,הכא בעופות לפרושי ,ופליגא דרבי אבהו,
דא"ר אבהו ראה זו איה ,ושואל ולמה נקרא שמה
"ראה"? שרואה למרחקים ביותר וכן הוא אומר,
שזָפַּתּו עֵין ַּאי ָה:
איוב כח' (ז) נָתִ יב ֹלא י ְדָ עֹו ָעי ִט וְֹלא ְ
תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל ושואל,
מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה\ ושואל
מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא
דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה ,אלא לאו
שמע מינה דאה וראה ואיה שלושתם אחת היא,
והמסקנה ומדראה היינו איה ,מכלל דדיה לאו היינו
איה ,ושואל אם כן מאי שנא התם דכתיב למינהו
צמוד אאיה ,ומ"ש הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא
צמוד אדיה ,ועונה אלא שמע מינה דאה וראה דיה
ואיה אחת היא ,ולא הגענו לעשרים וארבעה עופות
טמאים תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין
יש במזרח הרחוק וכולן מין איה הן ,תני אבימי בריה
דר' אבהו ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים
הן ולעופות אין מספר ,ושואל עופות כ"ד הוו?
ועונה ,אלא ולעופות טהורים אין מספר ,תניא רבי
אומר ,גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם,
שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות ,לפיכך מנה
הכתוב בטהורה ,גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה
העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין ,לפיכך
מנה הכתוב בטמאין ,ושואל ורבי מאי קמ"ל? ועונה,
כדרב הונא אמר רב ,ואמרי לה אמר רב הונא אמר
רב משום ר' מאיר ,לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך
קצרה ,ואל יאריך בפלפולי סרק ,א"ר יצחק ,עוף
טהור נאכל במסורת ולכן נאמן הצייד לומר עוף זה
טהור מסר לי רבי ,ממנו למדתי ,אמר רבי יוחנן,
והוא שבקי בהן ובשמותיהן ,ומברר בעי ר' זירא ,רבו
ממנו למד זה חכם או רבו שלמד ממנו הא צייד
מומחה ? ועונה ,תא שמע דאמר רבי יוחנן ,והוא
שבקי בהן ובשמותיהן ,ומסביר אי אמרת בשלמא רבו
צייד ,שפיר ,אלא אי אמרת רבו חכם ,בשלמא
שמייהו גמיר להו וזוכר אותם אלא אינהו מראה
שלהם מי ידע להו? אלא לאו שמע מינה רבו צייד,
שמע מינה ,תנו רבנן לוקחין ביצים מן העובדי
כוכבים בכל מקום ,ואין חוששין לא משום נבלות
שנמצאו במעיה ולא משום טרפות ,ושואל ודילמא
ביצה דעוף טמא נינהו? ועונה אמר אבוה דשמואל,
באומר הגוי של עוף פלוני טהור הם ,ושואל ,ולימא
של עוף טהור ,ועונה אי הכי אית ליה לאישתמוטי
להתחמק מלדבר אמת ,ושואל ,ולבדוק בסימנין?
דתניא כסימני ביצים כך סימני דגים ,ושואל סימני
דגים ס"ד? סנפיר וקשקשת בפירוש אמר רחמנא,
ויקרא יא' (ט) אֶ ת זֶה תֹאכְ לּו ִמכֹל אֲ ֶשר בַ מָ יִם כֹל
אֲ ֶשר ל ֹו ְסנ ִַפיר וְקַ ְשקֶ ֶשת בַ מַ יִם בַ י ִַמים ּובַ ּנְחָ לִ ים אֹתָ ם
תֹאכֵׁלּו :ועונה אלא אימא כסימני ביצים כך סימני
עוברי דגים ,ותניא גבי ביצים אלו הן סימני ביצים,
כל שכודרת ועגולגולת ראשה אחד ,כד וראשה אחד
חד ,טהורה ,שני ראשיה כדין ,או ב' ראשיה חדין,
טמאין ,סימן נוסף חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים
טהורה ,חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים טמאה ,חלמון
וחלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ,
ועונה ,להאמין לנכרי לא צריכא אלא לאחר בישול
דחתוכות ,ושואל וליבדוק בחלמון וחלבון? ועונה
כשקונה מן הגוי בטרופות בקערה ,ושואל וכה"ג מי
זבנינן מינייהו? והא תניא אין מוכרין ביצת טרפה
לעובד כוכבים אלא אם כן טרופה בקערה ,לפיכך אין
לוקחין מהם ביצים טרופות בקערה ,ועונה ,אלא אמר
ר' זירא ,סימנין לאו דאורייתא ,דאי לא תימא הכי הא
דאמר רב אסי שמנה ספיקות הן ,ושואל עכשיו כל
עוף שלא ידוע ליבדוק בביצים דידהו ,אלא שמע
מינה סימנין לאו דאורייתא ,ושואל אלא למאי
הלכתא קתני לה ,ועונה הכי קאמר ב' ראשיה כדין או
ב' ראשיה חדין או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי
טמאה ,רישיה אחד חד רישיה אחד כד ,וחלבון
מבחוץ וחלמון מבפנים ואמר לך הגוי של עוף פלוני
וטהור הוא סמוך עליהם ,אבל בסתמא לא תסמוך
עליהם ,דאיכא ביצים דעורבא דדמי לדיונה ,אמר מר
חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת
השרץ ,ושואל למאי הלכתא אמר רב עוקבא בר
חמא לומר שאם ריקמה התחיל להתפתח הזרע
לעובר וניקבה ונפתחה הביצה (בכעדשה מטמא)
[מטמאה בכעדשה] ושואל מתקיף לה רבינא ודלמא
דנחש שאינו מן שמונה השרצים המטמאים היא?
ועונה ,אלא אמר רבא שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה
משום שרץ השורץ על הארץ ,ושואל אי הכי מאי
איריא דטמאה אפילו דטהורה נמי ,דתניא ויקרא יא'
ָָארץ ֶשקֶ ץ הּוא ֹלא
(מא) ְוכָל ַּהש ֶֶׁׁרץ הַּש ֵֹרץ עַּל ה ֶׁ
יֵָׁאכֵׁל :לרבות אפרוחים שלא נפתחו עיניהם ,ועונה
אפרוחים אלה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ,תנו
רבנן גיעולי תערובת של ביצים טמאים וטהורים
שנתבשלו ביחד עם ביצים טהורים מותרות ,ביצים
מוזרות שכבר ישבה עליהם תרנגולת נפש יפה
כתיב "היענה" וכתיב "בת היענה" ושאני הכא דפסק
ספרא לשתי תיבות ומדפסיק להו ספרא בתרתי
תיבות שמע מינה תרי שמות נינהו ,ושואל אלא
מעתה בראשית יד' (ט) אֵת כְדָ ְר-לָעֹמֶׁר מֶ לְֶך עֵׁ ילָם
וְַאריוְֹך מֶ לְֶך
ַאמ ָרפֶ ל מֶ לְֶך ִשנְעָ ר ְ
וְ ִת ְדעָ ל מֶ לְֶך ג ֹויִם וְ ְ
ַארבָ עָ ה ְמלָכִ ים אֶ ת הַ ח ֲִמ ָשה :דפסק להו ספרא
אֶ לָסָ ר ְ
בתרי הכי נמי דתרתי שמי נינהו? ועונה אמרי התם
בשתי תיבות פסיק להו בשני שיטין לא פסיק להו,
אבל הכא אפי' בשני שיטין נמי פסיק להו :במשנה
אבל אמרו חכמים כל עוף [וכו'] :תניא רבן גמליאל
אומר ,דורס ואוכל בידוע שהוא טמא ,יש לו אצבע
יתירה וזפק וקרקבנו נקלף ,בידוע שהוא טהור ,ר"א
בר' צדוק אומר עושים לו מבחן מותחין לו חוט של
משיחה ,אם חולק את רגליו שתים לכאן ושתים
לכאן ,טמא ,ואם מחלק שלש לכאן ואחת לכאן
טהור ,ר"ש בן אלעזר אומר כל עוף הקולט מן האויר
לפיו טמא ,ושואל ציפרתא טהורה נמי מקלט קלטה?
ועונה אמר אביי קולט ואוכל מבלי להוציאה מפיו
קאמרינן ,אחרים אומרים ,ציפור או עוף שכן יחד עם
טמאים ,טמא מתחבר עם טהורים טהור ,ושואל
כמאן? ועונה כר' אליעזר ,דתניא ר"א אומר לא
לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו
ודוחה ,אפילו תימא רבנן שכן עמו ונדמה כמותו
קאמרינן:
תאכלם ,נמצא עליה קורט דם זורק את הדם ואוכל
את השאר ,אמר רבי ירמיה והוא שנמצא על קשר
שלה ,תני דוסתאי אבוה דר' אפטוריקי ,לא שנו מסיר
את הדם אלא שנמצא על חלבון שלה אבל נמצא על
חלמון שלה אפי' ביצה אסורה ,ומסביר מאי טעמא,
דשדא תכלא נזרק בכולה ,א"ל רב גביהה מבי כתיל
לרב אשי סימני הביצים איפכא תני תנא קמיה דאביי,
ואביי הוא דתרצה ניהליה הכי ,אמר חזקיה מנין
לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה שנאמר שם
(טז) ְואֵת בַּת ַּהי ַּ ֲענָה וְאֶ ת הַ ַת ְחמָ ס וְ אֶ ת הַ ָשחַ ף וְאֶ ת
הַ ּנֵׁץ לְ ִמינֵׁהּו :וכי בת יש לה ליענה? אלא איזו זו ביצה
טמאה ,ושואל ודלמא היינו שמייהו? ועונה לא סלקא
דעתך דכתיב איכה ד' (ג) גַ ם ַתּנִין \{ ַתּנִים\} חָ לְ צּו
גּוריהֶ ן בַּת ַּעמִי לְַא ְכזָר ַּכי ְ ֵענִים \{ ַּכי ְ ֵענִים\}
ַשד הֵׁ ינִיקּו ֵׁ
ַּבמִדְ בָר :ושואל ולא? והא כתיב מיכה א' (ח) עַ ל זֹאת
אֶ ְס ְפדָ ה וְ אֵׁ ילִ ילָה אֵׁ ילְ כָה שֹילָל \{ש ֹולָל\} וְ עָ רוֹם
ֶׁא ֱעשֶׁה ִמ ְסּפֵד כַּתַּ ּנִים ְו ֵאבֶׁל ִכבְנֹות י ַּ ֲענָה :ועונה כיענה
זו שמתאבלת על בניה ,ושואל והא כתיב ישעיה יג'
שכְנּו שָם
(כא) וְ ָרבְ צּו ָשם ִציִים ּומָ לְ אּו בָ תֵׁ יהֶ ם א ִֹחים ְו ָ
ּושעִ ִירים י ְַר ְקדּו ָשם :ועונה ,כיענה זו
בְנֹות י ַּ ֲענָה ְ
ששוכנת עם בניה ,ושואל ,והכתיב שם מג' (כ)
תְ ַּכבְדֵ נִי ַּחי ַּת ַּהשָדֶׁ ה תַּ ּנִים ּובְנֹות י ַּ ֲענָה כִ י נָתַ ִתי בַ ִמ ְדבָ ר
ישימֹן לְ הַ ְשקוֹת עַ ִמי בְ ִח ִירי :ואי סלקא
מַ יִם נְהָ רוֹת בִ ִ
דעתך ביצה ,ביצה בת מימר שירה היא? ועונה ,אלא
משנה ז'
ְַארבַּע ְכנָ ַּפי ִםְ ,וק ְַּר ֻס ַּּלי ִם ארוכיםּ ,ו ְכנָפָיו חֹופִין אֶׁת
ַארבַּע ַּרגְ ַּלי ִם ,ו ְ
שי ֶׁש לֹו ְ
(ז) ּו ֶׁב ָחגָבִים ,המותרים באכילה הם ,כ ֹל ֶׁ
שתַּ .רבִי י ְהּודָ ה
ש ֶׁק ֶׁ
שי ֶׁש לֹו ְסנַּּפִיר ְו ַּק ְ
ֻרבֹו של גופו לאורכוַּ .רבִי יֹוסֵי אֹומֵרּ .ושְמֹו ָחגָבּ .ובַּדָ גִים ,נאמר בתורה כ ֹל ֶׁ
ַּּפֹור ַּח שט ָבהֶׁן:
ִירין ,ה ֵ
ש ַּקשִיןַּ ,הקְבּועִין בֹוּ .ו ְסנַּּפ ִ
ש ַּקשִין ּו ְסנַּּפִיר ֶׁאחָדְ .ואֵּלּו הֵן ַּק ְ
שנֵי ַּק ְ
אֹומֵר ,צריך שיהיה לדג ְ
בבלי חולין סה' ע' א'
ארבה הזה נמצאים אלו כללי כללות ואלו פרטי
גמרא ,ובחגבים כל שיש לו כו'ּ :וכְ נָפָ יו חו ִֹפין אֶ ת
פרטות ומסביר "ארבה" זה גובאי "למינו" להביא
רֻּ ב ֹו ,ושואל ,מאי רובו? ועונה ,אמר רב יהודה אמר
ציפורת כרמים ,אין לי אלא הבא ואין לו גבחת ,הבא
רב רוב ארכו ,ואמרי לה רוב הקיפו מסביב אמר רב
ויש לו גבחת מנין שמותר באכילה ת"ל "סלעם" זה
פפא] הלכך בעינן רוב ארכו ובעינן רוב הקיפו ,תנו
ניפול "למינהו" להביא את האושכף ,ואין לי אלא
רבנן ,אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הזחל
הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת ,אבל הבא ואין
שהוא בתהליך התפתחות מותר ,ר"א בר' יוסי אומר
כתוב ויקרא יא' (כא) אַ ְך אֶ ת זֶה תֹאכְ לּו ִמכֹל ֶש ֶרץ
לו זנב הבא ויש לו זנב מנין? ת"ל "חרגול" זה רשון
ַארבַ ע ֲאשֶׁר ֹלא \ֹלֹו\ כ ְָר ַּעי ִם ִממַ עַ ל
הָ עוֹף הַ ֹהלְֵׁך עַ ל ְ
"למינהו" להביא את הכרספת ואת השחלנית ,ועדיין
ָארץ :אף על פי שאין לו
לְ ַרגְ לָיו לְ נַתֵׁ ר בָ הֵׁ ן עַ ל הָ ֶ
ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת או הבא ויש לו
עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן ,ומברר מאי זחל? ועונה
גבחת או הבא ואין לו זנב ,ושואל הבא ויש לו זנב
אמר אביי אסקרין ,תנו רבנן שם (כב) אֶׁת ֵאּלֶׁה ֵמהֶׁם
הבא ואין ראשו ארוך הבא וראשו ארוך מנין? ועונה,
ַָארבֶׁה לְ ִמינ ֹו וְ אֶ ת הַ סָ לְ עָ ם לְ ִמינֵׁהּו וְאֶ ת
ת ֹאכֵלּו אֶׁת ה ְ
אמרת הרי אתה דן בנין אב משלשתן ,לא ראי ארבה
הַ חַ ְרגֹ ל לְ ִמינֵׁהּו וְאֶ ת הֶ חָ גָב לְ ִמינֵׁהּו :ארבה זה גובאי,
כראי חרגול ,ולא ראי חרגול כראי ארבה ,ולא ראי
סלעם זה רשון ,חרגול זה ניפול ,חגב זה גדיאן
שניהם כראי סלעם ,ולא ראי סלעם כראי שניהם,
ומשלים מה ת"ל למינו למינהו למינהו למינהו ד'
הצד השוה שבהן שיש לו ד' רגלים וארבע כנפים
פעמים? להביא ציפורת כרמים ויוחנא ירושלמית
וקרצולים וכנפיו חופין את רובו ,אף כל שיש לו
והערצוביא והרזבנית ,דבי ר' ישמעאל תנא ,בפרשת
ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין
את רובו ,ושואל והלא הצרצור הזה יש לו ארבע
רגלים וד' כנפיים וקרצולים ,וכנפיו חופין את רובו,
יכול יהא מותר ,ת"ל "חגב" ששמו חגב ,ושואל אי
שמו חגב יכול אין בו כל הסימנין הללו גם יהיה כשר
ת"ל למינהו עד שיהא בו כל הסימנין הללו ,ושואל,
פריך רב אחאי מה להנך שכן אין ראשן ארוך ,וכי
תימא כיון דשוו בד' סימנין מייתינן ולא פרכינן ,אי
הכי "חרגול" נמי דשוו להו לא ליכתוב ,ותיתי ונלמד
כפי שלמדנו מארבה וסלעם ,אלא למה כתב חרגול
משום איכא למיפרך מה להנך שכן אין להן זנב,
ושואל ה"נ איכא למיפרך מה להנך שכן אין ראשן
ארוך ,ועונה ,אלא אמר רב אחאי באמת סלעם יתירא
הוא ,ונשאלת השאלה לא ליכתוב רחמנא סלעם,
ותיתי מארבה ומחרגול ,דמאי פרכת מה לארבה דאין
לו גבחת ,הרי חרגול דיש לו גבחת ,מה לחרגול דיש
לו זנב הרי ארבה דאין לו זנב ,אם כן סלעם דכתב
רחמנא למה לי? ועונה ,אם אינו ענין לגופו תנהו
ענין לראשו ארוך ,ומסביר ושואל במאי קמיפלגי
תנא דבי רב ,ותנא דבי רבי ישמעאל? ועונה ,בראשו
ארוך קמיפלגי ,תנא דבי רב סבר "אשר לו כרעים"
כלל "ארבה סלעם חרגול חגב למינהו" פרט ,כלל
ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ,דמיניה אין דלאו
דמיניה לא ,ומרבי דדמי ליה משני צדדין ,תנא דבי ר'
ישמעאל סבר "אשר לו כרעים" כלל ארבה סלעם
חרגול חגב" פרט ,למינהו חזר וכלל ,כלל ופרט וכלל,
אי אתה דן אלא כעין הפרט ,ומרבי כל דדמי ליה בחד
צד ,ושואל והא לא דמי כללא קמא ,לכללא בתרא,
ומסביר כללא קמא "אשר לו כרעים" אמר רחמנא
דאית ליה אכול דלית ליה לא תיכול ,כללא בתרא עד
דשוו בארבעה סימנין ,ועונה תנא דבי ר' ישמעאל
בכללי ופרטי כי האי גוונא דאין גם בהם התורה
נדרשת ודאמרי' נמי בעלמא בכל מקום דדאין דרשה
מסוג זה תנא דבי ר' ישמעאל ,בכללי ופרטי כי האי
גוונא ,מהכא אנו למידים ,וחוזר :אמר מר ,אי שמו
חגב יכול אין בו כל הסימנין הללו ת"ל "למינהו" עד
שיהו בו כל הסימנין הללו ,ושואל אין בו כל
הסימנין הללו מהיכא תיתי? ארבה וחרגול כתיב,
ועונה אי לא כתיב "סלעם" כדקאמרת ,השתא דכתיב
"סלעם" לרבויי ראשו ארוך ,אימא לירבי נמי כל
דהו? ועונה קמ"ל ,ועכשיו שואל מאי שנא התם
דאמרת "סלעם" זה רשון "חרגול" זה ניפול ,ומאי
שנא הכא דאמרת "סלעם" זה ניפול "חרגול" זה
רשון ,ועונה מר כי אתריה כפי שנקרא בבל ומר כי
אתריה בצידון :,במשנה ובדגים כל שיש לו סנפיר
וקשקשת :תנו רבנן ,אין לו עכשיו ועתיד לגדל
לאחר זמן ,כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר ,יש
לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן המים,
כגון אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס
ה"ז מותר ,תנן התם כל שיש לו קשקשת הייה בטוח
כי יש לו סנפיר ,ויש דג שיש לו סנפיר ואין לו
קשקשת ,יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור ,יש
לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא ,ושואל מכדי
אנחנו אקשקשת קא סמכינן ,ליכתוב רחמנא קשקשת
ולא ליכתוב סנפיר? ועונה אי כתב רחמנא קשקשת
ולא כתב סנפיר ,הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר,
ואפילו אותם שעכשיו אנו יודעים שהם דג טמא,
כתב רחמנא סנפיר וקשקשת ,ושואל והשתא דכתב
רחמנא סנפיר וקשקשת? ממאי מי אומר לנו
דקשקשת לבושא הוא ,ועונה דכתיב על גלית
ְחשת עַ ל רֹאש ֹו ְוש ְִריֹון
שמואל א .יז' (ה) וְ כוֹבַ ע נ ֶ
ּומ ְשקַ ל הַ ִש ְריוֹן חֲמֵׁ ֶשת אֲ ל ִָפים
ש ַּקשִים הּוא לָבּוש ִ
ַּק ְ
ְחשת :ושואל וליכתוב רחמנא קשקשת ולא
ְשקָ לִ ים נ ֶ
ליכתוב סנפיר? ועונה ,א"ר אבהו וכן תנא דבי ר'
ישמעאל ישעיה מב' (כא) ְי ֹהוָה חָ פֵׁ ץ לְ מַ עַ ן ִצ ְדק ֹו
תֹורה ְויַּאְדִ יר :ושואל ,תנו רבנן ממשמע
ָ
יַּגְדִ יל
שנאמר אכול את שיש לו קשקשת שומע אני אל
תאכל את שאין לו קשקשת וממשמע שנאמר אל
תאכל את שאין לו קשקשת שומע אני אכול את שיש
לו ,ולמה שנאן הכתוב בשני אופנים ,ועונה ,לעבור
עליו בעשה ולא תעשה ,ויקרא יא' (ט) אֶ ת זֶה ת ֹאכְלּו
מִכ ֹל ֲאשֶׁר ַּב ָמי ִם כֹל אֲ ֶשר ל ֹו ְסנ ִַפיר וְקַ ְשקֶ ֶשת בַ מַ יִם
בַ י ִַמים ּובַ ּנְחָ לִ ים אֹתָ ם תֹאכֵׁלּו :ושואל מה ת"ל ,ועונה
שיכול הואיל והתיר במפורש ,והתיר בסתם ,מה
כשהתיר במפורש כגון תולעי מים לא התיר אלא
בכלים ,אף כשהתיר בסתם ,לא התיר אלא בכלים,
מנין לרבות בורות שיחין ומערות שאינם כלים
ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע ,ת"ל "תאכלו מכל
אשר במים" ושואל היכן התיר בכלים ועונה ,דכתיב
"את זה תאכלו מכל אשר במים" ,וגו' "בימים
ובנחלים" הוא יש הקפדה דכי אית ליה קשקשים
אכול דלית ליה לא תיכול ,הא בכלים אף על גב דלית
ליה אכול ,ושואל אימא בכלים אף על גב דאית ליה
קשקשים לא תיכול? ועונה לא סלקא דעתך דכתיב
ש ֶׁקשֶׁת ַּביַּמִים
שם (י) וְכ ֹל ֲאשֶׁר אֵין לֹו ְסנַּּפִיר ְו ַּק ְ
אֲשר
ּומכֹל נֶפֶ ש הַ חַ יָה ֶ
ּו ַּבּנְ ָחלִים מִכ ֹל ש ֶֶׁׁרץ ַּה ַּמי ִם ִ
בַ מָ יִם ֶשקֶ ץ הֵׁ ם לָכֶם :בימים ובנחלים דלית ליה
קשקשים לא תיכול ,הא בכלים אף על גב דלית ליה
קשקשים כגון תולעי מים מותר לך אכול ,ושואל
ומה עם שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם
ואימא "במים" כלל" ,בימים ובנחלים" פרט ,כלל
ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ,ימים ונחלים אין,
אכול דגים כשרים נעיצין וחריצין לא ? ועונה במים
חזר וכלל ,ודורשים כעין הפרט ,ושואל הני תרי
כללי דסמיכי להדדי נינהו ואין פרט ביניהם ,ועונה
אמר רבינא כדאמרי שם במערבא בארץ ישראל ,כל
מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה הטל
פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל ,דהיינו "במים"
כלל "בימים ובנחלים" פרט "במים" חזר וכלל ,כלל
ופרט וכלל ,אי אתה דן אלא כעין הפרט ,מה הפרט
מפורש מים נובעים ,אף כל מים נובעים ,מאי רבי,
חריצין ונעיצין לאיסורא תולעי מים ומאי מיעט,
מיעט בורות שיחין ומערות להתירא ,ושואל ואימא
מה הפרט מפורש מים גדלין צמודים על גבי קרקע
אף כל מים גדלין על גבי קרקע ,ומאי רבי אפי' בורות
שיחין ומערות לאיסורא תולעי מים ומאי מיעט?
מיעט כלים ,ודוחה ועונה אם כן "תאכלו" מאי אהני
ליה ,דבי ר' ישמעאל תנא" ,במים" "במים" שתי
פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט ,דהיינו
"במים" ריבה" ,בימים ובנחלים" מיעט" ,במים" חזר
וריבה ,ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ,מאי רבי,
חריצין ונעיצין לאיסורא תולעי מים ומאי מיעט
בורות שיחין ומערות להתירא תולעי מים ,ושואל
אימא מאי ריבה בורות שיחין ומערות לאיסורא ,ומאי
מיעט מיעט כלים? ועונה אם כן "תאכלו" מאי אהני
ליה ושואל ,ואיפוך אנא כדתני מתתיה ,דתני מתתיה
בר יהודה ,מאי ראית לרבות בורות שיחין ומערות
להתירא ,ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסורא מרבה אני
בורות שיחין ומערות שהן מים עצורים בלי זרימה
ככלים ,ומוציא אני חריצין ונעיצין שהם מים
מפכחים ונוזלים שאינן עצורין ככלים ,ועכשיו מברר
הי מקרא סתום והי מקרא מפורש? ועונה פליגי בה
רב אחא ורבינא ,חד אמר יש לו ,ללמוד ממנו חיובי
מפורש ,ואין לו סתום ,וחד אמר אין לו מפורש ,ויש
לו סתום ,ושואל מאי טעמא דמאן דאמר יש לו
מפורש ,ועונה אמר לך סוף סוף מיניה הוא דקא
משתרו כלים ,ושואל מאי טעמא דמאן דאמר אין לו
מפורש ,ועונה דהאי הוא דקמוכח אהאיך ורק איתו
אפשר להוכיח דאי מהאיך מן הפסוק הראשון הוה
אמינא בכלים ,אף על גב דאית ליה קשקשים נמי לא
תיכול ,אמר רב הונא לא לשפי יסנן אינש שיכרא
בצבייתא באמצעות קיסמים באורתא בלילה דילמא
פריש לעיל מצבייתא והדר יחזור נפיל לכסא ,והוי
עובר משום "שרץ השורץ על הארץ" ושואל אי הכי
נחשוש במנא בכלי נמי דלמא פריש לדפנא דמנא
והדר נפיל למנא ,ועונה התם היינו רביתיה זו דרכו,
ומסביר ומנא תימרא ,דתניא מנין לרבות בורות
שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע ת"ל
ויקרא יא' (ט) אֶ ת זֶה ת ֹאכְלּו מִכ ֹל ֲאשֶׁר ַּב ָמי ִם כֹל
אֲ ֶשר ל ֹו ְסנ ִַפיר וְקַ ְשקֶ ֶשת בַ מַ יִם בַ י ִַמים ּובַ ּנְחָ לִ ים אֹתָ ם
תֹאכֵׁלּו :ושואל וליחוש דלמא פריש לדפנא והדר
נפיל ,אלא היינו רביתיה ,ה"נ היינו רביתיה ,אמר ליה
רב חסדא לרב הונא ,יש תניא דמסייע לך שם (מא)
ָָארץ ֶשקֶ ץ הּוא ֹלא יֵָׁאכֵׁל:
ְוכָל ַּהש ֶֶׁׁרץ הַּש ֵֹרץ עַּל ה ֶׁ
לרבות יבחושין שסיננן ומדייק טעמא דסיננן הא לא
סיננן שרי ,אמר שמואל קישות שהתליעה באביה
בעודה על האדמה אסורה משום "השרץ השורץ על
הארץ" לימא מסייע ליה דתני חדא "על הארץ"
להוציא את הזיזין שבעדשים ואת היתושים
שבכליסים ותולעת שבתמרים ושבגרוגרות שאינם
נמצאים על הארץ ותניא אידך כל "השרץ השורץ על
הארץ" לרבות תולעת שבעיקרי זיתים ושבעיקרי
גפנים ,ומדייק מאי לאו אידי ואידי בפירא והא
באביה כאשר היא על הקרקע והא שלא באביה
שמתפתחת כשהפרי תלוש ,ודוחה לא אידי ואידי
באביה על האדמה ולא קשיא הא תולעים בפירא הא
תולעים באילנא גופא ,דיקא נמי דקתני תולעת
שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים ,שמע מינה ,ושואל
בעי רב יוסף פרשה ומתה מהו? מקצתה מהו? פרשה
לאויר העולם מהו ועונה תיקו ,ושואל בעי רב אשי
פרשה לגג לחיצון של תמרה מהו? לגג גרעינתה
מהו? עברה התולעת מתמרה לתמרה מהו? ועונה
תיקו ,אמר רב ששת בריה דרב אידי קוקיאני תולעי
הבהמות אסירי ומסביר מאי טעמא מעלמא אתו,
ושואל מתקיף לה רב אשי אי מעלמא אתו לישתכחו
דרך בית הריעי? איכא דאמרי אמר רב שישא בריה
דרב אידי קוקיאני שרו ,ומסביר מאי טעמא ,מיניה
גבלי ,אמר רב אשי פשיטא דאי מעלמא קא אתו
לישתכחו דרך בית הריעי ,והלכתא קוקיאני אסירי
מ"ט ,מינם ניים ובזמן השינה ועיילי ליה באוסייה
דרך האף דרני דבשרא של בהמה אסירי ,דכוורי של
דגים שריין ,ומספר ,אמר לה רבינא לאימיה ,אבלע
תערבי לתוכו לי ואנא איכול ,ושואל א"ל רב
משרשיא בריה דרב אחא לרבינא מאי שנא מהא
דתניא שם (יא) וְ ֶשקֶ ץ יִהְ יּו לָכֶם ִמבְ ָש ָרם ֹלא תֹאכֵׁלּו
שקֵצּו :לרבות את הדרנים שבבהמה,
ְואֶׁת נִ ְבלָתָ ם תְ ַּ
ועונה א"ל הכי השתא לא דומה בהמה בשחיטה הוא
דמשתריא ,והני מדלא קא מהניא להו שחיטה,
באיסורייהו קיימן ,אבל דגים באסיפה בעלמא
מישתרי והני כי קא גבלן בהיתרא קא גבלן ,תנו רבנן
ַארבַ ע עַ ד
שם (מב) כֹל הֹולְֵך עַּל גָחֹון וְ כֹל ה ֹולְֵׁך עַ ל ְ
ָארץ ֹלא
כָ ל מַ ְרבֵׁ ה ַרגְ ַליִם לְ כָל הַ ֶש ֶרץ הַ ש ֵֹׁרץ עַ ל הָ ֶ
תֹאכְ לּום כִ י ֶשקֶ ץ הֵׁ ם :זה נחש "כל" לרבות השילשול
ואת הדומה לשילשול" ,על ארבע" זה עקרב" ,כל
הולך" לרבות את החיפושית ואת הדומה לחיפושית,
"מרבה רגלים" זה נדל" ,עד כל" לרבות את הדומה
ואת הדומה לדומה ,תניא ר' יוסי בן דורמסקית אומר,
לויתן דג טהור הוא שנאמר ,איוב מא' (ז) ַּג ֲאוָה
ֲאפִיקֵי ָמגִּנִים סָ גּור חוֹתָ ם צָ ר( :כב) תַּ חְתָ יו חַּדּודֵ י ח ֶָׁרש
י ְִרפַ ד חָ רּוץ ֲעלֵׁי ִטיט" :חרש אפיקי מגנים" אלו
...........
קשקשים שבו" ,תחתיו חדודי חרש" אלו סנפירין
שפורח בהן:
הדרן עלך אלו טרפות
© Copyright 2024