פרק ח - תלמוד בבלי
יבמות פרק שמיני
משנה א' הלכה א'
(א) כהן ֶהע ֵָרל שלא נימול ְוכָל ַה ְט ֵמאִיםֹ ,לא י ֹאכְלּו בַתְ רּומָה .נְשֵי ֶה(ן){ם} ְו ַעבְדֵי ֶה(ן){ם} ,י ֹאכְלּו (בַתְ רּומָה) .פְצּו ַע
ש ְפכָהֵ ,הן הפצוע עצמו ְו ַעבְדֵ יהֶן (י ֹ)א{ו}כְל{ים}(ּו)ּ ,ונְשֵי ֶה(ן){ם} ֹלא י ֹאכֵלּו שנבעלו לאסור להן .
דַ כָא ּוכְרּות ָ
ש ְפכָה ,ה ֲֵרי ֵא{י}ּלּו הנשים י ֹאכֵלּו:
שנַ ֲעשָה פְצּו ַע דַ כָא ּוכְרּות ָ
נפצע לאחר נשואים ( ְו)אִם ֹלא י ְדָ עָּה ִמ ֶ
בבלי יבמות ע' ע' א'
ירושלמי יבמות מג' ע' ב'
גמרא ,תניא א"ר אלעזר מנין לערל שאין אוכל בתרומה נאמר שמות
גמ' ויקרא כב' (ד) אִיש ,אִיש ִמז ֶַּרע
ֹלא
ַא ֲהרֹן וְהּוא צָ רּועַ א ֹו זָב בַ קֳּ דָ ִשים
שכִיר ֹלא יֹאכַ ל ב ֹו :בפסח ,ונאמר ויקרא כב' (י) ְוכָל
יב' (מה) תֹושָב ְו ָ
יֹאכַ ל עַ ד אֲ ֶּשר י ְִטהָ ר וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל ְטמֵ א
שכִיר ֹלא יֹאכַ ל קֹדֶּ ש :בתרומה ,מה
זָר ֹלא יֹאכַ ל קֹדֶּ ש תֹושַב כֹהֵ ן ְו ָ
נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש אֲ ֶּשר תֵ צֵ א ִממֶּ נּו ִשכְ בַ ת
תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו ,אף תושב ושכיר האמור
ז ַָרע :לרבות את הערל ,ושואל .או
בתרומה ערל אסור בו ,רבי עקיבא אומר אינו צריך גזרה שווה הרי
"איש "איש" לרבות את האונן ביום
הוא אומר שם (ד) אִיש אִיש ִמז ֶַּרע ַא ֲהרֹן וְהּוא צָ רּועַ א ֹו זָב בַ קֳּ דָ ִשים
מיתת קרוביו? ועונה ,אמר רבי יוסי
אֲשר תֵ צֵ א
ֹלא יֹאכַ ל עַ ד אֲ ֶּשר י ְִטהָ ר וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל ְטמֵ א נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש ֶּ
בן חנינה ,כתיב שם (י) ְו ָכל זָר ֹלא
ִממֶּ נּו ִשכְ בַ ת ז ַָרע :לרבות הערל בתרומה ,אמר מר ,ר"א אומר ,נאמר
י ֹאכַל קֹודֶ ש תו ַֹשב כֹהֵ ן וְ ָשכִ יר ֹלא
"תושב ושכיר" בפסח ,ונאמר "תושב ושכיר" בתרומה ,מה תושב
יֹאכַ ל קֹדֶּ ש .:משום זרות אסרתי לך,
ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו ,אף תושב ושכיר האמור בתרומה
ולא אסרתי לך משום אנינה .ושואל
ערל אסור בו ,אני חייב להניח שמילים אלו הנדרשות מופנה פנויים
ר' טיופה סמוקא בעי קומי רבי יוסי,
לדרשה זו דאי לאו מופנה איכא למיפרך ,מה לפסח שכן חייבין עליו
או נאמר זרות אסרתי ,ולא אסרתי
משום פיגול ונותר וטמא ,ומברר האומנם לאיי אם אפנויי מופנה הי
משום ערלה ומשום אנינה? ועונה .
מופנה? ,אי דתרומה מצרך צריכי ,דתניא "תושב" זה עבד קנוי קנין
א"ל מאחר שכתוב אחד מרבה ואחד
עולם" ,שכיר" זה עבד קנוי קנין שנים ,ושואל ויאמר בתורה "תושב"
ממעיט ,מרבה אני את הערל שהוא
ואל יאמר "שכיר" ואני אומר מהבנתי הסבירה קנוי קנין עולם אינו
מחוסר מעשה מגופו .ומוציא את
אוכל ,קנוי קנין שנים לא כל שכן? ועונה אילו כן הייתי אומר תושב
האונן שאינו מחוסר מעשה מגופו.
זה קנוי קנין שנים ,אבל קנוי קנין עולם אוכל ,לכן בא שכיר ולימד
ושואל ,עד כדון כרבי עקיבה הדורש
על תושב ,שאף על פי שקנוי קנין עולם אין אוכל ,ובכן בתרומה לא
כל מילה מיותרת ,אלא .כרבי
מצאנו פנוי לדרשה ,אלא דפסח מופני ,ושוב מברר האי תושב ושכיר
ישמעאל מה? ועונה .תני ר'
דכתב רחמנא בפסח מאי ניהו? אי נימא תושב ושכיר ממש ,משום
ישמעאל נאמר שמות יב' (מג) ַויֹאמֶּ ר
דהוה ליה תושב ושכיר איפטר ליה מפסח ,והא קיימא לן גבי תרומה
משה וְ ַא ֲהרֹן זֹאת חֻקַ ת
ֶּ
ְי ֹהוָה אֶּ ל
דלא אכיל ומסביר אלמא משום לא קני ליה רביה ,הכא נמי לא קני
הַ פָ סַ ח כָ ל בֶּ ן נֵכָ ר ֹלא יֹאכַ ל בוֹ( :מד)
ליה רביה ,אלא לאפנויי לדרשה ,ושואל ואכתי מופנה מצד אחד הוא,
וְ כָ ל עֶּ בֶּ ד ִאיש ִמ ְקנַת כָסֶּ ף ּומַ לְ תָ ה
ושמעינן ליה לר' אלעזר דאמר מופנה מצד אחד למדין ומשיבין ,ועונה
שכִיר
אֹת ֹו ָאז יֹאכַ ל בוֹ( :מה) תֹושָב ְו ָ
כיון דלגופיה לא צריך ,שדי חד אלמד על פסח ושדי חד אמלמד על
ֹלא יֹאכַ ל בוֹ :בפסח .ונאמר ויקרא
תרומה והוה ליה גזירה שוה מופנה משני צדדין ,ושואל ,אי מה פסח
כב' (י) וְ כָ ל זָר ֹלא יֹאכַ ל קֹדֶּ ש תֹושַב
אונן אסור בו אף תרומה אונן אסור ב? ודוחה א"ר יוסי בר חנינא
שכִיר ֹלא יֹאכַ ל קֹדֶּ ש :בתרומה.
כֹהֵ ן ְו ָ
אמר קרא (זר) "וכל זר" זרות אמרתי לך ולא אנינות ,ושואל ,אימא
מה תושב ושכיר האמורים בפסח
ולא ערלות? ועונה הא כתיב תושב ושכיר ,ושואל ומה ראית להעדיף
פסל בו את הערל אף תושב ושכיר
דרשה לכיוון זה? ועונה מסתברא ערלות הו"ל לרבויי שכן (מעשי"ם
האמור בתרומה פסל בו את הערל,
כרותי"ם בדב"ר העב"ד) ערל ,מחוסר מעשה ,ומעשה בגופו ,ואם לא
ושואל .רבי חגיי בעא ,אי מה "תושב
מל וענוש כרת ,וישנו לפני הדבור אברהם נצטווה למול לפני מתן
ושכיר" האמור בפסח פסל בו את
תורה ומילת זכריו ועבדיו מעכבת אכילת קרבן פסח ,ושואל,
האונן .אף תושב ושכיר האמור
אדרבה אנינות הוה ליה לרבויי שכן ישנה בכל שעה ,ונוהגת באנשים
בתרומה נפסול בו את האונן? ועונה .
ונשים ,ואין בידו לתקן את עצמו ,ועונה הנך ערלות נפישן צדדי
א"ר הילא ,לא למדו גזרה שווה
דמיון רבים יותר ,רבא אמר בלא הנך זה הנימוק נפישן ,נמי לא
תושב "תושב" אלא דברים האמורים
מצית אמרת שבקינן ערלות ,דכתיב בגופיה דפסח ,ושואל וילפינן
במפורש בפרשה של פסח ,אונן
אנינות מפסח? דפסח גופיה ממעשר גמרינן ,אי מה פסח מילת זכריו
טומטום ואנדרוגינס שלא יאכלו
ועבדיו מעכבת ,אף תרומה מילת זכריו ועבדיו מעכבת ,ודוחה אמר
בפסח ממקום אחר באו .אונן ממעשר
שני דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי בְ ֹאנִי
ִממֶּ נּו וְ ֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ נּו בְ טָ מֵ א וְ ֹלא
נָתַ ִתי ִממֶּ נּו לְ מֵ ת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה
יתי כְ כֹל אֲ ֶּשר ִצּוִיתָ נִי :בא,
אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
ושואל ר' אבון בעי ,ותהא תרומה
אסורה לאונן מקל וחומר .,ומה אם
המעשר שני שהוא מותר לזרים הרי
הוא אסור לאונן .תרומה שהיא
אסורה לזרים אינו דין שתהא אסורה
לאונן? ודוחה ,לא ,אם אמרת
במעשר שני שהוא טעון אכילה תוך
מחיצה של חומות ירושלים .תאמר
בתרומה שאינה טעונה מחיצה
ונאכלת בכל ארץ ישראל ,הא נמצא
.לפי שיש בזה מה שאין בזה .ובזה
מה שאין בזה לא צרכו ללמד זה מזה.
ומברר עכשיו ,אכילת קדשים מהו
שיהו אסורים בערל .ועונה ,,ללמד מן
הפסח אין את יכול שאין בו איסור
של שבירת העצם כמו בפסח .ולא
מן התרומה שהוא עצמו למד מן
הלמד .הוי סופך לומר שתלמד בגזרה
שווה ממנו וממנו ,מה שמות יב' (ט)
ַאל תֹאכְ לּו ִממֶנּו נָא ּובָ ֵשל ְמב ָֻשל
בַ מָ יִם כִ י ִאם ְצלִ י אֵ ש רֹאש ֹו עַ ל
כְ ָרעָ יו וְעַ ל ִק ְרבוֹ :שנאמר בפסח פוסל
בו את הערל .אף ויקרא ז (טו) ּובְ ַשר
זֶּבַ ח תו ַֹדת ְשלָמָ יו בְ יוֹם קָ ְרבָ נ ֹו יֵָאכֵל
ֹלא ַינִיחַ ִממֶנּו עַ ד בֹקֶּ ר :שנאמר
בקדשים פוסל בו את הערל .ומברר
קדשים מהו שיהו אסורין לאונן?
ועונה נלמד גזרה שווה" .ממנו"
ממנו .מה דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי
בְ ֹאנִי ִממֶנּו וְֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ נּו בְ טָ מֵ א
וְ ֹלא נָתַ ִתי ִממֶּ נּו לְ מֵ ת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל
יתי כְ כֹל אֲ ֶּשר ִצּוִיתָ נִי:
ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
שנאמר במעשר שני פוסל בו את
האונן .אף "ממנו" שנאמר בפסח
פוסל בו את האונן .ושואל ומופנה
הוא לדרשה בפסח .והלא דרושה
היא? .כהדא דתני שמות יב' (מה)
וְשכִ יר ֹלא יֹאכַ ל בוֹ" :תושב"
תו ָֹשב ָ
זה קנוי קניין עולם .שכיר זה קנוי
קניין שנים ,אם כן יאמר תושב מה
תלמוד לומר שכיר .,היעלה על
הדעת הקנוי קניין עולם אינו אוכל.
והקנוי קנין שנים אוכל? ועונה אילו
קרא שמות יב' (מד) וְ כָ ל עֶּ בֶּ ד ִאיש ִמ ְקנַת כָסֶּ ף ּו ַמלְתָ ה א ֹתֹו ָאז י ֹאכַל
ּבֹו :מילת זכריו ועבדיו מעכבת בו מלאכול בפסח ,ואין מילת זכריו
ועבדיו מעכבת בתרומה ,ושואל ,אי הכי אימא "כל ערל לא יאכל בו"
בו אינו אוכל אבל אוכל הוא בתרומה? ועונה הא כתיב "תושב ושכיר"
ושואל ומה ראית להעדיף זה על זה? ועונה מסתברא ערלות דגופיה
הוה ליה לרבויי שכן מעשה בגופו וענוש כרת ושואל אדרבה מילת
זכריו ועבדיו הוה ליה לרבויי שכן ישנה בכל שעה? ועונה הנך הדמיון
ביניהם נפישן יותר ,ואי בעית אימא בלא [הנך] נפישן נמי לא מצית
אמרת ,מי איכא מידי דערלות דגופיה כשהוא עצמו אינו נימול לא
מעכבא ביה ,ערלות דאחריני מעכבא ביה? ושואל השתא דאמרת "בו"
משה וְ ַא ֲהרֹן זֹאת
לדרשה הוא דאתא ,שמות יב' (מג) ַויֹאמֶּ ר ְי ֹהוָה אֶּ ל ֶּ
חֻקַ ת הַ פָ סַ ח כָל ּבֶן נֵכָר ֹלא י ֹאכַל ּבֹו :למה לי? ועונה בו בפסח המרת
דת ,פוסלת ואין המרת דת פוסלת במעשר ,ושואל ,שם (מח) וְכִ י יָגּור
ִא ְתָך גֵר וְ עָ ָשה פֶּ סַ ח לַי ֹהוָה ִהמוֹל ל ֹו כָ ל זָכָ ר וְ ָאז י ְִק ַרב ַלעֲשת ֹו וְהָ יָה
ָארץ ְוכָל ע ֵָרל ֹלא י ֹאכַל ּבֹו :למה לי? ועונה ,בו בקרבן פסח
כְ אֶּ ז ְַרח הָ ֶּ
אינו אוכל ,אבל אוכל הוא במצה ומרור ,ומסביר ,ואיצטריך למכתב
"ערל" ואיצטריך למכתב "כל בן נכר" דאי כתב רחמנא ערל משום
דמאיס ,אבל בן נכר דלא מאיס אימא לא ,ואי כתב רחמנא כל בן נכר
משום דאין לבו לשמים ,אבל ערל דלבו לשמים אימא לא ,לכן ,צריכא
שניהם ,ומברר (י) וְֹלא תו ִֹתירּו ִממֶנּו עַ ד בֹקֶּ ר וְהַ נֹתָ ר ִממֶּ נּו עַ ד בֹקֶּ ר
בָ אֵ ש ִת ְשרֹפּו:דברים כב' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי בְ ֹאנִי ִממֶנּו וְ ֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ נּו
יתי כְ כֹל
בְ טָ מֵ א וְ ֹלא נָתַ ִתי ִממֶּ נּו לְ מֵ ת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
אֲ ֶּשר ִצּוִיתָ נִי :למה לי ? ועונה לכדרבה ,א"ר יצחק ,ונראה הסבר
בהמשך ,אמר מר ,ר"ע אומר אינו צריך הרי הוא אומר ויקרא כב'
(יח) ַדבֵ ר אֶּ ל ַא ֲהרֹן וְאֶּ ל בָ נָיו וְ אֶּ ל כָ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל וְָאמַ ְרתָ אֲ לֵהֶּ ם אִיש
ּומן הַ גֵר בְ י ְִש ָראֵ ל אֲ ֶּשר י ְַק ִריב קָ ְרבָ נ ֹו לְ כָל נ ְִד ֵריהֶּ ם
אִיש ִמבֵ ית י ְִש ָראֵ ל ִ
ּולְ כָל נ ְִדבוֹתָ ם אֲ ֶּשר י ְַק ִריבּו לַי ֹהוָה לְ ֹעלָה :לרבות את הערל ושואל
ואימא לרבות את האונן? ועונה א"ר יוסי בר' חנינא אמר קרא שם
רּושה וְ ז ֶַּרע אֵ ין לָּה וְ ָשבָ ה אֶּ ל בֵ ית
(יג) ּובַ ת כֹהֵ ן כִ י ִת ְהיֶּה ַאלְ מָ נָה ּוגְ ָ
ְעּוריהָ ִמלֶּחֶּ ם ָאבִ יהָ תֹאכֵל ְוכָל זָר ֹלא יֹאכַ ל בוֹ :זרות אמרתי
ָאבִ יהָ כִ נ ֶּ
לך ולא אנינות ,ושואל אימא ולא ערלות" ועונה הא כתיב "איש,
איש" ושואל ומה ראית להעדיף? ועונה מסתברא ערלות הוה ליה
לרבויי שכן (מעשי"ם כרותי"ם בדב"ר העב"ד) דהיינו מחוסר מעשה
ומעשה בגופו וענוש כרת וישנו לפני הדבור ומילת זכריו ועבדיו
מעכבת ,ושואל אדרבה אנינות הוה ליה לרבויי ,שכן ישנה בכל שעה
ונוהגת באנשים ונשים ואין בידו לתקן עצמ ,ועונה הנך נפישן שם
הנימוקים רבים יותר רבא אמר בלא הנך נפישן נמי לא מצית אמרת,
שהרי אמר קרא "איש ,איש" איזהו דבר שישנו באיש ואינו באשה הוי
אומר זה ערלות ,ושואל ,ורבי עקיבא האי "תושב ושכיר" מאי עביד
ליה? ועונה אמר רב שמעיא לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול להצריך
אותם הטפת דם ברית ,ושואל והני מולין נינהו נקראים? והא תנן
הנודר נדר קונם שאני נהנה לערלים ,מותר בערלי ישראל ואסור
במולי עובדי כוכבים ,ואם נדר קונם שאני נהנה למולין ,מותר במולי
עובדי כוכבים ואסור בערלי ישראל? ועונה אלא לאתויי גר שמל ולא
טבל במקווה מים ,וקטן שנולד כשהוא מהול ,וקסבר צריך להטיף
ממנו דם ברית ,ושואל ,ור' אליעזר? ועונה ר' אליעזר לטעמיה ,דאמר
כן הייתי אומר תושב זה הקנויי קניין
שנים ,וכשהוא אומר שכיר בא
השכיר ללמד על התושב שהוא קניין
עולם .ועל כך א"ר מתיה מכיון
דכתיב (שמות יב) "וכל ערל לא
יאכל בו" כמי שהוא מופנה מצד
אחד .וניתן לדרשה ,ושואל עכשיו
על דעתיה דר"ע הדורש "איש"
איש מפסח לאי זה דבר נאמר
תושב ושכיר בתרומה? ועונה כההיא
דאמר רבי הילא בשם רבי יסא
הלוקח עבדים ערלים מן הגוי על מנת
למוהלן .רבי יסא אמר בשם רבי
יוחנן ,שמעון בר אבא אמר בשם ר'
יוחנן הלוקח עבדים ערלים מן הגוי
על מנת למוהלן אפילו מלן לא יאכלו
בתרומה .רבי יוסי אמר בשם ר'
יוחנן שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן
הלוקח עבדים מן הגוי ע"מ למוהלן
וחזרו בהן ומסרבים למול עצמם
מגלגל עמהן עד שנים עשר חדש ,אם
קיבלו עליהן עול יהדות הרי זה יפה,
ואם לאו מותר למוכרן לגוי .ר' יצחק
בר נחמן אמר בשם רבי יהושע בן
לוי .מעשה באחד שלקח עיר אחד
ובתוכה קבוצה של עבדים ערלים
מן הגוי ,על מנת למוהלן ,וחזרו בהן
וסירבו .אתא שאל לרבנין אמר ליה
גלגל עימהן שנים עשר חדש .אם
קיבלו עליהן הרי יפה ,ואם לאו הכל
כמנהג המדינה ,.ואמר רבי יצחק בר
נחמן מעשה נוסף ,רבי יהושע בן
לוי היה בלדוקיא והוה תמן ר' יודן
נשייא ,בעא מיקרוץ .הנשיא ללכת
לדרכו אמר ליה המתן ואנו מטבילין
את הגיורת הזו למחר .רבי זירא שאל
לר' יצחק בר נחמן למה .ביקש מן
הנשיא להמתין האם מפני כבוד הזקן
שישתתף במעשה הגיור .או משום
שאין מטבילין את הגיורת בלילה?
אמר ליה משום שאין
ועונה
מטבילים את הגיורת בלילה .אתא
עובדא קומי דרבי יוסי מהו להטביל
את הגרים בלילה? ולא הורו לא כן
ולא לא .עבד כנעני שלא מל דינו
תושב לעולם .גר ותושב הרי הוא
גר שמל ולא טבל גר מעליא הוא ,וקסבר קטן כשנולד מהול אין צריך
להטיף ממנו דם ברית ,ושואל ור' אליעזר האי "איש ,איש" מאי עביד
ליה מה דורש ? ועונה דברה תורה כלשון בני אדם ולא דורש ,
ושואל ,בעי רב חמא בר עוקבא ,קטן לפני שמונת ימי מילה ערל
מהו לסוכו בשמן זית של תרומה ,האם ערלות שלא בזמנה מעכבא או
לא מעכבא? ועונה ,א"ר זירא תא שמע ,אין לי אלא מילת זכריו
בשעת עשיה של קרבן הפסח ועבדיו בשעת אכילה של קרבן הפסח ,
מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ,ת"ל שמות
יב' (מד) וְכָ ל עֶּ בֶּ ד ִאיש ִמ ְקנַת כָסֶּ ף ּומַ לְ תָ ה אֹת ֹו ָאז יֹאכַ ל בוֹ( :מח) וְכִ י
יָגּור ִא ְתָך גֵר וְעָ ָשה פֶּ סַ ח לַי ֹהוָה ִהמוֹל ל ֹו כָ ל זָכָ ר וָאז י ְִק ַרב ַלעֲשת ֹו
ָארץ וְ כָל עָ ֵרל ֹלא יֹאכַ ל בוֹ :לגזירה שוה ,ומסביר
וְהָ יָה כְ אֶּ ז ְַרח הָ ֶּ
בשלמא עבדיו משכחת לה דאיתנהו בשעת אכילה וליתנהו בשעת
עשיה כגון דזבנינהו שקנה עבדים ביני ביני אלא זכריו דאיתנהו
בשעת אכילה וליתנהו בשעת עשיה היכי משכחת לה ,לאו דאתילוד
בין עשיה לאכילה ,שמע מינה ערלות שלא בזמנה הויא ערלות,
ושואל אמר רבא ותסברא האם זה הגיוני? "המול לו כל זכר" אמר
רחמנא "ואז יקרב לעשותו" והאי לפני שמונה ימים לאו בר מהילא
הוא? ועונה אלא הכא במאי עסקינן כגון שחלצתו חמה התינוק קיבל
חום וניתוב ליה כל שבעה (דאמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל
שבעה) דיהבינן ליה כל שבעה ,ושואל ,ונימהליה מצפרא בבוקר של
יד בניסן ? ועונה בעינן מעת לעת שלמות ושואל והתני לודאה יום
הבראתו החלמתו כיום היוולדו ,מאי לאו מה יום הולדו לא בעינן
מעת לעת ,אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת? ועונה ,לא ,עדיף יום
הבראתו מיום הולדו ,דאילו יום הולדו לא בעינן מעת לעת ואילו יום
הבראתו בעינן מעת לעת ,רב פפא אמר כגון דכאיב ליה עיניה לינוקא
ואיתפח הבריא ביני וביני ,רבא אמר כגון שהיו אביו ואמו חבושין
בבית האסורין ,רב כהנא בריה דרב נחמיה אמר כגון טומטום שנקרע
ונמצא זכר ,ביני וביני בין שחיטת קרבן הפסח לבין אכילתו רב
שרביא אמר כגון שהוציא התינוק ראשו חוץ לפרוזדור וחזר לעוד
שבוע ,ושואל ובמקרה כזה ומי חיי? והתניא ,כיון שיצא לאויר
העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח ,שאלמלא כן אין יכול לחיות
אפילו שעה אחת ,ועונה הכא במאי עסקינן כגון דזנתיה אישתא ניזון
מן הרחם ,ושואל אישתא דמאן אילימא אישתא דידיה אי הכי כל
שבעה בעי אלא דזנתיה אישתא דאימיה ,ואיבעית אימא התינוק מת
ה"מ ,היכא דלא מעוי לא בוכה אבל היכא דמעוי ,מחייא חיי ,.אמר
רבי יוחנן משום רבי בנאה ,ערל מקבל הזאה של אפר פרה אדומה
שכן מצינו באבותינו שקבלו הזאה כשהן ערלים ,שנאמר יהושע ד'
(יט) ְו ָהעָם עָלּו מִן ַהי ְַרדֵ ן ֶּבעָשֹור לַח ֹדֶ ש ה ִָראשֹון ַו ַיחֲנּו בַ גִ לְ גָל בִ ְקצֵ ה
ִמז ְַרח י ְִריחוֹ :ועכשיו ,בעשרה בניסן לא מהילי משום חולשא דאורחא,
נמצא הזאה אימת עביד להו לאו כשהן ערלים? ודוחה ודלמא לא
עבוד פסח כלל? ועונה לא ס"ד דכתיב שם ה' (י) ַו ַיחֲנּו בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל
ַארבָ עָ ה עָ ָשר יוֹם ַלחֹדֶּ ש בָ עֶּ ֶּרב בְ עַ ְרבוֹת
בַ גִ לְ גָל ַויַעֲשּו אֶת ַה ֶפסַח בְ ְ
י ְִריחוֹ :ושואל ,מתקיף לה מר זוטרא ודלמא פסח הבא בטומאה היה
ולא הייתה הזאה? ועונה ,אמר ליה רב אשי ,תניא בהדיא מלו וטבלו
ועשו פסחיהן בטהרה ,.אמר רבה בר יצחק אמר רב ,לא ניתנה מצוות
פריעת מילה לאברהם אבינו ,שנאמר שם ה' (ב) ָּבעֵת ַההִיא ָאמַר
כגוי לכל דבר וחייב בשבע מצוות
בני נח .ר' שמואל בר חייה בר יהודה
אמרו בשם רבי חנינה גר ותושב
שאינם נימולים מגלגלין עמהן שנים
עשר חדש ,אם חזר בו הרי יפה ,ואם
לאו הרי הוא כגוי לכל דבר .רבי
שמואל בר חייה בר יהודה רבי חנינה
בשם רבי אמרו ,גר תושב צריך
לקבל עליו אמונת יחוד השם על מנת
שיהא אוכל נבילות .אמר רבי הילא
יאמרו הדברים ככתבן שמצווה עליו
לאכול נבילות ,ושואל .מה יאמרו
הדברים ככתבן? אמר ר' יוסי בר
חנינה דברים יד' (כא) ֹלא ת ֹאכְלּו כָל
שע ֶָריָך תִ תְ נֶנָה
נְ ֵבלָה ַלגֵר ֲאשֶר ִּב ְ
ַו ֲא ָכלָּה א ֹו מָ כֹר לְ נָכְ ִרי כִ י עַ ם קָ דוֹש
אַ תָ ה לַי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ֹלא ְתבַ ֵשל גְ ִדי
בַ ֲחלֵב ִאמוֹ .:אית תניי תני ,גר תושב
אין מקבלין אותו עד שיקבל את כל
המצות שכתוב בתורה שבכתב .אית
תניי תני גר תושב אין מקבלין אותו
עד שיכפור בעבודה זרה שלו ,רבי
אבא אמר בשם ר' חייה בר אשי ,גר
תושב אין מקבלין אותו עד שיכפור
בע"ז עוד בהיותו כגוי ויבטל אותו,
א"ר זעירא מדברי כולהו ,עד שיכפור
בע"ז כגוי .דאם לא כן ,מה אנן
אמרין הואיל והוא מצוה על כפירה
בע"ז ,לא יבטל .ושואל וגוים אינן
מצויין על אי אמונה ע"ז ומבטלין?
ועונה אמר רבי יוסה שלא תאמר
והוא שוה לישראל בשלשה דברים,
[אלף] דברים (יד) ֹלא תַ עֲשֹוק ָשכִ יר
עָ נִי וְ אֶּ בְ יוֹן מֵ ַאחֶּ יָך א ֹו ִמג ְֵרָך אֲ ֶּשר
ַאר ְצָך בִ ְשעָ ֶּריָך[ :בית] שמות כב'
בְ ְ
(כ) וְ גֵר ֹלא תֹונֶה וְֹלא ִתלְ חָ צֶּ נּו כִ י
ג ִֵרים ֱהיִיתֶּ ם בְ אֶּ ֶּרץ ִמצְ ָריִם[ :גימל]
וגולה כישראל .לעיר מקלט ככתוב
דברים ד' (מב) ָלנֻס ָשמָ ה רוֹצֵ חַ אֲ ֶּשר
י ְִרצַ ח אֶּ ת ֵרעֵ הּו בִ בְ לִ י ַדעַ ת וְהּוא ֹלא
שנֵא ל ֹו ִמ ְתמֹל ִשלְ שֹם וְ נָס אֶּ ל ַאחַ ת
ִמן הֶּ עָ ִרים הָ אֵ ל וָחָ י :הוא לא יכול
לבטל .לפום כן צריך מימר מבטל
ע"ז כגוי .ומברר מאן תנא גר תושב
בלא יעשוק? ועונה .רבי יוסה בי
רבי יודה ,דתני גר תושב הרי בלא
תעשוק דברי רבי יוסה בי רבי יודה.
ש ַע ֲעשֵה לְָך ח ְַרבֹות צ ִֻׁרים וְשּוב מֹל אֶּ ת בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל ֵשנִית:
י ְהוָה אֶל י ְהֹו ֻׁ
ושואל ודלמא לא לפריעה אלא למול הנך דלא מהול? דכתיב שם
(ה) כִי ֻׁמלִים הָיּו כָל ָהעָם הַי ֹ ְצאִים ְוכָל ָהעָם ַהי ִֹּלדִ ים בַ ִמ ְדבָ ר בַ דֶּ ֶּרְך
בְ צֵ אתָ ם ִמ ִמ ְצ ַריִם ֹלא מָ לּו :ועונה אם כן מאי "שוב" שנית ? אלא לאו
לפריעה ,ומאי שנית לאקושי סוף מילה לתחלת מילה מה תחלת מילה
מעכבת ,אף סוף מילה מעכבין בו ,דתנן ,אלו הן ציצין המעכבין את
המילה בשר החופה את [רוב] העטרה ,ואין אוכל בתרומה ,.אמר
רבינא ואיתימא רב ירמיה בר אבא אמר רב ,בשר החופה את רוב
גובהה של עטרה ,ושואל ,ובמדבר ארבעים שנה מאי טעמא לא
מהול? ועונה איבעית אימא משום חולשה דאורתא קשיי הדרך,
ואיבעית אימא משום דלא נשיב להו רוח צפונית ,דתניא כל אותן
ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית,
ומסביר מאי טעמא איבעית אימא משום דנזופים הוו מחמת חטא
העגל ואי בעית אימא דלא נבדור יתפזרו ענני כבוד סביב למשכן,
א"ר פפא ,הלכך יומא דעיבא מעונן ויומא דשותא רוח קדים לא
מהלינן ביה ,ולא מסוכרינן ואין מסתכנים ביה ,והאידנא דדשו בה
רבים ולא מקפידים מתקיים בהם הנאמר בתהילים קטז' (ו) שֹמֵר
פְתָ אי ִם י ְה ֹ ָוה :תנו רבנן ,כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר
לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה ,שנאמר שמות
יב' (כט ) ַויְהִי ַּב ֲחצִי ַה ַּליְלָה וַיהֹוָה ִהכָה כָל ּבְכֹור בְ אֶּ ֶּרץ ִמ ְצ ַריִם ִמבְ כֹר
ישב עַ ל כִ ְסא ֹו עַ ד בְ כוֹר הַ ְשבִ י אֲ ֶּשר בְ בֵ ית הַ בוֹר וְ כֹל בְ כוֹר
פַ ְרעֹה הַ ֵ
בְ הֵ מָ ה :ושואל מאי תלמודא? ועונה הא קא משמע לן דעת רצון,
מילתא היא ולא לזלזל ,א"ר הונא דבר תורה משוך ערלה אוכל
בתרומה ,ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל ,ושואל מיתיבי,
משוך צריך שימול מדרבנן ,ודקארי לה מאי קארי לה? הא צריך
קתני ,קטעי בסיפא ,ר' יהודה אומר לא ימול מפני שסכנה היא לו
אמרו לו ,והלא הרבה משוכים מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים
יתָך
ובנות ,וחייבים למול שנאמר בראשית יז' (יג) הִמֹול י ִמֹול יְלִ יד בֵ ְ
יתי בִ בְ ַש ְרכֶּם לִ בְ ִרית ע ֹולָם :אפילו מאה פעמים,
ּומ ְקנַת כַ ְספֶּ ָך וְהָ יְתָ ה בְ ִר ִ
ִ
ואומר שם (יד) וְ עָ ֵרל ָזכָר אֲ ֶּשר ֹלא יִמוֹל אֶּ ת בְ ַשר עָ ְרלָת ֹו וְ נִכְ ְרתָ ה
הַ נֶּפֶּ ש הַ ִהוא מֵ עַ מֶּ יהָ אֶת ּב ְִריתִ י ֵהפַר :לרבות את המשוך ושואל מאי
ואומר ? ועונה וכי תימא האי "המול ימול" לרבות ציצין המעכבים את
המילה ,תא שמע" ,את בריתי הפר" לרבות את המשוך ,הוא רבי
יהודה סבר מדקא נסיב לה הש"ס קרא דאורייתא היא ,ולא היא,
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ,ושואל מיתיבי טומטום אין אוכל
בתרומה שאולי הוא חסר מילה ,נשיו ועבדיו אוכלין ,משוך ונולד
כשהוא מהול הרי אלו אוכלים ,אנדרוגינוס אוכל בתרומה ואין אוכל
בקדשים ,טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים ,ושואל ,קתני
מיהת משוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין ,תיובתא דרב הונא?
תיובתא .,אמר מר ,טומטום אינו אוכל בתרומה נשיו ועבדיו אוכלים,
ושואל נשיו לטומטום מנא ליה? אילימא דקדיש קידש אישה?
דתניא טומטום שקידש קדושיו ,קידושין ,נתקדש הוא לגבר קדושיו
קידושין ,ודוחה אימר דאמר לחומרא להצריך אותו בגט ,אבל לקולא
שתאכל בתרומה מי אמרינן? ספק אשה הוא ואין אשה מקדשת אשה ,
ועונה אמר אביי כשביציו ניכרות מבחוץ ,והוא כזכר ,רבא אמר מאי
נשיו? דהיינו אמו ,ושואל אמו פשיטא? ועונה מהו דתימא מוליד
רבי יודה אומר גר תושב מצווה
בשבת כישראל ביום טוב ,מה
ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור
בכל מלאכה אף גר תושב בשבת כן.,
רבי יוסי אומר גר תושב בשבת
כישראל בחולו של מועד .מה ישראל
בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה
ואסור בכל מלאכת השדה בעבודה
חקלאית ובבניין אף גר תושב בשבת
כן .ר"ש אומר גר תושב בשבת
כישראל בשאר ימות השנה .מה
ישראל בשאר ימות השנה חורש
וזורע וקוצר אף גר תושב בשבת כן.
רב אדא רב המנונא רב אדא בר
אחוה אמרו בשם רב ,הלכה כרבי
שמעון ,בקרבן פסח כתיב שמות יב'
(מד) ְוכָל ֶעבֶד אִיש ִמ ְקנַת ָכסֶף
ּומַ לְ תָ ה אֹת ֹו ָאז יֹאכַ ל בוֹ .:עבד איש
את מוהלו בעל כורחו .אבל בן איש
גר אין את מוהלו בעל כורחו .ושואל,
רבי יוחנן בעי ,הא בן קטן את מוהלו
על כורחו .אפילו כבנו של אורכניס
הנסיך? ועונה .רבי חזקיה אמר בשם
רבא ,הא כיני עיר שרובה עכו"ם
מצא בתוכה תינוק מושלך ,הטבילו
לשום עבד .את מוהלו לשום עבד.
לשום בן חורין את מוהלו לשום בן
חורין .ושואל ,רבי יוחנן בעי לשום
עבד הרי הוא כעבד אפילו כבנו של
אורכניס בעל שדות וכרמים ? ועונה
.רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם
ר' הושעיה לא אמר לא דורשים כן,
אלא "וכל עבד איש מקנת כסף".
עבדך איש ,את מוהלו על כורחו .בנך
בָ גָר ונהייה איש אין את מוהלו על
כורחו .כההיא דאמר רבי הילא בשם
ר' יסא ,הלוקח עבדים ערלים מן
הגוים על מנת אפילו שלא למהול.
מה נפשך אם כעבד איש הוא את
מוהלן על כרחן .על מנת שלא
למוהלן אם כבן איש ,הוא את מוהלו
על כרחו ,המשוך מכוסה עטרה
והנולד מהול ,והמל עד שלא נתגייר,
לא יאכלו בתרומה או בקרבן פסח,
רבי זריקן רבי ינאי בי רבי ישמעאל
אמרו בשם רבי יוחנן משוך לא
מאכיל שאין מוליד אינו מאכיל ,קא משמע לן ,ושואל תא שמע
טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים ,ושואל בשלמא לאביי
תנא רישא ערל ודאי ,וקתני סיפא ספק ערל ,אלא לרבא טומטום
דסיפא למה לי ? ועונה מאי טומטום ערל ושואל השתא ספק ערל לא
אכיל ודאי ערל אכיל? ועונה סיפא מה טעם קאמר ,מה טעם טומטום
אינו אוכל בתרומה מפני שספק ערל הוא ,וערל אינו אוכל לא בתרומה
ולא בקדשים ,ומדייק לימא משוך מחלוקת כתנאי ,משוך (ונולד
כשהוא מהול) וגר שנתגייר כשהוא מהול ,וקטן שעבר זמנו ושאר כל
הנימולים ,לאיתויי מי שיש לו שתי ערלות ,אינן נימולין אלא ביום
בלבד ,רבי אלעזר בר שמעון אומר ,בזמנו ,ביום השמיני ,אין נימולין
אלא ביום ,שלא בזמנו נימולין ביום ובלילה ,מאי לאו בהא קמיפלגי,
דמר סבר משוך דאורייתא ,ומר סבר משוך דרבנן ,ודוחה ותסברא
קטן שעבר זמנו מי איכא למ"ד שחיוב מילתו וכניסתו לבריתו של
אברהם אהינו הוא דרבנן? אלא דכולי עלמא ,משוך דרבנן ,וקטן
שעבר זמנו דאורייתא ,והכא בהא קמיפלגי מר סבר דרשינן ויקרא יב'
(ג) ּובַיֹום הַ ְש ִמינִי יִמוֹל בְ ַשר עָ ְרלָת ֹו :ומר סבר לא דרשינן "וביום" כי
הא דוגמה אחרת דיתיב רבי יוחנן וקדריש ,נותר מן הקרבן בזמנו
ביום השלישי אינו נשרף אלא ביום ,שלא בזמנו נשרף בין ביום בין
בלילה ,ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן ,אין לי אלא נימול לשמיני
שאין נימול אלא ביום ,מנין לרבות לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים
עשר ובימים הבאים (מנין) תלמוד לומר "וביום" ואפילו למאן דלא
דריש וא"ו וא"ו וה"י של השמיני דריש ,אישתיק ,לבסוף בתר דנפק,
אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש ראיתי לבן פדת [רבי אליעזר] שיושב
ודורש כמשה רבנו מפי הגבורה ,ושואל אמר ליה ריש לקיש דידיה
היא? מתניתא היא ,היכא תנא ליה? בתורת כהנים בספר ויקרא ,נפק
תנייה בתלתא יומי ,וחזר וסברה שינן בתלתא ירחי ,אמר רבי אלעזר
ערל שהזה הזאתו כשרה ,מידי דהוה אטבול יום לפני הערב שמש,
שאף על פי שאסור בתרומה ,כשר בפרה אדומה ,ודוחה מה לטבול
יום שכן מותר במעשר ,ועונה אטו אנן לאכילה קאמרינן אנן לנגיעה
קאמרינן ,ומה טבול יום שאסור בנגיעה דתרומה ,מותר בפרה ,ערל
שמותר בנגיעה ,אינו דין שמותר בהזאה בפרה אדומה ,תניא נמי
הכי ,ערל שהזה הזאתו כשרה ,ומעשה היה והכשירו חכמים הזאתו,
ושואל ,מיתיבי טומטום שקידש מים חיים של פרה קידושו פסול
מפני שהוא ספק ערל ,וערל פסול לקדש ,ואנדרוגינוס שקידש קידושו
כשר ,רבי יהודה אומר אף אנדרוגינוס שקידש קדושיו פסולים מפני
שספק אשה ,ואשה פסולה מלקדש ,ושואל קתני מיהא ערל וספק
ערל פסול מלקדש ,ועונה ,אמר רב יוסף ,האי תנא ,תנא דבי רבי
עקיבא הוא ,דמרבי ליה לערל כטמא ,דתניא ,ר"ע אומר ויקרא כב'
(ד) אִיש ,אִיש ִמז ֶַּרע ַא ֲהרֹן וְהּוא צָ רּועַ א ֹו זָב בַ קֳּ ָד ִשים ֹלא יֹאכַ ל עַ ד
אֲשר תֵ צֵ א ִממֶּ נּו ִשכְ בַ ת
אֲ ֶּשר י ְִטהָ ר וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל טְ מֵ א נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש ֶּ
ז ַָרע :אמר רבא הוה יתיבנא קמיה דרב יוסף וקשיא לי ,לא לישתמיט
תנא וליתני מפורשות הערל והטמא ולימא ר' עקיבא היא? ועונה
ולא? והא קתני הערל והטמא פטורים מן הראייה בשלושת הרגלים
ודוחה ,התם משום דמאיס ולא מתאים לבוא בציבור ,ואזדו לטעמייהו,
דתניא ,הכל כשרים לקדש עם עפר פרה חוץ מחרש שוטה וקטן ,רבי
יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס ,ומסביר מאי טעמא
יאכל משום קנס .,רבי ירמיה רבי
שמואל בר רב יצחק אמר בשם רב
גזירה גזרו .שלא יטעו בינם לערלים,
ושואל ,מה נפק מן ביניהון? ועונה .
משך לו אחר ערלה או שנמשכה
מאיליה .אין תימר קנס אין כאן קנס.
אין תימר גזירה גזרו אפילו כן גזירה
גזרו ,.כתוב בראשית יז' (יב) ּובֶּ ן
ְש ֹמנַת י ִָמים יִמוֹל לָכֶּם כָ ל ָזכָר
ּומ ְקנַת כֶּסֶּ ף ִמכֹל
לְ ֹדרֹתֵ יכֶּם יְלִ יד בָ יִת ִ
בֶּ ן נֵכָ ר אֲ ֶּשר ֹלא ִמז ְַרעֲָך הּוא( :יג)
ּומ ְקנַת כַ ְספֶּ ָך
יתָך ִ
הִמֹול י ִמֹול יְלִ יד בֵ ְ
יתי בִ בְ ַש ְרכֶּם לִ בְ ִרית ע ֹולָם:
וְהָ יְתָ ה בְ ִר ִ
גזירה לשתי מילות ,אחד למילה
ואחד לפריעה .אחת למילה ואחת
לציצין העודפים המעכבים ,ושואל
עד כדון כר' עקיבא .דו אמר כפל
לשונות ריבוין הן .אלא כרבי
ישמעאל דו אמר לשונות כפולין הן
התורה דיברה כדרכה .דברה תורה
בלשון בני אדם כגון ,אומר לבן
ליעקב בראשית לא' (ל) וְ עַ תָ ה הָֹלְך
ָה ַלכְתָ כִ י נִכְס ֹף נִ ְכ ַספְתָ ה לְ בֵ ית ָאבִ יָך
לָמָ ה ָגנַבְ תָ אֶּ ת אֱֹלהָ י :או אומר יוסף
שם מ' (טו) כִ י גֻׁנ ֹב ֻׁגנַבְתִ י מֵ אֶּ ֶּרץ
יתי ְמאּומָ ה
הָ עִ בְ ִרים וְ גַ ם פֹה ֹלא עָ ִש ִ
כִ י ָשמּו א ִֹתי בַ בוֹר :ושואל .מנלן
לשתי מילות אפילו בשבת? ועונה
אמר רבי יודה בר פזי שמות ד' (כה)
ו ִַתקַ ח ִצפ ָֹרה צֹר ו ִַתכְ רֹת אֶּ ת עָ ְרלַת
בְ נָּה ו ַַתגַ ע לְ ַרגְ לָיו ַותֹאמֶּ ר כִ י חֲתַ ן
דָ ִמים אַ תָ ה לִ י( :כו) ַוי ִֶּרף ִממֶּ נּו ָאז
ָאמ ְָרה חֲתַ ן דָ מִים לַמּוֹלת :מיכאן
לשתי מילות ,אחת למילה ואחת
לפריעה .אחת למילה ואחת לציצין
המעכבים .רב אמר" ,המול ימול"
מיכן לנולד כשהוא מהול שצריך
להטיף ממנו דם ברית" .,המול ימול"
מיכן לישראל ערל שלא ימול אחרים
עד שימול בעצמו ,ואין צריך לומר
גוי ערל שלא ימול ישראלים אחרים,
אמר ר' לוי כתיב בראשית יז' (ט)
ֱֹלהים אֶּ ל ַאבְ ָרהָ ם ְואַתָ ה אֶת
ַויֹאמֶּ ר א ִ
ּב ְִריתִ י תִ שְמ ֹר אַ תָ ה וְ ז ְַרעֲָך ַאח ֲֶּריָך
לְ ֹדרֹתָ ם .:אתה וכל הנימולים כיוצא
בך ,תני ,ישראל מל את הכותי.
והכותי אינו מל את ישראל ,מפני
שהוא הכותי מהול לשום הר גריזים
דרבנן דכתיב ,במדבר יט' (יז) ְו ָלקְחּו ַל ָטמֵא ֵמ ֲעפַר ש ְֵרפַת ַה ַחטָאת וְ נָתַ ן
עָ לָיו מַ יִם חַ יִים אֶּ ל כֶּ לִ י :הנך דפסלי באסיפה פסולין בקידוש הנך
דכשרין באסיפה כשרים בקידוש ,והאחרים לא ,ורבי יהודה אמר לך,
אם כן נימא קרא ולקח ,מאי "ולקחו" דאפילו הנך דפסולין התם
כשרים הכא ,ושואל ,אי הכי אשה נמי תהיה כשרה ? ועונה "ונתן"
ולא ונתנה כתוב ,ושואל ורבנן למה לדעתם אישה כשרה? ועונה אי
כתיב ולקח ונתן ,הוה אמינא שקיל חד ויהיב חד אותו כהן כתב רחמנא
"ולקחו" ואי כתב רחמנא "ולקחו ונתנו" הוה אמינא דשקלי תרי ויהבי
תרי ,כתב רחמנא ולקחו ונתן ,דאפילו שקלי תרי ויהיב חד ,שם( ,יט)
וְח ְטא ֹו בַ יוֹם
ישי ּובַ יוֹם הַ ְשבִ יעִ י ִ
ְו ִהזָה ַהטָה ֹר עַל ַה ָטמֵא בַ יוֹם הַ ְשלִ ִ
הַ ְשבִ יעִ י וְ כִ בֶּ ס בְ גָדָ יו וְ ָרחַ ץ בַ מַ יִם וְטָ הֵ ר בָ עָ ֶּרב :טהור מכלל שהוא טמא,
לימד על טבול יום שכשר בפרה ,ושואל ,בעו מיניה מרב ששת ערל
מהו באכילה במעשר שני ,ומסביר כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין
אנינות ,יליף נמי מעשר שני מפסח לענין ערלות? או דלמא חמור
כפסח מקל כמעשר יליף ,אבל קל מעשר שני מחמור מפסח לא
יליף ? ועונה אמר להו ,תניתוה ,התרומה והבכורים חייבים עליהן
באכילת מזיד מיתה בידי שמיים ,ובשוגג ,תוספת תשלום של וחומש,
ואסורין לזרים והן נכסי כהן ,ועולין מתבטלים ברוב של באחד ומאה,
וטעונין רחיצת ידים והערב שמש ,הרי אלו בתרומה ובבכורים ,מה
שאין כן במעשר שני ,ושואל ,ואם איתא ,ניתני ערל אסור בהן מה
שאין כן במעשר שני ,ודוחה תנא ושייר ויש עוד דברים ,ושואל ומאי
שייר דהאי שייר ונשכח? ועונה ,שייר דקא תני סיפא ,יש במעשר שני
ובבכורים מה שאין כן בתרומה ,שהמעשר שני והבכורים טעונין
הבאת מקום לעזרה בבית המקדש וטעונין וידוי ,ואסור לאונן ,ורבי
שמעון מתיר ,וחייבין בביעור בסוף עונת הפרי ור"ש פוטר ,ואילו
מעשר שני אסור לבער מהן בטומאה ואוכלן בטומאת עצמן לוקה
ארבעים ,אבל מה שאין כן בתרומה לא קתני ,אלמא ,תני ושייר :וחוזר
למעשר שני ואסורין לאונן ור"ש מתיר ,ושואל ,מנא להו דכתיב
שע ֶָריָך ַמ ְעשַר דְ גָנְָך וְתִ ירשְָך ְוי ִ ְצה ֶָרָך
דברים יב' (יז) ֹלא תּוכַל ֶלאֱכ ֹל ִּב ְ
ּובְ ֹכרֹת בְ קָ ְרָך וְ צֹאנֶָּך וְ כָ ל נְדָ ֶּריָך אֲ ֶּשר ִתדֹר וְ נ ְִדבֹתֶּ יָך ּותְ רּומַת י ָדֶ ָך :ואמר
מר תרומת ידך אלו בכורים ואיתקש בכורים למעשר שני ,מה מעשר
שני אסור לאונן אף בכורים אסור לאונן ,ור"ש אומר "תרומה ידך"
קרינהו רחמנא ,מה תרומה מותרת לאונן אף בכורים מותרים לאונן,
וחייבין בביעור ,ור"ש פוטר ומסביר מר מקיש לביכורים ומר לא
מקיש ,ואסור לבער מהן בטומאה ,ואוכלן בטומאת עצמן לוקה,
ושואל ,מנלן ? ועונה דתניא ,ר' שמעון אומר ,שם כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי
בְ ֹאנִי ִממֶּ נּו וְֹלא ִבע ְַרתִ י ִממֶנּו ְּב ָטמֵא וְ ֹלא נָתַ ִתי ִממֶּ נּו לְ מֵ ת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל
יתי כְ כֹל אֲ ֶּשר ִצּוִיתָ נִי :בין שאני טמא והוא טהור ,בין
ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
שאני טהור והוא טמא ,והיכא מוזהר על אכילתו איני יודע ,ושואל
איך לא יודע טומאת הגוף בהדיא במפורש כתיב ביה ,ויקרא כב' (ו)
נֶפֶש ֲאשֶר תִ גַע ּבֹו ְו ָטמְָאה עַד ָהע ֶָרב וְֹלא י ֹאכַל מִן ַהקֳּדָ שִים כִי אִם ָרחַץ
ְּבשָרֹו ַּב ָמי ִם :ועונה ומסביר הכי קמיבעיא ליה ,טומאת עצמו מנין?
ת"ל דברים יב' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך" ולהלן הוא
שע ֶָריָך ת ֹא ֲכלֶנּו ַה ָטמֵא ְו ַהטָהֹור יַחְדָ ו ַכ ְצבִי
אומר דברים יב' (כב) ִּב ְ
ְו ָכ ַאי ָל :ותנא דבי רבי ישמעאל אפילו טמא גוף וטהור אוכלין על
שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין ,וקאמר רחמנא ההוא דאמרי
דברי רבי יודה .ושואל ,אמר לו רבי
יוסי וכי איכן מצינו בתורה שהמילה
צריכה כוונה? אלא לא איכפת לי
יהא מל והולך לשם הר גריזים עד
שתצא נפשו ,המשוך לא ימול שלא
יבא לידי סכנה דברי רבי יודה .אמר
לו רבי יוסי הרבה משוכין היו בימי
השמד שקדמו למלחמתו של בן
כוזבא וכולן מלו אחר כך וחיו
והולידו בנים ובנות .המשוך והנולד
מהול והמל עד שלא נתגייר צריך
להטיף ממנו דם ברית .תני רבי
שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית
שמאי ובית הלל על שנולד מהול
שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני
שהיא ערלה כבושה .על מה נחלקו
על גר שנתגייר מהול שבית שמאי
אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית,
ובית הלל אומרים אין צריך להטיף
ממנו דם ברית .רבי יצחק בר נחמן
אמר בשם רבי הושעיה ,הלכה כדברי
התלמיד רבי שמעון בן אלעזר .אתא
עובדא קומי רב ,בתינוק שנולד עם
ערלה כבושה ואמר ,מן הא דתני
מפני שהיא ערלה כבושה .הדא אמרה
ערל ברור הוא ,ודוחין עליו את
השבת ונימול בשבת .,רבי אבהו
אמר אין דוחין עליו את השבת וצריך
להטיף ממנו דם ברית .רב אדא בר
אחווא אתיליד ליה חד בר \{נש\}
כן ,מימסמס בה לבדוק מית .א"ר
אבין לא כך היה המעשה אלא נעשה
כרות שפכה ונתענה עליו שימות.,
רבנין דקיסרין אמרין נעשה פצוע
דכא ונתענה עליו שימות ,.כתוב
ויקרא יב' (ג) ּובַ יוֹם הַ ְש ִמינִי יִמוֹל
בְ ַשר ע ְָרלָתֹו" :ערלתו" וודאי דוחה
את השבת ,ואין הספק דוחה את
השבת" .ערלתו" .ערלתו ודאי דוחה
את השבת .אין מילת אנדרוגינס
דוחה את השבת ,.שהיה רבי יודה
אומר אנדרוגינס אין דוחין עליו את
השבת ,ואם לא נימול וחייבין עליו
כרת" .ערלתו" ערלתו ודאי דוחה את
בין
השבת .ואין לידת תינוק
השמשות דוחה את השבת" .ערלתו"
ערלתו ודאי דוחה את השבת .אין
לך התם בשעריך תאכלנו בחולין הכא בביכורים לא תיכול :מה שאין
כן בתרומה ,ושואל ,מנא לן? ועונה ,אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן,
דאמר קרא" ,לא בערתי ממנו בטמא" ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה
מבעיר שמן של תרומה שנטמא ,ושואל ואימא ממנו אי אתה מבעיר
אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא ,ועונה ,לאו קל וחומר הוא?
ומה מעשר הקל אמרה תורה "לא בערתי ממנו בטמא" קדש חמור לא
כ"ש ,ושואל אי הכי תרומה נמי בפועל אותו ק"ו הוא ,ועונה הא
כתיב מיעוט "ממנו" ושואל ומה ראית להעדיף קדשים ולמעט
תרומה? ועונה מסתברא קדש לא ממעיטנא ,שכן יש בו חומרות
פנקעכ"ס דהיינו פגול נותר קרבן מעילה כרת ואסור לאונן ,ושואל
אדרבה תרומה לא ממעיטנא שכן יש בו הלכות מחפ"ז שהם מיתה
בידי שמים במזיד ותשלום תוספת וחומש בשוגג ואין לה פדיון
ואסורה לזרים ועונה הנך נפישן ההם מרובים ואיבעית אימא כרת
חומרתה עדיפא מן מיתה בידי שמים :ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מה
שאין כן בתרומה ,ומדייק מילקא הוא דלא לקי ,הא איסורא איכא,
ושואל ,מנלן? ועונה ,אמר קרא "בשעריך תאכלנו לזה ,שיצא ונהיה
בעל מום ולא לאחר ,ולאו הבא מכלל עשה ,מצוות עשה הוא ,אמר
רב אשי מרישא נמי שמעת מינה ,דתנא ושייר ולא מנה את כל
ההבדלים מדלא קתני ולא מנה אצל ביכורים ונוהגין בשאר שני שבוע
ואין להם פדיון ,מה שאין כן במעשר שני ,שמע מינה ,ושואל תא
שמע ,מלו את הילד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה ,הרי זה
אינו אוכל לא בתרומה ולא בפסח קרבן פסח ולא בקדשים ולא
במעשר ,ומדייק מאי לאו מעשר דגן ,ועונה לא ,מעשר בהמה ,ושואל
מעשר בהמה היינו קדשים? ודוחה וליטעמיך מי לא תנן פסח וקתני
קדשים ,ושואל בשלמא פסח וקדשים צריכי ,דאי תנא פסח משום
דערלות בפסח כתיבא שמות יב' (מח) וְ כִ י יָגּור ִא ְתָך גֵר וְ עָ ָשה פֶּ סַ ח
ָארץ וְ כָ ל עָ ֵרל
לַי ֹהוָה ִהמוֹל ל ֹו כָ ל ָזכָר וְָאז י ְִק ַרב ַלעֲשת ֹו וְהָ יָה כְ אֶּ ז ְַרח הָ ֶּ
ֹלא יֹאכַ ל בוֹ :אבל קדשים אימא לא ,ואי תנא קדשים ה"א מאי קדשים
הכוונה פסח ,אלא מעשר בהמה בנפרד למה לי? ועונה אמנם כן אלא
מעשר ראשון ור' מאיר היא ,דאמר מעשר ראשון אסור לזרים ומותר
באכילה רק לבני שבט לוי ,ושואל ,תא שמע מדתני ר' חייא בר רב
מדפתי ,ערל אסור בשתי מעשרות מאי לאו אחד מעשר דגן ואחד
מעשר בהמה ועונה הכא נמי מעשר ראשון ור' מאיר ,ושואל תא
שמע אונן אסור במעשר ומותר בתרומה ובפרה אדומה להזאות,
טבול יום אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר ,מחוסר כפורים שלא
הביא את קרבנותיו שהוא חייב אסור בפרה ומותר בתרומה ובמעשר,
ואם איתא אם ערל מותר במעשר ניתני ערל אסור בתרומה ומותר
בפרה ובמעשר ,ועונה אין מכאן הוכחה האי תנא דבי רבי עקיבא היא
דמרבי ליה לערל כטמא ,דתניא רבי עקיבא אומר ויקרא כב' (ד) אִיש
אִיש ִמז ֶַּרע ַא ֲהרֹן וְהּוא צָ רּועַ א ֹו זָב בַ קֳּ דָ ִשים ֹלא יֹאכַ ל עַ ד אֲ ֶּשר י ְִטהָ ר
וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל ְטמֵ א נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש אֲ ֶּשר תֵ צֵ א ִממֶּ נּו ִשכְ בַ ת ז ַָרע :לרבות את
הערל ,ומברר ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא? ועונה תנא דרבי
יוסף הבבלי היא ,דתניא שרפת פרה על ידי אונן ומחוסר כפורים
כשרה ,רבי יוסף הבבלי אומר של אונן כשרה ,אבל של מחוסר
כפורים פסולה ,ואף ר' יצחק סבר ערל אסור במעשר ,דאמר ר' יצחק
מנין לערל שאסור במעשר ,נאמר דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי בְ ֹאנִי
תינוק שנולד מהול דוחה את השבת.
שבית שמאי אומר צריך להטיף ממנו
דם ברית .תמן תנינן הכל חייבין
בראייה שלוש פעמים בשנה בבית
המקדש חוץ מחרש שוטה וקטן
וטומטום ואנדרוגינס ושואל מה אמר
בה רבי יודה באנדרוגינוס? ועונה .
נישמעינה מן הדא רבי יוחנן בן
דהבאי אמר משום רבי יודה אף
הסומא ,פטור מעליה לרגל .וסביר
לומר לית בר נש אמר אף ,אלא אם
כן דו מודה על קדמייתא .ושואל,
מחלפא שיטתיה דרבי יודה ,תמן אמר
פרט לאנדרוגינוס .והכא במילה
בשבת אמר לרבות .אנדרוגינוס?
ועונה ,רבי יודה ורבנין מקרא אחד
הן דורשין .רבנן דורשין ,בראשית
יז' (יד) ְוע ֵָרל זָכָ ר אֲ ֶּשר ֹלא יִמוֹל אֶּ ת
בְ ַשר עָ ְרלָת ֹו וְ נִכְ ְרתָ ה הַ נֶּפֶּ ש הַ ִהוא
יתי הֵ פַ ר :מה תלמוד
מֵ עַ מֶּ יהָ אֶּ ת בְ ִר ִ
לומר "זכר" עד שיהא כולו זכר .רבי
יודה דרש "זכר" מה תלמוד לומר
"ערל" ואפילו מקצתו ערל .ברם
הכא בעלייה לרגל דברים טז' (טז)
ְכּורָך
ָשלוֹש ְפעָ ִמים בַ ָשנָה י ֵָראֶּ ה כָל ז ְ
אֶּ ת ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך בַ מָ קוֹם אֲ ֶּשר
יִבְ חָ ר בְ חַ ג הַ מַ ּצוֹת ּובְ חַ ג הַ ָשבֻעוֹת
ּובְ חַ ג הַ סֻ כוֹת וְ ֹלא י ֵָראֶּ ה אֶּ ת ְפנֵי ְי ֹהוָה
ֵריקָ ם :פרט לאנדרוגינס . ,תמן תנינן,
קטן החולה אין מולין אותו עד
שיבריא .,שמואל אמר אפילו אחזתו
החמה שעה אחת ממתינין לו עד
שלשים יום ,ועכשיו מברר ואותן
שלשים יום מהו להאכילו מחלבה
שומן של זית של תרומה? .מהו
לסוכו שמן זית של תרומה? ועונה,
נישמעינה מן הדא ,הערל וכל
הטמאים לא יאכלו בתרומה ,ונשיהם
ועבדיהם יאכלו .רבי אחא בשם רבי
תנחום בי רבי חייה אמר ,אין ערלה
מעכבת אלא משמיני והלאה .ותני כן,
כל שלשים יום אסור להאכילו חלבה
של תרומה ואסור לסוכו בשמן של
תרומה ,.ושואל ברית מילה עושים
בבוקר לילי שמיני מה את עבד לה?
ועונה .מן מה דתני ,כתוב ויקרא
כֶּשב א ֹו עֵ ז כִ י ִי ָּולֵד
כב' (כז) שוֹר א ֹו ֶּ
ִממֶנּו וְ ֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ נּו בְ טָ מֵ א וְֹלא נָתַ ִתי ִממֶּ נּו לְ מֵ ת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה
יתי כְ כֹל אֲ ֶּשר ִצּוִיתָ נִי( :טו) הַ ְש ִקיפָ ה ִמ ְמעוֹן קָ ְד ְשָך ִמן
אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
הַ ָשמַ יִם ּובָ ֵרְך אֶּ ת עַ ְמָך אֶּ ת י ְִש ָראֵ ל וְ אֵ ת הָ אֲדָ מָ ה אֲ ֶּשר נָתַ תָ ה לָנּו
כַ אֲ ֶּשר נ ְִשבַ עְ תָ לַאֲ בֹתֵ ינּו אֶּ ֶּרץ זָבַ ת חָ לָב ְּודבָ ש :ונאמר בקרבן פסח
שמות יב' (ט) ַאל תֹאכְ לּו ִממֶנּו נָא ּובָ ֵשל ְמב ָֻשל בַ מָ יִם כִ י ִאם ְצלִ י אֵ ש
רֹאש ֹו עַ ל כְ ָרעָ יו וְ עַ ל ִק ְרבוֹ(:י) וְ ֹלא תו ִֹתירּו ִממֶּ נּו עַ ד בֹקֶּ ר וְהַ נֹתָ ר ִממֶּ נּו
עַ ד בֹקֶּ ר בָ אֵ ש ִת ְשרֹפּו :מה "ממנו" האמור בפסח ערל אסור בו ,אף
"ממנו" האמור במעשר שני ערל אסור בו ,מופני פנוי לדרשה דאי לא
מופני איכא למיפרך ,מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול ונותר
וטמא ,ומברר לאיי אפנויי מופני מי מהם פנוי מאי מופני ,אמר רבא
א"ר יצחק ,תלתא פעמים "ממנו" כתיבי בפסח ,חד לגופיה ,וחד
לגזירה שוה למעשר וחד למאן דאמר ,בא הכתוב ליתן לך עשה אחר
לא תעשה ,ודוחה איידי דכתיב נותר וְֹלא תו ִֹתירּו כתיב נמי "ממנו",
ולמאן דאמר ליתן לו בקר שני לשריפתו בחול המועד איידי דכתיב
"עד בקר" כתיב נמי "ממנו" ,ועונה תלתא ממנו כתיבי במעשר חד
לגופיה וחד לדרבי אבהו אמר רבי יוחנן להיתר שריפה חד לדריש
לקיש ,דאמר ריש לקיש א"ר סמיא ,מנין למעשר שני שנטמא שמותר
לסוכו על הגוף שנאמר "ולא נתתי ממנו למת" ומדייק למת הוא
דלא נתתי הא לחי דומיא דמת נתתי ,איזה דבר ששווה בחיים ובמתים
הוי אומר זו סיכה ,ושואל מתקיף לה מר זוטרא ואימא ליקח לו ארון
ותכריכים? ועונה אמר רב הונא בריה דרב יהושע "ממנו" מגופו
מעצמו רב אשי אמר "לא נתתי" דומיא ד"לא אכלתי" מה להלן מגופו
אף כאן מגופו ,ושואל ,ואכתי מופנה מצד אחד הוא? הניחא למאן
דאמר למדין ואין משיבין ,אלא למ"ד למדין ומשיבין אם יש קושיה
שואלים מאי איכא למימר? ועונה הך דרבי אבהו ,מדרב נחמן אמר
רבה בר אבוה ,נפקא ,ופנוי משני צדדים דאמר רב נחמן אמר רבה בר
אבוה מאי דכתיב במדבר יח' (ח) ַוי ְַדבֵ ר ְי ֹהוָה אֶּ ל ַא ֲהרֹן ַו ֲאנִי ִהנֵה נָתַ תִי
שמ ֶֶרת תְ רּומ ֹתָ י לְ כָל קָ ְד ֵשי בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל לְ ָך נְתַ ִתים לְ מָ ְשחָ ה
לְָך אֶת ִמ ְ
ּולְ בָ נֶּיָך לְ חָ ק ע ֹולָם :בשתי תרומות הכתוב מדבר ,אחת תרומה טהורה
ואחת תרומה טמאה ,ואמר רחמנא נתתי לך ,שלך תהא להסקה תחת
תבשילך :במשנה ,וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה :ושואל ,מנא הני
מילי? ועונה ,אמר רבי יוחנן משום ר' ישמעאל אמר קרא ויקרא כב'
(ד) אִיש אִיש ִמז ֶַרע ַאהֲר ֹן וְהּוא צָרּו ַע אֹו זָב בַ קֳּ דָ ִשים ֹלא יֹאכַ ל עַ ד
אֲשר תֵ צֵ א ִממֶּ נּו ִשכְ בַ ת
אֲ ֶּשר י ְִטהָ ר וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל טְ מֵ א נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש ֶּ
ז ַָרע :אי זהו דבר ששוה בזרעו של אהרן כולם? הוי אומר זו תרומה.
ושואל ,ואימא בחזה ושוק מתנות כהונה חן החולין? ועונה לא בכולם
אינה חזה ושוק בחוזרת ללא ילדים לבית אביה ,ושואל תרומה נמי
אינה בחללה? ודוחה חללה לאו זרעו דאהרן היא ושואל ,וממאי דהאי
"עד אשר יטהר" עד דאיכא הערב שמש אימא עד דמייתי כפרה?
ועונה ,לא ס"ד ,דתנא דבי ר' ישמעאל בזב בעל שתי ראיות ובמצורע
מוסגר הכתוב מדבר ,ומסביר דומיא דטמא נפש מה טמא נפש דלאו בר
כפרה שאינו צריך להביא קרבן הוא ,הני נמי דלאו בני כפרה נינהו,
ושואל ,ואימא הני מילי דלאו בר כפרה כשאינם צריכים קרבן אבל
דבר כפרה עד דמייתי כפרה? ותו ושואל עוד הא דתנן ,טבל במקווה
ועלה ,אוכל במעשר ,העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרה אוכל
בקדשים ,מנא לן? ועונה אמר רבא אמר רב חסדא תלתא קראי
כתיבי ,כתיב ויקרא כב (ו) נֶּפֶּ ש אֲ ֶּשר ִתגַ ע ב ֹו וְטָ ְמָאה עַ ד הָ עָ ֶּרב וְֹלא
ּומיוֹם
וְהָ יָה ִשבְ עַ ת י ִָמים ַתחַ ת ִאמ ֹו ִ
הַ ְש ִמינִי וָהָ לְ ָאה י ֵָרצֶּ ה לְ קָ ְרבַ ן ִא ֶּשה
לַי ֹהוָה :לילי שמיני הנכנס לדיר
להתעשר מעשר בהמה .הדא אמרה
לילי שמיני כשמיני הוא ,ותני כן כל
שבעת ימים מותר להאכילו חלבה
של תרומה ומותר לסוכו בשמן של
תרומה .תמן תנינן אילו הן ציצין
המעכבין את המילה שמתקנים אפילו
בשבת .ר' אבינא אמר בשם רבי
ירמיה בחופה מכסה רוב גובהה של
עטרה .,רבי יוסי בן יוסי אמר בחופה
רוב גגה של עטרה ,.רבי טבי בשם
שמואל אמר בודקין אותו בשעה
שהוא מקשה ,מל ולא פרע את
המילה כאילו לא מל .תני והעושה כן
חילל שבת לריק וענוש כרת .רבי
אחא אמר בשם רבי אבהו הדא
דתימר בשאין שהות ביום כדי למרק
לתקן אבל אם יש ביום כדי למרק ,
ממרק אפילו אחר ואינו חושש ,.תני
בשבת ,כל שעה שהוא עוסק במילה
חוזר בין על ציצין המעכבין את
המילה בין על הציצין שאין מעכבין
את המילה ,פירש מן עשיית המצווה,
אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את
המילה ,אמר ר' יוחנן דברי רבי יוסי
אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין
שאין מעכבין את המילה .ומברר
היידן היכן דברי רבי יוסי ההיא?
ועונה דתנינן תמן רבי יוסי אומר יום
טוב הראשון של חג הסוכות שחל
להיות בשבת שכח והוציא את הלולב
ברשות הרבים ,פטור ,מפני שהוציאו
ברשות התורה אף בסכין של מילה
כן ,אף במצה שמורה בליל הסדר
כן .ומסכם מן מה דאמר רבי יוחנן,
דברי ר' יוסה ,אפילו פירש חוזר
אפילו על ציצין שאין מעכבין את
המילה ,הדא אמרה אף בסכין של
מילה כן אף במצה כן .במשנה ,אם
לא ידעה לאישתו משנעשה פצוע
דכא וכרות שפכה הרי אלו הנשים
יאכלו .אמר רבי אלעזר בשיטת
דרבי אלעזר ודרבי שמעון היא ,אמר
רבי יוחנן דברי הכל היא שנייא היא
הכא ,שלא הוסיף בה בעלה קניין
י ֹאכַל מִן ַהקֳּדָ שִים כִי אִם ָרחַץ ְּבשָרֹו ַּב ָמי ִם :הא רחץ טהור וכתיב פסוק
שמֶש ְו ָטהֵר וְַאחַר י ֹאכַל מִן ַהקֳּדָ שִים כִ י ל ְַחמ ֹו הּוא:
שני שם (ז) ּובָא ַה ֶ
וכתיב פסוק שלישי שם יב' (ח) ו ְִאם ֹלא ִת ְמצָ א יָדָ ּה דֵ י ֶּשה וְ ל ְָקחָ ה
ְשתֵ י ת ִֹרים א ֹו ְשנֵי בְ נֵי י ֹונָה אֶּ חָ ד לְ ֹעלָה וְ אֶּ חָ ד לְ חַ טָ את ְו ִכפֶר ָעלֶי ָה הַכֹהֵן
ְו ָטהרה :הא כיצד? כאן למעשר טבילה כאן לתרומה הערב שמש כאן
לקדשים מביא כפרתו ,ושואל ואיפוך? ועונה אנא מסתברא תרומה
עדיפא שכן מחפ"ז ושואל ,אדרבה מעשר עדיפא שכן הד"ס ט"ב,
ועונה אפילו הכי מיתה עדיפא ,רבא אמר בלא מיתה עדיפא נמי לא
מצית אמרת אמר קרא" ,נֶפֶש אֲ ֶּשר ִתגַ ע " איזהו דבר ששוה בכל נפש
הוי אומר זה מעשר ,ושואל ואכתי הני מילי היכא דלאו בר כפרה
אבל היכא דבר כפרה עד דמייתי כפרה ,ועונה ,אמר אביי תרי קראי
לשת י ִָמים תֵ ֵשב בִ ְדמֵ י
ּוש ֶּ
לשים יוֹם ְ
ּוש ִ
כתיבי ביולדת כתיב שם (ד) ְ
טָ ה ֳָּרה בְ כָל קֹדֶּ ש ֹלא ִתגָע וְ אֶּ ל הַ ִמ ְקדָ ש ֹלא תָ בֹא עַד מְֹלאת יְמֵי ָטה ֳָּרּה:
כיון שמלאו ימיה טהרה ,וכתיב " ְו ִכפֶר ָעלֶי ָה הַכֹהֵן ְו ָטהרה" ,הא
כיצד? כאן לתרומה כאן לקדשים ושואל ,ואיפוך ,ועונה אנא מסתברא
קדש חמור שכן פנקעכ"ס ושואל אדרבה תרומה חמורה שכן מחפ"ז?
ועונה הנך נפישן ,רבא אמר בלא הנך נפישן לא מצית אמרת אמר
קרא "וכפר עליה הכהן וטהרה" מכלל שהיא טמאה ,ואי ס"ד בקדשים
איקרי כאן שם ז' (יט) ְו ַה ָּבשָר ֲאשֶר יִגַע ְּבכָל ָטמֵא ֹלא י ֵָאכֵל בָ אֵ ש
י ִָש ֵרף וְהַ בָ ָשר כָ ל טָ הוֹר יֹאכַ ל בָ ָשר :אלא שמע מינה בתרומה ,ושואל
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי ומי מצית אמרת תרומה כתיבא
הכא ,והתניא שם יב' (ב) דַ ּבֵר אֶל ְּבנֵי יִש ְָראֵל לֵאמֹר ִא ָשה כִ י תַ ז ְִריעַ
וְ יָלְ דָ ה זָכָ ר וְטָ ְמָאה ִשבְ עַ ת י ִָמים כִ ימֵ י נ ִַדת ְדוֹתָ ּה ִת ְטמָ א :ושואל ,אין לי
אלא בני ישראל ,גיורת ושפחה משוחררת מנין? ועונה ,תלמוד לומר
"אשה" ואי סלקא דעתך בתרומה גיורת ושפחה ,בנות מיכל תרומה
נינהו? ועונה ,אמר רבא ולא? והכתיב שם יב' ְּבכָל ק ֹדֶ ש ֹלא תִ גָע וְ אֶּ ל
הַ ִמ ְקדָ ש ֹלא תבא ,לרבות התרומה ,אלא קרא מילי מילי קא חשיב וכל
אחד לעניינו ושואל ותלתא קראי בתרומה למה לי? ועונה צריכי,
דאי שם כב' (ד) ִאיש ִאיש ִמז ֶַּרע ַא ֲהרֹן וְהּוא צָ רּועַ א ֹו זָב בַ קֳּ דָ ִשים ֹלא
יֹאכַ ל עַד ֲאשֶר י ִ ְטהָר וְהַ ֹנגֵעַ בְ כָ ל טְ מֵ א נֶּפֶּ ש א ֹו ִאיש אֲ ֶּשר תֵ צֵ א ִממֶּ נּו
שמֶש
ִשכְ בַ ת ז ַָרע :לא הוה ידענא במאי ,כתב רחמנא שם (ז) ּובָא ַה ֶ
ְו ָטהֵר וְַאחַ ר יֹאכַ ל ִמן הַ קֳּ דָ ִשים כִ י ל ְַחמ ֹו הּוא :ואי כתב רחמנא "ובא
השמש" ה"מ דלאו בר כפרה ,אבל דבר כפרה אימא לא יאכל תרומה
לשת
ּוש ֶּ
לשים יוֹם ְ
ּוש ִ
עד דמייתי כפרה ,לכן כתב רחמנא שם יב' (ד) ְ
י ִָמים תֵ ֵשב בִ ְדמֵ י טָ ה ֳָּרה בְ כָ ל קֹדֶּ ש ֹלא ִתגָע וְאֶּ ל הַ ִמ ְקדָ ש ֹלא תָ בֹא עַד
מְֹלאת יְמֵ י טָ ה ֳָּרּה :ואי כתב רחמנא "עד מלאת" הוה אמינא אפילו בלא
טבילה ,כתב רחמנא "עד אשר יטהר" ושואל ,ולהך תנא דפליג עליה,
דתנא דבי ר' ישמעאל ,דאמר ,בזב בעל ג' ראיות שחייב להביא קרבן
ובמצורע מוחלט שחייב להביא קרבן הכתוב מדבר ,והאי עד אשר
יטהר פירושו עד דמייתי כפרה ,ושואל תרי קראי בקדשים למה לי?
ועונה ,צריכי דאי כתב רחמנא ביולדת משום דמרובה נמשכת זמן רב
טומאתה ,אבל בזב אימא לא ,ואי כתב רחמנא בזב ,דלא הותר מכללו
עד גמר זיבתו אבל יולדת שיש לה ימי טוהר אימא לא ,צריכא,
ושואל ,שם יא' (לב) וְ כֹל אֲ ֶּשר ִיפֹל עָ לָיו מֵ הֶּ ם בְ מֹתָ ם י ְִטמָ א ִמכָל כְ לִ י
עֵ ץ א ֹו בֶּ גֶּד א ֹו עוֹר א ֹו ָשק כָ ל כְ לִ י אֲ ֶּשר יֵעָ ֶּשה ְמלָאכָה בָ הֶּ ם ַּב ַמי ִם
יּובָא ְו ָטמֵא עַד ָהע ֶֶרב וְטָ הֵ ר :למה לי? ועונה א"ר זירא ,לנגיעה דתניא
"וטמא" יכול לכל? ת"ל "וטהר" אי וטהר יכול לכל ת"ל "וטמא" הא
כיצד? כאן למעשר כאן לתרומה ושואל ואולי ואיפוך? ועונה אנא
מסתברא כי היכי דחמירא אכילה דתרומה מאכילה דמעשר ,ה"נ
חמירא נגיעה דתרומה מנגיעה דמעשר ,ואיבעית אימא ,נגיעה דתרומה
מהכא נפקא שם יב' "בכל קדש לא תגע" אזהרה לאוכל או אינו אלא
לנוגע? ת"ל "בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא" מקיש קדש
למקדש ,מה מקדש דבר שיש בו איסורים של נטילת נשמה אף קדש
דבר שיש בו חיובים של נטילת נשמה מיתה בידי שמים ,ובנגיעה
נטילת נשמה ליכא ,ובאשר להסביר והאי דאפקיה בלשון נגיעה ,הכי
קאמר ,נגיעה כאכילה :במשנה ,פצוע דכא אם לא ידעה יאכלו וכו':
ומברר ,מאן תנא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה? ועונה,
א"ר אלעזר במחלוקת שנויה ,ורבי אלעזר ורבי שמעון היא ,רבי יוחנן
אמר אפילו תימא ר' מאיר ,שאני הכא שכבר אכלה ,ור' אלעזר סובר,
שכבר אכלה לא אמרינן ,דאי לא תימא הכי ,בת ישראל שנשאת לכהן
ומת בעלה תאכל שכבר אכלה ,ושואל ורבי יוחנן? ועונה יש הבדל
התם כשמת הבעל פקע קנייניה הכא לא פקע קנייניה:
אחר לפסול .אתיין אילין פלוגוותא
כאינון פלוגוותא דאיתפלגון שומרת
יבם כהנת שנפלה לפני שני כהנים
יבמים ,אם עשה בה אחד מהן מאמר
של קידושין לא הספיק לכונסה
לחופה של נישואין עד שנעשה פצוע
דכא וכרות שפכה .אמר רבי שמעון
בן לקיש ,מכיון שהיא זקוקה לביאה
פסולה ,פוסלת . ,רבי יוחנן אמר
תיפסל לכשיבעול .היה אחד מהן מן
האחים הכוהנים כשר ואחד פסול,
אף רבי יוחנן מודה שאסורה בתרומה
.ושואל ,רבי חייה בר אדא בעא
קומי רבי מנא עשה בה הכשר
מאמר? ועונה אמר ליה ,גם זו
מחלוקת רבי יוחנן ורבי שמעון בן
לקיש:
משנה ב' הלכה ב'
שנִ ְפצְעּו ַה ֵּב(י)צִים שֶּלו ואינו מולידַ ,ו ֲאפִּלּו ַאחַת ֵמהֶןּ" .וכְרּות
(ב) {ו}אֵי-זֶהּו פְצּו ַע דַ כָא האמור בתורה ,כ ֹל ֶ
שע ֲָרהָ ,כשֵר .פְצּו ַע
שנִכ ְַרת ַהגִיד אבר המיןְ ( .ואִם) {ו}נִשְתַ י ֵ{י}ר ( ֵמ ָה){ב} ֲעט ָָרה ֲא{י}פִּלּו כְחּוט ַה ַ
ש ְפכָה" ,כ ֹל ֶ
ָ
ֲסּורין ֶאּלָא ִמּלָבֹוא
ש{ו}ח ְֶר ֶרת ,ובשפחה ששוחררה ְואֵינָן א ִ
ִיֹורת ּו ְמ ֻׁ
ש ְפכָהֻׁ ,מ{ו}תָ ִרין לקחת אישה ְּבג ֶ
דַ כָא ּוכְרּות ָ
ש ְפכָה ִּב ְקהַל יְי ָ:
שנֶ ֱאמַר( ,דברים כג) ֹלא י ָב ֹא פְצּו ַע דַ כָא ּוכְרּות ָ
בנשואים ַב ָקהָל ישראלֶ ,
בבלי יבמות עה' ע' א'
ירושלמי יבמות מו' ע' א'
גמרא :איזהו פצוע :תנו רבנן איזהו פצוע דכא כל
גמ' אם כתב "פצוע" הייתי אומר עינו או איבר אחר.
שנפצעו ביצים שלו ואפילו אחת מהן ואפילו ניקבו
תלמוד לומר"שפכה" פצוע שבצד שפכה הנוזלים .אם היה
ואפילו נמוקו ואפילו חסרו ,אמר רבי ישמעאל בנו
כתוב פצוע שבצד שפכה אם לא עינו אולי פצוע שבצד
של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם
חוטמו תלמוד לומר דכא הנמוך מהם .שבא בין עקיביו.
ביבנה ,כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס
אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי ,אין לך נמוך באדם בשעה
חמה עם מום מולד וכשר ,ושואל סריס חמה ס"ד?
שהוא יושב אלא ביציו בלבד .אמר רבי יוסי בי רבי בון,
ועונה ,אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר ,ושואל,
ויאות שאינו מוליד תדע לך שהוא כן ,שבכולן כתיב
וניקב לא מוליד? והא ההוא גברא דסליק לדיקלא
אסור לבא בקהל מספר דורות ,חוץ מזה ,שאינו מוליד.
וחרזיה סילוא נדקר בקוץ בביצים ונפק מיניה כחוט
ולא סוף דבר נפצעה אלא אפילו נימוקה התכווצה אפילו
דמוגלא ,ואחרי זה ואוליד ,ועונה הא שלח שמואל
יבשה .אפילו חסרה ,תני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן
לקמיה דרב ואמר ליה צא וחזר בדוק על בניו מאין
בן ברוקה אומר ,שמעתי בבית מדרש הגדול בכרם
הם מי אביהם ,אמר רב יהודה אמר שמואל ,פצוע
ביבנה ,כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד ,והוא
דכא בידי שמים כשר ,אמר רבא היינו דקרינן פצוע
סריס חמה שמותר לבא בקהל .א"ר יוסי שמעתי הלכה
ולא קרינן הפצוע ,במתניתא תנא נאמר דברים כג'
כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ולית אנא ידע
(ב) ֹלא י ָב ֹא פְצּו ַע ַדכָה ּוכְ רּות ָש ְפכָה בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה:
מן מה שמעית .א"ר אימי מכל מקום ברור לנו לא הוה
ונאמר שם (ג) ֹלא י ָב ֹא ַמ ְמזֵר בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה גַ ם דוֹר
ר"י שמע לה מן בר נש זעיר ,שמואל אמר אם יבוא לפני
ע ֲִש ִירי ֹלא ָיבֹא ל ֹו בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה :מה להלן על ידי
בעל ביצה אחת אני מכשירו .רבי חונה אמר ,משום דו
סבר כר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן .אמר רבי יודן בר
מעשה בידי אדם אף כאן פצוע בידי אדם ,אמר
חנין ובלבד שנשאר של ימין .אתא עובדא קומי רבי אימי
רבא ,פצוע בכולן בכל האיבר דך בכולן כרות
אמר לה לבתו ,אין ,נכון ברתי דאת שרייה ליה אם את
בכולן ,ומסביר פצוע בכולן בין שנפצע הגיד בין
כל כך חפצה בו אלא הוי ידעת דלא מוליד ,והוה ר'
שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים ,דך בכולן
בין שנידך הגיד ,בין שנידכו ביצים ,בין שנידכו
זעירא מקלס ומשבח לה דו משים שהעמיד מילתא על
חוטי ביצים ,כרות [בכולן] בין שנכרת הגיד ,בין
בררא על בוריו ,פצוע דכא אית תניי תני ,בידי אדם פסול
בידי שמים כשר .,אית תניי תני בין בידי אדם בין בידי
שמים פסול .מאן דאמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר
יליף לה מממזר דברים כג(:ג) ֹלא י ָב ֹא ַמ ְמזֵר בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה
גַ ם דוֹר ע ֲִש ִירי ֹלא ָיבֹא ל ֹו בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה( :ב) ֹלא י ָב ֹא פְצּו ַע
דַ כָה ּוכְ רּות ָשפְ כָה בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה . :מה ממזר בידי על ידי
מעשיו של אדם ,אף פצוע דכא פסול אם נעשה בידי
אדם .ושואל ,מאן דאמר בין בידי אדם בין בידי שמים
פסול מנן ליה? ועונה .אמר רבי מנא מהכא" ,לא יבוא
פצוע דכא" תמיד בכל מצב לעולם .אמר רבי יוסי בי רבי
בון עוד אף הוא יליף לה מממזר" ,לא יבא ממזר" "לא
יבא פצוע דכא" .מה ממזר בידי שמים .אף פצוע דכא
בידי שמים .ושואל וממזר בידי שמים מעשיו הרעים של
האדם גרמו? .ועונה מכל מקום יצירתו בידי שמים .הוון
בעיי בני הישיבה מימר ,מאן דאמר בידי אדם פסול בידי
שמים כשר ,רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה
אמר .מאן דאמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול
כרבנן .,אמר רבי אחא בר פפי קומי ר' זעירא כולה
דרבנן ,והמקרים שונים ומסביר הרי שעלת חטטין
ופצעים מוגלתיים ,מי מחכך בה או מסיית והרי הוא
בידי אדם ,ואנו קוראים בזה כמי שהוא בידי שמים.
במשנה וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה
אפילו כחוט כשר .רבי יוסי אמר בשם רבי חנינה נשתייר
בעטרה העליונה .רבי חייה בשם רבי חנינה אמר ,נשתייר
בעטרה התחתונה .ריב"ל אמר בעטרה התחתונה ,תמן
בבבל אמרי ,העשוי כמרזב כשר .רבי הילא אמר בשם
רבי יוחנן ,כקולמוס הרי זה כשר .כקולמוס הפוך ה"ז
פסול .ניקב בו נקב מבפנים פסול ,מבחוץ כשר .רבי אבא
אמר בשם רב יהודה ,מבפנים הכוונה מן העטרה ולפנים,
מבחוץ הכוונה מן העטרה ולחוץ ,ניקב הרי זה פסול.
נסתם הרי זה כשר .ומסביר ניקב הרי זה פסול מפני
שהוא שופך ולא יורה נסתם הרי זה כשר מפני שהוא יורה
מוליד וזהו פסול החוזר להכשירו .תני אין בין פצוע דכא
לבין כרות שפכה אלא הלכות רופאין ,שפצוע דכא חוזר
ואפשר לרפא .שבכרות שפכה אינו חוזר נרפא ,ומברר
כיצד הוא עושה מה דרך הריפוי? ועונה .רבי יעקב בר
אחא אמר בשם רב יהודה מביא נימולין ומנשכין ועוקצים
במקום הפצע וקוצץ ראש הנמלה ומשתיל דגימות מן
החי ,ומרפא לאט ,לאט .רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי
יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל מותר
בממזרת אבל בצוע דכא כהן לא בדא .ושואל תמן תנינן
כל האסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זה בזה .רבי יודה
אוסר ,רבי ירמיה אמר כללא בין פסולי קהל ובין פסולי
גוף מותרים זה בזה ולכן פצוע דכא ישראל מותר לו
לישא ממזרת .אמר רבי יוסי בלבד פסול משפחה .אבל
הא פסול גוף לא בדא .חייליה וההוכחה דרבי יוסי מן
הדא דאמר רבי חלקיה ,רבי סימון אמר בשם רבי
שנכרתו ביצים ,בין שנכרתו חוטי ביצים ,ושואל,
אמר ליה ההוא תלמיד מרבנן לרבא ,ממאי דהאי
פצוע דכא באותו מקום ,אימא מראשו? ועונה
אמר ליה מדלא מנה ביה הכתוב מספר דורות
לפסול שמע מינה באותו מקום שאינו מוליד,
ושואל ,ודלמא האי דלא מנה בו דורות מסיבה
אחרת דאיהו הוא דאסור בריה ובר בריה כשר,
ועונה דומיא דכרות שפכה ,מה כרות שפכה באותו
מקום ,אף האי נמי באותו מקום ,ושואל וכרות
שפכה גופיה ממאי דבאותו מקום הוא? אימא
משפתיה? ועונה "שפכה" כתיב ,במקום ששופך,
ושואל ואימא מחוטמו? ועונה מי כתיב בשפוך
האף כרות? שפכה כתיב ,מי שעל ידי כריתה
שופך שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח,
לאפוקי האי דאידי ואידי שופך הוא ,.במתניתא
תנא נאמר "לא יבא פצוע דכא" ונאמר "לא יבא
ממזר" מה להלן באותו מקום אף כאן באותו מקום,.
ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה סבר
רבי חייא בר אבא לאכשורי ,אמר ליה רבי אסי,
הכי אמר רבי יהושע בן לוי עטרה כל שהיא
מעכבת :במשנה ,ואם נשתייר מעטרה אפילו כחוט
כשר כו' :ומברר יתיב רבינא וקמיבעיא ליה מלא
החוט שאמרו על פני כולה או על פני רובה ,אמר
ליה רבא תוספאה לרבינא ,מלא החוט על פני רובה
וכלפי לכיוון רישא ,א"ר הונא כקולמוס כשרה,
כמרזב פסולה ,ומסביר האי שליט בה אוירא והאי
לא שליט בה אוירא ,ורב חסדא אמר ,כמרזב כשרה
כקולמוס פסולה ,וההסבר שלו האי גריד נמשך
והאי לא גריד ,אמר רבא כוותיה דרב הונא
מסתברא האי לא שליט בה אוירא והאי שליט בה
אוירא ,אי ובאשר משום גרידותא ,מידי דהוה
אברזא דחביתא ,אמר ליה רבינא למרימר ,הכי אמר
מר זוטרא משמיה דרב פפא ,הלכתא בין כקולמוס
בין כמרזב כשרה ,ושואל ,מיהו מיבעיא ליה למטה
מעטרה או למעלה? ועונה ,פשיטא דלמעלה מעטרה
דאי ס"ד למטה מעטרה אפילו נכרת הגיד נמי,
ורבינא לשבושי לבלבל דעתו למרימר הוא דבעי,
ומספר ,ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא שפייה מר
בר רב אשי כקולמוס ואכשריה ,ההוא עובדא דהוה
בפומבדיתא איסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק
במקום קטנים סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי אמר
רב פפי משום דאתו ממולאי ,אמריתו מילי מוליתא
טבע הדברים במקומה מבשלה שלא במקומה לא
מבשלה ,אמר רב יהודה אמר שמואל ניקב ונסתם,
כל שאילו נקרי ונקרע ,פסול ,ואי לאו כשר ,הוי
בירר בה רבא היכא ,אילימא למטה מעטרה אפילו
יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע
דכא כהן לא ,כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור וודאי
הוא ,פסול לו לישא גיורת .,אף הכא ישראל ברור אסור
לישא ממזרת ,על דעתיה דרבי יודה ממזר לא ישא
ממזרת כדי שיתכלו ממזרין מן העולם .,ודכוותה עמוני
לא ישא עמונית .אמר רבי יוסי בי ר' בון על דרבנין
נצרכה שאין הגרים נקראים קהל .דאין יסבור רבי יודה
גרין פסולין שהם קהל יי' אינון ,.נמצא גר לישא עמונית
אינו יכול שהוא קהל יי' אצלה .לישא מצרית אינו יכול
שהוא קהל יי' אצלה .,אמר רבי מתניה יש לו תקנה
משחררין לו שפחה .,ושואל ודכוותה מצרי לא ישא
מצרית ?.ועונה נישמעינה מן הדא ,תני רבי אבהו קומי
רבי יוחנן ,אמר ר' יודה בנימן גר מצרי היה מתלמידיו של
רבי עקיבה ,אמר ,אני גר מצרי נשוי לגיורת מצרית .,בני
בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית ,נמצא בן בני
יהיה בן דור שלישי כשר לבוא בקהל .אמר לו רבי
עקיבה ,לא כך בני ,אלא אף אתה השיאו לבת גיורת
מצרית ,כדי שיהו שלשה דורות שלמים מיכאן ושלשה
דורות מיכן .רב יהודה אמר בשם רב ,הלכה כרבי אלעזר
בשם דברי חכמים .רבי ירמיה אמר בשם רבי שמואל בר
רב יצחק ,כתיב ,דברים כג ' (ג) ֹלא י ָב ֹא ַמ ְמזֵר ִּב ְקהַל י ְהֹוָה
גַ ם דוֹר ע ֲִש ִירי ֹלא ָיבֹא ל ֹו בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה . :בקהל ברור אינו
בא .אבל בא הוא בקהל ספק .תמן תנינן כנס יבמתו
ונמצאה מעוברת ספק בן תשעה לראשון.או בן שבעה
לאחרון יוציא בגט והוולד כשר ,וחייבין שניהם ,קרבן
אשם תלוי .תני הראשון שהוא ספק בן שבעה או תשעה
כשר להיות כהן גדול .ואם לא הוציא תשעה חודשים
ונולד עוד והשני ממזר בספק .,שאולי היא אשת אח
שלא במקום מצווה רבי אליעזר בן יעקב אומר ,אין
ממזר בספק ,אבל מודה ר' אליעזר בן יעקב ,בספק
כותים ובספק חללים ,כההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין
עלו מבבל כולל שתוקים ואסופים .על דעתיה דרבי
אליעזר בן יעקב שמונה .על דעתיה דרבן גמליאל ורבי
אליעזר תשעה .על דעתין דרבנן עשרה .אמר רבי חיננה
מתניתא דלא כרבי יודה .דרבי יודה אמר ארבעה קהילות
קהל השם אינון קהל .,קהל כהנים .קהל לווים.קהל
ישראלים קהל גרים ,ושואל מתיבין קשה על דרבי יודה
ש ְפכָה ִּב ְקהַל
והכתיב שם (ב) ֹלא י ָב ֹא פְצּו ַע דַ כָה ּוכְרּות ָ
י ְהֹוָה :קהל חמישי? ועונה .פסול גוף אינון .ושואל
ָאחיָך הּוא ֹלא ְתתַ עֵ ב
והכתיב שם (ח) ֹלא ְתתַ עֵ ב אֲ ד ִֹמי כִ י ִ
ַארצוֹ( :ט) ָּבנִים ֲאשֶר י ִ ָּולְדּו ָלהֶם דֹור
ִמ ְצ ִרי כִ י גֵר הָ יִיתָ בְ ְ
שלִישִי י ָב ֹא ָלהֶם בִּ קְהַ ל יְהֹוָה :ועונה ,בעשה מצוות עשה
ְ
אינון .דרבנין אמרין שלשה קהילות אינון .קהל כהנים
קהל לווים קהל ישראלים .ולגביהם פותח שם בשלשה
פסוקים ב' ג' ד' "לא יבא"" .לא יבא" "לא יבא" .ומספר
דלמה מעשה שהיה רבי יהושעיה רובה ,ורבי יודה נשייא
נכרת נמי אלא בעטרה עצמה ,איתמר נמי אמר רב
מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל ,ניקב
בעטרה עצמה ונסתם כל שאילו נקרי ונקרע פסול
ואי לאו כשר ,שלח ליה רבא בריה דרבה לרב
יוסף ,ילמדנו רבינו היכי עבדינן בדיקה רפואית
לברר אמר ליה מייתינן נהמא חמימא דשערי,
ומנחינן ליה אבי פוקרי ומקרי ויוצא קרי וחזינן
ליה ,אמר אביי אטו כ"ע צדיקים כמו יעקב אבינו
הואי דכתיב ביה בראשית מט' (ג) ְראּובֵ ן בְ כ ִֹרי
אַ תָ ה כֹחִי ו ְֵראשִית אֹונִי יֶּתֶּ ר ְשאֵ ת וְ יֶּתֶּ ר עָ ז :שלא
ראה קרי מימיו ,אלא אמר אביי מעברינן קמיה
בגדי צבעונין והם מגרים אותו אמר רבא אטו כ"ע
ברזילי הגלעדי שטוף זימה הוא? אלא מחוורתא
כדשנין מעיקרא ,תנו רבנן ,ניקב פסול מפני שהוא
שותת ,נסתם כשר מפני שהוא מוליד ,וזהו פסול
שחוזר להכשירו ולבריאותו ,ושואל זהו למעוטי
מאי? ועונה למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה
דאינו קרום ,ומספר ,שלח ליה רב אידי בר אבין
לאביי היכי עבדינן ריפוי? ועונה ,מייתינן שערתא
ומסרטינן ליה ומייתינן' תרבא חֵ לֵב ושייפינן
מורחים ומייתינן שומשנא גמלא נמלה גדולה
ומנכתינן ליה ופסקינן ליה לרישיה ודוקא שערתא
אבל פרזלא ברזל מזרף זריף ,וה"מ קטן אבל גדול
מיקפולי מיקפל ,אמר רבה בר רב הונא המטיל מים
משתי מקומות פסול ,אמר רבא לית הלכתא לא
כברא ,ולא כאבא ,ומפנח .ברא הא דאמרן אבא
דא"ר הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה,
ואפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה
שלא לשם אישות עשאה זונה ה"מ איש ,אבל אשה,
לא כן פריצותא בעלמא :במשנה ,פצוע דכא וכרות
שפכה אינן אסורין אלא מלבא בקהל ,שואל, ,בעו
מיניה מרב ששת ,פצוע דכא כהן מהו בגיורת
שפחה ומשוחררת האם הכהן הזה בקדושתיה קאי
ואסיר? או דלמא לאו בקדושתיה ירד מקדושתו
קאי ושרי ? ועונה ,אמר ליה רב ששת תניתוה,
פצוע דכא ישראל מותר בנתינה ,ואי ס"ד
בקדושתיה קאי ,אקרי כאן דברים ז' (ג) וְֹלא
תִ תְ חַתֵ ן ּבָם בִ ְתָך ֹלא ִתתֵ ן לִ בְ נ ֹו ּובִ ת ֹו ֹלא ִתקַ ח לִ בְ נֶָּך:
ודוחה ,אמר רבא אטו התם משום קדושה ולאו
קדושה הוא? אלא שם הוא דלמא מוליד בן ואזיל
פלח לעבודת כוכבים ,וה"מ בהיותן עובדי כוכבים,
אבל כי מגיירי דין תורה בישראל שרו ,ורבנן הוא
דגזרו בהו ,וכי גזרו בהו רבנן בהנך דבני אולודי
המסוגלים להוליד אבל האי דלאו בר אולודי לא
גזרו ביה רבנן ,ושואל אלא מעתה ממזר דבר
אולודי שכן מסוגל הכי נמי דאסיר? והא תנן
ממזרים ונתינים מותרים לבא זה בזה ,ועונה ,אלא
כי גזור רבנן בכשרים ,בפסולים לא גזור רבנן ,הדר
אמר רבא בחשיבה נוספת לאו מילתא היא ,בהיותן
עובדי כוכבים לית להו חתנות וקידושין נתגיירו
אית להו חתנות ,ושואל ,מתיב רב יוסף כתוב
במלכים א .ג' (א) ַוי ִתְ חַתֵ ן שְֹלמ ֹה אֶת פ ְַרע ֹה ֶמלְֶך
ִמצ ְָרי ִם ַו ִיקַ ח אֶּ ת בַ ת פַ ְרעֹה ַויְבִ יאֶּ הָ אֶּ ל עִ יר דָ וִ ד עַ ד
כַ ֹּלת ֹו לִ בְ נוֹת אֶּ ת בֵ ית ֹו וְאֶּ ת בֵ ית ְי ֹהוָה וְ אֶּ ת חוֹמַ ת
ְרּושלַם סָ בִ יב :ועונה גייורי גיירה ,ושואל והא לא
י ָ
קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה ,ועונה ,יש
לזה סיבה מידי הוא טעמא אלא לשולחן מלכים,
הא בת פרעה מלך מצרים לא צריכא ליה ,ושואל
[ותיפוק ליה] דהא מצרית ראשונה היא? ועד דור
שלישי אסורות וכי תימא הנך מצרים אזל לעלמא
טבעו בים סוף והני אחריני נינהו ,והא תניא ,א"ר
יהודה מנימין גר מצרי היה לי חבר ,מתלמידי ר"ע,
אמר זה הגר אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית
ראשונה ,אשיא לבני מצרית שנייה כדי שיהא בן
בני הנכד ראוי לבא בקהל ,ועונה אמר רב פפא
אנן משלמה ליקו ונתיב ,שלמה לא נסיב מידי לא
התחתן דכתיב ביה שם יא' (א) וְהַ מֶּ לְֶּך ְשֹלמֹה ָאהַ ב
נ ִָשים נָכְ ִריוֹת ַרבוֹת וְאֶּ ת בַ ת פַ ְרעֹה מוֹאֲ בִ יוֹת עַ מֳּ נִיוֹת
אֲ ד ִֹמיֹת צֵ ְד ִניֹת ִח ִתיֹת( :ב) מִן הַגֹוי ִם ֲאשֶר ָאמַר י ְהֹוָה
אֶל ְּבנֵי יִש ְָראֵל ֹלא תָ ב ֹאּו ָבהֶם ְוהֵם ֹלא י ָב ֹאּו ָבכֶם
ָאכֵן י ַטּו אֶת ְל ַב ְבכֶם ַאח ֲֵרי אֱֹלהֵיהֶם ָּבהֶם דָ בַק שְֹלמ ֹה
לְַא ֲהבָה :ושואל אלא קשיא למה כתוב "ויתחתן"
ועונה מתוך אהבה יתירה שאהבה ,מעלה עליו
הכתוב כאילו נתחתן בה ,ושואל אמר ליה רבינא
לרב אשי והא אנן תנן ,פצוע דכא וכרות שפכה
מותרים בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי?
ועונה אמר ליה וליטעמיך אימא סיפא ,ואינן אסורין
אלא מלבא בקהל ,הא בנתינה שרו? ועונה אלא
מהא ליכא למשמע מינה:
הוון יתיבין ,רהט רץ ר' יוחנן ולחש ליה באודנא באוזנו
דרבי הושעיה רובה ,פצוע דכא כהן מהו שישא בת
גרים? .אמר ליה מה אמר לך .,אמר ליה מילה דנגר בר
נגרין לא מפריק ליה .לא אמר לא שאל לי גיורת שהיא
כזונה אצלו .ולא בת ישראל שהיא כחללה אצלו לא אמר
לי אלא בת גרים לכהן פצוע דכה מה היא ושואל ובת
גרים לא כישראל היא ?.ועונה פתר לה כרבי יודה ,דר'
יודה אומר ,בת גר זכר כבת חלל זכר .ומברר כהן שבא
על גרושה והוליד בת ונשאת לישראל והולידה ובת בת
נכדה מהו? האם היא כשרה להשיאה לכהונה? ועונה,
מחלוקת רבי חיננא ורבי מנא חד אמר כשירה וחד אמר
פסולה .ושואל מתיב מאן דאמר כשירה למאן דאמר
פסולה .כל בת חלל זכר אינה חללה מכהונה האם היא
אינה מישראל? מה ולמה ,את פוסלת? ר' יעקב בר אידי
אמר בשם ר' יהושע בן לוי ,מעשה במשפחה אחת
ברודוס ,שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי ,את רבי
רומנות לבודקה ,ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה קטנה
פחות מבת שלש שנים ויום אחד ,והכשירה לכהונה .רב
הושעיה אמר בשיטה כרבי שמעון הכשירה רבי .אמר
רבי זעירה דברי הכל הוא .הכא ,דאמר ר' זעירא בשם רב
אדא בר אחווא .רבי יודן מטי בה בשם רב .רבי אבהו
בשם רבי יוחנן ,ולד בוגרת כשר שהיא בלא תעשה שהוא
בא מכח עשה .ופסולי כהונה הם מלא תעשה ,ויקרא כא'
(יג) וְהּוא ִאשָה ִבבְתּולֶי ָה יִקָח :ולא בוגרת .כל לא תעשה
שהוא בא מכח עשה עשה הוא .ודכוותה עוד דוגמה שם
רּושה ַו ֲח ָללָה ֹזנָה אֶּ ת אֵ לֶּה ֹלא יִקָ ח כִי אִם
(יד) ַאלְ מָ נָה ּוגְ ָ
ּבְתּולָה ֵמ ַעמָיו יִקַח ִאשָה :אשה ולא \{בוגרת\} גיורת .כל
לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא .ושואל התיב
רבי הושעיה הרי שני למצרי ,שהוא בלא תעשה שהוא בא
מכח עשה דברים כב' (ט) בָ נִים אֲ ֶּשר ִיּוָלְ דּו לָהֶּ ם דוֹר
ישי ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה :עשה הוא? ועונה .חזר רב
ְשלִ ִ
הושעיא ואמר ,לא דומה עשה שבישראל לעשה
שבכהנים .עשה שבישראל אסור בכל .ולכן עושה חלל
בכוהנים ,אבל עשה שבכהנים .אסור בכהנים ,ומותר
בלוים ובישראל:
משנה ג' הלכה ג'
ּסּורן ִא{י}ּסּור עֹולָם לכל הדורותֲ ,אבָל
ֲסּורי(ם){ן} ,לבא ולהתחתן בקהל ישראל ְו ִא{י} ָ
עַמֹונִי ּומֹוָאבִי ,א ִ
ֲסּורי(ם){ן} ֶאּלָא
נְקֵבֹותֵ י ֶה(ם){ן} אם מתגיירות ומקבלות דת ישראל ֻׁמ{ו}תָ רֹות ִמי ָדִ .מצ ְִרי ַואֲדֹומִי אֵינָ(ם){ן} א ִ
שמְעֹון ,קַל
שמְעֹון מַתִ יר אֶת ַהנְקֵבֹות ִמי ָד)ָ .אמַר ַרּבִי ִ
עַד שְֹלשָה דֹורֹות הוא ובנו ֶ ,אחָד זְכ ִָרים ְו ֶאחָד נְקֵבֹותַ ( .רּבִי ִ
וָח{ֹו}מֶר הַדְ ב ִָריםּ( ,ו)מָה אִם עמון ומואב ְּבמָקֹום שֶָאסַר (אֶת) ַהזְכ ִָרים אִּסּור עֹולָם ,הִתִ יר אֶת ַהנְקֵבֹות ִמי ָד .מָקֹום
שנַתִ יר אֶת ַהנְקֵבֹות ִמי ָדָ .אמְרּו לֹו חכמים ,אִם ֲה ָלכָה זו
שה דֹורֹות ,אֵינֹו דִ ין ֶ
שֶֹּלא ָאסַר אֶת ַהזְכ ִָרים ֶאּלָא עַד שְֹל ָ
מועברת אליך מרבותיך נְ ַקּבֵלְ ,ואִם לַדִ ין מן הסברה של קל וחומר ,י ֵש תְ שּובָהָ .אמַר ָל ֶה(ם){ן}ֹ ,לא כִיֲ ,ה ָלכָה
ּסּורן ִא{י}ּסּור עֹולָםֶ ,אחָד זְכ ִָריםְ ,ו ֶאחָד נְקֵבֹות:
ֲסּוריןְ ,ו ִא{י} ָ
מרבותי ֲאנִי אֹומֵרַ .מ ְמז ִֵרין ּונְתִ ינִין ,א ִ
בבלי יבמות עו' ע' ב'
ירושלמי יבמות מח' ע' ב'
גמרא אֲ בָ ל נְקֵ בוֹתֵ יהֶּ ם מותָ רוֹת ,ושואל מנא ה"מ? ועונה אמררבי יוחנן
גמ' דברים כג' (ד) ֹלא ָיבֹא
דאמר קרא שמואל א .יז' (נה) ְוכ ְִראֹות שָאּול אֶת דָ וִד יֹצֵא ִלק ְַראת
עַמֹונִי ּומוָֹאבִ י בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה גַ ם
דוֹר ע ֲִש ִירי ֹלא ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל
ְי ֹהוָה עַ ד ע ֹולָם :ולא עמונית,
"מואבי" ולא מואבית .ושואל
ודכוותה האם נדרוש שם (ח)
ָאחיָך הּוא
ֹלא ְתתַ עֵ ב אֲדֹמִי כִ י ִ
ֹלא ְתתַ עֵ ב ִמ ְצ ִרי כִ י גֵר הָ יִיתָ
ַארצוֹ :ולא אדומית" .מצרי
בְ ְ
ולא מצרית" ועונה בעמון
ומואב כתיב שם (ה) עַל דְ בַר
ֲאשֶר ֹלא קִדְ מּו אֶתְ כֶם ַּב ֶּלחֶם
אתכֶּם ִמ ִמ ְצ ָריִם
ּו ַב ַמי ִם בַ דֶּ ֶּרְך בְ צֵ ְ
וַאֲ ֶּשר ָשכַ ר עָ לֶּיָך אֶּ ת בִ לְ עָ ם בֶּ ן
בְ עוֹר ִמפְ תוֹר אֲ ַרם ַנה ֲַריִם
לְ קַ לֲ ֶּלךָ :ועוד .כתיב (שם)
"אשר שכר עליך ואשר יעץ.,
מי דרכו לשכור האיש ולא
האשה .,מי דרכו ליעץ האיש
ולא האשה .לכן נשות עמון
ומואב מותרות כתיב דברי
שח ֲַרי ִם
הימים א .ח' (ח) ְו ַ
שלְחֹו
הֹולִיד ִּבשְדֵ ה מֹוָאב מִן ִ
א ֹתָ ם חּושִים ְואֶת ַּבע ֲָרא נָשָיו.:
(ט) וַי ֹולֶּד ִמן חֹדֶּ ש ִא ְשת ֹו אֶּ ת
ישא וְ אֶּ ת
יוֹבָ ב וְ אֶּ ת ִצבְ יָא וְאֶּ ת מֵ ָ
מַ לְ כָם :שחרים זה בועז ,שהיה
משוחרר ונקי מן העוונות.
"הוליד בשדה מואב" שנשא את
רות המואביה" .מן שלחו
אותם" שהיה בועז משבטו של
יהודה דכתיב ביה בראשית מו'
שלַח ְל ָפנָיו אֶּ ל
(כח) ְואֶת י ְהּודָ ה ָ
גשנָה ַו ָיבֹאּו
יוֹסֵ ף לְ ה ֹורֹת לְ פָ נָיו ְ
גשן" :חושים ואת בערא
ַארצָ ה ֶּ
ְ
נשיו" .וכי יש לך אדם שהוא
מוליד את נשיו? .אלא שחש
כנמר וביאר את ההלכה .האם
עמונית ומואבית מותרות לבא
בקהל "ויולד מן חודש אשתו"
לא צורכה דלא ויולד מן בערה
נשיו" אלא על ידיה נתחדשה
הלכה ,עמוני ולא עמונית מואבי
ולא מואבית .ושואל ,כתוב אחד
אומר שמואל ב .יז' (כה) וְ אֶּ ת
עֲמָ ָשא ָשם ַאבְ ָשֹלם ַתחַ ת יוָֹאב
עַ ל הַ ּצָ בָ א ַועֲמָ ָשא בֶּ ן ִאיש
אֲשר בָ א
ּושְמֹו י ִתְ ָרא ַהיִש ְְר ֵאלִי ֶּ
אֶּ ל אֲ בִ יגַ ל בַ ת נָחָ ש אֲ חוֹת
ְצרּויָה אֵ ם יוָֹאב .:וכתוב אחד
ַה ְפ ִלשְתִ י ָאמַר אֶל ַא ְבנֵר שַר ַה ָצבָא ּבֶן מִי זֶה ַהנַעַר ַא ְבנֵר וַי ֹאמֶר ַא ְבנֵר חֵי
נַ ְפשְָך ַה ֶמלְֶך אִם י ָדָ עְתִ י :ושואל ,ולא ידע ליה שאול? ,והכתיב (כא) ַו ָיבֹא
דָ וִ ד אֶּ ל ָשאּול ַו ַי ֲעמֹד לְ פָ נָיו ַוי ֶ ֱא ָהבֵהּו מְא ֹד ַויְהִי לֹו נֹשֵא ֵכלִים :ועונה ,אלא
אאבוה ייחוס על אביו קא משאיל ,ושואל ,ואביו לא ידע ליה? והכתיב
ּושמ ֹו י ִַשי וְל ֹו ְש ֹמנָה
שם (יב) וְדָ וִ ד בֶּ ן ִאיש אֶּ פְ ָר ִתי הַ זֶּה ִמבֵ ית לֶּחֶּ ם יְהּודָ ה ְ
בָ נִים ְו ָהאִיש ּבִימֵי שָאּול זָקֵן ּבָא ַב ֲאנָשִים :ואמר רב ,ואיתימא רבי אבא,
זה ישי אבי דוד שנכנס באוכלוסא מלווה בהמון רב' ויצא באוכלוסא
עונה ה"ק שאול ,צריך לברר אי מפרץ בן יהודה אתי הוא מתייחס אי
מזרח בן יהודה אתי ,אי מפרץ אתי מלכא הוי ,שהמלך פורץ לעשות דרך
ואין ממחין בידו ,אי מזרח אתי חשיבא בעלמא הוי ,ושואל כל כך התעניין
מאי טעמא? אמר ליה שאל עליה ,דכתיב שם (לח) ַוי ַ ְלּבֵש שָאּול אֶת דָ וִד
ְחשת עַ ל רֹאש ֹו ַויַלְ בֵ ש אֹת ֹו ִש ְריוֹן :כמדתו ,וכתיב ביה
מַדָ יו וְ נָתַ ן קוֹבַ ע נ ֶּ
ּושמ ֹו ָשאּול בָ חּור וָטוֹב וְ אֵ ין ִאיש ִמבְ נֵי
בשאול שם ט' (ב) וְ ל ֹו הָ יָה בֵ ן ְ
שכְמֹו ָו ַמ ְעלָה גָבֹו ַּה ִמכָל ָהעָם :א"ל דואג האדומי עד
י ְִש ָראֵ ל טוֹב ִממֶּ נוּ ִמ ִ
שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו ,שאל עליו אם ראוי
לבא בקהל אם לאו מאי טעמא דקאתי צאצא מרות המואביה ,א"ל אבנר
כבר תנינא ,עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ,ושואל ,אלא מעתה
דרוש גם ממזר ולא ממזרת? ועונה "ממזר" כתיב ,דהיינו מום זר,
ושואל דרוש מצרי ולא מצרית? ועונה שאני הכא בעמון ומואב דמפרש
טעמא דקרא דברים כג' (ה) עַל דְ בַר ֲאשֶר ֹלא קִדְ מּו אֶתְ כֶם ַּב ֶּלחֶם ּו ַב ַמי ִם
אֲרם
אתכֶּם ִמ ִמצְ ָריִם וַאֲ ֶּשר ָשכַ ר עָ לֶּיָך אֶּ ת בִ לְ עָ ם בֶּ ן בְ עוֹר ִמ ְפתוֹר ַ
בַ דֶּ ֶּרְך בְ צֵ ְ
ַנה ֲַריִם לְ קַ לֲ ֶּלךָ :דרכו של איש לקדם בלחם ומים ולא דרכה של אשה
לקדם ,ושואל , ,היה להם לקדם ,אנשים לקראת אנשים ,ונשים לקראת
נשים ,אישתיק ,מיד אחרי זה ,שם (נו) וַי ֹאמֶר ַה ֶמלְֶך שְַאל אַתָ ה ּבֶן מִי זֶה
ָה ָעלֶם :ושואל התם קרי ליה שם (נה) וְכִ ְראוֹת ָשאּול אֶּ ת דָ וִד יֹצֵ א לִ ְק ַראת
הַ ְפלִ ְש ִתי ָאמַ ר אֶּ ל ַאבְ נֵר ַשר הַ ּצָ בָ א בֶּ ן ִמי זֶּה ַהנַעַר ַאבְ נֵר ַויֹאמֶּ ר ַאבְ נֵר חֵ י
נ ְַפ ְשָך הַ מֶּ לְֶּך ִאם יָדָ עְ ִתי :ועונה הכי קא אמר ליה ,הלכה נתעלמה ממך ,צא
ושאל בבית המדרש ,שאל ,אמרו ליה עמוני ולא עמונית מואבי ולא
מואבית אקשי להו דואג כל הני קושייתא ,אישתיקו ,בעי לאכרוזי עליה
פסול לבוא בקהל מיד ,כתוב אחד אומר שמואל ב .יז' (כה) וְאֶּ ת עֲמָ ָשא
ָשם ַאבְ ָשֹלם ַתחַ ת יוָֹאב עַ ל הַ ּצָ בָ א ַו ֲע ָמשָא בֶן אִיש ּושְמֹו י ִתְ ָרא ַהיִש ְְר ֵאלִי
ֲאשֶר ּבָא אֶל ֲאבִיגַל ּבַת נָחָש אֲ חוֹת ְצרּויָה אֵ ם יוָֹאב .:וכתיב דברי הימים א.
ש ְמעֵאלִי אמר רבא
ב' (יז) וַאֲ בִ יגַ יִל יָלְ דָ ה אֶּ ת עֲמָ ָשא וַאֲ בִ י עֲמָ ָשא י ֶתֶ ר ַהי ִ ְ
מלמד שחגר חרבו כישמעאל ,ואמר ,כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר
בחרב ,כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי
ולא מואבית ,ושואל ,ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב ,כל תלמיד
חכם שמורה הלכה ובא ,אם קודם מעשה אמרה ,שומעין לו ואם לאו אין
שומעין לו? ועונה שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים ,ושואל מכל
מקום קשיא למה עמונית לא? ועונה הכא תרגמו תהילים מה' (יד) כָל
בּושּה :במערבא בארץ ישראל
כְבּודָ ה בַת ֶמלְֶך ְפנִימָה ִמ ִמ ְשבְ צוֹת זָהָ ב לְ ָ
אמרי ואיתימא ר' יצחק אמר קרא ,בראשית יח' (ט) וַי ֹאמְרּו ֵאלָיו ַאי ֵה
ש ָָרה ִאשְתֶ ָך ַויֹאמֶּ ר ִה ֵנה בָ אֹהֶּ ל :כתנאי הדבר שנוי במחלוקת עמוני ולא
עמונית מואבי ולא מואבית ,דברי רבי יהודה ,רבי שמעון אומר דברים כג'
אתכֶּם ִמ ִמ ְצ ָריִם
(ה) עַל דְ בַר ֲאשֶר ֹלא קִדְ מּו אֶתְ כֶם ַּב ֶּלחֶם ּו ַב ַמי ִם בַ דֶּ ֶּרְך בְ צֵ ְ
וַאֲ ֶּשר ָשכַ ר עָ לֶּיָך אֶּ ת בִ לְ עָ ם בֶּ ן בְ עוֹר ִמ ְפתוֹר אֲ ַרם ַנה ֲַריִם לְ קַ ֲל ֶּלךָ :דרכו
של איש לקדם וכו' דרש רבא ,מאי דכתיב תהילים קטז' (טז) אָ נָה ְי ֹהוָה כִ י
אומר ,דברי הימים א .ב' (יז)
וַאֲ בִ יגַ יִל יָלְ דָ ה אֶּ ת עֲמָ ָשא וַאֲ בִ י
ש ְמעֵאלִי ועונה,
עֲמָ ָשא י ֶתֶ ר ַהי ִ ְ
רבי שמואל בר נחמן אומר,
ישמעאלי היה ואת אמרת
ישראלי .אלא שנכנס לבית דינו
של {ישעיה} ישי אבי דוד .
ומצאו יושב ודורש ,ישעיה מה'
(כב) פְנּו ֵא ַלי ְו ִה ָּושְעּו כָל ַא ְפסֵי
ָארץ כִ י אֲ נִי אֵ ל וְ אֵ ין עוֹד.:
ֶ
ונתגייר ונתן לו את בתו ,ורבנין
אמרין ישראלי היה ואת אמרת
ישמעאלי? ועונה אלא שחגר
מתניו כישמעאלי ונעץ את
החרב בבית דין ,אמר ,או נהרוג
או נהרג או נקיים דברי רבי
נביא הדור שמואל כל מי שהוא
עובר על הלכה זו בחרב זו אני
הורגו .עמוני ולא עמונית מואבי
ולא מואבית .א"ר שמואל בר
נחמן אני אין לי אלא משנה רות
א' (כב) וַתָ שָב נָ ֳּעמִי וְרּות
שבָה
הַמֹו ֲא ִבי ָה ַכּלָתָ ּה ִעמָּה ַה ָ
ִמשְדֵ י מֹוָאב וְהֵ מָ ה בָ אּו בֵ ית
לֶּחֶּ ם בִ ְת ִחלַת ְק ִציר ְשע ִֹרים :זו
היא ששבה משדה מואב תחלה.
אחורי ,אמר לה שם ב' (יא)
ַויַעַ ן בֹעַ ז ַויֹאמֶּ ר לָּה הֻ גֵד הֻגַ ד לִ י
כֹל אֲ ֶּשר עָ ִשית אֶּ ת חֲמוֹתֵ ְך
ישְך וַתַ ַעזְבִי ָאבִיְך
ַאח ֲֵרי מוֹת ִא ֵ
ְו ִאמְֵך וְאֶּ ֶּרץ מ ֹול ְַדתֵ ְך וַתֵ לְ כִ י אֶּ ל
עַ ם אֲ ֶּשר ֹלא י ַָדעַ ְת ְתמוֹל
ִשלְ שוֹם :אמר לה אילו באת
אצלינו מאתמול שלשום לא
היינו מקבלין אותך ,ועכשיו
נתחדשה הלכה .תנא רבי זכיי
קומי רבי יוחנן ,בת גר עמוני
כשירה ,בת גיורת עמונית
פסולה .אמר ליה רבי יוחנן
בבלייא בן בבלי עברת בידך
בשייט כל אלו תלתא נהרין
חידקל פרת וירדן לספר לנו
ואתבדת בדותות .אלא היא בת
גר עמוני .היא בת גיורת
עמונית כשירה ,.רבי יוסה
אמר בשם רבי יוחנן ,לא כן
צריכה הספק היה כשהיתה
אֲ נִי עַ בְ דֶּ ָך ַאנִי עַ בְ ְדָך בֶּ ן אֲ מָ תֶּ ָך פִתַ חְתָ לְמֹוס ֵָרי :אמר דוד לפני הקדוש ברוך
הוא ,רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם הראשון רות
המואביה והשנית ,מלכים א .יד' (כא) ְּורחַ בְ עָ ם בֶּ ן ְשֹלמֹה מָ לְַך בִ יהּודָ ה בֶּ ן
ירּושלַם
ָ
ּושבַ ע עֶּ ְש ֵרה ָשנָה מָ לְַך בִ
ַארבָ עִ ים וְ ַאחַ ת ָשנָה ְרחַ בְ עָ ם בְ מָ לְ כ ֹו ְ
ְ
הָ עִ יר אֲ ֶּשר בָ חַ ר ְי ֹהוָה לָשּום אֶּ ת ְשמ ֹו ָשם ִמ ֹכל ִשבְ טֵ י י ְִש ָראֵ ל וְ ֵשם ִאמ ֹו
נַ ֲעמָה ָהעַמֹונִית :דרש רבא ,מאי דכתיב תהילים מ' (ו) ַרּבֹות ָעשִיתָ אַתָה
י ְהֹוָה אֱֹלהַי נִ ְפלְא ֹתֶ יָך ּו ַמ ְחשְב ֹתֶ יָך ֵאלֵינּו אֵין עֲרְֹך ֵאלֶיָך אַ גִ ידָ ה וַאֲ ַדבֵ ָרה עָ ְצמּו
ִמסַ פֵ ר :אלי לא נאמר ,אלא אלינו ,מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של
דוד ,אמר לו ,עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו ,דרש רבא ,מאי
דכתיב שם (ח) ָאז ָאמ ְַרתִי ִהנֵה בָאתִ י ִּב ְמגִּלַת ֵספֶר כָתּוב ָעלָי :אמר דוד,
אני אמרתי עתה באתי ,ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי ,התם כתיב
בראשית יט' (טו) ּוכְ מ ֹו הַ ַשחַ ר עָ לָה ַוי ִָאיצּו הַ מַ לְ ָאכִ ים בְ לוֹט לֵאמֹר קּום קַ ח
אֶּ ת ִא ְש ְתָך וְאֶּ ת ְשתֵ י בְ נֹתֶּ יָך ַהנִ ְמצָא ֹת פֶּ ן ִתסָ פֶּ ה בַ ֲעוֹן הָ עִ יר :הכא כתיב
שחְתִ יו :אמר עולא א"ר
שמֶן קָדְ שִי ְמ ַ
תהילים פט' (כא) ָמצָאתִ י דָ וִד ַעבְדִ י ְּב ֶ
יוחנן ,בת גר עמוני כשרה לכהונה ,אמר ליה רבא בר עולא לעולא כמאן
בשיטתו של מי? אי כר' יהודה ,הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ,ואי
כרבי יוסי פשיטא הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה ,וכ"ת
בהנך דראוין לבא בקהל ,אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא ,ושואל מנא
ליה? ועונה דיליף מכהן גדול באלמנה ,ודוחה אין זה מדוייק מה לכ"ג
באלמנה ,שכן ביאתו בעבירה ,חלל יוכיח ,מה לחלל הנולד שכן יצירתו
בעבירה ,כ"ג יוכיח ,וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה,
הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה ,אף כאן עמוני שאינו
ברוב קהל ובתו פסולה ,ודוחה ,מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד
עבירה ,ושואל דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת? אף על גב
דביאתו בעבירה בתו כשרה ,אמר ליה אין ,דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן
בת גר עמוני ובת מצרי שני רבי יוחנן אמר כשרה ,וריש לקיש אמר
פסולה ,ריש לקיש אמר פסולה דיליף לה מכ"ג באלמנה ,ר' יוחנן אמר
רּושה
כשרה דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן ,ויקרא כא' (יד) ַאלְ מָ נָה ּוגְ ָ
ַו ֲח ָללָה ֹזנָה אֶּ ת אֵ לֶּה ֹלא יִקָ ח כִי אִם ּבְתּולָה ֵמ ַעמָיו יִקַח ִאשָה :להביא גיורת
מכנה שנולדה בקדושה שהיא כשרה לכהונה ,ואמר ליה אני שונה דורש,
יכול לכתוב עמיו וכתב "מעמיו" מם נוספת לדרשה להביא בתולה הבאה
משני סוגי עממין ,ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא ושואל מאי שני
עממין? אילימא עמוני שנשא עמונית ,ומאי משני עממין דזכרים אסורין
ונקבות מותרות? היינו גיורת מכנה ,אלא בעמוני שנשא בת ישראל,
ואיכא דאמרי ,אמר ליה אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני
עממין ומעם שיש בו שני עממין ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא? ושואל
ולהך לישנא בת מצרי שני דכשרה לכהונה מנא ליה? וכי תימא דיליף
מעמוני שנשא בת ישראל ,ודוחה ,מה לעמוני שנשא בת ישראל שכן
נקבות מותרות ,זה לא שהרי מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח ,ושואל
מה למצרי שני שנשא מצרית שניה שכן אין ביאתו בעבירה ,עמוני שנשא
בת ישראל יוכיח ,וחזר הדין ומשניהם נלמד וכו' ,אמר רב יוסף היינו
דשמענא ליה לרב יהודה דאמר ,אני דורש עמיו מעמיו ,ולא ידענא מאי
קאמר ,כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר הכי תנא קמיה ,אשה עמונית
כשרה ,אבל בנה מעמוני פסול ,ובתה מעמוני כשרה ,במה דברים אמורים
בעמוני ועמונית שנתגיירו ,אבל בתה מעמוני שלא התגייר פסולה ,אמר
ליה ,פוק תני לברא פרסם ברבים מאי דאמרת ,אשה עמונית כשרה ,עמוני
ולא עמונית ,בנה מעמוני פסול דהא עמוני הוא ,ובתה מעמוני כשרה,
אמה מישראל נשואה לעמוני
שלא תאמר ,כשם שנתחללה
אמה כך נתחללה בתה .רבי
אבהו אמר בשם רבי יוחנן
כשירה אפילו לכהן גדול .מאי
טעמא אמר קרא ויקרא כא
(טו) וְֹלא יְחַ לֵל ז ְַרע ֹו ְּב ַעמָיו כִ י
אֲ נִי ְי ֹהוָה ְמקַ ְדשוֹ .:עם שהן
עשויין כעין שני עממין .זכרים
אסורין ונקיבות מותרות .,ר'
חגיי אמר בשם ר' פדת ,רבי
שמעון בן לקיש לא אמר כן,
אלא בת גר עמוני פסולה
לכהונה שהיא באה מטיפה
פסולה .אמר רבי יוחנן ותני כן
עממין עמוני ואדומית שבאו זה
בזה עד שלא נתגיירו זכרים
עולם.
איסור
אסורין
ונקיבותיהן מותרות מיד.
נתגיירו זכרים אסורין איסור
עולם ונקיבותיהן מותרות לאחר
שלשה דורות .רבי חזקיה אמר
בשם אחא ,מתניתא אמרה כן
מניין אתה אומר ,אחד מכל
משפחות הארצות שבא על אחת
מן הכנענים וילדה ממנו בן
מותר לקנותו עבד[ .ת"ל שם
שבִים
כה' (מה) ְוגַם ִמ ְּבנֵי הַתֹו ָ
ִע ָמכֶם מֵ הֶּ ם ִת ְקנּו
ַהג ִָרים
ּומ ִמ ְשפַ ְחתָ ם אֲ ֶּשר עִ מָ כֶּם אֲ ֶּשר
ִ
ַאר ְצכֶּם וְהָ יּו לָכֶּם
הוֹלִ ידּו בְ ְ
לַאֲ חֻ זָה :יכול אפילו אחד מן
הכנענים שבא על אחת מן
האומות] .ת"ל" :אשר הולידו
בארצכם" ולא מן הגרים אשר
בארץ ,ושואל ,שמואל בר אבא
בעי עבדים מצריים ואדומיים
בזמן עבדותם מהו שיעלה להם
דורות ?.ומסביר היך עבידה גר
עבד עמוני ,שנשא לגיורת
שפחה מצרית לאחר שלשה
דורות נתגיירו ונשתחררו אין
תימר עבדים עלו להם דורות
[מותרין מיד ואין תימר לא עלו
להם דורות] זכרים אסורין
איסור עולם ,ונקיבות מותרות
לאחר שלשה דורות .במשנה
ומברר למאי? אילימא לבא בקהל? השתא אמה כשרה היא מיבעיא? ועונה
אלא לכהונה ,במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו ,אבל בתה
מעמוני פסולה ,ושואל מאי בתה מעמוני? אילימא עמוני שנשא עמונית
היינו גיורת מכנה ,אלא עמוני שנשא בת ישראל באיסור אמר ליה פוק
תני לברא :במשנה ,מצרי ואדומי אינן אסורין רבי שמעון אומר קל וחומר
וכו' :ושואל מאי תשובה יש להם? ועונה אמר רבה בר בר חנה א"ר
יוחנן ,משום דאיכא למימר עריות יוכיחו ,שלא אסר בהן אלא עד שלשה
דורות אחד זכרים ואחד נקבות ,ודוחה מה לעריות שכן כרת ,ושואל
ממזר יוכיח ,ודוחה מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם ,עריות
יוכיחו ,וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה
שבהן שאסורין ואחד זכרים ואחד נקבות אף אני אביא מצרי ומצרית
שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות ,ושואל מה להצד השוה שבהן שכן
יש בהן צד כרת ,ורבנן משיבים מחלל דחייבי עשה וכר' אליעזר בן יעקב,
ומאי לא כי? ועונה הכי קאמר להו רבי שמעון לדידי לא סבירא לי דר'
אליעזר בן יעקב אבל לדידכו דסבירא לכו כר"א בן יעקב ,הלכה אני
אומר ,תניא אמר להן ר"ש ,הלכה אני אומר ,ועוד מקרא מסייעני דברים
ישי ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה" :בנים"
כג' (ט) ָּבנִים אֲ ֶּשר ִיּוָלְ דּו לָהֶּ ם דוֹר ְשלִ ִ
ולא בנות ,תנו רבנן בנים ולא בנות דברי ר"ש ,אמר ר' יהודה הרי הוא
אומר "בנים אשר יולדו להם דור שלישי" הכתוב תלאן בלידה ,אמר רבי
יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא איש את ידיו
ורגליו בבית המדרש ,ומסביר כיון דאמר מר" ,קהל" קהל גרים איקרי
קהל ,מצרי שני במאי יטהר? ושואל דלמא דאי אם יקרה והוא עבר
ונסיב ,ועונה דאי על דבר אסור לא כתיב קרא ,ושואל ,הרי ממזר דאי
ייוולדו להם וכתביה קרא? ועונה דאי לאיסורא כתב דאי להיתרא לא כתב
ושואל הרי מחזיר גרושתו דאי להיתרא וכתביה? דברים כד' (ד) ֹלא יּוכַ ל
אֲשר
בַ עְ לָּה הָ ִראשוֹן אֲ ֶּשר ִשלְ חָ ּה לָשּוב לְ קַ ְחתָ ּה לִ ְהיוֹת ל ֹו לְ ִא ָשה ַאח ֲֵרי ֶּ
ָארץ אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה
הֻטַ מָ ָאה כִ י תוֹעֵ בָ ה ִהוא לִ ְפנֵי ְי ֹהוָה וְ ֹלא תַ ח ֲִטיא אֶּ ת הָ ֶּ
אֱֹלהֶּ יָך נֹתֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָה :ועונה התם משום עיקר איסורא הוא דכתביה ,תנו
רבנן ,במצרי אם נאמר "בנים" למה נאמר "דורות" ואם נאמר דורות למה
נאמר בנים? ,ומסביר אם נאמר בנים ולא נאמר דורות הייתי אומר בן
ראשון ושני אסור שלישי מותר ,לכך נאמר דורות ,ואם נאמר דורות ולא
נאמר בנים ,הייתי אומר אזהרה זו נאמרה לאותן העומדים על הר סיני,
ישי ָיבֹא לָהֶּ ם
לכך נאמר בנים ,שם (ט) בָ נִים אֲ ֶּשר ִיּוָלְ דּו ָלהֶם דוֹר ְשלִ ִ
בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה :מנה "להם" הלך אחר פסולן ואיצטריך למיכתב "להם"
ואיצטריך למיכתב אשר יולדו ,דאי כתב רחמנא "אשר יולדו" ה"א
מבניהם ולא מבנותיהם ,לכן מנה כתב רחמנא "להם" ואי כתב רחמנא
"להם" ה"א מצרית מעוברת שנתגיירה היא ובנה חד דור לספירה כתב
רחמנא "אשר יולדו" ,ואיצטריך למיכתב "להם" הכא במצרי ועמוני
ואיצטריך למיכתב לו גבי ממזר ,שם (ג) ֹלא ָיבֹא מַ ְמזֵר בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה גַ ם דוֹר
ע ֲִש ִירי ֹלא ָיבֹא ל ֹו בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה :דאי כתב רחמנא הכא במצרי משום דבא
מטיפה פסולה ,אבל ממזר דבא מטיפה כשרה אימא לא ,ואי כתב רחמנא
גבי ממזר משום דאין ראוי לבא בקהל לעולם ,אבל הכא אימא לא ,צריכא,
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ,מצרי שני שנשא מצרית ראשונה,
בנה שלישי הוא ומותר לבוא בקהל אלמא קסבר בתר דידיה הגבר
שדינן ליה ,ושואל ,מתיב רב יוסף ,רבי טרפון אומר יכולין ממזרים
ליטהר .ומסביר כיצד ,ממזר נשא שפחה הולד שלה הוא עבד ,ועכשיו
אמרו לו לרבי שמעון אם הלכה
נקבל .אם לדין יש תשובה.
ושואל מה היה להם להשיב.
ועונה ,ר' אבהו אמר בשם רבי
יוסי בי רבי חנינה הרי גם
המצריים וגם האדומים בת בנו
ובת בתו הרי הן אסורין עד
שלשה דורות אחד זכרים ואחד
נקיבות .רבי אבהו אמר ר"ש בן
לקיש בעי ,וכי משיבין דבר
שהוא ממזר שהוא פסול הגוף
על דבר שאינו ממזר אלא פסול
אחר ,ועוד שואל רבי חגיי אמר
ר' אבהו בעי האם משיבין דבר
שהוא כרת על דבר שאינו
כרת? .אמר להון רבי שמעון
לא כי הלכה אני אומר ומקרא
מסייעיני .דברים כג' (ט) ָּבנִים
ישי
אֲ ֶּשר ִיּוָלְ דּו לָהֶּ ם דוֹר ְשלִ ִ
ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה :בנים לא
בנות .ר' יעקב בר אחא אמר
בשם רבי יאשיה ,דור אחד
עשר שבממזר כשיטת רבי
שמעון כשר .ולא דרש גזרה
שווה עשירי "עשירי" מעמוני,
תני רבי אלעזר בי ר"ש אומר
דור אחד עשר שבממזר זכרים
אסורין נקיבות מותרות[ .מה
להלן עמוני זכרים אסורים
ונקיבות מותרות] .אף הכא
בממזר זכרים אסורין נקיבות
מותרות ,.רבי שמואל בריה
דרבי יוסי בי ר' בון אמר אתיא
דרבי אלעזר בי רבי שמעון,
כרבי מאיר ,כמה דרבי מאיר
אמר גזירה שווה במקום
שכתוב .כן רבי אלעזר בי ר'
שמעון אומר גזירה שווה כמו
במקום שכתוב .מה להלן עמוני
זכרים אסורין ונקיבות מותרות
אף הכא ממזרים לאחר עשר
דורות זכרים אסורין ונקיבות
מותרות .ושואל מעתה אפילו
מיד תהינה ממזרות מותרות?
ועונה גזרה שווה בלבד נאמרה
מעשירי ולמעלן .ומספר שאלו
את רבי אליעזר ,דור אחד עשר
שחררו הבעלים נמצא בנו מן השפחה בן חורין ,אלמא בתר דידה ייחוס
שלה שדינן ליה? ועונה שאני התם ,דאמר קרא שמות כא' (ד) ִאם אֲ ֹדנָיו
יִתֶּ ן ל ֹו ִא ָשה וְ יָלְ דָ ה ל ֹו בָ נִים א ֹו בָ נוֹת ָה ִאשָה וִילָדֶ י ָה תִ ְהי ֶה לַאדֹנֶי ָה וְהּוא יֵצֵ א
בְ גַ פ ֹו :ושואל ממעשה שהיה מתיב רבא ,אמר ר' יהודה ,מנימין גר מצרי
היה לי חבר ,מתלמידי רבי עקיבא ,ואמר אני מצרי ראשון ,ונשאתי מצרית
ראשונה ,אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני הנכד ראוי לבא
בקהל ,ושואל ,ואי ס"ד בתריה דידיה היחס שלו שדינן ליה ,אפילו ייקח
מצרית ראשונה נמי כשר? ועונה הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא ,תני תתקן
ואמור ראשונה ,כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן ,מצרי שני שנשא מצרית
ראשונה ,בנה שני הואי ,ושואל אלמא בתר אימיה שדינן ליה ,ועונה אמר
ליה אביי אלא הא דאמר ר' יוחנן הפריש חטאת מעוברת ,וילדה ,רצה
מתכפר בה רצה מתכפר בולדה ,ושואל אי אמרת בשלמא עובר לאו ירך
אמו הוא הוה ליה דומה הדבר כמפריש שתי חטאות לאחריות ,ואמר רב
אושעיא ,הפריש שתי קרבנות חטאות על חטא אחד השני לאחריות
והחוטא מתכפר באחת מהן .והשניה תרעה בשדה בין חברותיה ,אלא אי
אמרת עובר ירך אמו הוא ,הוה ליה ולד חטאת ,וולד חטאת למיתה אזיל
על ידי סגר והרעבה ,אישתיק ,אמר ליה ,דלמא שאני התם אדומי ומצרי
ישי ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה:
דכתיב שם (ט) בָ נִים ֲאשֶר ִּיוָלְ דוּ לָהֶּ ם דוֹר ְשלִ ִ
הכתוב תלאו בלידה ,אמר ליה קרקפנא חזיתיה לרישך ביני עמודי יש לך
ראש על הכתפיים ,נזכרתי כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא ,אמר ,טעמא
דכתיב "אשר יולדו" ומדייק הא בעלמא כשלא כתוב יוולדו בתר אבוה
שדינן ליה ,ושואל ,אלא הא דאמר רבא ,נכרית מעוברת שנתגיירה ,בנה
אין צריך טבילה ,אמאי אין צריך טבילה? וכי תימא משום דרבי יצחק,
דאמר רבי יצחק דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ,רובו שאינו מקפיד
עליו אינו חוצץ והתינוק כבר טבול? והא אמר רב כהנא לא שנו אלא
רובו ,אבל כולו חוצץ ,ועונה ,שאני עובר דהיינו רביתיה כך הוא במקומו,
כי אתא רבינא אמר רבי יוחנן ,באומות הלך אחר הזכר ,נתגיירו הלך אחר
פגום שבשניהם ,ומסביר באומות הלך אחר הזכר ,כדתניא ,מנין לאחד מן
האומות שבא על הכנענית שאין להחיותם והוליד ממנו בן ,שאתה רשאי
שבִים ַהג ִָרים ִע ָמכֶם
לקנותו בעבד ,שנאמר ויקרא כה' (מה) ְוגַם ִמ ְּבנֵי הַתֹו ָ
ַאר ְצכֶּם וְהָ יּו לָכֶּם
ּומ ִמ ְשפַ ְחתָ ם אֲ ֶּשר עִ מָ כֶּם אֲ ֶּשר הוֹלִ ידּו בְ ְ
ֵמהֶם תִ קְנּו ִ
לַאֲ חֻ זָה :יכול אפילו אחד מן הכנענים שבא על אחת מן האומות והוליד בן
שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל "אשר הולידו בארצכם" מן הנולדים
בארצכם ולא מן הגרים בארצכם :תנגיירו הלך אחר פגום שבשניהם:
ומברר במאי? אילימא במצרי שנשא עמונית מאי אחר פגום שבשניהם
אית בה? היא אינה פגומה עמוני ולא עמונית ,אלא מדובר בעמוני
שנשא מצרית ,אי זכר הוי הנולד ,שדייה בתר עמוני ,ואסור לעולם אי
נקבה הוי שדייה בתר מצרית :ותמתין לדור שלישי ,במשנה ,ממזרין
ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות :אמר ריש
לקיש ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת ,יליף גזרה שווה דברים כג' (ג)
ִירי ֹלא ָיבֹא ל ֹו בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה( :ד) ֹלא
ֹלא ָיבֹא מַ ְמזֵר בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה גַ ם דוֹר ֲעש ִ
ִירי ֹלא ָיבֹא לָהֶּ ם בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה עַ ד
ָיבֹא עַ מ ֹונִי ּומוָֹאבִ י בִ ְקהַ ל ְי ֹהוָה גַ ם דוֹר ֲעש ִ
ע ֹולָם :מעמוני ומואבי מה להלן נקבות מותרות אף כאן נקבות מותרות ,
ושואל אי מה להלן מואבית מותרת מיד ,אף כאן ממזרת תהי מותרת
מיד? ועונה כי אהני גזירה שווה מעשירי ואילך ,ושואל והאנן תנן,
ממזרים ונתינין אסורין ,ואיסורן איסור עולם ,אחד זכרים ואחד נקבות?
שבממזר מהו .אמר להן הביאו
לי דור שלישי ואני מטהרו.
ושואל ומה טעמא דרבי אליעזר
ועונה דלא הוה אתייא שאין
כאלה בנמצא דרבי אליעזר
סובר כר' חנינה ,דאמר רבי
חנינה ,אחת לששים ולשבעים
שנה הקדוש ברוך הוא מביא
דבר או חרב בעולם ,ומכלה
ממזיריהן ונוטל אף את
הכשירין עמהן שלא לפרסם את
חטאיהן .ואייתינה כיי וזאת
בהתאם דאמר רבי לוי בשם
רבי שמעון בן לקיש ויקרא ו'
(יח) ַדבֵ ר אֶּ ל ַא ֲהרֹן וְאֶּ ל בָ נָיו
לֵאמֹר זֹאת תו ַֹרת הַ חַ טָ את
שחֵט הָעֹלָה
ִּבמְקֹום ֲאשֶר תִ ָ
שחֵט ַה ַחטָאת ִל ְפנֵי י ְהֹוָה קֹדֶּ ש
תִ ָ
קָ דָ ִשים ִהוא .:שלא לפרסם את
החטאים .ומה טעם באותו
מקום? ככתוב ישעיה לא'(ב)
ְוגַם הּוא ָחכָם ַויָבֵא ָרע וְ אֶּ ת
ְדבָ ָריו ֹלא הֵ ִסיר וְקָ ם עַ ל בֵ ית
ְמ ֵרעִ ים וְ עַ ל עֶּ ז ְַרת ֹפ ֲעלֵי ָאוֶּן :לא
מסתברא דלא ,אלא זהו יותר
נכון ויבא טוב? אלא ללמדך
שאפילו רעה שמביא הקדוש
ברוך הוא בעולם בחכמה הוא
מביאהְ " .ואֶת דְ ב ָָריו ֹלא ֵהסִיר"
כל כך למה? " ְוקָם עַל ּבֵית
מ ְֵרעִים ְו ַעל ֶעז ְַרת פ ֹ ֲעלֵי ָאוֶן:
{ואתייא כההיא דמר ר' לוי
בשם ר' שמעון בן לקיש
"במקום אשר תשחט העולה
תשחט החטאת לפני יי' ,שלא
לפרסם את החטאים) ,רב הונא
אמר ,אין ממזר חי יותר
משלשים יום ,ומספר ר' זעירה
כד סלק להכא עלה לארץ
ישראל שמע קלין קריין
ממזירא וממזרתה .אמר לון מהו
כן .הא אזילא הלכה לה
אימרתו ההיא דרב הונא ,דרב
הונא אמר ,אין ממזר חי יותר
מל' יום .אמר ליה רבי יעקב בר
אחא עמך היית כד אמר רבי
אבא רב הונא בשם רב ,אין
ועונה ,לא קשיא יש שיטות בלימוד בגזרה שווה ,הא ,כמאן דאמר דון
מינה והישאר ומינה ,הא כמאן דאמר דון מינה ואוקי באתרא וחזור
למקומו הקודם ,שאלו את רבי אליעזר ,ממזרת לאחר עשרה דרי מהו?
אמר להם ,מי יתן לי דור שלישי ואטהרנו ,אלמא קסבר ממזרא לא חיי,
וכן אמר רב הונא ממזרא לא חיי ,ושואל אם לא נשארים בחיים לשם מה
והא אנן תנן ממזרין אסורין ואיסורן איסור עולם? ועונה ,אמר רבי זירא
לדידי מפרשא לי מיניה דרב יהודה ,אלה דידיע ומפורסם הדבר לכל ,חיי
ואלה דלא ידיע והאיסור נעשה במחשכים לא חיי ,וכולם הגלויים
והנסתרים דידיע ולא ידיע עד תלתא דרי חיי ,טפי לא חיי ,ומספר ,ההוא
דהוי בשבבותיה בשכנות דר' אמי אכריז עליה דממזרא הוה ,בכי ואזיל,
אמר ליה ר' אמי ,לטובתך חיים נתתי לך ,אמר רב חנא בר אדא ,נתינים
דוד גזר עליהם איסור חיתון עם ישראל שנאמר ,שמואל ב .כא' (ב)
ַויִק ְָרא ַה ֶמלְֶך ַל ִגבְעֹו נִים וַי ֹאמֶר ֲאלֵיהֶם ְו ַה ִגבְעֹנִים ֹלא ִמ ְּבנֵי יִש ְָראֵל ֵהמָה כִ י
ִאם ִמיֶּתֶּ ר הָ ֱאמ ִֹרי ּובְ נֵי י ְִש ָראֵ ל נ ְִשבְ עּו לָהֶּ ם ַויְבַ קֵ ש ָשאּול לְ הַ כֹתָ ם בְ קַ נֹאת ֹו
לִ בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל וִיהּודָ ה :מאי טעמא גזר עלייהו דכתיב שם (א) ַויְהִי ָרעָב
שנָה ַויְבַ קֵ ש דָ וִ ד אֶּ ת ְפנֵי ְי ֹהוָה ַויֹאמֶּ ר ְי ֹהוָה
שנָה ַאח ֲֵרי ָ
שנִים ָ
ּבִימֵי דָ וִד שָלש ָ
אֶּ ל ָשאּול וְ אֶּ ל בֵ ית הַ דָ ִמים עַ ל אֲ ֶּשר הֵ ִמית אֶּ ת הַ גִ בְ ֹענִים :שנה ראשונה
אמר להם שמא עובדי עבודת כוכבים יש בכם? דכתיב דברים יא' (טז)
ִה ָש ְמרּו לָכֶּם פֶּ ן י ְִפתֶּ ה לְ בַ בְ כֶּם וְסַ ְרתֶּ ם ַו ֲעבַדְ תֶ ם אֱֹלהִים ֲאח ִֵרים ְו ִהשְתַ ֲחוִיתֶם
ש ַמי ִם וְֹלא י ִ ְהי ֶה ָמטָר וְהָ אֲ דָ מָ ה
ָלהֶם( :יז) וְ חָ ָרה ַאף ְי ֹהוָה בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ
ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם:
ֹלא ִתתֵ ן אֶּ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶּ ם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ
בדקו ולא מצאו ,שנה שנייה אמר להם ,שמא עוברי עבירה יש בכם
דכתיב ירמיה ג' (ג) ַוי ִ ָמנְעּו ְר ִבבִים ּו ַמלְקֹוש לֹוא ָהי ָה ּו ֵמצַח ִאשָה זֹונָה ָהי ָה
לְָך מֵ ַאנ ְְת הִ כָ לֵם :בדקו ולא מצאו ,שנה שלישית אמר להם דוד לגבעונים,
שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם ,ואין נותנין ,דכתיב ,משלי כה' (יד)
שקֶר :בדקו ולא מצאו ,אמר
נְשִיאִים וְרּו ַח ְוגֶשֶם ָאי ִן אִיש מִתְ ַהּלֵל ְּבמַתַ ת ָ
אין הדבר תלוי אלא בי ,מיד " ַוי ְ ַבקֵש דָ וִד אֶת ְפנֵי י ְהֹוָה ושואל מאי היא
איך ביקש? ועונה אמר ריש לקיש ,ששאל באורים ותומים ,ושואל מאי
משמע? ועונה א"ר אלעזר אתיא גזרה שווה פני "פני" כתיב הכא,
"ויבקש דוד את פני ה' ,וכתיב התם במדבר כז' (כא) וְ לִ ְפנֵי אֶּ לְ עָ זָר הַ כֹהֵ ן
ָאּורים ִל ְפנֵי י ְהֹוָה עַ ל ִפיו י ְֵצאּו וְ עַ ל ִפיו ָיבֹאּו הּוא
שפַט ה ִ
ַי ֲעמֹד ְושַָאל לֹו ְּב ִמ ְ
וְ כָ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל ִאת ֹו וְכָ ל הָ עֵ דָ ה :וַי ֹאמֶר י ְהֹוָה אֶל שָאּולְ ,ואֶל ּבֵית הַדָ מִים
עַל ֲאשֶר ֵהמִית אֶת ַה ִגבְעֹנִים :אל שאול שלא נספד כהלכה ,ואל בית הדמים
על אשר המית הגבעונים ,ושואל וכי היכן מצינו בשאול שהמית
הגבעונים? ועונה אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין
הגבעונים להם מים ומזון ,מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן ,.ושואל קא
תבע הקב"ה אל שאול שלא נספד כהלכה וקא תבע על אשר המית
הגבעונים ? ועונה אין ,דאמר ריש לקיש מאי דכתיב צפניה ב' (ג) ַּבקְשּו
שפָטֹו ָפעָלּו בַ ְקשּו צֶּ דֶּ ק בַ ְקשּו ֲע ָנוָה אּולַי
ָָארץ אֲ שֶר ִמ ְ
אֶת י ְהֹוָה כָל ַענְוֵי ה ֶ
ִתסָ ְתרּו בְ יוֹם ַאף ְי ֹהוָה :באשר משפטו שם פעלו ,אמר דוד ,שאול נפקו
להו עברו מאז יותר מן תריסר ירחי שתא ולא דרכיה למספדיה ,ובאשר
נתינים ,ניקרינהו ונפייסינהו ,ויקרא המלך לגבעונים שמואל ב' כה' ה)
וַי ֹאמֶר דָ וִד אֶל ַה ִגבְעֹנִים מָה ֶא ֱעשֶה ָלכֶם ּו ַבמָה ֲא ַכ ֵפר ּוב ְָרכּו אֶת נַ ֲחלַת י ְהֹוָה:
(ד) וַי ֹאמְרּו לֹו ַה ִגבְעֹנִים אֵין לָי \{לָנּו\} ֶכסֶף ְוזָהָב עִם שָאּול ְועִם ּבֵיתֹו ְואֵין
לָנּו אִיש ְל ָהמִית ְּביִש ְָראֵל וַי ֹאמֶר מָה אַתֶ ם אֹמ ְִרים ֱא ֱעשֶה ָלכֶם( :ו) י ֻׁנתַ ן
ש ְבעָה ֲאנָשִים ִמ ָּבנָיו וְהֹו ַקעֲנּום לַיהֹוָה בְ גִ בְ עַ ת ָשאּול בְ ִחיר
\{י ֻׁתַ ן\} לָנּו ִ
ממזר חי יותר משלשים יום.
והוסיף אימתי בזמן שאינו
מפורסם .הא אם היה מפורסם,
חי הוא ,ואלה פה מפורסמים
הם ,רבי יסא אמר בשם ר'
יוחנן ,אף לעתיד לבוא אין
הקדוש ברוך הוא נזקק מזקק
ומטהר אלא לשבטו של לוי מאי
טעמא ככתוב מלאכי ג' (ג)
ְויָשַב ְמצ ֵָרף ּו ְמ ַטהֵר ֶכסֶף ְו ִטהַר
אֶת ְּבנֵי ֵלוִי ְוזִקַק א ֹתָ ם כַ זָהָ ב
ישי ִמנְחָ ה
וְ כַ כָסֶּ ף וְהָ יּו לַי ֹהוָה מַ גִ ֵ
בִ ְצדָ קָ ה .:אמר ר' זעירה כאדם
שהוא שותה בכוס נקי
ומצוחצח ,ושואל אמר רב
הושעיה בגין דאנן לויים
נפסיד? ועונה .אמר רבי חנינה
בריה דרבי אבהו ,אף לעתיד
לבוא הקדוש ברוך הוא עושה
עמהן צדקה ,ומה טעמא "והיו
ליי' מגישי מנחה בצדקה" אמר
ר' יוחנן כל משפחה שנשתקע
ונשתכח בה פסול ,אין מדקדקין
אחריה .,אמר ר' שמעון בן
לקיש מתניתא אמרה כן
משפחת בית צריפה היתה
בעבר הירדן ריחקה בן ציון
בזרוע ,ועוד אחרת היתה שם
וקרבה בן ציון בזרוע אף על פי
כן לא ביקשו חכמים לפרסמן
להימנע מדיבור של לשון הרע,
אבל חכמים מוסרין אותן
לבניהן ותלמידיהן פעמים
בשבוע בשבע שנים .אמר רבי
יוחנן העבודה אני נשבע שאיני
מכירין ,ונשתקעו ונתערבו בהן
גדולי הדור .אמר רבי יהושע בן
לוי ,חמשת אלפים עבדים היו
לו לפשחור בן אמר הכהן ואכלו
תרומה כדין ,ולבסוף וכולן
נשתקעו בכהונה גדולה .הן הן
עזי פנים שבכהונה .אמר רבי
אלעזר עיקר טירונייא שבהן
ועל כך מתריע הושע הנביא
הושע ד (ד) אַ ְך ִאיש ַאל י ֵָרב
וְ ַאל יוֹכַ ח ִאיש ְו ַעמְָך ִכמ ְִריבֵי
כֹהֵן :אמר רבי אבהו ,שלש
ְי ֹהוָה ַויֹאמֶּ ר הַ מֶּ לְֶּך אֲ נִי אֶּ תֵ ן :מיפייס ולא פייסינהו אמר דוד שלשה סימנים
יש באומה זו שלנו הרחמנים ,והביישנין וגומלי חסדים רחמנים ,דכתיב,
דברים יג' (יח) וְֹלא י ְִדבַ ק בְ י ְָדָך ְמאּומָ ה ִמן הַ חֵ ֶּרם לְ מַ עַ ן יָשּוב ְי ֹהוָה מֵ חֲרוֹן
אַ פ ֹו ְונָתַ ן לְָך ַר ֲחמִים ו ְִר ַחמְָך ְוה ְִרּבֶָך כַ אֲ ֶּשר נ ְִשבַ ע לַאֲ בֹתֶּ יָך :אומה של
משה אֶּ ל הָ עָ ם ַאל ִת ָיראּו כִ י לְ בַ עֲבּור
ביישנין ,דכתיב ,שמות כ' (יז) ַויֹאמֶּ ר ֶּ
נַסוֹת אֶּ ְתכֶּם בָ א הָ אֱֹל ִהים ּו ַבעֲבּור תִ ְהי ֶה י ְִרָאתֹו עַל ְפנֵיכֶם לְ בִ לְ ִתי תֶּ חֱטָ אּו:
וישראל אומה של גומלי חסדים דכתיב בראשית יח' (יט) כִ י י ְַדעְ ִתיו ְל ַמעַן
ְש ְמרּו דֶּ ֶּרְך ְי ֹהוָה ַלעֲשוֹת צְ דָ קָ ה
ֲאשֶר י ְ ַצּוֶה אֶת ָּבנָיו ְואֶת ּבֵיתֹו ַאח ֲָריו ו ָ
אֲשר ִדבֶּ ר עָ לָיו :כל שיש בו
ּומ ְשפָ ט לְ מַ עַ ן הָ בִ יא ְי ֹהוָה עַ ל ַאבְ ָרהָ ם אֵ ת ֶּ
ִ
שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו ,שמואל ב .כא' (ח) ַויִקַח
ַארמֹנִי ְואֶת
שנֵי ְּבנֵי ִר ְצפָה בַת ַאי ָה ֲאשֶר יָלְדָ ה ְלשָאּול אֶת ְ
ַה ֶמלְֶך אֶת ְ
ש ת ְּבנֵי מִיכַל ּבַת שָאּול ֲאשֶר יָלְדָ ה ְלעַדְ ִריאֵל ּבֶן ּב ְַרזִּלַי
ְמפִבֹשֶת ְואֶת ֲח ֵמ ֶ
ַהמְחֹלָתִי :ושואל מאי שנא הני? ועונה אמר רב הונא ,העבירום לפני ארון
כל שארון קולטו למיתה ,כל שאין ארון קולטו לחיים ,ושואל מתיב רב
חנא בר קטינא( ,ז) ַויַחְמ ֹל ַה ֶמלְֶך עַל ְמ ִפיבֹשֶת ּבֶן י ְהֹונָתָ ן ּבֶן שָאּול עַ ל
ְשבֻעַ ת ְי ֹהוָה אֲ ֶּשר בֵ ינֹתָ ם בֵ ין דָ וִ ד ּובֵ ין יְה ֹונָתָ ן בֶּ ן ָשאּול :ועונה שלא העבירו
לפני הארון ,ושואל וכי משוא פנים יש בדבר? ועונה אלא שהעבירו
וקלטו ובקש עליו רחמים ופלטו ,ושואל ואכתי משוא פנים יש בדבר?
ועונה ,אלא שבקש רחמים שלא יקלטנו הארון ,ושואל למה כל זאת והא
יּומתּו עַ ל ָאבוֹת
כתיב דברים כד' (טז) ֹלא יּומְתּו ָאבֹות עַל ָּבנִים ּובָ נִים ֹלא ְ
ִאיש בְ חֶּ טְ א ֹו יּומָ תּו :ועונה ,אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ,מוטב
שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא שמואל ב.
כא' (י) וַתִ קַח ִר ְצפָה בַת ַאי ָה אֶת ַהשַק וַתַ טֵהּו לָּה אֶל הַצּור מִתְ ִחּלַת ָקצִיר
ש ַמי ִם לָנּו ַח ֲעלֵיהֶם יֹומָם
ש ָמי ִם וְֹלא נָתְ נָה עֹוף ַה ָ
עַד נִתַ ְך ַמי ִם ֲעלֵיהֶם מִן ַה ָ
ְואֶת ַחי ַת ַהשָדֶ ה ָליְלָה :ושואל ,והא כתיב דברים כא' (כג) ֹלא תָ לִין נִ ְבלָתֹו
ֱֹלהים תָ לּוי וְ ֹלא ְתטַ מֵ א אֶּ ת
עַל ָהעֵץ כִ י קָ בוֹר ִת ְקבְ ֶּרנּו בַ יוֹם הַ הּוא כִ י ִקלְ לַת א ִ
ַאדמָ ְתָך אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך נֹתֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָה :ועונה אמר רבי יוחנן משום רבי
ְ
שמעון בן יהוצדק ,מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים
בפרהסיא ,שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו? הללו בני
מלכים הם ,ומה עשו פשטו ידיהם בגרים גרורים אמרו ,אין לך אומה
שראויה להדבק בה כזו ,ומה בני מלכים כך ,בני הדיוטות על אחת כמה
וכמה ,ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה ,מיד נתוספו על
ישראל מאה וחמשים אלף ,שנאמר ,מלכים א .ה' (כט) ַויְהִי ִלשְֹלמ ֹה
ש ְבעִים ֶאלֶף נֹשֵא ַסּבָל ּושְמֹנִים ֶאלֶף חֹצֵב ָּבהָר :ושואל ודלמא ישראל ולא
ִ
גרים הוו? ועונה ,לא סלקא דעתך דכתיב שם ט' (כב) ּו ִמ ְּבנֵי יִש ְָראֵל ֹלא
ישיו וְ ָש ֵרי ִרכְ ב ֹו
ְשי הַ ִמלְ חָ מָ ה ַועֲבָ דָ יו וְ ָש ָריו וְ ָשלִ ָ
נָתַ ן שְֹלמ ֹה ָעבֶד כִ י הֵ ם ַאנ ֵ
ּופָ ָר ָשיו :ושואל ,ודלמא דוגזר בעלמא סתם שכירים היו? ועונה ,אלא
ֵירים ֲאשֶר
מהכא דברי הימים ב .ב' (טז) ַויִסְפ ֹר שְֹלמ ֹה כָל ָה ֲאנָשִים ַהג ִ
ְּבא ֶֶרץ יִש ְָראֵל ַאח ֲֵרי הַ ְספָ ר אֲ ֶּשר ְספָ ָרם דָ וִיד ָאבִ יו ַוי ִ ָמצְאּו מֵָאה ַו ֲח ִמשִים
ש ְבעִים ֶאלֶף ַסּבָל
ֹלשת אֲ ל ִָפים וְ ֵשש מֵ אוֹת( :יז) ַויַעַש ֵמהֶם ִ
ּוש ֶּ
ֶאלֶף ְ
וְשש מֵ אוֹת ְמנ ְַּצ ִחים לְ הַ עֲבִ יד אֶּ ת
ֹלשת אֲ ל ִָפים ֵ
ּוש ֶּ
ּושְמֹנִים ֶאלֶף חֹצֵב ָּבהָר ְ
הָ עָ ם :ושואל עכשיו נמצא ונתינים דוד גזר עליהם הרי לפניו כבר משה
אֲשר בְ קֶּ ֶּרב מַ ֲחנֶּיָך
ְשיכֶּם וְ ג ְֵרָך ֶּ
גזר עליהם? דכתיב דברים כט' (י) טַ ְפכֶּם נ ֵ
מֵחֹטֵב ֵעצֶיָך עַד ש ֹ ֵאב מֵימֶיָך :ועונה ,משה גזר לההוא דרא דוד גזר לכולי
דרא ,ושואל ,ואכתי יהושע גזר עלייהו? דכתיב יהושע ט' (כז) ַוי ִתְ נֵם
ש ַע ּבַיֹום הַהּוא ח ֹ ְטבֵי ֵעצִים וְש ֹ ֲאבֵי ַמי ִם ָלעֵדָ ה ּו ְל ִמזְּבַח י ְהוָה עַ ד הַ יוֹם
י ְהֹו ֻׁ
עשרה עיירות נשתקעו נתערבו
השמד
בימי
בכותיים
כשהסתתרו מן האויבים ,ויש
אמרין ,הדא עירו דמושהן
מיניהון:
הַ זֶּה אֶּ ל הַ מָ קוֹם אֲ ֶּשר יבחר :ועונה יהושע גזר בזמן שבית המקדש קיים
דוד גזר בזמן שאין בית המקדש קיים .,ומספר ,בימי רבי בקשו הציבור
להתיר נתינים ,אמר להם רבי ,נניח ,אנחנו חלקנו נתיר חלק מזבח מי
יתיר? ופליגא דר' חייא בר אבא ,דאמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן,
חלק עדה לעולם אסור ,חלק מזבח בזמן שבית המקדש קיים אסור ,אין
בית המקדש קיים שרי:
משנה ד' ה' הלכה ד' ה'
ש ַהּס ִָריס חֹולֵץ ,וְחֹו ְלצִין {את} ( ְל) ִאשְתֹו ,וגם שמעתי ְו ַהּס ִָריס ֹלא חֹולֵץ וְֹלא חֹו ְלצִין
ש ַמעְתִ י ֶ
שעַָ ,
(ד) ָאמַר ַרּבִי י ְהֹו ֻׁ
{את} ( ְל) ִאשְתֹוְ ,ואֵין לִי ְלפ ֵָרש.מתי כן ומתי לא ָאמַר ַרּבִי ֲעקִי ָב(א){ה}ֲ ,אנִי ֲאפ ֵָרש .ס ְִריס ָאדָ ם חֹולֵץ וְחֹו ְלצִין
שעַת הַכ{ֹו}שֶר לפני שעשו לו דבר זה .ס ְִריס ַחמָה ֹלא חֹולֵץ וְֹלא חֹו ְלצִין
{את} ( ְל) ִאשְתֹוִ ( ,מ ְפנֵי ש)ֶּ ָהי ְתָ ה לֹו ְ
שעַת הַכ{ֹו}שֶר כך הוא נולד ַ .רּבִי ֱאלִי ֶעזֶר אֹומֵרֹ ,לא כִיֶ ,אּלָא ס ְִריס ַחמָה
{את} ( ְל) ִאשְתֹוִ ( ,מ ְפנֵי) שֶֹּלא ָהי ְתָ ה לֹו ְ
שי ֶש לֹו ְרפּוָאה ויש לו סיכוי להוליד .ס ְִריס ָאדָ ם ֹלא חֹולֵץ וְֹלא חֹו ְלצִין
חֹולֵץ ,וְחֹו ְלצִין {את} ( ְל) ִאשְתֹוִ ( ,מ ְפנֵי) ֶ
ירא עַל ּבֶן
ש ַע ּבֶן ּבְתֵ ָ
שאֵין לֹו ְרפּוָאה ולא יתקיים בו "והקים זרע לאחיו" .הֵעיד ַרּבִי י ְהֹו ֻׁ
{את} ( ְל) ִאשְתֹוִ ( ,מ ְפנֵי) ֶ
ש ַלי ִם ס ְִריס ָאדָ םְ ,וי ִ{י}ּבְמּו אֶת ִאשְתֹוְ ,ל ַקי ֵם דִ ב ְֵרי ַרּבִי ֲעקִי ָב(א(){ה} (ה) ַהּס ִָריס ֹלא חֹולֵץ ,וְֹלא
ש ָהי ָה בִירּו ָ
מְגּוסַת ֶ
ש ָחלַץ לִי ִבמְתֹוֹ ,לא ְפ ָסלָּה מן הכהונה .אבל אם
ְמי ַ{י}ּבֵםְ .וכֵן ַאי ְ{י}לֹונִית ֹלא חֹו ֶלצֶת וְֹלא מִתְ י ַ{י} ֶּבמֶתַ .הּס ִָריס ֶ
ש ָחלְצּו{ה} (לָּה) ַאחִיןֹ ,לא
שהִיא ְבעִילַת זְנּות חסרת תועלתְ .וכֵן ַאי ְ{י}לֹונִית ֶ
ְּב ָעלָּה ְפ ָסלָּה מן הכהונה ִ ,מ ְפנֵי ֶ
ש ְּבעִילָתָ ּה) {היא} ְּבעִילַת זְנּות:
ְפסָלּוהָ .שאין זה כלום ְּבעָלּוהְָ ,פסָלּוהִָ ,מ ְפנֵי ( ֶ
בבלי יבמות עט' ע' ב'
ירושלמי יבמות נ' ' ע א
גמרא שואל ,מכדי ,שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין כחייבי כריתות דמו ,וחייבי
גמ' שואל אי זהו סריס
כריתות לאו בני חליצה וייבום נינהו וכאן אומר סריס אדם חולץ? ועונה ,אמר ר'
חמה? ועונה רבי חייה
אמי הכא במאי עסקינן כגון שנשא אחיו גיורת ,ור"ע סבר לה כר' יוסי דאמר קהל
בשם רבי יוחנן ,כל שלא
ראתו החמה בכושר
גרים לא אקרי קהל ,ושואל אי הכי יבומי נמי מייבם ? ועונה אין הכי נמי ואיידי
להוליד אפילו שעה אחת.
דאמר ר' יהושע חולץ ,אמר איהו נמי חולץ ,דיקא נמי דקתני ,העיד ר' יהושע בן
בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ,ויבמו את אשתו ,לקיים דברי
הושיט ידו לרחם אמו
ר"ע ,שמע מינה ,ושואל ,מתיב רבה ,פצוע דכא וכרות שפכה או סריס אדם ,והזקן,
וסירסו מבפנים בבטן
או חולצין או מייבמין ,ומסביר כיצד ,מתו ולהם נשים ולהם אחין ועמדו אחין
אימו דברי הכל אסור
ועשו מאמר בנשותיהן ,או ונתנו גט או שחלצו מה שעשו עשו ,ואם בעלו קנו ,מתו
לבוא בקהל ,ואינו לא
אחין ,ועמדו הן האחים הנותרים ועשו מאמר בנשותיהן ,ונתנו גט או חלצו ,מה
חולץ ולא מייבם .וכזה
נותנין עליו חומרי סריס
שעשו עשו ,ואם בעלו קנו ,ואסור לקיימן וצריכות גט כריתות ,משום שנאמר
אדם וחומרי סריס חמה,
ש ְפ ָכה ִּב ְקהַל י ְהֹוָה :ושואל מכל מקום
דברים כג' (ב) ֹלא י ָב ֹא פְצּו ַע דַ כָה ּוכְרּות ָ
ושואל במחלוקת אם בן
אלמא בקהל כשרים עסקינן? ועונה אלא אמר רבה ,כגון שנפלה לו היבמה,
עשרים או שמונה עשרה
ולבסוף ואחר כך נפצע ,ועכשיו שואל אמר ליה אביי ,וליתי איסור פצוע דכה,
מוכרז כסריס .הדיו הוא
ונידחי מצוות עשה דייבום ,מי לא תנן דוגמתו ר"ג אומר ,אם מיאנה ,מיאנה ,ואם
חמה ושואל
בסריס
לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה ,אלמא אתי איסור אחות אשה
מחלפה שיטתיה דרבי
ודחי ,ושואל הכא נמי ניתי איסור פצוע ונידחי מצוות ייבום? ועונה אלא אמר רב
אליעזר .תמן הוא אומר
יוסף ,האי תנא בשיטת הך תנא דבי רבי עקיבא היא ,דאמר דווקא מחייבי לאוין
לא כי אלא סריס חמה
דשאר בשר הוי ממזר ,אבל מחייבי לאוין גרידי לא הוי ממזר איקרי ,ושואל
חולץ וחולצין לאשתו
מטרת הייבום ,כאן להקים לאחיו שם? והא לאו בר הכי הוא? ועונה אמר רבא
ואת אמר הכין בן שמונה
אם כן אין לך אשה שכשרה ליבם שלא נעשה בעלה סריס חמה חסר כח גברי שעה
עשרה? ועונה .אמר רבי
אחת קודם למיתתו ,ושואל לר' אליעזר פירוקא דרבא פירכא היא ? ועונה התם
איניא לא אמר רבי
כחישותא חולשה ולא משום סריס ,ומברר ,דאתחילה ביה היכי דמי סריס חמה?
אליעזר בן שמונה עשרה
ועונה ,אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כל שלא ראה שעה אחת בכשרותו,
אלא לעונשין .,רבי חייה
ושואל מנא ידעינן מה היה בילדותו? ועונה ,אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה
אמר בשם רבי יוחנן זו
כיפה קשת ,ושואל ממאי הואי דאפיה אימיה בטיהרא ושתיא שיכרא מרקא ,ועונה
דברי רבי אליעזר ורבי
אמר רב יוסף היינו דשמענא לאמי דאמר כל שממעי אמו לקוי ,ולא ידענא מאי
יהושע ורבי עקיבה .אבל
ניהו ,ושואל ,וליחוש שמא הבריא בינתים? ועונה כיון דתחלתו וסופו לקוי לא
דברי חכמים אחד סריס
אדם ואחד סריס חמה
אינו לא חולץ ולא חולצין
לאשתו .לא מייבם ולא
מייבמין את אשתו דו וזה
תואם מתניתא האומרת
הסריס סתם שחלץ
ליבמתו לא פסלה ,.ואם
בעלה ,פסלה מפני שהיא
וכן
זנות.
בעילת
אנדרוגינס שחלץ ליבמתו
לא פסלה .בעלה פסלה
מפני שהיא בעילת זנות.
וכן איילונית שחלצו לה
אחים לא פסלוה .בעלוה
פסלוהו לכהונה מפני
שהיא בעילת זנות:
חיישינן שהבריא בינתיים ,ושואל ,מתיב רב מרי ,רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר,
מום בבכור בהמה בודקין אותו שלש פעמים בתוך שמונים יום לברר אם מום
קבוע הוא ,ועונה לחד אבר חיישינן שמא נרפא בינתיים לכוליה גופא לא
חיישינן :במשנה ,רבי אליעזר אומר לא כי וכו' :ושואל ורמינהו גבר בן עשרים
שנה ולא הביא שתי שערות יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס ,לא חולץ
ולא מייבם ,עלמה בת עשרים ולא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת
עשרים ,והיא האילונית לא חולצת ולא מתייבמת דברי בית הלל ,ובית שמאי
אומרים זה וזה בני שמנה עשרה ,רבי אליעזר אומר ,הזכר כדברי בית הלל בן
עשרים ונקבה כדברי בית שמאי בת שמונה עשרה מפני שהאשה ממהרת לבא
להתפתח לפני האיש ,נמצא קשה רבי אלעיעזר על רבי אליעזר ,ועונה ,אמר רמי
בר דיקולי אמר שמואל ,חזר בו ר' אליעזר ,ומברר איבעיא להו מהי ממה הדר
ביה ? ועונה תא שמע ,דתניא רבי אליעזר אומר סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו,
שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים ,רבי אלעזר אומר ,לעולם לא הדר
ביה רבי אליעזר וכי תנן ההיא לעונשין איתמר ,ומברר ,לא הביא שערות אכל
ֵח ֵלב מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה ,ונולדו בו סימני סריס,
ולאחר מכאן הביא שתי שערות ,רב אמר נעשה סריס למפרע ,ושמואל אמר קטן
היה באותה שעה ,ושואל ,מתקיף לה רב יוסף לרב ,אילונית שנאנסה לרבי מאיר
יהא לה קנס חמישים שקל? ועונה אמר ליה אביי ,מקטנותה יצתה לבגר ולא
הייתה נערה ,ושואל ,אמר ליה כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו משמאי ,דתניא,
אין הסריס נידון כבן סורר ומורה לפי שאין בן סורר ומורה נידון אלא בחתימת זקן
התחתון ,ואין אילונית נידונית כנערה המאורסה שמקטנותה יצתה לבגר ,אמר רבי
אבהו סימני סריס ואילונית ובן שמנה חודשים שנולד לפני זמנו אין עושין בהן
מעשה בבית דין עד שיהו בן עשרים ,ושואל ובן שמנה חודשים מי קחיי נשאר
בחיים? והתניא בן שמנה הרי הוא מוקצה כאבן ,ואסור לטלטלו בשבת ,אבל אמו
שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה לבריאותה ,ועונה ,הכא במאי עסקינן בבן
שמונה חודשים כשגמרו סימניו ,דתניא איזהו בן שמנה כל שלא כלו לו חדשיו,
רבי אומר ,סימנין מוכיחין עליו ,שערו וצפרניו שלא גמרו ,ומדייק טעמא דלא
גמרו ,הא אבל אם גמרו ,בן חיים הוא אמרינן ,האי בר שבעה הוא ואישתהויי
הוא דאישתהי התעכב ברחם אימו ,ושואל אלא הא דעבד רבא תוספאה עובדא,
באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה ,כמאן?
ועונה כרבי דאמר משתהא ,כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהי רבי
יהודה הנשיא כרבים עבד ,דתניא ,רבן שמעון בן גמליאל אומר ,כל ששהה בחיים
שלושים יום באדם אינו נקרא נפל ,תנו רבנן ,איזהו סריס חמה כל שהוא בן
עשרים ולא הביא שתי שערות ,ואפילו הביא לאחר מכאן הרי הוא כסריס לכל
דבריו ,ואלו הן סימניו ,כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק ,רבן שמעון בן
גמליאל אומר משום רבי יהודה בן יאיר ,כל שאין מימיו מעלין רתיחות ,ויש
אומרים כל המטיל מים ואין עושה כיפה ,ויש אומרים כל ששכבת זרעו דוחה ,ויש
אומרים כל שאין מימי רגליו מחמיצין ,אחרים אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים
ואין בשרו מעלה הבל ,רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולו לקוי ואין ניכר בין
איש לאשה ,ואיזו היא אילונית? כל שהיא בת עשרים ולא הביאה ב' שערות,
ואפילו הביאה לאחר מכאן הרי היא כאילונית לכל דבריה ,ואלו הן סימניה ,כל
שאין לה דדים ,ומתקשה בשעת תשמיש ,רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין לה
שיפולי מעים כנשים ,רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין
אשה לאיש ,איתמר סימני סריס המנויים רב הונא אמר עד שיהו כולם ,רבי יוחנן
אמר אפילו באחד מהן ,ומסכם היכא דהביא שתי שערות בזקן כולי עלמא לא
פליגי דעד שיהו כולן ,כי פליגי בשלא הביא ,ושואל ,אלא הא דאמר להו רבה בר
אבוה לרבנן ,עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל ,איתיב אושיב ליה ברת,
כמאן? ועונה כרב הונא ,ודוחה ,לא ,רב נחמן סיכי דיקנא זיפי זקן הויא ליה:
במשנה ,הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן אילונית וכו' :ומדייק קתני סריס דומיא
דאילונית ,מה אילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים וסתמא למשנה כרבי
עקיבא דאמר בידי אדם אין בידי שמים לא :במשנה ,הסריס שחלץ ליבמתו לא
פסלה כו' :טעמא דבעלה הוא הא אחר לו ,ושואל לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא,
דאמר ,שומרת יבם שזינתה פסולה ליבמה ועונה ,לא ,הוא הדין אפילו לאחר נמי
אם הוא כהן ואיידי דתנא רישא בדידיה ביבם תנא נמי סיפא בדידיה :במשנה,
וכן איילונית שחלצו לה אחין כו' :ומדייק טעמא דבעלוה הא לא בעלוה לא ,כמאן
דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה האמר איילונית זונה היא ואסורה לכהן :
משנה ו' הלכה ו
שמְעֹון אֹומ ְִריםַ ,אנְדְ רֹוגִינ(ֹו)ס שיש
שנָשָא בַת יִש ְָראֵלַ ,מ ֲאכִילָּה ּבַתְ רּומָהַ .רּבִי יֹוסֵי ו ְַרּבִי ִ
(ו) ס ְִריס ַחמָה מלידה כֹהֵןֶ ,
שנִק ְַרע ְונִ ְמצָא זָכָרֹ ,לא
שנָשָא בַת יִש ְָראֵלַ ,מ ֲאכִילָּה ּבַתְ רּומָהַ .רּבִי י ְהּודָ ה אֹומֵרֻׁ ,ט{ו}מְטּום ֶ
לו סימני זכר (כֹהֵן) ֶ
יַחֲלֹוץִ ,מ ְפנֵי שֶהּוא ַכּס ִָריס ואינו מולידַ ,אנְדְ רֹוגִינ(ֹו)ס נֹושֵא אישהֲ ,אבָל ֹלא נִ{י}שָא (לאיש)ַ .רּבִי ( ֱא)לִי ֶעזֶר אֹומֵר,
איש הבא על ַאנְדְ רֹוגִינֹוס ַחיָבִי(ם){ן} ָעלָי(ו){ה} ְסקִילָה כמו משכבי ַכזָכָר:
בבלי יבמות פא' ע' א'
ירושלמי יבמות נ' ע' א'
גמרא כהן ְס ִריס חַ מָ ה מַ אֲ כִ ילָּה בַ ְתרּומָ ה ,ושואל פשיטא קניין כספו הוא? ועונה
גמ' תני כהן סריס חמה
מהו דתימא ,מוליד מאכיל ,שאינו מוליד אינו מאכיל קא משמע לן :רבי יוסי
מאכילה אף בחזה ושוק.
ורבי שמעון אומרים באשר לאנדרוגינוס :אמר ריש לקיש מאכילה בתרומה
רבי יוחנן אומר ,אוכלת
בתרומה ואינה אוכלת בחזה
ואין מאכילה בחזה ושוק ,רבי יוחנן אומר אף מאכילה בחזה ושוק ושואל
ושוק .רבי שמעון בן לקיש
ולריש לקיש מאי שנא חזה ושוק דאורייתא ,תרומה נמי דאורייתא? ועונה,
אמר וזאת מכוח כמה קולי
הכא במאי עסקינן בתרומה בזמן הזה שהיא דרבנן ,ומדייק אבל בזמן שבית
חומרין בדבר .ושואל רבי
המקדש קיים מאי? לא ,ושואל אדתני אין מאכילה בחזה ושוק ,ליפלוג וליתני
יוסי בי רבי חנינה בעא
בדידה בתרומה עצמה בד"א בתרומה דרבנן ,אבל בתרומה דאורייתא לא,
קומי ר' שמעון בן לקיש
ועונה הכי נמי קאמר ,כשהוא מאכילה ,מאכילה בתרומה בזמן הזה דרבנן ,ואין
מהו כמה קולי חומרין
מאכילה בזמן שיש שלמים ונותנים חזה ושוק לכוהנים ,ואפילו בתרומה דרבנן
בדבר? ועונה .אמר ליה
לא מאכילים אותה דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא ,ורבי יוחנן אמר אף
פתח חיכך וקבל .פתח
מאכילה בחזה ושוק ,ושואל ,אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש ,מי סברת תרומה
אוזנך ושמע ,אמר ר' מנא
בזה"ז דרבנן? ועונה אמר ליה אין ,שאני שונה עיגול בעגולים עולה ואינה
מגחך הוה עימיה צחוק
בטלה ,ותרומה מן התורה אינה בטילה בתרומה דרבנן ,אמר ליה ,והלא אני
עשה עימו .אמר רבי אבון
שונה חתיכה בחתיכות עולה ,מי סברת כל שדרכו לימנות בלי יוצא מן הכלל
מילה דברים של אמת אמר
שנינו ,את דברים מסוימים שדרכו לימנות שנינו ,ומסביר מאי היא המחלוקת,
ליה .קל וחומר מה אם
דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם שאסורים בהנאה ידלקו ,נתערבו
תרומה שאינה ראויה
באחרות שאינם כלאים כולן ידלקו ,דברי ר' מאיר ,וחכמים אומרים יעלו
לישראל בכל מקום בשום
ובטלים באחד ומאתים ,שהיה ר"מ אומר כל שדרכו לימנות יש לו חשיבות
אופן הרי היא אוכלת .חזה
מקדש ונאסר בכרם וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד ,ר"ע
ושוק שהן ראוין לישראל
אומר שבעה ,אלו הן ,אגוזי פרך ,ורמוני בדן ,וחביות סתומות מלאות יין או
בכל מקום אינו דין שתאכל,
שמן וחלפי תרדין ,וקולחי כרוב ,ודלעת יונית ,ור"ע מוסיף אף ככרות של
מדרש אגדה ראויין היו
בעה"ב ,מאלה הראוין המתאים לערלה ,שלוש שנים של ערלה ,לכלאי הכרם,
לישראל לעבודת המקדש
שנזרע כלאי הכרם ,רבי יוחנן סבר את שדרכו לימנות שנינו ,וריש לקיש סבר
בשיר ובשמירה על ידי
כל שדרכו לימנות שנינו ,ועכשיו שואל מאי חתיכה? ועונה דתניא חתיכה של
בכורות שלא מבית לוי
קרבן חטאת טמאה ,שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות ,וכן פרוסה
וכשנתחייבו במעשה העגל
של לחם הפנים טמאה ,שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות,
ניטלו מהן וניתנו לכהנים.
תעלה תתבטל רבי יהודה אומר ,לא תעלה ,אבל חתיכה של חטאת טהורה
ושואל יכול כשם שנתחייבו
שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות ,וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה
וניטלו מהן וניתנו לכוהנים
שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות ,דברי הכל לא תעלה ,שכן יכול כהן
כך אם יזכו לעתיד לבוא
יחזירו להן ותחזור עבודת
המקדש לבכורות .תלמוד
לומר ויקרא ז' (לד) כִ י אֶּ ת
ֲחזֵה הַ ְתנּופָ ה וְ אֵ ת שוֹק
הַ ְתרּומָ ה לָקַ ְח ִתי מֵ אֵ ת בְ נֵי
י ְִש ָראֵ ל ִמזִ בְ חֵ י ַשלְ מֵ יהֶּ ם
ָואֶתֵ ן א ֹתָ ם לְַאהֲר ֹן הַכֹהֵן
ּו ְל ָבנָיו ְלחָק עֹולָם מֵ אֵ ת בְ ֵני
י ְִש ָראֵ ל .:מה מתנה אינה
חוזרת ,אף אילו אינן
חוזרין ,ר' יעקב בר אחא
אמר שמעתתא זו על כל
בת ישראל שנישאת לכהן.
רבי יוחנן אמר אוכלת
בתרומה ואינה אוכלת בחזה
ושוק .רבי שמעון בן לקיש
אמר כמה קולי חומרין
בדבר .ר' יוסי בי רבי חנינה
בעא קומי רבי שמעון בן
לקיש מהו כמה קולי חומרין
בדבר .א"ל פתח חיכך
וקבל .אמר רבי מנא מגחיך
הוה עימיה .אמר ר' אבין
מילה הוה אמר ליה .מה ק"ו
אם תרומה שאינה ראויה
לישראל בכל מקום הרי
היא אשת כהן אוכלת .חזה
ושוק שהן ראויין לישראל
בכל מקום אינו דין שתאכל.
לישראל
היו
ראויין
וכשנתחייבו במעשה העגל
ניטלו מהן וניתנו לכוהנים.
יכול כשם שנתחייבו וניטלו
מהן וניתנו לכהנים ,כך אם
יזכו יחזרו להם ת"ל "ואתן
אותם לאהרן הכהן ולבניו
לחק עולם" מה מתנה אינה
חוזרת אף אילו אינן
חוזרין ,.ושואל ואין חולקים
חכמים על דברי רבי יודה?
ועונה .מן דאמר רבי יוסי
בשם רבי הילא מייבמין את
אשתו הדא אמרה \{אין\}
חלוקין על דברי ר' יודה.
אנדרוגינוס קידש אינן
חוששין לקידושיו .נתקדש
טהור לאכול את כולו ,ושואל קתני מיהת רישא תעלה ובטל? ועונה ,אמר רבי
חייא בריה דרב הונא ,בנימוחה בנמסה ואינה חתיכה ,ושואל ,אי הכי מאי
טעמא דר' יהודה? ועונה ,רבי יהודה לטעמיה ,דאמר ,מין במינו לא בטיל,
ומדייק אבל לא נימוח מאי? לא ,תעלה ,ושואל אדתני אבל חתיכה של חטאת
טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ,ניפלוג וניתני
בדידה במה דברים אמורים בשנימוחה ,אבל לא נימוחה לא תעלה ,ועונה
טהורות בטהורות שלא ניתן לבטל עדיף ליה ,ושואל ,ולריש לקיש מאי שנא
רישא ומ"ש סיפא ? ועונה א"ר שישא בריה דרב אידי ,רישא בטומאת משקין
שהם דרבנן ,סיפא טומאה דאורייתא ,ושואל למסקנה אבל טומאת שרץ מאי?
לא תעלה? ושואל אדתני סיפא אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה
חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ,ניפלוג וליתני בדידה ,במה דברים
אמורים בטומאת משקין ,אבל בטומאת שרץ לא ,ועונה גם כאן טהורה
בטהורות שאינה בטילה עדיף ליה ,רבה אמר רישא טומאת אוכלין איסור לאו,
סיפא טומאת הגוף איסור כרת ,ושואל והא רבה הוא דאמר ,כל בדאורייתא
לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת? ועונה ,קשיא ,רב אשי אמר סיפא
משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא
בטיל ,ומציין והא דרב אשי בדותא לא עומד במבחן היא ומסביר למה ,למאן
אי לכהן ,מישרא שרי כבר עכשיו אי לישראל לעולם אסור ,אלא הא דרב אשי
בדותא היא ,ושואל וסבר רבי יוחנן תרומה בזמן הזה דאורייתא? והתניא שתי
קופות ערמות תבואה אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שתי סאין כלי
קיבול אחת של חולין ואחת של תרומה ,ונפלו מן כלים אלו בתוך ערמות
אלו ,הרי אלו מותרים ,שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה ,וחולין בתוך
חולין נפלו ,ואמר ריש לקיש והוא שרבו חולין על התרומה ,ור' יוחנן אמר אף
על פי שלא רבו חולין על התרומה ומסביר בשלמא לריש לקיש קסבר תרומה
בזמן הזה בדרבנן נמי לביטול רבויא הוא דבעינן ,אלא לרבי יוחנן קשיא? ועונה
רבי יוחנן מסביר הא מני בשיטת רבנן היא ואנא דאמרי כרבי יוסי ,דתניא
ָארץ ֲאשֶר י ְָרשּו אֲב ֹתֶ יָך
בסדר עולם דברים ל' (ה) ֶּוהֱבִ יאֲ ָך ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך אֶּ ל הָ ֶּ
וְה ְרבְ ָך מֵ אֲ בֹתֶּ יָך :ירושה ראשונה ושניה יש להן לישראל
יטבְ ָך ִ
ִירשְתָ ּה וְהֵ ִ
ו ִ
ושלישית אין להן ,ואמר רבי יוחנן מאן תנא סדר עולם רבי יוסי ,ושואל ,וסבר
רבי יוחנן בדרבנן לא בעינן רבויא לביטול? והא תנן ,מקווה שיש בו ארבעים
סאה מכוונות מדויקות נתן לתוכה סאה מים שאובים ונטל סאה כשר ,וא"ר
יהודה בר שילא אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן ,יכול לעשות זאת כמה וכמה
פעמים עד רובו ,מאי לאו דנשתייר רובו ,ועונה לא דלא נשקול רובו ,ואיבעית
אימא ,שאני הכא דאיכא למימר שאני אומר שאובים נכנסו ושאובים יצאו,
תנן ,אנדרוגינוס נושא ,ובמקום אחר תני אם נשא ,ושואל והא נושא קתני ?
ועונה ,וליטעמיך מאי אבל לא נישא ,ושואל אלא מאי נישא דיעבד ,נושא נמי
דיעבד? ועונה אמרי לא ,נושא לכתחלה משמע ,אבל לא נישא דיעבד נמי לא,
ושואל והא מדקתני סיפא ,רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה
כזכר ,מכלל דתנא קמא ספוקי מספקא ליה? ועונה בין למר בין למר מפשט
פשיטא ליה אלא איכא בינייהו סקילה אם באו עליו באחת משני מקומות,
דמר סבר חייבין עליו סקילה משני מקומות ,ומר סבר רק כזכר ,אמר רב
ליתא נוציא למתניתין מקמי ברייתא ,דתניא רבי יוסי אומר ,אנדרוגינוס בריה
בפני עצמה הוא ,ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה ,ודוחה אדרבה,
ליתא לברייתא מקמי מתניתין וזאת מדשבקיה רבי יוסי לבר זוגיה שמע מינה
הדר ביה ,ושמואל אמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין ,ושואל אדרבה ליתא
למתניתין מקמי ברייתא ,דהא שמעינן ליה לשמואל דחייש ליחידאה ,ועונה הני
חוששין לקידושיו ,נבעל
נפסל מן התרומה כנשים
\{וקשיא\} ר' ניחא ברבי
סבא ר' יונה אמרו בשם רב
המנונה ,אפילו מין במינו
אנדרוגינוס באנדרוגינוס כל
שהוא בכל דרך פוסל
ושואל ,וקשיא אם זכר הוא
אין זכר פוסל זכר .,אם
נקיבה היא אין נקיבה
פוסלת נקיבה .ועונה ,צד
זכרותו של זה פוסלת צד
נקיבתו של זה .מאכיל את
נשיו ואינו מאכיל את
עבדיו .ומסביר מאכיל את
נשיו מכח זכרותו .ואינו
מאכיל את עבדיו .מכח זה
וזה וכבר נתחלל צד נקיבה
שבו .ר' יעקב בר זבדי אמר
בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן
חייב סקילה ובלבד ממקום
זכרות שלו ,ר' סימון אמר
בשם ריב"ל אפילו ממקום
נקיבה .רבי יעקב בר זבדי
אמר בשם רבי אבהו חזר
בה רישב"ל ,וזאת למד מן
הדין קרייא שם יח' (כב)
ש ְכבֵי
שכַב ִמ ְ
ְואֶת זָכָר ֹלא תִ ְ
ִאשָה תוֹעֵ בָ ה ִהוא .:את שיש
לו שני משכבות באשה ואי
זה ,זה? זה אנדרוגינוס.
אמר רבי ,ביקשתי ולא
מצאתי דברי בן שמוע
באנדרוגינוס ,וחברה עליו
חבורה ומנעה ממנו להאריך
בנושא ושואל ולמה משום
שלא לגרוע בו .או משום
שאינו כדיי ,.ושואל מה
נפק מן ביניהון ועונה היה
דרכו לגלע.להאריך בנושא
אין תימר משום שלא לגלע
בו הרי גילועו בידו הרי
הארכנו יותר מדי ,ועונה
אלא הוי לית טעמא דלא
משום שאינו כדיי ,ושואל
מה עוד היה לו לגלע בו?.
ועונה האם יורש ,האם
מילי כי לא מתעקרא לגמרי מתניתין ,אבל כי מתעקרא מתניתין ,לא חייש,
אמרי בי רב משמיה דרב ,הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ושמואל אמר
בקושי ובקידוש ,ומפרט עכשיו אנדרוגינוס הא דאמרן בריה בפני עצמה,
הרכבה ,דתנן ,אין נוטעין ואין מבריכין מזמורה לזמורה ואין מרכיבין ערב
שביעית ,פחות משלשים יום לפני ראש השנה ,ואם נטע והבריך והרכיב,
יעקור ,רבי יהודה אומר ,כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים ראשונים
שוב אינה קולטת רבי יוסי ור' שמעון אומרים שתי שבתות שבועיים ואמר ר"נ
אמר רבה בר אבוה ,לדברי האומר שלשים צריך שלשים לקליטה ושלשים
להקדמה תוספת לשמיטה לדברי האומר שלשה ,צריך שלשה לקליטה
ושלשים להקדמה לדברי האומר שתי שבתות ,צריך שתי שבתות לקליטת
הזרע ושלשים להקדמה תוספת שביעית ,ושמואל אמר הלכה כר' יוסי בקושי
וקידוש ,קושי דתנן כמה יהא קישויה של יולדת ר"מ אומר או ארבעים או
חמשים יום ,רבי יהודה אומר דייה חדשה ,רבי יוסי ור' שמעון אומרים אין
קישוי יותר משתי שבתות ,קידוש כלאי הכרם ,דתנן ,המסכך גפנו על גבי
תבואתו של חברו ,הרי זה קדש את התבואה לאסור אותה וחייב באחריותו
לשלם הנזק ,דברי רבי מאיר ,רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם אוסר
דבר שאינו שלו ,ועכשיו מברר איבעיא להו באנדרוגינוס מה לי אמר שמואל?
ועונה תא שמע דאמר שמואל לרב ענן ליתא לברייתא מקמי מתני ,ושואל
הרכבה מה לי אמר שמואל ,ועונה תא שמע דאמר ליה שמואל לרב ענן ,תני
כמאן דאמר שלשה ושלשים ,ושואל קושי מה לי אמר רב? ועונה תיקו ,ושואל
קידוש מה לי אמר רב? ועונה אמר רב יוסף תא שמע דאמר רב הונא אמר רב
אין הלכה כרבי יוסי ,ושואל ,אמר ליה אביי ,מאי חזית דסמכת אהא? סמוך
אהא דאמר רב אדא אמר רב הלכה כרבי יוסי? ועונה אמרי בי רב מנו רב
הונא ורב הונא אמר אין הלכה :במשנה ,רבי יהודה אומר טומטום שנקרע לא
יחלוץ וכו' :א"ר אמי מאי עביד ליה רבי יהודה לטומטום דבירי ,דאותבוה אבי
כורסיה ,על שולחן הניתוחים ואיקרע ואוליד שבע בנין? ועונה ור' יהודה א"ל
חזר על בניו מאין הם ומי אביהם ,תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר ,טומטום לא
יחלוץ ,שמא יקרע ונמצא סריס חמה? ושואל אטו כל דמקרע זכר הוי? ועונה
הכי קאמר ,אלף שמא יקרע ונמצא נקבה ,ובית ואפילו נמצא זכר שמא ימצא
סריס חמה .,ושואל ,מאי בינייהו? ועונה אמר רבא ,לפסול במקום אחין,
ולחלוץ שלא במקום אחין איכא בינייהו ,אמר רב שמואל בר יהודה א"ר אבא
אחוה דר' יהודה בר זבדי אמר רב יהודה אמר רב ,אנדרוגינוס חייבין עליו
סקילה משתי מקומות ,ושואל מיתיבי רבי אליעזר אמר ,אנדרוגינוס חייבין
עליו סקילה כבזכר ,בד"א בזכרות שלו אבל בנקבות שלו פטור? ועונה הוא
דאמר כי האי תנא דתניא רבי סימאי אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה
משתי מקומות ,מאי טעמא דרבי סימאי ,אמר רבא בר המדורי אסברא לי כתוב
ש ְכבֵי ִאשָה תוֹעֵ בָ ה ִהוא :אי זהו זכר שיש
שכַב ִמ ְ
ויקרא יח' (כב) ְואֶת זָכָר ֹלא תִ ְ
בו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס ,ורבנן סבורים אף על גב דאית ביה
שני משכבות "את זכר" כתיב ,ושואל ,ורבנן זכר גרידא מנא להו? ועונה,
מ"אשה" ושואל באשה שלא כדרכה מנא להו? ועונה מ"ואשה" הוו' הנוספת,
אמר רב שזבי אמר רב חסדא לא לכל דבר נחשב כזכר א"ר אליעזר אנדרוגינוס
זכר מעליא הוא ,שאם אתה אומר כן במוקדשין ,יקדש? ושאול אולי כן ומנלן
דלא קדש? דתנו רבנן ,נבלת עוף הנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן ומחיר כלב,
וטומטום ואנדרוגינוס ,מטמאין בגדים אבית הבליעה ,רבי אליעזר אומר טומטום
ואנדרוגינוס אין מטמאין בגדים אבית הבליעה ,שהיה ר"א אומר ,כל מקום
שנאמר זכר ונקבה\ אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס ,מביניהם ,ועוף הואיל
מעיד .אם כהן הוא האם
מנחתו קריבה בכליל ,האם
מזמנין עליו כזכר? ועוד
ועוד :
ולא נאמר בו זכר ונקבה אי אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם :אר"נ
בר יצחק אף אנן נמי תנינא ,רבי אליעזר אומר הכלאים מכבש ועז וטרפה
ויוצא דופן ,טומטום ואנדרוגינוס לא קדושין ולא מקדשין ,ואמר שמואל לא
קדושין בתמורה ,ולא מקדשין בעושה תמורה ,שמע מינה :במשנה ,רבי
אליעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר :תניא אמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה
אצל ר' אלעזר בן שמוע ,חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא ולא
הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ,והוא רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס
חייבין עליו סקילה כזכר:
הדרן עלך הערל:
© Copyright 2024