פרק א - תלמוד בבלי

‫תענית פרק ראשון‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫ֶּשם‪ַ .‬רבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר אֹומֵר‪ ,‬מִּיֹום‬
‫שמִּים מַ ִּׁשיב הָ רּוחַ ּומו ִֹּׁריד הַ ג ֶּ‬
‫ִּירין בתפילת שמונה עשרה גְבּורֹות ְג ָ‬
‫(א) ֵמאֵימָתַ י ַמזְכ ִּ‬
‫ש ַע אֹומֵר‪ ,‬מִּּיֹום טֹוב הַָאחֲרֹון (שֶל חָג) בשמיני עצרת‪ָ ,‬אמַר (לֹו) ַרבִּי‬
‫(טֹוב) ה ִָּראשֹון שֶל חָג הסוכות‪ַ .‬רבִּי י ְהֹו ֻׁ‬
‫שמִּים ( ֶאלָא) סִּימַן {ברכה} ( ְק ָללָה) ֶבחָג שהרי נמצאים בסוכה‪ָ ,‬למָה{הוא} ַמזְכִּיר? ָאמַר לֹו‬
‫שעַ‪ .‬הֹואִּיל ְואֵין ַה ְג ָ‬
‫י ְהֹו ֻׁ‬
‫ּומֹוריד ַה ֶגשֶם בְעֹונָתֹו ולא‬
‫ִּ‬
‫ַרבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר‪ַ ,‬אף {הוא אינו אומר} ( ֲאנִּי ֹלא ָאמ ְַרתִּ י ִּלשְאֹול‪ֶ ,‬אלָא ְל ַהזְכִּיר)‪ַ ,‬משִּיב הָרּו ַח‬
‫לבקש ותן טל ומטר‪ָ .‬אמַר לֹו ַרבִּׁ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ ,‬אִּם כֵן‪ ,‬לְעֹולָם בכל השנה יְהֵא ַמזְכִּיר‪:‬‬
‫בבלי תענית ב' ע' א'‬
‫ירושלמי תענית א' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬שואל תנא היכא קאי במה עסק דקתני מאימתי‬
‫גמ' מסביר‪ ,‬טעמיה דר' אליעזר שמזכירים מיום‬
‫מזכירים? ועונה תנא התם במסכת ברכות קאי דקתני‬
‫ראשון ע"י שארבעת מינין הללו אתרוג לולב הדס‬
‫שלמד מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים‪,‬‬
‫וערבה גדילים על המים‪ ,‬לפיכן הן באין ומשמשים‬
‫ושואלין גשם בברכת השנים והבדלה במוצאי שבת‬
‫פרקליטין המבקשים למים‪ .‬דבר אחר בשעה‬
‫אומרים בחונן הדעת‪ ,‬ועכשיו מברר וקתני מאימתי‬
‫שהעבד משמש את רבו כל צורכו ועושה את רצונו‬
‫מזכירין גבורות גשמים‪ ,‬ושואל וליתני התם בברכות‬
‫בסוכה ולולב הוא תובע פרסו ממנו‪ ,‬לעומתו אמר‬
‫לו ר' יהושע והלא משעה שהעבד משמש את רבו‬
‫מאי שנא דשבקיה הזניח עד הכא? ועונה‪ ,‬אלא תנא‬
‫כל צורכו ורוח רבו נוחה הימינו ומלא חובותיו רק‬
‫מראש השנה סליק וסיים דתנן ובחג הסוכות נידונין על‬
‫אז הוא תובע פרנסתו ממנו‪ ,‬דבר אחר אין העבד‬
‫המים‪ .‬ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים‪ ,‬תנא‬
‫מאימתי מזכירין גבורות גשמים‪ ,‬ושואל וליתני מאימתי‬
‫תובע פרסו אלא סמוך לפרסו לסיום משימתו‪ .‬תני‬
‫מזכירין על הגשמים‪ ,‬מאי גבורות גשמים? ועונה‪ ,‬אמר‬
‫ר' אליעזר אומר מזכיר גבורת גשם משעת נטילת‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬מפני שיורדין בגבורה ובחוזק‪ ,‬שנאמר איוב‬
‫לולב‪ ,‬ר' יהושע אומר משעת הניחו‪ .‬ושואל על‬
‫ה' (ט) עֹשֶה גְד ֹלֹות ְואֵין ֵחקֶר נִּ ְפלָאֹות עַד אֵין ִּמ ְספָר‪:‬‬
‫דעתיה דהדין בתרייא היא מתאימה עם דעתיה דר'‬
‫ָארץ וְש ֹ ֵל ַח ַמי ִּם עַל ְפנֵי‬
‫וכתיב (י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ‬
‫אליעזר קדמייתא במשנה היא דעתיה אחרייתא‪,‬‬
‫חּוצֹות‪ :‬ושואל מאי משמע גבורה? ועונה‪ ,‬אמר רבה בר‬
‫אבל מחלפא משתנה שיטתי' דר' יהושע‪ ,‬תמן הוא‬
‫שילא אתיא גזרה שווה "חקר" חקר‪ ,‬מברייתו של‬
‫אמר מי"ט האחרון שמיני עצרת והכא הוא אמר‬
‫עולם כתיב הכא "עשה גדלות עד אין חקר" וכתיב‬
‫משעת הניחו הושענה רבה? ועונה א"ר מנא‬
‫ש ַמעְתָ אֱֹלהֵי‬
‫התם ישעיה מ' (כח) הֲלֹוא י ָדַ עְתָ אִּם ֹלא ָ‬
‫מבקשים בשמיני עצרת שכל היום השביעי כשר‬
‫ָָארץ ֹלא י ִּיעַף וְֹלא י ִּיגָע אֵין‬
‫בֹורא קְצֹות ה ֶ‬
‫עֹולָם י ְהֹוָה ֵ‬
‫ללולב‪ .‬ושואל ויזכיר מבערב ליל שמיני עצרת?‬
‫חֵ קֶר לִּתְ בּונָתֹו‪ :‬וכתיב תהילים סה' (ז) ֵמכִּין ה ִָּרים בְכ ֹחֹו‬
‫ועונה בלילה לית כל עמא תמן בבית הכנסת‪,‬‬
‫ְבּורה‪ :‬ושואל‪ ,‬ומנא לן להזכיר דווקא‬
‫נֶ ְאזָר ִּבג ָ‬
‫ושואל ויזכיר בשחרית? ועונה‪ ,‬אף הוא זה שלא‬
‫דבתפלה? ועונה‪ ,‬דתניא כתוב בתורה דברים יא' (יג)‬
‫היה בבית הכנסת בערב סבור שמא הזכירו‬
‫אֲשר ָאנֹכִּׁ י ְמצַ ּוֶּה‬
‫וְהָ יָה ִּׁאם ָשמֹעַ ִּׁת ְש ְמעּו אֶּ ל ִּׁמ ְצוֹתַ י ֶּ‬
‫מבערב‪ ,‬והוא לשנה אחרת הוי מדכר לפני הזכרת‬
‫אֶּ ְתכֶּם הַ ּיוֹם לְַא ֲהבָה אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֵיכֶם ּו ְל ָעבְדֹו ְבכָל‬
‫הציבור‪ ,‬אבל עכשיו מכיון דהוא חמי לון דלא‬
‫ְל ַב ְבכֶם ּובְ כָל נ ְַפ ְשכֶּם‪ :‬איזו היא עבודה שהיא בלב?‬
‫מדכרין בקדמיתא בתפילת שחרית ומדכרין‬
‫הוי אומר זו תפלה‪ ,‬וכתיב בתריה שם (יד) ְונָתַ תִּ י ְמטַר‬
‫באחריתא בתפילת מוסף אף הוא יודע ומבין שלא‬
‫ירשָך‬
‫יֹורה ּו ַמלְקֹוש וְ ָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך וְ ִּׁת ְ‬
‫ַאר ְצכֶם ְבעִּתֹו ֶ‬
‫ְ‬
‫הזכירו מבערב‪ .‬א"ר ר' חייה בר מרייא‪ ,‬הכין כך‬
‫וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך‪ :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬שלשה מפתחות בידו של‬
‫הוה ר' יונה אביך הוי בה נוהג ‪ .‬ר' חגיי אמר בשם‬
‫הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח או מלאך‬
‫ר' פדת מזכירים במוסף כי אסור ליחיד להזכיר עד‬
‫ואלו הן‪ ,‬מפתח של גשמים‪ ,‬מפתח של חיה יולדת‬
‫שיזכיר שליח ציבור‪ .‬ותמהה ר' סימון בשם רבי‬
‫ומפתח של תחיית המתים‪ ,‬מפתח של גשמים דכתיב‬
‫יהושע בן לוי וכי בשליח ציבור הדבר תלוי‪ .‬ושואל‪,‬‬
‫שם כח' (יב) יִּפְתַ ח י ְהֹוָה לְָך אֶת אֹוצָרֹו הַּטֹוב אֶת‬
‫א"ר מנא קומי ר' חגי מה ופליג ר' סימון? ועונה‬
‫ֲשה‬
‫ַארצְָך ְבעִּתֹו ּולְ בָ ֵרְך אֵ ת כָ ל מַ ע ֵ‬
‫ש ַמי ִּם לָתֵ ת ְמטַר ְ‬
‫ַה ָ‬
‫א"ל לא‪ .‬דא דאת אמר בשליח ציבור הדבר תלוי ‪,‬‬
‫וְהלְ וִּׁיתָ ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְאַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה‪ :‬מפתח של חיה‬
‫יָדֶּ ָך ִּׁ‬
‫יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בקיץ גבורת השם‬
‫מנין? דכתיב בראשית ל' (כב) ַוּיִּזְכ ֹר אֱֹלהִּים אֶת ָרחֵל‬
‫במוריד בטל‪ ,‬ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד‬
‫שמַע ֵאלֶי ָה אֱֹלהִּים ַוּיִּפְתַ ח אֶת ַר ְחמָּה‪ :‬מפתח של‬
‫ַוּי ִּ ְ‬
‫שיזכיר שליח ציבור בחורף מוריד בגשם‪ ,‬קמון‬
‫תחיית המתים מנין? דכתיב יחזקאל לז' (יג) וִּידַ עְתֶם‬
‫לצלותא לפני תפילת מוסף‪ ,‬ואחריו אפילו לא‬
‫‪1‬‬
‫כִּי ֲאנִּי י ְהֹוָה ְבפִּתְ חִּי אֶת ִּקבְרֹותֵ יכֶם ּובְ הַ עֲלו ִֹּׁתי אֶּ ְתכֶּם‬
‫ִּׁמ ִּׁקבְ רוֹתֵ יכֶּם עַ ִּׁמי‪ :‬במערבא בארץ ישראל אמרי אף‬
‫מפתח של פרנסה לא נמסר לאיש דכתיב תהילים‬
‫קמה' (טז) פֹותֵ ַח אֶת י ָדֶ ָך ּומַ ְשבִּׁ יעַ לְ כָל חַ י ָרצוֹן‪ :‬ושואל‪,‬‬
‫ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא מפתח‬
‫פרנסה? ועונה‪.‬אמר לך‪ ,‬גשמים היינו פרנסה‪ :‬במשנה‪,‬‬
‫רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו'‪:‬‬
‫ומברר‪ ,‬איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה האם‬
‫מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה? ומסביר‪,‬‬
‫מלולב גמר לה מה לולב ביום ראשון של חג בבוקר אף‬
‫הזכרה של מוריד הגשם ביום טוב ראשון בבוקר? או‬
‫דלמא מניסוך המים גמר לה‪ ,‬מה ניסוך המים אפשר‬
‫מאורתא גם מערב דאמר מר כתוב במדבר כט' (יח)‬
‫ּו ִּמנְחָתָ ם ְונִּ ְסכֵיהֶם לַפָ ִּׁרים לָאֵ ילִּׁ ם וְ לַכְ בָ ִּׁשים בְ ִּׁמ ְספָ ָרם‬
‫כַ ִּׁמ ְשפָ ט‪ :‬אפילו בלילה אף הזכרה של משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם מאורתא מתחיל מליל ראשון של חג?‬
‫ועונה‪ ,‬תא שמע דאמר רבי אבהו‪ ,‬לא למדה רבי‬
‫אליעזר אלא מלולב‪ ,‬שכתוב בו ויקרא כג' (מ)‬
‫ּולְ קַ ְחתֶּ ם לָכֶּם בַ ּיוֹם הָ ִּׁראשוֹן ְפ ִּׁרי עֵ ץ הָ דָ ר כַ פֹת ְתמָ ִּׁרים‬
‫ּושמַ חְ תֶּ ם לִּׁ ְפנֵי ְיה ָוה אֱֹלהֵ יכֶּם‬
‫ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ‬
‫ִּׁשבְ עַ ת י ִָּׁמים‪ :‬איכא דאמרי רבי אבהו גמרא גמיר לה‬
‫מרבותיו ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה‪ ,‬ושואל מאי‬
‫היא? ועונה דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי‬
‫אליעזר אומר משעת נטילת לולב‪ ,‬רבי יהושע אומר‬
‫משעת הנחתו הצידה‪ ,‬אמר רבי אליעזר הואיל וארבעת‬
‫מינין הללו לולב אתרוג הדס וערבה אינן באין אלא‬
‫לרצות על המים‪ ,‬וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר‬
‫בהם צמיחה בלא מים‪ ,‬כך אי אפשר לעולם להתקיים‬
‫בלא מים‪ ,‬אמר לו רבי יהושע והלא גשמים בחג‬
‫הסוכות אינו אלא סימן קללה שאין הקב"ה חפץ בנו‬
‫ובמצוותינו‪ ,‬אמר לו רבי אליעזר‪ ,‬אף אני לא אמרתי‬
‫לשאול אלא להזכיר‪ ,‬וכשם שתחיית המתים מזכיר כל‬
‫השנה כולה ואינה אלא בזמנה הידוע רק לו ברוך הוא‬
‫כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן באים אלא‬
‫בזמנן‪ ,‬לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר‪,‬‬
‫רבי אומר‪ ,‬אומר אני משעה שמפסיק לשאלה ביום‬
‫ראשון של חג הפסח כך מפסיק להזכרה‪ ,‬רבי יהודה‬
‫בן בתירה אומר‪ ,‬בשני בחג הוא מזכיר‪ ,‬רבי עקיבא‬
‫אומר בששי בחג הוא מזכיר‪ ,‬רבי יהודה משום רבי‬
‫יהושע אומר‪ ,‬העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון‬
‫של חג‪ ,‬האחרון שליח ציבור המתפלל מוסף מזכיר‪,‬‬
‫הראשון שליח צבור של שחרית אינו מזכיר‪ ,‬ביום טוב‬
‫ראשון של פסח הראשון של שחרית מזכיר האחרון‬
‫של מוסף אינו מזכיר‪ ,‬ושואל‪ ,‬בוויכוח בינם שפיר‬
‫קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע? ועונה‪ ,‬אמר לך‬
‫רבי יהושע‪ ,‬בשלמא תחיית המתים מזכיר‪ ,‬משום‬
‫שמע כמי שהזכיר שליח ציבור‪ .‬אומר בברכת‬
‫מחיי מתים‪ ,‬כשם שתחיית המתים מביא חיים‬
‫לעולם‪ ,‬כך ירידת גשמים מביא חיים לעולם‪ .‬ר'‬
‫חייה בר אבא שמע לן מן הדא‪ ,‬כתוב הושע ו' (ב)‬
‫שלִּישִּי י ְ ִּקמֵנּו ְונִּ ְחי ֶה ְל ָפנָיו‪( :‬ג)‬
‫י ְ ַחּי ֵנּו מִּּי ֹ ָמי ִּם בַּיֹום ַה ְ‬
‫שחַר נָכֹון מֹצָאֹו‬
‫ְונֵדְ עָה נ ְִּרדְ פָה לָדַ עַת אֶת י ְהֹוָה ְכ ַ‬
‫ָארץ‪ :‬כתיב מלכים‬
‫ֶּשם לָנּו כְ מַ לְ קוֹש יו ֶֹּרה ֶּ‬
‫וְ יָבוֹא כַ ג ֶּ‬
‫שבֵי גִּ ְלעָד אֶל‬
‫שבִּי מִּת ֹ ָ‬
‫א‪ .‬יז' (א) וַּי ֹאמֶר ֵא ִּלּי ָהּו הַתִּ ְ‬
‫ַאחְָאב חַי י ְהֹוָה אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל ֲאשֶר ָעמַדְ תִּי ְל ָפנָיו אִּם‬
‫שנִּים ָה ֵאלֶה טַל ּו ָמטָר כִּי אִּם ְלפִּי דְ ב ִָּרי‪:‬‬
‫י ִּ ְהי ֶה ַה ָ‬
‫חלוקים ר' ברכיה אמר רבי יוסה‪ ,‬ורבנין‪ ,‬חד אמר‬
‫בין על הטל בין על המטר נשמע לו הקב"ה לאליהו‬
‫ואחורנה אמר‪ ,‬על המטר נשמע לו‪ ,‬ועל הטל לא‬
‫נשמע לו‪ ,‬מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל‬
‫לא נשמע לו מןה דין קרייא שם יח' (א) ַוי ְִּׁהי י ִָּׁמים‬
‫ישית‬
‫ַרבִּׁ ים ְּודבַ ר ְי ֹהוָה הָ יָה אֶּ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ ָשנָה הַ ְשלִּׁ ִּׁ‬
‫לֵאמֹר לְֵך ה ֵָראֵה אֶל ַאחְָאב ְואֶתְ נָה ָמטָר עַל ְפנֵי‬
‫ָהאֲדָ מָה‪ :‬ושואל מאן דאמר בין על הטל בין על‬
‫המטר נשמע לו‪ ,‬איכן הותר נדרו של אליהו על‬
‫טל? ועונה א"ר תנחום מן אדרעיא‪ ,‬סברין מימר‬
‫נדר שהותר בחלקו מכללו הותר כולו‪ .‬ואחרים‬
‫אית דבעי מימר הנדר על טל הותר במעשה בבנה‬
‫של צרפית ככתוב שם יז' (כ) ַוּיִּק ְָרא אֶל י ְהֹוָה‬
‫וַּי ֹאמַר י ְהֹוָה אֱֹלהָי ֲהגַם עַל הַָא ְל ָמנָה ֲאשֶר ֲאנִּי‬
‫גֹורר ִּעמָּה ה ֲֵרעֹותָ ְל ָהמִּית אֶת ְבנָּה‪ .:‬א"ר יהודה‬
‫מִּתְ ֵ‬
‫בר פזי משל למה הדבר דומה לאחד שגנב נרתיקו‬
‫של רופא‪ ,‬עם כשהוא יוצא ובורח עם הגניבה‬
‫נפצע בנו‪ ,‬חזר אצלו ואמר לו‪ ,‬אדוני הרופא רפא‬
‫את בני‪ ,‬אמר לו לפני הכל לך והחזר לי את הנרתיק‬
‫שגנבת שכל מיני רפואות נתונין בו‪ ,‬ואני מרפא את‬
‫בנך‪ ,‬כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו‪ ,‬לך‬
‫והתר נדרו של טל‪ ,‬שאין המתים חיים אלא‬
‫בטללים‪ ,‬ואני מחיה בנה של צרפית‪ ,‬ושואל ומניין‬
‫שאין המתים חיים אלא בטללים? שנאמר ישעיה‬
‫כו' (יט ) יִּחְיּו מֵתֶ יָך נְ ֵבלָתִּ י י ְקּומּון ָהקִּיצּו ו ְַרנְנּו ש ֹ ְכנֵי‬
‫ָָארץ ְר ָפאִּים תַ פִּיל‪ :‬ושואל‬
‫ָעפָר כִּי טַל אֹור ֹת ַטלֶָך ו ֶ‬
‫מהו "וארץ רפאים תפיל" ועונה‪ ,‬א"ר תנחום מן‬
‫אדרעייא וארעא תפקידה המתים המופקדים בה‬
‫תפלט‪ .‬ר' יעקב מן דכפר חנן אמר בשם רשב"ל‪,‬‬
‫אמר הקב"ה בשעה שעשה אברהם זקינכם את‬
‫רצוני‪ ,‬נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם‪,‬‬
‫מה טעמא ולומד זאת מן הפסוק תהילים קי' (ד)‬
‫שבַע י ְהֹוָה וְֹלא יִּנָחֵם אַתָ ה כֹהֵן לְעֹולָם עַ ל ִּׁדבְ ָר ִּׁתי‬
‫נִּ ְ‬
‫מַ לְ כִּׁ י צֶּ דֶּ ק‪ :‬וכתיב תמן (ג) עַ ְמָך נְדָ בֹת בְ יוֹם חֵ ילֶָּך‬
‫בְ הַ ְד ֵרי קֹדֶּ ש מֵ ֶּרחֶּ ם ִּׁמ ְשחָ ר לְ ָך טַל יַלְדֻׁ תֶ יָך‪ :‬א"ר‬
‫‪2‬‬
‫דכולי יומא זמניה הוא‪ ,‬אלא גשמים כל אימת דאתיין‬
‫זמנייהו היא? והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה‬
‫הם‪ ,‬שנאמר שמואל א‪ .‬יב' (יז) הֲלֹוא ְקצִּיר ִּחּטִּים הַּיֹום‬
‫אֶּ ְק ָרא אֶּ ל ְי ֹהוָה וְ יִּׁתֵ ן קֹלוֹת ּומָ טָ ר ּו ְדעּו ְּוראּו כִּׁ י ָרעַ ְתכֶּם‬
‫ַרבָ ה אֲ ֶּשר ע ֲִּׁשיתֶּ ם בְ עֵ ינֵי ְי ֹהוָה לִּׁ ְשאוֹל לָכֶּם מֶּ לְֶּך‪ :‬רבי‬
‫יהודה בן בתירה אומר‪ ,‬בשני בחג הוא מזכיר ומברר‬
‫מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה? ועונה‪ ,‬דתניא רבי‬
‫יהודה בן בתירה אומר נאמר בקרבנות חג הסוכות‬
‫ּושעִּׁ יר עִּׁ זִּׁ ים אֶּ חָ ד חַ טָ את‬
‫במדבר כט' בשני של חג (יט) ְ‬
‫ּומנְחָ תָ ּה ְונִּ ְסכֵיהֶם‪ :‬ונאמר בששי‬
‫ִּׁמלְ בַ ד ֹעלַת הַ תָ ִּׁמיד ִּׁ‬
‫ּושעִּׁ יר חַ טָ את אֶּ חָ ד ִּׁמלְ בַ ד ֹעלַת הַ תָ ִּׁמיד ִּׁמנְחָ תָ ּה‬
‫(לא) ְ‬
‫ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִּׁסכֵהֶּ ם לַפָ ִּׁרים‬
‫ּונְ ָסכֶי ָה ונאמר בשביעי (לג) ִּׁ‬
‫ש ָפטָם‪ :‬הרי יש כאן‬
‫לָאֵ ילִּׁ ם וְ לַכְ בָ ִּׁשים בְ ִּׁמ ְספָ ָרם ְכ ִּמ ְ‬
‫שינוי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים‪ ,‬מכאן רמז לניסוך‬
‫המים מן התורה‪ ,‬ושואל ומאי שנא רבי יהודה בן‬
‫בתירה דווקא בשני דנקט? ועונה דכי רמיזי להו בקרא‬
‫בפעם הראשונה בשני הוא דרמיזי‪ ,‬הלכך בשני‬
‫מדכרינן‪ ,‬רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר‬
‫שנאמר בששי "ונסכיה" בשני ניסוכין הכתוב מדבר‪,‬‬
‫אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין‪ ,‬ושואל ואימא‬
‫תרוייהו דחמרא פעמיים יין? ועונה רבי עקיבא סבר‬
‫לה כרבי יהודה בן בתירה‪ ,‬דאמר בכתובים רמיזי מיא‬
‫ושואל‪ ,‬אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה‬
‫שיתחילו להזכיר גבורת גשמים ביום שני? ועונה‪,‬‬
‫קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בלשון רבים‬
‫גם יין וגם מים בששי הוא דכתיב‪ ,‬תניא‪ ,‬רבי נתן‬
‫אומר כתוב שם כח' (ז) וְ נ ְִּׁסכ ֹו ְרבִּׁ יעִּׁ ת הַ ִּׁהין לַכֶּבֶּ ש‬
‫שכָר לַיהֹוָה‪ :‬בשני ניסוכין‬
‫הָ אֶּ חָ ד בַק ֹדֶ ש ַהסְֵך נֶסְֶך ֵ‬
‫הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ושואל‪,‬‬
‫אימא תרוייהו דחמרא? ועונה‪ ,‬אם כן שהם שווים‬
‫ליכתוב קרא או הסך "הסך" או נסך "נסך" מאי "הסך‬
‫נסך" שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא‪ ,‬ועכשיו שואל‬
‫אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה בשיטת מני? אי‬
‫רבי יהושע נימא חד יומא? אי רבי עקיבא תרי יומי? אי‬
‫רבי יהודה בן בתירה שיתא יומי? ועונה לעולם רבי‬
‫יהודה בן בתירה היא‪ ,‬וסבירא ליה כרבי יהודה‬
‫דמתניתין‪ ,‬דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל‬
‫שמונה‪ ,‬ומפיק ומוציא ראשון ומעייל ומכניס שמיני‪,‬‬
‫ומסביר ומאי שנא ראשון דלא‪ ,‬דכי רמיזי מים בשני‬
‫הוא דרמיזי‪ ,‬ושואל שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי‬
‫הוא דרמיזי? ועונה‪ ,‬אלא רבי יהושע היא וניסוך המים‬
‫כל שבעה הלכתא למשה מסיני גמירי לה‪ ,‬דאמר רבי‬
‫אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית‬
‫חורתן‪ ,‬עשר נטיעות בשדה אילן לעבודה ערב שביעית‬
‫ערבה למזבח בסוכות וניסוך המים הלכה למשה מסיני‪:‬‬
‫במשנה‪ ,‬רבי יהודה אומר משום רבי יהושע‪ ,‬העובר‬
‫יודה בר פזי בדייתיקי חוזה נוטריוני חתום נתתיו‬
‫לאביהם‪ ,‬כנאמר בראשית כ (כח) ְוי ִּתֶ ן לְָך ָהאֱֹלהִּים‬
‫ָארץ וְ רֹב דָ גָן ו ְִּׁתירש‪ :‬א"ר‬
‫ּומ ְשמַ נֵי הָ ֶּ‬
‫ש ַמי ִּם ִּׁ‬
‫ִּמּטַל ַה ָ‬
‫שמואל בר נחמן בשעה שישראל באין לידי עבירות‬
‫ומעשים רעים הגשמים נעצרין‪ ,‬והן מביאין להן זקן‬
‫אחד כגון ר' יוסי הגלילי והוא מפגיע ועומד‬
‫בתפילה בעדם ומיד הגשמים יורדין‪ ,‬אבל הטל אינו‬
‫יורד בשביל בריה‪ ,‬מה טעמא וזאת לומד מן מיכה‬
‫ה' (ו) וְהָ יָה ְשאֵ ִּׁרית ַי ֲעקֹב בְ קֶּ ֶּרב עַ ִּׁמים ַרבִּׁ ים כְ טַ ל‬
‫מֵ אֵ ת ְי ֹהוָה כִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ֲעלֵי עֵ ֶּשב ֲאשֶר ֹלא י ְ ַקּוֶה ְלאִּיש‬
‫וְֹלא יְיַחֵל ִּל ְבנֵי ָאדָ ם‪ .:‬רבי זעירה אמר בשם ר'‬
‫חנינה היה עומד בתפילה בברכת בגשם והזכיר‬
‫בטעות של מוריד טל אין מחזירין אותו‪ ,‬אבל אם‬
‫היה זה בקיץ בהזכרת בטל‪ ,‬והזכיר בטעות של‬
‫גשם מחזירין אותו‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא תני בטל וברוחות‬
‫משיב הרוח ומוריד הטל לא חייבו חכמים להזכיר‪,‬‬
‫אם רצה להזכיר מזכיר‪ ,‬לא רצה אינו מזכיר?‬
‫ועונה‪ .‬לא דמי ההוא דמיקלל להיא דלא מצלי‬
‫מתפלל ומבקש ולא מיקלל‪ ,‬בימות החורף עמד‬
‫בתפילת בגשם והזכיר בטעות של טל אין מחזירין‬
‫אותו‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא תני אם לא שאל גשם בברכת‬
‫השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית‬
‫המתים מחזירין אותו לראש התפילה? ועונה בהוא‬
‫דלא אדכר לא את מוריד הטל ולא ותן טל ומטר‪.‬‬
‫ר' זעירה אמר בשם רב חונה‪ ,‬לא שאל בברכת‬
‫השנים אומרה בברכה בשומע תפילה‪ ,‬ודכוותה אם‬
‫לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים‪ ,‬אומרה‬
‫בשומע תפילה‪ ,‬ומסביר מה אם שאלה שהיא מדוחק‬
‫צורך גדול אומרה בשומע תפילה‪ ,‬אזכרה שהוא‬
‫מריוח שבח ותשבחה לא כל שכן‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא תני‬
‫לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות‬
‫גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר‬
‫רבי אבמרי אחוי דר' יוסי‪ ,‬בשלא אמרה בשומע‬
‫תפילה‪ ,‬ועכשיו שואל עד איכן הוא חוזר? ועונה‪,‬‬
‫ייבא כיי הא דאמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי‬
‫יוחנן‪ ,‬בראש חדש לא אמר יעלה ויבוא אם עקר‬
‫את רגליו חוזר לכתחילה לראש התפילה‪ ,‬ואם לאו‬
‫עקר רגליו חוזר לעבודה ברכת רצה וכאן לא אמר‬
‫משיב הרוח ומוריד הגשם אם עקר את רגליו חוזר‬
‫לכתחילה‪ ,‬ואם לאו חוזר לשומע תפלה‪ .‬ומספר‬
‫בנינוה הייתה שנת בצורת צרכון למיעבד תענית‬
‫בתר פסחא‪ ,‬אתון ושאלון לרבי יהודה הנשיא‪ ,‬אמר‬
‫לון רבי‪ ,‬לכו ועשו תענית ובלבד שלא תשנו‬
‫מטביעה של תפילה‪ ,‬ושואל‪ ,‬היכן הוא אומרה עננו‬
‫בעל הרחמים ותן טל ומטר‪ ,‬ועונה ר' ירמיה סבר‬
‫‪3‬‬
‫לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון המתפלל‬
‫מוסף בשמיני עצרת מזכיר מוריד הגשם‪ ,‬הראשון‬
‫המתפלל שחרית אינו מזכיר‪ ,‬ואילו ביום טוב הראשון‬
‫של פסח הראשון של שחרית מזכיר מוריד הגשם‬
‫האחרון אינו מזכיר‪ :‬ומברר‪ ,‬הי רבי יהושע? אילימא‬
‫רבי יהושע דמתניתין‪ ,‬הא אמר ביום טוב האחרון של‬
‫חג הוא מזכיר משחרית ועונה אלא רבי יהושע‬
‫דברייתא‪ ,‬ושואל האמר משעת הנחתו של לולב? ותו‬
‫הא דתניא רבי יהודה אומר משום בן בתירה‪ ,‬העובר‬
‫לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון של‬
‫מוסף מזכיר‪ ,‬ועכשיו מברר הי בן בתירה מה שמו‬
‫הפרטי? אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני‬
‫בחג הוא מזכיר? ועונה אמר רב נחמן בר יצחק‪ ,‬תהא‬
‫ברבי יהושע בן בתירה‪ ,‬זמנין דקרי ליה בשמיה‪,‬‬
‫וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא‪ ,‬ומסביר והא מקמי‬
‫דליסמכוהו נקרא בן אביו והא לבתר דליסמכוהו נקרא‬
‫בשמו הוא‪ ,‬תנא‪ ,‬בקיץ בטל וברוחות משביב הרוח‬
‫ומוריד הטל לא חייבו חכמים להזכיר‪ ,‬ואם בא להזכיר‪,‬‬
‫מזכיר‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי טעמא ועונה אמר רבי חנינא לפי‬
‫שאין טללים נעצרין‪ ,‬ושואל וטל מנלן דלא מיעצר?‬
‫שבִּי‬
‫ועונה‪ ,‬דכתיב מלכים א‪ .‬יז' (א) וַּי ֹאמֶר ֵא ִּלּי ָהּו הַתִּ ְ‬
‫שבֵי גִּ ְלעָד אֶל ַאחְָאב חַי י ְהֹוָה אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל ֲאשֶר‬
‫מִּת ֹ ָ‬
‫שנִּים ָה ֵאלֶה טַל ּו ָמטָר כִּי אִּם‬
‫ָעמַדְ תִּ י ְל ָפנָיו אִּם י ִּ ְהי ֶה ַה ָ‬
‫ְלפִּי דְ ב ִָּרי‪ :‬וכתיב‪ ,‬שם יח' (א) ַוי ְִּׁהי י ִָּׁמים ַרבִּׁ ים ְּודבַ ר‬
‫ישית לֵאמֹר לְֵך ה ֵָראֵה‬
‫ְי ֹהוָה הָ יָה אֶּ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ ָשנָה הַ ְשלִּׁ ִּׁ‬
‫אֶל ַאחְָאב ְואֶתְ נָה ָמטָר עַל ְפנֵי ָהאֲדָ מָה‪ :‬ואילו טל לא‬
‫קאמר ליה מאי טעמא? משום דלא מיעצר הטל‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬וכי מאחר דלא מיעצר‪ ,‬אליהו אשתבועי למה‬
‫ליה? ועונה‪ ,‬הכי קאמר ליה אליהו הנביא לאחאב‬
‫המלך אפילו טל דברכה שיביא תועלת נמי לא אתי‬
‫ושואל וליהדריה לטל דברכה? ועונה‪ ,‬משום דלא‬
‫מינכרא מילתא להבדיל לאחב המלך בין טוב לרע‬
‫ושואל עוד (אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי? ועונה‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬דאמר קרא זכריה ב' (י) הוֹי‬
‫ְַארבַע רּוחֹות‬
‫הוֹי וְ נֻׁסּו מֵ אֶּ ֶּרץ צָ פוֹן נְאֻׁ ם ְי ֹהוָה כִּי כ ְ‬
‫ש ַמי ִּם פ ֵַרשְתִּ י אֶתְ כֶם נְאֻׁם י ְהֹוָה‪ :‬ומסביר‪ ,‬מאי קאמר‬
‫ַה ָ‬
‫להו‪ ,‬אילימא הכי קאמר להו הקדוש ברוך הוא‬
‫לישראל‪ ,‬דבדרתינכו זה שפיזרתי אתכם בארבע רוחי‬
‫דעלמא‪ ,‬ושואל אי הכי "כארבע" ? בארבע מיבעי ליה‪,‬‬
‫ועונה אלא הכי קאמר זכריה נביא ה' כשם שאי אפשר‬
‫לעולם בלא רוחות‪ ,‬כך אי אפשר לעולם בלא ישראל‪,‬‬
‫אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח‬
‫בברכת מחיי המתים אין מחזירין אותו‪ ,‬אמר מוריד‬
‫הגשם מחזירין אותו‪ ,‬ואילו בימות הגשמים לא אמר‬
‫משיב הרוח אין מחזירין אותו‪ ,‬לא אמר מוריד הגשם‬
‫מימר אומרה בשומע תפילה‪ ,‬ושואל אמר ליה רבי‬
‫יוסי‪ ,‬לא אמר רבי זעירה בשם רב חונה לא שאל‬
‫בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים‬
‫בתחיית המתים אומרה בשומע תפלה‪ ,‬בדיעבד ולא‬
‫לכתחילה? ועונה‪ ,‬ואמר לון רבי שאלו פחות לכו‬
‫ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפלה‪ .‬ושואל‬
‫אם כן על דעתיה דר' יוסי היכן הוא אומרה? ועונה‬
‫בשש הברכות המיוחדים לתענית ציבור בזמן‬
‫עצירת גשמים שהוא מוסיף‪ ,‬ושואל עד כדון ציבור‬
‫שיש לו שש בתפילה ברחובה של עיר‪ ,‬יחיד שאין‬
‫לו שש מתי יגיד? ועונה‪ ,‬אמר רבי חיננא לא כן‬
‫אמר רבי זעירא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו‬
‫בשומע תפלה ואלי וודאי צרכיו הם‪ ,‬תני נתפלל‬
‫ואינו יודע מה הזכיר מוריד הטל או מוריד הגשם‪.‬‬
‫א"ר יוחנן כל שלושים יום‪ ,‬חזקה מה שהוא למוד‬
‫ורגיל זאת הזכיר‪ ,‬מיכן והילך מה שצורך יזכיר‪ .‬ר'‬
‫אבא בשם ר' חונה אמר‪ ,‬ב' ימים טובים של גליות‬
‫שהם ספק‪ ,‬בשמיני עצרת מזכיר במוסף ואינו‬
‫מזכיר מנחה וערבית ושחרית למחרת ‪ .‬חנניה בן‬
‫אחי ר' יהושע אומר‪ ,‬בגולה לא נהגו כן אלא‬
‫מתחיל בבקשה לגשמים עד ששים יום בתקופה‬
‫של תשרי‪ .‬שמואל אמר הלכה כחנניה בן אחי ר'‬
‫יהושע‪ ,‬ותני כן‪ ,‬במה דברים אמורים בחוצה לארץ‬
‫אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן‪ ,‬הכל לפי‬
‫המאורע‪ ,‬ומסכם הדא דתאמר בגשם‪ ,‬אבל בטל אם‬
‫רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר‪ ,‬במשנה‪ ,‬א"ר‬
‫יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג‬
‫הסוכות למה הוא מזכיר? אמר לו רבי אליעזר אף‬
‫הוא אינו אומר בבקשה אלא משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם בעונתו‪ .‬בעונתן הן חביבין כתחיית המתים‪.‬‬
‫ושואל א"ר יוסה ותמיה אנא היך רבנן מדמיי‬
‫ירידת גשמים לתחיית המתים ולא דמייא? ומסביר‬
‫כי בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת בבת אחת‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬לא בעי בר נשא ייחות מטרא כל אימת כולו‬
‫בבת אחת‪ ,‬ועונה אמרו לו א"כ שאינו רוצה את‬
‫הגשמים מרוכזים בעונתם לעולם יהא מזכיר‪.‬‬
‫ושואל‪ ,‬מחלפה שיטתיה דר' אליעזר מחלפה‬
‫שיטתיה דר' יהושע‪ ,‬דאיתפלגון‪ ,‬רבי אליעזר‬
‫אומר‪ ,‬אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין‬
‫לעולם‪ ,‬שנאמר ישעיה ל' (טו) כִּׁ י כֹה ָאמַ ר אֲ ֹדנָי‬
‫יֱהֹוִּׁה ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל בְשּובָה ָונַחַת תִּ ָּושֵעּון בְ הַ ְשקֵ ט‬
‫בּור ְתכֶּם וְ ֹלא אֲ בִּׁ יתֶּ ם‪ :‬ושואל‪ ,‬אמר‬
‫ּובְ בִּׁ ְטחָ ה ִּׁת ְהיֶּה גְ ַ‬
‫לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו‬
‫תשובה אינן נגאלין לעולם? ועונה‪ ,‬אמר לו ר"א‬
‫הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן הרשע ומיד‬
‫‪4‬‬
‫מחזירין אותו‪ ,‬ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח‬
‫ומפריח הטל תפילת שווא היא‪ ,‬אבל‪ ,‬אין מחזירין‬
‫אותו‪ ,.‬תנא בעבים בעננים וברוחות לא חייבו חכמים‬
‫להזכיר‪ ,‬ואם בא להזכיר‪ ,‬מזכיר‪ ,‬ומסביר מאי טעמא‪,‬‬
‫משום דלא מיעצרי‪ ,‬ושואל‪ ,‬והעננים ולא מיעצרי?‬
‫והתני רב יוסף כתוב דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף ְי ֹהוָה‬
‫ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן‬
‫בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ‬
‫ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר‬
‫אֶּ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶּ ם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ‬
‫ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם‪ :‬מן העבים ומן הרוחות‪ ,‬ושואל אתה‬
‫אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר?‬
‫ועונה כשהוא אומר "ולא יהיה מטר" הרי מטר אמור‬
‫במפורש‪ ,‬הא מה אני מקיים "ועצר את השמים" מן‬
‫העבים ומן הרוחות‪ ,‬ושואל קשיא רוחות ארוחות?‬
‫קשיא עבים אעבים? ועונה‪ ,‬עבים אעבים לא קשיא הא‬
‫בחרפי מקדימי גשם תמיד יש הא באפלי לפעמים‬
‫נעצר‪ ,‬רוחות ארוחות גם לא קשיא הא ברוח מצויה‬
‫תמיד יש‪ ,‬הא ברוח שאינה מצויה‪ ,‬ושואל רוח שאינה‬
‫מצויה חזיא לבי דרי לזריית מוץ מן הקש‪ ,‬ועונה אפשר‬
‫בנפוותא‪ ,‬תנא העבים והרוחות שניות למטר‪ ,‬ושואל‬
‫היכי דמי מה פירוש? ועונה‪ ,‬אמר עולא ואיתימא רב‬
‫יהודה דבתר הבאות אחרי מיטרא‪ ,‬ושואל למימרא‬
‫דמעליותא יתרון היא? והכתיב שם כח' (כד) י ִּתֵ ן י ְהֹוָה‬
‫ַארצְָך ָאבָק ְו ָעפָר ִּׁמן הַ ָשמַ יִּׁם י ֵֵרד עָ לֶּיָך עַ ד‬
‫אֶת ְמטַר ְ‬
‫ִּׁה ָש ְמדָ ְך‪ :‬ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זהו זיקא‬
‫דבתר מטרא רוח אחרי גשם‪ ,‬ועונה‪ ,‬לא קשיא הא‬
‫יתרון דאתא ניחא‪ ,‬הא קללה דאתא רזיא בזעף (ואי‬
‫בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק‪,‬‬
‫ואמר רב יהודה‪ ,‬זיקא דבתר מיטרא מועיל כמיטרא‪,‬‬
‫עיבא דבתר מיטרא ברכה לאדמה כמיטרא‪ ,‬שימשא‬
‫דבתר מיטרא כתרי מטרי‪ ,‬ושואל למעוטי מאי? ועונה‬
‫למעוטי גילהי ברקים דליליא‪ ,‬ושמשא דביני קרחי עם‬
‫ברד‪ ,‬אמר רבא מעלי תלגא לטורי שלג להרים כחשה‬
‫שלֶג י ֹאמַר ֱהוֵא‬
‫מטרי לארעא‪ ,‬שנאמר איוב לז' (ו) כִּי ַל ֶ‬
‫ָארץ ְוגֶשֶם ָמטָר ְוגֶשֶם ִּמטְרֹות עֻּׁזֹו‪ :‬ואמר רבא תלגא‬
‫ֶ‬
‫לטורי שלג להרים מטרא רזיא לאילני גשם חזק‬
‫לאילנות מטרא ניחא וגשם מתון לפירי‪ ,‬עורפילא‬
‫וערפל עם גשם דק אפילו לפרצידא לגרעינים דתותי‬
‫קלא מהניא ליה‪ ,‬ושואל מאי עורפילא? ועונה עורו‬
‫פילי הבקעים שבאדמה‪ ,‬ואמר רבא האי צורבא אברך‬
‫צעיר מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא‪ ,‬דכיון דנבט נבט‬
‫וצומח לגדולה‪ ,‬ואמר רבא‪ ,‬האי צורבא מרבנן דרתח‪,‬‬
‫אורייתא התורה הוא דקא מרתחא ליה‪ ,‬שנאמר ירמיה‬
‫כג' (כט) הֲלֹוא כ ֹה דְ ב ִָּרי ָכאֵש נְאֻׁם י ְהֹוָה ּוכְ פַ ִּׁטיש ְיפֹצֵ ץ‬
‫סָ לַע‪ :‬ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה‬
‫כברזל‪ ,‬אינו תלמיד חכם שנאמר "וכפטיש יפצץ סלע"‬
‫הן עושין תשובה והן נגאלין‪ ,‬מ"ט וזאת נלמד מן‬
‫ירמיה ל' (ז) הוֹי כִּׁ י גָדוֹל הַ ּיוֹם הַ הּוא מֵ ַאיִּׁן כָ מֹהּו‬
‫שעַ‪ :‬אמר לו רבי‬
‫ְועֵת צ ָָרה הִּיא ְליַעֲק ֹב ּו ִּמ ֶמנָה י ִּ ָּו ֵ‬
‫יהושע והא כתיב ישעיה נה' (ג) כִּׁ י כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה‬
‫ִּחנָם נִּ ְמכ ְַרתֶ ם וְֹלא ְב ֶכסֶף תִּ ָגאֵלּו‪ .:‬ושואל מה עבד‬
‫לה ר' אליעזר‪ .‬ועונה גם זאת רק עם תשובה‪ ,‬כמה‬
‫דאת אמר משלי ז'(כ) צְרֹור ַה ֶכסֶף ָלקַח ְבי ָדֹו לְ יוֹם‬
‫הַ כֶּסֶּ א ָיבֹא בֵ יתוֹ‪ :‬אמר לו ר' יהושע והא כתיב‬
‫ישעיה ס' (כב) הַ קָ טֹן י ְִּׁהיֶּה לָאֶּ לֶּף וְהַ צָ עִּׁ יר לְ גוֹי‬
‫שנָה‪ :‬ושואל מה עבד לה‬
‫עָ צּום ֲאנִּי י ְהֹוָה ְבעִּתָ ּה ֲאחִּי ֶ‬
‫ר' אליעזר‪ .‬ועונה רק עם תשובה‪ ,‬כמה דאת אמר‬
‫דברים י' (יב) ְועַתָ ה יִּש ְָראֵל מָה י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך שֹאֵל‬
‫ֵמ ִּעמְָך כִּי אִּם ְלי ְִּרָאה אֶּ ת ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ָל ֶּלכֶּת בְ כָל‬
‫ְד ָרכָיו ּולְ ַאהֲבָ ה אֹת ֹו וְ ַל ֲעבֹד אֶּ ת ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך בְ כָל‬
‫לְ בָ בְ ָך ּובְ כָל נ ְַפ ֶּשָך‪ .:‬רבי אחא בשם ר"י בן לוי אמר‬
‫אם זכיתם אחישנה במהרה ואם לאו בעתה בוא‬
‫יבוא‪ ,‬כיון שאמר לו ר' יהושע לרבי אליעזר פסוק‬
‫זה מדניאל יב' (ז) וָאֶּ ְשמַ ע אֶּ ת הָ ִּׁאיש לְ בּוש הַ בַ ִּׁדים‬
‫אֲ ֶּשר ִּׁממַ עַ ל לְ מֵ ימֵ י הַ ְיאֹר ַוּי ֶָרם יְמִּינֹו ּושְמ ֹאלֹו אֶל‬
‫שבַע ְבחֵי הָעֹולָם כִּי לְמֹועֵד מֹועֲדִּ ים ָו ֵחצִּי‬
‫ש ַמי ִּם ַוּי ִּ ָ‬
‫ַה ָ‬
‫ּו ְככַלֹות נַפֵץ י ַד עַם ק ֹדֶ ש תִּ ְכלֶינָה כָל ֵאלֶה‪ :‬איסלק ר'‬
‫אליעזר מן הוויכוח ושתק‪ .‬מתוך חמשה דברים‬
‫סיבות נגאלו ישראל ממצרים‪ ,‬מתוך הקץ‪ ,‬מתוך‬
‫צרה‪ ,‬מתוך צווחה‪ ,‬מתוך זכות אבות‪ ,‬מתוך‬
‫תשובה‪ .,‬מתוך הקץ הדא הוא דכתיב שמות ב' (כג)‬
‫ַויְהִּי ַבּיָמִּים ה ַָרבִּים ָההֵם ַוּיָמָת ֶמלְֶך ִּמצ ְַרי ִּם ַוּי ֵָאנְחּו‬
‫ְבנֵי יִּש ְָראֵל מִּן ָהעֲב ֹדָ ה ַוּיִּזְעָקּו ו ַַתעַ ל ַשוְ עָ תָ ם אֶּ ל‬
‫ֱֹלהים ִּׁמן הָ ֲעבֹדָ ה‪ :‬מתוך צרה שנאמר שם (כד)‬
‫הָ א ִּׁ‬
‫ֱֹלהים אֶּ ת בְ ִּׁרית ֹו‬
‫שמַע אֱֹלהִּים אֶת נַ ֲאקָתָם ַו ִּּׁי ְזכֹר א ִּׁ‬
‫ַוּי ִּ ְ‬
‫אֶּ ת ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ת י ְִּׁצחָ ק וְאֶּ ת ַי ֲעקֹב‪ :‬מתוך צווחה שם‬
‫"ויזכור אלהים את בריתו"‪ ,‬מתוך זכות אבות‬
‫שנאמר שם (כה) ַוּי ְַרא אֱֹל ִּהים אֶת ְבנֵי יִּש ְָראֵל ַוּי ֵַדע‬
‫ֱֹלהים‪ :‬מתוך תשובה שם "וידע אלהים? ועוד‪,‬‬
‫א ִּׁ‬
‫מתוך הקץ וכן הוא אומר דברים ד' (ל) ַבצַר לְָך‬
‫ּומצָ אּוָך כֹל הַ ְדבָ ִּׁרים הָ אֵ לֶּה בְ ַאח ֲִּׁרית הַ ּי ִָּׁמים וְ ַשבְ תָ‬
‫ְ‬
‫וְשמַ עְ תָ בְ קֹלוֹ‪ :‬מתוך צרה‪.‬‬
‫עַ ד ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ָ‬
‫"ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"‬
‫"ושבת עד ה' מתוך תשובה‪ .‬שם (לא) כִּי אֵל ַרחּום‬
‫י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך ֹלא י ְַרפְ ָך וְֹלא י ְַש ִּׁחיתֶּ ָך וְֹלא י ְִּׁשכַ ח אֶּ ת‬
‫בְ ִּׁרית אֲ בֹתֶּ יָך אֲ ֶּשר נ ְִּׁשבַ ע לָהֶּ ם‪ :‬מתוך רחמים‪" .‬לא‬
‫ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך"‬
‫מתוך זכות אבות‪ .‬וכן הוא אומר‪ ,‬תהילים קו' (מד)‬
‫ַוּי ְַרא ַבצַר ָלהֶם בְ ָש ְמע ֹו אֶּ ת ִּׁרנָתָ ם‪ :‬מתוך צרה‪.,‬‬
‫"בשמעו את רנתם" מתוך צווחה‪ ,‬שם (מה) ַוּיִּזְכ ֹר‬
‫ָלהֶם ב ְִּריתֹו ַו ִּּׁינָחֵ ם כְ רֹב חֲסָ דָ ו‪ :.‬מתוך זכות אבות‪.,‬‬
‫"וינחם כרוב חסדיו" מתוך תשובה‪ ,‬שם (מו) ַוּי ִּתֵן‬
‫‪5‬‬
‫אמר ליה רבי אבא לרב אשי‪ ,‬אתון בבבל מהתם‬
‫מתניתו לה‪ ,‬אנן בארץ ישראל מהכא מתנינן לה‪ ,‬דכתיב‬
‫דברים ח' (ט) אֶּ ֶּרץ אֲ ֶּשר ֹלא בְ ִּׁמ ְס ֵכנֻׁת תֹאכַ ל בָ ּה לֶּחֶּ ם‬
‫ֹלא תֶּ ְחסַ ר כֹל בָ הּ א ֶֶרץ ֲאשֶר ֲא ָבנֶי ָה ב ְַרזֶל ּומֵ ה ֲָר ֶּריהָ‬
‫ְחשת‪ :‬אל תקרי "אבניה" אלא בוניה לומדי‬
‫ַת ְחצֹב נ ֶּ‬
‫התורה‪ ,‬אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש‬
‫למילף נפשיה להרגיל עצמו בניחותא מתון מתון‪,‬‬
‫שנאמר קהלת יא' (י) ְו ָהסֵר ַכעַס ִּמ ִּלבֶָך וְהַ עֲבֵ ר ָרעָ ה‬
‫ִּׁמבְ ָש ֶּרָך כִּׁ י הַ ּיַלְ דּות וְהַ ַשחֲרּות הָ בל‪ :‬אמר רבי שמואל‬
‫בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬שלשה אנשים שאלו מאת‬
‫הקב"ה שלא כהוגן‪ ,‬לשנים השיבוהו כהוגן‪ ,‬לאחד‬
‫השיבוהו שלא כהוגן‪ ,‬ואלו הן השלושה‪ ,‬אליעזר עבד‬
‫אברהם‪ ,‬ושאול בן קיש מלך ישראל‪ ,‬ויפתח הגלעדי‪,‬‬
‫ומסביר‪ ,‬אליעזר עבד אברהם דכתיב בראשית כד' (יד)‬
‫ְו ָהי ָה ַהנַע ֲָר ֲאשֶר אֹמַר ֵאלֶי ָה ַהּטִּי נָא כַדֵ ְך וְ אֶּ ְשתֶּ ה‬
‫ָאמ ָרה ְשתֵ ה וְ גַ ם גְ מַ לֶּיָך אַ ְשקֶּ ה אֹתָ ּה הֹכַ ְחתָ לְ עַ בְ ְדָך‬
‫וְ ְ‬
‫לְ י ְִּׁצחָ ק ּובָ ּה אֵ ַדע כִּׁ י עָ ִּׁשיתָ חֶּ סֶּ ד עִּׁ ם אֲ ֹדנִּׁי‪ :‬יכול אפילו‬
‫חיגרת אפילו סומא אבל הקב"ה השיבו כהוגן ונזדמנה‬
‫לו רבקה‪ ,‬שאול בן קיש ביקש שלא כהוגן דכתיב‬
‫שמואל א' יז' (כה) ַוּיֹאמֶּ ר ִּׁאיש י ְִּׁש ָראֵ ל הַ ְ ֹר ִּׁאיתֶּ ם הָ ִּׁאיש‬
‫הָ ֹעלֶּה הַ זֶּה כִּׁ י לְ חָ ֵרף אֶּ ת י ְִּׁש ָראֵ ל ֹעלֶּה ְו ָהי ָה ָהאִּיש ֲאשֶר‬
‫יַכֶנּו י ַ ְעש ְֶרנּו ַה ֶמלְֶך עֹשֶר גָדֹול ְואֶת בִּתֹו י ִּתֶ ן לֹו וְאֵ ת בֵ ית‬
‫ֲשה חָ ְפ ִּׁשי בְ י ְִּׁש ָראֵ ל‪ :‬יכול אפילו עבד אפילו‬
‫ָאבִּׁ יו ַיע ֶּ‬
‫ממזר? אבל הקב"ה השיבו כהוגן ונזדמן לו חתן דוד‬
‫נעים זמירות ישראל‪ ,‬השלישי יפתח הגלעדי ביקש‬
‫שלא כהוגן דכתיב שופטים יא' (לא) ְו ָהי ָה הַּיֹוצֵא‬
‫אתי בְ שּובִּׁ י בְ ָשלוֹם ִּׁמבְ נֵי‬
‫ֲאשֶר יֵצֵא מִּדַ לְתֵ י בֵיתִּ י לִּׁ ְק ָר ִּׁ‬
‫יתהּו ע ֹולָה‪ :‬יכול אפילו דבר‬
‫עַ מוֹן וְהָ יָה לַי ֹהוָה וְהַ עֲלִּׁ ִּׁ‬
‫טמא? השיבו הקב"ה שלא כהוגן‪ ,‬נזדמנה לו ליפתח‬
‫בתו‪ ,‬והיינו דקאמר להו נביא לישראל ירמיה ח' (כב)‬
‫ַהצ ֳִּּרי אֵין ְבגִּ ְל ָעד אִּם רֹפֵא אֵין שָם כִּׁ י מַ דּועַ ֹלא עָ לְ תָ ה‬
‫אֲ רֻׁ כַ ת בַ ת עַ ִּׁמי‪ :‬וכתיב שם יט' (ה) ּובָ נּו אֶּ ת בָ מוֹת‬
‫הַ בַ עַ ל לִּׁ ְשרֹף אֶּ ת בְ נֵיהֶּ ם בָ אֵ ש עֹלוֹת לַבָ עַ ל ֲאשֶר ֹלא‬
‫ִּצּוִּיתִּי וְֹלא דִּ ב ְַרתִּ י וְֹלא ָעלְתָ ה עַל ִּלבִּי‪" :‬אשר לא‬
‫צויתי"‪ ,‬זה בנו של מישע מלך מואב‪ ,‬שנאמר מלכים‬
‫ב‪ .‬ג' (כו) ַוּי ְַרא מֶּ לְֶּך מוָֹאב כִּׁ י חָ זַק ִּׁממֶּ נּו הַ ִּׁמלְ חָ מָ ה ַוּיִּׁקַ ח‬
‫אוֹת ֹו ְשבַ ע מֵ אוֹת ִּׁאיש ֹ‬
‫שלֵף חֶּ ֶּרב לְ הַ בְ ִּׁקיעַ אֶּ ל מֶּ לְֶּך‬
‫אֱדוֹם וְֹלא ָיכֹלּו‪( :‬כז) ַוּיִּׁקַ ח (כז) ַוּיִּקַח אֶת בְנֹו ַהבְכֹור‬
‫ֲאשֶר יִּמְֹלְך תַ חְתָיו ַוּי ַ ֲעלֵהּו עֹלָה עַ ל הַ חֹמָ ה ַוי ְִּׁהי קֶּ צֶּ ף‬
‫גָדוֹל עַ ל י ְִּׁש ָראֵ ל ַוּי ְִּׁסעּו מֵ עָ לָיו ַוּיָשֻׁ בו לארץ‪" :‬ולא‬
‫דברתי" זה יפתח הגלעדי שלא בקש הפרה לנדרו‪,‬‬
‫"ולא עלתה על לבי" זה יצחק בן אברהם אלא שלנסיון‬
‫היה‪ .,‬אמר רבי ברכיה‪ ,‬אף כנסת ישראל שאלה שלא‬
‫כהוגן והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן‪ ,‬שנאמר הושע‬
‫שחַר נָכֹון מֹצָאֹו‬
‫ו' (ג) ְונֵדְ עָה נ ְִּרדְ פָה לָדַ עַת אֶת י ְהֹוָה ְכ ַ‬
‫ָארץ‪ :‬אמר לה הקדוש‬
‫ְוי ָבֹוא ַכ ֶגשֶם לָנּו כְ מַ לְ קוֹש יו ֶֹּרה ֶּ‬
‫אֹותָ ם ל ְַר ֲחמִּים לִּׁ ְפנֵי כָל שוֹבֵ יהֶּ ם‪ :‬מתוך רחמים‪,‬‬
‫ומספר‪ ,‬חד בר נש הוה איחא בלישניה היה רגיל‬
‫לדבר לשון הרע אתא לגבי רבי יוחנן גבי ר' חנינה‪,‬‬
‫וביקש כפרה א"ל איזיל תהי בך חזור בתשובה‬
‫ולעי באורייתא ועסוק בתורה‪ ,‬דכתיב משלי טו' (ד)‬
‫מ ְַרפֵא לָשֹון עֵץ ַחּי ִּים וְסֶּ לֶּף בָ ּה ֶּשבֶּ ר בְ רּוחַ ‪ :‬אמר‬
‫רבי חנינה בריה דרבי אבהו בספרו של רבי מאיר‬
‫מצאו כתוב במקום משא דומה‪ ,‬כתוב משא רומי‪,‬‬
‫והפסוק ישעיה כג' (יא) מַ ָשא דּומָ ה ֵאלַי ק ֵֹרא‬
‫שעִּיר שֹמֵ ר מַ ה ִּׁמ ַל ְילָה שֹמֵ ר מַ ה ִּׁמלֵיל‪ :‬אמר רבי‬
‫ִּמ ֵ‬
‫יוחנן אלי קורא מפני שעיר‪ .,‬אמר ר' שמעון בן‬
‫לקיש‪ ,‬אלי מאיכן נזדווג לי המקום ? "משעיר"‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי אם יאמר לך אדם איכן הוא‬
‫אלהיך? אמור לו בכרך הגדול שבאדום‪ ,‬מה טעמא‬
‫וזאת מן הכתוב "אלי קורא משעיר"‪ .‬תני ר' שמעון‬
‫בן יוחי‪ ,‬בכל מקום שגלו ישראל גלתה השכינה‬
‫עמהן‪ ,‬גלו למצרים וגלתה השכינה עמהן‪ ,‬מה טעמא‬
‫ֱֹלהים אֶּ ל‬
‫נלמד מן שמואל א‪ .‬ב' (כז) ַו ָּיבֹא ִּׁאיש א ִּׁ‬
‫עֵ לִּׁ י ַוּיֹאמֶּ ר אֵ לָיו כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה ֲהנִּגְֹלה נִּגְלֵיתִּ י אֶל‬
‫בֵית ָאבִּיָך ִּבהְיֹותָ ם ְב ִּמצ ְַרי ִּם ְלבֵית פ ְַרע ֹה‪ :‬גלו לבבל‬
‫וגלתה שכינה עמהן מה טעמא‪ ,‬וזאת מן ישעיה מג'‬
‫(יד) כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה גֹ ַאלְ כֶּם ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל ְל ַמ ַענְכֶם‬
‫יחים ֻׁכלָם וְ כַ ְש ִּׁדים‬
‫ש ַלחְתִּ י ָב ֶבלָה וְהו ַֹר ְד ִּׁתי בָ ִּׁר ִּׁ‬
‫ִּ‬
‫בָ אֳ נִּּׁיוֹת ִּׁרנָתָ ם‪ :‬גלו למדי וגלתה השכינה עמהן‪ ,‬מה‬
‫שמְתִּ י ִּכ ְסאִּי ְבעֵילָם‬
‫טעמא מן ירמיה מט' (לח) ְו ַ‬
‫ְש ִּׁרים נְאֻׁ ם ְי ֹהוָה‪ :‬ואין עילם‬
‫וְ הַ אֲ בַ ְד ִּׁתי ִּׁמ ָשם מֶּ לְֶּך ו ָ‬
‫אלא מדי כמה דאת אמר דניאל ח' (ב) וָאֶּ ְראֶּ ה בֶּ חָ זוֹן‬
‫ִּירה ֲאשֶר ְבעֵילָם‬
‫ַוי ְִּׁהי בִּׁ ְרא ִֹּׁתי ַו ֲאנִּי בְשּושַן ַהב ָ‬
‫ִּׁיתי עַ ל אּובַ ל אּולָי‪:‬‬
‫ַהמְדִּ ינָה וָאֶּ ְראֶּ ה בֶּ חָ זוֹן וַאֲ נִּׁי הָ י ִּׁ‬
‫גלו ליון לפני מלכות בית חשמונאי וגלת השכינה‬
‫עמהן מה טעמא וזאת מן זכריה ט' (יג) כִּׁ י דָ ַרכְ ִּׁתי לִּׁ י‬
‫ְעֹור ְרתִּ י ָבנַי ְִּך צִּּיֹון עַל‬
‫ֵאתי אֶּ פְ ַריִּׁם ו ַ‬
‫יְהּודָ ה קֶּ ֶּשת ִּׁמל ִּׁ‬
‫ְש ְמ ִּׁתיְך כְ חֶּ ֶּרב גִּׁ בוֹר‪ :‬גלו לרומי וגלתה‬
‫ָבנַי ְִּך יָוָן ו ַ‬
‫השכינה עמהן מה טעמא מן ישעיה כד' (יא) מַ ָשא‬
‫שעִּיר שֹמֵר מַה ִּמ ַליְלָה שֹמֵ ר מַ ה‬
‫דּומָ ה ֵאלַי ק ֵֹרא ִּמ ֵ‬
‫ִּׁמלֵיל‪ :‬אמרו ישראל לישעיה‪ ,‬רבינו ישעיה‪ ,‬מה‬
‫יוצא לנו מתוך הלילה הזה? אמר להן המתינו לי עד‬
‫שנשאל‪ ,‬כיון ששאל בנבואה חזר אצלן‪ ,‬אמרו לו‬
‫שוב שומר מה מליל מה מילל שומר העולמים?‬
‫אמר להן הנביא שם (יב) ָאמַר שֹמֵר ָאתָ א בֹקֶר ְוגַם‬
‫ָליְלָה ִּׁאם ִּׁתבְ עָ יּון בְ עָ יּו שֻׁ בּו אֵ תָ יּו‪ :‬אמרו לו וגם‬
‫לילה? אמר להן לא כשאתם סבורים‪ ,‬אלא בוקר‬
‫לצדיקים‪ ,‬ולילה לרשעים‪ ,‬בוקר לישראל ולילה‬
‫לעכו"ם‪ ,‬אמרין ליה אימת? אמר לון אימת דאתון‬
‫בעיי אתם תבקשו הוא בעי הוא יבקש אתכם "אם‬
‫‪6‬‬
‫תבעיון בעיו" אמרו לו מי מעכב? אמר להן תשובה‪,‬‬
‫"שובו אתיו" ‪ .‬ר' אחא אמר‪ ,‬בשם ר' תנחום בי ר'‬
‫חייה‪ ,‬אילו ישראל עושין תשובה יום אחד מיד היה‬
‫משיח בן דוד בא‪ ,‬מ"ט שנאמר תהילים צה' (ז) כִּׁ י‬
‫הּוא אֱֹלהֵ ינּו וַאֲ נ ְַחנּו עַ ם מַ ְרעִּׁ ית ֹו וְ ֹצאן יָד ֹו הַּיֹום אִּם‬
‫שמָעּו‪ :‬א"ר לוי‪ ,‬אילו היו ישראל משמרין‬
‫בְק ֹלֹו תִּ ְ‬
‫שבת אחת כתיקנה מיד היה משיח בן דוד בא‪ ,‬מאי‬
‫טעמא שנאמר שמות טז' (כה) וַּי ֹאמֶר משֶה ִּא ְכלֻׁהּו‬
‫שבָת הַּיֹום לַיהֹוָה הַ ּיוֹם ֹלא ִּׁת ְמצָ אֻׁ הּו‬
‫הַּיֹום כִּי ַ‬
‫בַ ָשדֶּ ה‪ :‬ודאי חד יום‪ .,‬ואומר ישעיה נו' (טו) כִּׁ י כֹה‬
‫ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִּׁה ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל בְשּובָה ָונַחַת תִּ ָּושֵעּון‬
‫בּור ְתכֶּם וְ ֹלא אֲ בִּׁ יתֶּ ם‪:‬‬
‫בְ הַ ְשקֵ ט ּובְ בִּׁ ְטחָ ה ִּׁת ְהיֶּה גְ ַ‬
‫בשובה ונייח תתפרקון‪:‬‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫שמִּים‪ַ .‬רבִּי י ְהּודָ ה אֹומֵר‪ ,‬שליח ציבור הָעֹובֵר ִּל ְפנֵי‬
‫שמִּים ֶאלָא סָמּוְך ַל ְג ָ‬
‫(ב) אֵין שֹו ֲאלִּין מזכירים אֶת גבורת ַה ְג ָ‬
‫הַתֵ בָה בְיֹום טֹוב הַָאחֲרֹון בשמיני עצרת שֶל חָג‪ ,‬הַָא ֲחרֹון המתפלל מוסף ַמזְכִּיר‪ ,‬ה ִָּראשֹון בעל השחרית אֵינֹו‬
‫ַמזְכִּיר‪ .‬בְיֹום טֹוב ה ִָּראשֹון שֶל ֶפסַח‪ ,‬חזן ה ִָּראשֹון של שחרית ַמזְכִּיר משיב הרוח ומוריד הגשם ‪ ,‬הַָאחֲרֹון המתפלל‬
‫שמִּים) מבקשים תן טל ומטר על פני האדמה‪ַ ,‬רבִּי‬
‫מוסף אֵינֹו ַמזְכִּיר ואומר‪ ,‬מוריד הטל‪ .‬עַד אֵימָתַ י שֹו ֲאלִּין (אֶת ַה ְג ָ‬
‫שנֶ ֱאמַר (יואל ב (כג) ּובְ נֵי ִּׁצּיוֹן גִּׁ ילּו וְ ִּׁש ְמחּו‬
‫שּיֵצֵא נִּיסָן‪ֶ ,‬‬
‫שּיַעֲבֹור ַה ֶפסַח‪ַ .‬רבִּי ֵמאִּיר אֹומֵר‪ ,‬עַד ֶ‬
‫י ְהּודָ ה אֹומֵר‪ ,‬עַד ֶ‬
‫מֹורה ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון דהיינו חודש ניסן ‪:‬‬
‫ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם ֶ‬
‫בַ י ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם כִּׁ י נָתַ ן לָכֶּם אֶּ ת הַ מו ֶֹּרה לִּׁ ְצדָ קָ ה) ו ֶ‬
‫בבלי תענית ד' ע' א'‬
‫ירושלמי תענית ג' ע' ב'‬
‫גמ' א"ר יוחנן הלכה‬
‫גמרא‪ ,‬אין שואלין את הגשמים כו'‪ :‬סברוה בני הישיבה שאלה והזכרה חדא‬
‫כרבי יודה שאמר משום‬
‫מילתא היא‪ ,‬ושואל‪ ,‬בשיטת מאן תנא? ועונה אמר רבא‪ ,‬רבי יהושע היא‪ ,‬דאמר‪,‬‬
‫ר' יהודה בן בתירה‬
‫משעת הנחתו של לולב מתחילים להזכיר‪ ,‬ודוחה אמר ליה אביי אפילו תימא רבי‬
‫במוסף של שמיני עצרת‬
‫אליעזר היא‪ ,‬שאלה לחוד‪ ,‬והזכרה לחוד‪ ,‬ואיכא דאמרי‪ ,‬לימא המשנה רבי‬
‫מתחיל משיב הרוח‬
‫יהושע היא‪ ,‬דאמר משעת הנחתו של לולב מזכירים‪ ,‬אמר רבא‪ ,‬אפילו תימא רבי‬
‫ומוריד הגשם‪ .‬ר' אבון‬
‫אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד‪ :‬במשנה‪ ,‬רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה‬
‫אמר בשם ר' יוחנן‪,‬‬
‫במוסף ביום טוב אחרון כו'‪ :‬ושואל‪ ,‬ורמינהו‪ ,‬עד מתי שואלין את הגשמים רבי‬
‫טעמא דר' יודה כדי‬
‫יהודה אומר עד שיעבור הפסח‪ ,‬רבי מאיר אומר עד שיעבור ניסן‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר רב‬
‫שיצאו כל המועדות‬
‫חסדא לא קשיא‪ ,‬כאן לשאול תן טל ומטר כאן להזכיר מוריד הגשם מישאל‬
‫בהזכרת בטל‪ ,‬מפני‬
‫שאיל ואזיל עד גמר הפסח להזכיר ביום טוב הראשון פסיק‪ ,‬אמר עולא‪ ,‬הא דרב‬
‫שהטל סימן יפה לעולם‪.‬‬
‫חסדא קשיא בלתי מובן כחמץ לשנים וכעשן לעינים‪ ,‬ומה במקום בזמן שאינו‬
‫ושואל‪ ,‬מחלפה שיטתיה‬
‫שואל בחול המועד סוכות מזכיר‪ ,‬במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר? ועונה‪,‬‬
‫דר' יודה תמן הוא אמר‬
‫אלא אמר עולא‪ ,‬תרי תנאי מסבירים בדרך שונה אליבא דרבי יהודה‪ ,‬רב יוסף‬
‫העובר לפני התיבה‬
‫אמר מאי עד שיעבור הפסח‪ ,‬הכוונה עד שיעבור שליח צבור ראשון של שחרית‬
‫ביו"ט האחרון של חג‬
‫היורד ביום טוב ראשון של פסח‪ ,‬ושואל‪ ,‬אמר ליה אביי שאלה לבקש ותן טל‬
‫האחרון בעל המוסף‬
‫ומטר בנוסח התפילה של ביום טוב מי איכא? ועונה אמר ליה אין‪ ,‬שואל‬
‫מזכיר‪ ,‬והראשון של‬
‫מתורגמן על דעת עצמו‪ ,‬ושואל וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור?‬
‫שחרית אינו מזכיר‪,‬‬
‫ועונה אלא מחוורתא כדעולא‪ ,‬רבה אמר‪ ,‬מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן‬
‫והכא הוא אמר הכין עד‬
‫שחיטת קרבן הפסח ביד בניסן‪ ,‬וכתחילתו כן סופו‪ ,‬מה תחילתו במוסף של שמיני‬
‫שיעבור הפסח? ועונה‪.‬‬
‫עצרת מזכיר אף על פי שאינו שואל‪ ,‬אף סופו ביום טוב ראשון של פסח מזכיר‬
‫חדא אמר בשם גרמיה‬
‫אף על פי שאינו שואל‪ ,‬ושואל‪ ,‬אמר ליה אביי‪ ,‬בשלמא תחילתו מזכיר‪ ,‬הזכרה‬
‫לפי דעתו הוא‪ ,‬וחדא‬
‫נמי ריצוי הכנה של שאלה היא‪ ,‬אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא? ועונה‪ ,‬אלא‬
‫והשני אמר בשם רבי‬
‫מחוורתא כדעולא‪ ,‬אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫יודה בן בתירה‪ ,.‬אבל‬
‫אמר ליה רבי זירא לרבי אסי‪ ,‬ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן‪ ,‬בשלשה במרחשוון‬
‫מן מה דאמר ר' יוחנן‬
‫ברוך הוא‪ ,‬בתי‪ ,‬את שואלת דבר כגשם שפעמים‬
‫מתבקש ופעמים אינו מתבקש‪ ,‬אבל אני אהיה לך דבר‬
‫המתבקש לעולם שנאמר שם יד' (ו) ֶא ְהי ֶה ַכּטַל‬
‫ְליִּש ְָראֵל י ְִּׁפ ַרח כַ שו ַֹשנָה וְ יְַך ָש ָר ָשיו כַ לְ בָ נוֹן‪ :‬ועוד שאלה‬
‫כנסת ישראל שלא כהוגן‪ ,‬אמרה לפניו רבונו של עולם‬
‫שיר השירים ח' (ו) שִּי ֵמנִּי כַחֹותָ ם עַל ִּלבֶָך כַחֹותָ ם עַל‬
‫זְרֹועֶָך כִּׁ י עַ זָה כַ מָ וֶּת ַאהֲבָ ה קָ ָשה כִּׁ ְשאוֹל ִּׁקנְָאה ְר ָשפֶּ יהָ‬
‫ִּׁר ְשפֵ י אֵ ש ַשלְ הֶּ בֶּ ְתיָה‪ :‬אמר לה הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫בתי‪ ,‬את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו‬
‫נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר‪,‬‬
‫ישעיה מט' (טז) הֵן עַל ַכ ַפי ִּם חַק ֹתִּ יְך ח ֹו ֹמתַ יְִּׁך נֶּגְ ִּׁדי‬
‫תָ ִּׁמיד‪ :‬והכף גלויה תמיד‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫הלכה כר' יודה שאמר‬
‫משם ר' יודה בן בתירה‬
‫ואמר רבי אבון בשם‬
‫רבי יוחנן טעמא דר'‬
‫שיצאו‬
‫כדי‬
‫יודה‬
‫המועדות בטל‪ ,‬מפני‬
‫שהטל סימן יפה לעולם‪,‬‬
‫מזאת אנו מבינים הא‬
‫הדא אמרה קדמייתא‬
‫הראשון בשם גרמיה‬
‫אמר‪ ,‬ותינייתא והשני‬
‫אמר בשם ר' יודה בן‬
‫בתירא‪ ,‬ושואל‪ ,‬בעון‬
‫קומוי לרבי יוחנן או‬
‫אפשר נימר כאן להזכיר‬
‫משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם כאן לשאלה ותן‬
‫טל ומטר על פני‬
‫האדמה‪ ,‬ועונה אמר לון‪,‬‬
‫וזמן‬
‫הלכה מקום‬
‫שמזכירין זה הזמן‬
‫ששואלין‪ .‬ושואל אמר‬
‫רבי יוסה לרבי חנייה‬
‫אחוי דרב הושעיה‪ ,‬נהיר‬
‫התזכור את‪ ,‬כד כאשר‬
‫הוינן קיימין קומי‬
‫חנותיה דרב הושעיה‬
‫חביבך בן דודך עבר‬
‫רבי זעירה ושאלינן ליה‬
‫האם יש מקום לחלק בין‬
‫זמן הזכרת גבורות‬
‫גשמים לבין בקשת‬
‫גשמים ואמר‪ ,‬עוד אנא‬
‫היא צריכה לי עדיין אני‬
‫בספק‪ ,‬אחר כך עבר ר'‬
‫יסא ושאלנן ליה ואמר‬
‫גם הוא עוד אנא היא‬
‫צריכא לי‪ ,‬ובסופה את‬
‫מציית מלחיץ ליה ואמר‪,‬‬
‫לא שנייא‪ ,‬הלכה היא‬
‫מקום שמזכירין שם‬
‫שואלין‪ .‬ומספר‪ ,‬ר' חייה‬
‫בר אבא אתא מן צור‬
‫ואמר מן שמיה דר'‬
‫יוחנן‪ ,‬הלכה מקום‬
‫שמזכירין שואלין‪ .‬גם ר'‬
‫שואלין את הגשמים‪ ,‬רבן גמליאל אומר בשבעה בו‪ ,‬ואמר רבי אלעזר הלכה כרבן‬
‫גמליאל‪ ,‬ועונה אמר ליה מה השאלה גברא אגברא קא רמית? איבעית אימא לא‬
‫קשיא‪ ,‬כאן לשאול כאן להזכיר ושואל‪ ,‬והאמר רבי יוחנן במקום ובזמן ששואל תן‬
‫טל ומטר מזכיר מוריד הגשם? ועונה ההוא‪ ,‬להפסקה איתמר בחודש ניסן ‪ ,‬ושואל‬
‫והאמר רבי יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול‪ ,‬פסק מלשאול פוסק מלהזכיר?‬
‫ועונה אלא לא קשיא הא לן לתושבי בבל הא להו לבני ארץ ישראל‪ ,‬ושואל ‪,‬‬
‫מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא בשדות לדידהו להם נמי אית להו עולי‬
‫רגלים שעדיין הם בדרך לביתם? ועונה כי קאמר רבי יוחנן בזמן שאין בית‬
‫המקדש קיים‪ ,‬ומוסיף השתא דאתית להכי הא והא לדידהו בארץ ישראל ולא‬
‫קשיא‪ ,‬כאן בזמן שבית המקדש קיים מבקשים את הגשם בזמנים נפרדים כאן‬
‫בזמן שאין בית המקדש קיים מבקשים הכל ביחד‪ ,‬ומברר‪ ,‬ואנן בחוץ לארץ דאית‬
‫לן תרי יומי יום טוב שני של גלויות היכי עבדינן? ועונה אמר רב מתחיל‬
‫במוספין בשמיני עצרת ופוסק במנחה ערבית ושחרית‪ ,‬וחוזר במוספין של שמחת‬
‫תורה אמר להו שמואל פוקו צאו ואמרו ליה לאבא לרב‪ ,‬אחר שעשיתו לאותו‬
‫יום קודש‪ ,‬תעשהו חול? אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה של שמיני‬
‫עצרת ופוסק ערבית ושחרית של שמחת תורה וחוזר ומתחיל במוספין‪ ,‬רבא‬
‫אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק‪ ,‬וכן אמר רב ששת‪ ,‬כיון שהתחיל שוב אינו‬
‫פוסק ‪ ,‬ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב‪ ,‬מונה עשרים ואחד יום מראש‬
‫חודש תשרי כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים‪ ,‬ומתחיל‪,‬‬
‫וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק‪ ,‬והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק‪ :‬במשנה‬
‫רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק יורה בניסן? יורה במרחשון הוא? (דתנן)‬
‫[דתניא] יורה במרחשון ומלקוש בניסן‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬הכי אמר רבי יוחנן‪,‬‬
‫בימי יואל בן פתואל הנביא נתקיים מקרא זה‪ ,‬דכתיב ביה יואל א' (ד) י ֶתֶ ר ַה ָגזָם‬
‫ַארבֶּ ה ָאכַ ל הַ ָּילֶּק וְ יֶּתֶּ ר הַ ֶּּי ֶּלק ָאכַ ל הֶּ חָ ִּׁסיל‪ :‬אותה שנה יצא‬
‫ַָארבֶה וְ יֶּתֶּ ר הָ ְ‬
‫ָאכַל ה ְ‬
‫אדר ולא ירדו גשמים‪ ,‬ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן‪ ,‬אמר להם נביא‬
‫לישראל‪ ,‬צאו וזרעו‪ ,‬אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה‬
‫או יזרענו וימות? אמר להם אף על פי כן צאו וזרעו‪ ,‬נעשה להם נס‪ ,‬ונתגלה להם‬
‫מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים והיה להם למחיה‪ ,‬יצאו וזרעו‪ ,‬בימי שני‬
‫ושלישי ורביעי בניסן וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן‪ ,‬הקריבו עומר‬
‫מתבואה חדשה בששה עשר בניסן‪ ,‬נמצאת תבואה הגדילה בדרך כלל בששה‬
‫חדשים‪ ,‬גדילה באותה שנה באחד עשר יום‪ ,‬נמצא עומר הקרב מתבואה של‬
‫ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום‪ ,‬ועל אותו הדור הוא אומר‬
‫בתהילים קכו' (ה) הַּז ְֹרעִּים בְדִּ ְמעָה ב ְִּרנָה יִּקְצ ֹרּו‪( :‬ו) הָלֹוְך יֵלְֵך ּובָכ ֹה נֹשֵא ֶמשְֶך‬
‫ֹשא אֲ ֻׁלמֹתָ יו‪ :‬ושואל‪ ,‬מאי הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע?‬
‫ַהּז ַָרע בֹא ָיבֹא בְ ִּׁרנָה נ ֵ‬
‫ועונה אמר רבי יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן‬
‫התלם שנזרע בהליכתו וזהו "בא יבא ברנה" ושואל מאי "נשא אלמתיו" ועונה‬
‫אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא‪ ,‬קנה בעובי זרת הוציאה שיבולת‬
‫זרתיים‪ ,‬אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק‪ ,‬מאי דכתיב מלכים ב‪ .‬ח' (א) ֶּואֱלִּׁ י ָשע‬
‫גּורי‬
‫קּומי ּולְ כִּׁ י אַ ְתי \{אַ ְת\} ּובֵ יתֵ ְך וְ ִּׁ‬
‫ִּׁדבֶּ ר אֶּ ל הָ ִּׁא ָשה אֲ ֶּשר הֶּ ֱחיָה אֶּ ת בְ נָּה לֵאמֹר ִּׁ‬
‫שנִּים‪ :‬ושואל בהנך שבע‬
‫שבַע ָ‬
‫ָָארץ ֶ‬
‫גּורי כִּי ק ָָרא י ְהֹוָה ל ָָרעָב ְוגַם בָא אֶל ה ֶ‬
‫בַ אֲ ֶּשר תָ ִּׁ‬
‫שנים מאי אכול? ועונה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬שנה ראשונה אכלו מה‬
‫שבבתים‪ ,‬שנה שניה אכלו מה שבשדות‪ ,‬שנה שלישית אכלו בשר בהמה טהורה‪,‬‬
‫שנה רביעית בשר בהמה טמאה‪ ,‬שנה חמישית אכלו בשר שקצים ורמשים‪ ,‬שנה‬
‫ששית בשר בניהם ובנותיהם‪ ,‬שנה שביעית אכלו בשר זרועותיהם‪ ,‬לקיים מה‬
‫‪8‬‬
‫אחא דרש בבית מדרשא‬
‫באותו זמן ובאותו מקום‬
‫שמזכירים שואלים‪ ,‬וגם‬
‫ר' ירמיה דרש בכנישתא‬
‫דבולי של העשירים‬
‫בעלי הדעה הלכה מקום‬
‫שואלין‪,‬‬
‫שמזכירין‬
‫ושואל‪ ,‬והא תנינן‬
‫במרחשון‬
‫בשלושה‬
‫שואלין את הגשמים?‬
‫ועונה א"ר תנחום בר‬
‫חייה בשעת המקדש‬
‫בימי עולי הרגלים לבית‬
‫המקדש שאני‪ .‬תני א"ר‬
‫יודה‪ ,‬מבקשים גשמים‬
‫מתחילת מרחשוון' לפי‬
‫שבעולם הזה התבואה‬
‫עושה צומחת לששה‬
‫חדשים והאילן עושה‬
‫נותן פירות לי"ב חדש‪,‬‬
‫לבא‬
‫לעתיד‬
‫אבל‬
‫התבואה עושה לחדש‬
‫אחד‪ ,‬והאילן עושה לשני‬
‫חדשים‪ ,‬מה טעמא וזאת‬
‫נלמד מן האמור יחזקאל‬
‫מז' (יב) וְ עַ ל הַ נַחַ ל ַי ֲעלֶּה‬
‫ּומזֶּה כָל‬
‫עַ ל ְשפָ ת ֹו ִּׁמזֶּה ִּׁ‬
‫עֵ ץ מַ אֲ כָל ֹלא יִּׁבוֹל עָ לֵהּו‬
‫וְ ֹלא ִּׁי ֹתם ִּׁפ ְרי ֹו ָלחֳּדָ שָיו‬
‫י ְ ַבכֵר כִּׁ י מֵ ימָ יו ִּׁמן‬
‫הַ ִּׁמ ְקדָ ש הֵ מָ ה יו ְֹצ ִּׁאים‬
‫ִּׁפ ְרי ֹו‬
‫וְהָ יָו \{וְהָ יָה\}‬
‫לְ מַ אֲ כָל וְ עָ לֵהּו לִּׁ ְתרּופָ ה‪.:‬‬
‫ר' יוסי אומר‪ ,‬לפי‬
‫שבעולם הזה התבואה‬
‫עושה לששה חדשים‬
‫והאילן עושה לשנים‬
‫עשר חדש‪ ,‬אבל לעתיד‬
‫לבא התבואה עושה‬
‫לט"ו יום והאילן עושה‬
‫לחדש אחד‪ ,‬שכן מצאנו‬
‫שעשת צמחה התבואה‬
‫הנביא‬
‫יואל‬
‫בימי‬
‫לחמשה עשר יום וקרב‬
‫העומר ממנה‪ ,‬מה טעמא‬
‫ונלמד מן יואל ב' (כג)‬
‫שמְחּו‬
‫ּו ְבנֵי צִּּיֹון גִּילּו ְו ִּ‬
‫שנאמר ישעיה ט' (יט) ַוּיִּׁגְ זֹר עַ ל י ִָּׁמין וְ ָרעֵ ב ַוּיֹאכַ ל עַ ל ְשמֹאל וְֹלא ָשבֵ עּו אִּיש ְבשַר‬
‫זְר ֹעֹו י ֹאכֵלּו‪ :‬ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב הושע יא' (ט) ֹלא אֶּ ע ֱֶּשה‬
‫חֲרוֹן אַ ִּׁפי ֹלא אָ שּוב לְ ַשחֵ ת אֶּ פְ ָריִּׁם כִּׁ י אֵ ל ָאנֹכִּׁ י וְֹלא ִּׁאיש ְבק ְִּרבְָך קָדֹוש וְֹלא ָאבֹוא‬
‫ְבעִּיר‪ :‬ושואל משום ד"בקרבך קדוש לא אבוא בעיר"? ועונה‪ ,‬אמר ליה הכי אמר‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא‬
‫לירושלים של מטה‪ ,‬ושואל ומי איכא ירושלים למעלה? ועונה אין דכתיב‬
‫ש ֻׁח ְב ָרה לָּה יַחְדָ ו‪ :‬ואמר ליה רב נחמן‬
‫תהילים קכב' (ג) י ְרּושָלַ ִּם ַהבְנּוי ָה ְכעִּיר ֶ‬
‫לרבי יצחק‪ ,‬מאי דכתיב ירמיה י' (ח) ּובְַאחַת י ִּ ְבעֲרּו ְוי ִּ ְכסָלּו מּוסַר ֲה ָבלִּים עֵץ הּוא‪:‬‬
‫אמר ליה‪ ,‬הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם‪ ,‬ושואל מאי‬
‫היא? ועונה עבודה זרה‪ ,‬ומסביר‪ ,‬מגזרה שווה כתיב הכא "מוסר הבלים עץ הוא"‬
‫וכתיב התם שם (טו) הֶ בֶ ל ֵהמָה ַמ ֲעשֵה תַ עְתֻׁ עִּים בְ עֵ ת ְפקֻׁ דָ תָ ם יֹאבֵ דּו‪ :‬ואמר ליה‬
‫רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב‪ ,‬שם ב' (יג) כִּי שְתַ י ִּם ָרעֹות ָעשָה ַעמִּי א ִֹּׁתי עָ זְבּו‬
‫ְמקוֹר מַ יִּׁם חַ ּיִּׁים ל ְַחצֹב לָהֶּ ם בֹארוֹת בֹארֹת נ ְִּׁשבָ ִּׁרים אֲ ֶּשר ֹלא יָכִּׁ לּו הַ מָ יִּׁם‪ :‬ושואל‬
‫תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו כל הכתוב בעשרים וארבעה ספרי‬
‫כתבי הקודש עזבו והפרו? ועונה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת שהיא‬
‫שקולה כשתים‪ ,‬ומאי ניהו? עבודה זרה‪ ,‬דכתיב "כי שתים רעות עשה עמי אתי‬
‫עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות‪ ,‬בארות‪ ,‬נשברים וכתיב בהו שם (י) כִּי‬
‫שלְחּו ְוהִּתְ בֹונְנּו מְא ֹד ְּוראּו הֵ ן הָ יְתָ ה כָ זֹאת‪( :‬יא)‬
‫ּוראּו ְוקֵדָ ר ִּ‬
‫ִּעבְרּו ִּאּי ֵי כִּתִּ ּי ִּים ְ‬
‫ַההֵימִּיר גֹוי אֱֹלהִּים ְו ֵהמָה ֹלא אֱֹלהִּים ְו ַעמִּי ֵהמִּיר כְבֹודֹו בְלֹוא יֹועִּיל‪ :‬תנא‪ ,‬כותיים‬
‫עובדים לאש‪ ,‬וקדריים עובדין למים‪ ,‬ואף על פי שגם אלה וגם אלה הם שיודעים‬
‫שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם "ועמי המיר כבודו בלוא יועיל" ואמר‬
‫ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב שמואל א‪.‬ח' (א) ַויְהִּי ַכ ֲאשֶר זָקֵן שְמּואֵל‬
‫ַוּי ֶָּשם אֶּ ת בָ נָיו ש ְֹפ ִּׁטים לְ י ְִּׁש ָראֵ ל‪ :‬ושואל ומי סיב הזדקן שמואל כולי האי? והא בר‬
‫חמישים ושתים שנים הוה כשמת? דאמר מר מוות בחמישים ושתים שנה‪ ,‬זהו‬
‫מיתתו של שמואל הרמתי‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬זיקנה קפצה‬
‫עליו‪ ,‬דכתיב שם טו' (יא) נִּ ַחמְתִּ י כִּי ִּה ְמ ַלכְתִּ י אֶת שָאּול לְ מֶּ לְֶּך כִּׁ י ָשב מֵ ַאח ֲַרי וְאֶּ ת‬
‫ְדבָ ַרי ֹלא הֵ ִּׁקים ַוּיִּׁחַ ר לִּׁ ְשמּואֵ ל ַו ִּּׁיזְעַ ק אֶּ ל ְי ֹהוָה כָל הַ ָל ְילָה‪ :‬אמר לפניו‪ ,‬רבונו של‬
‫עולם‪ ,‬שקלתני בשווה כמשה ואהרן‪ ,‬דכתיב תהילים צט' (ו) מֹשֶה וְַאהֲר ֹן בְכ ֹ ֲהנָיו‬
‫ּושְמּואֵל בְק ְֹראֵי שְמֹו ק ִֹּׁראים אֶּ ל ְי ֹהוָה וְהּוא ַי ֲענֵם‪ :‬ביקש שמואל הנביא מה משה‬
‫ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם‪ ,‬אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי‪ ,‬אמר לו‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬היכי אעביד? לימות להמית את שאול‪ ,‬לא קא שביק שמואל‪,‬‬
‫לימות שמואל‪ ,‬אדזוטר שקטן הוא ממנו מרנני אבתריה‪ ,‬לא לימות שאול ולא‬
‫לימות שמואל‪ ,‬כבר הגיעה שעתה של מלכות דוד‪ ,‬ואין מלכות נוגעת בחברתה‪,‬‬
‫אפילו כמלא נימא‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אקפיץ עליו על שמואל זקנה‪ ,‬היינו‬
‫דכתיב שמואל א‪ .‬כב' (ו) ַוּי ְִּׁשמַ ע ָשאּול כִּׁ י נו ַֹדע דָ וִּׁד וַאֲ נ ִָּׁשים אֲ ֶּשר ִּׁאת ֹו ְושָאּול‬
‫יֹושֵב ַב ִּג ְבעָה תַ חַת ָה ֵאשֶל ב ָָרמָה ַו ֲחנִּׁית ֹו בְ יָד ֹו וְ כָ ל עֲבָ דָ יו נִּׁצָ בִּׁ ים עָ לָיו‪ :‬ומסביר וכי‬
‫מה ענין גבעה אצל רמה‪ ,‬אלא לומר לך‪ ,‬מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים‬
‫ומחצה‪ ,‬תפלתו של שמואל הרמתי‪ ,‬ושואל‪ ,‬ומי מידחי חיי גברא‪ ,‬מקמי חיי‬
‫גברא אחר? ועונה‪ ,‬אין‪ ,‬דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי (יוחנן) [יונתן]‬
‫ּומ ְשפָ טֶּ יָך אוֹר‬
‫מאי דכתיב הושע ו' (ה) עַל כֵן ָח ַצבְתִּ י ַבנְבִּיאִּים ה ֲַרגְתִּ ים ְב ִּאמ ְֵרי פִּי ִּׁ‬
‫יֵצֵ א‪ :‬במעשיהם לא נאמר‪ ,‬אלא "באמרי פי" אלמא מכאן מידחי גברא מקמי‬
‫גברא‪ ,‬ומספר‪ ,‬רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא‪ ,‬אמר ליה רב נחמן לרבי‬
‫יצחק לימא מר מילתא דבר תורה‪ ,‬אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬אין מסיחין‬
‫בסעודה שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה‪ ,‬בתר דסעוד אמר ליה‪ ,‬הכי אמר‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬יעקב אבינו לא מת‪ ,‬אמר ליה וכי בכדי סתם ככה ספדו ספדנייא‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫בַיהֹוָה אֱֹלהֵיכֶם כִּי נָתַ ן‬
‫ַמֹורה ִּלצְדָ קָה‬
‫ָלכֶם אֶת ה ֶ‬
‫מֹורה‬
‫ֶ‬
‫ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם‬
‫ו ֶ‬
‫ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון‪ :‬באחד‬
‫(כד) ּומָ לְ אּו‬
‫בניסן‬
‫הַ ג ֳָרנוֹת בָ ר וְהֵ ִּׁשיקּו‬
‫הַ יְקָ בִּׁ ים ִּׁתירוֹש וְ י ְִּׁצהָ ר‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬מה מקיים ר'‬
‫יוסה טעמא דר' יודה‬
‫"לחדשיו יבכר? ועונה‪.‬‬
‫בכל חדש וחדש יהא‬
‫האילן מבכר ומוצא‬
‫פירות חדשים‪:‬‬
‫וחנטו חנטייא‪ ,‬וקברו קברייא? אמר ליה מקרא אני דורש‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ירמיה ל' (י)‬
‫ירא ַעבְדִּ י יַעֲק ֹב נְאֻׁם י ְהֹוָה וְַאל תֵ חַת יִּש ְָראֵל כִּי ִּהנְנִּי מֹושִּיעֲָך מ ֵָרחֹוק‬
‫ְואַתָ ה ַאל תִּ ָ‬
‫ש ְבי ָם וְ ָשב ַי ֲעקֹב וְ ָשקַ ט וְ ַשאֲ נַן וְ אֵ ין מַ ח ֲִּׁריד‪ :‬מקיש הוא יעקב‬
‫ְואֶת ז ְַרעֲָך ֵמא ֶֶרץ ִּ‬
‫אבינו לזרעו‪ ,‬מה זרעו בחיים אף הוא בחיים‪ ,‬אמר רבי יצחק‪ ,‬כל האומר "רחב"‬
‫רחב‪ ,‬מיד נקרי "ועולים בו הרהורים רעים" אמר ליה רב נחמן אנא אמינא ולא‬
‫איכפת לי‪ ,‬אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה (ובמזכיר את שמה)‪ ,‬כי הוו‬
‫מיפטרי מהדדי נפרדו רב נחמן ורבי יצחק אמר ליה ליברכן מר‪ ,‬אמר ליה‪,‬‬
‫אמשול לך משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף‬
‫וצמא‪ ,‬ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו‪ ,‬אכל‬
‫מפירותיו‪ ,‬ושתה ממימיו‪ ,‬וישב בצילו‪ ,‬וכשביקש לילך אמר "אילן" "אילן" במה‬
‫אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין‪ ,‬הרי כבר עכשיו פירותיך מתוקין‪,‬‬
‫שיהא צילך נאה הרי מעכשיו צילך נאה‪ ,‬שתהא אמת המים עוברת תחתיך‪ ,‬הרי‬
‫זה מתקיים אמת המים עוברת תחתיך‪ ,‬אלא‪ ,‬יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך‬
‫יהיו כמותך‪ ,‬אף אתה רבי יצחק‪ ,‬במה אברכך אם בתורה הרי יש בך תורה‪ ,‬אם‬
‫בעושר‪ ,‬הרי יש לך עושר‪ ,‬אם בבנים הרי יש לך בנים‪ ,‬אלא יהי רצון שיהו‬
‫צאצאי מעיך כמותך‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬גשם ראשון נקרא יורה‪ ,‬שמורה את הבריות‬
‫להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן לקראת החורף ‪ ,‬דבר‬
‫אחר נקרא יורה שמרווה את הארץ ומשקה עד תהום‪ ,‬שנאמר‪ ,‬תהילים סה' (יא)‬
‫תְ ָלמֶי ָה ַרּוֵה נַחֵת גְדּודֶ ָה ב ְִּרבִּיבִּים תְ מֹגְגֶנָה ִּצ ְמחָּה תְ ב ֵָרְך‪ :‬דבר אחר נקרא יורה‪,‬‬
‫שיורד בנחת ואינו יורד בזעף‪ ,‬ושואל ואולי או אינו יורה אלא שמשיר את‬
‫הפירות‪ ,‬ומשטיף את הזרעים‪ ,‬ומשטיף את האילנות‪ ,‬ועונה תלמוד לומר‬
‫"מלקוש" מה מלקוש לברכה‪ ,‬אף יורה לברכה‪ ,‬ושואל ומברר או אינו נקרא‬
‫מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין הצלצל?‬
‫ועונה תלמוד לומר "יורה" מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה‪ ,‬ושואל ויורה‬
‫שמְחּו בַיה ֹ ָוה‬
‫גופיה לברכה מנלן? ועונה‪ ,‬דכתיב יואל ב' (כג) ּו ְבנֵי צִּּיֹון גִּילּו ְו ִּ‬
‫מֹורה ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון‪:‬‬
‫ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם ֶ‬
‫ַמֹורה ִּלצְדָ קָה ו ֶ‬
‫אֱֹלהֵיכֶם כִּי נָתַ ן ָלכֶם אֶת ה ֶ‬
‫תנו רבנן‪ ,‬יורה זמנו במרחשון‪ ,‬ומלקוש בניסן‪ ,‬ומברר אתה אומר יורה במרחשון‬
‫ומלקוש בניסן‪ ,‬או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר? ועונה תלמוד לומר‬
‫ירשָך‬
‫ַאר ְצכֶּם ְבעִּתֹו יו ֶֹּרה ּו ַמלְקֹוש וְָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך וְ ִּׁת ְ‬
‫דברים יא' (יד) וְ נָתַ ִּׁתי ְמטַ ר ְ‬
‫וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך‪ :‬אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל‪" ,‬מלקוש" דבר שמל קשיותיהן‬
‫של ישראל ומחזירם בתשובה‪ ,‬דבי רבי ישמעאל תנא‪ ,‬דבר שממלא תבואה‬
‫בקשיה‪ ,‬במתניתא תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬יורה‬
‫במרחשון ומלקוש בניסן‪ ,‬אתה אומר יורה במרחשון או אינו אלא בחדש כסליו?‬
‫יֹורה ּו ַמלְקֹוש וְ ָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך‬
‫ַאר ְצכֶּם ְבעִּתֹו ֶ‬
‫תלמוד לומר דברים יא' (יד) וְ נָתַ ִּׁתי ְמטַ ר ְ‬
‫ירשָך וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך‪ :‬מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו‪( ,‬וההסבר כיון שיצא ניסן וירדו‬
‫וְ ִּׁת ְ‬
‫גשמים אינו סימן ברכה)‪ ,‬תניא אידך יורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי רבי‬
‫מאיר‪ ,‬וחכמים אומרים יורה בכסליו‪ ,‬ומברר מאן חכמים? ועונה‪ ,‬אמר רב חסדא‪,‬‬
‫רבי יוסי היא‪ ,‬דתניא‪ ,‬איזו היא רביעה עונת גשמים ראשונה הבכירה‪ ,‬בשלשה‬
‫במרחשון ואם בינונית בשבעה בו‪ ,‬אפילה מאוחרת בשבעה עשר בו‪ ,‬דברי רבי‬
‫מאיר‪ ,‬רבי יהודה אומר מקדימה בשבעה‪ ,‬בזמנה ובשבעה עשר ומאוחרת‬
‫ובעשרים ושלשה‪ ,‬רבי יוסי אומר בכירה בשבעה עשר בינונית ובעשרים ושלשה‬
‫מאחרת ובראש חדש כסליו‪ ,‬וכן היה רבי יוסי אומר‪ ,‬אין היחידים מתענין על‬
‫עצירת גשמים עד שיגיע ראש חדש כסליו‪ ,‬אמר רב חסדא‪ ,‬הלכה כרבי יוסי‪,‬‬
‫אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא‪ ,‬בשלשה במרחשון שואלין ומבקשים‬
‫בתפילת העמידה את הגשמים‪ ,‬רבן גמליאל אומר בשבעה בו‪ ,‬אמר רב חסדא‬
‫‪11‬‬
‫הלכה כרבן גמליאל‪ ,‬ומברר‪ ,‬כמאן אזלא הא דתניא רבי שמעון בן גמליאל אומר‬
‫גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה‪ ,‬אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה‬
‫ושלישית‪ ,‬ועונה כמאן כרבי יוסי‪ ,‬אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי ושואל‪,‬‬
‫בשלמא רביעה ראשונה חשוב לנו התאריך בשביל לשאול ותן טל ומטר‪,‬‬
‫שלישית חשוב לנו התאריך להתענות‪ ,‬אבל שניה למאי? ועונה‪ ,‬אמר רבי זירא‬
‫לנדרים‪ ,‬דתנן הנודר עד הגשמים או משירדו גשמים צריך לקיים נדרו עד שתרד‬
‫רביעה שניה‪ ,‬רב זביד אמר התאריך חשוב לזיתים‪ ,‬דתנן מאימתי כל אדם לא רק‬
‫עניים מותרין בשאריות מן בלקט בשכחה ובפאה‪ ,‬משילכו מן השדה אפילו‬
‫הנמושות והחלשים בפרט ובעוללות משילכו עניים‪ ,‬בכרם ויבואו בזיתים משתרד‬
‫רביעה שניה‪ ,‬ועכשיו מברר מאי נמושות? ועונה אמר רבי יוחנן סבי דאזלי‬
‫אתיגרא זקנים על משענתם ריש לקיש אמר לקוטי חוזר בתר לקוטי‪ ,‬רב פפא‬
‫אמר התאריך קובע למה שקבע יהושע בן נון בעת חלוקת ארץ ישראל‬
‫לשבטים‪,‬שמותר עדיין כדי להלך בשבילי הרשות‪ ,‬דאמר מר‪ ,‬מהלכין כל אדם‬
‫בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה‪ ,‬רב נחמן בר יצחק אמר התאריך קובע‬
‫לבער פירות שביעית‪ ,‬דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית? עד‬
‫שתרד רביעה שניה‪ ,‬ושואל‪ ,‬והגבלת זמן זו מאי טעמא ?ועונה‪ ,‬דכתיב ויקרא‬
‫ָארץ לָכֶּם לְ ָאכְ לָה לְ ָך ּולְ עַ בְ ְדָך וְ לַאֲ מָ תֶּ ָך וְ לִּׁ ְשכִּׁ ְירָך ּולְ תו ָֹשבְ ָך‬
‫כה' (ו) וְהָ יְתָ ה ַש בַ ת הָ ֶּ‬
‫ְַארצֶָך ִּׁת ְהיֶּה כָ ל ְתבּוָאתָ ּה ֶּל ֱאכֹל‪ :‬כל זמן‬
‫הַ ג ִָּׁרים עִּׁ מָ ְך‪( :‬ז) ְו ִּל ְב ֶהמְתְָך ְו ַל ַחּי ָה ֲאשֶר ב ְ‬
‫שחיה אוכלת בשדה‪ ,‬האכל אתה לבהמתך בבית‪ ,‬כלה נגמר לחיה מן השדה‪ ,‬כלה‬
‫גמור אתה לבהמתך מן הבית‪ .,‬אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה? דבר שרובע‬
‫את הקרקע‪ ,‬כדרב יהודה‪ ,‬דאמר רב יהודה מיטרא בעלה דארעא הוא‪ ,‬שנאמר‬
‫שמָה ֹלא י ָשּוב כִּי אִּם ה ְִּרוָה‬
‫ש ַמי ִּם ְו ָ‬
‫שלֶג מִּן ַה ָ‬
‫ישעיה נה' (י) כִּי ַכ ֲאשֶר י ֵֵרד ַה ֶגשֶם ְו ַה ֶ‬
‫ָָארץ וְהֹולִּידָ ּה ְו ִּה ְצמִּיחָּה וְ נָתַ ן ז ֶַּרע ַלז ֵֹרעַ וְ לֶּחֶּ ם ָל ֹאכֵל‪ :‬ואמר רבי אבהו רביעה‬
‫אֶת ה ֶ‬
‫ראשונה כמות מים כדי שתרד בקרקע טפח‪ ,‬שנייה בוץ נוזלי כדי לגוף בה פי‬
‫חבית‪ ,‬אמר רב חסדא גשמים שירדו והאדמה רוויה כדי לגוף בהן פי חבית אין‬
‫בהן משום "ועצר את השמים"‪ ,‬ואמר רב חסדא‪ ,‬גשמים שירדו מוקדם קודם‬
‫שאמר בקריאת שמע "ועצר" אין בהן משום ועצר‪ ,‬אמר אביי לא אמרן אלא‬
‫קודם ועצר דאורתא קריאת שמע של לילה אבל קודם ועצר דצפרא של בוקר‬
‫יש בהן משום ועצר‪ ,‬גשמים צריכים לרדת ביום‪ .‬דאמר רב יהודה בר יצחק הני‬
‫ענני דצפרא ענני בוקר לית בהו מששא‪ ,‬דכתיב הושע י' (ד) מָה ֶא ֱעשֶה לְָך‬
‫ֶאפ ְַרי ִּם מָה ֶא ֱעשֶה לְָך י ְהּודָ ה ְו ַחסְדְ כֶם ַכ ֲענַן בֹקֶר וְ כַ טַ ל מַ ְשכִּׁ ים ֹהלְֵך‪ :‬ושואל‪ ,‬אמר‬
‫ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי‪ ,‬בבוקר במפתח בבי בפתיחת הדלת יש‬
‫מיטרא‪ ,‬בר חמרא מוך שקך וגני ולך לישון רגוע? ועונה‪ ,,‬לא קשיא הא כאשר‬
‫השמים דקטיר בעיבא קשורים בעננים כבדים הא דקטיר בענני בעב קל אמר‬
‫רב יהודה‪ ,‬טבא לשתא‪ ,‬הפסקה דטבת ארמלתא בלא בעל ‪ ,‬איכא דאמרי משום‬
‫דלא ביירי תרביצי שלא יהיה בוץ להולכי דרכים ואיכא דאמרי דלא שקיל שלא‬
‫יבא שודפנא‪ ,‬ושואל‪ ,‬איני והאמר רב חסדא‪ ,‬טבא לשתא דטבת מנוולתא מלאה‬
‫בוץ ורפש ‪ ,‬ועונה לא קשיא הא דאתא מיטרא מעיקרא‪ ,‬הא דלא אתא מיטרא‬
‫מעיקרא‪ .‬ואמר רב חסדא גשמים שירדו על מקצת מדינה‪ ,‬ועל מקצת מדינה לא‬
‫ירדו אין בהן משום קללת ועצר‪ ,‬ושואל‪ ,‬איני‪ ,‬והכתיב עמוס ד' (ז) ְוגַם ָאנֹכִּי‬
‫ָמנַעְתִּ י ִּמכֶם אֶת ַה ֶגשֶם בְעֹוד שְלשָה חֳּדָ שִּים ַל ָקצִּיר ְו ִּה ְמט ְַרתִּ י עַל עִּיר ֶאחָת ְועַל עִּיר‬
‫ַאחַת ֹלא ַא ְמטִּיר ֶח ְלקָה ַאחַת תִּ ָמטֵר וְחֶּ לְ קָ ה אֲ ֶּשר ֹלא תַ ְמ ִּׁטיר עָ לֶּיהָ ִּׁתיבָ ש‪ :‬ואמר רב‬
‫יהודה אמר רב שתיהן לקללה‪ ,‬ועונה לא קשיא הא דאתא טובא שיטפון הא‬
‫דאתא כדמבעי ליה כנצרך למקום‪ ,‬אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב "תמטר" תהא‬
‫מקום מטר‪ ,‬שמע מינה‪ ,‬אמר רבי אבהו‪ ,‬מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן‬
‫‪11‬‬
‫לקראת כלה מים עליונים טיפה מול טיפה‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי מברך? ועונה‪ ,‬אמר רב‬
‫יהודה אמר רב‪ ,‬אומר‪ ,‬מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת‬
‫ִּירה ַכּי ָם‪ּ .‬ולְ ש ֹונֵנּו ִּׁרנָה כַ הֲמוֹן גַ לָיו‪.‬‬
‫לנו‪ ,‬ורבי יוחנן מסיים בה הכי‪ ,‬אִּלּו פִּינּו ָמלֵא ש ָ‬
‫וְ ִּׁש ְפתוֹתֵ ינּו ֶּשבַ ח כְ מֶּ ְרחֲבֵ י ָר ִּׁקיעַ ‪ .‬וְ עֵ ינֵינּו ְמ ִּׁאירוֹת כַ ֶּשמֶּ ש וְ כַ ּי ֵָרחַ ‪ .‬וְ יָדֵ ינּו ְפרּושוֹת‬
‫יקים לְ הוֹדוֹת לְ ָך ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ ינּו‬
‫כְ נ ְִּׁש ֵרי ָשמָ יִּׁם‪ .‬וְ ַרגְ לֵינּו קַ לוֹת כָ אַ ּיָלוֹת‪ .‬אֵ ין אֲ נ ְַחנּו מַ ְס ִּׁפ ִּׁ‬
‫וֵאֹלהֵ י אֲ בוֹתֵ ינּו‪ּ .‬ולְ בָ ֵרְך אֶּ ת ְשמֶּ ָך עַ ל ַאחַ ת מֵ אֶּ לֶּף ַאלְ פֵ י אֲ ל ִָּׁפים וְ ִּׁרבֵ י ְרבָ בוֹת‬
‫ְפעָ ִּׁמים‪ .‬הַ טוֹבוֹת ֶּשעָ ִּׁשיתָ עִּׁ ם אֲ בוֹתֵ ינּו וְ עִּׁ מָ נּו‪ :‬עַד ֵהנָה ֲעזָרּונּו ַר ֲחמֶיָך‪ .‬וְֹלא ֲעזָבּונּו‬
‫חֲסָ דֶּ יָך וְ ַאל ִּׁתטְ ֵשנּו ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ ינּו ָלנֶּצַ ח‪ :‬ברוך רוב ההודאות‪ ,‬ושואל‪ ,‬רוב ההודאות‬
‫ולא כל ההודאות? ועונה‪ ,‬אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הלכך‬
‫נימרינהו יסיים לתרוייהו‪ ,‬אל ההודאות ורוב ההודאות‪ ,‬אמר רבי אבהו‪ ,‬גדול יום‬
‫הגשמים מתחיית המתים‪ ,‬דאילו תחיית המתים מובטח לצדיקים‪ ,‬ואילו גשמים‬
‫ניתן בין לצדיקים בין לרשעים‪ ,‬ופליגא דרב יוסף‪ ,‬דאמר רב יוסף‪ ,‬מתוך שהיא‬
‫שקולה כתחיית המתים‪ ,‬קבעוה חכמים בתפילה בברכה של בתחיית המתים‪,‬‬
‫אמר רב יהודה‪ ,‬גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה‪ ,‬שנאמר דברים לב' (ב)‬
‫יַעֲר ֹף ַכ ָמטָר ִּל ְקחִּי ִּׁתזַל כַ טַ ל ִּׁא ְמ ָר ִּׁתי כִּׁ ְשעִּׁ ִּׁירם ֲעלֵי דֶּ ֶּשא וְכִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ֲעלֵי עֵ ֶּשב‪ :‬ואין‬
‫לקח אלא תורה‪ ,‬שנאמר משלי ד' (ב) כִּי ֶלקַח טֹוב נָתַ תִּ י ָלכֶם תֹו ָרתִּ י ַאל תַ עֲז ֹבּו‪:‬‬
‫רבא אמר גדול יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר "יערף כמטר לקחי" בדרך‬
‫כלל מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול‪ ,‬הלקח במטר‪ ,‬ושואל‪ ,‬רבא רמי‬
‫כתיב "יערף כמטר לקחי" וכתיב "תזל כטל אמרתי" ועונה‪ ,‬אם תלמיד חכם הגון‬
‫הוא‪ ,‬כטל אמרתו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬עורפהו כמטר‪ ,‬תניא‪ ,‬היה רבי בנאה אומר‪ ,‬כל‬
‫העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים‪ ,‬שנאמר שם ג' (יח) עֵץ ַחּי ִּים‬
‫הִּיא ַל ַמ ֲחזִּיקִּים בָּה וְ ת ְֹמכֶּיהָ ְמאֻׁ ָשר‪ :‬ואומר (ח) ִּרפְאּות תְ הִּי ְלש ֶָר ָֹך ו ְִּׁשקּוי‬
‫לְ עַ ְצמוֹתֶּ יָך‪ :‬ואומר שם ח' (לה) כִּי מ ֹ ְצאִּי ָמ ָצאי \{ ָמצָא\} ַחּי ִּים ַוּיָפֶּ ק ָרצוֹן מֵ ְי ֹהוָה‪:‬‬
‫וכל העוסק בתורה שלא לשמה‪ ,‬נעשית לו סם המוות שנאמר "יערף כמטר לקחי"‬
‫ואין עריפה אלא הריגה‪ ,‬שנאמר דברים כא' (ד) וְהו ִֹּׁרדּו ז ְִּׁקנֵי הָ עִּׁ יר הַ ִּׁהוא אֶּ ת‬
‫אֲשר ֹלא יֵעָ בֵ ד ב ֹו וְֹלא ִּׁי ָז ֵרעַ ְוע ְָרפּו שָם אֶת ָה ֶעגְלָה ַבנָחַל‪:‬‬
‫הָ עֶּ גְ לָה אֶּ ל נַחַ ל אֵ יתָ ן ֶּ‬
‫ומספר‪ ,‬אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא‪ ,‬ליתי מר ליתני פלפולו תורה אמר ליה‪,‬‬
‫חלש לבאי ולא יכילנא אין לי כוח‪ ,‬אמר לו אם כן‪ ,‬לימא מר מילתא דאגדתא‪,‬‬
‫אמר ליה‪ ,‬הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬מאי דכתיב שם כ' (יט) כִּׁ י תָ צּור אֶּ ל עִּׁ יר י ִָּׁמים‬
‫ַרבִּׁ ים לְ הִּׁ לָחֵ ם עָ לֶּיהָ לְ תָ פְ ָשּה ֹלא תַ ְש ִּׁחית אֶּ ת עֵ צָ ּה לִּׁ ְנדֹחַ עָ לָיו גַ ְרזֶּן כִּׁ י ִּׁממֶּ נּו תֹאכֵל‬
‫וְ אֹת ֹו ֹלא ִּׁתכְ רֹת כִּי הָָאדָ ם עֵץ ַהשָדֶ ה ָלבֹא ִּׁמפָ נֶּיָך בַ מָ צוֹר‪ :‬ושואל‪ ,‬וכי אדם עץ שדה‬
‫הוא? אלא משום דכתיב "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת" וכתיב שם (כ) ַרק עֵ ץ‬
‫שחִּית ְוכ ָָרתָ ּובָ נִּׁיתָ מָ צוֹר עַ ל הָ עִּׁ יר אֲ ֶּשר‬
‫אֲ ֶּשר תֵ ַדע כִּׁ י ֹלא עֵ ץ מַ אֲ כָ ל הּוא א ֹתֹו תַ ְ‬
‫ִּׁהוא ע ָֹשה עִּׁ ְמָך ִּׁמלְ חָ מָ ה עַ ד ִּׁר ְדתָ ּה‪ :‬הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא‪ ,‬ממנו‬
‫תאכל ואותו לא תכרת‪ ,‬ואם לאו "אותו תשחית וכרת"‪ ,‬אמר רבי חמא (אמר‬
‫רבי) [ברבי] חנינא‪ ,‬מאי דכתיב משלי כז' (יז) ב ְַרזֶל ְבב ְַרזֶל יָחַד וְ ִּׁאיש יַחַ ד ְפנֵי‬
‫ֵרעֵ הּו‪ :‬לומר לך‪ ,‬מה ברזל זה‪ ,‬אחד מחדד את חבירו‪ ,‬אף שני תלמידי חכמים‬
‫מחדדין זה את זה בהלכה‪ ,‬אמר רבה בר בר חנה‪ ,‬למה נמשלו דברי תורה כאש‪,‬‬
‫שנאמר ירמיה כג' (כט) הֲלֹוא כ ֹה דְ ב ִָּרי ָכאֵש נְאֻׁם י ְהֹוָה ּוכְ פַ ִּׁטיש ְיפֹצֵ ץ סָ לַע‪ :‬לומר‬
‫לך‪ ,‬מה אש אינו דולק יחידי בלי גפרור ועצים נוספים‪ ,‬אף דברי תורה אין‬
‫מתקיימין ביחידי‪ ,‬והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא‪ ,‬מאי דכתיב שם נ' (לו) ח ֶֶרב‬
‫אֶל ַהבַדִּ ים וְנָֹאלּו חֶּ ֶּרב אֶּ ל גִּׁ בו ֶֹּריהָ וָחָ תּו‪ :‬חרב על "שונאיהן" של תלמידי חכמים‬
‫שעוסקין בד בבד בודדים בתורה‪ ,‬ולא עוד אלא שהתוצאה היא שמטפשין‬
‫שנאמר "ונאלו" ולא עוד‪ ,‬אלא שחוטאין גזרה שווה כתיב הכא "ונאלו" וכתיב‬
‫משה בִּׁ י אֲ ֹדנִּׁי ַאל נָא תָ ֵשת עָ לֵינּו חַ טָ את‬
‫התם במדבר יב' (יא) ַוּיֹאמֶּ ר ַא ֲהרֹן אֶּ ל ֶּ‬
‫‪12‬‬
‫ֲאשֶר נֹוַאלְנּו ַו ֲאשֶר ָחטָאנּו‪ :‬ואיבעית אימא מהכא ישעיה יט' (יג) נֹואֲלּו ש ֵָרי צֹעַן‬
‫נ ְִּׁשאּו ָש ֵרי נֹף הִּתְ עּו אֶת ִּמצ ְַרי ִּם ִּׁפנַת ְשבָ טֶּ יהָ ‪ :‬אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו‬
‫דברי תורה כעץ‪ ,‬שנאמר משלי ג' (יח) עֵץ ַחּי ִּים הִּיא ַל ַמ ֲחזִּיקִּים בָּה וְ ת ְֹמכֶּיהָ‬
‫ְמאֻׁ ָשר‪ :‬לומר לך‪ ,‬מה עץ קטן מדליק את הגדול‪ ,‬אף תלמידי חכמים קטנים‬
‫צעירים מחדדים את הגדולים‪ ,‬והיינו דאמר רבי חנינא‪ ,‬הרבה למדתי מרבותי‪,‬‬
‫ומחבירי יותר מרבותי‪ ,‬ומתלמידי יותר מכולן‪ ,‬ושואל‪ ,‬רבי חנינא בר פפא רמי‪,‬‬
‫כתיב ישעיה כא' (יד) ִּלק ְַראת ָצמֵא הֵתָ יּו ָמי ִּם י ְֹשבֵ י אֶּ ֶּרץ תֵ ימָ א בְ לַחְ מ ֹו ִּׁק ְדמּו נֹדֵ ד‪:‬‬
‫וכתיב שם נה' (א) הֹוי כָל ָצמֵא לְכּו ַל ַמי ִּם וַאֲ ֶּשר אֵ ין ל ֹו כָסֶּ ף לְ כּו ִּׁשבְ רּו ֶּו ֱאכֹלּו‬
‫ּולְ כּו ִּׁשבְ רּו בְ לוֹא כֶּסֶּ ף ּובְ לוֹא ְמ ִּׁחיר ַייִּׁן וְ חָ לָב‪ :‬ועונה‪ ,‬אם תלמיד הגון הוא "לקראת‬
‫צמא התיו מים" ואי לא "הוי כל צמא לכו למים" יחפש לעצמו‪ ,‬ועוד שואל רבי‬
‫חנינא בר חמא רמי‪ ,‬כתיב משלי ה' (טז) י ָפּוצּו ַמ ְעי ְנ ֹתֶ יָך חּוצָה בָ ְרחֹבוֹת פַ לְ גֵי‬
‫מָ יִּׁם‪ :‬וכתיב שם (יז) יִּהְיּו לְָך ְלבַדֶ ָך וְ אֵ ין לְ ז ִָּׁרים ִּׁאתָ ְך‪ :‬ועונה‪,‬אם תלמיד הגון הוא‪,‬‬
‫"יפוצו מעינתיך חוצה" ואם לאו "יהיו לך לבדך" (ואמר) [אמר] רבי חנינא בר‬
‫אידי‪ ,‬למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב "הוי כל צמא לכו למים" לומר לך‬
‫מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך‪ ,‬אף דברי תורה אין מתקיימין‬
‫אלא במי שדעתו שפלה‪ ,‬ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה‬
‫משקין הללו‪ ,‬במים וביין ובחלב? דכתיב ישעיה נה' (א) הֹוי כָל ָצמֵא לְכּו ַל ַמי ִּם‬
‫שבְרּו בְלֹוא ֶכסֶף ּובְלֹוא ְמחִּיר‬
‫שבְרּו ֶואֱכ ֹלּו ּולְכּו ִּ‬
‫ַו ֲאשֶר אֵ ין ל ֹו כָסֶּ ף לְ כּו {וכתיב} ִּ‬
‫יַי ִּן ְו ָחלָב‪ :‬לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים‬
‫דהיינו בחרס אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה‪ ,‬כאותו‬
‫מעשה כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה‪ ,‬אי עצוב לראות חכמה‬
‫מפוארה בכלי מכוער‪ ,‬אמר לה‪ ,‬למה אביך רמי חמרא שומר יין במני דפחרא‬
‫בכלי חרס אמרה ליה אלא במאי נירמי? אמר לה אתון דחשביתו אתם העשירים‬
‫רמו במאני דהבא וכספא מן הדין היה לשומרו בכלי זהב וכסף אזלה ואמרה ליה‬
‫לאבוה‪ ,‬רמייא לחמרא במני דהבא וכספא‪ ,‬ותקיף והחמיץ היין אתו ואמרו ליה‬
‫לקיסר שיינו החמיץ אמר לה לברתיה‪ ,‬מאן אמר לך הכי מי הוא זה היועץ לך‬
‫זאת אמרה ליה‪ ,‬רבי יהושע בן חנניה‪ ,‬קריוהו‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬אמאי אמרת לה הכי?‬
‫אמר ליה כי היכי דאמרה לי היא אמרי לה אני‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא איכא שפירי דגמירי‬
‫והרי יש יפים וחכמים‪ ,‬ועונה אי הוו סנו לוא היו מכוערים טפי הוו גמירי יותר‬
‫חכמו וישכילו ‪ ,‬דבר אחר מה שלשה משקין הללו אין נפסלין מטהרתם אלא‬
‫בהיסח הדעת‪ ,‬אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת‪ ,‬אמר רבי חמא‬
‫ברבי חנינא‪ ,‬גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ‪ ,‬שנאמר ישעיה מה'‬
‫ש ָחקִּים יִּּזְלּו צֶדֶ ק תִּ פְתַ ח א ֶֶרץ ְוי ִּ ְפרּו יֶשַע ּוצְדָ קָה תַ ְצמִּי ַח‬
‫ש ַמי ִּם ִּמ ַמעַל ּו ְ‬
‫(ח ) ה ְַרעִּיפּו ָ‬
‫יַחַד ֲאנִּי י ְהֹוָה ב ְָראתִּ יו‪ :‬ומדייק בראתים לא נאמר‪ ,‬אלא "בראתיו" ‪ ,‬אמר רב‬
‫אושעיא‪ ,‬גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו‪ ,‬שנאמר‪" ,‬תפתח ארץ‬
‫ויפרו ישע"‪ ,‬אמר רבי תנחום בר חנילאי‪ ,‬אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו‬
‫שבְתָ שבות‬
‫ַארצֶָך ַ‬
‫עונותיהן של ישראל‪ ,‬שנאמר תהילים פה' (ב) ָרצִּיתָ י ְהֹוָה ְ‬
‫שבִּית\} יַעֲק ֹב‪(:‬ג) נָשָאתָ עֲֹון ַעמֶָך ִּכסִּיתָ כָל ַחּטָאתָ ם ֶסלָה‪ :‬אמר ליה זעירי‬
‫\{ ְ‬
‫מדיהבת‪ ,‬לרבינא‪ ,‬אתון מהכא מתניתו לה‪ ,‬אנן מהכא מתנינן לה‪ ,‬כתוב בתפילת‬
‫ש ַמי ִּם ְו ָס ַלחְתָ ְל ַחּטַאת עֲבָ דֶּ יָך וְעַ ְמָך‬
‫שמַע ַה ָ‬
‫שלמה מלכים א‪ .‬ח' (לו) ְואַתָ ה תִּ ְ‬
‫ַאר ְצָך אֲ ֶּשר‬
‫י ְִּׁש ָראֵ ל כִּׁ י תו ֵֹרם אֶּ ת הַ דֶּ ֶּרְך הַ טוֹבָ ה אֲ ֶּשר יֵלְ כּו בָ ּה ְונָתַ תָ ה מָ טָ ר עַ ל ְ‬
‫נָתַ תָ ה לְ עַ ְמָך לְ ַנ ֲחלָה‪ :‬אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו‪ ,‬אין‬
‫הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו "שונאיהן" של ישראל כליה‪ ,‬שנאמר איוב‬
‫שלֶג שְאֹול ָחטָאּו‪ :‬אמר ליה זעירי מדיהבת‬
‫כד' (יט) ִּצּי ָה גַם ח ֹם יִּגְזְלּו מֵימֵי ֶ‬
‫‪13‬‬
‫לרבינא‪ ,‬אתון מהכא מתניתו לה‪ ,‬אנן מהכא מתנינן לה דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף‬
‫ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן אֶּ ת יְבּולָּה ַו ֲאבַדְ תֶם‬
‫ְי ֹהוָה בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ‬
‫ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם‪ :‬אמר רב חסדא‪ ,‬אין הגשמים‬
‫ְמה ֵָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ‬
‫נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר "ציה גם חם יגזלו מימי‬
‫שלג" ושואל‪ ,‬מאי משמע? ועונה‪ ,‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬בשביל דברים שצויתי‬
‫אתכם בימות החמה ולא עשיתם‪ ,‬יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים‪ ,‬אמר רבי‬
‫שמעון בן פזי‪ ,‬אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עוונם של מספרי לשון הרע‪,‬‬
‫שנאמר משלי כה' (כג) רּו ַח צָפֹון תְ חֹולֵל ָגשֶם ּו ָפנִּים נִּזְ ָעמִּים לְשֹון ָסתֶ ר‪ :‬אמר רב‬
‫סלא אמר רב המנונא‪ ,‬אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים‪ ,‬שנאמר ירמיה‬
‫ג' (ג) ַוּי ִּ ָמנְעּו ְר ִּבבִּים ּו ַמלְקֹוש לֹוא ָהי ָה ּו ֵמצַח ִּאשָה זֹונָה ָהי ָה לְָך מֵ ַאנ ְְת ִּׁהכָ לֵם‪:‬‬
‫ואמר רב סלא אמר רב המנונא‪ ,‬כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה‪,‬‬
‫שנאמר "ומצח אשה זונה היה לך" רב נחמן אמר בידוע שנכשל כבר בעבירה‪,‬‬
‫שנאמר "היה לך" ולא נאמר יהיה לך‪ ,‬אמר רבה בר רב הונא‪ ,‬כל אדם שיש לו‬
‫עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר משלי כא' (כט) ֵהעֵז אִּיש ָרשָע ְב ָפנָיו וְ י ָָשר‬
‫{ד ְרכ ֹו\}‪ :‬רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו‬
‫הּוא יָכִּׁ ין \{יָבִּׁ ין\} ַד ְרכֹיו \ ַ‬
‫ּומי יוֹדֵ עַ פֵ ֶּשר דָ בָ ר חָ כְ מַ ת ָאדָ ם תָ ִּׁאיר פָ נָיו וְע ֹז‬
‫שנאמר קהלת ח' (א) ִּׁמי כְ הֶּ חָ כָם ִּׁ‬
‫שנֶא אלא ישנא‪ ,‬אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא‬
‫שנֶא‪ :‬אל תקרי י ְ ֻׁ‬
‫ָפנָיו י ְ ֻׁ‬
‫בשביל ביטול תורה‪ ,‬שנאמר שם י' (יח) ַב ֲע ַצלְתַ י ִּם יִּמְַך ַה ְמק ֶָרה ּובְ ִּׁש ְפלּות י ַָדיִּׁם‬
‫י ְִּׁדֹלף הַ בָ יִּׁת‪ :‬בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה‪ ,‬נעשה "שונאו" של‬
‫הקדוש ברוך הוא מך‪ ,‬ואין "מך" אלא עני‪ ,‬שנאמר ויקרא כז' (ח) ְואִּם מְָך הּוא‬
‫ֵמע ְֶרכֶָך וְהֶּ ע ֱִּׁמיד ֹו לִּׁ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן וְהֶּ ע ֱִּׁריְך אֹת ֹו הַ כֹהֵ ן עַ ל ִּׁפי אֲ ֶּשר תַ ִּׁשיג יַד הַ נֹדֵ ר ַיע ֲִּׁריכֶּנּו‬
‫הַ כֹהֵ ן‪ :‬ואין "מקרה" אלא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שנאמר תהילים קד' (ג) ַה ְמק ֶָרה‬
‫שם עָ בִּׁ ים ְרכּוב ֹו הַ ְמהַ לְֵך עַ ל כַ נְפֵ י רּוחַ ‪ :‬רב יוסף אמר מהכא‪ ,‬איוב‬
‫ַב ַמי ִּם ַעלִּּיֹותָ יו הַ ָ ֹ‬
‫ש ָחקִּים וְרּו ַח ָעב ְָרה וַתְ ַטה ֲֵרם‪ :‬ואין אור‬
‫לז' (כא ) ְועַתָ ה ֹלא ָראּו אֹור ָבהִּיר הּוא ַב ְ‬
‫ְתֹורה אֹור וְדֶּ ֶּרְך חַ ּיִּׁים תוֹכְ חוֹת‬
‫אלא תורה‪ ,‬שנאמר משלי ו' (כג) כִּי נֵר ִּמ ְצוָה ו ָ‬
‫מּוסָ ר‪" :‬בהיר הוא בשחקים" תנא דבי רבי ישמעאל אפילו בשעה שרקיע נעשה‬
‫בהורין מנומרים בעננים בהורין להוריד טל ומטר‪ ,‬ביטול תורה גורמת רוח‬
‫עברה ותטהרם‪ ,‬אמר רבי אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל‪ ,‬שנאמר איוב‬
‫לו' (לב) עַל ַכ ַפי ִּם ִּכסָה אֹור ַויְצַ ו עָ לֶּיהָ בְ מַ ְפגִּׁ יעַ ‪ :‬בעון מעשה כפים כסה אור‪ ,‬ואין‬
‫כפים אלא חמס וגזל שנאמר יונה ג' (ח) וְ י ְִּׁתכַ ּסּו ַש ִּׁקים הָ ָאדָ ם וְהַ בְ הֵ מָ ה וְ י ְִּׁק ְראּו אֶּ ל‬
‫ֱֹלהים בְ חָ זְקָ ה וְ יָשֻׁ בּו ִּׁאיש ִּׁמ ַד ְרכ ֹו הָ ָרעָ ה ּומִּן ֶה ָחמָס ֲאשֶר ְב ַכפֵיהֶם‪ :‬ואין אור אלא‬
‫א ִּׁ‬
‫מטר‪ ,‬שנאמר איוב לז' (יא) ַאף בְ ִּׁרי י ְַט ִּׁריחַ עָ ב יָפִּיץ ֲענַן אֹורֹו‪ :‬ושואל מאי‬
‫תקנתיה? ועונה ירבה בתפלה שנאמר שם לו' (לב) עַ ל כַ פַ יִּׁם כִּׁ ּסָ ה אוֹר ַויְצַו ָעלֶי ָה‬
‫ְב ַמ ְפגִּיעַ‪ :‬ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ירמיה ז' (טז) ְואַתָ ה ַאל תִּ תְ ַפלֵל ְבעַד ָהעָם‬
‫ּות ִּׁפלָה וְַאל תִּ ְפגַע בִּי כִּׁ י אֵ י ֶּנ ִּׁני שֹמֵ עַ אֹתָ ְך‪ :‬ואמר רבי‬
‫ַהּזֶה וְ ַאל ִּׁת ָשא בַ עֲדָ ם ִּׁרנָה ְ‬
‫אמי מאי דכתיב קהלת י' (י) אִּם ֵקהָה ַהב ְַרזֶל וְהּוא ֹלא ָפנִּים ִּק ְלקַל ַו ֲחיָלִּׁ ים יְגַ בֵ ר‬
‫וְ י ְִּׁתרוֹן הַ כְ ֵשיר חָ כְ מָ ה‪ :‬אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר‪ ,‬זה קורה‬
‫בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין‪ ,‬שנאמר "והוא לא פנים קלקל" ושואל‪ ,‬מה‬
‫תקנתן? ועונה יתגברו בתפילה וברחמים‪ ,‬שנאמר קהלית י' (י) ִּׁאם קֵ הָ ה הַ בַ ְרזֶּל‬
‫וְהּוא ֹלא פָ נִּׁים ִּׁקלְ קַ ל ַו ֲחיָלִּים יְגַבֵר ְוי ִּתְ רֹון ַה ְכשֵיר ָח ְכמָה‪ :‬כל שכן אם הוכשרו‬
‫מעשיהן מעיקרא יגבירו בלימוד‪ ,‬ריש לקיש אמר‪ ,‬אם ראית תלמיד שלמודו קשה‬
‫עליו כברזל בשביל משנתו שאינה סדורה עליו‪ ,‬שנאמר "והוא לא פנים קלקל"‬
‫מאי תקנתיה? ירבה בישיבה שנאמר "וחילים יגבר" "ויתרון הכשיר חכמה"‬
‫דהיינו כל שכן אם משנתו סדורה לו מעיקרא‪ ,‬כי הא דריש לקיש הוה מסדר חוזר‬
‫ומשנן מתניתיה‪ ,‬ארבעין זמנין כנגד ארבעים יום שניתנה תורה למשה בהר סיני‬
‫‪14‬‬
‫ועייל לקמיה ונכנס למבחן אצל דרבי יוחנן‪ ,‬רב אדא בר אהבה מסדר מתניתיה‬
‫עשרין וארבע זמנין כנגד עשרים וארבעה ספרים של תורה נביאים וכתובים‬
‫ועייל לקמיה דרבא‪ ,‬רבא אמר‪ ,‬אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל דע‬
‫לך שזה בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים‪ ,‬שנאמר "והוא לא פנים קלקל" מאי‬
‫תקנתיה? ירבה עליו רעים חברים ללימוד בצוותא שנאמר "וחילים יגבר"‬
‫"ויתרון הכשיר חכמה" כל שכן אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא‪ ,‬ואמר רבי‬
‫אמי‪ ,‬מאי דכתיב שם (יא ) אִּם י ִּשְֹך ַהנָחָש בְלֹוא ָלחַש ְואֵין י ִּתְ רֹון ְל ַבעַל ַהלָשֹון‪ :‬אם‬
‫ראית דור שהשמים משתכין מחשיכים ואטומים כנחשת מלהוריד טל ומטר זה‬
‫בשביל חסרון של לוחשי לחישות מתפללים עבור הציבור שאין בדור‪ ,‬מאי‬
‫תקנתן? ילכו אצל מי שיודע ללחוש‪ ,‬דכתיב‪ ,‬איוב לו' (לג) יַגִּיד ָעלָיו ֵרעֹו ִּׁמ ְקנֶּה‬
‫ַאף עַ ל עולה‪" :‬ואין יתרון לבעל הלשון" ומי שאפשר לו ללחוש ולדאוג לפרנסת‬
‫הציבור ואינו לוחש מה הנאה ויתרון יש לו?‪ ,‬ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה?‬
‫ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה‪ ,‬שנאמר שם (לב) עַ ל כַ פַ יִּׁם כִּׁ ּסָ ה אוֹר‬
‫ַויְצַו ָעלֶי ָה ְב ַמ ְפגִּיעַ‪ :‬ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ירמיה ז' (טז) ְואַתָ ה ַאל‬
‫תִּ תְ ַפלֵל ְבעַד ָהעָם ַהּזֶה וְַאל תִּ שָא ַבעֲדָ ם ִּרנָה ּותְ ִּפלָה וְַאל תִּ ְפגַע בִּי כִּׁ י אֵ י ֶּננִּׁי שֹמֵ עַ‬
‫אֹתָ ְך‪ :‬ואם לחש לוחש הלחישות ועלתה בידו וירדו גשמי ברכה ומגיס דעתו‬
‫עליו ומתייהר מביא אף וחמה לעולם‪ ,‬שנאמר "מקנה אף על עולה"‪ ,.‬רבא אמר‬
‫שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת‪ ,‬ואין נוחין ומתנגחים זה לזה בהלכה‪,‬‬
‫מתקנאין באף‪ ,‬ומעלין אותו‪ ,‬שנאמר "מקנה אף על עולה"‪ .‬אמר ריש לקיש מאי‬
‫דכתיב "אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" לעתיד לבוא‬
‫מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו‪ ,‬ארי דורס ואוכל‪ ,‬זאב טורף‬
‫ואוכל‪ ,‬אתה מה הנאה יש לך? אמר להם אמנם כן "ואין יתרון לבעל הלשון"‬
‫אמר רבי אמי‪ ,‬אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר‪,‬‬
‫איכה ג' (מא) נִּשָא ְל ָבבֵנּו אֶל ַכ ָפי ִּם אֶּ ל אֵ ל בַ ָשמָ יִּׁם‪ [ :‬ושואל‪ ,‬איני והא] אוקים‬
‫שמואל אמורא מתורגמן עליה ודרש לפני העם כתוב בתהילים ע"ח (לו) ַויְפַתּוהּו‬
‫ְבפִּיהֶם ּו ִּבלְשֹונָם י ְ ַכּזְבּו לֹו‪(:‬לז) ְו ִּלבָם ֹלא נָכֹון עִּמֹו וְֹלא נֶ ֶאמְנּו ִּבב ְִּריתֹו‪ :‬ואף על פי‬
‫וְה ְרבָ ה לְ הָ ִּׁשיב אַ פ ֹו וְ ֹלא יָעִּׁ יר כָ ל‬
‫כן (לח) וְהּוא ַרחּום י ְ ַכפֵר עָֹון וְ ֹלא י ְַש ִּׁחית ִּׁ‬
‫חֲמָ תוֹ‪(:‬לט) ַו ִּּׁי ְזכֹר כִּׁ י בָ ָשר הֵ מָ ה רּוחַ ה ֹולְֵך וְֹלא יָשּוב‪ :‬ועונה‪ ,‬לא קשיא כאן ביחיד‬
‫יתפלל במסירות נפש כאן בצבור תפילתם נשמעת תמיד‪ ,‬אמר רבי אמי‪ ,‬אין‬
‫גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה אנשי אמת‪ ,‬שנאמר שם פה' (יב) ֱאמֶת‬
‫שקָף‪ :‬ואמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי‬
‫ש ַמי ִּם נִּ ְ‬
‫ֵמ ֶא ֶרץ תִּ ְצמָח ְוצֶדֶ ק ִּמ ָ‬
‫אמנה‪ ,‬מניין ממעשים שהיו מחולדה ובור קל וחומר ומה המאמין והעיד בפני‬
‫בחולדה ובור והפר הבטחתו נענש כך‪ ,‬המאמין בהקדוש ברוך הוא שהוא עד‬
‫תמיד על דיבורו על אחת כמה וכמה שמקבל שכר‪ ,‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬כל המצדיק‬
‫את עצמו מלמטה‪ ,‬מצדיקין עליו הדין ובוחנים אותו מלמעלה‪ ,‬שנאמר "אמת‬
‫מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" רבי חייא בר אבין אמר רב הונא מהכא‪ ,‬שם‬
‫צ' (יא) ִּׁמי יוֹדֵ עַ עֹז אַ פֶּ ָך ּו ְכי ְִּרָאתְ ָך ֶעב ְָרתֶ ָך‪ :‬ריש לקיש אמר מהכא ישעיה סד' (ד)‬
‫שעַ‪:‬‬
‫ָפגַ עְתָ אֶת שָש וְעֹשֵה צֶדֶ ק בִּדְ ָרכֶיָך יִּזְכְרּוָך הֵן אַתָ ה ָק ַצפְתָ ַונֶ ֱחטָא ָבהֶם עֹולָם ְונִּ ָּו ֵ‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי כל השמח ביסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם‬
‫שנאמר "בהם עולם ונושע" אמר ריש לקיש מאי דכתיב דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף‬
‫ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן אֶּ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶּ ם‬
‫ְי ֹהוָה בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ‬
‫ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם‪ :‬בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד‬
‫ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ‬
‫(טל ומטר) [מטר] דומה לאשה שמחבלת‪ ,‬הרה ואינה יולדת והיינו דאמר ריש‬
‫לקיש משום בר קפרא‪ ,‬נאמרה "עצירה" בגשמים ונאמרה "עצירה" באשה‪,‬‬
‫ומסביר נאמרה עצירה באשה שנאמר‪ ,‬בראשית כ' (יח) כִּי עָצ ֹר ָעצַר י ְהֹוָה ְבעַד‬
‫‪15‬‬
‫כָל ֶרחֶם לְ בֵ ית אֲ בִּׁ ימֶּ לְֶּך עַ ל ְדבַ ר ָש ָרה אֵ ֶּשת ַאבְ ָרהָ ם‪ :‬ונאמרה עצירה בגשמים‬
‫דכתיב "ועצר את השמים" נאמר לידה באשה‪ ,‬ונאמר לידה בגשמים‪ ,‬נאמר לידה‬
‫ֱֹלהים אֶּ ת חֶּ ְרפָ ִּׁתי‪:‬‬
‫באשה דכתיב בראשית ל' (כג) וַתַ הַר וַתֵ לֶד בֵן ַותֹאמֶּ ר ָאסַ ף א ִּׁ‬
‫ֶּשם וְהַ ֶּשלֶּג ִּׁמן‬
‫ונאמר לידה בגשמים דכתיב ישעיה נח' (י) כִּׁ י כַ אֲ ֶּשר י ֵֵרד הַ ג ֶּ‬
‫ָארץ וְהֹולִּידָ ּה ְו ִּה ְצמִּיחָּה וְ נָתַ ן ז ֶַּרע ַלז ֵֹרעַ‬
‫הַ ָשמַ יִּׁם וְ ָשמָ ה ֹלא יָשּוב כִּׁ י ִּׁאם ִּׁה ְרוָה אֶּ ת הָ ֶּ‬
‫וְ לֶּחֶּ ם ָל ֹאכֵל‪ :‬נאמר פקידה באשה‪ ,‬ונאמר פקידה בגשמים‪ ,‬נאמר פקידה באשה‬
‫דכתיב בראשית כא' (א) וַיהֹוָה ָפקַד אֶת ש ָָרה כַ אֲ ֶּשר ָאמָ ר ַוּיַעַ ש ְי ֹהוָה לְ ָש ָרה‬
‫כַ אֲ ֶּשר ִּׁדבֵ ר‪( :‬ב) ו ַַתהַ ר וַתֵ לֶּד ָש ָרה לְ ַאבְ ָרהָ ם בֵ ן לִּׁ זְקֻׁ נָיו לַמוֹעֵ ד אֲ ֶּשר ִּׁדבֶּ ר אֹת ֹו‬
‫ָָארץ וַתְ ש ֹ ְק ֶק ָה‬
‫ֱֹלהים‪ :‬ונאמר פקידה בגשמים דכתיב תהילים סה' (י) ָפקַדְ תָ ה ֶ‬
‫א ִּׁ‬
‫ַרבַת תַ ְעש ְֶרנָה ֶפלֶג אֱֹלהִּים ָמלֵא ָמי ִּם תָ כִּׁ ין ְד ָגנָם כִּׁ י כֵן ְתכִּׁ ינֶּהָ ‪ :‬ושואל‪ ,‬מאי "פלג‬
‫אלהים מלא מים"? ועונה‪ ,‬תנא כמין קובה מיכל יש ברקיע שממנה גשמים‬
‫שבֶט אִּם‬
‫יוצאין‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב איוב לז' (יג) אִּם ְל ֵ‬
‫ְַארצֹו אִּם ְל ֶחסֶד י ַ ְמ ִּצאֵהּו‪ :‬אם גשמים לשבט‪ ,‬ירדו בהרים ובגבעות‪ ,‬אם לחסד‬
‫ל ְ‬
‫ימצאהו לארצו בשדות ובכרמים‪ ,‬אם לשבט לאילנות‪ ,‬אם לארצו לזרעים‪ ,‬אם‬
‫לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות‪ ,‬ומספר בימי רבי שמואל בר נחמני הוה‬
‫כפנא ומותנא היה גם רעב וגם דבר‪ ,‬אמרי היכי נעביד על מה נתפלל? ניבעי‬
‫רחמי אתרתי שניהם לא אפשר‪ ,‬אלא ליבעי נבקש רחמי אמותנא וכפנא ניסבול‬
‫בשקט‪ ,‬אמר להו רבי שמואל בר נחמני עדיף ניבעי רחמי אכפנא‪ ,‬דכי יהיב‬
‫רחמנא שובעא לחיי אנשים חיים הוא דיהיב‪ ,‬דכתיב תהילים קמה' (טז) פֹותֵ ַח אֶת‬
‫שבִּי ַע ְלכָל חַי ָרצֹון‪ :‬ושואל ומנלן דלא מצלינן אתרתי על שניים לא‬
‫י ָדֶ ָך ּו ַמ ְ‬
‫מתפללים? ועונה דכתיב עזרא א' (כג) ַונָצּומָה ַונְ ַב ְקשָה ֵמאֱֹלהֵינּו עַל ז ֹאת ַוּיֵעָ תֵ ר‬
‫לָנּו‪ :‬מכלל דאיכא צרה אחריתי‪ ,‬במערבא בארץ ישראל אמרי משמיה דרבי חגי‬
‫מהכא שעל שניים לא מתפללים כתוב דניאל ב' (יח) ו ְַר ֲחמִּין ְל ִּמ ְבעֵא מִּן קֳּדָ ם ֱאלָּה‬
‫ש ַמּי ָא עַל ָרזָא דְ נָה ִּׁדי לָא ְיהֹבְ דּון דָ ִּׁנּיֵאל וְחַ בְ רו ִֹּׁהי עִּׁ ם ְשָאר חַ כִּׁ ימֵ י בָ בֶּ ל‪ :‬מכלל‬
‫ְ‬
‫דאיכא אחריתי‪ ,‬ומספר‪ ,‬בימי רבי זירא גזור הרומאים גזרה וגזור גם דלא‬
‫למיתב בתעניתא‪ ,‬אמר להו רבי זירא עכשיו נקבליה עילוון יום צום ולכי בטיל‬
‫הגזירה ליתביה ואז נצום אמרי ליה מנא לך הא? שצום ניתן לדיחוי אמר להו‪,‬‬
‫ירא דָ נִּּי ֵאל כִּי מִּן הַּיֹום ה ִָּראשֹון ֲאשֶר נָתַ תָ אֶת‬
‫דכתיב שם י' (יב) וַּי ֹאמֶר ֵאלַי ַאל תִּ ָ‬
‫אתי בִּׁ ְדבָ ֶּריָך‪ :‬אמר רבי‬
‫שמְעּו דְ ב ֶָריָך וַאֲ נִּׁי בָ ִּׁ‬
‫ִּלבְָך ְל ָהבִּין ּו ְלהִּתְ עַנֹות ִּל ְפנֵי אֱֹלהֶיָך נִּ ְ‬
‫יצחק אפילו שנים של בצורת כשני אליהו הנביא בימי אחאב המלך וירדו גשמים‬
‫בערבי שבתות‪ ,‬אינן אלא סימן קללה‪ ,‬היינו דאמר רבה בר שילא קשה וגורם‬
‫צער לעירוניים יומא דמיטרא כיומא דדינא‪ ,‬אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא‬
‫לברואים בעינן הייתי מנסה לבקש רחמי ומבטלינן ליה‪ ,‬ואמר רבי יצחק שמש‬
‫שמֶש צְדָ קָה‬
‫שמִּי ֶ‬
‫בשבת צדקה לעניים‪ ,‬שנאמר מלאכי ג' (כ) ְוז ְָרחָה ָלכֶם י ְִּראֵי ְ‬
‫ּומ ְַרפֵא בִּׁ כְ נָפֶּ יהָ וִּׁיצָ אתֶּ ם ּופִּׁ ְשתֶּ ם כְ עֶּ גְ לֵי מַ ְרבֵ ק‪ :‬ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים‬
‫שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר דברים כח' (יב) י ְִּׁפ ַתח ְי ֹהוָה לְ ָך אֶּ ת‬
‫וְהלְ וִּׁיתָ‬
‫ַארצְָך ְבעִּתֹו ּו ְלב ֵָרְך אֵת כָל ַמ ֲעשֵה י ָדֶ ָך ִּׁ‬
‫אוֹצָ ר ֹו הַ טוֹב אֶּ ת הַ ָשמַ יִּׁם לָתֵ ת ְמטַר ְ‬
‫ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְ אַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה‪ :‬ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי‬
‫מן העין שנאמר שם (ח ) יְצַו י ְהֹוָה אִּתְ ָך אֶת ַהב ְָרכָה ַב ֲא ָסמֶיָך ּובְ כֹל ִּׁמ ְשלַח יָדֶּ ָך‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך נֹתֵ ן לְָך‪ :‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬אין הברכה מצויה‬
‫ּובֵ ַרכְ ָך בָ ֶּ‬
‫אלא בדבר שאין העין שולטת בו‪ ,‬שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך" תנו‬
‫רבנן‪ ,‬הנכנס למוד את גרנו‪ ,‬אומר‪ ,‬יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה‬
‫במעשה ידינו‪ ,‬התחיל למוד אומר‪ ,‬ברוך השולח ברכה בכרי הזה‪ , ,‬אבל אם מדד‬
‫ואחר כך בירך‪ ,‬הרי זו תפלת שוא‪ ,‬לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא‬
‫בדבר המדוד ולא בדבר המנוי‪ ,‬אלא בדבר הסמוי מן העין ‪ :‬ואלה הם סימני ראשי‬
‫‪16‬‬
‫הפרקים הבאים קיבוץ‪ ,‬גייסות‪ ,‬צדקה‪( ,‬מעשה) [מעשר] פרנס {סימן}‪ :‬אמר רבי‬
‫יוחנן‪ ,‬גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות ‪ ,‬שנאמר תהילים קכו' (ד) שּובָה י ְהֹוָה‬
‫שבִּיתֵ נּו\} ַכ ֲאפִּיקִּים ַבנֶגֶב‪ :‬ואין אפיקים אלא מטר‪ ,‬שנאמר שמואל‬
‫אֶת שבותנו \{ ְ‬
‫ב‪ .‬כב' (טז) ַוּי ֵָראּו ֲא ִּפקֵי י ָם ִּׁיגָלּו מ ְֹסדוֹת תֵ בֵ ל בְ גַ ע ֲַרת ְי ֹהוָה ִּׁמנ ְִּׁשמַ ת רּוחַ אַ פוֹ‪( :‬יז)‬
‫י ְִּׁשלַח ִּׁממָ רוֹם יִּׁקָ חֵ נִּׁי י ְַמ ֵשנִּׁי ִּׁממַ יִּׁם ַרבִּׁ ים‪ :‬ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים‬
‫שאפילו גייסות גדודי הצבא פוסקות מללכת בו‪ ,‬שנאמר תהילים סה' (יא) תְ ָלמֶי ָה‬
‫ַרּוֵה נַחֵת גְדּודֶ ָה בִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ְתמֹגְ ֶּגנָה ִּׁצ ְמחָ ּה ְתבָ ֵרְך‪ :‬ואמר רבי יוחנן‪ ,‬אין הגשמים‬
‫נעצרין אלא בשביל מכובדים פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין‪ ,‬שנאמר משלי כה'‬
‫שקֶר‪ :‬ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב‬
‫(יד) נְשִּיאִּים וְרּו ַח ְוגֶשֶם ָאי ִּן אִּיש מִּתְ ַהלֵל ְבמַתַ ת ָ‬
‫דברים יד' (כב) ַעשֵר תְ ַעשֵר אֵ ת כָ ל ְתבּוַאת ז ְַרעֶּ ָך הַ ּיֹצֵ א הַ ָשדֶּ ה ָשנָה‪ָ ,‬שנָה‪ :‬תן‬
‫מעשר בשביל שתתעשר‪ ,‬ומספר אשכחיה רבי יוחנן לינוקא בנו הקטן דריש‬
‫לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך מה למדת? אמר ליה "עשר תעשר" אמר ליה‬
‫ומאי עשר תעשר? אמר ליה‪ ,‬עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬אמר ליה מנא לך? אמר‬
‫ליה אם אינך מאמין זיל נסי‪ ,‬אמר ליה רבי יוחנן ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך‬
‫הוא? והכתיב שם ו'(טז) ֹלא תְ נַסּו אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֵ יכֶּם כַ אֲ ֶּשר נ ִִּּּׁׁסיתֶּ ם בַ מַ ּסָ ה‪ :‬אמר‬
‫ליה הנער לרבי יוחנן הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו כאן בזאת מותר‪ ,‬שנאמר‬
‫מלאכי ג' (י) ָהבִּיאּו אֶת כָל ַה ַמ ֲעשֵר אֶל בֵית הָאֹוצָר וִּיהִּי ט ֶֶרף ְבבֵיתִּ י ּו ְבחָנּונִּי נָא‬
‫ש ַמי ִּם ַוה ֲִּריק ֹתִּ י ָלכֶם‬
‫בָז ֹאת ָאמַר י ְהֹוָה ְצבָאֹות אִּם ֹלא ֶאפְתַ ח ָלכֶם אֵת א ֲֻׁרבֹות ַה ָ‬
‫ב ְָרכָה עַד ְבלִּי דָ י‪ :‬ושואל‪ ,‬מאי עד בלי די? ועונה אמר רמי בר חמא אמר רב עד‬
‫שיבלו שפתותיכם מלומר די די‪ ,‬אמר ליה רבי יוחנן אי הות מטי התם כאשר‬
‫אלמד ספר מלאכי ואגיע להאי פסוקא‪ ,‬לא הוית צריכנא לך ולהושעיא רבך‪ ,‬ותו‬
‫ועוד פעם אחרת אשכחיה רבי יוחנן לינוקיה דריש לקיש‪ ,‬דיתיב ואמר משלי יט'‬
‫(ג) ִּא ֶּולֶת ָאדָ ם תְ ַסלֵף דַ ְרכֹו ְועַל י ְה ֹ ָוה יִּזְעַף לִּבֹו‪ :‬יתיב רבי יוחנן וקא מתמה‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא? אמר ליה הילד החמוד אטו‬
‫הּושב כַ ְס ִּׁפי וְ גַ ם‬
‫ַ‬
‫הא מי לא רמיזי? והכתיב בראשית מב' (כח) ַוּיֹאמֶּ ר אֶּ ל אֶּ חָ יו‬
‫ַאמ ַתחְ ִּׁתי ַוּיֵצֵא ִּלבָם ַוּיֶח ְֶרדּו אִּיש אֶל ָאחִּיו לֵאמ ֹר מַה ּז ֹאת ָעשָה אֱֹלהִּים לָנּו‪:‬‬
‫ִּׁהנֵה בְ ְ‬
‫דל עיניה הגביע רבי יוחנן עיניו ‪ ,‬וחזא ביה‪ ,‬אתיא אימיה‪ ,‬אפיקתיה והוציאה אותו‬
‫משם במהירות אמרה ליה‪ ,‬תא מקמיה דלא ליעבד לך עין רעה כדעבד לאבוך‬
‫(אמר) [ואמר] רבי יוחנן‪ ,‬מטר בשביל יחיד‪ ,‬פרנסה בשביל רבים‪ ,‬מטר בשביל‬
‫ש ַמי ִּם לָתֵת‬
‫יחיד דכתיב דברים כח' (יב) יִּפְתַ ח י ְהֹוָה לְ ָך אֶת אֹוצָרֹו הַּטֹוב אֶת ַה ָ‬
‫וְהלְ וִּׁיתָ ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְ אַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה‪:‬‬
‫ֲשה יָדֶּ ָך ִּׁ‬
‫ַארצְָך בְ עִּׁ ת ֹו ּולְ בָ ֵרְך אֵ ת כָל מַ ע ֵ‬
‫ְמטַר ְ‬
‫משה ִּהנְנִּי ַמ ְמטִּיר‬
‫פרנסה בשביל רבים‪ ,‬דכתיב‪ ,‬שמות טז' (ד) ַו ֹּיאמֶּ ר ְי ֹהוָה אֶּ ל ֶּ‬
‫לָ כֶ ם ֶלחֶם ִּׁמן הַ ָשמָ יִּׁם וְ יָצָ א הָ עָ ם וְ ל ְָקטּו ְדבַ ר יוֹם בְ יוֹמ ֹו לְ מַ עַ ן אֲ נַּסֶּ נּו ֲה ֵילְֵך בְ תו ָֹר ִּׁתי‬
‫ִּׁאם ֹלא‪ :‬ושואל אמרת פרנסה זה לרבים מיתיבי‪ ,‬רבי יוסי ברבי יהודה אומר‬
‫שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל‪ ,‬אלו הן‪ ,‬משה ואהרן ומרים‪ ,‬ושלש מתנות‬
‫טובות ניתנו על ידם לישראל ואלו הן‪ ,‬באר וענן ומן‪ ,‬באר ניתנה בזכות מרים‪,‬‬
‫עמוד ענן ניתן בזכות אהרן‪ ,‬מן לחם מן השמים ניתן בזכות משה‪ ,‬מתה מרים‬
‫נסתלק הבאר‪ ,‬שנאמר במדבר כ' (א) ַו ָּיבֹאּו בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל כָל הָ עֵ דָ ה ִּׁמ ְדבַ ר ִּׁצן בַ חֹדֶּ ש‬
‫הָ ִּׁראשוֹן ַוּי ֵֶּשב הָ עָ ם בְ קָ דֵ ש וַתָ מָת שָם מ ְִּרי ָם ו ִַּׁתקָ בֵ ר ָשם‪ :‬וכתיב בתריה שם (ב)‬
‫משה וְ עַ ל ַא ֲהרֹן‪ :‬וחזרה באר המים בזכות שניהן‬
‫וְֹלא ָהי ָה ַמי ִּם ָלעֵדָ ה ַוּיִּׁקָ הֲלּו עַ ל ֶּ‬
‫שמַע ַה ְכנַ ֲענִּי‬
‫משה ואהרון‪ ,‬מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר שם כא' (א) ַוּי ִּ ְ‬
‫ישב הַ ֶּנגֶּב כִּׁ י בָ א י ְִּׁש ָראֵ ל דֶּ ֶּרְך הָ אֲ תָ ִּׁרים ַו ִּּׁילָחֶּ ם בְ י ְִּׁש ָראֵ ל ַוּי ְִּׁשבְ ִּׁממֶּ נּו ֶּשבִּׁ י‪:‬‬
‫ֶמלְֶך ע ֲָרד ֵ‬
‫מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור היה ניתנה לו‬
‫רשות להלחם בישראל‪ ,‬והיינו דכתיב שם כ' (כט) ַוּי ְִּראּו כָל ָהעֵדָ ה כִּי גָוַע ַאהֲר ֹן‬
‫לשים יוֹם כֹל בֵ ית י ְִּׁש ָראֵ ל‪ :‬אמר רבי אבהו‪ ,‬אל תקרי "ויראו"‬
‫ַוּיִּׁבְ כּו אֶּ ת ַא ֲהרֹן ְש ִּׁ‬
‫‪17‬‬
‫אלא וייראו‪ ,‬כדדריש ריש לקיש‪ ,‬דאמר ריש לקיש המילה כי‪ ,‬משמש בארבע‬
‫לשונות ומשמעויות אי‪ ,‬דלמא‪ ,‬אלא‪ ,‬דהא‪ ,,‬חזרו שניהם הבאר וענני הכבוד‬
‫בזכות משה‪ ,‬מת משה נסתלקו כולן סופית שנאמר‪ ,‬זכריה יא' (ח) וַָא ְכחִּד אֶת‬
‫שְלשֶת הָרֹעִּים ְבי ֶַרח ֶאחָד ו ִַּׁת ְקצַ ר נ ְַפ ִּׁשי בָ הֶּ ם וְ גַ ם נ ְַפ ָשם בָ ֲחלָה בִּׁ י‪ :‬ושואל וכי‬
‫בירח אחד מתו שלושתם? והלא מרים מתה בניסן‪ ,‬ואהרן מת באב‪ ,‬ומשה מת‬
‫באדר‪ ,‬ועונה אלא מלמד שנתבטלו שלש מתנות טובות שנתנו על ידן ונסתלקו‬
‫כולן בירח אחד‪ ,‬מכל מקום אלמא אשכחן פרנסה בשביל יחיד? ועונה שאני משה‬
‫כיון דלרבים הוא בעי כל עם ישראל זקוק לו כרבים דמי‪ ,‬רב הונא בר מנוח ורב‬
‫שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא‪ ,‬הוו שכיחי מצויים בבית המדרש קמיה‬
‫דרבא‪ ,‬כי נח נפשיה דרבא‪ ,‬אתו לקמיה דרב פפא‪ ,‬כל אימת דהוה אמר להו‬
‫שמעתא‪ ,‬ולא הוה מסתברא להו‪ ,‬הוו מרמז וקורצים עין אהדדי‪ ,‬חלש דעתיה של‬
‫רב פפא‪ ,‬אקרויה את הפסוק בחלמיה "ואכחד את שלשת הרעים" למחר כי הוו‬
‫מיפטרי מיניה בבית המדרש חשש להם‪ ,‬אמר להו‪ ,‬ליזלו רבנן בשלמא‪ ,‬גם רב‬
‫שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא‪ ,‬הוה מקשי ליה טובא‪ ,‬יומא חד חזייה‬
‫דנפל על אפיה‪ ,‬שמעיה דאמר‪ ,‬רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי שלא יגרום לי‬
‫בושות‪ ,‬קביל עליה רב שימי מכאן ואילך שתיקותא ותו לא אקשי ליה‪ ,‬וחוזר‬
‫לנושא‪ ,‬ואף ריש לקיש סבר‪ ,‬מטר יורד אפילו בשביל יחיד‪ ,‬דאמר ריש לקיש מנין‬
‫שאֲלּו ֵמי ְהֹוָה ָמטָר ְבעֵת ַמלְקֹוש י ְהֹוָה עֹשֶה‬
‫למטר בשביל יחיד‪ ,‬דכתיב זכריה י' (א) ַ‬
‫ֲחזִּיזִּים ּו ְמטַר ֶגשֶם י ִּתֵ ן ָלהֶם ְלאִּיש ֵעשֶב ַבשָדֶ ה‪ :‬יכול לכל? תלמוד לומר "לאיש"‬
‫ותניא‪ ,‬אי לאיש יכול לכל שדותיו? תלמוד לומר "שדה" אי שדה יכול לכל‬
‫השדה? תלמוד לומר "עשב"‪ ,‬כי הא מעשה דרב דניאל בר קטינא הוה ליה ההיא‬
‫גינתא כל יומא הוה אזיל וסייר לה‪ ,‬אמר‪ ,‬הא ערוגה זו מישרא בעיא מיא זקוקה‬
‫למים‪ ,‬והא מישרא לא בעיא מיא‪ ,‬ואתא מיטרא וקמשקי כל היכא דמיבעי ליה‬
‫מיא‪ ,‬ושואל מאי "ה' עשה חזיזים"? ועונה אמר רבי יוסי (בר) [ברבי] חנינא‬
‫מלמד שכל צדיק וצדיק הקדוש ברוך הוא עושה לו חזיז ענן בפני עצמו‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫מאי חזיזים? ועונה‪ ,‬אמר רב יהודה פורחות עננים נעות‪ ,‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬סימן‬
‫למטר פורחות‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי פורחות? ועונה אמר רב פפא עיבא קלישא תותי‬
‫מכסה עיבא סמיכתא‪ .,‬אמר רב יהודה נהילא טפטוף דק מקמי מיטרא‪ ,‬אתי‬
‫מיטרא‪ ,‬טפטוף בתר מיטרא פסיק מיטרא‪ ,‬מקמי מיטרא אתי מיטרא וסימניך‬
‫מהולתא נפה‪ ,‬דבתר מיטרא פסיק מיטרא‪ ,‬וסימניך חריא דעיזי‪ :‬ומספר‪ ,‬עולא‬
‫איקלע לבבל חזא עננים פורחות‪ ,‬אמר להו פנו מאני הכניסו את הבגדים מבחוץ‬
‫דהשתא אתי מיטרא‪ ,‬לסוף לא אתי מיטרא‪ ,‬אמר‪ ,‬כי היכי דמשקרי בבלאי הכי‬
‫משקרי מיטרייהו‪ ,‬ועוד מעשה‪ ,‬עולא איקלע לבבל‪ ,‬חזי מלא צנא דתמרי סל‬
‫תמרים במחיר בזוזא‪ ,‬אמר מלא צנא דדובשא בזוזא? ובבלאי לא עסקי באורייתא‪,‬‬
‫בליליא צערוהו קיבל כאבי בטן אמר מלא צנא דסכינא בזוזא ובכל זאת ובבלאי‬
‫עסקי באורייתא‪ ,‬תניא רבי אליעזר אומר‪ ,‬כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא‬
‫שקָה אֶת כָל ְפנֵי ָהאֲדָ מָה‪:‬‬
‫ָָארץ ְו ִּה ְ‬
‫שותה‪ ,‬שנאמר בראשית ב' (ו) ְואֵד י ַ ֲעלֶה מִּן ה ֶ‬
‫אמר לו רבי יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן? אמר לו‪ ,‬ממתקין בעבים‪ ,‬רבי‬
‫יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה‪ ,‬שנאמר דברים יא' (יא)‬
‫ש ַמי ִּם תִּ שְתֶ ה‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר אַ תֶּ ם עֹבְ ִּׁרים ָשמָ ה לְ ִּׁר ְשתָ ּה אֶּ ֶּרץ הָ ִּׁרים ּובְ קָ עֹת ִּל ְמטַר ַה ָ‬
‫וְהָ ֶּ‬
‫ָמי ִּם‪ :‬אלא מה אני מקיים "ואד יעלה מן הארץ"? מלמד שהעננים מתגברים‬
‫ועולים לרקיע‪ ,‬ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר‪ ,‬שנאמר איוב לו' (כז) כִּׁ י‬
‫ְיג ַָרע נ ְִּׁטפֵ י מָ יִּׁם י ָז ֹקּו ָמטָר ְלאֵדֹו‪( :‬כח) אֲ ֶּשר יִּׁזְ לּו ְשחָ ִּׁקים י ְִּׁרעֲפּו ֲעלֵי ָאדָ ם ָרב‪:‬‬
‫ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על גבי קרקע שנאמר‪ ,‬שמואל ב‪ .‬כב'‬
‫ש ָחקִּים‪ :‬ואין בין טיפה לטיפה‬
‫(יב) ַוּי ֶָּשת ח ֶֹּשְך ְסבִּׁ יבֹתָ יו סֻׁ כוֹת ַחש ְַרת ַמי ִּם ָעבֵי ְ‬
‫‪18‬‬
‫אלא מרחק קטן כמלא נימא חוט השערה ללמדך‪ ,‬שגדול יום הגשמים כיום‬
‫שנבראו בו שמים וארץ‪ ,‬שנאמר איוב ט' (י) עֹשֶה גְד ֹלֹות עַד אֵין ֵחקֶר וְ נ ְִּׁפלָאוֹת‬
‫ָארץ וְ ֹ‬
‫שלֵחַ מַ יִּׁם עַ ל ְפנֵי‬
‫עַ ד אֵ ין ִּׁמ ְספָ ר‪ :‬וכתיב שם ה' (י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ‬
‫ש ַמעְתָ אֱֹלהֵי עֹולָם י ְהֹוָה‬
‫חּוצוֹת‪ :‬וכתיב להלן ישעיה מ' (כח) הֲלֹוא י ָדַ עְתָ אִּם ֹלא ָ‬
‫ָארץ ֹלא יִּׁיעַ ף וְ ֹלא יִּׁיגָע אֵין ֵחקֶר לִּתְ בּונָתֹו‪( :‬וכתיב תהילים סח' (ז)‬
‫בו ֵֹרא ְקצוֹת הָ ֶּ‬
‫שקֶה‬
‫בּור) ושואל כמאן אזלא הא דכתיב שם קד' (יג) ַמ ְ‬
‫ֵמכִּין ה ִָּרים בְכ ֹחֹו נ ְֶּאזָר בִּׁ גְ ָ‬
‫ָארץ‪ :‬ואמר רבי יוחנן מעליותיו של‬
‫ֲשיָך ִּׁת ְשבַ ע הָ ֶּ‬
‫ה ִָּרים ֵמ ֲעלִּּיֹותָיו ִּׁמ ְפ ִּׁרי מַ ע ֶּ‬
‫הקדוש ברוך הוא? ועונה כמאן‪ ,‬כרבי יהושע‪ ,‬ורבי אליעזר מסביר כיון דסלקי‬
‫להתם האדים עולים משקה מעליותיו קרי להו‪ ,‬דאי לא תימא הכי הנאמר דברים‬
‫ש ַמי ִּם י ֵֵרד עָ לֶּיָך עַ ד ִּׁה ָש ְמדָ ְך‪:‬‬
‫ַאר ְצָך ָאבָק ְו ָעפָר מִּן ַה ָ‬
‫כח' (כד) יִּׁתֵ ן ְי ֹהוָה אֶּ ת ְמטַ ר ְ‬
‫היכי משכחת לה? אלא‪ ,‬כיון דמדלי שהרוח מרימה אותם להתם‪ ,‬מן השמים קרי‬
‫ליה‪ ,‬הכא נמי כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי ליה‪ ,‬ושואל כמאן אזלא [הא]‬
‫דאמר רבי חנינא‪ ,‬תהילים לג (ז) כֹנֵס ַכנֵד מֵי ַהּי ָם נ ֹתֵ ן בְאֹוצָרֹות תְ הֹומֹות‪ :‬מי גרם‬
‫לאוצרות שיתמלאו בר תהומות ועונה‪ ,‬כרבי אליעזר‪ ,‬ורבי יהושע יסביר ההוא‬
‫מתייחס בברייתו של עולם‪ ,‬תנו רבנן ארץ ישראל נבראת תחילה‪ ,‬וכל העולם‬
‫כולו נברא לבסוף‪ ,‬שנאמר משלי ח' (כה) בְ טֶּ ֶּרם הָ ִּׁרים הָ ְטבָ עּו לִּׁ ְפנֵי גְ בָ עוֹת‬
‫ח ֹולָלְ ִּׁתי‪( :‬כו) עַד ֹלא ָעשָה א ֶֶרץ וְחּוצֹות וְר ֹאש ַעפְרֹות תֵ בֵל‪ :‬ארץ ישראל משקה‬
‫אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו‪ ,‬וכל העולם כולו על ידי שליח‪ ,‬שנאמר איוב ה'‬
‫ָארץ וְש ֹ ֵל ַח ַמי ִּם עַל ְפנֵי חּוצֹות‪ :‬ארץ ישראל שותה מי‬
‫(י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ‬
‫גשמים‪ ,‬וכל העולם כולו שותה מתמצית‪ ,‬שנאמר "הנתן מטר על פני ארץ וגו'‪,‬‬
‫ארץ ישראל שותה תחילה‪ ,‬וכל העולם כולו לבסוף שנאמר "הנתן מטר על פני‬
‫ארץ וגו' משל לאדם שמגבל את הגבינה‪ ,‬נוטל את האוכל ומניח את הפסולת‪,‬‬
‫וחוזר אמר מר‪ ,‬מים מן האוקיינוס עולים ממתקין הן בעבים‪ ,‬ושואל‪ ,‬מנליה?‬
‫ועונה‪ ,‬דאמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בשירת דוד המלך בתהילים‬
‫ש ָחקִּים‪ :‬ובשמואל‬
‫שכַת ַמי ִּם ָע ֵבי ְ‬
‫כתיב יח' (יב) י ֶָּשת ח ֶֹּשְך ִּׁס ְתר ֹו ְסבִּׁ יבוֹתָ יו סֻׁ כָת ֹו ֶח ְ‬
‫ש ָחקִּים‪ :‬שקול כף‬
‫ב‪ .‬כב' וכתיב (יב) ַוּי ֶָּשת ח ֶֹּשְך ְסבִּׁ יבֹתָ יו סֻׁ כוֹת ַחש ְַרת ַמי ִּם ָעבֵי ְ‬
‫ושדי אריש‪ ,‬וקרי ביה חכשרת מים‪ ,‬ושואל‪ ,‬ורבי יהושע בהני קראי מאי דריש‬
‫בהו? ועונה סבר לה כי הא‪ ,‬דכי אתא רב דימי אמר‪ ,‬אמרי במערבא נהור בהירים‬
‫ענני זעירין מוהי הטיפות חשוך כהים ענני סגיין מוהי‪ ,‬ושואל כמאן אזלא הא‬
‫דתניא‪ ,‬מים העליונים במאמר הם תלוים ופירותיהן הנולדים מהם הם הם מי‬
‫שבַע‬
‫גשמים שנאמר תהילים קד' (יג) מַ ְשקֶּ ה הָ ִּׁרים מֵ עֲלִּׁ ּיוֹתָ יו ִּמפ ְִּרי ַמ ֲעשֶיָך תִּ ְ‬
‫ָָארץ‪ :‬ועונה כמאן כרבי יהושע‪ ,‬ורבי אליעזר מסביר ההוא במעשה ידיו של‬
‫ה ֶ‬
‫הקדוש ברוך ההוא דכתיב‪ ,‬אמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬כל העולם כולו מתמצית גן‬
‫ּומ ָשם‬
‫עדן הוא שותה שנאמר בראשית ב' (י) ְונָהָר יֹצֵא ֵמעֵדֶ ן לְ הַ ְשקוֹת אֶּ ת הַ גָן ִּׁ‬
‫אשים‪ :‬תנא מתמצית בית כור שותה תרקב‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬ארץ‬
‫ַארבָ עָ ה ָר ִּׁ‬
‫יִּׁפָ ֵרד וְהָ יָה לְ ְ‬
‫מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה‪ ,‬והוא אחד מששים בכוש‪,‬‬
‫וכוש אחד מששים בעולם‪ ,‬ועולם אחד מששים בגן‪ ,‬וגן אחד מששים לעדן‪ ,‬ועדן‬
‫אחד מששים לגיהנם‪ ,‬נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדרה לגיהנם‪ ,‬ויש אומרים‬
‫גיהנם אין לה שיעור‪ ,‬ויש אומרים עדן אין לה שיעור‪ ,‬אמר רבי אושעיא מאי‬
‫דכתיב ירמיה נא' (יג) ש ֹ ַכנְתְ י \{ש ֹ ַכנְתְ \} עַל ַמי ִּם ַרבִּים ַרבַת א ֹוצָר ֹת בָ א ִּׁקצֵ ְך‬
‫אַ מַ ת בִּׁ ְצעֵ ְך‪ :‬מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מליאות בר? הוי אומר מפני ששוכנת‬
‫על מים רבים‪ ,‬אמר רב עתירה עשירה בבל משום דחצדא שקוצרים בה בלא‬
‫מיטרא‪ ,‬אמר אביי נקיטינן עדיף אדמה טובעני ולא יובשני‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫משנה ג' הלכה ג'‬
‫ש ְבעָה בֹו‪,‬‬
‫שמִּים מתחילים לבקש ותן טל ומטר לברכה‪ַ .‬רבָן ַג ְמלִּיאֵל אֹומֵר ְב ִּ‬
‫שוָן שֹו ֲאלִּין אֶת ַה ְג ָ‬
‫(ג) ִּבשְלשָה ְבמ ְַר ֶח ְ‬
‫ש ְביִּש ְָראֵל ִּלנְהַר פ ְָרת‪:‬‬
‫שּיַגִּי ַע ַאחֲרֹון מעולי הרגל ֶ‬
‫שה ָעשָר יֹום ַאחַר ֶהחָג‪ ,‬כְדֵ י ֶ‬
‫ומסביר‪ ,‬ממתינים ֲח ִּמ ָ‬
‫בבלי תענית י' ע' א'‬
‫ירושלמי תענית ד' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬אמר רבי אלעזר‬
‫גמ' מתניתא בשיטתו דר' מאיר‪ ,‬דתני אי זהו זמנה של רביעה‪ ,‬ר' מאיר אומר‬
‫הלכה כרבן גמליאל שואלים‬
‫הבכירה בשלשה במר חשוון והבינונית בשבעה והאפילה והמאוחרת‬
‫בשבעה במר חשוון גשמים‬
‫בשבעה עשר במר חשוון‪ ,‬ר' יהודה אומר הבכירה בשבעה בחשוון‪,‬‬
‫תניא חנניה אומר ובגולה‬
‫והבינונית בשבעה‪ ,‬והאפילה בעשרים ושלשה‪ .‬ר' יוסה אומר הבכירה בי"ז‬
‫ממתינים עד ששים יום‬
‫בחשוון והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום‪ ,‬שהוא ראש‬
‫בתקופה תשרי‪ ,‬אמר רב‬
‫חודש כסליו שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות על עצירת‬
‫הונא בר חייא אמר שמואל‬
‫גשמים אלא בראש חדש כסליו‪ .‬א"ר אבמרי אחוי דר' יוסי‪ ,‬הכל מודים‬
‫הלכה כחנניה‪ ,‬ושואל‪ ,‬איני‪,‬‬
‫בשבעה עשר שהיא זמן כוכב מזל כימא לשקע‪ ,‬שבו ירד מבול לעולם‪ ,‬מה‬
‫והא בעו מיניה משמואל‬
‫טעמא שכתוב בראשית ז' (יא) בִּׁ ְשנַת ֵשש מֵ אוֹת ָשנָה לְ חַ ּיֵי נֹחַ בַ חֹדֶּ ש הַ ֵשנִּׁי‬
‫מאימת מדכרינן ותן טל‬
‫בְ ִּׁשבְ עָ ה עָ ָשר יוֹם ַלחֹדֶּ ש בַּיֹום ַהּזֶה נִּ ְבקְעּו ָכל ַמ ְעי ְנֹות תְ הֹום ַרבָה וַאֲ רֻׁ בֹת‬
‫ומטר אמר להו מכי מעיילי‬
‫הַ ָשמַ יִּׁם נ ְִּׁפתָ חּו‪ :‬ר' אבא בר זמינא ר' אלעזר אמרו בשם ר' הושעיה‪ ,‬הלכה‬
‫ציבי כשמכניסים עצי הסקה‬
‫כמי שהוא אומר בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים‪ .‬ושואל ולמה לא‬
‫לבי טבות רישבא למחסן‬
‫אמר כר"מ? ועונה כי אית תניי תני ומחליף דברי רבי מאיר עם דברי רבי‬
‫של ראש הגולה? ועונה‪,‬‬
‫יהודה‪ .‬ושואל וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך ברכת הודיה? ועונה‪,‬‬
‫דילמא אידי ואידי חד‬
‫ר' חייה אמר בשם ר' יוחנן‪ ,‬בתחילה כדי רביעה‪ ,‬ובסוף כדי שידיחו את‬
‫שיעורא הוא‪ ,‬ומברר איבעיא‬
‫פני הקרמיד השכבה העליונה של האדמה ר' יניי בי ר' ישמעאל אמר בשם‬
‫להו יום ששים כלפני ששים‬
‫רשב"ל בתחילה כדי רביעה‪ ,‬ובסוף כדי שתשרף תתמסמס המגופה‪ .‬ושואל‬
‫או כלאחר ששים? ועונה‪,‬‬
‫ויש מגופה נשרית? ועונה אלא רואין אותה כאילו היא שרויה עד שאין‬
‫תא שמע רב אמר יום ששים‬
‫צורך במים כדי ליצור אותה‪ .‬רבי יוסה אמר בשם רב יהודה‪ ,‬רבי יונה רב‬
‫כלאחר ששים ושמואל אמר‬
‫יהודה אמרו בשם שמואל‪ ,‬בתחילה כדי רביעה‪ ,‬ולבסוף אפילו כל שהוא‪ .‬ר'‬
‫יום ששים כלפני ששים‪,‬‬
‫יוסה אמר בשם ר' זעירה שיעורים אלה להפסק תענית נאמרה‪ .‬ומספר‪ ,‬רבי‬
‫אמר רב נחמן בר יצחק‬
‫חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומה הוון יתיבון‪ ,‬אמר רבי נחום לרב אדא‬
‫וסימנך עילאי הנמצאים‬
‫בר איכומא‪ ,‬האם לא מסתברא יותר שהשיעורים לברכה כדי שנדע מתי‬
‫בבבל העליונה בעו מיא‪,‬‬
‫להודות לקב"ה נאמרה? ועונה א"ל אין גם אני סבור כמוך ‪ .‬ושואל א"ל‬
‫אבל תתאי אלה הנמצאים‬
‫ולמה אמרת ליה להפסקת הצום‪ ,‬ועונה‪ ,‬דאי נהיג בשיטת רביה רבותיו‪ .‬אמר‬
‫בשפך הנהרות הגדולים לא‬
‫ר' מנא‪ ,‬ר' חזקיה מני רביה מי הוא רבו המובהק? א"ל רבי זעירא‪ ,‬א"ל אף‬
‫בעו מיא‪ ,‬אמר רב פפא‪,‬‬
‫אנן אמרין ר' יוסה בשם ר' זעירה להפסק תענית נאמרת‪ ,‬רב יהודה בר‬
‫הלכתא יום ששים כלאחר‬
‫יחזקאל אמר הכין כך הוה יחזקאל אבא מברך על ירידת גשמים‪ ,‬יתגדל‬
‫ששים ומתחילים לבקש ותן‬
‫יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו‪,‬‬
‫טל ומטר‪:‬‬
‫שאת ממניען מפריד אותם זו מזו‪ ,‬שנאמר איוב לו' (כז) כִּי יְג ַָרע נִּ ְטפֵי ָמי ִּם‬
‫י ָז ֹקּו ָמטָר ְלאֵדֹו‪ ( :‬כח) אֲ ֶּשר יִּׁזְ לּו ְשחָ ִּׁקים י ְִּׁרעֲפּו ֲעלֵי ָאדָ ם ָרב‪ :‬ועוד דוגמה‬
‫של מחלק ומפריד כמה דאת אמר ויקרא כז' (יח) וְ ִּׁאם ַאחַ ר הַ ּיֹבֵ ל י ְַק ִּׁדיש‬
‫וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֶּ ת הַ כֶּסֶּ ף עַ ל ִּׁפי הַ ָשנִּׁים הַ נוֹתָ רֹת עַ ד ְשנַת הַ ּיֹבֵ ל ְונִּג ְַרע‬
‫ָשדֵ הּו ִּׁ‬
‫ֵמע ְֶרכֶָך‪ .:‬א"ר יודן אבוי דר' מתנה‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא הקב"ה מורידן‬
‫במדה‪ ,‬שנאמר ואיוב כח' (כה) ַלעֲשוֹת לָרּוחַ ִּׁמ ְשקָ ל ּו ַמי ִּם תִּ כֵן ְבמִּדָ ה‪( :‬כו)‬
‫בַ עֲשת ֹו לַמָ טָ ר חֹק וְ דֶּ ֶּרְך ַל ֲחזִּׁיז קֹלוֹת‪ :‬ומספר‪ ,‬ר' יוסה בר יעקב סלק מבקרה‬
‫לר' יודן מיגדליא‪ ,‬עד דהוא תמן נחת מיטרא‪ ,‬הגביה ר' יודן קליה‪ ,‬שמע‬
‫מברך‪ ,‬וכך אמר‪ ,‬אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכנו על כל טיפה‬
‫וטיפה שאת מוריד לנו‪ ,‬שאת גומל טובה לחייבים‪ ,‬א"ל הדא נוסח זה מנן‬
‫לך? א"ל הכין היה ר' סימון אומר‪ ,‬רבי מברך על ירידת גשמים‪ .‬וחוזר‬
‫ומברר‪ ,‬וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה ועונה‪ ,‬מלא כלי מחזיק‬
‫‪21‬‬
‫שלש טפחים‪ ,‬דברי ר"מ ר' יהודה אומר בתחילה טפח‪ ,‬ובשנייה טפחיים‪,‬‬
‫ובשלישית ג' טפחים‪ .‬תני רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬אין לך טפח שהוא‬
‫יורד מלמעלן‪ ,‬שאין הארץ מעלה מן התהום טפחיים כנגדו‪ ,‬ומה טעם ולמד‬
‫ִּנֹוריָך כָל‬
‫קֹורא לְקֹול צ ֶ‬
‫זאת מן הכתוב תהילים מב' (ח) תְ הֹום אֶל תְ הֹום ֵ‬
‫ִּׁמ ְשבָ ֶּריָך וְ גַ לֶּיָך עָ לַי עָ בָ רּו‪ .:‬אמר רבי לוי המים‪ ,‬העליונים זכרים והתחתונים‬
‫ּושחָ ִּׁקים יִּׁזְ לּו‬
‫נקבות מה טעמא ככתוב‪ ,‬ישעיה מה' (ח) הַ ְרעִּׁ יפּו ָשמַ יִּׁם ִּׁממַ עַ ל ְ‬
‫אתיו‪ :‬כנקיבה‬
‫ּוצדָ קָ ה תַ ְצ ִּׁמיחַ יַחַ ד אֲ נִּׁי ְי ֹהוָה בְ ָר ִּׁ‬
‫צֶּ דֶּ ק תִּ פְתַ ח א ֶֶרץ ְויִּפְרּו יֶשַע ְ‬
‫הזאת שהיא פותחת לפני הזכר "ויפרו ישע" זו פריה ורביה‪" ,‬וצדקה‬
‫תצמיח" זו ירידת גשמים "אני ה' בראתיו" לכך בראתיו לתיקונו וליישובו‬
‫של עולם‪ .‬רבי אחא ותני לה בשם רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬ולמה נקרא שמה‬
‫רביעה?‪ ,‬שהיא רובעת את הארץ‪ .‬רבי חנינה בריקה אמר בשם רב יהודה‪,‬‬
‫שורשי חיטה בוקעין בארץ לפעמים עד לעומק של חמשים אמה‪ ,‬שרשי‬
‫תאינה רכין בוקעין וחודרים בצור הקשה‪ ,‬ושואל‪ ,‬א"כ מה יעשו שרשי‬
‫חרוב ושרשי שקמה החודרים עוד יותר עמוק מהיכן יש להם מים? ועונה‪,‬‬
‫אמר רבי חנינה‪ ,‬אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותה‪ ,‬מ"ט זאת‬
‫ש ֶקנָה פֶּ ן י ְִּׁפקֹד עָ לֶּיהָ‬
‫נלמד מן הכתוב שם כז' (ג) ֲאנִּי י ְהֹוָה נֹצ ְָרּה ל ְִּרגָעִּים ַא ְ‬
‫ַל ְילָה וָיוֹם אֶּ ֳצ ֶּרנָה‪ :‬תני רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬מלמד שאין הארץ שותה‬
‫אלא לפי חיסומה מספר ימי חודשה‪ .‬תני אם היתה השנה חסירה יום או‬
‫יומיים נותנין לה מים לפי חסרונה ואם לאו הולכין אחר סידרה חודש מלא‬
‫וחודש חסר דברי ר' שמעון בן גמליאל‪ ,‬רבי אומר לעולם הולכין אחר‬
‫סידרה אם היתה השנה מעוברת באדר בית הולכין אחר עיבורה‪ .‬ושואל‪,‬‬
‫מחלפא שיטתיה דרבי‪ ,‬תמן הוא אמר אחר סידרה וכאן הוא אמר מוסיפים‬
‫עוד שלושים יום אחר עיבורה? ועונה ‪ .‬ר"ז ר' יסא רבי שמואל בר רב‬
‫יצחק ומטי בה בשם ר' יוחנן‪ ,‬לבסוף נצרכה‪:‬‬
‫משנה ד' הלכה ד'‬
‫שמִּים‪ ,‬הִּתְ חִּילּו ַהיְחִּידִּ ים ירא חטא ומסתגפים מִּתְ ַענִּין (שָלש תַ ֲענִּּיֹות)‬
‫שוָן וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ‬
‫ש ְבעָה ָעשָר ְבמ ְַר ֶח ְ‬
‫(ד) ִּהגִּי ַע ִּ‬
‫ש{י}כָה כל הלילה ‪ ,‬ובצומות האלה ּו ֻׁמ{ו}תָ ִּרין בימי הצום ִּב ְמלָאכָה‬
‫ש ָח ֵ‬
‫ימי שני חמישי ושני‪ .‬אֹו ְכלִּין וְשֹותִּ ין ִּמ ֶ‬
‫שמִּיש ַה ִּמּטָה‪:‬‬
‫ּוב ְִּרחִּיצָה ּו ְבסִּיכָה ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ‬
‫בבלי תענית י' ע' א'‬
‫ירושלמי תענית ה' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬שואל‪ ,‬מאן יחידים? ועונה‪ ,‬אמר רב הונא רבנן תלמידי‬
‫גמ' ושואל אלו הם היחידים‬
‫חכמים‪ ,‬ואמר רב הונא‪ ,‬יחידים מתענין שלש תעניות ימי שני‬
‫הצמים? ועונה אלו שהן מתמנין‬
‫וחמישי ושני‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי קמשמע לן כבר תנינא‪ ,‬אין גוזרין תענית‬
‫פרנסין על הציבור‪ .‬ושואל מכיוון‬
‫שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא‬
‫על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים של הפירות‬
‫מתפלל ונענה? ועונה‪ ,‬אלא מכיון‬
‫והירקות‪ ,‬אלא שלש תעניות הראשונות מתחילים ביום שני‪ ,‬ואחר‬
‫שהיא מתמנה פרנס על הציבור‬
‫כך וחמישי‪ ,‬ושני? ועונה‪ ,‬מהו דתימא‪ ,‬הני מילי צבור לא מתחיל‬
‫ונמצא נאמן‪ ,‬כדיי הוא מצלייא‬
‫בחמישי אבל יחיד לא איכפת‪ ,‬קמשמע לן‪ ,‬תניא נמי הכי‬
‫להתפלל ומתענייא‪ .‬ומספר חד בר‬
‫כשהתחילו היחידים להתענות מתענין שני וחמישי ושני ומפסיקין‬
‫נש הוה מפיק מעשרוי מפריש‬
‫בראשי חדשים ובימים טובים ימי ניסים בתקופת הבית השני‬
‫תרומות ומעשרות כתיקנן‪ ,‬א"ל ר'‬
‫הכתובין במגילת ימים בהם אין תענית‪ ,‬תנו רבנן אל יאמר אדם‬
‫מנא קום אמור את המשפטים‬
‫תלמיד אני ואל יצטנע ויאמר איני ראוי להיות יחיד‪ ,‬אלא כל‬
‫(יג)‬
‫שצוותה התורה דברים כו'‬
‫תלמידי חכמים יחידים הם‪ ,‬ומברר‪ ,‬אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד?‬
‫וְ ָאמַ ְרתָ לִּׁ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ִּבע ְַרתִּי‬
‫ועונה‪ ,‬יחיד זה כל שראוי למנותו פרנס על הצבור‪ ,‬תלמיד זה כל‬
‫הַק ֹדֶ ש מִּן ַה ַבי ִּת וְ גַ ם נְתַ ִּׁתיו ַללֵוִּׁי וְ ַלגֵר‬
‫ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר‪ ,‬ואפילו במסכת דכלה‬
‫ַלּיָתוֹם וְ לַָאלְ מָ נָה כְ כָל ִּׁמ ְצו ְָתָך אֲ ֶּשר‬
‫הנלמדת בחפזון בין הזמנים‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬לא כל הרוצה לעשות עצמו‬
‫ִּׁצּוִּׁיתָ נִּׁי ֹלא עָ בַ ְר ִּׁתי ִּׁמ ִּׁמ ְצוֹתֶּ יָך וְֹלא‬
‫יחיד עושה‪ ,‬ולא כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה‪ ,‬דברי רבי‬
‫ָשכָחְ ִּׁתי‪ :‬ומספר‪ ,‬חד בר נש אתא גבי‬
‫‪21‬‬
‫חד מן קריבוי דר' יניי א"ל ר' זכה‬
‫עמי תן לי מעט צדקה א"ל‪ ,‬ולא הוה‬
‫לאביך מוריש לך מנכסיו פריטין?‬
‫א"ל לא‪ .,‬א"ל גבי אצלי אינון‬
‫ומפקדין‪ ,‬א"ל‪ ,‬שמעית עליהון דאינון‬
‫סרקין כסף גנוב ואיני חפץ בהם‪,‬‬
‫א"ל כדאיי את מצלייא ומתענייא‬
‫שתתפלל עלינו על עצירת הגשמים‪,‬‬
‫מעשה אחר‪ ,‬איתחמי נראה להם‬
‫בחלום לרבנן פלן חמרא חמר מוביל‬
‫משאות יצלי ומיטרא נחת‪ ,‬שלחין‬
‫רבנן ואייתוניה וחקרו אותו אמרון‬
‫ליה‪ ,‬מה אומנך? אמר לון חמר אנא‪,‬‬
‫אמרין ליה ומה טיבו דבר טוב עבדת‬
‫עשית? אמר לון‪ ,‬חד זמן אוגרת‬
‫השכרתי חמרי לחדא איתה‪ ,‬והוות‬
‫בכייה גו איסרטה על אם הדרך‬
‫ואמרית לה‪ ,‬מה ליך? מדוע את בוכה‬
‫אמרה לי‪ ,‬בעלה דהיא איתתא חביש‬
‫בבית האסורים ואנא בעייא מיחמי‬
‫ואני מחפשת כל דרך מה מיעבד‬
‫ומפניני כדי לשחררו‪ ,‬וזבנית חמרי‬
‫ומכרתי את החמור ויהבית לך‬
‫טימיתי' המעות ואמרית לה הא ליך‬
‫פניי בעליך ולא תחטיי ואל תבאוי‬
‫לידי חטא‪ ,‬אמרין ליה כדיי את‬
‫מצליא ומתענייא עבור הציבור‪ ,‬ועוד‬
‫סיפור איתחמי לרבי אבהו בחלום אם‬
‫ירד פנטקקה הפושע יצלי על ואתי‬
‫מיטרא‪ ,‬נחית מיטרא‪ ,‬שלח ר' אבהו‬
‫ואייתיה‪ ,‬שאל לו מה מעשך? ענה‬
‫הלז חמש חמר עברין ההוא גוברא‬
‫עביד בכל יום ויום ‪ ,‬מוגר מסרסור‬
‫זנייתה משפר את התיאטרון‪ ,‬מעיל‬
‫מכניס ומוציא מניהון את הבגדים‬
‫לבני‪ ,‬מטפח ומרקד קדמיהון‪ ,‬ומקיש‬
‫בבבויא בצלצל קדמיהון‪ .,‬א"ל ומה‬
‫מעשה טיבו עבדת? א"ל חד זמן הוה‬
‫ההוא גברא משפט ומנקה תייטרון‪,‬‬
‫אתא חדא איתא וקמת לה חורי‬
‫עמודא בכיי' ובקשה להתקבל לבית‬
‫הבושת ואמרית ליה מה ליך? ואמרה‬
‫לי בעלה דההיא איתתא חביש אסיר‬
‫ואנא בעיא מיחמי מחפשת איך מה‬
‫מעביד ומפנינה להוציאו משם וזבנת‬
‫מאיר‪ ,‬רבי יוסי אומר עושה וזכור לטוב‪ ,‬לפי שאין התענית שבח‬
‫הוא לו אלא צער הוא לו‪ ,‬וכן תניא אידך‪ ,‬לא כל הרוצה לעשות‬
‫עצמו יחיד עושה‪ ,‬תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר‪ ,‬רבן‬
‫שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל‬
‫בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין צום ותענית שבח הוא לו‬
‫אלא צער הוא לו‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬מי שהיה מתענה על הצרה ועברה‪ ,‬או‬
‫על החולה ונתרפא‪ ,‬הרי זה מתענה באותו יום ומשלים‪ ,‬ההולך‬
‫ממקום שאין מתענין למקום שמתענין בו הרי זה מתענה עמהן‪ ,‬ואם‬
‫הולך הוא ממקום שמתענין למקום שאין מתענין‪ ,‬הרי זה מתענה‬
‫ומשלים‪ ,‬ואם ביום צום קרה שכח ואכל ושתה‪ ,‬אל יתראה בפני‬
‫הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו‪ ,‬שנאמר בראשית מב' (א) ַוּי ְַרא‬
‫ַי ֲעקֹב כִּׁ י יֶּש ֶּשבֶּ ר בְ ִּׁמ ְצ ָריִּׁם וַּי ֹאמֶר יַעֲק ֹב ְל ָבנָיו ָלמָה תִּ תְ ָראּו‪ :‬אמר‬
‫להם יעקב לבניו‪ ,‬אל תראו את עצמכם כשאתם שבעין‪ ,‬לא בפני‬
‫עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם‪ ,‬כתוב שם מה' (כד)‬
‫ַוי ְַשלַח אֶּ ת אֶּ חָ יו ַו ֵּילֵכּו ַוּיֹאמֶּ ר אֲ לֵהֶּ ם ַאל תִּ ְרגְזּו בַדָ ֶרְך‪ :‬אמר רבי‬
‫אלעזר‪ ,‬אמר להם יוסף לאחיו‪ ,‬אל תתעסקו בדבר הלכה שמא‬
‫תרגזו עליכם את הדרך‪ ,‬ושואל‪ ,‬איני‪ ,‬והאמר רבי אלעאי בר ברכיה‬
‫שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין‬
‫לישרף‪ ,‬שנאמר מלכים ב‪ .‬ב' (יא) ַויְהִּי ֵהמָה ה ֹ ְלכִּים הָלֹוְך וְדַ בֵר‬
‫שנֵיהֶם ַוּיַעַ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ סֳעָ ָרה‬
‫ְו ִּהנֵה ֶרכֶב אֵש וְסּוסֵי אֵש ַוּיַפ ְִּרדּו בֵין ְ‬
‫הַ ָשמָ יִּׁם‪ :‬ומדייק‪ ,‬טעמא דאיכא דיבור‪ ,‬הא ליכא דיבור ראויין‬
‫לישרף? ועונה‪ ,‬לא קשיא הא למיגרס לחזור על לימודו צריך‪ ,‬הא‬
‫לעיוני להתעמק להבין דברי אמת מסוכן‪ ,‬במתניתא תנא‪ַ ,‬אל ִּׁת ְרגְ זּו‬
‫בַ דָ ֶּרְך אל תפסיעו פסיעה גסה‪ ,‬והכניסו בעוד חמה לעיר‪ ,‬אל‬
‫תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר‪ ,‬פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות‬
‫ממאור עיניו של אדם‪ ,‬והכניסו בעוד חמה לעיר‪ ,‬כדרב יהודה אמר‬
‫רב‪ ,‬דאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי‬
‫שלְחּו הֵ מָ ה‬
‫טוב‪ ,‬שנאמר בראשית מד' (ג) הַבֹקֶר אֹור ְו ָה ֲאנָשִּים ֻׁ‬
‫ַו ֲחמ ֵֹריהֶּ ם‪ :‬אמר רב יהודה אמר רבי חייא‪ ,‬המהלך בדרך אל יאכל‬
‫יותר מן הנאכל משני רעבון‪ ,‬ומסביר מאי טעמא‪ ,‬הכא תרגימו‬
‫בבבל אמרו משום שהאוכל מפריע בהליכה מעיינא למעיים‪,‬‬
‫במערבא בארץ ישראל אמרי משום שמא יחסר לו מזוני‪ ,‬ושואל‬
‫מאי בינייהו ועונה איכא בינייהו דיתיב בארבא בסירה‪ ,‬ואין מאמץ‬
‫לקיבה‪ ,‬אי נמי דקאזיל מאוונא ממלון אורחים לאוונא למלון‬
‫ומספר רב פפא כל פרסה ופרסה שהלך אכיל חדא ריפתא פרוסת‬
‫לחם אחת‪ ,‬קסבר משום מעיינא ולא יקרה לו שום דבר‪ ,‬אמר רב‬
‫יהודה אמר רב‪ ,‬כל המרעיב עצמו ונמנע מלאכול הרבה בשני‬
‫רעבון ניצל ממיתה משונה‪ ,‬שנאמר איוב ה' (כ) ב ְָרעָב פָדְ ָך ִּמ ָמוֶת‬
‫ּובְ ִּׁמלְ חָ מָ ה ִּׁמידֵ י חָ ֶּרב‪ :‬ושואל "פדך ממות "מרעב מיבעי ליה? ועונה‬
‫אלא הכי קאמר‪ ,‬בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה‬
‫משונה‪ ,.‬אמר ריש לקיש‪ ,‬אסור לאדם לשמש מיטתו בשני רעבון‬
‫שנַת‬
‫שנֵי ָבנִּים ְבט ֶֶרם תָ בֹוא ְ‬
‫שנאמר‪ ,‬בראשית מא' (נ) ּולְיֹוסֵף יֻׁלָד ְ‬
‫ָאסנַת בַ ת פו ִֹּׁטי פֶּ ַרע כֹהֵ ן אוֹן‪ :‬תנא‪ ,‬חסוכי‬
‫ה ָָרעָב אֲ ֶּשר יָלְ דָ ה ל ֹו ְ‬
‫בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬בזמן שישראל‬
‫שרויין בצער‪ ,‬ופירש אחד מהן וחי לו בשקט באין שני מלאכי‬
‫‪22‬‬
‫ערסי ופרוס ערסיי ומכרתי מיטתי‬
‫ומצעי‪ ,‬ואני ויהבית לה טימיתיה את‬
‫הכסף‪ ,‬ואמרת לה‪ ,‬הא ליך פניי‬
‫בעליך ולא תיחטיי‪ ,‬א"ל כדאיי וראוי‬
‫את מצלייא ומתעניא‪ ,‬ומעשה אחר‬
‫איתחמי לרבנן בחלום‪ ,‬חסידא נסתר‬
‫דכפר אימי‪ ,‬יצלי ומיטרא נחת‪ ,‬סלקין‬
‫רבנן לגביה‪ ,‬אמרה לון עונו בני‬
‫בייתיה בטורא בראש ההר הוא יתיב‪,‬‬
‫נפקון עלו לגביה אמרון ליה אישר‬
‫ברכוהו לשלום ולא אגיבון‪ .‬יתב‬
‫מיכול ולא אמר לון אתון כריכין באו‬
‫הצטרפו‪ .‬מי עלל כאשר ירד עם‬
‫משאו עבד חד מובל דקיסין ויהב‬
‫גולתה מעיל מרום מובלה מעל‬
‫המשא עאל נכנס ואמר לבני בייתיה‬
‫אילין רבנן באו אלי הכא בעי ניצלי‬
‫שאתפלל וייחות מיטרא‪ ,‬ואין אנא‬
‫שומע בקולם מצלי ומטרא נחת‪,‬‬
‫גנאי הוא לון שהם מתפללים ולא‬
‫נענים ואין לא אתפלל חילול שם‬
‫שמים הוא‪ .‬אלא מה נעשה‪ ,‬אייתי‬
‫אנא ואת ניסוק נעלה עכשיו ונצלי‪,‬‬
‫אין נחת מיטרא‪ ,‬אנן אמרין לו כבר‬
‫נעשה דעבדון שמייא ניסין בלעדינו‬
‫ואין לאו ירד גשם אנן אמרין לון‪,‬‬
‫לית אנן כדיי מצליא ומתענייא‪ ,‬וכך‬
‫עשו וסלקין וצלין ונחת מיטרא‪ ,‬נחת‬
‫לגבון ירד לחכמים אמר לון למה‬
‫איטרפון טרחתם רבנן להכא יומא‬
‫דין? אמרין ליה בעיי אנו מבקשים‬
‫תצלי וייחות מיטרא‪ ,‬אמר לון‬
‫ולצלותי שלי אתון צריכין? כבר‬
‫דעבדון שמייא ניסין‪ :,‬אמרין ליה‬
‫שאלו אותו למה כד הויתה בטורא‬
‫אמרינן לך אשיר ולא אגיבתינון ולא‬
‫ענית? אמר לון דהוינה עסיק‬
‫בפעולותי מה הוינה מסעה דעתי מן‬
‫פעולתי אין אני רשאי‪ ,‬א"ל ולמה כד‬
‫יתבת למיכול לא אמרת לן איתון‬
‫כריכין הצטרפו? אמר לון דלא הוה‬
‫גביי יותר אלא פלחי אחד‪ ,‬מה‬
‫הוינא מימור לכון סתם בחנפין‪.‬‬
‫אמרין ליה למה כד דאתית למיעול‬
‫ירדת עם המשא יהבת גולתה מרום‬
‫השרת שמלוין לו לאדם‪ ,‬ומניחין לו ידיהן על ראשו‪ ,‬ואומרים‪,‬‬
‫פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור‪ ,‬תניא אידך‪,‬‬
‫בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה‬
‫ושלום עליך נפשי‪ ,‬ואם עושה כן עליו הכתוב אומר ישעיה כב' (יג)‬
‫ש ְמחָה הָר ֹג ָבקָר ְושָח ֹט צ ֹאן ָאכ ֹל ָבשָר ְושָתֹות יָי ִּן ָאכֹול‬
‫ְו ִּהנֵה שָשֹון ְו ִּ‬
‫ְושָתֹו כִּי ָמחָר נָמּות‪ :‬מה כתיב בתריה שם (יד) ְונִּגְלָה בְָאזְנָי י ְהֹוָה‬
‫ְצבָאֹות אִּם י ְ ֻׁכפַר ֶהעָֹון ַהּזֶה ָלכֶם עַד תְ מֻׁתּון ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִּׁה ְצבָ אוֹת‪:‬‬
‫עד כאן מדת בינונים אבל במדת רשעים מה כתיב שם נו' (יב)‬
‫שכָר ְו ָהי ָה ָכזֶה יֹום ָמחָר גָדוֹל יֶּתֶּ ר ְמאד‪ :‬מה‬
‫אֵתָ יּו ֶא ְקחָה יַי ִּן ְונִּ ְסבְָאה ֵ‬
‫ְשי‬
‫כתיב בתריה‪ ,‬שם נז' (א) ַהצַדִּ יק ָאבָד ְואֵין אִּיש שָם עַל לֵב וְ ַאנ ֵ‬
‫חֶּ סֶּ ד ֶּנאֱסָ ִּׁפים בְ אֵ ין מֵ בִּׁ ין כִּי ִּמ ְפנֵי ה ָָרעָה נֶ ֱאסַף ַהצַדִּ יק‪ :‬אלא יצער‬
‫אדם את עצמו עם הצבור‪ ,‬שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו‬
‫עם הצבור שנאמר שמות יז' (יב) וִּידֵ י משֶה ְכבֵדִּ ים ַוּיִּקְחּו ֶאבֶן‬
‫ּומזֶּה‬
‫ַוּיָשִּימּו תַ חְתָיו ַוּיֵשֶב ָעלֶי ָה וְ ַא ֲהרֹן וְחּור תָ ְמכּו בְ יָדָ יו ִּׁמזֶּה אֶּ חָ ד ִּׁ‬
‫אֶּ חָ ד ַוי ְִּׁהי יָדָ יו אֱמּונָה עַ ד בֹא הַ ָשמֶּ ש‪ :‬וכי לא היה לו למשה כר אחת‬
‫או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה‪ ,‬הואיל וישראל‬
‫שרויין בצער ועסוקים במלחמת מצווה‪ ,‬אף אני אהיה עמהם בצער‪,‬‬
‫וכל המצער עצמו עם הצבור‪ ,‬זוכה ורואה בנחמת צבור‪ ,‬ושמא‬
‫יאמר אדם מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם‬
‫מעידים בו‪ ,‬שנאמר חבקוק ב' (יא) כִּי ֶאבֶן ִּמקִּיר תִּ זְעָק ְו ָכפִּיס ֵמעֵץ‬
‫י ַ ֲענֶנָה‪ :‬דבי רבי שילא אמרי‪ ,‬שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן‬
‫מעידין עליו‪ ,‬שנאמר תהילים צא' (יא) כִּי ַמלְָאכָיו י ְ ַצּוֶה לְָך לִּׁ ְשמָ ְרָך‬
‫בְ כָ ל ְד ָרכֶּיָך‪ :‬רבי חידקא אומר‪ ,‬נשמתו של אדם היא מעידה עליו‬
‫שנאמר מיכה ז' (ה) ַאל ַתאֲ ִּׁמינּו בְ ֵרעַ ַאל ִּׁתבְ ְטחּו בְ אַ לּוף מִּש ֹ ֶכבֶת‬
‫חֵיקֶָך שְמ ֹר פִּתְ חֵי פִּיָך‪ :‬ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו‬
‫אֲשר בָ חָ ְר ִּׁתי לְ מַ עַ ן‬
‫שנאמר ישעיה מג' (י) אַתֶם עֵדַ י נְאֻׁם י ְהֹוָה וְ עַ בְ ִּׁדי ֶּ‬
‫תֵ ְדעּו וְתַ אֲ ִּׁמינּו לִּׁ י וְ תָ בִּׁ ינּו כִּׁ י אֲ נִּׁי הּוא לְ פָ נַי ֹלא נוֹצַ ר אֵ ל וְ ַאח ֲַרי ֹלא‬
‫י ְִּׁהיֶּה‪ :‬כתוב בתורה דברים לב' (ד) הַ צּור תָ ִּׁמים פָ עֳל ֹו כִּׁ י כָ ל ְד ָרכָ יו‬
‫ִּׁמ ְשפָ ט אֵל אֱמּונָה ְואֵין ָעוֶל צַ ִּׁדיק וְ י ָָשר הּוא‪" :‬אל אמונה" כשם‬
‫שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא‪ ,‬אפילו על עבירה קלה שעושין‪,‬‬
‫כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושין‪" ,‬ואין‬
‫עול" כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה‬
‫קלה שעושין‪ ,‬כך משלמין שכר לרשעים בעולם הזה אפילו על‬
‫מצוה קלה שעושין‪" ,‬צדיק וישר הוא" (אמרו בשעת) [מלמד‬
‫שבשעת] פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו (נפטרין)‬
‫[נפרטין] נפרשים לפניו‪ ,‬ואומרים לו‪ ,‬כך וכך עשית במקום פלוני‬
‫ביום פלוני‪ ,‬והוא אומר (הין) [הן] ואומרים לו‪ ,‬חתום‪ ,‬וחותם‪,‬‬
‫ֲשהּו‪:‬‬
‫ְשי מַ ע ֵ‬
‫שנאמר איוב לז' (ז) ְבי ַד כָל ָאדָ ם יַחְתֹום ל ַָדעַ ת כָ ל ַאנ ֵ‬
‫ולא עוד אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם‪ ,‬לבית דין של‬
‫מעלה‪ ,‬יפה דנתוני‪ ,‬לקיים מה שנאמר תהילים נא' (ו) לְ ָך לְ בַ ְדָך‬
‫יתי ְל ַמעַן תִּ צְדַ ק בְדָ ב ְֶרָך ִּׁתזְכֶּה בְ ָש ְפטֶּ ָך‪:‬‬
‫אתי וְהָ ַרע בְ עֵ ינֶּיָך עָ ִּׁש ִּׁ‬
‫חָ טָ ִּׁ‬
‫אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא‪ ,‬ומסביר‪ ,‬שמואל סבר‬
‫כי האי תנא‪ ,‬דתניא‪ ,‬רבי אלעזר הקפר ברבי אומר‪ ,‬מה תלמוד לומר‬
‫אצל נזיר במדבר ו' (יא) וְ עָ ָשה הַ כֹהֵ ן אֶּ חָ ד לְ חַ טָ את וְ אֶּ חָ ד לְ ֹעלָה‬
‫וְק ַדש אֶּ ת רֹאש ֹו בַ ּיוֹם הַ הּוא‪ :‬וכי‬
‫ְו ִּכפֶר ָעלָיו ֵמ ֲאשֶר ָחטָא עַל ַהנָפֶש ִּׁ‬
‫באיזה נפש חטא נזיר זה? אלא שציער עצמו מן היין‪ ,‬והלא דברים‬
‫‪23‬‬
‫קל וחומר‪ ,‬ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא‪,‬‬
‫המצער עצמו מכל דבר ודבר ומתענה על אחת כמה וכמה שנקרא‬
‫חוטא‪ ,‬רבי אלעזר אומר יושב בתענית נקרא קדוש שנאמר שם (ה)‬
‫כָ ל יְמֵ י נֶּדֶּ ר ִּׁנזְר ֹו ַתעַ ר ֹלא ַי ֲעבֹר עַ ל רֹאש ֹו עַ ד ְמֹלאת הַ ּי ִָּׁמם אֲ ֶּשר יַזִּׁ יר‬
‫שעַר ר ֹאשֹו‪ :‬ומה זה הנזיר שלא ציער‬
‫לַי ֹהוָה קָד ֹש י ִּ ְהי ֶה גַדֵ ל פ ֶַרע ְ‬
‫עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש‪ ,‬המצער עצמו מכל דבר על אחת‬
‫כמה וכמה‪ ,‬ושואל ולשמואל הא איקרי קדוש? ועונה‪ ,‬ההוא אגידול‬
‫פרע שערות ראשו קאי‪ ,‬ושואל ולרבי אלעזר הא נקרא חוטא?‬
‫ועונה‪ ,‬ההוא דסאיב נפשיה שנטמא‪ ,‬ושואל‪ ,‬ומי אמר רבי אלעזר‬
‫הכי שרוי בצום נקרא קדוש? והאמר רבי אלעזר‪ ,‬לעולם ימוד אדם‬
‫עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו‪ ,‬שנאמר הושע יא' (ט) ֹלא‬
‫אֶּ ע ֱֶּשה חֲרוֹן אַ ִּׁפי ֹלא אָ שּוב לְ ַשחֵ ת אֶּ פְ ָריִּׁם כִּׁ י אֵ ל ָאנֹכִּׁ י וְֹלא ִּׁאיש‬
‫ְבק ְִּרבְָך קָדֹוש וְֹלא ָאבֹוא ְבעִּיר‪ :‬ועונה‪ ,‬לא קשיא הא דמצי לצעורי‬
‫נפשיה נקרא קדוש ‪ ,‬הא דלא מצי לצעורי נפשיה‪ ,‬ריש לקיש אמר‬
‫השרוי בצום נקרא חסיד שנאמר משלי יא' (יז) גֹמֵל נַפְשֹו אִּיש‬
‫שאֵרֹו ַאכְ ז ִָּׁרי‪ :‬אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב‬
‫ָחסֶד וְעֹכֵר ְ‬
‫בתעניתא מוטב היה ליכול כלבא לשירותיה (אמר) [ואמר] רבי‬
‫ירמיה בר אבא אין תענית ציבור בבבל כזה שמתענים מערב‪ ,‬אלא‬
‫תשעה באב בלבד‪( ,‬אמר) רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש‪ ,‬אין‬
‫תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים‪: :‬‬
‫גלימה מעל מובלה? אמר לון דלא‬
‫הוות דידי שאולה הוות דניצלי לצורך‬
‫תפילה בה‪ ,‬מה הוינה מבזעא יתה?‪.‬‬
‫אמרין ליה ולמה כד הווי את בטורא‬
‫איתתך לבשה מאנין צאין בגדים‬
‫מטונפים וכד את עליל ירדת מן‬
‫טורא היא לבשה מאנין נקיין? אמר‬
‫לון‪ ,‬כד דאנא הוי בטורא היא לבשה‬
‫מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי‬
‫עלה‪ ,‬וכד דאנא עליל יורד מן טורא‬
‫היא לבשה מאנין נקיין‪ ,‬דלא ניתן אני‬
‫עיני באיתא אוחרי באישה אחרת‪,‬‬
‫אמרין ליה‪ ,‬יאות מתאים את מצלייא‬
‫ומתענייא‪ .‬במשנה‪ .‬אוֹכְ לִּׁ ין וְ שו ִֹּׁתין‬
‫ִּׁמ ֶּשחָ ֵשיכָה‪ :‬תני מותר לוכל עד‬
‫שיאיר המזרח דברי רבי‪ ,‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר‪.‬‬
‫ושואל מה תלמוד לומר עד קריאת‬
‫הגבר? ועונה‪ ,‬ישן בלילה ועמד‬
‫אסור‪ ,‬וזאת בשלא התנה לקום‬
‫ולאכול אבל אם התנה מותר‪:‬‬
‫משנה ה' הלכה ה'‬
‫שמִּים‪ ,‬בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין שָלש תַ ֲענִּיֹות עַל ַהצִּבּור‪ .‬ימי שני וחמישי ושני‬
‫(ה) ִּהגִּי ַע ר ֹאש ח ֹדֶ ש ִּכ ְס ֵל{י} ו וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ‬
‫ש{י}כָה כל הלילה עד עלות השחר‪ּ ,‬ו ֻׁמ{ו}תָ ִּרין ִּב ְמלָאכָה ּוב ְִּרחִּיצָה (ּו) ְבסִּיכָה‬
‫ש ָח ֵ‬
‫בימים אלו אֹו ְכלִּין וְשֹותִּין ִּמ ֶ‬
‫שמִּיש ַה ִּמּטָה‪:‬‬
‫ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ‬
‫בבלי תענית יא ע' ב'‬
‫ירושלמי תענית ו' ע' א'‬
‫גמ' א"ר יוחנן כל תענית‬
‫גמרא‪ ,‬אוכלין ושותין משחשיכה כו'‪ :‬אמר רבי זעירא אמר רב הונא‪ ,‬יחיד‬
‫שבית דין גוזרין להפסיק‬
‫שקיבל עליו תענית בשעת מנחה אפילו אכל ושתה כל הלילה למחר הוא‬
‫מלאכול מערב אין עוברות‬
‫מתפלל תפילת תענית עננו בברכת שומע תפילה לן בתעניתו ואכל בבוקר‬
‫בהריון ומיניקות‬
‫נשים‬
‫אינו מתפלל של תענית‪ ,.‬ומברר אמר רב יוסף מאי קסבר רב הונא האם‬
‫מתענות בם‪ .‬אמר ר' שמואל‬
‫סבירא ליה אין מתענין לשעות? או דלמא סובר מתענין לשעות‪ ,‬והמתענה‬
‫בר רב יצחק נראים דברים‪,‬‬
‫לשעות אינו מתפלל תפלת תענית? ועונה אמר ליה אביי לעולם קסבר רב‬
‫כשגזרו כבר קודם צומות‬
‫הונא כן מתענין לשעות וגם והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית‪ ,‬ושאני‬
‫שלא להפסיק מערב אבל אם‬
‫הכא שצם רק בלילה דאיכא שעות דליליא דלא קביל עליה משעת מנחה‬
‫גזרו מיד צום כזה שיש‬
‫מעיקרא‪ ,‬ומספר‪ ,‬מר עוקבא איקלע לגינזק‪ ,‬בעו מיניה‪ ,‬מתענין לשעות או‬
‫להפסיק בערב‪ ,‬סימן שהמצב‬
‫אין מתענין לשעות? לא הוה בידיה‪ ,‬שאלו עוד קנקנין של נכרים אסורין או‬
‫חמור עוברות ומיניקות‬
‫מותרין? וגם זאת לא הוה בידיה‪ ,‬שאלו אותו שאלה שלישית במה שימש‬
‫מתענות בם‪ ,‬ותני כן עוברות‬
‫משה רבנו כל שבעת ימי המלואים בבגדי לבן או בבגדי כהן גדול? וגם לא‬
‫ומיניקות מתענות כדרכן‬
‫הוה בידיה‪ ,‬אזל ושאיל בי מדרשא‪ ,‬אמרו ליה‪ ,‬הלכתא מתענין לשעות‬
‫וביום‬
‫באב‬
‫בתשעה‬
‫ומתפללין תפלת תענית‪ ,‬והלכתא קנקנין של נכרים לאחר שנים עשר חדש‬
‫הכיפורים‪ ,‬ושלש תעניות‬
‫מותרין‪ ,‬ולשאלה‪ ,‬במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים? אמרו לו‪,‬‬
‫הראשונות ובשלש השניות‬
‫בחלוק לבן שימש‪ ,‬רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין לו אימרא תפר של‬
‫שהם ימים קצרים והצום‬
‫מחט‪ ,‬אמר רב חסדא הא דאמרת מתענין לשעות‪ ,‬והוא בתנאי שלא טעם‬
‫מתחיל בבוקר אבל בשבע‬
‫כלום עד הערב‪ ,‬ושואל‪ ,‬אמר ליה אביי‪ ,‬לא אכל עד הערב הא תענית‬
‫האחרונות שמפסיקים לאכול‬
‫מעלייתא היא? ועונה לא צריכא דאימלך אימלוכי ונאלץ לצום‪ ,‬ואמר רב‬
‫מבערב אינן מתענין בהן‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אף על פי כן אינן מנהגות‬
‫אלא‬
‫בתפנוקים‪,‬‬
‫עצמן‬
‫אוכלות ושותות כדי קיום‬
‫הולד‪ .‬לא כפי שאמרו בשם‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬בשגזרו כבר‬
‫הראשון שלא להפסיק והן‬
‫צמות אתא ר' אבא בן זבדא‬
‫ר' יצחק בר טבליי ואמרו‬
‫בשם ר' יוחנן ואפילו גזרו‬
‫מיד להפסיק אין עוברות‬
‫ומיניקות מתענות בם‪:‬‬
‫חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה של סוף יום לאו שמיה תענית‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬מיתיבי כוהנים אנשי משמר מתענין ולא משלימין? ועונה התם‬
‫לצעורי נפשיה עם הצבור בעלמא הוא‪ ,‬ושואל‪ ,‬תא שמע דאמר רבי אליעזר‬
‫(בן) [ברבי] צדוק‪ ,‬אני מבני בניו של סנאב בן בנימין המנדבים עצי מערכה‬
‫בעשרה באב‪ ,‬ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת‬
‫והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו הוא‪ ,‬ועונה‪ ,‬התם נמי‬
‫לצעורי נפשיה עם הציבור בעלמא הוא‪ ,‬ושואל‪ ,‬תא שמע דאמר רבי יוחנן‬
‫אמר אהא בתענית עד שאבוא לביתי? ועונה התם לשמוטיה נפשיה‬
‫להתחמק מלאכול מבי נשיאה הוא דעבד‪ ,‬אמר שמואל כל תענית שלא קיבל‬
‫עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית‪ ,‬ושואל ואי יתיב בצום מאי? ועונה אמר‬
‫רבה בר שילא‪ ,‬דמי למפוחא דמליא זיקא לנוד נפוח חסר ערך‪ ,‬ומברר‪ ,‬אימת‬
‫מקביל ליה יחיד תענית? ועונה רב אמר במנחה בצהריים‪ ,‬ושמואל אמר‬
‫בתפלת המנחה‪ ,‬אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא‪ ,‬דכתיב במגילת‬
‫תענית‪ ,‬להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא צומות קודמים ייסר‪ ,‬מאי‬
‫לאו ייסר עצמו בצלו בזמן תפילה‪ ,‬ודוחה לא יאסר עצמו בכל שעה‪ ,‬פליגי‬
‫בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי‪ ,‬חד אמר ייסר בפיו בתפילה וחד אמר יאסר‪,‬‬
‫מאן דאמר ייסר כדאמרינן‪ ,‬ושואל‪ ,‬למאן דאמר יאסר מאי היא? ועונה דתניא‬
‫במגילת תענית כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא יאסר‪ ,‬כיצד? יחיד שקיבל‬
‫עליו שני וחמישי (ושני) של כל השנה כולה ואירעו בם ימים טובים הכתובין‬
‫במגילת תענית‪ ,‬אם נדרו קודם לגזרתנו שלא לצום יבטיל נדרו את גזרתנו‬
‫ויסיים את נדרו ‪ ,‬ואם גזרתנו קודמת לנדרו תבטל גזרתנו את נדרו‪ ,‬תנו רבנן‬
‫בבוקר עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי‪ ,‬רבי אליעזר‬
‫בר שמעון אומר‪ ,‬עד קרות הגבר לאחר שני שליש הלילה‪ ,‬באשמורת‬
‫השלישית‪ ,‬אמר אביי‪ ,‬לא שנו אלא שלא גמר סעודתו בערב אבל גמר‬
‫סעודתו אינו אוכל עוד‪ ,‬ושואל איתיביה רבא‪ ,‬למדנו גמר ועמד הרי זה‬
‫אוכל? ועונה התם כשלא סילק שולחנו איכא דאמרי אמר רבא‪ ,‬לא שנו‬
‫אלא כשלא ישן אבל ישן אינו אוכל‪ ,‬ושואל איתיביה אביי הרי למדנו ישן‬
‫ועמד הרי זה אוכל? ועונה התם במתנמנם‪ ,‬ומסביר הכי דמי מתנמנם אמר‬
‫רב אשי נים ולא נים‪ ,‬תיר ולא תיר ער ולא ער דקרו ליה ועני‪ ,‬ולא ידע‬
‫אהדורי סברא מעצמו וכי מדכרי ליה מדכר אפשר להזכיר לו את שידע‬
‫כבר‪ ,‬אמר רב כהנא אמר רב‪ ,‬יחיד שקיבל עליו תענית‪ ,‬אסור בנעילת הסנדל‪,‬‬
‫חיישינן שמא תענית צבור קיבל עליו‪ ,‬ושואל ואם אינו רוצה היכי ליעבד?‬
‫ועונה‪ ,‬אמר רבה בר רב שילא לימא הכי‪ ,‬למחר אהא לפניך בלי נדר‬
‫בתענית יחיד‪ ,‬ושואל אמרו ליה רבנן לרב ששת הא קא חזינן רבנן חשובים‬
‫דמסיימי מסנייהו נועלים נעליים ואתו לבי תעניתא? ומספר איקפד רב ששת‪,‬‬
‫ואמר להו דלמא מיכל נמי אכול? אביי ורבא מעיילי כי מסיימי אפנתא הפכו‬
‫הפנימי לחיצון מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא הפכו נעל ימין‬
‫לשמאל ודשמאלא לימינא‪ ,‬רבנן דבי רב אשי נפקי כי אורחייהו כבכל יום‬
‫סברי כי הא דאמר שמואל‪ ,‬אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד‪,‬‬
‫אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬לוה אדם תעניתו ופורע‪ ,‬כי אמריתה קמיה דשמואל‪,‬‬
‫אמר לי‪ ,‬וכי נדר קבל עליה דלא סגי דלא משלם‪ ,‬לצעורי נפשיה קביל עליה‪,‬‬
‫אי מצי אם אפשר מצער נפשיה‪ ,‬אי לא מצי‪ ,‬לא מצער נפשיה‪ ,‬איכא דאמרי‪,‬‬
‫אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע‪ ,‬כי אמריתה קמיה דשמואל‬
‫אמר לי פשיטא‪ ,‬לא יהא אחרת אלא נדר‪ ,‬גם נדר מי לא מצי בעי לשלומי‬
‫ומיזל למחר וליומא אחרינא? ומספר‪ ,‬רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי‬
‫‪25‬‬
‫רב אסי עבדו ליה סעודה מכובדת ובישלו לו עגלא תילתא‪ ,‬אמרו ליה‬
‫ליטעום מר מידי‪ ,‬אמר להו בתעניתא יתיבנא‪ ,‬אמרו ליה ולוזיף ילווה היום‬
‫מר‪ ,‬וליפרע בעת אחרת ‪ ,‬לא סבר מר להא דאמר רב יהודה אמר רב לוה‬
‫אדם תעניתו ופורע? אמר להו היום תענית חלום הוא‪ ,‬ואמר רבה בר מחסיא‬
‫אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה‪ ,‬תענית לחלום כאש לנעורת (אמר)‬
‫[ואמר] רב חסדא ובו ביום‪ ,‬ואמר רב יוסף ואפילו בשבת‪ ,‬ושואל מאי‬
‫תקנתיה שמבטל עונג שבת? ועונה‪ ,‬ליתיב תעניתא אחר נוסף לתעניתא‪:‬‬
‫משנה ו' הלכה ו' ז'‬
‫(ו) ָעבְרּו אֵלּו שלשת ימי התענית הציבוריים וְֹלא נַעֲנּו מן השמים בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין {עוד} שָלש תַ ֲענִּּיֹות ( ֲאחֵרֹות)‬
‫ֲסּורין ִּב ְמלָאכָה ּוב ְִּרחִּיצָה במים חמים‬
‫עַל ַה ִּצ{י}בּור‪ .‬הפעם הזאת אֹו ְכלִּין וְשֹותִּ ין ִּמבְעֹוד יֹום עד צאת הכוכבים‪ַ ,‬וא ִּ‬
‫שמִּיש ַה ִּמּטָה‪ ,‬וְנֹו ֲעלִּין אֶת ַהמ ְֶר ֲחצָאֹות הציבוריות‪ָ .‬עבְרּו אֵלּו וְֹלא נַעֲנּו‪ ,‬וגשם לא ירד‪,‬‬
‫ּו ִּבסִּיכָה ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ‬
‫שהֵן שְלש ֶעש ְֵרה תַ ֲענִּּיֹות עַל ַהצִּבּור‪{ .‬ומה} (ה ֲֵרי) אֵלּו י ְתֵ רֹות עַל‬
‫שבַע תעניות‪ֶ ,‬‬
‫בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין ( ֲעלֵיהֶם) עֹוד ֶ‬
‫שנִּי ַמּטִּין פותחים‬
‫ש ָבאֵלּו מַתְ ִּריעִּין תוקעים בשופרות ומתפללים ביתר שאת‪ ,‬וְנֹו ֲעלִּין אֶת ַהחֲנּויֹות‪ַ ,‬ב ֵ‬
‫ה ִָּראשֹונֹות?‪ֶ ,‬‬
‫שבָת‪:‬‬
‫תָרין לפתוח כל היום ִּמ ְפנֵי כְבֹוד ַה ַ‬
‫שכָה‪ּ ,‬ו ַב ֲחמִּישִּי ֻׁמ{ו} ִּ‬
‫מעט את חנויות המזון עִּם ֲח ֵ‬
‫בבלי תענית יב' ע' ב'‬
‫ירושלמי תענית ו' ע' א'‬
‫גמרא שואל‪ ,‬בשלמא כולהו אלה המנויים פה אית בהו תענוג‬
‫גמ' ר' זעירה אמר בשם רב ירמיה‪,‬‬
‫העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה‬
‫רחיצה וסיכה ותשמיש המטה אבל מלאכה צער הוא למה אסור‬
‫מלאכה ביום הכיפורים ומסביר מ"ט‬
‫בימי תענית? ועונה‪ ,‬אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא‪,‬‬
‫שכתוב יואל א' (יד) קַדְ שּו צֹום ק ְִּראּו‬
‫אמר קרא יואל א' (יד) קַדְ שּו צֹום ק ְִּראּו ֲעצ ָָרה ִּאסְפּו זְ ֵקנִּים כֹל‬
‫ָארץ בֵ ית‬
‫ֲעצ ָָרה ִּׁא ְספּו זְקֵ נִּׁים כֹל י ְֹשבֵ י הָ ֶּ‬
‫ָארץ בֵ ית ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם וְ ַזעֲקּו אֶּ ל ְי ֹהוָה‪ :‬משווה צום‬
‫י ְֹשבֵ י הָ ֶּ‬
‫משווה‬
‫ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם וְ ַזעֲקּו אֶּ ל ְי ֹהוָה‪:‬‬
‫כעצרת‪ ,‬מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור‬
‫צום לעצרה ושואל והא תני הלילה‬
‫בעשיית מלאכה‪ ,‬ושואל אי מה עצרת מאורתא מערב אף תענית‬
‫מותר והיום אסור ולא כיום כיפור?‬
‫נמי מאורתא? ועונה‪ ,‬אמר רבי זירא לדידי מיפרשא לי מיניה‬
‫ועונה‪ ,‬א"ר זעירה קיימה והסבירה אבא‬
‫דרבי ירמיה בר אבא‪ ,‬אמר קרא "אספו זקנים" דומיא דאסיפת‬
‫בר ירמיה "אספו עם" משעת אסיפת‬
‫זקנים מה אסיפת זקנים לבית דין ביום‪ ,‬אף צום נמי ביום‪,‬‬
‫עם‪ .‬ואומר‪ ,‬נשייא דנהגן דלא למיעבד‬
‫ושואל ואימא מטיהרא מצאת השמש בבוקר? אמר רב שישא‬
‫עובדא בפוקי שובתא במוצאי שבת אינו‬
‫בריה דרב אידי מסייע ליה לרב הונא‪ ,‬דאמר‪ ,‬מצפרא כינופיא‬
‫מנהג‪ ,‬אבל הנוהגות עד דיתפני סידרא‬
‫היכי עבדי? ועונה‪ ,‬אמר אביי‪ ,‬מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן‬
‫גמר תפילת ערבית בבית הכנסת‬
‫במילי דמתא עוסקים בצרכי העיר מכאן ואילך ריבעא דיומא‬
‫ושמיעת הבדלה מנהג טוב‪ ,‬השובתות‬
‫קרינן בספרא ואפטרתא תפילה וקריאה בתורה ונביאים מכאן‬
‫כל בתרייא ובחמישתא אינו מנהג‪ ,‬אבל‬
‫ואילך בעינן רחמי תפילה ותחנונים לגשמים שנאמר נחמיה ט'‬
‫הנוהגות עד דיתפני תעניתא מנהג נכון‪,‬‬
‫תֹורת י ְהֹוָה אֱֹלהֵיהֶם ְר ִּבעִּית‬
‫(ג) ַוּי ָקּומּו עַל ָעמְדָ ם ַוּיִּק ְְראּו ְב ֵספֶר ַ‬
‫הנוהגות לא לעשות מלאכה ביומא‬
‫ּור ִּבעִּית מִּתְ וַדִּ ים ּו ִּמשְתַ ֲחוִּים לַיהֹוָה אֱֹלהֵיהֶם‪ :‬ושואל‪ ,‬איפוך‬
‫הַּיֹום ְ‬
‫דערובתא ערב שבת וחג אינו מנהג‬
‫אנא סדר היום? ועונה לא סלקא דעתך דכתיב עזרא ט' (ד) ְו ֵאלַי‬
‫ראוי‪ ,‬אבל מן מנחה ולעיל מנהג נאה‬
‫ישב‬
‫י ֵָאסְפּו כ ֹל ח ֵָרד בְדִּ ב ְֵרי אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל עַל ַמעַל הַגֹולָה וַאֲ נִּׁי ֵ‬
‫ביומא דירחא ראש חודש מנהג טוב‪,‬‬
‫ְמשוֹמֵ ם עַ ד לְ ִּׁמנְחַ ת הָ עָ ֶּרב‪ :‬וכתיב (ה) ּו ְב ִּמנְחַת ָהע ֶֶרב ַקמְתִּי‬
‫א"ר זעירא נשייא דנהגן דלא למישתייא‬
‫מִּתַ ֲענִּיתִּ י ּו ְבק ְָרעִּי ִּבגְדִּ י ּו ְמעִּילִּי ָו ֶאכ ְְרעָה עַל ִּב ְרכַי ָו ֶאפ ְְרשָה ַכפַי אֶל‬
‫לארוג שתי‪ ,‬מן דאב עליל נכנס‪ ,‬מנהג‬
‫י ְהֹוָה אֱֹלהָ י‪ :‬אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא‪ ,‬כל שהוא משום‬
‫יפה‪ ,‬משום שבו פסקה אבן שתייה‬
‫אבל כגון תשעה באב ואבל על מת אסור ברחיצה בין בחמין‬
‫בבית מקדשנו‪ ,‬וזאת מ"ט נלמד מן‬
‫בין בצונן‪ ,‬כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור לרחוץ‬
‫תהילים יא' (ג) כִּי ַהשָתֹות יֵה ֵָרסּון צַ ִּׁדיק‬
‫בחמין אסור‪ ,‬בצונן מותר‪ ,.‬אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי‬
‫מַ ה פָ עָ ל‪ .:‬א"ר חיננא‪ ,‬כל אותם הדברים‬
‫תנינא ונועלין את המרחצאות‪ ,.‬ושואל אמר ליה אביי ואי בצונן‬
‫מנהג בקדושה אעין דשיטין הוון בעצי‬
‫אסור בתשעה באב ובתענית ציבור‪ ,‬סוכרין את הנהרות מבעי‬
‫שיטים שצמחו במגדל צבעייא‪ ,‬אתון‬
‫ליה למיתני? ועונה‪ ,‬אמר רב שישא בריה דרב אידי‪ ,‬אבא‬
‫ושאלון בני המקום לר' חנניה חברהון‬
‫[אביי] הכי קשיא ליה‪ ,‬מכדי כבר תנן אסור ברחיצה והתוספת‬
‫‪26‬‬
‫דרבנן‪ ,‬מהו האם להמשיך לשמור אותם‬
‫בקדושה או מיעבד בהון עבידא? אמר‬
‫להן‪ ,‬מכיון שנהגו אבותיכם בהם‬
‫באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי‬
‫נפש‪ ,‬רבי אלעזר אמר בשם רבי אבון‬
‫כל דבר שהוא מותר והוא טועה בו ונוהג‬
‫בו באיסור אם נשאל לחכם‪ ,‬ומתירין לו‬
‫וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר‬
‫והוא נוהג בו באיסור בגלל מנהג אבותיו‬
‫נשאל ואין מתירין לו‪ .‬במשנה‪ ,‬אסור‬
‫ברחיצה‪ .‬זעירה בר חמא יוסה בריה דר'‬
‫יהושע בן לוי אמרו בשם רבי יהושע בן‬
‫לוי בתענית ציבור מרחיץ ידיו ופניו‬
‫ורגליו כדרכו‪ ,‬בתשעה באב מרחיץ ידיו‬
‫ומעבירין על פניו‪ ,‬ביום הכיפורים‬
‫מרחיץ ידיו ומקנחן במפה‪ ,‬ומעביר את‬
‫המפה על פניו‪ .‬ומספר‪ ,‬רבי יונה תרי‬
‫שרי סמרטוטה ויהב לה תחות כדה‬
‫ומנגב בו פניו‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא תני אין בין‬
‫תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור‬
‫מלאכה? ועונה‪ ,‬זה במקום שנהגו‪,‬‬
‫בתענית ציבור היה הולך אצל רבו או‬
‫אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש‬
‫לבגדים רטובים ניטנפו רגליו מטבילן‬
‫במים ואינו חושש‪ .‬מרחיצה‪ ,‬הורי רבי‬
‫אבא כהין תנייא‪ ,‬הורי רבי אחא בבא מן‬
‫הדרך והיו רגליו קיהות עליו‪ ,‬שמותר‬
‫להרחיצם במים קרים‪ .,‬תני אבל שמת‬
‫לו מת ומנודה היו מהלכין בדרך מותרין‬
‫בנעילת סנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו‪,‬‬
‫וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור‪:‬‬
‫במשנה‪ ,‬אסור בסיכה‪ .‬כהדא דתני‬
‫בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין‬
‫סיכה שאינה של תענוג מותר מלבד‬
‫מסיכה של רפואה ביום הכיפורים בין‬
‫סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה‬
‫של תענוג אסור‪ ,‬בתשעה באב ובתענית‬
‫ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור‪,‬‬
‫שאינה של תענוג מותר‪ .‬ושואל‪ ,‬והא תני‬
‫שמן תרומה שוות סיכה לשתייה לאיסור‬
‫ולתשלומין אבל לא לעונש‪ .‬ביום‬
‫הכיפורים שווה סיכה לשתיה לאיסור‬
‫אבל לא לעונש‪ ,‬ועכשיו שואל והא תני‬
‫כתוב ויקרא כב' (טו) וְֹלא י ְ ַחלְלּו אֶּ ת‬
‫קָ ְד ֵשי בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל אֵ ת אֲ ֶּשר י ִָּׁרימּו‬
‫לַי ֹהוָה‪ :‬לרבות את הסך ואת השותה‪,‬‬
‫נועלין את המרחצאות למה לי? אלא לאו שמע מינה בחמין אסור‬
‫בצונן מותר‪ ,‬ומדייק לימא מסייע ליה למדנו‪ ,‬כל חייבי טבילות‬
‫טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים ומברר‪ ,‬במאי‬
‫באיזה מים? אילימא בחמין‪ ,‬טבילה בחמין מי איכא מים שאובין‬
‫ולא מים חיים נינהו? אלא לאו בצונן‪ ,‬וחייבי טבילות אין רק‬
‫המה איניש אחרינא לא‪ ,‬ודוחה‪ ,‬אמר רב חנא בר קטינא לא‬
‫נצרכה אלא לחמי טבריא שהם חמים ואינם שאובים‪ ,.‬ושואל אי‬
‫הכי אימא סיפא‪ ,‬אמר רבי חנינא סגן הכהנים כדאי הוא צער על‬
‫בית אלהינו שחרב לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה‪ ,‬ואי‬
‫אמרת בצונן מותר‪ ,‬ירחץ בצונן? אלא אמר רב פפא מדובר‬
‫באתרא דלא שכיח מקווה של מים צונן‪ ,‬ושואל‪ ,‬תא שמע‬
‫כשאמרו אסור במלאכה‪ ,‬לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר‪,‬‬
‫וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך‬
‫מותר‪ ,‬ומסביר הא כיצד‪ ,‬יוצא לדרך נועל נעליים נכנס לעיר‬
‫חולץ‪ ,‬וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו‪ ,‬אבל פניו‬
‫ידיו ורגליו מותר‪ ,‬וכן אתה מוצא במנודה מן הציבור ובאבל על‬
‫מתו‪ ,‬ומדייק מאי לאו אכולהו‪ ,‬ובמאי עסקינן אילימא בחמין‪,‬‬
‫פניו ידיו ורגליו מי שרו? והאמר רב ששת אבל אסור להושיט‬
‫אפילו אצבעו בחמין‪ ,‬אלא לאו בצונן? ועונה לא‪ ,‬לעולם בחמין‪,‬‬
‫ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל‪ ,‬לא על רחצה‬
‫אלא אשארא על נעילת הסנדל וסיכה קאי‪ ,‬ושואל‪ ,‬תא שמע‪,‬‬
‫דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן‪ ,‬מעשה ומתו בניו‬
‫של רבי יוסי בן רבי חנינא‪ ,‬ורחץ בצונן כל שבעה? ועונה התם‬
‫כשתכפוהו אחד סמוך לשני אבליו הוה ונמשך יותר משבעה‬
‫ימים‪ ,‬דתניא‪ ,‬תכפוהו אבליו זה אחר זה‪ ,‬הכביד שערו מיקל‬
‫בתער‪ ,‬ומכבס כסותו במים‪ ,‬אמר רב חסדא בתער אבל לא‬
‫במספרים במים ולא בנתר ולא בחול‪ ,‬אמר רבא אבל מותר‬
‫לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא שמותר לו‬
‫לאבל לאכול בשר ולשתות יין‪ ,‬ושואל מיתיבי‪ ,‬אין הבת הבוגרת‬
‫רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה שכן צריכה להינשא‪,‬‬
‫ומדייק הא נערה רשאה‪ ,‬מאי לאו לנבל ברחיצה‪ ,‬ובמאי אילימא‬
‫בחמין‪ ,‬אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט‬
‫אצבעו בחמין‪ ,‬אלא לאו בצונן‪ ,‬ועונה לא אסור לה ניוול‬
‫אכיחול ופירכוס ולהתקשט ‪ ,‬לימא מסייע ליה‪ ,‬דאמר רבי אבא‬
‫הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בר‬
‫חנינא‪ ,‬ורחץ בצונן כל שבעה‪ ,‬אמרי התם בשתכפוהו אבליו זה‬
‫אחר זה‪ ,‬דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל‬
‫בתער ומכבס כסותו במים אמר רב חסדא בתער אבל לא‬
‫במספרים במים ולא בנתר ולא בחול‪.‬ולא באהל‪ ,‬איכא דאמרי‬
‫אמר רבא‪ ,‬אבל אסור בצונן כל שבעה‪ ,‬ושואל מאי שנא מבשר‬
‫ויין שמותר? ועונה התם לפכוחי להרגיע פחדיה הוא דעביד‪,‬‬
‫לימא מסייע ליה‪ ,‬אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה‬
‫רשאה‪ ,‬ושואל ניוול במאי? אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה‬
‫והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין‪ ,‬אלא לאו‬
‫בצונן‪ ,‬ועונה לא מתייחס אכיחול ופירכוס‪ ,‬אמר רב חסדא זאת‬
‫אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה‪ .,‬והלכתא אבל אסור‬
‫‪27‬‬
‫ששווים הם לכל דבר? ועונה אמר רבי‬
‫יוחנן לית כאן סך‪ .‬ושואל אמר רבי‬
‫אבמרי אין לית כאן סך לית כאן שותה‬
‫דלכן לפי זה יצא דבר שהוא בא מחמת‬
‫שני לאוין מצטרף ולמדנו שאכילה‬
‫ושתייה מצטרפים לגרוגרת ביום‬
‫הכיפורים? ועכשיו מסביר מניין שהוא‬
‫סיכה במעשר שני מחוור בעשה‪ ,‬רבי‬
‫אלעזר אמר בשם רבי סימיי כתוב‬
‫דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִּׁתי בְ ֹאנִּׁי ִּׁממֶּ נּו‬
‫וְ ֹלא בִּׁ עַ ְר ִּׁתי ִּׁממֶּ נּו בְ טָ מֵ א וְֹלא נָתַ תִּ י ִּממֶנּו‬
‫יתי‬
‫ְלמֵת ָשמַ עְ ִּׁתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִּׁש ִּׁ‬
‫כְ כֹל אֲ ֶּשר ִּׁצּוִּׁיתָ נִּׁי‪ :‬ושואל מה אנן קיימין‬
‫אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא‬
‫[אסור] לחי‪ ,‬אם לחי הוא אסור לא כל‬
‫שכן למת‪ ,‬ועונה אלא אי זהו דבר‬
‫שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זו‬
‫סיכה‪ :‬במשנה‪ ,‬אסור בנעילת סנדל‪ .‬תני‬
‫כל אלו שאמרו אסורין בנעילת סנדל‪,‬‬
‫יצא לדרך נועל סנדלים הגיע לכרך‬
‫חולץ‪ ,‬וכן באבל על מות אביו או אמו‬
‫וכן במנודה‪ .‬אית תניי תני‪ ,‬יוצאין‬
‫באנפיליא נעלי בית ביום הכיפורים‪ ,‬אית‬
‫תניי תני אין יוצאין‪ ,‬אמר רב חסדא לא‬
‫קשה‪ ,‬מאן דאמר יוצאין באנפילייא של‬
‫בגד‪ ,‬מאן דאמר אין יוצאין באנפילייא‬
‫של עור‪ .‬ומספר‪ ,‬רבי יצחק בר נחמן‬
‫סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא‬
‫רבא נפק לגביה לבוש סולייתיה של‬
‫שעם א"ל מהו הכין יחשדו בך‪ ,‬אמר‬
‫ליה איסתנים אני‪ ,‬וגם ר' יהושע בר‬
‫נחמן סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי‬
‫תעניתא‪ ,‬נפק לגביה לביש סולייתיה‬
‫א"ל מהו הכין? א"ל איסתנים אני‪ ,‬רבי‬
‫שמי חמוניה ראו אותו רבים נפק לביש‬
‫סולייתיה של שעם בלילי תעניתא‬
‫לפרסם שמותר‪ ,‬חד תלמיד מן דר' מנא‬
‫הורי לחד מן קריבוי משפחת דנשייא‬
‫למילבש סולייתיה‪ ,‬א"ל למדתי זאת מן‬
‫הדא מעשה דרבי יהושע בן לוי‪ ,‬דריב"ל‬
‫אמר איסתנים אני‪ :‬במשנה אסור‬
‫בתשמיש המיטה‪ .‬ושואל איתא חמי‬
‫ברחיצה אסור‪ ,‬בתשמיש המיטה לא כל‬
‫שכן? ועונה‪ ,‬תיפתר במקום שאין‬
‫טובלין מחמת קרי‪ ,‬או קודם עד שלא‬
‫התקין עזרא טבילה לבעלי קריין‪ .‬רבי‬
‫לרחוץ כל גופו בין בחמין בין בצונן כל שבעה‪ ,‬אבל פניו ידיו‬
‫ורגליו בחמין אסור בצונן מותר‪ ,‬אבל לסוך בשמן ריחני אפילו‬
‫כל שהוא אסור ואם עושה זאת לעבר את הזוהמא מותר‪ ,‬ומברר‬
‫עכשיו צלותא דתעניתא תפילת עננו היכי מדכרינן? אדבריה רב‬
‫יהודה לרב יצחק בריה ודרש‪ ,‬יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל‬
‫ברכה נפרדת של תענית‪ ,‬והיכן אומרה בין ברכת גואל לרופא‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו?‬
‫ועונה‪ ,‬אלא אמר רב יצחק אומר עננו לפני סיום הברכה בשומע‬
‫תפלה‪ ,‬וכן אמר רב ששת בשומע תפלה‪ ,‬ושואל מיתיבי אין בין‬
‫יחיד לצבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה ברכות וזה מתפלל‬
‫תשע עשרה ברכות‪ ,‬ומברר מאי יחיד ומאי צבור? אילימא יחיד‬
‫ממש‪ ,‬וצבור שליח צבור‪ ,‬ושואל בתענית ציבור הני תשע‬
‫עשרה ברכות ‪ ,‬עשרין וארבע ברכות הוו? אלא לאו הכי קאמר‬
‫אין בין יחיד דקבל עליו תענית יחיד‪ ,‬ליחיד שקבל עליו תענית‬
‫צבור‪ ,‬אלא שזה של תענית יחיד מתפלל שמונה עשרה וזה יחיד‬
‫שקעבל עליו תענית ציבור מתפלל תשע עשרה‪ ,‬שמע מינה יחיד‬
‫קובע ברכה לעצמו‪ ,‬ודוחה‪ ,‬לא לעולם אימא לך שניהם של‬
‫שליח צבור‪ ,‬ודקא קשיא לך שליח צבור צריך היה עשרין‬
‫וארבע מצלי‪ ,‬כאן מדוב בשלש תעניות ראשונות דליכא עשרים‬
‫וארבע ברכות‪ ,‬ושואל‪ ,‬ולא ? והא אין בין אלו לאלו קתני‪ ,‬אין‬
‫בין שלש ראשונות לשלש אמצעיות‪ ,‬אלא שבאלו מותרין‬
‫בעשיית מלאכה‪ ,‬ובאלו אסורין בעשיית מלאכה‪ ,‬הא לעשרים‬
‫וארבע זה וזה שוין? ועונה‪ ,‬תנא הלכה אחת ושייר נוספים‪,‬‬
‫ושואל מאי שייר דהאי שייר? ותו‪ ,‬והא אין בין קתני? ועונה‪,‬‬
‫אלא תנא באיסורי דברים האסורים בתעניות קא מיירי‪ ,‬בתפלות‬
‫לא מיירי‪ ,‬ואי בעית אימא באמת באמצעייתא נמי לא מצלי‬
‫עשרים וארבע ברכות‪ ,‬ושואל שוב‪ ,‬ולא? והתניא אין בין שלש‬
‫שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את‬
‫החנויות‪ ,‬ומדייק הא לכל דבריהן זה וזה שוין? וכי תימא הכא‬
‫נמי תנא ושייר‪ ,‬והא אין בין קתני? ועונה ותסברא האם זה‬
‫הגיוני לחשוב אין בין דוקא? והא שייר הוצאת תיבה לרחוב‬
‫העיר‪ ,‬ודוחה אי משום תיבה לאו שיורא הוא‪ ,‬כי מילי דצינעא‬
‫קתני‪ ,‬מילי דבפרהסיא לא קתני‪ ,‬אמר רב אשי מתניתין נמי‬
‫דיקא‪ ,‬דקתני‪ ,‬מה אלו יתירות על הראשונות‪ ,‬אלא שבאלו‬
‫מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין‪ ,‬וכי‬
‫תימא הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו‪ ,‬קתני‪ ,‬ושואל ותסברא‬
‫מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה? ועונה אי משום תיבה‬
‫לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא‪ ,‬ודוחה‬
‫השתא דאתית להכי ומתחשב בנאמר בפרקים הבאים עשרים‬
‫וארבעה ברכות נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא‪,‬‬
‫ועכשיו מברר‪ ,‬מאי הוי עלה מוסיף או לא מוסיף ברכה ? ועונה‪,‬‬
‫אמר רב שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב‪,‬‬
‫יחיד בתענית ציבור מוסיף ברכה בין גואל לרופא‪ ,‬ורב אשי‬
‫אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל‪ ,‬מוסיף עננו‬
‫בשומע תפילה‪ ,‬והלכתא יחיד מוסיף עננו בשומע תפילה‪ :‬ושואל‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫יעקב בר אחא רבי אימי אמרו בשם רבי‬
‫יהושע בן לוי אין קרי מצריך טבילה‬
‫אלא מתשמיש המיטה‪ ,‬רב חונה אמר‬
‫אפילו ראה עצמו ניאות בחלום‪ .‬ויש הוון‬
‫בעיי מימר ובלבד ניאות מאשה‪ ,‬ר' יונה‬
‫ור' יוסה תריהון אמרין אפילו מדבר‬
‫אחר‪ ,‬ושואל תמן תנן יה"כ אסור‬
‫באכילה ובשתייה ברחיצה בסיכה‬
‫בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ותני‬
‫עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה‬
‫ביום הכיפורים ושואל לית הדא פליגא‬
‫על ר"י בן לוי? ועונה פתר לה במי‬
‫ששימש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא‬
‫טבל‪ ,.‬ושואל והא תני מעשה בר' יוסי בן‬
‫חלפתא שראו טובל אותו בצינעה‬
‫ביה"כ‪ ,‬אית לך מימר על אותו הגוף‬
‫הקדוש בשוכח? ר' יודה בר פזי ר' חנין‬
‫אמרו בשם ר' שמואל בר רב יצחק‪ ,‬נח‬
‫הצדיק בכניסתו לתיבה נאסרה לו‬
‫תשמיש המיטה‪ .‬וזאת מ"ט נלמד מן‬
‫הכתוב בראשית ו' (יח) ַוה ֲִּׁקמ ִֹּׁתי אֶּ ת‬
‫יתי ִּׁאתָ ְך ּובָאתָ אֶל הַתֵ בָה אַתָ ה ּו ָבנֶיָך‬
‫בְ ִּׁר ִּׁ‬
‫ְו ִּאשְתְ ָך ּונְשֵי ָבנֶיָך אִּתָ ְך‪" :‬אתה ובניך"‬
‫בנפרד "ואשתך ונשי בניך" בנפרד‬
‫וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה‬
‫וזאת למדנו מ"ט שם ח' (טז) צֵא מִּן‬
‫הַתֵ בָה אַתָ ה ְו ִּאשְתְ ָך ּו ָבנֶיָך ּונְשֵי ָבנֶיָך‬
‫אִּתָ ְך‪ .:‬א"ר חייה בר אבא למשפחותיהם‬
‫יצאו מן התיבה ע"י ששימרו יחסיהן זכו‬
‫להינצל מן התיבה תדע לך שהוא כן‪,‬‬
‫דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן‪,‬‬
‫חם יצא מפוחם שחור כלב יצא מפורצם‬
‫וגלוי בתשמישו‪ ,‬עורב יצא משונה מן‬
‫הבריות‪ .‬א"ר אבון כתיב איוב ל' (ג)‬
‫ְב ֶחסֶר ּו ְב ָכפָן ַגלְמּוד הָ ע ְֹר ִּׁקים ִּׁצּיָה אֶּ מֶּ ש‬
‫ּומשָֹאה‪ :‬בשעה שאת רואה‬
‫שוָֹאה ְ‬
‫חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה‪,‬‬
‫א"ר לוי כתיב בראשית מא' (נ) ּולְיֹוסֵף‬
‫שנֵי ָבנִּים בְ טֶּ ֶּרם תָ בוֹא ְשנַת הָ ָרעָ ב‬
‫יֻׁלָד ְ‬
‫ָאסנַת בַ ת פו ִֹּׁטי פֶּ ַרע כֹהֵ ן‬
‫אֲ ֶּשר יָלְ דָ ה ל ֹו ְ‬
‫אוֹן‪ :‬אימתי ילד? בטרם תבוא שנת‬
‫הרעב‪ .‬תני בשם ר' יהודה תאיבי מחוסרי‬
‫בנים משמשין מיטותיהן בשנות רעב‪,‬‬
‫א"ר יוסי ובלבד במיוחד יום שטבלה‪:‬‬
‫[ז' גמ]' ר' יודן בריה דרבי חמא דכפר‬
‫תחמין יג' תעניות כבתוך ארבעים‬
‫תני חדא נשים עוברות ומיניקות מתענות בראשונות‪ ,‬ואין‬
‫מתענות באחרונות‪ ,‬ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות‬
‫בראשונות‪ ,‬ותניא אידך במקום שלישי אין מתענות לא‬
‫בראשונות ולא באחרונות ועונה‪ ,‬אמר רב אשי נקוט אמצעייתא‬
‫בידך דמיתרצון כולהו מתענות רק באמצעיות ‪ :‬במשנה‪ ,‬מה אלו‬
‫יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את‬
‫החנויות‪ :‬ושואל‪ ,‬במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב‬
‫יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר באמירת‬
‫תפילה בעננו‪ ,‬קא סלקא דעתן חשבנו מחשבה ראשונה מאן‬
‫דאמר בעננו‪ ,‬לא אמר בשופרות‪ ,‬ומאן דאמר בשופרות לא אמר‬
‫בעננו‪ ,‬ושואל והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור‪,‬‬
‫שבהן שמונה עשרה התרעות וסימן לדבר יריחו‪ ,‬ויריחו‬
‫שופרות הוה? ותיובתא למאן דאמר בהוספת פרקי בעננו‪ ,‬אלא‬
‫במחשבה שנייה בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה‬
‫התרעה‪ ,‬כי פליגי בעננו‪ ,‬מר סבר גם אמירות עננו קרי לה‬
‫התרעה‪ ,‬ומר סבר לא קרי לה התרעה‪ ,‬למאן דאמר בעננו כל‬
‫שכן שתוקעים בשופרות‪ ,‬ולמאן דאמר בשופרות אבל בעננו‬
‫לא‪ ,‬ושואל‪ ,‬והתניא ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות כגון‬
‫חיכוך גרדת חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים‬
‫לא היו מתריעין‪ ,‬אלא צועקין‪ ,‬ומדייק מדצעקה בפה‪ ,‬התרעה‬
‫בשופרות? ועונה מחלוקת תנאי היא‪ ,‬דתניא‪ ,‬על אלו מתריעין‬
‫בשבת‪ ,‬על עיר שהקיפוה גייס צבא אויב או נהר העולה על‬
‫גדותיו ועל ספינה המטורפת בים‪ ,‬רבי יוסי אמר לעזרה מתריעים‬
‫אבל לא לצעקה ותפילה‪ ,‬ושואל במאי אילימא בשופרות תקיעת‬
‫שופרות בשבת מי שרי? אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה‪ ,‬שמע‬
‫מינה ‪ :‬ומספר בשני דרבי יהודה נשיאה הוה צערא פורענות גזר‬
‫תלת עשרה תעניות ולא איעני ועדיין הפורענות לא עברה סבר‬
‫למיגזר טפי עוד תעניות אמר ליה רבי אמי‪ ,‬הרי אמרו אין‬
‫מטריחין את הצבור יותר מדאי? ועונה‪ ,‬אמר רבי אבא בריה‬
‫דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה לעצמו לישב‬
‫בתענית הוא דעבד‪ ,‬אלא הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי‬
‫יוחנן‪ ,‬לא שנו שלוש עשרה תעניות אלא לגשמים‪ ,‬אבל לשאר‬
‫מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים‪ ,‬תניא נמי‬
‫הכי כשאמרו שלש ראשונות וכשאמרו שבע אחרונות לא אמרו‬
‫אלא לגשמים‪ ,‬אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד‬
‫שיענו מן השמים‪ ,‬ושואל‪,‬לימא תיהוי תיובתיה דרבי אמי שאין‬
‫מטריחים מדאי? ועונה אמר לך רבי אמי גם זו מחלוקת תנאי‬
‫היא‪ ,‬דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי‬
‫שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי‪ ,‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אומר לא מן השם הוא זה הסיבה שלא גוזרים יותר אלא‬
‫מפני שיצא זמנה של רביעה‪ .,‬ומספר‪ ,‬שלחו ליה בני נינוה לרבי‪,‬‬
‫כגון אנן באירופה דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא‪ ,‬היכי‬
‫נעביד? כיחידים דמינן‪ ,‬או כרבים דמינן‪ ,‬כיחידים דמינן ובשומע‬
‫תפלה נבקש גשם או כרבים דמינן ובברכת השנים נבקש ותן‬
‫טל ומטר? שלח להו כיחידים דמיתו‪ ,‬ובשומע תפלה תוסיפו‬
‫‪29‬‬
‫שעשה משה בהר‪ .‬א"ר יוסה לא יותר‬
‫מי"ג על שם שאין מטריחין על הציבור‬
‫יותר מדאי‪ .‬א"ר חייה בר אבא שאם היו‬
‫שני דברים כגון עצירת גשמים וגוביי‬
‫מכת ארבה מתריעין עליהן מיד‪ ,‬ושואל‬
‫ולמה באילין תרתיי מילייא לא ממתינים‬
‫עד יום שני? ועונה א"ר יוסי בי רבי‬
‫בון באילין תרתין מילייא שיערייה‬
‫הבהלה רבי‪ :‬במשנה ובשני מטין עם‬
‫חשיכה‪ .‬פותח דלת אחת ונועל דלת‬
‫אחת‪ :‬במשנה‪ ,‬ובחמישי מותרין כל היום‬
‫מפני כבוד השבת‪ .‬ושואל מה פותח א'‬
‫ונועל א' או פותח את שניהם?‪:‬‬
‫בקשת גשמים‪ ,‬ושואל מיתיבי אמר רבי יהודה כל הסדר הזה‬
‫אימתי‪ ,‬בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן‪ ,‬אבל‬
‫בזמן הזה בגלויות הכל לפי השנים הכל לפי המקומות‪ ,‬הכל לפי‬
‫הזמן‪ ,‬ועונה אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי? רבי תנא הוא‬
‫ופליג‪ ,‬ועכשיו מברר מאי הוי עלה? רב נחמן אמר בברכת‬
‫השנים‪ ,‬רב ששת אמר בשומע תפלה‪ ,‬והלכתא‪ ,‬בשומע תפלה‪:‬‬
‫במשנה‪ ,‬חנויות מזון בשני מטין הדלת מעט עם חשיכה‪,‬‬
‫ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת‪ :‬ושואל‪ ,‬איבעיא להו היכי‬
‫קתני‪ ,‬בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מטים הדלת כל היום‬
‫מפני כבוד השבת? או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין הדלת‬
‫של החנות כל היום כולו? ועונה‪ ,‬תא שמע דתניא‪ ,‬בשני מטין‬
‫עד הערב‪ ,‬ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת‪,‬‬
‫ואם היו לו שני פתחים‪ ,‬פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא‬
‫כנגד פתחו המסתירה את הפתח פותח כדרכו ואינו חושש‪:‬‬
‫משנה ז' הלכה ח'‬
‫(ז) ָעבְרּו כל אֵלּו הצומות וְֹלא נַעֲנּו ולא ירדו גשמי ברכה‪ ,‬כל הציבור ְמ ַמ ֲעטִּין ְב ַמשָא ּומַתָ ן‪ְ ,‬ב ִּבנְי ָן ּו ִּבנְטִּיעָה‪,‬‬
‫ש{י} ֵאלַת שָלֹום בֵין ָאדָ ם ַל ֲח ֵב{י}רֹו‪ ,‬ומתנהגים ִּכ ְבנֵי ָאדָ ם ַהנְזּופִּין ַלמָקֹום‪ַ .‬היְחִּידִּ ים ירא‬
‫ְב ֵא{י}רּוסִּין ּו ְבנִּשּואִּין ּו ִּב ְ‬
‫שמִּים‪ ,‬גשמים לאחר ניסן סִּימַן ְק ָללָה הם ‪,‬‬
‫שּיֵצֵא תקופת נִּיסָן‪ .‬יָצָא נִּיסָן וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ‬
‫השם חֹוז ְִּרים ּומִּתְ ַענִּים עַד ֶ‬
‫שנֶ ֱאמַר (שמואל א יב) (יז) הֲלֹוא ְקצִּיר ִּח ִּּטים הַּיֹום אֶּ ְק ָרא אֶּ ל ְי ֹהוָה וְ יִּׁתֵ ן קֹלוֹת ּומָ טָ ר ְּודעּו ְּוראּו כִּׁ י ָרעַ ְתכֶּם ַרבָ ה‬
‫ֶ‬
‫אֲ ֶּשר ע ֲִּׁשיתֶּ ם בְ עֵ ינֵי ְי ֹהוָה לִּׁ ְשאוֹל לָכֶּם מֶּ לְֶּך‪:‬‬
‫בבלי תענית יד' ע' ב'‬
‫ירושלמי תענית ז' ע' א'‬
‫גמ' א"ר יהושע בן לוי הדא דתאמר‬
‫גמרא‪ ,‬עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ובנטיעה‪ :‬תנא‪,‬‬
‫ְממַ ע ֲִּׁטין בְ בִּׁ ְניָן בבנין של שמחה‪ ,‬אבל‬
‫בבנין דהיינו בנין של שמחה‪ ,‬נטיעה‪ ,‬נטיעה של שמחה‪ ,‬ושואל‪ ,‬אי‬
‫אם היה כותלו גוהה ליפול‪ ,‬סותרו‬
‫זהו בנין של שמחה? ועונה זה הבונה בית חתנות לבנו‪ ,‬ושואל אי זו‬
‫ובוניהו‪ ,‬שמואל אמר כותלא דגנא‬
‫היא נטיעה של שמחה ועונה זה הנוטע אבוורנקי שדרה מוצלת של‬
‫ביה שלן בו וזקוק לו למגורים‪ ,‬רבי‬
‫מלכים‪ :‬במשנה ובשאילת שלום‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬בימים אלה חברים אין‬
‫אבא בר כהן אמר קומי רבי יסא‪ ,‬ר'‬
‫שאילת שלום ביניהן‪ ,‬עמי הארץ ששואלין שלום מחזירין להם‬
‫אחא אמר בשם ר' יעקב בר אידי‬
‫בשפה רפה ובכובד ראש‪ ,‬והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין‪,‬‬
‫אסור לארס אשה בערב שבת‪,‬‬
‫כבני אדם הנזופין למקום‪ ,‬עד שירחמו עליהם מן השמים‪ ,‬אמר רבי‬
‫ומסביר הדא דאת אמר שלא לעשות‬
‫אלעזר‪ ,‬אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה‬
‫סעודת אירוסין‪ ,‬הא לארס‪ ,‬יארס‪,‬‬
‫ש ַע קֻׁם לְָך‬
‫כיהושע בן נון‪ ,‬שנאמר יהושע ז' (י) וַּי ֹאמֶר י ְהוָה אֶ ל י ְהֹו ֻׁ‬
‫שמואל אמר אפילו בתשעה באב‬
‫ָלמָה ּזֶה אַתָ ה נֹפֵל עַל ָפנֶיָך‪ :‬ואמר רבי אלעזר‪ ,‬אין אדם חשוב רשאי‬
‫יארס‪ ,‬שלא יקדמנו אחר‪ .‬ושואל‪,‬‬
‫לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב‪ ,‬שנאמר מלכים ב‪ .‬ו'‬
‫מחלפה שיטתיה דשמואל תמן הוא‬
‫(ל) ַויְהִּי ִּכשְמ ֹ ַע ַה ֶמלְֶך אֶת דִּ ב ְֵרי ָה ִּאשָה ַוּיִּק ְַרע אֶת ְבגָדָ יו וְהּוא עֹבֵר עַל‬
‫אמר‪ ,‬ארבעים יום לפני יצירת הוולד‬
‫הַחֹמָה ַוּי ְַרא ָהעָם ְו ִּהנֵה ַהשַק עַל ְבשָרֹו ִּׁמבָ יִּׁת‪ :‬ואמר רבי אלעזר לא‬
‫נקבע הזיווג שלו שנאמר תהילים‬
‫הכל מצליחים בקריעה‪ ,‬ולא הכל נענים בנפילה‪ ,‬משה ואהרון‬
‫סח' (ז) אֱֹלהִּים מֹושִּיב יְחִּידִּ ים ַבי ְתָ ה‬
‫תפילתם נתקבלה בנפילה‪ ,‬יהושע וכלב נענו בקריעה‪ ,‬משה ואהרן‬
‫מו ִֹּׁציא אֲ ִּׁס ִּׁירים בַ כו ָֹשרוֹת אַ ְך סו ְֹר ִּׁרים‬
‫בנפילה דכתיב במדבר יד' (ה) ַוּי ִּפ ֹל משֶה וְַאהֲר ֹן עַל ְפנֵיהֶּ ם לִּׁ ְפנֵי כָל‬
‫ָשכְ נּו ְצ ִּׁחיחָ ה‪ :‬שם סב'(י) אַ ְך הֶּ בֶּ ל‬
‫ש ַע‬
‫ְקהַ ל ע ֲַדת בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל‪ :‬יהושע וכלב בקריעה דכתיב שם (ו) וִּיהֹו ֻׁ‬
‫בְ נֵי ָאדָ ם כָ זָב בְ נֵי ִּׁאיש בְמ ֹאזְנַי ִּם‬
‫ָארץ ק ְָרעּו ִּבגְדֵ יהֶם‪ :‬ושואל‬
‫בִּן נּון ְו ָכלֵב בֶן י ְ ֻׁפנֶה ִּׁמן הַ תָ ִּׁרים אֶּ ת הָ ֶּ‬
‫ַלעֲלֹות ֵהמָה ֵמ ֶהבֶל יָחַד‪ :‬וכאן הוא‬
‫מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רב שמואל בר נחמני‪ ,‬אי הוה כתיב‬
‫אמר הכין שלא יקדמנו אחר? ועונה‬
‫יהושע כדקאמרת השתא דכתיב "ויהושע" משתמע הא נפל על פניו‬
‫הכוונה‪ ,‬אלא שלא יקדמנו אחר‬
‫והא וקרע את בגדיו עביד‪ ,‬ואמר רבי אלעזר לא הכל מכבדים‬
‫בתפילה‪ ,‬אפי' כן אם קדמו לא קיימה‬
‫למקום בקימה‪ ,‬ולא הכל מכבדים בהשתחויה‪ ,‬אלא מלכים בקימה‪,‬‬
‫נישואין אלו‪ ,‬במשנה‪ ,‬ממעטים‬
‫ושרים בהשתחויה‪ ,‬מלכים בקימה דכתיב ישעיה מט' (ז) כ ֹה ָאמַר‬
‫בשאילת שלום‪ ,‬ושואל לא כן תני‬
‫‪31‬‬
‫אין שואלין בשלום חבירים בתשעה‬
‫באב אבל משיבין את ההדיוטות‬
‫בשפה רפה‪ ,‬ועונה‪ ,‬לימים שבנתיים‬
‫שאינם ימי צום נצרכה‪ :‬יצא ניסן‬
‫הגשמים סימן קללה‪ .‬אמר ר' יוסי בי‬
‫רבי בון ובלבד ניסן של תקופה‬
‫התואם את שנת השמש‪ .‬א"ר‬
‫שמואל בר רב יצחק הדא דתאמר‬
‫בשלא ירדו להן גשמים מכבר אבל‬
‫אם ירדו להם גשמים מכבר גשמי‬
‫ניסן סימן ברכה הן‪:‬‬
‫שלִּים ְמ ָלכִּים‬
‫י ְהֹוָה גֹאֵל יִּש ְָראֵל קְדֹושֹו ִּלבְז ֹה נֶפֶש ִּלמְתָ עֵב גֹוי ְל ֶעבֶד מ ֹ ְ‬
‫י ְִּראּו ָוקָמּו ָש ִּׁרים וְ י ְִּׁש ַתחֲוּו לְ מַ עַ ן ְי ֹהוָה אֲ ֶּשר ֶּנאֱמָ ן ְקדֹש י ְִּׁש ָראֵ ל‬
‫ַוּיִּׁבְ חָ ֶּרךָ‪ :‬ושרים בהשתחויה דכתיב שם "שרים וישתחוו" ושואל‪,‬‬
‫מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני‪ ,‬אי הוה כתיב‬
‫ושרים ישתחוו כדקאמרת‪ ,‬השתא דכתיב שרים וישתחוו אולי הא‬
‫והא עבוד? אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל מובטחים‬
‫לזכות לאורה‪ ,‬ולא הכל מובטח להם לשמחה‪ ,‬צדיקים יזכו לאורה‪,‬‬
‫וישרים יזכו לשמחה‪ ,‬צדיקים לאורה דכתיב תהילים צו' (יא) אֹור‬
‫ז ָֻׁר ַע ַלצַדִּ יק ּולְ י ְִּׁש ֵרי לֵב ִּׁש ְמחָ ה‪ :‬ולישרים שמחה דכתיב אוֹר זָרֻׁ עַ‬
‫יקים בַ י ֹהוָה וְהוֹדּו לְ ֵזכֶּר‬
‫ש ְמחָה‪( :‬יב) ִּׁש ְמחּו צַ ִּׁד ִּׁ‬
‫לַצַ ִּׁדיק ּו ְליִּש ְֵרי לֵב ִּ‬
‫קָ ְדש ֹו‪:‬‬
‫הדרן עלך מאימתי‪:‬‬
‫‪31‬‬