פרק א - תלמוד בבלי
תענית פרק ראשון
משנה א' הלכה א'
ֶּשםַ .רבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר אֹומֵר ,מִּיֹום
שמִּים מַ ִּׁשיב הָ רּוחַ ּומו ִֹּׁריד הַ ג ֶּ
ִּירין בתפילת שמונה עשרה גְבּורֹות ְג ָ
(א) ֵמאֵימָתַ י ַמזְכ ִּ
ש ַע אֹומֵר ,מִּּיֹום טֹוב הַָאחֲרֹון (שֶל חָג) בשמיני עצרתָ ,אמַר (לֹו) ַרבִּי
(טֹוב) ה ִָּראשֹון שֶל חָג הסוכותַ .רבִּי י ְהֹו ֻׁ
שמִּים ( ֶאלָא) סִּימַן {ברכה} ( ְק ָללָה) ֶבחָג שהרי נמצאים בסוכהָ ,למָה{הוא} ַמזְכִּיר? ָאמַר לֹו
שעַ .הֹואִּיל ְואֵין ַה ְג ָ
י ְהֹו ֻׁ
ּומֹוריד ַה ֶגשֶם בְעֹונָתֹו ולא
ִּ
ַרבִּי ֱאלִּי ֶעזֶרַ ,אף {הוא אינו אומר} ( ֲאנִּי ֹלא ָאמ ְַרתִּ י ִּלשְאֹולֶ ,אלָא ְל ַהזְכִּיר)ַ ,משִּיב הָרּו ַח
לבקש ותן טל ומטרָ .אמַר לֹו ַרבִּׁ י יְהוֹשֻׁ עַ ,אִּם כֵן ,לְעֹולָם בכל השנה יְהֵא ַמזְכִּיר:
בבלי תענית ב' ע' א'
ירושלמי תענית א' ע' א'
גמרא ,שואל תנא היכא קאי במה עסק דקתני מאימתי
גמ' מסביר ,טעמיה דר' אליעזר שמזכירים מיום
מזכירים? ועונה תנא התם במסכת ברכות קאי דקתני
ראשון ע"י שארבעת מינין הללו אתרוג לולב הדס
שלמד מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים,
וערבה גדילים על המים ,לפיכן הן באין ומשמשים
ושואלין גשם בברכת השנים והבדלה במוצאי שבת
פרקליטין המבקשים למים .דבר אחר בשעה
אומרים בחונן הדעת ,ועכשיו מברר וקתני מאימתי
שהעבד משמש את רבו כל צורכו ועושה את רצונו
מזכירין גבורות גשמים ,ושואל וליתני התם בברכות
בסוכה ולולב הוא תובע פרסו ממנו ,לעומתו אמר
לו ר' יהושע והלא משעה שהעבד משמש את רבו
מאי שנא דשבקיה הזניח עד הכא? ועונה ,אלא תנא
כל צורכו ורוח רבו נוחה הימינו ומלא חובותיו רק
מראש השנה סליק וסיים דתנן ובחג הסוכות נידונין על
אז הוא תובע פרנסתו ממנו ,דבר אחר אין העבד
המים .ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים ,תנא
מאימתי מזכירין גבורות גשמים ,ושואל וליתני מאימתי
תובע פרסו אלא סמוך לפרסו לסיום משימתו .תני
מזכירין על הגשמים ,מאי גבורות גשמים? ועונה ,אמר
ר' אליעזר אומר מזכיר גבורת גשם משעת נטילת
רבי יוחנן ,מפני שיורדין בגבורה ובחוזק ,שנאמר איוב
לולב ,ר' יהושע אומר משעת הניחו .ושואל על
ה' (ט) עֹשֶה גְד ֹלֹות ְואֵין ֵחקֶר נִּ ְפלָאֹות עַד אֵין ִּמ ְספָר:
דעתיה דהדין בתרייא היא מתאימה עם דעתיה דר'
ָארץ וְש ֹ ֵל ַח ַמי ִּם עַל ְפנֵי
וכתיב (י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ
אליעזר קדמייתא במשנה היא דעתיה אחרייתא,
חּוצֹות :ושואל מאי משמע גבורה? ועונה ,אמר רבה בר
אבל מחלפא משתנה שיטתי' דר' יהושע ,תמן הוא
שילא אתיא גזרה שווה "חקר" חקר ,מברייתו של
אמר מי"ט האחרון שמיני עצרת והכא הוא אמר
עולם כתיב הכא "עשה גדלות עד אין חקר" וכתיב
משעת הניחו הושענה רבה? ועונה א"ר מנא
ש ַמעְתָ אֱֹלהֵי
התם ישעיה מ' (כח) הֲלֹוא י ָדַ עְתָ אִּם ֹלא ָ
מבקשים בשמיני עצרת שכל היום השביעי כשר
ָָארץ ֹלא י ִּיעַף וְֹלא י ִּיגָע אֵין
בֹורא קְצֹות ה ֶ
עֹולָם י ְהֹוָה ֵ
ללולב .ושואל ויזכיר מבערב ליל שמיני עצרת?
חֵ קֶר לִּתְ בּונָתֹו :וכתיב תהילים סה' (ז) ֵמכִּין ה ִָּרים בְכ ֹחֹו
ועונה בלילה לית כל עמא תמן בבית הכנסת,
ְבּורה :ושואל ,ומנא לן להזכיר דווקא
נֶ ְאזָר ִּבג ָ
ושואל ויזכיר בשחרית? ועונה ,אף הוא זה שלא
דבתפלה? ועונה ,דתניא כתוב בתורה דברים יא' (יג)
היה בבית הכנסת בערב סבור שמא הזכירו
אֲשר ָאנֹכִּׁ י ְמצַ ּוֶּה
וְהָ יָה ִּׁאם ָשמֹעַ ִּׁת ְש ְמעּו אֶּ ל ִּׁמ ְצוֹתַ י ֶּ
מבערב ,והוא לשנה אחרת הוי מדכר לפני הזכרת
אֶּ ְתכֶּם הַ ּיוֹם לְַא ֲהבָה אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֵיכֶם ּו ְל ָעבְדֹו ְבכָל
הציבור ,אבל עכשיו מכיון דהוא חמי לון דלא
ְל ַב ְבכֶם ּובְ כָל נ ְַפ ְשכֶּם :איזו היא עבודה שהיא בלב?
מדכרין בקדמיתא בתפילת שחרית ומדכרין
הוי אומר זו תפלה ,וכתיב בתריה שם (יד) ְונָתַ תִּ י ְמטַר
באחריתא בתפילת מוסף אף הוא יודע ומבין שלא
ירשָך
יֹורה ּו ַמלְקֹוש וְ ָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך וְ ִּׁת ְ
ַאר ְצכֶם ְבעִּתֹו ֶ
ְ
הזכירו מבערב .א"ר ר' חייה בר מרייא ,הכין כך
וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך :אמר רבי יוחנן ,שלשה מפתחות בידו של
הוה ר' יונה אביך הוי בה נוהג .ר' חגיי אמר בשם
הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח או מלאך
ר' פדת מזכירים במוסף כי אסור ליחיד להזכיר עד
ואלו הן ,מפתח של גשמים ,מפתח של חיה יולדת
שיזכיר שליח ציבור .ותמהה ר' סימון בשם רבי
ומפתח של תחיית המתים ,מפתח של גשמים דכתיב
יהושע בן לוי וכי בשליח ציבור הדבר תלוי .ושואל,
שם כח' (יב) יִּפְתַ ח י ְהֹוָה לְָך אֶת אֹוצָרֹו הַּטֹוב אֶת
א"ר מנא קומי ר' חגי מה ופליג ר' סימון? ועונה
ֲשה
ַארצְָך ְבעִּתֹו ּולְ בָ ֵרְך אֵ ת כָ ל מַ ע ֵ
ש ַמי ִּם לָתֵ ת ְמטַר ְ
ַה ָ
א"ל לא .דא דאת אמר בשליח ציבור הדבר תלוי ,
וְהלְ וִּׁיתָ ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְאַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה :מפתח של חיה
יָדֶּ ָך ִּׁ
יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בקיץ גבורת השם
מנין? דכתיב בראשית ל' (כב) ַוּיִּזְכ ֹר אֱֹלהִּים אֶת ָרחֵל
במוריד בטל ,ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד
שמַע ֵאלֶי ָה אֱֹלהִּים ַוּיִּפְתַ ח אֶת ַר ְחמָּה :מפתח של
ַוּי ִּ ְ
שיזכיר שליח ציבור בחורף מוריד בגשם ,קמון
תחיית המתים מנין? דכתיב יחזקאל לז' (יג) וִּידַ עְתֶם
לצלותא לפני תפילת מוסף ,ואחריו אפילו לא
1
כִּי ֲאנִּי י ְהֹוָה ְבפִּתְ חִּי אֶת ִּקבְרֹותֵ יכֶם ּובְ הַ עֲלו ִֹּׁתי אֶּ ְתכֶּם
ִּׁמ ִּׁקבְ רוֹתֵ יכֶּם עַ ִּׁמי :במערבא בארץ ישראל אמרי אף
מפתח של פרנסה לא נמסר לאיש דכתיב תהילים
קמה' (טז) פֹותֵ ַח אֶת י ָדֶ ָך ּומַ ְשבִּׁ יעַ לְ כָל חַ י ָרצוֹן :ושואל,
ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא מפתח
פרנסה? ועונה.אמר לך ,גשמים היינו פרנסה :במשנה,
רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו':
ומברר ,איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה האם
מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה? ומסביר,
מלולב גמר לה מה לולב ביום ראשון של חג בבוקר אף
הזכרה של מוריד הגשם ביום טוב ראשון בבוקר? או
דלמא מניסוך המים גמר לה ,מה ניסוך המים אפשר
מאורתא גם מערב דאמר מר כתוב במדבר כט' (יח)
ּו ִּמנְחָתָ ם ְונִּ ְסכֵיהֶם לַפָ ִּׁרים לָאֵ ילִּׁ ם וְ לַכְ בָ ִּׁשים בְ ִּׁמ ְספָ ָרם
כַ ִּׁמ ְשפָ ט :אפילו בלילה אף הזכרה של משיב הרוח
ומוריד הגשם מאורתא מתחיל מליל ראשון של חג?
ועונה ,תא שמע דאמר רבי אבהו ,לא למדה רבי
אליעזר אלא מלולב ,שכתוב בו ויקרא כג' (מ)
ּולְ קַ ְחתֶּ ם לָכֶּם בַ ּיוֹם הָ ִּׁראשוֹן ְפ ִּׁרי עֵ ץ הָ דָ ר כַ פֹת ְתמָ ִּׁרים
ּושמַ חְ תֶּ ם לִּׁ ְפנֵי ְיה ָוה אֱֹלהֵ יכֶּם
ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ
ִּׁשבְ עַ ת י ִָּׁמים :איכא דאמרי רבי אבהו גמרא גמיר לה
מרבותיו ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה ,ושואל מאי
היא? ועונה דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי
אליעזר אומר משעת נטילת לולב ,רבי יהושע אומר
משעת הנחתו הצידה ,אמר רבי אליעזר הואיל וארבעת
מינין הללו לולב אתרוג הדס וערבה אינן באין אלא
לרצות על המים ,וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר
בהם צמיחה בלא מים ,כך אי אפשר לעולם להתקיים
בלא מים ,אמר לו רבי יהושע והלא גשמים בחג
הסוכות אינו אלא סימן קללה שאין הקב"ה חפץ בנו
ובמצוותינו ,אמר לו רבי אליעזר ,אף אני לא אמרתי
לשאול אלא להזכיר ,וכשם שתחיית המתים מזכיר כל
השנה כולה ואינה אלא בזמנה הידוע רק לו ברוך הוא
כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן באים אלא
בזמנן ,לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר,
רבי אומר ,אומר אני משעה שמפסיק לשאלה ביום
ראשון של חג הפסח כך מפסיק להזכרה ,רבי יהודה
בן בתירה אומר ,בשני בחג הוא מזכיר ,רבי עקיבא
אומר בששי בחג הוא מזכיר ,רבי יהודה משום רבי
יהושע אומר ,העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון
של חג ,האחרון שליח ציבור המתפלל מוסף מזכיר,
הראשון שליח צבור של שחרית אינו מזכיר ,ביום טוב
ראשון של פסח הראשון של שחרית מזכיר האחרון
של מוסף אינו מזכיר ,ושואל ,בוויכוח בינם שפיר
קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע? ועונה ,אמר לך
רבי יהושע ,בשלמא תחיית המתים מזכיר ,משום
שמע כמי שהזכיר שליח ציבור .אומר בברכת
מחיי מתים ,כשם שתחיית המתים מביא חיים
לעולם ,כך ירידת גשמים מביא חיים לעולם .ר'
חייה בר אבא שמע לן מן הדא ,כתוב הושע ו' (ב)
שלִּישִּי י ְ ִּקמֵנּו ְונִּ ְחי ֶה ְל ָפנָיו( :ג)
י ְ ַחּי ֵנּו מִּּי ֹ ָמי ִּם בַּיֹום ַה ְ
שחַר נָכֹון מֹצָאֹו
ְונֵדְ עָה נ ְִּרדְ פָה לָדַ עַת אֶת י ְהֹוָה ְכ ַ
ָארץ :כתיב מלכים
ֶּשם לָנּו כְ מַ לְ קוֹש יו ֶֹּרה ֶּ
וְ יָבוֹא כַ ג ֶּ
שבֵי גִּ ְלעָד אֶל
שבִּי מִּת ֹ ָ
א .יז' (א) וַּי ֹאמֶר ֵא ִּלּי ָהּו הַתִּ ְ
ַאחְָאב חַי י ְהֹוָה אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל ֲאשֶר ָעמַדְ תִּי ְל ָפנָיו אִּם
שנִּים ָה ֵאלֶה טַל ּו ָמטָר כִּי אִּם ְלפִּי דְ ב ִָּרי:
י ִּ ְהי ֶה ַה ָ
חלוקים ר' ברכיה אמר רבי יוסה ,ורבנין ,חד אמר
בין על הטל בין על המטר נשמע לו הקב"ה לאליהו
ואחורנה אמר ,על המטר נשמע לו ,ועל הטל לא
נשמע לו ,מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל
לא נשמע לו מןה דין קרייא שם יח' (א) ַוי ְִּׁהי י ִָּׁמים
ישית
ַרבִּׁ ים ְּודבַ ר ְי ֹהוָה הָ יָה אֶּ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ ָשנָה הַ ְשלִּׁ ִּׁ
לֵאמֹר לְֵך ה ֵָראֵה אֶל ַאחְָאב ְואֶתְ נָה ָמטָר עַל ְפנֵי
ָהאֲדָ מָה :ושואל מאן דאמר בין על הטל בין על
המטר נשמע לו ,איכן הותר נדרו של אליהו על
טל? ועונה א"ר תנחום מן אדרעיא ,סברין מימר
נדר שהותר בחלקו מכללו הותר כולו .ואחרים
אית דבעי מימר הנדר על טל הותר במעשה בבנה
של צרפית ככתוב שם יז' (כ) ַוּיִּק ְָרא אֶל י ְהֹוָה
וַּי ֹאמַר י ְהֹוָה אֱֹלהָי ֲהגַם עַל הַָא ְל ָמנָה ֲאשֶר ֲאנִּי
גֹורר ִּעמָּה ה ֲֵרעֹותָ ְל ָהמִּית אֶת ְבנָּה .:א"ר יהודה
מִּתְ ֵ
בר פזי משל למה הדבר דומה לאחד שגנב נרתיקו
של רופא ,עם כשהוא יוצא ובורח עם הגניבה
נפצע בנו ,חזר אצלו ואמר לו ,אדוני הרופא רפא
את בני ,אמר לו לפני הכל לך והחזר לי את הנרתיק
שגנבת שכל מיני רפואות נתונין בו ,ואני מרפא את
בנך ,כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו ,לך
והתר נדרו של טל ,שאין המתים חיים אלא
בטללים ,ואני מחיה בנה של צרפית ,ושואל ומניין
שאין המתים חיים אלא בטללים? שנאמר ישעיה
כו' (יט ) יִּחְיּו מֵתֶ יָך נְ ֵבלָתִּ י י ְקּומּון ָהקִּיצּו ו ְַרנְנּו ש ֹ ְכנֵי
ָָארץ ְר ָפאִּים תַ פִּיל :ושואל
ָעפָר כִּי טַל אֹור ֹת ַטלֶָך ו ֶ
מהו "וארץ רפאים תפיל" ועונה ,א"ר תנחום מן
אדרעייא וארעא תפקידה המתים המופקדים בה
תפלט .ר' יעקב מן דכפר חנן אמר בשם רשב"ל,
אמר הקב"ה בשעה שעשה אברהם זקינכם את
רצוני ,נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם,
מה טעמא ולומד זאת מן הפסוק תהילים קי' (ד)
שבַע י ְהֹוָה וְֹלא יִּנָחֵם אַתָ ה כֹהֵן לְעֹולָם עַ ל ִּׁדבְ ָר ִּׁתי
נִּ ְ
מַ לְ כִּׁ י צֶּ דֶּ ק :וכתיב תמן (ג) עַ ְמָך נְדָ בֹת בְ יוֹם חֵ ילֶָּך
בְ הַ ְד ֵרי קֹדֶּ ש מֵ ֶּרחֶּ ם ִּׁמ ְשחָ ר לְ ָך טַל יַלְדֻׁ תֶ יָך :א"ר
2
דכולי יומא זמניה הוא ,אלא גשמים כל אימת דאתיין
זמנייהו היא? והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה
הם ,שנאמר שמואל א .יב' (יז) הֲלֹוא ְקצִּיר ִּחּטִּים הַּיֹום
אֶּ ְק ָרא אֶּ ל ְי ֹהוָה וְ יִּׁתֵ ן קֹלוֹת ּומָ טָ ר ּו ְדעּו ְּוראּו כִּׁ י ָרעַ ְתכֶּם
ַרבָ ה אֲ ֶּשר ע ֲִּׁשיתֶּ ם בְ עֵ ינֵי ְי ֹהוָה לִּׁ ְשאוֹל לָכֶּם מֶּ לְֶּך :רבי
יהודה בן בתירה אומר ,בשני בחג הוא מזכיר ומברר
מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה? ועונה ,דתניא רבי
יהודה בן בתירה אומר נאמר בקרבנות חג הסוכות
ּושעִּׁ יר עִּׁ זִּׁ ים אֶּ חָ ד חַ טָ את
במדבר כט' בשני של חג (יט) ְ
ּומנְחָ תָ ּה ְונִּ ְסכֵיהֶם :ונאמר בששי
ִּׁמלְ בַ ד ֹעלַת הַ תָ ִּׁמיד ִּׁ
ּושעִּׁ יר חַ טָ את אֶּ חָ ד ִּׁמלְ בַ ד ֹעלַת הַ תָ ִּׁמיד ִּׁמנְחָ תָ ּה
(לא) ְ
ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִּׁסכֵהֶּ ם לַפָ ִּׁרים
ּונְ ָסכֶי ָה ונאמר בשביעי (לג) ִּׁ
ש ָפטָם :הרי יש כאן
לָאֵ ילִּׁ ם וְ לַכְ בָ ִּׁשים בְ ִּׁמ ְספָ ָרם ְכ ִּמ ְ
שינוי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים ,מכאן רמז לניסוך
המים מן התורה ,ושואל ומאי שנא רבי יהודה בן
בתירה דווקא בשני דנקט? ועונה דכי רמיזי להו בקרא
בפעם הראשונה בשני הוא דרמיזי ,הלכך בשני
מדכרינן ,רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר
שנאמר בששי "ונסכיה" בשני ניסוכין הכתוב מדבר,
אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ,ושואל ואימא
תרוייהו דחמרא פעמיים יין? ועונה רבי עקיבא סבר
לה כרבי יהודה בן בתירה ,דאמר בכתובים רמיזי מיא
ושואל ,אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה
שיתחילו להזכיר גבורת גשמים ביום שני? ועונה,
קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בלשון רבים
גם יין וגם מים בששי הוא דכתיב ,תניא ,רבי נתן
אומר כתוב שם כח' (ז) וְ נ ְִּׁסכ ֹו ְרבִּׁ יעִּׁ ת הַ ִּׁהין לַכֶּבֶּ ש
שכָר לַיהֹוָה :בשני ניסוכין
הָ אֶּ חָ ד בַק ֹדֶ ש ַהסְֵך נֶסְֶך ֵ
הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ושואל,
אימא תרוייהו דחמרא? ועונה ,אם כן שהם שווים
ליכתוב קרא או הסך "הסך" או נסך "נסך" מאי "הסך
נסך" שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא ,ועכשיו שואל
אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה בשיטת מני? אי
רבי יהושע נימא חד יומא? אי רבי עקיבא תרי יומי? אי
רבי יהודה בן בתירה שיתא יומי? ועונה לעולם רבי
יהודה בן בתירה היא ,וסבירא ליה כרבי יהודה
דמתניתין ,דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל
שמונה ,ומפיק ומוציא ראשון ומעייל ומכניס שמיני,
ומסביר ומאי שנא ראשון דלא ,דכי רמיזי מים בשני
הוא דרמיזי ,ושואל שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי
הוא דרמיזי? ועונה ,אלא רבי יהושע היא וניסוך המים
כל שבעה הלכתא למשה מסיני גמירי לה ,דאמר רבי
אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית
חורתן ,עשר נטיעות בשדה אילן לעבודה ערב שביעית
ערבה למזבח בסוכות וניסוך המים הלכה למשה מסיני:
במשנה ,רבי יהודה אומר משום רבי יהושע ,העובר
יודה בר פזי בדייתיקי חוזה נוטריוני חתום נתתיו
לאביהם ,כנאמר בראשית כ (כח) ְוי ִּתֶ ן לְָך ָהאֱֹלהִּים
ָארץ וְ רֹב דָ גָן ו ְִּׁתירש :א"ר
ּומ ְשמַ נֵי הָ ֶּ
ש ַמי ִּם ִּׁ
ִּמּטַל ַה ָ
שמואל בר נחמן בשעה שישראל באין לידי עבירות
ומעשים רעים הגשמים נעצרין ,והן מביאין להן זקן
אחד כגון ר' יוסי הגלילי והוא מפגיע ועומד
בתפילה בעדם ומיד הגשמים יורדין ,אבל הטל אינו
יורד בשביל בריה ,מה טעמא וזאת לומד מן מיכה
ה' (ו) וְהָ יָה ְשאֵ ִּׁרית ַי ֲעקֹב בְ קֶּ ֶּרב עַ ִּׁמים ַרבִּׁ ים כְ טַ ל
מֵ אֵ ת ְי ֹהוָה כִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ֲעלֵי עֵ ֶּשב ֲאשֶר ֹלא י ְ ַקּוֶה ְלאִּיש
וְֹלא יְיַחֵל ִּל ְבנֵי ָאדָ ם .:רבי זעירה אמר בשם ר'
חנינה היה עומד בתפילה בברכת בגשם והזכיר
בטעות של מוריד טל אין מחזירין אותו ,אבל אם
היה זה בקיץ בהזכרת בטל ,והזכיר בטעות של
גשם מחזירין אותו ,ושואל ,והא תני בטל וברוחות
משיב הרוח ומוריד הטל לא חייבו חכמים להזכיר,
אם רצה להזכיר מזכיר ,לא רצה אינו מזכיר?
ועונה .לא דמי ההוא דמיקלל להיא דלא מצלי
מתפלל ומבקש ולא מיקלל ,בימות החורף עמד
בתפילת בגשם והזכיר בטעות של טל אין מחזירין
אותו ,ושואל ,והא תני אם לא שאל גשם בברכת
השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית
המתים מחזירין אותו לראש התפילה? ועונה בהוא
דלא אדכר לא את מוריד הטל ולא ותן טל ומטר.
ר' זעירה אמר בשם רב חונה ,לא שאל בברכת
השנים אומרה בברכה בשומע תפילה ,ודכוותה אם
לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ,אומרה
בשומע תפילה ,ומסביר מה אם שאלה שהיא מדוחק
צורך גדול אומרה בשומע תפילה ,אזכרה שהוא
מריוח שבח ותשבחה לא כל שכן ,ושואל ,והא תני
לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות
גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו ,ועונה ,אמר
רבי אבמרי אחוי דר' יוסי ,בשלא אמרה בשומע
תפילה ,ועכשיו שואל עד איכן הוא חוזר? ועונה,
ייבא כיי הא דאמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי
יוחנן ,בראש חדש לא אמר יעלה ויבוא אם עקר
את רגליו חוזר לכתחילה לראש התפילה ,ואם לאו
עקר רגליו חוזר לעבודה ברכת רצה וכאן לא אמר
משיב הרוח ומוריד הגשם אם עקר את רגליו חוזר
לכתחילה ,ואם לאו חוזר לשומע תפלה .ומספר
בנינוה הייתה שנת בצורת צרכון למיעבד תענית
בתר פסחא ,אתון ושאלון לרבי יהודה הנשיא ,אמר
לון רבי ,לכו ועשו תענית ובלבד שלא תשנו
מטביעה של תפילה ,ושואל ,היכן הוא אומרה עננו
בעל הרחמים ותן טל ומטר ,ועונה ר' ירמיה סבר
3
לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון המתפלל
מוסף בשמיני עצרת מזכיר מוריד הגשם ,הראשון
המתפלל שחרית אינו מזכיר ,ואילו ביום טוב הראשון
של פסח הראשון של שחרית מזכיר מוריד הגשם
האחרון אינו מזכיר :ומברר ,הי רבי יהושע? אילימא
רבי יהושע דמתניתין ,הא אמר ביום טוב האחרון של
חג הוא מזכיר משחרית ועונה אלא רבי יהושע
דברייתא ,ושואל האמר משעת הנחתו של לולב? ותו
הא דתניא רבי יהודה אומר משום בן בתירה ,העובר
לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון של
מוסף מזכיר ,ועכשיו מברר הי בן בתירה מה שמו
הפרטי? אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני
בחג הוא מזכיר? ועונה אמר רב נחמן בר יצחק ,תהא
ברבי יהושע בן בתירה ,זמנין דקרי ליה בשמיה,
וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא ,ומסביר והא מקמי
דליסמכוהו נקרא בן אביו והא לבתר דליסמכוהו נקרא
בשמו הוא ,תנא ,בקיץ בטל וברוחות משביב הרוח
ומוריד הטל לא חייבו חכמים להזכיר ,ואם בא להזכיר,
מזכיר ,ושואל ,מאי טעמא ועונה אמר רבי חנינא לפי
שאין טללים נעצרין ,ושואל וטל מנלן דלא מיעצר?
שבִּי
ועונה ,דכתיב מלכים א .יז' (א) וַּי ֹאמֶר ֵא ִּלּי ָהּו הַתִּ ְ
שבֵי גִּ ְלעָד אֶל ַאחְָאב חַי י ְהֹוָה אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל ֲאשֶר
מִּת ֹ ָ
שנִּים ָה ֵאלֶה טַל ּו ָמטָר כִּי אִּם
ָעמַדְ תִּ י ְל ָפנָיו אִּם י ִּ ְהי ֶה ַה ָ
ְלפִּי דְ ב ִָּרי :וכתיב ,שם יח' (א) ַוי ְִּׁהי י ִָּׁמים ַרבִּׁ ים ְּודבַ ר
ישית לֵאמֹר לְֵך ה ֵָראֵה
ְי ֹהוָה הָ יָה אֶּ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ ָשנָה הַ ְשלִּׁ ִּׁ
אֶל ַאחְָאב ְואֶתְ נָה ָמטָר עַל ְפנֵי ָהאֲדָ מָה :ואילו טל לא
קאמר ליה מאי טעמא? משום דלא מיעצר הטל,
ושואל ,וכי מאחר דלא מיעצר ,אליהו אשתבועי למה
ליה? ועונה ,הכי קאמר ליה אליהו הנביא לאחאב
המלך אפילו טל דברכה שיביא תועלת נמי לא אתי
ושואל וליהדריה לטל דברכה? ועונה ,משום דלא
מינכרא מילתא להבדיל לאחב המלך בין טוב לרע
ושואל עוד (אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי? ועונה
אמר רבי יהושע בן לוי ,דאמר קרא זכריה ב' (י) הוֹי
ְַארבַע רּוחֹות
הוֹי וְ נֻׁסּו מֵ אֶּ ֶּרץ צָ פוֹן נְאֻׁ ם ְי ֹהוָה כִּי כ ְ
ש ַמי ִּם פ ֵַרשְתִּ י אֶתְ כֶם נְאֻׁם י ְהֹוָה :ומסביר ,מאי קאמר
ַה ָ
להו ,אילימא הכי קאמר להו הקדוש ברוך הוא
לישראל ,דבדרתינכו זה שפיזרתי אתכם בארבע רוחי
דעלמא ,ושואל אי הכי "כארבע" ? בארבע מיבעי ליה,
ועונה אלא הכי קאמר זכריה נביא ה' כשם שאי אפשר
לעולם בלא רוחות ,כך אי אפשר לעולם בלא ישראל,
אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח
בברכת מחיי המתים אין מחזירין אותו ,אמר מוריד
הגשם מחזירין אותו ,ואילו בימות הגשמים לא אמר
משיב הרוח אין מחזירין אותו ,לא אמר מוריד הגשם
מימר אומרה בשומע תפילה ,ושואל אמר ליה רבי
יוסי ,לא אמר רבי זעירה בשם רב חונה לא שאל
בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים
בתחיית המתים אומרה בשומע תפלה ,בדיעבד ולא
לכתחילה? ועונה ,ואמר לון רבי שאלו פחות לכו
ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפלה .ושואל
אם כן על דעתיה דר' יוסי היכן הוא אומרה? ועונה
בשש הברכות המיוחדים לתענית ציבור בזמן
עצירת גשמים שהוא מוסיף ,ושואל עד כדון ציבור
שיש לו שש בתפילה ברחובה של עיר ,יחיד שאין
לו שש מתי יגיד? ועונה ,אמר רבי חיננא לא כן
אמר רבי זעירא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו
בשומע תפלה ואלי וודאי צרכיו הם ,תני נתפלל
ואינו יודע מה הזכיר מוריד הטל או מוריד הגשם.
א"ר יוחנן כל שלושים יום ,חזקה מה שהוא למוד
ורגיל זאת הזכיר ,מיכן והילך מה שצורך יזכיר .ר'
אבא בשם ר' חונה אמר ,ב' ימים טובים של גליות
שהם ספק ,בשמיני עצרת מזכיר במוסף ואינו
מזכיר מנחה וערבית ושחרית למחרת .חנניה בן
אחי ר' יהושע אומר ,בגולה לא נהגו כן אלא
מתחיל בבקשה לגשמים עד ששים יום בתקופה
של תשרי .שמואל אמר הלכה כחנניה בן אחי ר'
יהושע ,ותני כן ,במה דברים אמורים בחוצה לארץ
אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן ,הכל לפי
המאורע ,ומסכם הדא דתאמר בגשם ,אבל בטל אם
רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר ,במשנה ,א"ר
יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג
הסוכות למה הוא מזכיר? אמר לו רבי אליעזר אף
הוא אינו אומר בבקשה אלא משיב הרוח ומוריד
הגשם בעונתו .בעונתן הן חביבין כתחיית המתים.
ושואל א"ר יוסה ותמיה אנא היך רבנן מדמיי
ירידת גשמים לתחיית המתים ולא דמייא? ומסביר
כי בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת בבת אחת,
אבל ,לא בעי בר נשא ייחות מטרא כל אימת כולו
בבת אחת ,ועונה אמרו לו א"כ שאינו רוצה את
הגשמים מרוכזים בעונתם לעולם יהא מזכיר.
ושואל ,מחלפה שיטתיה דר' אליעזר מחלפה
שיטתיה דר' יהושע ,דאיתפלגון ,רבי אליעזר
אומר ,אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין
לעולם ,שנאמר ישעיה ל' (טו) כִּׁ י כֹה ָאמַ ר אֲ ֹדנָי
יֱהֹוִּׁה ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל בְשּובָה ָונַחַת תִּ ָּושֵעּון בְ הַ ְשקֵ ט
בּור ְתכֶּם וְ ֹלא אֲ בִּׁ יתֶּ ם :ושואל ,אמר
ּובְ בִּׁ ְטחָ ה ִּׁת ְהיֶּה גְ ַ
לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו
תשובה אינן נגאלין לעולם? ועונה ,אמר לו ר"א
הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן הרשע ומיד
4
מחזירין אותו ,ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח
ומפריח הטל תפילת שווא היא ,אבל ,אין מחזירין
אותו ,.תנא בעבים בעננים וברוחות לא חייבו חכמים
להזכיר ,ואם בא להזכיר ,מזכיר ,ומסביר מאי טעמא,
משום דלא מיעצרי ,ושואל ,והעננים ולא מיעצרי?
והתני רב יוסף כתוב דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף ְי ֹהוָה
ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן
בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ
ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר
אֶּ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶּ ם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ
ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם :מן העבים ומן הרוחות ,ושואל אתה
אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר?
ועונה כשהוא אומר "ולא יהיה מטר" הרי מטר אמור
במפורש ,הא מה אני מקיים "ועצר את השמים" מן
העבים ומן הרוחות ,ושואל קשיא רוחות ארוחות?
קשיא עבים אעבים? ועונה ,עבים אעבים לא קשיא הא
בחרפי מקדימי גשם תמיד יש הא באפלי לפעמים
נעצר ,רוחות ארוחות גם לא קשיא הא ברוח מצויה
תמיד יש ,הא ברוח שאינה מצויה ,ושואל רוח שאינה
מצויה חזיא לבי דרי לזריית מוץ מן הקש ,ועונה אפשר
בנפוותא ,תנא העבים והרוחות שניות למטר ,ושואל
היכי דמי מה פירוש? ועונה ,אמר עולא ואיתימא רב
יהודה דבתר הבאות אחרי מיטרא ,ושואל למימרא
דמעליותא יתרון היא? והכתיב שם כח' (כד) י ִּתֵ ן י ְהֹוָה
ַארצְָך ָאבָק ְו ָעפָר ִּׁמן הַ ָשמַ יִּׁם י ֵֵרד עָ לֶּיָך עַ ד
אֶת ְמטַר ְ
ִּׁה ָש ְמדָ ְך :ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זהו זיקא
דבתר מטרא רוח אחרי גשם ,ועונה ,לא קשיא הא
יתרון דאתא ניחא ,הא קללה דאתא רזיא בזעף (ואי
בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק,
ואמר רב יהודה ,זיקא דבתר מיטרא מועיל כמיטרא,
עיבא דבתר מיטרא ברכה לאדמה כמיטרא ,שימשא
דבתר מיטרא כתרי מטרי ,ושואל למעוטי מאי? ועונה
למעוטי גילהי ברקים דליליא ,ושמשא דביני קרחי עם
ברד ,אמר רבא מעלי תלגא לטורי שלג להרים כחשה
שלֶג י ֹאמַר ֱהוֵא
מטרי לארעא ,שנאמר איוב לז' (ו) כִּי ַל ֶ
ָארץ ְוגֶשֶם ָמטָר ְוגֶשֶם ִּמטְרֹות עֻּׁזֹו :ואמר רבא תלגא
ֶ
לטורי שלג להרים מטרא רזיא לאילני גשם חזק
לאילנות מטרא ניחא וגשם מתון לפירי ,עורפילא
וערפל עם גשם דק אפילו לפרצידא לגרעינים דתותי
קלא מהניא ליה ,ושואל מאי עורפילא? ועונה עורו
פילי הבקעים שבאדמה ,ואמר רבא האי צורבא אברך
צעיר מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא ,דכיון דנבט נבט
וצומח לגדולה ,ואמר רבא ,האי צורבא מרבנן דרתח,
אורייתא התורה הוא דקא מרתחא ליה ,שנאמר ירמיה
כג' (כט) הֲלֹוא כ ֹה דְ ב ִָּרי ָכאֵש נְאֻׁם י ְהֹוָה ּוכְ פַ ִּׁטיש ְיפֹצֵ ץ
סָ לַע :ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה
כברזל ,אינו תלמיד חכם שנאמר "וכפטיש יפצץ סלע"
הן עושין תשובה והן נגאלין ,מ"ט וזאת נלמד מן
ירמיה ל' (ז) הוֹי כִּׁ י גָדוֹל הַ ּיוֹם הַ הּוא מֵ ַאיִּׁן כָ מֹהּו
שעַ :אמר לו רבי
ְועֵת צ ָָרה הִּיא ְליַעֲק ֹב ּו ִּמ ֶמנָה י ִּ ָּו ֵ
יהושע והא כתיב ישעיה נה' (ג) כִּׁ י כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה
ִּחנָם נִּ ְמכ ְַרתֶ ם וְֹלא ְב ֶכסֶף תִּ ָגאֵלּו .:ושואל מה עבד
לה ר' אליעזר .ועונה גם זאת רק עם תשובה ,כמה
דאת אמר משלי ז'(כ) צְרֹור ַה ֶכסֶף ָלקַח ְבי ָדֹו לְ יוֹם
הַ כֶּסֶּ א ָיבֹא בֵ יתוֹ :אמר לו ר' יהושע והא כתיב
ישעיה ס' (כב) הַ קָ טֹן י ְִּׁהיֶּה לָאֶּ לֶּף וְהַ צָ עִּׁ יר לְ גוֹי
שנָה :ושואל מה עבד לה
עָ צּום ֲאנִּי י ְהֹוָה ְבעִּתָ ּה ֲאחִּי ֶ
ר' אליעזר .ועונה רק עם תשובה ,כמה דאת אמר
דברים י' (יב) ְועַתָ ה יִּש ְָראֵל מָה י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך שֹאֵל
ֵמ ִּעמְָך כִּי אִּם ְלי ְִּרָאה אֶּ ת ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ָל ֶּלכֶּת בְ כָל
ְד ָרכָיו ּולְ ַאהֲבָ ה אֹת ֹו וְ ַל ֲעבֹד אֶּ ת ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך בְ כָל
לְ בָ בְ ָך ּובְ כָל נ ְַפ ֶּשָך .:רבי אחא בשם ר"י בן לוי אמר
אם זכיתם אחישנה במהרה ואם לאו בעתה בוא
יבוא ,כיון שאמר לו ר' יהושע לרבי אליעזר פסוק
זה מדניאל יב' (ז) וָאֶּ ְשמַ ע אֶּ ת הָ ִּׁאיש לְ בּוש הַ בַ ִּׁדים
אֲ ֶּשר ִּׁממַ עַ ל לְ מֵ ימֵ י הַ ְיאֹר ַוּי ֶָרם יְמִּינֹו ּושְמ ֹאלֹו אֶל
שבַע ְבחֵי הָעֹולָם כִּי לְמֹועֵד מֹועֲדִּ ים ָו ֵחצִּי
ש ַמי ִּם ַוּי ִּ ָ
ַה ָ
ּו ְככַלֹות נַפֵץ י ַד עַם ק ֹדֶ ש תִּ ְכלֶינָה כָל ֵאלֶה :איסלק ר'
אליעזר מן הוויכוח ושתק .מתוך חמשה דברים
סיבות נגאלו ישראל ממצרים ,מתוך הקץ ,מתוך
צרה ,מתוך צווחה ,מתוך זכות אבות ,מתוך
תשובה .,מתוך הקץ הדא הוא דכתיב שמות ב' (כג)
ַויְהִּי ַבּיָמִּים ה ַָרבִּים ָההֵם ַוּיָמָת ֶמלְֶך ִּמצ ְַרי ִּם ַוּי ֵָאנְחּו
ְבנֵי יִּש ְָראֵל מִּן ָהעֲב ֹדָ ה ַוּיִּזְעָקּו ו ַַתעַ ל ַשוְ עָ תָ ם אֶּ ל
ֱֹלהים ִּׁמן הָ ֲעבֹדָ ה :מתוך צרה שנאמר שם (כד)
הָ א ִּׁ
ֱֹלהים אֶּ ת בְ ִּׁרית ֹו
שמַע אֱֹלהִּים אֶת נַ ֲאקָתָם ַו ִּּׁי ְזכֹר א ִּׁ
ַוּי ִּ ְ
אֶּ ת ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ת י ְִּׁצחָ ק וְאֶּ ת ַי ֲעקֹב :מתוך צווחה שם
"ויזכור אלהים את בריתו" ,מתוך זכות אבות
שנאמר שם (כה) ַוּי ְַרא אֱֹל ִּהים אֶת ְבנֵי יִּש ְָראֵל ַוּי ֵַדע
ֱֹלהים :מתוך תשובה שם "וידע אלהים? ועוד,
א ִּׁ
מתוך הקץ וכן הוא אומר דברים ד' (ל) ַבצַר לְָך
ּומצָ אּוָך כֹל הַ ְדבָ ִּׁרים הָ אֵ לֶּה בְ ַאח ֲִּׁרית הַ ּי ִָּׁמים וְ ַשבְ תָ
ְ
וְשמַ עְ תָ בְ קֹלוֹ :מתוך צרה.
עַ ד ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ָ
"ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"
"ושבת עד ה' מתוך תשובה .שם (לא) כִּי אֵל ַרחּום
י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך ֹלא י ְַרפְ ָך וְֹלא י ְַש ִּׁחיתֶּ ָך וְֹלא י ְִּׁשכַ ח אֶּ ת
בְ ִּׁרית אֲ בֹתֶּ יָך אֲ ֶּשר נ ְִּׁשבַ ע לָהֶּ ם :מתוך רחמים" .לא
ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך"
מתוך זכות אבות .וכן הוא אומר ,תהילים קו' (מד)
ַוּי ְַרא ַבצַר ָלהֶם בְ ָש ְמע ֹו אֶּ ת ִּׁרנָתָ ם :מתוך צרה.,
"בשמעו את רנתם" מתוך צווחה ,שם (מה) ַוּיִּזְכ ֹר
ָלהֶם ב ְִּריתֹו ַו ִּּׁינָחֵ ם כְ רֹב חֲסָ דָ ו :.מתוך זכות אבות.,
"וינחם כרוב חסדיו" מתוך תשובה ,שם (מו) ַוּי ִּתֵן
5
אמר ליה רבי אבא לרב אשי ,אתון בבבל מהתם
מתניתו לה ,אנן בארץ ישראל מהכא מתנינן לה ,דכתיב
דברים ח' (ט) אֶּ ֶּרץ אֲ ֶּשר ֹלא בְ ִּׁמ ְס ֵכנֻׁת תֹאכַ ל בָ ּה לֶּחֶּ ם
ֹלא תֶּ ְחסַ ר כֹל בָ הּ א ֶֶרץ ֲאשֶר ֲא ָבנֶי ָה ב ְַרזֶל ּומֵ ה ֲָר ֶּריהָ
ְחשת :אל תקרי "אבניה" אלא בוניה לומדי
ַת ְחצֹב נ ֶּ
התורה ,אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש
למילף נפשיה להרגיל עצמו בניחותא מתון מתון,
שנאמר קהלת יא' (י) ְו ָהסֵר ַכעַס ִּמ ִּלבֶָך וְהַ עֲבֵ ר ָרעָ ה
ִּׁמבְ ָש ֶּרָך כִּׁ י הַ ּיַלְ דּות וְהַ ַשחֲרּות הָ בל :אמר רבי שמואל
בר נחמני אמר רבי יונתן ,שלשה אנשים שאלו מאת
הקב"ה שלא כהוגן ,לשנים השיבוהו כהוגן ,לאחד
השיבוהו שלא כהוגן ,ואלו הן השלושה ,אליעזר עבד
אברהם ,ושאול בן קיש מלך ישראל ,ויפתח הגלעדי,
ומסביר ,אליעזר עבד אברהם דכתיב בראשית כד' (יד)
ְו ָהי ָה ַהנַע ֲָר ֲאשֶר אֹמַר ֵאלֶי ָה ַהּטִּי נָא כַדֵ ְך וְ אֶּ ְשתֶּ ה
ָאמ ָרה ְשתֵ ה וְ גַ ם גְ מַ לֶּיָך אַ ְשקֶּ ה אֹתָ ּה הֹכַ ְחתָ לְ עַ בְ ְדָך
וְ ְ
לְ י ְִּׁצחָ ק ּובָ ּה אֵ ַדע כִּׁ י עָ ִּׁשיתָ חֶּ סֶּ ד עִּׁ ם אֲ ֹדנִּׁי :יכול אפילו
חיגרת אפילו סומא אבל הקב"ה השיבו כהוגן ונזדמנה
לו רבקה ,שאול בן קיש ביקש שלא כהוגן דכתיב
שמואל א' יז' (כה) ַוּיֹאמֶּ ר ִּׁאיש י ְִּׁש ָראֵ ל הַ ְ ֹר ִּׁאיתֶּ ם הָ ִּׁאיש
הָ ֹעלֶּה הַ זֶּה כִּׁ י לְ חָ ֵרף אֶּ ת י ְִּׁש ָראֵ ל ֹעלֶּה ְו ָהי ָה ָהאִּיש ֲאשֶר
יַכֶנּו י ַ ְעש ְֶרנּו ַה ֶמלְֶך עֹשֶר גָדֹול ְואֶת בִּתֹו י ִּתֶ ן לֹו וְאֵ ת בֵ ית
ֲשה חָ ְפ ִּׁשי בְ י ְִּׁש ָראֵ ל :יכול אפילו עבד אפילו
ָאבִּׁ יו ַיע ֶּ
ממזר? אבל הקב"ה השיבו כהוגן ונזדמן לו חתן דוד
נעים זמירות ישראל ,השלישי יפתח הגלעדי ביקש
שלא כהוגן דכתיב שופטים יא' (לא) ְו ָהי ָה הַּיֹוצֵא
אתי בְ שּובִּׁ י בְ ָשלוֹם ִּׁמבְ נֵי
ֲאשֶר יֵצֵא מִּדַ לְתֵ י בֵיתִּ י לִּׁ ְק ָר ִּׁ
יתהּו ע ֹולָה :יכול אפילו דבר
עַ מוֹן וְהָ יָה לַי ֹהוָה וְהַ עֲלִּׁ ִּׁ
טמא? השיבו הקב"ה שלא כהוגן ,נזדמנה לו ליפתח
בתו ,והיינו דקאמר להו נביא לישראל ירמיה ח' (כב)
ַהצ ֳִּּרי אֵין ְבגִּ ְל ָעד אִּם רֹפֵא אֵין שָם כִּׁ י מַ דּועַ ֹלא עָ לְ תָ ה
אֲ רֻׁ כַ ת בַ ת עַ ִּׁמי :וכתיב שם יט' (ה) ּובָ נּו אֶּ ת בָ מוֹת
הַ בַ עַ ל לִּׁ ְשרֹף אֶּ ת בְ נֵיהֶּ ם בָ אֵ ש עֹלוֹת לַבָ עַ ל ֲאשֶר ֹלא
ִּצּוִּיתִּי וְֹלא דִּ ב ְַרתִּ י וְֹלא ָעלְתָ ה עַל ִּלבִּי" :אשר לא
צויתי" ,זה בנו של מישע מלך מואב ,שנאמר מלכים
ב .ג' (כו) ַוּי ְַרא מֶּ לְֶּך מוָֹאב כִּׁ י חָ זַק ִּׁממֶּ נּו הַ ִּׁמלְ חָ מָ ה ַוּיִּׁקַ ח
אוֹת ֹו ְשבַ ע מֵ אוֹת ִּׁאיש ֹ
שלֵף חֶּ ֶּרב לְ הַ בְ ִּׁקיעַ אֶּ ל מֶּ לְֶּך
אֱדוֹם וְֹלא ָיכֹלּו( :כז) ַוּיִּׁקַ ח (כז) ַוּיִּקַח אֶת בְנֹו ַהבְכֹור
ֲאשֶר יִּמְֹלְך תַ חְתָיו ַוּי ַ ֲעלֵהּו עֹלָה עַ ל הַ חֹמָ ה ַוי ְִּׁהי קֶּ צֶּ ף
גָדוֹל עַ ל י ְִּׁש ָראֵ ל ַוּי ְִּׁסעּו מֵ עָ לָיו ַוּיָשֻׁ בו לארץ" :ולא
דברתי" זה יפתח הגלעדי שלא בקש הפרה לנדרו,
"ולא עלתה על לבי" זה יצחק בן אברהם אלא שלנסיון
היה .,אמר רבי ברכיה ,אף כנסת ישראל שאלה שלא
כהוגן והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן ,שנאמר הושע
שחַר נָכֹון מֹצָאֹו
ו' (ג) ְונֵדְ עָה נ ְִּרדְ פָה לָדַ עַת אֶת י ְהֹוָה ְכ ַ
ָארץ :אמר לה הקדוש
ְוי ָבֹוא ַכ ֶגשֶם לָנּו כְ מַ לְ קוֹש יו ֶֹּרה ֶּ
אֹותָ ם ל ְַר ֲחמִּים לִּׁ ְפנֵי כָל שוֹבֵ יהֶּ ם :מתוך רחמים,
ומספר ,חד בר נש הוה איחא בלישניה היה רגיל
לדבר לשון הרע אתא לגבי רבי יוחנן גבי ר' חנינה,
וביקש כפרה א"ל איזיל תהי בך חזור בתשובה
ולעי באורייתא ועסוק בתורה ,דכתיב משלי טו' (ד)
מ ְַרפֵא לָשֹון עֵץ ַחּי ִּים וְסֶּ לֶּף בָ ּה ֶּשבֶּ ר בְ רּוחַ :אמר
רבי חנינה בריה דרבי אבהו בספרו של רבי מאיר
מצאו כתוב במקום משא דומה ,כתוב משא רומי,
והפסוק ישעיה כג' (יא) מַ ָשא דּומָ ה ֵאלַי ק ֵֹרא
שעִּיר שֹמֵ ר מַ ה ִּׁמ ַל ְילָה שֹמֵ ר מַ ה ִּׁמלֵיל :אמר רבי
ִּמ ֵ
יוחנן אלי קורא מפני שעיר .,אמר ר' שמעון בן
לקיש ,אלי מאיכן נזדווג לי המקום ? "משעיר"
אמר רבי יהושע בן לוי אם יאמר לך אדם איכן הוא
אלהיך? אמור לו בכרך הגדול שבאדום ,מה טעמא
וזאת מן הכתוב "אלי קורא משעיר" .תני ר' שמעון
בן יוחי ,בכל מקום שגלו ישראל גלתה השכינה
עמהן ,גלו למצרים וגלתה השכינה עמהן ,מה טעמא
ֱֹלהים אֶּ ל
נלמד מן שמואל א .ב' (כז) ַו ָּיבֹא ִּׁאיש א ִּׁ
עֵ לִּׁ י ַוּיֹאמֶּ ר אֵ לָיו כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה ֲהנִּגְֹלה נִּגְלֵיתִּ י אֶל
בֵית ָאבִּיָך ִּבהְיֹותָ ם ְב ִּמצ ְַרי ִּם ְלבֵית פ ְַרע ֹה :גלו לבבל
וגלתה שכינה עמהן מה טעמא ,וזאת מן ישעיה מג'
(יד) כֹה ָאמַ ר ְי ֹהוָה גֹ ַאלְ כֶּם ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל ְל ַמ ַענְכֶם
יחים ֻׁכלָם וְ כַ ְש ִּׁדים
ש ַלחְתִּ י ָב ֶבלָה וְהו ַֹר ְד ִּׁתי בָ ִּׁר ִּׁ
ִּ
בָ אֳ נִּּׁיוֹת ִּׁרנָתָ ם :גלו למדי וגלתה השכינה עמהן ,מה
שמְתִּ י ִּכ ְסאִּי ְבעֵילָם
טעמא מן ירמיה מט' (לח) ְו ַ
ְש ִּׁרים נְאֻׁ ם ְי ֹהוָה :ואין עילם
וְ הַ אֲ בַ ְד ִּׁתי ִּׁמ ָשם מֶּ לְֶּך ו ָ
אלא מדי כמה דאת אמר דניאל ח' (ב) וָאֶּ ְראֶּ ה בֶּ חָ זוֹן
ִּירה ֲאשֶר ְבעֵילָם
ַוי ְִּׁהי בִּׁ ְרא ִֹּׁתי ַו ֲאנִּי בְשּושַן ַהב ָ
ִּׁיתי עַ ל אּובַ ל אּולָי:
ַהמְדִּ ינָה וָאֶּ ְראֶּ ה בֶּ חָ זוֹן וַאֲ נִּׁי הָ י ִּׁ
גלו ליון לפני מלכות בית חשמונאי וגלת השכינה
עמהן מה טעמא וזאת מן זכריה ט' (יג) כִּׁ י דָ ַרכְ ִּׁתי לִּׁ י
ְעֹור ְרתִּ י ָבנַי ְִּך צִּּיֹון עַל
ֵאתי אֶּ פְ ַריִּׁם ו ַ
יְהּודָ ה קֶּ ֶּשת ִּׁמל ִּׁ
ְש ְמ ִּׁתיְך כְ חֶּ ֶּרב גִּׁ בוֹר :גלו לרומי וגלתה
ָבנַי ְִּך יָוָן ו ַ
השכינה עמהן מה טעמא מן ישעיה כד' (יא) מַ ָשא
שעִּיר שֹמֵר מַה ִּמ ַליְלָה שֹמֵ ר מַ ה
דּומָ ה ֵאלַי ק ֵֹרא ִּמ ֵ
ִּׁמלֵיל :אמרו ישראל לישעיה ,רבינו ישעיה ,מה
יוצא לנו מתוך הלילה הזה? אמר להן המתינו לי עד
שנשאל ,כיון ששאל בנבואה חזר אצלן ,אמרו לו
שוב שומר מה מליל מה מילל שומר העולמים?
אמר להן הנביא שם (יב) ָאמַר שֹמֵר ָאתָ א בֹקֶר ְוגַם
ָליְלָה ִּׁאם ִּׁתבְ עָ יּון בְ עָ יּו שֻׁ בּו אֵ תָ יּו :אמרו לו וגם
לילה? אמר להן לא כשאתם סבורים ,אלא בוקר
לצדיקים ,ולילה לרשעים ,בוקר לישראל ולילה
לעכו"ם ,אמרין ליה אימת? אמר לון אימת דאתון
בעיי אתם תבקשו הוא בעי הוא יבקש אתכם "אם
6
תבעיון בעיו" אמרו לו מי מעכב? אמר להן תשובה,
"שובו אתיו" .ר' אחא אמר ,בשם ר' תנחום בי ר'
חייה ,אילו ישראל עושין תשובה יום אחד מיד היה
משיח בן דוד בא ,מ"ט שנאמר תהילים צה' (ז) כִּׁ י
הּוא אֱֹלהֵ ינּו וַאֲ נ ְַחנּו עַ ם מַ ְרעִּׁ ית ֹו וְ ֹצאן יָד ֹו הַּיֹום אִּם
שמָעּו :א"ר לוי ,אילו היו ישראל משמרין
בְק ֹלֹו תִּ ְ
שבת אחת כתיקנה מיד היה משיח בן דוד בא ,מאי
טעמא שנאמר שמות טז' (כה) וַּי ֹאמֶר משֶה ִּא ְכלֻׁהּו
שבָת הַּיֹום לַיהֹוָה הַ ּיוֹם ֹלא ִּׁת ְמצָ אֻׁ הּו
הַּיֹום כִּי ַ
בַ ָשדֶּ ה :ודאי חד יום .,ואומר ישעיה נו' (טו) כִּׁ י כֹה
ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִּׁה ְקדוֹש י ְִּׁש ָראֵ ל בְשּובָה ָונַחַת תִּ ָּושֵעּון
בּור ְתכֶּם וְ ֹלא אֲ בִּׁ יתֶּ ם:
בְ הַ ְשקֵ ט ּובְ בִּׁ ְטחָ ה ִּׁת ְהיֶּה גְ ַ
בשובה ונייח תתפרקון:
משנה ב' הלכה ב'
שמִּיםַ .רבִּי י ְהּודָ ה אֹומֵר ,שליח ציבור הָעֹובֵר ִּל ְפנֵי
שמִּים ֶאלָא סָמּוְך ַל ְג ָ
(ב) אֵין שֹו ֲאלִּין מזכירים אֶת גבורת ַה ְג ָ
הַתֵ בָה בְיֹום טֹוב הַָאחֲרֹון בשמיני עצרת שֶל חָג ,הַָא ֲחרֹון המתפלל מוסף ַמזְכִּיר ,ה ִָּראשֹון בעל השחרית אֵינֹו
ַמזְכִּיר .בְיֹום טֹוב ה ִָּראשֹון שֶל ֶפסַח ,חזן ה ִָּראשֹון של שחרית ַמזְכִּיר משיב הרוח ומוריד הגשם ,הַָאחֲרֹון המתפלל
שמִּים) מבקשים תן טל ומטר על פני האדמהַ ,רבִּי
מוסף אֵינֹו ַמזְכִּיר ואומר ,מוריד הטל .עַד אֵימָתַ י שֹו ֲאלִּין (אֶת ַה ְג ָ
שנֶ ֱאמַר (יואל ב (כג) ּובְ נֵי ִּׁצּיוֹן גִּׁ ילּו וְ ִּׁש ְמחּו
שּיֵצֵא נִּיסָןֶ ,
שּיַעֲבֹור ַה ֶפסַחַ .רבִּי ֵמאִּיר אֹומֵר ,עַד ֶ
י ְהּודָ ה אֹומֵר ,עַד ֶ
מֹורה ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון דהיינו חודש ניסן :
ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם ֶ
בַ י ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם כִּׁ י נָתַ ן לָכֶּם אֶּ ת הַ מו ֶֹּרה לִּׁ ְצדָ קָ ה) ו ֶ
בבלי תענית ד' ע' א'
ירושלמי תענית ג' ע' ב'
גמ' א"ר יוחנן הלכה
גמרא ,אין שואלין את הגשמים כו' :סברוה בני הישיבה שאלה והזכרה חדא
כרבי יודה שאמר משום
מילתא היא ,ושואל ,בשיטת מאן תנא? ועונה אמר רבא ,רבי יהושע היא ,דאמר,
ר' יהודה בן בתירה
משעת הנחתו של לולב מתחילים להזכיר ,ודוחה אמר ליה אביי אפילו תימא רבי
במוסף של שמיני עצרת
אליעזר היא ,שאלה לחוד ,והזכרה לחוד ,ואיכא דאמרי ,לימא המשנה רבי
מתחיל משיב הרוח
יהושע היא ,דאמר משעת הנחתו של לולב מזכירים ,אמר רבא ,אפילו תימא רבי
ומוריד הגשם .ר' אבון
אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד :במשנה ,רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה
אמר בשם ר' יוחנן,
במוסף ביום טוב אחרון כו' :ושואל ,ורמינהו ,עד מתי שואלין את הגשמים רבי
טעמא דר' יודה כדי
יהודה אומר עד שיעבור הפסח ,רבי מאיר אומר עד שיעבור ניסן ,ועונה ,אמר רב
שיצאו כל המועדות
חסדא לא קשיא ,כאן לשאול תן טל ומטר כאן להזכיר מוריד הגשם מישאל
בהזכרת בטל ,מפני
שאיל ואזיל עד גמר הפסח להזכיר ביום טוב הראשון פסיק ,אמר עולא ,הא דרב
שהטל סימן יפה לעולם.
חסדא קשיא בלתי מובן כחמץ לשנים וכעשן לעינים ,ומה במקום בזמן שאינו
ושואל ,מחלפה שיטתיה
שואל בחול המועד סוכות מזכיר ,במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר? ועונה,
דר' יודה תמן הוא אמר
אלא אמר עולא ,תרי תנאי מסבירים בדרך שונה אליבא דרבי יהודה ,רב יוסף
העובר לפני התיבה
אמר מאי עד שיעבור הפסח ,הכוונה עד שיעבור שליח צבור ראשון של שחרית
ביו"ט האחרון של חג
היורד ביום טוב ראשון של פסח ,ושואל ,אמר ליה אביי שאלה לבקש ותן טל
האחרון בעל המוסף
ומטר בנוסח התפילה של ביום טוב מי איכא? ועונה אמר ליה אין ,שואל
מזכיר ,והראשון של
מתורגמן על דעת עצמו ,ושואל וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור?
שחרית אינו מזכיר,
ועונה אלא מחוורתא כדעולא ,רבה אמר ,מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן
והכא הוא אמר הכין עד
שחיטת קרבן הפסח ביד בניסן ,וכתחילתו כן סופו ,מה תחילתו במוסף של שמיני
שיעבור הפסח? ועונה.
עצרת מזכיר אף על פי שאינו שואל ,אף סופו ביום טוב ראשון של פסח מזכיר
חדא אמר בשם גרמיה
אף על פי שאינו שואל ,ושואל ,אמר ליה אביי ,בשלמא תחילתו מזכיר ,הזכרה
לפי דעתו הוא ,וחדא
נמי ריצוי הכנה של שאלה היא ,אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא? ועונה ,אלא
והשני אמר בשם רבי
מחוורתא כדעולא ,אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה ,ושואל,
יודה בן בתירה ,.אבל
אמר ליה רבי זירא לרבי אסי ,ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן ,בשלשה במרחשוון
מן מה דאמר ר' יוחנן
ברוך הוא ,בתי ,את שואלת דבר כגשם שפעמים
מתבקש ופעמים אינו מתבקש ,אבל אני אהיה לך דבר
המתבקש לעולם שנאמר שם יד' (ו) ֶא ְהי ֶה ַכּטַל
ְליִּש ְָראֵל י ְִּׁפ ַרח כַ שו ַֹשנָה וְ יְַך ָש ָר ָשיו כַ לְ בָ נוֹן :ועוד שאלה
כנסת ישראל שלא כהוגן ,אמרה לפניו רבונו של עולם
שיר השירים ח' (ו) שִּי ֵמנִּי כַחֹותָ ם עַל ִּלבֶָך כַחֹותָ ם עַל
זְרֹועֶָך כִּׁ י עַ זָה כַ מָ וֶּת ַאהֲבָ ה קָ ָשה כִּׁ ְשאוֹל ִּׁקנְָאה ְר ָשפֶּ יהָ
ִּׁר ְשפֵ י אֵ ש ַשלְ הֶּ בֶּ ְתיָה :אמר לה הקדוש ברוך הוא,
בתי ,את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו
נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר,
ישעיה מט' (טז) הֵן עַל ַכ ַפי ִּם חַק ֹתִּ יְך ח ֹו ֹמתַ יְִּׁך נֶּגְ ִּׁדי
תָ ִּׁמיד :והכף גלויה תמיד:
7
הלכה כר' יודה שאמר
משם ר' יודה בן בתירה
ואמר רבי אבון בשם
רבי יוחנן טעמא דר'
שיצאו
כדי
יודה
המועדות בטל ,מפני
שהטל סימן יפה לעולם,
מזאת אנו מבינים הא
הדא אמרה קדמייתא
הראשון בשם גרמיה
אמר ,ותינייתא והשני
אמר בשם ר' יודה בן
בתירא ,ושואל ,בעון
קומוי לרבי יוחנן או
אפשר נימר כאן להזכיר
משיב הרוח ומוריד
הגשם כאן לשאלה ותן
טל ומטר על פני
האדמה ,ועונה אמר לון,
וזמן
הלכה מקום
שמזכירין זה הזמן
ששואלין .ושואל אמר
רבי יוסה לרבי חנייה
אחוי דרב הושעיה ,נהיר
התזכור את ,כד כאשר
הוינן קיימין קומי
חנותיה דרב הושעיה
חביבך בן דודך עבר
רבי זעירה ושאלינן ליה
האם יש מקום לחלק בין
זמן הזכרת גבורות
גשמים לבין בקשת
גשמים ואמר ,עוד אנא
היא צריכה לי עדיין אני
בספק ,אחר כך עבר ר'
יסא ושאלנן ליה ואמר
גם הוא עוד אנא היא
צריכא לי ,ובסופה את
מציית מלחיץ ליה ואמר,
לא שנייא ,הלכה היא
מקום שמזכירין שם
שואלין .ומספר ,ר' חייה
בר אבא אתא מן צור
ואמר מן שמיה דר'
יוחנן ,הלכה מקום
שמזכירין שואלין .גם ר'
שואלין את הגשמים ,רבן גמליאל אומר בשבעה בו ,ואמר רבי אלעזר הלכה כרבן
גמליאל ,ועונה אמר ליה מה השאלה גברא אגברא קא רמית? איבעית אימא לא
קשיא ,כאן לשאול כאן להזכיר ושואל ,והאמר רבי יוחנן במקום ובזמן ששואל תן
טל ומטר מזכיר מוריד הגשם? ועונה ההוא ,להפסקה איתמר בחודש ניסן ,ושואל
והאמר רבי יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול ,פסק מלשאול פוסק מלהזכיר?
ועונה אלא לא קשיא הא לן לתושבי בבל הא להו לבני ארץ ישראל ,ושואל ,
מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא בשדות לדידהו להם נמי אית להו עולי
רגלים שעדיין הם בדרך לביתם? ועונה כי קאמר רבי יוחנן בזמן שאין בית
המקדש קיים ,ומוסיף השתא דאתית להכי הא והא לדידהו בארץ ישראל ולא
קשיא ,כאן בזמן שבית המקדש קיים מבקשים את הגשם בזמנים נפרדים כאן
בזמן שאין בית המקדש קיים מבקשים הכל ביחד ,ומברר ,ואנן בחוץ לארץ דאית
לן תרי יומי יום טוב שני של גלויות היכי עבדינן? ועונה אמר רב מתחיל
במוספין בשמיני עצרת ופוסק במנחה ערבית ושחרית ,וחוזר במוספין של שמחת
תורה אמר להו שמואל פוקו צאו ואמרו ליה לאבא לרב ,אחר שעשיתו לאותו
יום קודש ,תעשהו חול? אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה של שמיני
עצרת ופוסק ערבית ושחרית של שמחת תורה וחוזר ומתחיל במוספין ,רבא
אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק ,וכן אמר רב ששת ,כיון שהתחיל שוב אינו
פוסק ,ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב ,מונה עשרים ואחד יום מראש
חודש תשרי כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים ,ומתחיל,
וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק ,והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק :במשנה
רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון:
ושואל ,אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק יורה בניסן? יורה במרחשון הוא? (דתנן)
[דתניא] יורה במרחשון ומלקוש בניסן ,ועונה ,אמר ליה ,הכי אמר רבי יוחנן,
בימי יואל בן פתואל הנביא נתקיים מקרא זה ,דכתיב ביה יואל א' (ד) י ֶתֶ ר ַה ָגזָם
ַארבֶּ ה ָאכַ ל הַ ָּילֶּק וְ יֶּתֶּ ר הַ ֶּּי ֶּלק ָאכַ ל הֶּ חָ ִּׁסיל :אותה שנה יצא
ַָארבֶה וְ יֶּתֶּ ר הָ ְ
ָאכַל ה ְ
אדר ולא ירדו גשמים ,ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן ,אמר להם נביא
לישראל ,צאו וזרעו ,אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה
או יזרענו וימות? אמר להם אף על פי כן צאו וזרעו ,נעשה להם נס ,ונתגלה להם
מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים והיה להם למחיה ,יצאו וזרעו ,בימי שני
ושלישי ורביעי בניסן וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן ,הקריבו עומר
מתבואה חדשה בששה עשר בניסן ,נמצאת תבואה הגדילה בדרך כלל בששה
חדשים ,גדילה באותה שנה באחד עשר יום ,נמצא עומר הקרב מתבואה של
ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום ,ועל אותו הדור הוא אומר
בתהילים קכו' (ה) הַּז ְֹרעִּים בְדִּ ְמעָה ב ְִּרנָה יִּקְצ ֹרּו( :ו) הָלֹוְך יֵלְֵך ּובָכ ֹה נֹשֵא ֶמשְֶך
ֹשא אֲ ֻׁלמֹתָ יו :ושואל ,מאי הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע?
ַהּז ַָרע בֹא ָיבֹא בְ ִּׁרנָה נ ֵ
ועונה אמר רבי יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן
התלם שנזרע בהליכתו וזהו "בא יבא ברנה" ושואל מאי "נשא אלמתיו" ועונה
אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא ,קנה בעובי זרת הוציאה שיבולת
זרתיים ,אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק ,מאי דכתיב מלכים ב .ח' (א) ֶּואֱלִּׁ י ָשע
גּורי
קּומי ּולְ כִּׁ י אַ ְתי \{אַ ְת\} ּובֵ יתֵ ְך וְ ִּׁ
ִּׁדבֶּ ר אֶּ ל הָ ִּׁא ָשה אֲ ֶּשר הֶּ ֱחיָה אֶּ ת בְ נָּה לֵאמֹר ִּׁ
שנִּים :ושואל בהנך שבע
שבַע ָ
ָָארץ ֶ
גּורי כִּי ק ָָרא י ְהֹוָה ל ָָרעָב ְוגַם בָא אֶל ה ֶ
בַ אֲ ֶּשר תָ ִּׁ
שנים מאי אכול? ועונה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן ,שנה ראשונה אכלו מה
שבבתים ,שנה שניה אכלו מה שבשדות ,שנה שלישית אכלו בשר בהמה טהורה,
שנה רביעית בשר בהמה טמאה ,שנה חמישית אכלו בשר שקצים ורמשים ,שנה
ששית בשר בניהם ובנותיהם ,שנה שביעית אכלו בשר זרועותיהם ,לקיים מה
8
אחא דרש בבית מדרשא
באותו זמן ובאותו מקום
שמזכירים שואלים ,וגם
ר' ירמיה דרש בכנישתא
דבולי של העשירים
בעלי הדעה הלכה מקום
שואלין,
שמזכירין
ושואל ,והא תנינן
במרחשון
בשלושה
שואלין את הגשמים?
ועונה א"ר תנחום בר
חייה בשעת המקדש
בימי עולי הרגלים לבית
המקדש שאני .תני א"ר
יודה ,מבקשים גשמים
מתחילת מרחשוון' לפי
שבעולם הזה התבואה
עושה צומחת לששה
חדשים והאילן עושה
נותן פירות לי"ב חדש,
לבא
לעתיד
אבל
התבואה עושה לחדש
אחד ,והאילן עושה לשני
חדשים ,מה טעמא וזאת
נלמד מן האמור יחזקאל
מז' (יב) וְ עַ ל הַ נַחַ ל ַי ֲעלֶּה
ּומזֶּה כָל
עַ ל ְשפָ ת ֹו ִּׁמזֶּה ִּׁ
עֵ ץ מַ אֲ כָל ֹלא יִּׁבוֹל עָ לֵהּו
וְ ֹלא ִּׁי ֹתם ִּׁפ ְרי ֹו ָלחֳּדָ שָיו
י ְ ַבכֵר כִּׁ י מֵ ימָ יו ִּׁמן
הַ ִּׁמ ְקדָ ש הֵ מָ ה יו ְֹצ ִּׁאים
ִּׁפ ְרי ֹו
וְהָ יָו \{וְהָ יָה\}
לְ מַ אֲ כָל וְ עָ לֵהּו לִּׁ ְתרּופָ ה.:
ר' יוסי אומר ,לפי
שבעולם הזה התבואה
עושה לששה חדשים
והאילן עושה לשנים
עשר חדש ,אבל לעתיד
לבא התבואה עושה
לט"ו יום והאילן עושה
לחדש אחד ,שכן מצאנו
שעשת צמחה התבואה
הנביא
יואל
בימי
לחמשה עשר יום וקרב
העומר ממנה ,מה טעמא
ונלמד מן יואל ב' (כג)
שמְחּו
ּו ְבנֵי צִּּיֹון גִּילּו ְו ִּ
שנאמר ישעיה ט' (יט) ַוּיִּׁגְ זֹר עַ ל י ִָּׁמין וְ ָרעֵ ב ַוּיֹאכַ ל עַ ל ְשמֹאל וְֹלא ָשבֵ עּו אִּיש ְבשַר
זְר ֹעֹו י ֹאכֵלּו :ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב הושע יא' (ט) ֹלא אֶּ ע ֱֶּשה
חֲרוֹן אַ ִּׁפי ֹלא אָ שּוב לְ ַשחֵ ת אֶּ פְ ָריִּׁם כִּׁ י אֵ ל ָאנֹכִּׁ י וְֹלא ִּׁאיש ְבק ְִּרבְָך קָדֹוש וְֹלא ָאבֹוא
ְבעִּיר :ושואל משום ד"בקרבך קדוש לא אבוא בעיר"? ועונה ,אמר ליה הכי אמר
רבי יוחנן ,אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא
לירושלים של מטה ,ושואל ומי איכא ירושלים למעלה? ועונה אין דכתיב
ש ֻׁח ְב ָרה לָּה יַחְדָ ו :ואמר ליה רב נחמן
תהילים קכב' (ג) י ְרּושָלַ ִּם ַהבְנּוי ָה ְכעִּיר ֶ
לרבי יצחק ,מאי דכתיב ירמיה י' (ח) ּובְַאחַת י ִּ ְבעֲרּו ְוי ִּ ְכסָלּו מּוסַר ֲה ָבלִּים עֵץ הּוא:
אמר ליה ,הכי אמר רבי יוחנן ,אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם ,ושואל מאי
היא? ועונה עבודה זרה ,ומסביר ,מגזרה שווה כתיב הכא "מוסר הבלים עץ הוא"
וכתיב התם שם (טו) הֶ בֶ ל ֵהמָה ַמ ֲעשֵה תַ עְתֻׁ עִּים בְ עֵ ת ְפקֻׁ דָ תָ ם יֹאבֵ דּו :ואמר ליה
רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ,שם ב' (יג) כִּי שְתַ י ִּם ָרעֹות ָעשָה ַעמִּי א ִֹּׁתי עָ זְבּו
ְמקוֹר מַ יִּׁם חַ ּיִּׁים ל ְַחצֹב לָהֶּ ם בֹארוֹת בֹארֹת נ ְִּׁשבָ ִּׁרים אֲ ֶּשר ֹלא יָכִּׁ לּו הַ מָ יִּׁם :ושואל
תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו כל הכתוב בעשרים וארבעה ספרי
כתבי הקודש עזבו והפרו? ועונה אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת שהיא
שקולה כשתים ,ומאי ניהו? עבודה זרה ,דכתיב "כי שתים רעות עשה עמי אתי
עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות ,בארות ,נשברים וכתיב בהו שם (י) כִּי
שלְחּו ְוהִּתְ בֹונְנּו מְא ֹד ְּוראּו הֵ ן הָ יְתָ ה כָ זֹאת( :יא)
ּוראּו ְוקֵדָ ר ִּ
ִּעבְרּו ִּאּי ֵי כִּתִּ ּי ִּים ְ
ַההֵימִּיר גֹוי אֱֹלהִּים ְו ֵהמָה ֹלא אֱֹלהִּים ְו ַעמִּי ֵהמִּיר כְבֹודֹו בְלֹוא יֹועִּיל :תנא ,כותיים
עובדים לאש ,וקדריים עובדין למים ,ואף על פי שגם אלה וגם אלה הם שיודעים
שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם "ועמי המיר כבודו בלוא יועיל" ואמר
ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב שמואל א.ח' (א) ַויְהִּי ַכ ֲאשֶר זָקֵן שְמּואֵל
ַוּי ֶָּשם אֶּ ת בָ נָיו ש ְֹפ ִּׁטים לְ י ְִּׁש ָראֵ ל :ושואל ומי סיב הזדקן שמואל כולי האי? והא בר
חמישים ושתים שנים הוה כשמת? דאמר מר מוות בחמישים ושתים שנה ,זהו
מיתתו של שמואל הרמתי ,ועונה ,אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן ,זיקנה קפצה
עליו ,דכתיב שם טו' (יא) נִּ ַחמְתִּ י כִּי ִּה ְמ ַלכְתִּ י אֶת שָאּול לְ מֶּ לְֶּך כִּׁ י ָשב מֵ ַאח ֲַרי וְאֶּ ת
ְדבָ ַרי ֹלא הֵ ִּׁקים ַוּיִּׁחַ ר לִּׁ ְשמּואֵ ל ַו ִּּׁיזְעַ ק אֶּ ל ְי ֹהוָה כָל הַ ָל ְילָה :אמר לפניו ,רבונו של
עולם ,שקלתני בשווה כמשה ואהרן ,דכתיב תהילים צט' (ו) מֹשֶה וְַאהֲר ֹן בְכ ֹ ֲהנָיו
ּושְמּואֵל בְק ְֹראֵי שְמֹו ק ִֹּׁראים אֶּ ל ְי ֹהוָה וְהּוא ַי ֲענֵם :ביקש שמואל הנביא מה משה
ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם ,אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי ,אמר לו
הקדוש ברוך הוא ,היכי אעביד? לימות להמית את שאול ,לא קא שביק שמואל,
לימות שמואל ,אדזוטר שקטן הוא ממנו מרנני אבתריה ,לא לימות שאול ולא
לימות שמואל ,כבר הגיעה שעתה של מלכות דוד ,ואין מלכות נוגעת בחברתה,
אפילו כמלא נימא ,אמר הקדוש ברוך הוא ,אקפיץ עליו על שמואל זקנה ,היינו
דכתיב שמואל א .כב' (ו) ַוּי ְִּׁשמַ ע ָשאּול כִּׁ י נו ַֹדע דָ וִּׁד וַאֲ נ ִָּׁשים אֲ ֶּשר ִּׁאת ֹו ְושָאּול
יֹושֵב ַב ִּג ְבעָה תַ חַת ָה ֵאשֶל ב ָָרמָה ַו ֲחנִּׁית ֹו בְ יָד ֹו וְ כָ ל עֲבָ דָ יו נִּׁצָ בִּׁ ים עָ לָיו :ומסביר וכי
מה ענין גבעה אצל רמה ,אלא לומר לך ,מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים
ומחצה ,תפלתו של שמואל הרמתי ,ושואל ,ומי מידחי חיי גברא ,מקמי חיי
גברא אחר? ועונה ,אין ,דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי (יוחנן) [יונתן]
ּומ ְשפָ טֶּ יָך אוֹר
מאי דכתיב הושע ו' (ה) עַל כֵן ָח ַצבְתִּ י ַבנְבִּיאִּים ה ֲַרגְתִּ ים ְב ִּאמ ְֵרי פִּי ִּׁ
יֵצֵ א :במעשיהם לא נאמר ,אלא "באמרי פי" אלמא מכאן מידחי גברא מקמי
גברא ,ומספר ,רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא ,אמר ליה רב נחמן לרבי
יצחק לימא מר מילתא דבר תורה ,אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן ,אין מסיחין
בסעודה שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה ,בתר דסעוד אמר ליה ,הכי אמר
רבי יוחנן ,יעקב אבינו לא מת ,אמר ליה וכי בכדי סתם ככה ספדו ספדנייא,
9
בַיהֹוָה אֱֹלהֵיכֶם כִּי נָתַ ן
ַמֹורה ִּלצְדָ קָה
ָלכֶם אֶת ה ֶ
מֹורה
ֶ
ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם
ו ֶ
ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון :באחד
(כד) ּומָ לְ אּו
בניסן
הַ ג ֳָרנוֹת בָ ר וְהֵ ִּׁשיקּו
הַ יְקָ בִּׁ ים ִּׁתירוֹש וְ י ְִּׁצהָ ר:
ושואל ,מה מקיים ר'
יוסה טעמא דר' יודה
"לחדשיו יבכר? ועונה.
בכל חדש וחדש יהא
האילן מבכר ומוצא
פירות חדשים:
וחנטו חנטייא ,וקברו קברייא? אמר ליה מקרא אני דורש ,שנאמר ,ירמיה ל' (י)
ירא ַעבְדִּ י יַעֲק ֹב נְאֻׁם י ְהֹוָה וְַאל תֵ חַת יִּש ְָראֵל כִּי ִּהנְנִּי מֹושִּיעֲָך מ ֵָרחֹוק
ְואַתָ ה ַאל תִּ ָ
ש ְבי ָם וְ ָשב ַי ֲעקֹב וְ ָשקַ ט וְ ַשאֲ נַן וְ אֵ ין מַ ח ֲִּׁריד :מקיש הוא יעקב
ְואֶת ז ְַרעֲָך ֵמא ֶֶרץ ִּ
אבינו לזרעו ,מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ,אמר רבי יצחק ,כל האומר "רחב"
רחב ,מיד נקרי "ועולים בו הרהורים רעים" אמר ליה רב נחמן אנא אמינא ולא
איכפת לי ,אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה (ובמזכיר את שמה) ,כי הוו
מיפטרי מהדדי נפרדו רב נחמן ורבי יצחק אמר ליה ליברכן מר ,אמר ליה,
אמשול לך משל למה הדבר דומה ,לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף
וצמא ,ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו ,אכל
מפירותיו ,ושתה ממימיו ,וישב בצילו ,וכשביקש לילך אמר "אילן" "אילן" במה
אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין ,הרי כבר עכשיו פירותיך מתוקין,
שיהא צילך נאה הרי מעכשיו צילך נאה ,שתהא אמת המים עוברת תחתיך ,הרי
זה מתקיים אמת המים עוברת תחתיך ,אלא ,יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך
יהיו כמותך ,אף אתה רבי יצחק ,במה אברכך אם בתורה הרי יש בך תורה ,אם
בעושר ,הרי יש לך עושר ,אם בבנים הרי יש לך בנים ,אלא יהי רצון שיהו
צאצאי מעיך כמותך :תנו רבנן ,גשם ראשון נקרא יורה ,שמורה את הבריות
להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן לקראת החורף ,דבר
אחר נקרא יורה שמרווה את הארץ ומשקה עד תהום ,שנאמר ,תהילים סה' (יא)
תְ ָלמֶי ָה ַרּוֵה נַחֵת גְדּודֶ ָה ב ְִּרבִּיבִּים תְ מֹגְגֶנָה ִּצ ְמחָּה תְ ב ֵָרְך :דבר אחר נקרא יורה,
שיורד בנחת ואינו יורד בזעף ,ושואל ואולי או אינו יורה אלא שמשיר את
הפירות ,ומשטיף את הזרעים ,ומשטיף את האילנות ,ועונה תלמוד לומר
"מלקוש" מה מלקוש לברכה ,אף יורה לברכה ,ושואל ומברר או אינו נקרא
מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין הצלצל?
ועונה תלמוד לומר "יורה" מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה ,ושואל ויורה
שמְחּו בַיה ֹ ָוה
גופיה לברכה מנלן? ועונה ,דכתיב יואל ב' (כג) ּו ְבנֵי צִּּיֹון גִּילּו ְו ִּ
מֹורה ּו ַמלְקֹוש ב ִָּראשֹון:
ַּיֹורד ָלכֶם ֶגשֶם ֶ
ַמֹורה ִּלצְדָ קָה ו ֶ
אֱֹלהֵיכֶם כִּי נָתַ ן ָלכֶם אֶת ה ֶ
תנו רבנן ,יורה זמנו במרחשון ,ומלקוש בניסן ,ומברר אתה אומר יורה במרחשון
ומלקוש בניסן ,או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר? ועונה תלמוד לומר
ירשָך
ַאר ְצכֶּם ְבעִּתֹו יו ֶֹּרה ּו ַמלְקֹוש וְָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך וְ ִּׁת ְ
דברים יא' (יד) וְ נָתַ ִּׁתי ְמטַ ר ְ
וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך :אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל" ,מלקוש" דבר שמל קשיותיהן
של ישראל ומחזירם בתשובה ,דבי רבי ישמעאל תנא ,דבר שממלא תבואה
בקשיה ,במתניתא תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין ,תנו רבנן ,יורה
במרחשון ומלקוש בניסן ,אתה אומר יורה במרחשון או אינו אלא בחדש כסליו?
יֹורה ּו ַמלְקֹוש וְ ָאסַ ְפתָ ְד ָגנֶָּך
ַאר ְצכֶּם ְבעִּתֹו ֶ
תלמוד לומר דברים יא' (יד) וְ נָתַ ִּׁתי ְמטַ ר ְ
ירשָך וְ י ְִּׁצהָ ֶּרָך :מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו( ,וההסבר כיון שיצא ניסן וירדו
וְ ִּׁת ְ
גשמים אינו סימן ברכה) ,תניא אידך יורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי רבי
מאיר ,וחכמים אומרים יורה בכסליו ,ומברר מאן חכמים? ועונה ,אמר רב חסדא,
רבי יוסי היא ,דתניא ,איזו היא רביעה עונת גשמים ראשונה הבכירה ,בשלשה
במרחשון ואם בינונית בשבעה בו ,אפילה מאוחרת בשבעה עשר בו ,דברי רבי
מאיר ,רבי יהודה אומר מקדימה בשבעה ,בזמנה ובשבעה עשר ומאוחרת
ובעשרים ושלשה ,רבי יוסי אומר בכירה בשבעה עשר בינונית ובעשרים ושלשה
מאחרת ובראש חדש כסליו ,וכן היה רבי יוסי אומר ,אין היחידים מתענין על
עצירת גשמים עד שיגיע ראש חדש כסליו ,אמר רב חסדא ,הלכה כרבי יוסי,
אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא ,בשלשה במרחשון שואלין ומבקשים
בתפילת העמידה את הגשמים ,רבן גמליאל אומר בשבעה בו ,אמר רב חסדא
11
הלכה כרבן גמליאל ,ומברר ,כמאן אזלא הא דתניא רבי שמעון בן גמליאל אומר
גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה ,אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה
ושלישית ,ועונה כמאן כרבי יוסי ,אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי ושואל,
בשלמא רביעה ראשונה חשוב לנו התאריך בשביל לשאול ותן טל ומטר,
שלישית חשוב לנו התאריך להתענות ,אבל שניה למאי? ועונה ,אמר רבי זירא
לנדרים ,דתנן הנודר עד הגשמים או משירדו גשמים צריך לקיים נדרו עד שתרד
רביעה שניה ,רב זביד אמר התאריך חשוב לזיתים ,דתנן מאימתי כל אדם לא רק
עניים מותרין בשאריות מן בלקט בשכחה ובפאה ,משילכו מן השדה אפילו
הנמושות והחלשים בפרט ובעוללות משילכו עניים ,בכרם ויבואו בזיתים משתרד
רביעה שניה ,ועכשיו מברר מאי נמושות? ועונה אמר רבי יוחנן סבי דאזלי
אתיגרא זקנים על משענתם ריש לקיש אמר לקוטי חוזר בתר לקוטי ,רב פפא
אמר התאריך קובע למה שקבע יהושע בן נון בעת חלוקת ארץ ישראל
לשבטים,שמותר עדיין כדי להלך בשבילי הרשות ,דאמר מר ,מהלכין כל אדם
בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה ,רב נחמן בר יצחק אמר התאריך קובע
לבער פירות שביעית ,דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית? עד
שתרד רביעה שניה ,ושואל ,והגבלת זמן זו מאי טעמא ?ועונה ,דכתיב ויקרא
ָארץ לָכֶּם לְ ָאכְ לָה לְ ָך ּולְ עַ בְ ְדָך וְ לַאֲ מָ תֶּ ָך וְ לִּׁ ְשכִּׁ ְירָך ּולְ תו ָֹשבְ ָך
כה' (ו) וְהָ יְתָ ה ַש בַ ת הָ ֶּ
ְַארצֶָך ִּׁת ְהיֶּה כָ ל ְתבּוָאתָ ּה ֶּל ֱאכֹל :כל זמן
הַ ג ִָּׁרים עִּׁ מָ ְך( :ז) ְו ִּל ְב ֶהמְתְָך ְו ַל ַחּי ָה ֲאשֶר ב ְ
שחיה אוכלת בשדה ,האכל אתה לבהמתך בבית ,כלה נגמר לחיה מן השדה ,כלה
גמור אתה לבהמתך מן הבית .,אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה? דבר שרובע
את הקרקע ,כדרב יהודה ,דאמר רב יהודה מיטרא בעלה דארעא הוא ,שנאמר
שמָה ֹלא י ָשּוב כִּי אִּם ה ְִּרוָה
ש ַמי ִּם ְו ָ
שלֶג מִּן ַה ָ
ישעיה נה' (י) כִּי ַכ ֲאשֶר י ֵֵרד ַה ֶגשֶם ְו ַה ֶ
ָָארץ וְהֹולִּידָ ּה ְו ִּה ְצמִּיחָּה וְ נָתַ ן ז ֶַּרע ַלז ֵֹרעַ וְ לֶּחֶּ ם ָל ֹאכֵל :ואמר רבי אבהו רביעה
אֶת ה ֶ
ראשונה כמות מים כדי שתרד בקרקע טפח ,שנייה בוץ נוזלי כדי לגוף בה פי
חבית ,אמר רב חסדא גשמים שירדו והאדמה רוויה כדי לגוף בהן פי חבית אין
בהן משום "ועצר את השמים" ,ואמר רב חסדא ,גשמים שירדו מוקדם קודם
שאמר בקריאת שמע "ועצר" אין בהן משום ועצר ,אמר אביי לא אמרן אלא
קודם ועצר דאורתא קריאת שמע של לילה אבל קודם ועצר דצפרא של בוקר
יש בהן משום ועצר ,גשמים צריכים לרדת ביום .דאמר רב יהודה בר יצחק הני
ענני דצפרא ענני בוקר לית בהו מששא ,דכתיב הושע י' (ד) מָה ֶא ֱעשֶה לְָך
ֶאפ ְַרי ִּם מָה ֶא ֱעשֶה לְָך י ְהּודָ ה ְו ַחסְדְ כֶם ַכ ֲענַן בֹקֶר וְ כַ טַ ל מַ ְשכִּׁ ים ֹהלְֵך :ושואל ,אמר
ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי ,בבוקר במפתח בבי בפתיחת הדלת יש
מיטרא ,בר חמרא מוך שקך וגני ולך לישון רגוע? ועונה ,,לא קשיא הא כאשר
השמים דקטיר בעיבא קשורים בעננים כבדים הא דקטיר בענני בעב קל אמר
רב יהודה ,טבא לשתא ,הפסקה דטבת ארמלתא בלא בעל ,איכא דאמרי משום
דלא ביירי תרביצי שלא יהיה בוץ להולכי דרכים ואיכא דאמרי דלא שקיל שלא
יבא שודפנא ,ושואל ,איני והאמר רב חסדא ,טבא לשתא דטבת מנוולתא מלאה
בוץ ורפש ,ועונה לא קשיא הא דאתא מיטרא מעיקרא ,הא דלא אתא מיטרא
מעיקרא .ואמר רב חסדא גשמים שירדו על מקצת מדינה ,ועל מקצת מדינה לא
ירדו אין בהן משום קללת ועצר ,ושואל ,איני ,והכתיב עמוס ד' (ז) ְוגַם ָאנֹכִּי
ָמנַעְתִּ י ִּמכֶם אֶת ַה ֶגשֶם בְעֹוד שְלשָה חֳּדָ שִּים ַל ָקצִּיר ְו ִּה ְמט ְַרתִּ י עַל עִּיר ֶאחָת ְועַל עִּיר
ַאחַת ֹלא ַא ְמטִּיר ֶח ְלקָה ַאחַת תִּ ָמטֵר וְחֶּ לְ קָ ה אֲ ֶּשר ֹלא תַ ְמ ִּׁטיר עָ לֶּיהָ ִּׁתיבָ ש :ואמר רב
יהודה אמר רב שתיהן לקללה ,ועונה לא קשיא הא דאתא טובא שיטפון הא
דאתא כדמבעי ליה כנצרך למקום ,אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב "תמטר" תהא
מקום מטר ,שמע מינה ,אמר רבי אבהו ,מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן
11
לקראת כלה מים עליונים טיפה מול טיפה ,ושואל ,מאי מברך? ועונה ,אמר רב
יהודה אמר רב ,אומר ,מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת
ִּירה ַכּי ָםּ .ולְ ש ֹונֵנּו ִּׁרנָה כַ הֲמוֹן גַ לָיו.
לנו ,ורבי יוחנן מסיים בה הכי ,אִּלּו פִּינּו ָמלֵא ש ָ
וְ ִּׁש ְפתוֹתֵ ינּו ֶּשבַ ח כְ מֶּ ְרחֲבֵ י ָר ִּׁקיעַ .וְ עֵ ינֵינּו ְמ ִּׁאירוֹת כַ ֶּשמֶּ ש וְ כַ ּי ֵָרחַ .וְ יָדֵ ינּו ְפרּושוֹת
יקים לְ הוֹדוֹת לְ ָך ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ ינּו
כְ נ ְִּׁש ֵרי ָשמָ יִּׁם .וְ ַרגְ לֵינּו קַ לוֹת כָ אַ ּיָלוֹת .אֵ ין אֲ נ ְַחנּו מַ ְס ִּׁפ ִּׁ
וֵאֹלהֵ י אֲ בוֹתֵ ינּוּ .ולְ בָ ֵרְך אֶּ ת ְשמֶּ ָך עַ ל ַאחַ ת מֵ אֶּ לֶּף ַאלְ פֵ י אֲ ל ִָּׁפים וְ ִּׁרבֵ י ְרבָ בוֹת
ְפעָ ִּׁמים .הַ טוֹבוֹת ֶּשעָ ִּׁשיתָ עִּׁ ם אֲ בוֹתֵ ינּו וְ עִּׁ מָ נּו :עַד ֵהנָה ֲעזָרּונּו ַר ֲחמֶיָך .וְֹלא ֲעזָבּונּו
חֲסָ דֶּ יָך וְ ַאל ִּׁתטְ ֵשנּו ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ ינּו ָלנֶּצַ ח :ברוך רוב ההודאות ,ושואל ,רוב ההודאות
ולא כל ההודאות? ועונה ,אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הלכך
נימרינהו יסיים לתרוייהו ,אל ההודאות ורוב ההודאות ,אמר רבי אבהו ,גדול יום
הגשמים מתחיית המתים ,דאילו תחיית המתים מובטח לצדיקים ,ואילו גשמים
ניתן בין לצדיקים בין לרשעים ,ופליגא דרב יוסף ,דאמר רב יוסף ,מתוך שהיא
שקולה כתחיית המתים ,קבעוה חכמים בתפילה בברכה של בתחיית המתים,
אמר רב יהודה ,גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה ,שנאמר דברים לב' (ב)
יַעֲר ֹף ַכ ָמטָר ִּל ְקחִּי ִּׁתזַל כַ טַ ל ִּׁא ְמ ָר ִּׁתי כִּׁ ְשעִּׁ ִּׁירם ֲעלֵי דֶּ ֶּשא וְכִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ֲעלֵי עֵ ֶּשב :ואין
לקח אלא תורה ,שנאמר משלי ד' (ב) כִּי ֶלקַח טֹוב נָתַ תִּ י ָלכֶם תֹו ָרתִּ י ַאל תַ עֲז ֹבּו:
רבא אמר גדול יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר "יערף כמטר לקחי" בדרך
כלל מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול ,הלקח במטר ,ושואל ,רבא רמי
כתיב "יערף כמטר לקחי" וכתיב "תזל כטל אמרתי" ועונה ,אם תלמיד חכם הגון
הוא ,כטל אמרתו ,ואם לאו ,עורפהו כמטר ,תניא ,היה רבי בנאה אומר ,כל
העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים ,שנאמר שם ג' (יח) עֵץ ַחּי ִּים
הִּיא ַל ַמ ֲחזִּיקִּים בָּה וְ ת ְֹמכֶּיהָ ְמאֻׁ ָשר :ואומר (ח) ִּרפְאּות תְ הִּי ְלש ֶָר ָֹך ו ְִּׁשקּוי
לְ עַ ְצמוֹתֶּ יָך :ואומר שם ח' (לה) כִּי מ ֹ ְצאִּי ָמ ָצאי \{ ָמצָא\} ַחּי ִּים ַוּיָפֶּ ק ָרצוֹן מֵ ְי ֹהוָה:
וכל העוסק בתורה שלא לשמה ,נעשית לו סם המוות שנאמר "יערף כמטר לקחי"
ואין עריפה אלא הריגה ,שנאמר דברים כא' (ד) וְהו ִֹּׁרדּו ז ְִּׁקנֵי הָ עִּׁ יר הַ ִּׁהוא אֶּ ת
אֲשר ֹלא יֵעָ בֵ ד ב ֹו וְֹלא ִּׁי ָז ֵרעַ ְוע ְָרפּו שָם אֶת ָה ֶעגְלָה ַבנָחַל:
הָ עֶּ גְ לָה אֶּ ל נַחַ ל אֵ יתָ ן ֶּ
ומספר ,אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא ,ליתי מר ליתני פלפולו תורה אמר ליה,
חלש לבאי ולא יכילנא אין לי כוח ,אמר לו אם כן ,לימא מר מילתא דאגדתא,
אמר ליה ,הכי אמר רבי יוחנן ,מאי דכתיב שם כ' (יט) כִּׁ י תָ צּור אֶּ ל עִּׁ יר י ִָּׁמים
ַרבִּׁ ים לְ הִּׁ לָחֵ ם עָ לֶּיהָ לְ תָ פְ ָשּה ֹלא תַ ְש ִּׁחית אֶּ ת עֵ צָ ּה לִּׁ ְנדֹחַ עָ לָיו גַ ְרזֶּן כִּׁ י ִּׁממֶּ נּו תֹאכֵל
וְ אֹת ֹו ֹלא ִּׁתכְ רֹת כִּי הָָאדָ ם עֵץ ַהשָדֶ ה ָלבֹא ִּׁמפָ נֶּיָך בַ מָ צוֹר :ושואל ,וכי אדם עץ שדה
הוא? אלא משום דכתיב "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת" וכתיב שם (כ) ַרק עֵ ץ
שחִּית ְוכ ָָרתָ ּובָ נִּׁיתָ מָ צוֹר עַ ל הָ עִּׁ יר אֲ ֶּשר
אֲ ֶּשר תֵ ַדע כִּׁ י ֹלא עֵ ץ מַ אֲ כָ ל הּוא א ֹתֹו תַ ְ
ִּׁהוא ע ָֹשה עִּׁ ְמָך ִּׁמלְ חָ מָ ה עַ ד ִּׁר ְדתָ ּה :הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא ,ממנו
תאכל ואותו לא תכרת ,ואם לאו "אותו תשחית וכרת" ,אמר רבי חמא (אמר
רבי) [ברבי] חנינא ,מאי דכתיב משלי כז' (יז) ב ְַרזֶל ְבב ְַרזֶל יָחַד וְ ִּׁאיש יַחַ ד ְפנֵי
ֵרעֵ הּו :לומר לך ,מה ברזל זה ,אחד מחדד את חבירו ,אף שני תלמידי חכמים
מחדדין זה את זה בהלכה ,אמר רבה בר בר חנה ,למה נמשלו דברי תורה כאש,
שנאמר ירמיה כג' (כט) הֲלֹוא כ ֹה דְ ב ִָּרי ָכאֵש נְאֻׁם י ְהֹוָה ּוכְ פַ ִּׁטיש ְיפֹצֵ ץ סָ לַע :לומר
לך ,מה אש אינו דולק יחידי בלי גפרור ועצים נוספים ,אף דברי תורה אין
מתקיימין ביחידי ,והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא ,מאי דכתיב שם נ' (לו) ח ֶֶרב
אֶל ַהבַדִּ ים וְנָֹאלּו חֶּ ֶּרב אֶּ ל גִּׁ בו ֶֹּריהָ וָחָ תּו :חרב על "שונאיהן" של תלמידי חכמים
שעוסקין בד בבד בודדים בתורה ,ולא עוד אלא שהתוצאה היא שמטפשין
שנאמר "ונאלו" ולא עוד ,אלא שחוטאין גזרה שווה כתיב הכא "ונאלו" וכתיב
משה בִּׁ י אֲ ֹדנִּׁי ַאל נָא תָ ֵשת עָ לֵינּו חַ טָ את
התם במדבר יב' (יא) ַוּיֹאמֶּ ר ַא ֲהרֹן אֶּ ל ֶּ
12
ֲאשֶר נֹוַאלְנּו ַו ֲאשֶר ָחטָאנּו :ואיבעית אימא מהכא ישעיה יט' (יג) נֹואֲלּו ש ֵָרי צֹעַן
נ ְִּׁשאּו ָש ֵרי נֹף הִּתְ עּו אֶת ִּמצ ְַרי ִּם ִּׁפנַת ְשבָ טֶּ יהָ :אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו
דברי תורה כעץ ,שנאמר משלי ג' (יח) עֵץ ַחּי ִּים הִּיא ַל ַמ ֲחזִּיקִּים בָּה וְ ת ְֹמכֶּיהָ
ְמאֻׁ ָשר :לומר לך ,מה עץ קטן מדליק את הגדול ,אף תלמידי חכמים קטנים
צעירים מחדדים את הגדולים ,והיינו דאמר רבי חנינא ,הרבה למדתי מרבותי,
ומחבירי יותר מרבותי ,ומתלמידי יותר מכולן ,ושואל ,רבי חנינא בר פפא רמי,
כתיב ישעיה כא' (יד) ִּלק ְַראת ָצמֵא הֵתָ יּו ָמי ִּם י ְֹשבֵ י אֶּ ֶּרץ תֵ ימָ א בְ לַחְ מ ֹו ִּׁק ְדמּו נֹדֵ ד:
וכתיב שם נה' (א) הֹוי כָל ָצמֵא לְכּו ַל ַמי ִּם וַאֲ ֶּשר אֵ ין ל ֹו כָסֶּ ף לְ כּו ִּׁשבְ רּו ֶּו ֱאכֹלּו
ּולְ כּו ִּׁשבְ רּו בְ לוֹא כֶּסֶּ ף ּובְ לוֹא ְמ ִּׁחיר ַייִּׁן וְ חָ לָב :ועונה ,אם תלמיד הגון הוא "לקראת
צמא התיו מים" ואי לא "הוי כל צמא לכו למים" יחפש לעצמו ,ועוד שואל רבי
חנינא בר חמא רמי ,כתיב משלי ה' (טז) י ָפּוצּו ַמ ְעי ְנ ֹתֶ יָך חּוצָה בָ ְרחֹבוֹת פַ לְ גֵי
מָ יִּׁם :וכתיב שם (יז) יִּהְיּו לְָך ְלבַדֶ ָך וְ אֵ ין לְ ז ִָּׁרים ִּׁאתָ ְך :ועונה,אם תלמיד הגון הוא,
"יפוצו מעינתיך חוצה" ואם לאו "יהיו לך לבדך" (ואמר) [אמר] רבי חנינא בר
אידי ,למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב "הוי כל צמא לכו למים" לומר לך
מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך ,אף דברי תורה אין מתקיימין
אלא במי שדעתו שפלה ,ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה
משקין הללו ,במים וביין ובחלב? דכתיב ישעיה נה' (א) הֹוי כָל ָצמֵא לְכּו ַל ַמי ִּם
שבְרּו בְלֹוא ֶכסֶף ּובְלֹוא ְמחִּיר
שבְרּו ֶואֱכ ֹלּו ּולְכּו ִּ
ַו ֲאשֶר אֵ ין ל ֹו כָסֶּ ף לְ כּו {וכתיב} ִּ
יַי ִּן ְו ָחלָב :לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים
דהיינו בחרס אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה ,כאותו
מעשה כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה ,אי עצוב לראות חכמה
מפוארה בכלי מכוער ,אמר לה ,למה אביך רמי חמרא שומר יין במני דפחרא
בכלי חרס אמרה ליה אלא במאי נירמי? אמר לה אתון דחשביתו אתם העשירים
רמו במאני דהבא וכספא מן הדין היה לשומרו בכלי זהב וכסף אזלה ואמרה ליה
לאבוה ,רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ,ותקיף והחמיץ היין אתו ואמרו ליה
לקיסר שיינו החמיץ אמר לה לברתיה ,מאן אמר לך הכי מי הוא זה היועץ לך
זאת אמרה ליה ,רבי יהושע בן חנניה ,קריוהו ,אמר ליה ,אמאי אמרת לה הכי?
אמר ליה כי היכי דאמרה לי היא אמרי לה אני ,ושואל ,והא איכא שפירי דגמירי
והרי יש יפים וחכמים ,ועונה אי הוו סנו לוא היו מכוערים טפי הוו גמירי יותר
חכמו וישכילו ,דבר אחר מה שלשה משקין הללו אין נפסלין מטהרתם אלא
בהיסח הדעת ,אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת ,אמר רבי חמא
ברבי חנינא ,גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ ,שנאמר ישעיה מה'
ש ָחקִּים יִּּזְלּו צֶדֶ ק תִּ פְתַ ח א ֶֶרץ ְוי ִּ ְפרּו יֶשַע ּוצְדָ קָה תַ ְצמִּי ַח
ש ַמי ִּם ִּמ ַמעַל ּו ְ
(ח ) ה ְַרעִּיפּו ָ
יַחַד ֲאנִּי י ְהֹוָה ב ְָראתִּ יו :ומדייק בראתים לא נאמר ,אלא "בראתיו" ,אמר רב
אושעיא ,גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו ,שנאמר" ,תפתח ארץ
ויפרו ישע" ,אמר רבי תנחום בר חנילאי ,אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו
שבְתָ שבות
ַארצֶָך ַ
עונותיהן של ישראל ,שנאמר תהילים פה' (ב) ָרצִּיתָ י ְהֹוָה ְ
שבִּית\} יַעֲק ֹב(:ג) נָשָאתָ עֲֹון ַעמֶָך ִּכסִּיתָ כָל ַחּטָאתָ ם ֶסלָה :אמר ליה זעירי
\{ ְ
מדיהבת ,לרבינא ,אתון מהכא מתניתו לה ,אנן מהכא מתנינן לה ,כתוב בתפילת
ש ַמי ִּם ְו ָס ַלחְתָ ְל ַחּטַאת עֲבָ דֶּ יָך וְעַ ְמָך
שמַע ַה ָ
שלמה מלכים א .ח' (לו) ְואַתָ ה תִּ ְ
ַאר ְצָך אֲ ֶּשר
י ְִּׁש ָראֵ ל כִּׁ י תו ֵֹרם אֶּ ת הַ דֶּ ֶּרְך הַ טוֹבָ ה אֲ ֶּשר יֵלְ כּו בָ ּה ְונָתַ תָ ה מָ טָ ר עַ ל ְ
נָתַ תָ ה לְ עַ ְמָך לְ ַנ ֲחלָה :אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו ,אין
הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו "שונאיהן" של ישראל כליה ,שנאמר איוב
שלֶג שְאֹול ָחטָאּו :אמר ליה זעירי מדיהבת
כד' (יט) ִּצּי ָה גַם ח ֹם יִּגְזְלּו מֵימֵי ֶ
13
לרבינא ,אתון מהכא מתניתו לה ,אנן מהכא מתנינן לה דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף
ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן אֶּ ת יְבּולָּה ַו ֲאבַדְ תֶם
ְי ֹהוָה בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ
ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם :אמר רב חסדא ,אין הגשמים
ְמה ֵָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ
נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר "ציה גם חם יגזלו מימי
שלג" ושואל ,מאי משמע? ועונה ,תנא דבי רבי ישמעאל ,בשביל דברים שצויתי
אתכם בימות החמה ולא עשיתם ,יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים ,אמר רבי
שמעון בן פזי ,אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עוונם של מספרי לשון הרע,
שנאמר משלי כה' (כג) רּו ַח צָפֹון תְ חֹולֵל ָגשֶם ּו ָפנִּים נִּזְ ָעמִּים לְשֹון ָסתֶ ר :אמר רב
סלא אמר רב המנונא ,אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים ,שנאמר ירמיה
ג' (ג) ַוּי ִּ ָמנְעּו ְר ִּבבִּים ּו ַמלְקֹוש לֹוא ָהי ָה ּו ֵמצַח ִּאשָה זֹונָה ָהי ָה לְָך מֵ ַאנ ְְת ִּׁהכָ לֵם:
ואמר רב סלא אמר רב המנונא ,כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה,
שנאמר "ומצח אשה זונה היה לך" רב נחמן אמר בידוע שנכשל כבר בעבירה,
שנאמר "היה לך" ולא נאמר יהיה לך ,אמר רבה בר רב הונא ,כל אדם שיש לו
עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר משלי כא' (כט) ֵהעֵז אִּיש ָרשָע ְב ָפנָיו וְ י ָָשר
{ד ְרכ ֹו\} :רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו
הּוא יָכִּׁ ין \{יָבִּׁ ין\} ַד ְרכֹיו \ ַ
ּומי יוֹדֵ עַ פֵ ֶּשר דָ בָ ר חָ כְ מַ ת ָאדָ ם תָ ִּׁאיר פָ נָיו וְע ֹז
שנאמר קהלת ח' (א) ִּׁמי כְ הֶּ חָ כָם ִּׁ
שנֶא אלא ישנא ,אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא
שנֶא :אל תקרי י ְ ֻׁ
ָפנָיו י ְ ֻׁ
בשביל ביטול תורה ,שנאמר שם י' (יח) ַב ֲע ַצלְתַ י ִּם יִּמְַך ַה ְמק ֶָרה ּובְ ִּׁש ְפלּות י ַָדיִּׁם
י ְִּׁדֹלף הַ בָ יִּׁת :בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה ,נעשה "שונאו" של
הקדוש ברוך הוא מך ,ואין "מך" אלא עני ,שנאמר ויקרא כז' (ח) ְואִּם מְָך הּוא
ֵמע ְֶרכֶָך וְהֶּ ע ֱִּׁמיד ֹו לִּׁ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן וְהֶּ ע ֱִּׁריְך אֹת ֹו הַ כֹהֵ ן עַ ל ִּׁפי אֲ ֶּשר תַ ִּׁשיג יַד הַ נֹדֵ ר ַיע ֲִּׁריכֶּנּו
הַ כֹהֵ ן :ואין "מקרה" אלא הקדוש ברוך הוא ,שנאמר תהילים קד' (ג) ַה ְמק ֶָרה
שם עָ בִּׁ ים ְרכּוב ֹו הַ ְמהַ לְֵך עַ ל כַ נְפֵ י רּוחַ :רב יוסף אמר מהכא ,איוב
ַב ַמי ִּם ַעלִּּיֹותָ יו הַ ָ ֹ
ש ָחקִּים וְרּו ַח ָעב ְָרה וַתְ ַטה ֲֵרם :ואין אור
לז' (כא ) ְועַתָ ה ֹלא ָראּו אֹור ָבהִּיר הּוא ַב ְ
ְתֹורה אֹור וְדֶּ ֶּרְך חַ ּיִּׁים תוֹכְ חוֹת
אלא תורה ,שנאמר משלי ו' (כג) כִּי נֵר ִּמ ְצוָה ו ָ
מּוסָ ר" :בהיר הוא בשחקים" תנא דבי רבי ישמעאל אפילו בשעה שרקיע נעשה
בהורין מנומרים בעננים בהורין להוריד טל ומטר ,ביטול תורה גורמת רוח
עברה ותטהרם ,אמר רבי אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל ,שנאמר איוב
לו' (לב) עַל ַכ ַפי ִּם ִּכסָה אֹור ַויְצַ ו עָ לֶּיהָ בְ מַ ְפגִּׁ יעַ :בעון מעשה כפים כסה אור ,ואין
כפים אלא חמס וגזל שנאמר יונה ג' (ח) וְ י ְִּׁתכַ ּסּו ַש ִּׁקים הָ ָאדָ ם וְהַ בְ הֵ מָ ה וְ י ְִּׁק ְראּו אֶּ ל
ֱֹלהים בְ חָ זְקָ ה וְ יָשֻׁ בּו ִּׁאיש ִּׁמ ַד ְרכ ֹו הָ ָרעָ ה ּומִּן ֶה ָחמָס ֲאשֶר ְב ַכפֵיהֶם :ואין אור אלא
א ִּׁ
מטר ,שנאמר איוב לז' (יא) ַאף בְ ִּׁרי י ְַט ִּׁריחַ עָ ב יָפִּיץ ֲענַן אֹורֹו :ושואל מאי
תקנתיה? ועונה ירבה בתפלה שנאמר שם לו' (לב) עַ ל כַ פַ יִּׁם כִּׁ ּסָ ה אוֹר ַויְצַו ָעלֶי ָה
ְב ַמ ְפגִּיעַ :ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ירמיה ז' (טז) ְואַתָ ה ַאל תִּ תְ ַפלֵל ְבעַד ָהעָם
ּות ִּׁפלָה וְַאל תִּ ְפגַע בִּי כִּׁ י אֵ י ֶּנ ִּׁני שֹמֵ עַ אֹתָ ְך :ואמר רבי
ַהּזֶה וְ ַאל ִּׁת ָשא בַ עֲדָ ם ִּׁרנָה ְ
אמי מאי דכתיב קהלת י' (י) אִּם ֵקהָה ַהב ְַרזֶל וְהּוא ֹלא ָפנִּים ִּק ְלקַל ַו ֲחיָלִּׁ ים יְגַ בֵ ר
וְ י ְִּׁתרוֹן הַ כְ ֵשיר חָ כְ מָ ה :אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר ,זה קורה
בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין ,שנאמר "והוא לא פנים קלקל" ושואל ,מה
תקנתן? ועונה יתגברו בתפילה וברחמים ,שנאמר קהלית י' (י) ִּׁאם קֵ הָ ה הַ בַ ְרזֶּל
וְהּוא ֹלא פָ נִּׁים ִּׁקלְ קַ ל ַו ֲחיָלִּים יְגַבֵר ְוי ִּתְ רֹון ַה ְכשֵיר ָח ְכמָה :כל שכן אם הוכשרו
מעשיהן מעיקרא יגבירו בלימוד ,ריש לקיש אמר ,אם ראית תלמיד שלמודו קשה
עליו כברזל בשביל משנתו שאינה סדורה עליו ,שנאמר "והוא לא פנים קלקל"
מאי תקנתיה? ירבה בישיבה שנאמר "וחילים יגבר" "ויתרון הכשיר חכמה"
דהיינו כל שכן אם משנתו סדורה לו מעיקרא ,כי הא דריש לקיש הוה מסדר חוזר
ומשנן מתניתיה ,ארבעין זמנין כנגד ארבעים יום שניתנה תורה למשה בהר סיני
14
ועייל לקמיה ונכנס למבחן אצל דרבי יוחנן ,רב אדא בר אהבה מסדר מתניתיה
עשרין וארבע זמנין כנגד עשרים וארבעה ספרים של תורה נביאים וכתובים
ועייל לקמיה דרבא ,רבא אמר ,אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל דע
לך שזה בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים ,שנאמר "והוא לא פנים קלקל" מאי
תקנתיה? ירבה עליו רעים חברים ללימוד בצוותא שנאמר "וחילים יגבר"
"ויתרון הכשיר חכמה" כל שכן אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא ,ואמר רבי
אמי ,מאי דכתיב שם (יא ) אִּם י ִּשְֹך ַהנָחָש בְלֹוא ָלחַש ְואֵין י ִּתְ רֹון ְל ַבעַל ַהלָשֹון :אם
ראית דור שהשמים משתכין מחשיכים ואטומים כנחשת מלהוריד טל ומטר זה
בשביל חסרון של לוחשי לחישות מתפללים עבור הציבור שאין בדור ,מאי
תקנתן? ילכו אצל מי שיודע ללחוש ,דכתיב ,איוב לו' (לג) יַגִּיד ָעלָיו ֵרעֹו ִּׁמ ְקנֶּה
ַאף עַ ל עולה" :ואין יתרון לבעל הלשון" ומי שאפשר לו ללחוש ולדאוג לפרנסת
הציבור ואינו לוחש מה הנאה ויתרון יש לו? ,ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה?
ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה ,שנאמר שם (לב) עַ ל כַ פַ יִּׁם כִּׁ ּסָ ה אוֹר
ַויְצַו ָעלֶי ָה ְב ַמ ְפגִּיעַ :ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ירמיה ז' (טז) ְואַתָ ה ַאל
תִּ תְ ַפלֵל ְבעַד ָהעָם ַהּזֶה וְַאל תִּ שָא ַבעֲדָ ם ִּרנָה ּותְ ִּפלָה וְַאל תִּ ְפגַע בִּי כִּׁ י אֵ י ֶּננִּׁי שֹמֵ עַ
אֹתָ ְך :ואם לחש לוחש הלחישות ועלתה בידו וירדו גשמי ברכה ומגיס דעתו
עליו ומתייהר מביא אף וחמה לעולם ,שנאמר "מקנה אף על עולה" ,.רבא אמר
שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת ,ואין נוחין ומתנגחים זה לזה בהלכה,
מתקנאין באף ,ומעלין אותו ,שנאמר "מקנה אף על עולה" .אמר ריש לקיש מאי
דכתיב "אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" לעתיד לבוא
מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ,ארי דורס ואוכל ,זאב טורף
ואוכל ,אתה מה הנאה יש לך? אמר להם אמנם כן "ואין יתרון לבעל הלשון"
אמר רבי אמי ,אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר,
איכה ג' (מא) נִּשָא ְל ָבבֵנּו אֶל ַכ ָפי ִּם אֶּ ל אֵ ל בַ ָשמָ יִּׁם [ :ושואל ,איני והא] אוקים
שמואל אמורא מתורגמן עליה ודרש לפני העם כתוב בתהילים ע"ח (לו) ַויְפַתּוהּו
ְבפִּיהֶם ּו ִּבלְשֹונָם י ְ ַכּזְבּו לֹו(:לז) ְו ִּלבָם ֹלא נָכֹון עִּמֹו וְֹלא נֶ ֶאמְנּו ִּבב ְִּריתֹו :ואף על פי
וְה ְרבָ ה לְ הָ ִּׁשיב אַ פ ֹו וְ ֹלא יָעִּׁ יר כָ ל
כן (לח) וְהּוא ַרחּום י ְ ַכפֵר עָֹון וְ ֹלא י ְַש ִּׁחית ִּׁ
חֲמָ תוֹ(:לט) ַו ִּּׁי ְזכֹר כִּׁ י בָ ָשר הֵ מָ ה רּוחַ ה ֹולְֵך וְֹלא יָשּוב :ועונה ,לא קשיא כאן ביחיד
יתפלל במסירות נפש כאן בצבור תפילתם נשמעת תמיד ,אמר רבי אמי ,אין
גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה אנשי אמת ,שנאמר שם פה' (יב) ֱאמֶת
שקָף :ואמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי
ש ַמי ִּם נִּ ְ
ֵמ ֶא ֶרץ תִּ ְצמָח ְוצֶדֶ ק ִּמ ָ
אמנה ,מניין ממעשים שהיו מחולדה ובור קל וחומר ומה המאמין והעיד בפני
בחולדה ובור והפר הבטחתו נענש כך ,המאמין בהקדוש ברוך הוא שהוא עד
תמיד על דיבורו על אחת כמה וכמה שמקבל שכר ,אמר רבי יוחנן ,כל המצדיק
את עצמו מלמטה ,מצדיקין עליו הדין ובוחנים אותו מלמעלה ,שנאמר "אמת
מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" רבי חייא בר אבין אמר רב הונא מהכא ,שם
צ' (יא) ִּׁמי יוֹדֵ עַ עֹז אַ פֶּ ָך ּו ְכי ְִּרָאתְ ָך ֶעב ְָרתֶ ָך :ריש לקיש אמר מהכא ישעיה סד' (ד)
שעַ:
ָפגַ עְתָ אֶת שָש וְעֹשֵה צֶדֶ ק בִּדְ ָרכֶיָך יִּזְכְרּוָך הֵן אַתָ ה ָק ַצפְתָ ַונֶ ֱחטָא ָבהֶם עֹולָם ְונִּ ָּו ֵ
אמר רבי יהושע בן לוי כל השמח ביסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם
שנאמר "בהם עולם ונושע" אמר ריש לקיש מאי דכתיב דברים יא' (יז) וְחָ ָרה ַאף
ש ַמי ִּם וְ ֹלא י ְִּׁהיֶּה מָ טָ ר וְהָ אֲ דָ מָ ה ֹלא ִּׁתתֵ ן אֶּ ת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְדתֶּ ם
ְי ֹהוָה בָ כֶּם ְו ָעצַר אֶת ַה ָ
ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה נֹתֵ ן לָכֶּם :בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד
ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ֶּ
(טל ומטר) [מטר] דומה לאשה שמחבלת ,הרה ואינה יולדת והיינו דאמר ריש
לקיש משום בר קפרא ,נאמרה "עצירה" בגשמים ונאמרה "עצירה" באשה,
ומסביר נאמרה עצירה באשה שנאמר ,בראשית כ' (יח) כִּי עָצ ֹר ָעצַר י ְהֹוָה ְבעַד
15
כָל ֶרחֶם לְ בֵ ית אֲ בִּׁ ימֶּ לְֶּך עַ ל ְדבַ ר ָש ָרה אֵ ֶּשת ַאבְ ָרהָ ם :ונאמרה עצירה בגשמים
דכתיב "ועצר את השמים" נאמר לידה באשה ,ונאמר לידה בגשמים ,נאמר לידה
ֱֹלהים אֶּ ת חֶּ ְרפָ ִּׁתי:
באשה דכתיב בראשית ל' (כג) וַתַ הַר וַתֵ לֶד בֵן ַותֹאמֶּ ר ָאסַ ף א ִּׁ
ֶּשם וְהַ ֶּשלֶּג ִּׁמן
ונאמר לידה בגשמים דכתיב ישעיה נח' (י) כִּׁ י כַ אֲ ֶּשר י ֵֵרד הַ ג ֶּ
ָארץ וְהֹולִּידָ ּה ְו ִּה ְצמִּיחָּה וְ נָתַ ן ז ֶַּרע ַלז ֵֹרעַ
הַ ָשמַ יִּׁם וְ ָשמָ ה ֹלא יָשּוב כִּׁ י ִּׁאם ִּׁה ְרוָה אֶּ ת הָ ֶּ
וְ לֶּחֶּ ם ָל ֹאכֵל :נאמר פקידה באשה ,ונאמר פקידה בגשמים ,נאמר פקידה באשה
דכתיב בראשית כא' (א) וַיהֹוָה ָפקַד אֶת ש ָָרה כַ אֲ ֶּשר ָאמָ ר ַוּיַעַ ש ְי ֹהוָה לְ ָש ָרה
כַ אֲ ֶּשר ִּׁדבֵ ר( :ב) ו ַַתהַ ר וַתֵ לֶּד ָש ָרה לְ ַאבְ ָרהָ ם בֵ ן לִּׁ זְקֻׁ נָיו לַמוֹעֵ ד אֲ ֶּשר ִּׁדבֶּ ר אֹת ֹו
ָָארץ וַתְ ש ֹ ְק ֶק ָה
ֱֹלהים :ונאמר פקידה בגשמים דכתיב תהילים סה' (י) ָפקַדְ תָ ה ֶ
א ִּׁ
ַרבַת תַ ְעש ְֶרנָה ֶפלֶג אֱֹלהִּים ָמלֵא ָמי ִּם תָ כִּׁ ין ְד ָגנָם כִּׁ י כֵן ְתכִּׁ ינֶּהָ :ושואל ,מאי "פלג
אלהים מלא מים"? ועונה ,תנא כמין קובה מיכל יש ברקיע שממנה גשמים
שבֶט אִּם
יוצאין ,אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב איוב לז' (יג) אִּם ְל ֵ
ְַארצֹו אִּם ְל ֶחסֶד י ַ ְמ ִּצאֵהּו :אם גשמים לשבט ,ירדו בהרים ובגבעות ,אם לחסד
ל ְ
ימצאהו לארצו בשדות ובכרמים ,אם לשבט לאילנות ,אם לארצו לזרעים ,אם
לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות ,ומספר בימי רבי שמואל בר נחמני הוה
כפנא ומותנא היה גם רעב וגם דבר ,אמרי היכי נעביד על מה נתפלל? ניבעי
רחמי אתרתי שניהם לא אפשר ,אלא ליבעי נבקש רחמי אמותנא וכפנא ניסבול
בשקט ,אמר להו רבי שמואל בר נחמני עדיף ניבעי רחמי אכפנא ,דכי יהיב
רחמנא שובעא לחיי אנשים חיים הוא דיהיב ,דכתיב תהילים קמה' (טז) פֹותֵ ַח אֶת
שבִּי ַע ְלכָל חַי ָרצֹון :ושואל ומנלן דלא מצלינן אתרתי על שניים לא
י ָדֶ ָך ּו ַמ ְ
מתפללים? ועונה דכתיב עזרא א' (כג) ַונָצּומָה ַונְ ַב ְקשָה ֵמאֱֹלהֵינּו עַל ז ֹאת ַוּיֵעָ תֵ ר
לָנּו :מכלל דאיכא צרה אחריתי ,במערבא בארץ ישראל אמרי משמיה דרבי חגי
מהכא שעל שניים לא מתפללים כתוב דניאל ב' (יח) ו ְַר ֲחמִּין ְל ִּמ ְבעֵא מִּן קֳּדָ ם ֱאלָּה
ש ַמּי ָא עַל ָרזָא דְ נָה ִּׁדי לָא ְיהֹבְ דּון דָ ִּׁנּיֵאל וְחַ בְ רו ִֹּׁהי עִּׁ ם ְשָאר חַ כִּׁ ימֵ י בָ בֶּ ל :מכלל
ְ
דאיכא אחריתי ,ומספר ,בימי רבי זירא גזור הרומאים גזרה וגזור גם דלא
למיתב בתעניתא ,אמר להו רבי זירא עכשיו נקבליה עילוון יום צום ולכי בטיל
הגזירה ליתביה ואז נצום אמרי ליה מנא לך הא? שצום ניתן לדיחוי אמר להו,
ירא דָ נִּּי ֵאל כִּי מִּן הַּיֹום ה ִָּראשֹון ֲאשֶר נָתַ תָ אֶת
דכתיב שם י' (יב) וַּי ֹאמֶר ֵאלַי ַאל תִּ ָ
אתי בִּׁ ְדבָ ֶּריָך :אמר רבי
שמְעּו דְ ב ֶָריָך וַאֲ נִּׁי בָ ִּׁ
ִּלבְָך ְל ָהבִּין ּו ְלהִּתְ עַנֹות ִּל ְפנֵי אֱֹלהֶיָך נִּ ְ
יצחק אפילו שנים של בצורת כשני אליהו הנביא בימי אחאב המלך וירדו גשמים
בערבי שבתות ,אינן אלא סימן קללה ,היינו דאמר רבה בר שילא קשה וגורם
צער לעירוניים יומא דמיטרא כיומא דדינא ,אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא
לברואים בעינן הייתי מנסה לבקש רחמי ומבטלינן ליה ,ואמר רבי יצחק שמש
שמֶש צְדָ קָה
שמִּי ֶ
בשבת צדקה לעניים ,שנאמר מלאכי ג' (כ) ְוז ְָרחָה ָלכֶם י ְִּראֵי ְ
ּומ ְַרפֵא בִּׁ כְ נָפֶּ יהָ וִּׁיצָ אתֶּ ם ּופִּׁ ְשתֶּ ם כְ עֶּ גְ לֵי מַ ְרבֵ ק :ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים
שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר דברים כח' (יב) י ְִּׁפ ַתח ְי ֹהוָה לְ ָך אֶּ ת
וְהלְ וִּׁיתָ
ַארצְָך ְבעִּתֹו ּו ְלב ֵָרְך אֵת כָל ַמ ֲעשֵה י ָדֶ ָך ִּׁ
אוֹצָ ר ֹו הַ טוֹב אֶּ ת הַ ָשמַ יִּׁם לָתֵ ת ְמטַר ְ
ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְ אַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה :ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי
מן העין שנאמר שם (ח ) יְצַו י ְהֹוָה אִּתְ ָך אֶת ַהב ְָרכָה ַב ֲא ָסמֶיָך ּובְ כֹל ִּׁמ ְשלַח יָדֶּ ָך
ָארץ אֲ ֶּשר ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך נֹתֵ ן לְָך :תנא דבי רבי ישמעאל ,אין הברכה מצויה
ּובֵ ַרכְ ָך בָ ֶּ
אלא בדבר שאין העין שולטת בו ,שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך" תנו
רבנן ,הנכנס למוד את גרנו ,אומר ,יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה
במעשה ידינו ,התחיל למוד אומר ,ברוך השולח ברכה בכרי הזה , ,אבל אם מדד
ואחר כך בירך ,הרי זו תפלת שוא ,לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא
בדבר המדוד ולא בדבר המנוי ,אלא בדבר הסמוי מן העין :ואלה הם סימני ראשי
16
הפרקים הבאים קיבוץ ,גייסות ,צדקה( ,מעשה) [מעשר] פרנס {סימן} :אמר רבי
יוחנן ,גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות ,שנאמר תהילים קכו' (ד) שּובָה י ְהֹוָה
שבִּיתֵ נּו\} ַכ ֲאפִּיקִּים ַבנֶגֶב :ואין אפיקים אלא מטר ,שנאמר שמואל
אֶת שבותנו \{ ְ
ב .כב' (טז) ַוּי ֵָראּו ֲא ִּפקֵי י ָם ִּׁיגָלּו מ ְֹסדוֹת תֵ בֵ ל בְ גַ ע ֲַרת ְי ֹהוָה ִּׁמנ ְִּׁשמַ ת רּוחַ אַ פוֹ( :יז)
י ְִּׁשלַח ִּׁממָ רוֹם יִּׁקָ חֵ נִּׁי י ְַמ ֵשנִּׁי ִּׁממַ יִּׁם ַרבִּׁ ים :ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים
שאפילו גייסות גדודי הצבא פוסקות מללכת בו ,שנאמר תהילים סה' (יא) תְ ָלמֶי ָה
ַרּוֵה נַחֵת גְדּודֶ ָה בִּׁ ְרבִּׁ יבִּׁ ים ְתמֹגְ ֶּגנָה ִּׁצ ְמחָ ּה ְתבָ ֵרְך :ואמר רבי יוחנן ,אין הגשמים
נעצרין אלא בשביל מכובדים פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין ,שנאמר משלי כה'
שקֶר :ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב
(יד) נְשִּיאִּים וְרּו ַח ְוגֶשֶם ָאי ִּן אִּיש מִּתְ ַהלֵל ְבמַתַ ת ָ
דברים יד' (כב) ַעשֵר תְ ַעשֵר אֵ ת כָ ל ְתבּוַאת ז ְַרעֶּ ָך הַ ּיֹצֵ א הַ ָשדֶּ ה ָשנָהָ ,שנָה :תן
מעשר בשביל שתתעשר ,ומספר אשכחיה רבי יוחנן לינוקא בנו הקטן דריש
לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך מה למדת? אמר ליה "עשר תעשר" אמר ליה
ומאי עשר תעשר? אמר ליה ,עשר בשביל שתתעשר ,אמר ליה מנא לך? אמר
ליה אם אינך מאמין זיל נסי ,אמר ליה רבי יוחנן ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך
הוא? והכתיב שם ו'(טז) ֹלא תְ נַסּו אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֵ יכֶּם כַ אֲ ֶּשר נ ִִּּּׁׁסיתֶּ ם בַ מַ ּסָ ה :אמר
ליה הנער לרבי יוחנן הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו כאן בזאת מותר ,שנאמר
מלאכי ג' (י) ָהבִּיאּו אֶת כָל ַה ַמ ֲעשֵר אֶל בֵית הָאֹוצָר וִּיהִּי ט ֶֶרף ְבבֵיתִּ י ּו ְבחָנּונִּי נָא
ש ַמי ִּם ַוה ֲִּריק ֹתִּ י ָלכֶם
בָז ֹאת ָאמַר י ְהֹוָה ְצבָאֹות אִּם ֹלא ֶאפְתַ ח ָלכֶם אֵת א ֲֻׁרבֹות ַה ָ
ב ְָרכָה עַד ְבלִּי דָ י :ושואל ,מאי עד בלי די? ועונה אמר רמי בר חמא אמר רב עד
שיבלו שפתותיכם מלומר די די ,אמר ליה רבי יוחנן אי הות מטי התם כאשר
אלמד ספר מלאכי ואגיע להאי פסוקא ,לא הוית צריכנא לך ולהושעיא רבך ,ותו
ועוד פעם אחרת אשכחיה רבי יוחנן לינוקיה דריש לקיש ,דיתיב ואמר משלי יט'
(ג) ִּא ֶּולֶת ָאדָ ם תְ ַסלֵף דַ ְרכֹו ְועַל י ְה ֹ ָוה יִּזְעַף לִּבֹו :יתיב רבי יוחנן וקא מתמה ,אמר,
מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא? אמר ליה הילד החמוד אטו
הּושב כַ ְס ִּׁפי וְ גַ ם
ַ
הא מי לא רמיזי? והכתיב בראשית מב' (כח) ַוּיֹאמֶּ ר אֶּ ל אֶּ חָ יו
ַאמ ַתחְ ִּׁתי ַוּיֵצֵא ִּלבָם ַוּיֶח ְֶרדּו אִּיש אֶל ָאחִּיו לֵאמ ֹר מַה ּז ֹאת ָעשָה אֱֹלהִּים לָנּו:
ִּׁהנֵה בְ ְ
דל עיניה הגביע רבי יוחנן עיניו ,וחזא ביה ,אתיא אימיה ,אפיקתיה והוציאה אותו
משם במהירות אמרה ליה ,תא מקמיה דלא ליעבד לך עין רעה כדעבד לאבוך
(אמר) [ואמר] רבי יוחנן ,מטר בשביל יחיד ,פרנסה בשביל רבים ,מטר בשביל
ש ַמי ִּם לָתֵת
יחיד דכתיב דברים כח' (יב) יִּפְתַ ח י ְהֹוָה לְ ָך אֶת אֹוצָרֹו הַּטֹוב אֶת ַה ָ
וְהלְ וִּׁיתָ ג ֹויִּׁם ַרבִּׁ ים וְ אַ תָ ה ֹלא ִּׁתלְ וֶּה:
ֲשה יָדֶּ ָך ִּׁ
ַארצְָך בְ עִּׁ ת ֹו ּולְ בָ ֵרְך אֵ ת כָל מַ ע ֵ
ְמטַר ְ
משה ִּהנְנִּי ַמ ְמטִּיר
פרנסה בשביל רבים ,דכתיב ,שמות טז' (ד) ַו ֹּיאמֶּ ר ְי ֹהוָה אֶּ ל ֶּ
לָ כֶ ם ֶלחֶם ִּׁמן הַ ָשמָ יִּׁם וְ יָצָ א הָ עָ ם וְ ל ְָקטּו ְדבַ ר יוֹם בְ יוֹמ ֹו לְ מַ עַ ן אֲ נַּסֶּ נּו ֲה ֵילְֵך בְ תו ָֹר ִּׁתי
ִּׁאם ֹלא :ושואל אמרת פרנסה זה לרבים מיתיבי ,רבי יוסי ברבי יהודה אומר
שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל ,אלו הן ,משה ואהרן ומרים ,ושלש מתנות
טובות ניתנו על ידם לישראל ואלו הן ,באר וענן ומן ,באר ניתנה בזכות מרים,
עמוד ענן ניתן בזכות אהרן ,מן לחם מן השמים ניתן בזכות משה ,מתה מרים
נסתלק הבאר ,שנאמר במדבר כ' (א) ַו ָּיבֹאּו בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל כָל הָ עֵ דָ ה ִּׁמ ְדבַ ר ִּׁצן בַ חֹדֶּ ש
הָ ִּׁראשוֹן ַוּי ֵֶּשב הָ עָ ם בְ קָ דֵ ש וַתָ מָת שָם מ ְִּרי ָם ו ִַּׁתקָ בֵ ר ָשם :וכתיב בתריה שם (ב)
משה וְ עַ ל ַא ֲהרֹן :וחזרה באר המים בזכות שניהן
וְֹלא ָהי ָה ַמי ִּם ָלעֵדָ ה ַוּיִּׁקָ הֲלּו עַ ל ֶּ
שמַע ַה ְכנַ ֲענִּי
משה ואהרון ,מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר שם כא' (א) ַוּי ִּ ְ
ישב הַ ֶּנגֶּב כִּׁ י בָ א י ְִּׁש ָראֵ ל דֶּ ֶּרְך הָ אֲ תָ ִּׁרים ַו ִּּׁילָחֶּ ם בְ י ְִּׁש ָראֵ ל ַוּי ְִּׁשבְ ִּׁממֶּ נּו ֶּשבִּׁ י:
ֶמלְֶך ע ֲָרד ֵ
מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור היה ניתנה לו
רשות להלחם בישראל ,והיינו דכתיב שם כ' (כט) ַוּי ְִּראּו כָל ָהעֵדָ ה כִּי גָוַע ַאהֲר ֹן
לשים יוֹם כֹל בֵ ית י ְִּׁש ָראֵ ל :אמר רבי אבהו ,אל תקרי "ויראו"
ַוּיִּׁבְ כּו אֶּ ת ַא ֲהרֹן ְש ִּׁ
17
אלא וייראו ,כדדריש ריש לקיש ,דאמר ריש לקיש המילה כי ,משמש בארבע
לשונות ומשמעויות אי ,דלמא ,אלא ,דהא ,,חזרו שניהם הבאר וענני הכבוד
בזכות משה ,מת משה נסתלקו כולן סופית שנאמר ,זכריה יא' (ח) וַָא ְכחִּד אֶת
שְלשֶת הָרֹעִּים ְבי ֶַרח ֶאחָד ו ִַּׁת ְקצַ ר נ ְַפ ִּׁשי בָ הֶּ ם וְ גַ ם נ ְַפ ָשם בָ ֲחלָה בִּׁ י :ושואל וכי
בירח אחד מתו שלושתם? והלא מרים מתה בניסן ,ואהרן מת באב ,ומשה מת
באדר ,ועונה אלא מלמד שנתבטלו שלש מתנות טובות שנתנו על ידן ונסתלקו
כולן בירח אחד ,מכל מקום אלמא אשכחן פרנסה בשביל יחיד? ועונה שאני משה
כיון דלרבים הוא בעי כל עם ישראל זקוק לו כרבים דמי ,רב הונא בר מנוח ורב
שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא ,הוו שכיחי מצויים בבית המדרש קמיה
דרבא ,כי נח נפשיה דרבא ,אתו לקמיה דרב פפא ,כל אימת דהוה אמר להו
שמעתא ,ולא הוה מסתברא להו ,הוו מרמז וקורצים עין אהדדי ,חלש דעתיה של
רב פפא ,אקרויה את הפסוק בחלמיה "ואכחד את שלשת הרעים" למחר כי הוו
מיפטרי מיניה בבית המדרש חשש להם ,אמר להו ,ליזלו רבנן בשלמא ,גם רב
שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא ,הוה מקשי ליה טובא ,יומא חד חזייה
דנפל על אפיה ,שמעיה דאמר ,רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי שלא יגרום לי
בושות ,קביל עליה רב שימי מכאן ואילך שתיקותא ותו לא אקשי ליה ,וחוזר
לנושא ,ואף ריש לקיש סבר ,מטר יורד אפילו בשביל יחיד ,דאמר ריש לקיש מנין
שאֲלּו ֵמי ְהֹוָה ָמטָר ְבעֵת ַמלְקֹוש י ְהֹוָה עֹשֶה
למטר בשביל יחיד ,דכתיב זכריה י' (א) ַ
ֲחזִּיזִּים ּו ְמטַר ֶגשֶם י ִּתֵ ן ָלהֶם ְלאִּיש ֵעשֶב ַבשָדֶ ה :יכול לכל? תלמוד לומר "לאיש"
ותניא ,אי לאיש יכול לכל שדותיו? תלמוד לומר "שדה" אי שדה יכול לכל
השדה? תלמוד לומר "עשב" ,כי הא מעשה דרב דניאל בר קטינא הוה ליה ההיא
גינתא כל יומא הוה אזיל וסייר לה ,אמר ,הא ערוגה זו מישרא בעיא מיא זקוקה
למים ,והא מישרא לא בעיא מיא ,ואתא מיטרא וקמשקי כל היכא דמיבעי ליה
מיא ,ושואל מאי "ה' עשה חזיזים"? ועונה אמר רבי יוסי (בר) [ברבי] חנינא
מלמד שכל צדיק וצדיק הקדוש ברוך הוא עושה לו חזיז ענן בפני עצמו ,ושואל,
מאי חזיזים? ועונה ,אמר רב יהודה פורחות עננים נעות ,אמר רבי יוחנן ,סימן
למטר פורחות ,ושואל ,מאי פורחות? ועונה אמר רב פפא עיבא קלישא תותי
מכסה עיבא סמיכתא .,אמר רב יהודה נהילא טפטוף דק מקמי מיטרא ,אתי
מיטרא ,טפטוף בתר מיטרא פסיק מיטרא ,מקמי מיטרא אתי מיטרא וסימניך
מהולתא נפה ,דבתר מיטרא פסיק מיטרא ,וסימניך חריא דעיזי :ומספר ,עולא
איקלע לבבל חזא עננים פורחות ,אמר להו פנו מאני הכניסו את הבגדים מבחוץ
דהשתא אתי מיטרא ,לסוף לא אתי מיטרא ,אמר ,כי היכי דמשקרי בבלאי הכי
משקרי מיטרייהו ,ועוד מעשה ,עולא איקלע לבבל ,חזי מלא צנא דתמרי סל
תמרים במחיר בזוזא ,אמר מלא צנא דדובשא בזוזא? ובבלאי לא עסקי באורייתא,
בליליא צערוהו קיבל כאבי בטן אמר מלא צנא דסכינא בזוזא ובכל זאת ובבלאי
עסקי באורייתא ,תניא רבי אליעזר אומר ,כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא
שקָה אֶת כָל ְפנֵי ָהאֲדָ מָה:
ָָארץ ְו ִּה ְ
שותה ,שנאמר בראשית ב' (ו) ְואֵד י ַ ֲעלֶה מִּן ה ֶ
אמר לו רבי יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן? אמר לו ,ממתקין בעבים ,רבי
יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה ,שנאמר דברים יא' (יא)
ש ַמי ִּם תִּ שְתֶ ה
ָארץ אֲ ֶּשר אַ תֶּ ם עֹבְ ִּׁרים ָשמָ ה לְ ִּׁר ְשתָ ּה אֶּ ֶּרץ הָ ִּׁרים ּובְ קָ עֹת ִּל ְמטַר ַה ָ
וְהָ ֶּ
ָמי ִּם :אלא מה אני מקיים "ואד יעלה מן הארץ"? מלמד שהעננים מתגברים
ועולים לרקיע ,ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר ,שנאמר איוב לו' (כז) כִּׁ י
ְיג ַָרע נ ְִּׁטפֵ י מָ יִּׁם י ָז ֹקּו ָמטָר ְלאֵדֹו( :כח) אֲ ֶּשר יִּׁזְ לּו ְשחָ ִּׁקים י ְִּׁרעֲפּו ֲעלֵי ָאדָ ם ָרב:
ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על גבי קרקע שנאמר ,שמואל ב .כב'
ש ָחקִּים :ואין בין טיפה לטיפה
(יב) ַוּי ֶָּשת ח ֶֹּשְך ְסבִּׁ יבֹתָ יו סֻׁ כוֹת ַחש ְַרת ַמי ִּם ָעבֵי ְ
18
אלא מרחק קטן כמלא נימא חוט השערה ללמדך ,שגדול יום הגשמים כיום
שנבראו בו שמים וארץ ,שנאמר איוב ט' (י) עֹשֶה גְד ֹלֹות עַד אֵין ֵחקֶר וְ נ ְִּׁפלָאוֹת
ָארץ וְ ֹ
שלֵחַ מַ יִּׁם עַ ל ְפנֵי
עַ ד אֵ ין ִּׁמ ְספָ ר :וכתיב שם ה' (י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ
ש ַמעְתָ אֱֹלהֵי עֹולָם י ְהֹוָה
חּוצוֹת :וכתיב להלן ישעיה מ' (כח) הֲלֹוא י ָדַ עְתָ אִּם ֹלא ָ
ָארץ ֹלא יִּׁיעַ ף וְ ֹלא יִּׁיגָע אֵין ֵחקֶר לִּתְ בּונָתֹו( :וכתיב תהילים סח' (ז)
בו ֵֹרא ְקצוֹת הָ ֶּ
שקֶה
בּור) ושואל כמאן אזלא הא דכתיב שם קד' (יג) ַמ ְ
ֵמכִּין ה ִָּרים בְכ ֹחֹו נ ְֶּאזָר בִּׁ גְ ָ
ָארץ :ואמר רבי יוחנן מעליותיו של
ֲשיָך ִּׁת ְשבַ ע הָ ֶּ
ה ִָּרים ֵמ ֲעלִּּיֹותָיו ִּׁמ ְפ ִּׁרי מַ ע ֶּ
הקדוש ברוך הוא? ועונה כמאן ,כרבי יהושע ,ורבי אליעזר מסביר כיון דסלקי
להתם האדים עולים משקה מעליותיו קרי להו ,דאי לא תימא הכי הנאמר דברים
ש ַמי ִּם י ֵֵרד עָ לֶּיָך עַ ד ִּׁה ָש ְמדָ ְך:
ַאר ְצָך ָאבָק ְו ָעפָר מִּן ַה ָ
כח' (כד) יִּׁתֵ ן ְי ֹהוָה אֶּ ת ְמטַ ר ְ
היכי משכחת לה? אלא ,כיון דמדלי שהרוח מרימה אותם להתם ,מן השמים קרי
ליה ,הכא נמי כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי ליה ,ושואל כמאן אזלא [הא]
דאמר רבי חנינא ,תהילים לג (ז) כֹנֵס ַכנֵד מֵי ַהּי ָם נ ֹתֵ ן בְאֹוצָרֹות תְ הֹומֹות :מי גרם
לאוצרות שיתמלאו בר תהומות ועונה ,כרבי אליעזר ,ורבי יהושע יסביר ההוא
מתייחס בברייתו של עולם ,תנו רבנן ארץ ישראל נבראת תחילה ,וכל העולם
כולו נברא לבסוף ,שנאמר משלי ח' (כה) בְ טֶּ ֶּרם הָ ִּׁרים הָ ְטבָ עּו לִּׁ ְפנֵי גְ בָ עוֹת
ח ֹולָלְ ִּׁתי( :כו) עַד ֹלא ָעשָה א ֶֶרץ וְחּוצֹות וְר ֹאש ַעפְרֹות תֵ בֵל :ארץ ישראל משקה
אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו ,וכל העולם כולו על ידי שליח ,שנאמר איוב ה'
ָארץ וְש ֹ ֵל ַח ַמי ִּם עַל ְפנֵי חּוצֹות :ארץ ישראל שותה מי
(י) הַנ ֹתֵ ן ָמטָר עַל ְפנֵי ֶ
גשמים ,וכל העולם כולו שותה מתמצית ,שנאמר "הנתן מטר על פני ארץ וגו',
ארץ ישראל שותה תחילה ,וכל העולם כולו לבסוף שנאמר "הנתן מטר על פני
ארץ וגו' משל לאדם שמגבל את הגבינה ,נוטל את האוכל ומניח את הפסולת,
וחוזר אמר מר ,מים מן האוקיינוס עולים ממתקין הן בעבים ,ושואל ,מנליה?
ועונה ,דאמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בשירת דוד המלך בתהילים
ש ָחקִּים :ובשמואל
שכַת ַמי ִּם ָע ֵבי ְ
כתיב יח' (יב) י ֶָּשת ח ֶֹּשְך ִּׁס ְתר ֹו ְסבִּׁ יבוֹתָ יו סֻׁ כָת ֹו ֶח ְ
ש ָחקִּים :שקול כף
ב .כב' וכתיב (יב) ַוּי ֶָּשת ח ֶֹּשְך ְסבִּׁ יבֹתָ יו סֻׁ כוֹת ַחש ְַרת ַמי ִּם ָעבֵי ְ
ושדי אריש ,וקרי ביה חכשרת מים ,ושואל ,ורבי יהושע בהני קראי מאי דריש
בהו? ועונה סבר לה כי הא ,דכי אתא רב דימי אמר ,אמרי במערבא נהור בהירים
ענני זעירין מוהי הטיפות חשוך כהים ענני סגיין מוהי ,ושואל כמאן אזלא הא
דתניא ,מים העליונים במאמר הם תלוים ופירותיהן הנולדים מהם הם הם מי
שבַע
גשמים שנאמר תהילים קד' (יג) מַ ְשקֶּ ה הָ ִּׁרים מֵ עֲלִּׁ ּיוֹתָ יו ִּמפ ְִּרי ַמ ֲעשֶיָך תִּ ְ
ָָארץ :ועונה כמאן כרבי יהושע ,ורבי אליעזר מסביר ההוא במעשה ידיו של
ה ֶ
הקדוש ברוך ההוא דכתיב ,אמר רבי יהושע בן לוי ,כל העולם כולו מתמצית גן
ּומ ָשם
עדן הוא שותה שנאמר בראשית ב' (י) ְונָהָר יֹצֵא ֵמעֵדֶ ן לְ הַ ְשקוֹת אֶּ ת הַ גָן ִּׁ
אשים :תנא מתמצית בית כור שותה תרקב :תנו רבנן ,ארץ
ַארבָ עָ ה ָר ִּׁ
יִּׁפָ ֵרד וְהָ יָה לְ ְ
מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ,והוא אחד מששים בכוש,
וכוש אחד מששים בעולם ,ועולם אחד מששים בגן ,וגן אחד מששים לעדן ,ועדן
אחד מששים לגיהנם ,נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדרה לגיהנם ,ויש אומרים
גיהנם אין לה שיעור ,ויש אומרים עדן אין לה שיעור ,אמר רבי אושעיא מאי
דכתיב ירמיה נא' (יג) ש ֹ ַכנְתְ י \{ש ֹ ַכנְתְ \} עַל ַמי ִּם ַרבִּים ַרבַת א ֹוצָר ֹת בָ א ִּׁקצֵ ְך
אַ מַ ת בִּׁ ְצעֵ ְך :מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מליאות בר? הוי אומר מפני ששוכנת
על מים רבים ,אמר רב עתירה עשירה בבל משום דחצדא שקוצרים בה בלא
מיטרא ,אמר אביי נקיטינן עדיף אדמה טובעני ולא יובשני:
19
משנה ג' הלכה ג'
ש ְבעָה בֹו,
שמִּים מתחילים לבקש ותן טל ומטר לברכהַ .רבָן ַג ְמלִּיאֵל אֹומֵר ְב ִּ
שוָן שֹו ֲאלִּין אֶת ַה ְג ָ
(ג) ִּבשְלשָה ְבמ ְַר ֶח ְ
ש ְביִּש ְָראֵל ִּלנְהַר פ ְָרת:
שּיַגִּי ַע ַאחֲרֹון מעולי הרגל ֶ
שה ָעשָר יֹום ַאחַר ֶהחָג ,כְדֵ י ֶ
ומסביר ,ממתינים ֲח ִּמ ָ
בבלי תענית י' ע' א'
ירושלמי תענית ד' ע' א'
גמרא ,אמר רבי אלעזר
גמ' מתניתא בשיטתו דר' מאיר ,דתני אי זהו זמנה של רביעה ,ר' מאיר אומר
הלכה כרבן גמליאל שואלים
הבכירה בשלשה במר חשוון והבינונית בשבעה והאפילה והמאוחרת
בשבעה במר חשוון גשמים
בשבעה עשר במר חשוון ,ר' יהודה אומר הבכירה בשבעה בחשוון,
תניא חנניה אומר ובגולה
והבינונית בשבעה ,והאפילה בעשרים ושלשה .ר' יוסה אומר הבכירה בי"ז
ממתינים עד ששים יום
בחשוון והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום ,שהוא ראש
בתקופה תשרי ,אמר רב
חודש כסליו שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות על עצירת
הונא בר חייא אמר שמואל
גשמים אלא בראש חדש כסליו .א"ר אבמרי אחוי דר' יוסי ,הכל מודים
הלכה כחנניה ,ושואל ,איני,
בשבעה עשר שהיא זמן כוכב מזל כימא לשקע ,שבו ירד מבול לעולם ,מה
והא בעו מיניה משמואל
טעמא שכתוב בראשית ז' (יא) בִּׁ ְשנַת ֵשש מֵ אוֹת ָשנָה לְ חַ ּיֵי נֹחַ בַ חֹדֶּ ש הַ ֵשנִּׁי
מאימת מדכרינן ותן טל
בְ ִּׁשבְ עָ ה עָ ָשר יוֹם ַלחֹדֶּ ש בַּיֹום ַהּזֶה נִּ ְבקְעּו ָכל ַמ ְעי ְנֹות תְ הֹום ַרבָה וַאֲ רֻׁ בֹת
ומטר אמר להו מכי מעיילי
הַ ָשמַ יִּׁם נ ְִּׁפתָ חּו :ר' אבא בר זמינא ר' אלעזר אמרו בשם ר' הושעיה ,הלכה
ציבי כשמכניסים עצי הסקה
כמי שהוא אומר בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים .ושואל ולמה לא
לבי טבות רישבא למחסן
אמר כר"מ? ועונה כי אית תניי תני ומחליף דברי רבי מאיר עם דברי רבי
של ראש הגולה? ועונה,
יהודה .ושואל וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך ברכת הודיה? ועונה,
דילמא אידי ואידי חד
ר' חייה אמר בשם ר' יוחנן ,בתחילה כדי רביעה ,ובסוף כדי שידיחו את
שיעורא הוא ,ומברר איבעיא
פני הקרמיד השכבה העליונה של האדמה ר' יניי בי ר' ישמעאל אמר בשם
להו יום ששים כלפני ששים
רשב"ל בתחילה כדי רביעה ,ובסוף כדי שתשרף תתמסמס המגופה .ושואל
או כלאחר ששים? ועונה,
ויש מגופה נשרית? ועונה אלא רואין אותה כאילו היא שרויה עד שאין
תא שמע רב אמר יום ששים
צורך במים כדי ליצור אותה .רבי יוסה אמר בשם רב יהודה ,רבי יונה רב
כלאחר ששים ושמואל אמר
יהודה אמרו בשם שמואל ,בתחילה כדי רביעה ,ולבסוף אפילו כל שהוא .ר'
יום ששים כלפני ששים,
יוסה אמר בשם ר' זעירה שיעורים אלה להפסק תענית נאמרה .ומספר ,רבי
אמר רב נחמן בר יצחק
חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומה הוון יתיבון ,אמר רבי נחום לרב אדא
וסימנך עילאי הנמצאים
בר איכומא ,האם לא מסתברא יותר שהשיעורים לברכה כדי שנדע מתי
בבבל העליונה בעו מיא,
להודות לקב"ה נאמרה? ועונה א"ל אין גם אני סבור כמוך .ושואל א"ל
אבל תתאי אלה הנמצאים
ולמה אמרת ליה להפסקת הצום ,ועונה ,דאי נהיג בשיטת רביה רבותיו .אמר
בשפך הנהרות הגדולים לא
ר' מנא ,ר' חזקיה מני רביה מי הוא רבו המובהק? א"ל רבי זעירא ,א"ל אף
בעו מיא ,אמר רב פפא,
אנן אמרין ר' יוסה בשם ר' זעירה להפסק תענית נאמרת ,רב יהודה בר
הלכתא יום ששים כלאחר
יחזקאל אמר הכין כך הוה יחזקאל אבא מברך על ירידת גשמים ,יתגדל
ששים ומתחילים לבקש ותן
יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו,
טל ומטר:
שאת ממניען מפריד אותם זו מזו ,שנאמר איוב לו' (כז) כִּי יְג ַָרע נִּ ְטפֵי ָמי ִּם
י ָז ֹקּו ָמטָר ְלאֵדֹו ( :כח) אֲ ֶּשר יִּׁזְ לּו ְשחָ ִּׁקים י ְִּׁרעֲפּו ֲעלֵי ָאדָ ם ָרב :ועוד דוגמה
של מחלק ומפריד כמה דאת אמר ויקרא כז' (יח) וְ ִּׁאם ַאחַ ר הַ ּיֹבֵ ל י ְַק ִּׁדיש
וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֶּ ת הַ כֶּסֶּ ף עַ ל ִּׁפי הַ ָשנִּׁים הַ נוֹתָ רֹת עַ ד ְשנַת הַ ּיֹבֵ ל ְונִּג ְַרע
ָשדֵ הּו ִּׁ
ֵמע ְֶרכֶָך .:א"ר יודן אבוי דר' מתנה ,ולא עוד אלא שהוא הקב"ה מורידן
במדה ,שנאמר ואיוב כח' (כה) ַלעֲשוֹת לָרּוחַ ִּׁמ ְשקָ ל ּו ַמי ִּם תִּ כֵן ְבמִּדָ ה( :כו)
בַ עֲשת ֹו לַמָ טָ ר חֹק וְ דֶּ ֶּרְך ַל ֲחזִּׁיז קֹלוֹת :ומספר ,ר' יוסה בר יעקב סלק מבקרה
לר' יודן מיגדליא ,עד דהוא תמן נחת מיטרא ,הגביה ר' יודן קליה ,שמע
מברך ,וכך אמר ,אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכנו על כל טיפה
וטיפה שאת מוריד לנו ,שאת גומל טובה לחייבים ,א"ל הדא נוסח זה מנן
לך? א"ל הכין היה ר' סימון אומר ,רבי מברך על ירידת גשמים .וחוזר
ומברר ,וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה ועונה ,מלא כלי מחזיק
21
שלש טפחים ,דברי ר"מ ר' יהודה אומר בתחילה טפח ,ובשנייה טפחיים,
ובשלישית ג' טפחים .תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ,אין לך טפח שהוא
יורד מלמעלן ,שאין הארץ מעלה מן התהום טפחיים כנגדו ,ומה טעם ולמד
ִּנֹוריָך כָל
קֹורא לְקֹול צ ֶ
זאת מן הכתוב תהילים מב' (ח) תְ הֹום אֶל תְ הֹום ֵ
ִּׁמ ְשבָ ֶּריָך וְ גַ לֶּיָך עָ לַי עָ בָ רּו .:אמר רבי לוי המים ,העליונים זכרים והתחתונים
ּושחָ ִּׁקים יִּׁזְ לּו
נקבות מה טעמא ככתוב ,ישעיה מה' (ח) הַ ְרעִּׁ יפּו ָשמַ יִּׁם ִּׁממַ עַ ל ְ
אתיו :כנקיבה
ּוצדָ קָ ה תַ ְצ ִּׁמיחַ יַחַ ד אֲ נִּׁי ְי ֹהוָה בְ ָר ִּׁ
צֶּ דֶּ ק תִּ פְתַ ח א ֶֶרץ ְויִּפְרּו יֶשַע ְ
הזאת שהיא פותחת לפני הזכר "ויפרו ישע" זו פריה ורביה" ,וצדקה
תצמיח" זו ירידת גשמים "אני ה' בראתיו" לכך בראתיו לתיקונו וליישובו
של עולם .רבי אחא ותני לה בשם רבן שמעון בן גמליאל ,ולמה נקרא שמה
רביעה? ,שהיא רובעת את הארץ .רבי חנינה בריקה אמר בשם רב יהודה,
שורשי חיטה בוקעין בארץ לפעמים עד לעומק של חמשים אמה ,שרשי
תאינה רכין בוקעין וחודרים בצור הקשה ,ושואל ,א"כ מה יעשו שרשי
חרוב ושרשי שקמה החודרים עוד יותר עמוק מהיכן יש להם מים? ועונה,
אמר רבי חנינה ,אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותה ,מ"ט זאת
ש ֶקנָה פֶּ ן י ְִּׁפקֹד עָ לֶּיהָ
נלמד מן הכתוב שם כז' (ג) ֲאנִּי י ְהֹוָה נֹצ ְָרּה ל ְִּרגָעִּים ַא ְ
ַל ְילָה וָיוֹם אֶּ ֳצ ֶּרנָה :תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ,מלמד שאין הארץ שותה
אלא לפי חיסומה מספר ימי חודשה .תני אם היתה השנה חסירה יום או
יומיים נותנין לה מים לפי חסרונה ואם לאו הולכין אחר סידרה חודש מלא
וחודש חסר דברי ר' שמעון בן גמליאל ,רבי אומר לעולם הולכין אחר
סידרה אם היתה השנה מעוברת באדר בית הולכין אחר עיבורה .ושואל,
מחלפא שיטתיה דרבי ,תמן הוא אמר אחר סידרה וכאן הוא אמר מוסיפים
עוד שלושים יום אחר עיבורה? ועונה .ר"ז ר' יסא רבי שמואל בר רב
יצחק ומטי בה בשם ר' יוחנן ,לבסוף נצרכה:
משנה ד' הלכה ד'
שמִּים ,הִּתְ חִּילּו ַהיְחִּידִּ ים ירא חטא ומסתגפים מִּתְ ַענִּין (שָלש תַ ֲענִּּיֹות)
שוָן וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ
ש ְבעָה ָעשָר ְבמ ְַר ֶח ְ
(ד) ִּהגִּי ַע ִּ
ש{י}כָה כל הלילה ,ובצומות האלה ּו ֻׁמ{ו}תָ ִּרין בימי הצום ִּב ְמלָאכָה
ש ָח ֵ
ימי שני חמישי ושני .אֹו ְכלִּין וְשֹותִּ ין ִּמ ֶ
שמִּיש ַה ִּמּטָה:
ּוב ְִּרחִּיצָה ּו ְבסִּיכָה ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ
בבלי תענית י' ע' א'
ירושלמי תענית ה' ע' א'
גמרא ,שואל ,מאן יחידים? ועונה ,אמר רב הונא רבנן תלמידי
גמ' ושואל אלו הם היחידים
חכמים ,ואמר רב הונא ,יחידים מתענין שלש תעניות ימי שני
הצמים? ועונה אלו שהן מתמנין
וחמישי ושני ,ושואל ,מאי קמשמע לן כבר תנינא ,אין גוזרין תענית
פרנסין על הציבור .ושואל מכיוון
שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא
על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים של הפירות
מתפלל ונענה? ועונה ,אלא מכיון
והירקות ,אלא שלש תעניות הראשונות מתחילים ביום שני ,ואחר
שהיא מתמנה פרנס על הציבור
כך וחמישי ,ושני? ועונה ,מהו דתימא ,הני מילי צבור לא מתחיל
ונמצא נאמן ,כדיי הוא מצלייא
בחמישי אבל יחיד לא איכפת ,קמשמע לן ,תניא נמי הכי
להתפלל ומתענייא .ומספר חד בר
כשהתחילו היחידים להתענות מתענין שני וחמישי ושני ומפסיקין
נש הוה מפיק מעשרוי מפריש
בראשי חדשים ובימים טובים ימי ניסים בתקופת הבית השני
תרומות ומעשרות כתיקנן ,א"ל ר'
הכתובין במגילת ימים בהם אין תענית ,תנו רבנן אל יאמר אדם
מנא קום אמור את המשפטים
תלמיד אני ואל יצטנע ויאמר איני ראוי להיות יחיד ,אלא כל
(יג)
שצוותה התורה דברים כו'
תלמידי חכמים יחידים הם ,ומברר ,אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד?
וְ ָאמַ ְרתָ לִּׁ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ִּבע ְַרתִּי
ועונה ,יחיד זה כל שראוי למנותו פרנס על הצבור ,תלמיד זה כל
הַק ֹדֶ ש מִּן ַה ַבי ִּת וְ גַ ם נְתַ ִּׁתיו ַללֵוִּׁי וְ ַלגֵר
ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר ,ואפילו במסכת דכלה
ַלּיָתוֹם וְ לַָאלְ מָ נָה כְ כָל ִּׁמ ְצו ְָתָך אֲ ֶּשר
הנלמדת בחפזון בין הזמנים ,תנו רבנן ,לא כל הרוצה לעשות עצמו
ִּׁצּוִּׁיתָ נִּׁי ֹלא עָ בַ ְר ִּׁתי ִּׁמ ִּׁמ ְצוֹתֶּ יָך וְֹלא
יחיד עושה ,ולא כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה ,דברי רבי
ָשכָחְ ִּׁתי :ומספר ,חד בר נש אתא גבי
21
חד מן קריבוי דר' יניי א"ל ר' זכה
עמי תן לי מעט צדקה א"ל ,ולא הוה
לאביך מוריש לך מנכסיו פריטין?
א"ל לא .,א"ל גבי אצלי אינון
ומפקדין ,א"ל ,שמעית עליהון דאינון
סרקין כסף גנוב ואיני חפץ בהם,
א"ל כדאיי את מצלייא ומתענייא
שתתפלל עלינו על עצירת הגשמים,
מעשה אחר ,איתחמי נראה להם
בחלום לרבנן פלן חמרא חמר מוביל
משאות יצלי ומיטרא נחת ,שלחין
רבנן ואייתוניה וחקרו אותו אמרון
ליה ,מה אומנך? אמר לון חמר אנא,
אמרין ליה ומה טיבו דבר טוב עבדת
עשית? אמר לון ,חד זמן אוגרת
השכרתי חמרי לחדא איתה ,והוות
בכייה גו איסרטה על אם הדרך
ואמרית לה ,מה ליך? מדוע את בוכה
אמרה לי ,בעלה דהיא איתתא חביש
בבית האסורים ואנא בעייא מיחמי
ואני מחפשת כל דרך מה מיעבד
ומפניני כדי לשחררו ,וזבנית חמרי
ומכרתי את החמור ויהבית לך
טימיתי' המעות ואמרית לה הא ליך
פניי בעליך ולא תחטיי ואל תבאוי
לידי חטא ,אמרין ליה כדיי את
מצליא ומתענייא עבור הציבור ,ועוד
סיפור איתחמי לרבי אבהו בחלום אם
ירד פנטקקה הפושע יצלי על ואתי
מיטרא ,נחית מיטרא ,שלח ר' אבהו
ואייתיה ,שאל לו מה מעשך? ענה
הלז חמש חמר עברין ההוא גוברא
עביד בכל יום ויום ,מוגר מסרסור
זנייתה משפר את התיאטרון ,מעיל
מכניס ומוציא מניהון את הבגדים
לבני ,מטפח ומרקד קדמיהון ,ומקיש
בבבויא בצלצל קדמיהון .,א"ל ומה
מעשה טיבו עבדת? א"ל חד זמן הוה
ההוא גברא משפט ומנקה תייטרון,
אתא חדא איתא וקמת לה חורי
עמודא בכיי' ובקשה להתקבל לבית
הבושת ואמרית ליה מה ליך? ואמרה
לי בעלה דההיא איתתא חביש אסיר
ואנא בעיא מיחמי מחפשת איך מה
מעביד ומפנינה להוציאו משם וזבנת
מאיר ,רבי יוסי אומר עושה וזכור לטוב ,לפי שאין התענית שבח
הוא לו אלא צער הוא לו ,וכן תניא אידך ,לא כל הרוצה לעשות
עצמו יחיד עושה ,תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר ,רבן
שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל
בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין צום ותענית שבח הוא לו
אלא צער הוא לו ,תנו רבנן ,מי שהיה מתענה על הצרה ועברה ,או
על החולה ונתרפא ,הרי זה מתענה באותו יום ומשלים ,ההולך
ממקום שאין מתענין למקום שמתענין בו הרי זה מתענה עמהן ,ואם
הולך הוא ממקום שמתענין למקום שאין מתענין ,הרי זה מתענה
ומשלים ,ואם ביום צום קרה שכח ואכל ושתה ,אל יתראה בפני
הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו ,שנאמר בראשית מב' (א) ַוּי ְַרא
ַי ֲעקֹב כִּׁ י יֶּש ֶּשבֶּ ר בְ ִּׁמ ְצ ָריִּׁם וַּי ֹאמֶר יַעֲק ֹב ְל ָבנָיו ָלמָה תִּ תְ ָראּו :אמר
להם יעקב לבניו ,אל תראו את עצמכם כשאתם שבעין ,לא בפני
עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם ,כתוב שם מה' (כד)
ַוי ְַשלַח אֶּ ת אֶּ חָ יו ַו ֵּילֵכּו ַוּיֹאמֶּ ר אֲ לֵהֶּ ם ַאל תִּ ְרגְזּו בַדָ ֶרְך :אמר רבי
אלעזר ,אמר להם יוסף לאחיו ,אל תתעסקו בדבר הלכה שמא
תרגזו עליכם את הדרך ,ושואל ,איני ,והאמר רבי אלעאי בר ברכיה
שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין
לישרף ,שנאמר מלכים ב .ב' (יא) ַויְהִּי ֵהמָה ה ֹ ְלכִּים הָלֹוְך וְדַ בֵר
שנֵיהֶם ַוּיַעַ ל אֵ לִּׁ ּיָהּו בַ סֳעָ ָרה
ְו ִּהנֵה ֶרכֶב אֵש וְסּוסֵי אֵש ַוּיַפ ְִּרדּו בֵין ְ
הַ ָשמָ יִּׁם :ומדייק ,טעמא דאיכא דיבור ,הא ליכא דיבור ראויין
לישרף? ועונה ,לא קשיא הא למיגרס לחזור על לימודו צריך ,הא
לעיוני להתעמק להבין דברי אמת מסוכן ,במתניתא תנאַ ,אל ִּׁת ְרגְ זּו
בַ דָ ֶּרְך אל תפסיעו פסיעה גסה ,והכניסו בעוד חמה לעיר ,אל
תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר ,פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות
ממאור עיניו של אדם ,והכניסו בעוד חמה לעיר ,כדרב יהודה אמר
רב ,דאמר רב יהודה אמר רב ,לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי
שלְחּו הֵ מָ ה
טוב ,שנאמר בראשית מד' (ג) הַבֹקֶר אֹור ְו ָה ֲאנָשִּים ֻׁ
ַו ֲחמ ֵֹריהֶּ ם :אמר רב יהודה אמר רבי חייא ,המהלך בדרך אל יאכל
יותר מן הנאכל משני רעבון ,ומסביר מאי טעמא ,הכא תרגימו
בבבל אמרו משום שהאוכל מפריע בהליכה מעיינא למעיים,
במערבא בארץ ישראל אמרי משום שמא יחסר לו מזוני ,ושואל
מאי בינייהו ועונה איכא בינייהו דיתיב בארבא בסירה ,ואין מאמץ
לקיבה ,אי נמי דקאזיל מאוונא ממלון אורחים לאוונא למלון
ומספר רב פפא כל פרסה ופרסה שהלך אכיל חדא ריפתא פרוסת
לחם אחת ,קסבר משום מעיינא ולא יקרה לו שום דבר ,אמר רב
יהודה אמר רב ,כל המרעיב עצמו ונמנע מלאכול הרבה בשני
רעבון ניצל ממיתה משונה ,שנאמר איוב ה' (כ) ב ְָרעָב פָדְ ָך ִּמ ָמוֶת
ּובְ ִּׁמלְ חָ מָ ה ִּׁמידֵ י חָ ֶּרב :ושואל "פדך ממות "מרעב מיבעי ליה? ועונה
אלא הכי קאמר ,בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה
משונה ,.אמר ריש לקיש ,אסור לאדם לשמש מיטתו בשני רעבון
שנַת
שנֵי ָבנִּים ְבט ֶֶרם תָ בֹוא ְ
שנאמר ,בראשית מא' (נ) ּולְיֹוסֵף יֻׁלָד ְ
ָאסנַת בַ ת פו ִֹּׁטי פֶּ ַרע כֹהֵ ן אוֹן :תנא ,חסוכי
ה ָָרעָב אֲ ֶּשר יָלְ דָ ה ל ֹו ְ
בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון ,תנו רבנן ,בזמן שישראל
שרויין בצער ,ופירש אחד מהן וחי לו בשקט באין שני מלאכי
22
ערסי ופרוס ערסיי ומכרתי מיטתי
ומצעי ,ואני ויהבית לה טימיתיה את
הכסף ,ואמרת לה ,הא ליך פניי
בעליך ולא תיחטיי ,א"ל כדאיי וראוי
את מצלייא ומתעניא ,ומעשה אחר
איתחמי לרבנן בחלום ,חסידא נסתר
דכפר אימי ,יצלי ומיטרא נחת ,סלקין
רבנן לגביה ,אמרה לון עונו בני
בייתיה בטורא בראש ההר הוא יתיב,
נפקון עלו לגביה אמרון ליה אישר
ברכוהו לשלום ולא אגיבון .יתב
מיכול ולא אמר לון אתון כריכין באו
הצטרפו .מי עלל כאשר ירד עם
משאו עבד חד מובל דקיסין ויהב
גולתה מעיל מרום מובלה מעל
המשא עאל נכנס ואמר לבני בייתיה
אילין רבנן באו אלי הכא בעי ניצלי
שאתפלל וייחות מיטרא ,ואין אנא
שומע בקולם מצלי ומטרא נחת,
גנאי הוא לון שהם מתפללים ולא
נענים ואין לא אתפלל חילול שם
שמים הוא .אלא מה נעשה ,אייתי
אנא ואת ניסוק נעלה עכשיו ונצלי,
אין נחת מיטרא ,אנן אמרין לו כבר
נעשה דעבדון שמייא ניסין בלעדינו
ואין לאו ירד גשם אנן אמרין לון,
לית אנן כדיי מצליא ומתענייא ,וכך
עשו וסלקין וצלין ונחת מיטרא ,נחת
לגבון ירד לחכמים אמר לון למה
איטרפון טרחתם רבנן להכא יומא
דין? אמרין ליה בעיי אנו מבקשים
תצלי וייחות מיטרא ,אמר לון
ולצלותי שלי אתון צריכין? כבר
דעבדון שמייא ניסין :,אמרין ליה
שאלו אותו למה כד הויתה בטורא
אמרינן לך אשיר ולא אגיבתינון ולא
ענית? אמר לון דהוינה עסיק
בפעולותי מה הוינה מסעה דעתי מן
פעולתי אין אני רשאי ,א"ל ולמה כד
יתבת למיכול לא אמרת לן איתון
כריכין הצטרפו? אמר לון דלא הוה
גביי יותר אלא פלחי אחד ,מה
הוינא מימור לכון סתם בחנפין.
אמרין ליה למה כד דאתית למיעול
ירדת עם המשא יהבת גולתה מרום
השרת שמלוין לו לאדם ,ומניחין לו ידיהן על ראשו ,ואומרים,
פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור ,תניא אידך,
בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה
ושלום עליך נפשי ,ואם עושה כן עליו הכתוב אומר ישעיה כב' (יג)
ש ְמחָה הָר ֹג ָבקָר ְושָח ֹט צ ֹאן ָאכ ֹל ָבשָר ְושָתֹות יָי ִּן ָאכֹול
ְו ִּהנֵה שָשֹון ְו ִּ
ְושָתֹו כִּי ָמחָר נָמּות :מה כתיב בתריה שם (יד) ְונִּגְלָה בְָאזְנָי י ְהֹוָה
ְצבָאֹות אִּם י ְ ֻׁכפַר ֶהעָֹון ַהּזֶה ָלכֶם עַד תְ מֻׁתּון ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִּׁה ְצבָ אוֹת:
עד כאן מדת בינונים אבל במדת רשעים מה כתיב שם נו' (יב)
שכָר ְו ָהי ָה ָכזֶה יֹום ָמחָר גָדוֹל יֶּתֶּ ר ְמאד :מה
אֵתָ יּו ֶא ְקחָה יַי ִּן ְונִּ ְסבְָאה ֵ
ְשי
כתיב בתריה ,שם נז' (א) ַהצַדִּ יק ָאבָד ְואֵין אִּיש שָם עַל לֵב וְ ַאנ ֵ
חֶּ סֶּ ד ֶּנאֱסָ ִּׁפים בְ אֵ ין מֵ בִּׁ ין כִּי ִּמ ְפנֵי ה ָָרעָה נֶ ֱאסַף ַהצַדִּ יק :אלא יצער
אדם את עצמו עם הצבור ,שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו
עם הצבור שנאמר שמות יז' (יב) וִּידֵ י משֶה ְכבֵדִּ ים ַוּיִּקְחּו ֶאבֶן
ּומזֶּה
ַוּיָשִּימּו תַ חְתָיו ַוּיֵשֶב ָעלֶי ָה וְ ַא ֲהרֹן וְחּור תָ ְמכּו בְ יָדָ יו ִּׁמזֶּה אֶּ חָ ד ִּׁ
אֶּ חָ ד ַוי ְִּׁהי יָדָ יו אֱמּונָה עַ ד בֹא הַ ָשמֶּ ש :וכי לא היה לו למשה כר אחת
או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה ,הואיל וישראל
שרויין בצער ועסוקים במלחמת מצווה ,אף אני אהיה עמהם בצער,
וכל המצער עצמו עם הצבור ,זוכה ורואה בנחמת צבור ,ושמא
יאמר אדם מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם
מעידים בו ,שנאמר חבקוק ב' (יא) כִּי ֶאבֶן ִּמקִּיר תִּ זְעָק ְו ָכפִּיס ֵמעֵץ
י ַ ֲענֶנָה :דבי רבי שילא אמרי ,שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן
מעידין עליו ,שנאמר תהילים צא' (יא) כִּי ַמלְָאכָיו י ְ ַצּוֶה לְָך לִּׁ ְשמָ ְרָך
בְ כָ ל ְד ָרכֶּיָך :רבי חידקא אומר ,נשמתו של אדם היא מעידה עליו
שנאמר מיכה ז' (ה) ַאל ַתאֲ ִּׁמינּו בְ ֵרעַ ַאל ִּׁתבְ ְטחּו בְ אַ לּוף מִּש ֹ ֶכבֶת
חֵיקֶָך שְמ ֹר פִּתְ חֵי פִּיָך :ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו
אֲשר בָ חָ ְר ִּׁתי לְ מַ עַ ן
שנאמר ישעיה מג' (י) אַתֶם עֵדַ י נְאֻׁם י ְהֹוָה וְ עַ בְ ִּׁדי ֶּ
תֵ ְדעּו וְתַ אֲ ִּׁמינּו לִּׁ י וְ תָ בִּׁ ינּו כִּׁ י אֲ נִּׁי הּוא לְ פָ נַי ֹלא נוֹצַ ר אֵ ל וְ ַאח ֲַרי ֹלא
י ְִּׁהיֶּה :כתוב בתורה דברים לב' (ד) הַ צּור תָ ִּׁמים פָ עֳל ֹו כִּׁ י כָ ל ְד ָרכָ יו
ִּׁמ ְשפָ ט אֵל אֱמּונָה ְואֵין ָעוֶל צַ ִּׁדיק וְ י ָָשר הּוא" :אל אמונה" כשם
שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא ,אפילו על עבירה קלה שעושין,
כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושין" ,ואין
עול" כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה
קלה שעושין ,כך משלמין שכר לרשעים בעולם הזה אפילו על
מצוה קלה שעושין" ,צדיק וישר הוא" (אמרו בשעת) [מלמד
שבשעת] פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו (נפטרין)
[נפרטין] נפרשים לפניו ,ואומרים לו ,כך וכך עשית במקום פלוני
ביום פלוני ,והוא אומר (הין) [הן] ואומרים לו ,חתום ,וחותם,
ֲשהּו:
ְשי מַ ע ֵ
שנאמר איוב לז' (ז) ְבי ַד כָל ָאדָ ם יַחְתֹום ל ַָדעַ ת כָ ל ַאנ ֵ
ולא עוד אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם ,לבית דין של
מעלה ,יפה דנתוני ,לקיים מה שנאמר תהילים נא' (ו) לְ ָך לְ בַ ְדָך
יתי ְל ַמעַן תִּ צְדַ ק בְדָ ב ְֶרָך ִּׁתזְכֶּה בְ ָש ְפטֶּ ָך:
אתי וְהָ ַרע בְ עֵ ינֶּיָך עָ ִּׁש ִּׁ
חָ טָ ִּׁ
אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא ,ומסביר ,שמואל סבר
כי האי תנא ,דתניא ,רבי אלעזר הקפר ברבי אומר ,מה תלמוד לומר
אצל נזיר במדבר ו' (יא) וְ עָ ָשה הַ כֹהֵ ן אֶּ חָ ד לְ חַ טָ את וְ אֶּ חָ ד לְ ֹעלָה
וְק ַדש אֶּ ת רֹאש ֹו בַ ּיוֹם הַ הּוא :וכי
ְו ִּכפֶר ָעלָיו ֵמ ֲאשֶר ָחטָא עַל ַהנָפֶש ִּׁ
באיזה נפש חטא נזיר זה? אלא שציער עצמו מן היין ,והלא דברים
23
קל וחומר ,ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא,
המצער עצמו מכל דבר ודבר ומתענה על אחת כמה וכמה שנקרא
חוטא ,רבי אלעזר אומר יושב בתענית נקרא קדוש שנאמר שם (ה)
כָ ל יְמֵ י נֶּדֶּ ר ִּׁנזְר ֹו ַתעַ ר ֹלא ַי ֲעבֹר עַ ל רֹאש ֹו עַ ד ְמֹלאת הַ ּי ִָּׁמם אֲ ֶּשר יַזִּׁ יר
שעַר ר ֹאשֹו :ומה זה הנזיר שלא ציער
לַי ֹהוָה קָד ֹש י ִּ ְהי ֶה גַדֵ ל פ ֶַרע ְ
עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש ,המצער עצמו מכל דבר על אחת
כמה וכמה ,ושואל ולשמואל הא איקרי קדוש? ועונה ,ההוא אגידול
פרע שערות ראשו קאי ,ושואל ולרבי אלעזר הא נקרא חוטא?
ועונה ,ההוא דסאיב נפשיה שנטמא ,ושואל ,ומי אמר רבי אלעזר
הכי שרוי בצום נקרא קדוש? והאמר רבי אלעזר ,לעולם ימוד אדם
עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו ,שנאמר הושע יא' (ט) ֹלא
אֶּ ע ֱֶּשה חֲרוֹן אַ ִּׁפי ֹלא אָ שּוב לְ ַשחֵ ת אֶּ פְ ָריִּׁם כִּׁ י אֵ ל ָאנֹכִּׁ י וְֹלא ִּׁאיש
ְבק ְִּרבְָך קָדֹוש וְֹלא ָאבֹוא ְבעִּיר :ועונה ,לא קשיא הא דמצי לצעורי
נפשיה נקרא קדוש ,הא דלא מצי לצעורי נפשיה ,ריש לקיש אמר
השרוי בצום נקרא חסיד שנאמר משלי יא' (יז) גֹמֵל נַפְשֹו אִּיש
שאֵרֹו ַאכְ ז ִָּׁרי :אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב
ָחסֶד וְעֹכֵר ְ
בתעניתא מוטב היה ליכול כלבא לשירותיה (אמר) [ואמר] רבי
ירמיה בר אבא אין תענית ציבור בבבל כזה שמתענים מערב ,אלא
תשעה באב בלבד( ,אמר) רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש ,אין
תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים: :
גלימה מעל מובלה? אמר לון דלא
הוות דידי שאולה הוות דניצלי לצורך
תפילה בה ,מה הוינה מבזעא יתה?.
אמרין ליה ולמה כד הווי את בטורא
איתתך לבשה מאנין צאין בגדים
מטונפים וכד את עליל ירדת מן
טורא היא לבשה מאנין נקיין? אמר
לון ,כד דאנא הוי בטורא היא לבשה
מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי
עלה ,וכד דאנא עליל יורד מן טורא
היא לבשה מאנין נקיין ,דלא ניתן אני
עיני באיתא אוחרי באישה אחרת,
אמרין ליה ,יאות מתאים את מצלייא
ומתענייא .במשנה .אוֹכְ לִּׁ ין וְ שו ִֹּׁתין
ִּׁמ ֶּשחָ ֵשיכָה :תני מותר לוכל עד
שיאיר המזרח דברי רבי ,רבן שמעון
בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר.
ושואל מה תלמוד לומר עד קריאת
הגבר? ועונה ,ישן בלילה ועמד
אסור ,וזאת בשלא התנה לקום
ולאכול אבל אם התנה מותר:
משנה ה' הלכה ה'
שמִּים ,בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין שָלש תַ ֲענִּיֹות עַל ַהצִּבּור .ימי שני וחמישי ושני
(ה) ִּהגִּי ַע ר ֹאש ח ֹדֶ ש ִּכ ְס ֵל{י} ו וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ
ש{י}כָה כל הלילה עד עלות השחרּ ,ו ֻׁמ{ו}תָ ִּרין ִּב ְמלָאכָה ּוב ְִּרחִּיצָה (ּו) ְבסִּיכָה
ש ָח ֵ
בימים אלו אֹו ְכלִּין וְשֹותִּין ִּמ ֶ
שמִּיש ַה ִּמּטָה:
ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ
בבלי תענית יא ע' ב'
ירושלמי תענית ו' ע' א'
גמ' א"ר יוחנן כל תענית
גמרא ,אוכלין ושותין משחשיכה כו' :אמר רבי זעירא אמר רב הונא ,יחיד
שבית דין גוזרין להפסיק
שקיבל עליו תענית בשעת מנחה אפילו אכל ושתה כל הלילה למחר הוא
מלאכול מערב אין עוברות
מתפלל תפילת תענית עננו בברכת שומע תפילה לן בתעניתו ואכל בבוקר
בהריון ומיניקות
נשים
אינו מתפלל של תענית ,.ומברר אמר רב יוסף מאי קסבר רב הונא האם
מתענות בם .אמר ר' שמואל
סבירא ליה אין מתענין לשעות? או דלמא סובר מתענין לשעות ,והמתענה
בר רב יצחק נראים דברים,
לשעות אינו מתפלל תפלת תענית? ועונה אמר ליה אביי לעולם קסבר רב
כשגזרו כבר קודם צומות
הונא כן מתענין לשעות וגם והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית ,ושאני
שלא להפסיק מערב אבל אם
הכא שצם רק בלילה דאיכא שעות דליליא דלא קביל עליה משעת מנחה
גזרו מיד צום כזה שיש
מעיקרא ,ומספר ,מר עוקבא איקלע לגינזק ,בעו מיניה ,מתענין לשעות או
להפסיק בערב ,סימן שהמצב
אין מתענין לשעות? לא הוה בידיה ,שאלו עוד קנקנין של נכרים אסורין או
חמור עוברות ומיניקות
מותרין? וגם זאת לא הוה בידיה ,שאלו אותו שאלה שלישית במה שימש
מתענות בם ,ותני כן עוברות
משה רבנו כל שבעת ימי המלואים בבגדי לבן או בבגדי כהן גדול? וגם לא
ומיניקות מתענות כדרכן
הוה בידיה ,אזל ושאיל בי מדרשא ,אמרו ליה ,הלכתא מתענין לשעות
וביום
באב
בתשעה
ומתפללין תפלת תענית ,והלכתא קנקנין של נכרים לאחר שנים עשר חדש
הכיפורים ,ושלש תעניות
מותרין ,ולשאלה ,במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים? אמרו לו,
הראשונות ובשלש השניות
בחלוק לבן שימש ,רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין לו אימרא תפר של
שהם ימים קצרים והצום
מחט ,אמר רב חסדא הא דאמרת מתענין לשעות ,והוא בתנאי שלא טעם
מתחיל בבוקר אבל בשבע
כלום עד הערב ,ושואל ,אמר ליה אביי ,לא אכל עד הערב הא תענית
האחרונות שמפסיקים לאכול
מעלייתא היא? ועונה לא צריכא דאימלך אימלוכי ונאלץ לצום ,ואמר רב
מבערב אינן מתענין בהן.
24
אף על פי כן אינן מנהגות
אלא
בתפנוקים,
עצמן
אוכלות ושותות כדי קיום
הולד .לא כפי שאמרו בשם
רבי יוחנן ,בשגזרו כבר
הראשון שלא להפסיק והן
צמות אתא ר' אבא בן זבדא
ר' יצחק בר טבליי ואמרו
בשם ר' יוחנן ואפילו גזרו
מיד להפסיק אין עוברות
ומיניקות מתענות בם:
חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה של סוף יום לאו שמיה תענית,
ושואל ,מיתיבי כוהנים אנשי משמר מתענין ולא משלימין? ועונה התם
לצעורי נפשיה עם הצבור בעלמא הוא ,ושואל ,תא שמע דאמר רבי אליעזר
(בן) [ברבי] צדוק ,אני מבני בניו של סנאב בן בנימין המנדבים עצי מערכה
בעשרה באב ,ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת
והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו הוא ,ועונה ,התם נמי
לצעורי נפשיה עם הציבור בעלמא הוא ,ושואל ,תא שמע דאמר רבי יוחנן
אמר אהא בתענית עד שאבוא לביתי? ועונה התם לשמוטיה נפשיה
להתחמק מלאכול מבי נשיאה הוא דעבד ,אמר שמואל כל תענית שלא קיבל
עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ,ושואל ואי יתיב בצום מאי? ועונה אמר
רבה בר שילא ,דמי למפוחא דמליא זיקא לנוד נפוח חסר ערך ,ומברר ,אימת
מקביל ליה יחיד תענית? ועונה רב אמר במנחה בצהריים ,ושמואל אמר
בתפלת המנחה ,אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא ,דכתיב במגילת
תענית ,להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא צומות קודמים ייסר ,מאי
לאו ייסר עצמו בצלו בזמן תפילה ,ודוחה לא יאסר עצמו בכל שעה ,פליגי
בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי ,חד אמר ייסר בפיו בתפילה וחד אמר יאסר,
מאן דאמר ייסר כדאמרינן ,ושואל ,למאן דאמר יאסר מאי היא? ועונה דתניא
במגילת תענית כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא יאסר ,כיצד? יחיד שקיבל
עליו שני וחמישי (ושני) של כל השנה כולה ואירעו בם ימים טובים הכתובין
במגילת תענית ,אם נדרו קודם לגזרתנו שלא לצום יבטיל נדרו את גזרתנו
ויסיים את נדרו ,ואם גזרתנו קודמת לנדרו תבטל גזרתנו את נדרו ,תנו רבנן
בבוקר עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי ,רבי אליעזר
בר שמעון אומר ,עד קרות הגבר לאחר שני שליש הלילה ,באשמורת
השלישית ,אמר אביי ,לא שנו אלא שלא גמר סעודתו בערב אבל גמר
סעודתו אינו אוכל עוד ,ושואל איתיביה רבא ,למדנו גמר ועמד הרי זה
אוכל? ועונה התם כשלא סילק שולחנו איכא דאמרי אמר רבא ,לא שנו
אלא כשלא ישן אבל ישן אינו אוכל ,ושואל איתיביה אביי הרי למדנו ישן
ועמד הרי זה אוכל? ועונה התם במתנמנם ,ומסביר הכי דמי מתנמנם אמר
רב אשי נים ולא נים ,תיר ולא תיר ער ולא ער דקרו ליה ועני ,ולא ידע
אהדורי סברא מעצמו וכי מדכרי ליה מדכר אפשר להזכיר לו את שידע
כבר ,אמר רב כהנא אמר רב ,יחיד שקיבל עליו תענית ,אסור בנעילת הסנדל,
חיישינן שמא תענית צבור קיבל עליו ,ושואל ואם אינו רוצה היכי ליעבד?
ועונה ,אמר רבה בר רב שילא לימא הכי ,למחר אהא לפניך בלי נדר
בתענית יחיד ,ושואל אמרו ליה רבנן לרב ששת הא קא חזינן רבנן חשובים
דמסיימי מסנייהו נועלים נעליים ואתו לבי תעניתא? ומספר איקפד רב ששת,
ואמר להו דלמא מיכל נמי אכול? אביי ורבא מעיילי כי מסיימי אפנתא הפכו
הפנימי לחיצון מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא הפכו נעל ימין
לשמאל ודשמאלא לימינא ,רבנן דבי רב אשי נפקי כי אורחייהו כבכל יום
סברי כי הא דאמר שמואל ,אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד,
אמר רב יהודה אמר רב ,לוה אדם תעניתו ופורע ,כי אמריתה קמיה דשמואל,
אמר לי ,וכי נדר קבל עליה דלא סגי דלא משלם ,לצעורי נפשיה קביל עליה,
אי מצי אם אפשר מצער נפשיה ,אי לא מצי ,לא מצער נפשיה ,איכא דאמרי,
אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע ,כי אמריתה קמיה דשמואל
אמר לי פשיטא ,לא יהא אחרת אלא נדר ,גם נדר מי לא מצי בעי לשלומי
ומיזל למחר וליומא אחרינא? ומספר ,רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי
25
רב אסי עבדו ליה סעודה מכובדת ובישלו לו עגלא תילתא ,אמרו ליה
ליטעום מר מידי ,אמר להו בתעניתא יתיבנא ,אמרו ליה ולוזיף ילווה היום
מר ,וליפרע בעת אחרת ,לא סבר מר להא דאמר רב יהודה אמר רב לוה
אדם תעניתו ופורע? אמר להו היום תענית חלום הוא ,ואמר רבה בר מחסיא
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה ,תענית לחלום כאש לנעורת (אמר)
[ואמר] רב חסדא ובו ביום ,ואמר רב יוסף ואפילו בשבת ,ושואל מאי
תקנתיה שמבטל עונג שבת? ועונה ,ליתיב תעניתא אחר נוסף לתעניתא:
משנה ו' הלכה ו' ז'
(ו) ָעבְרּו אֵלּו שלשת ימי התענית הציבוריים וְֹלא נַעֲנּו מן השמים בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין {עוד} שָלש תַ ֲענִּּיֹות ( ֲאחֵרֹות)
ֲסּורין ִּב ְמלָאכָה ּוב ְִּרחִּיצָה במים חמים
עַל ַה ִּצ{י}בּור .הפעם הזאת אֹו ְכלִּין וְשֹותִּ ין ִּמבְעֹוד יֹום עד צאת הכוכביםַ ,וא ִּ
שמִּיש ַה ִּמּטָה ,וְנֹו ֲעלִּין אֶת ַהמ ְֶר ֲחצָאֹות הציבוריותָ .עבְרּו אֵלּו וְֹלא נַעֲנּו ,וגשם לא ירד,
ּו ִּבסִּיכָה ּו ִּבנְעִּילַת ַה ַסנְדָ ל ּובְתַ ְ
שהֵן שְלש ֶעש ְֵרה תַ ֲענִּּיֹות עַל ַהצִּבּור{ .ומה} (ה ֲֵרי) אֵלּו י ְתֵ רֹות עַל
שבַע תעניותֶ ,
בֵית דִּ ין גֹוז ְִּרין ( ֲעלֵיהֶם) עֹוד ֶ
שנִּי ַמּטִּין פותחים
ש ָבאֵלּו מַתְ ִּריעִּין תוקעים בשופרות ומתפללים ביתר שאת ,וְנֹו ֲעלִּין אֶת ַהחֲנּויֹותַ ,ב ֵ
ה ִָּראשֹונֹות?ֶ ,
שבָת:
תָרין לפתוח כל היום ִּמ ְפנֵי כְבֹוד ַה ַ
שכָהּ ,ו ַב ֲחמִּישִּי ֻׁמ{ו} ִּ
מעט את חנויות המזון עִּם ֲח ֵ
בבלי תענית יב' ע' ב'
ירושלמי תענית ו' ע' א'
גמרא שואל ,בשלמא כולהו אלה המנויים פה אית בהו תענוג
גמ' ר' זעירה אמר בשם רב ירמיה,
העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה
רחיצה וסיכה ותשמיש המטה אבל מלאכה צער הוא למה אסור
מלאכה ביום הכיפורים ומסביר מ"ט
בימי תענית? ועונה ,אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא,
שכתוב יואל א' (יד) קַדְ שּו צֹום ק ְִּראּו
אמר קרא יואל א' (יד) קַדְ שּו צֹום ק ְִּראּו ֲעצ ָָרה ִּאסְפּו זְ ֵקנִּים כֹל
ָארץ בֵ ית
ֲעצ ָָרה ִּׁא ְספּו זְקֵ נִּׁים כֹל י ְֹשבֵ י הָ ֶּ
ָארץ בֵ ית ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם וְ ַזעֲקּו אֶּ ל ְי ֹהוָה :משווה צום
י ְֹשבֵ י הָ ֶּ
משווה
ְי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶּם וְ ַזעֲקּו אֶּ ל ְי ֹהוָה:
כעצרת ,מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור
צום לעצרה ושואל והא תני הלילה
בעשיית מלאכה ,ושואל אי מה עצרת מאורתא מערב אף תענית
מותר והיום אסור ולא כיום כיפור?
נמי מאורתא? ועונה ,אמר רבי זירא לדידי מיפרשא לי מיניה
ועונה ,א"ר זעירה קיימה והסבירה אבא
דרבי ירמיה בר אבא ,אמר קרא "אספו זקנים" דומיא דאסיפת
בר ירמיה "אספו עם" משעת אסיפת
זקנים מה אסיפת זקנים לבית דין ביום ,אף צום נמי ביום,
עם .ואומר ,נשייא דנהגן דלא למיעבד
ושואל ואימא מטיהרא מצאת השמש בבוקר? אמר רב שישא
עובדא בפוקי שובתא במוצאי שבת אינו
בריה דרב אידי מסייע ליה לרב הונא ,דאמר ,מצפרא כינופיא
מנהג ,אבל הנוהגות עד דיתפני סידרא
היכי עבדי? ועונה ,אמר אביי ,מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן
גמר תפילת ערבית בבית הכנסת
במילי דמתא עוסקים בצרכי העיר מכאן ואילך ריבעא דיומא
ושמיעת הבדלה מנהג טוב ,השובתות
קרינן בספרא ואפטרתא תפילה וקריאה בתורה ונביאים מכאן
כל בתרייא ובחמישתא אינו מנהג ,אבל
ואילך בעינן רחמי תפילה ותחנונים לגשמים שנאמר נחמיה ט'
הנוהגות עד דיתפני תעניתא מנהג נכון,
תֹורת י ְהֹוָה אֱֹלהֵיהֶם ְר ִּבעִּית
(ג) ַוּי ָקּומּו עַל ָעמְדָ ם ַוּיִּק ְְראּו ְב ֵספֶר ַ
הנוהגות לא לעשות מלאכה ביומא
ּור ִּבעִּית מִּתְ וַדִּ ים ּו ִּמשְתַ ֲחוִּים לַיהֹוָה אֱֹלהֵיהֶם :ושואל ,איפוך
הַּיֹום ְ
דערובתא ערב שבת וחג אינו מנהג
אנא סדר היום? ועונה לא סלקא דעתך דכתיב עזרא ט' (ד) ְו ֵאלַי
ראוי ,אבל מן מנחה ולעיל מנהג נאה
ישב
י ֵָאסְפּו כ ֹל ח ֵָרד בְדִּ ב ְֵרי אֱֹלהֵי יִּש ְָראֵל עַל ַמעַל הַגֹולָה וַאֲ נִּׁי ֵ
ביומא דירחא ראש חודש מנהג טוב,
ְמשוֹמֵ ם עַ ד לְ ִּׁמנְחַ ת הָ עָ ֶּרב :וכתיב (ה) ּו ְב ִּמנְחַת ָהע ֶֶרב ַקמְתִּי
א"ר זעירא נשייא דנהגן דלא למישתייא
מִּתַ ֲענִּיתִּ י ּו ְבק ְָרעִּי ִּבגְדִּ י ּו ְמעִּילִּי ָו ֶאכ ְְרעָה עַל ִּב ְרכַי ָו ֶאפ ְְרשָה ַכפַי אֶל
לארוג שתי ,מן דאב עליל נכנס ,מנהג
י ְהֹוָה אֱֹלהָ י :אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא ,כל שהוא משום
יפה ,משום שבו פסקה אבן שתייה
אבל כגון תשעה באב ואבל על מת אסור ברחיצה בין בחמין
בבית מקדשנו ,וזאת מ"ט נלמד מן
בין בצונן ,כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור לרחוץ
תהילים יא' (ג) כִּי ַהשָתֹות יֵה ֵָרסּון צַ ִּׁדיק
בחמין אסור ,בצונן מותר ,.אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי
מַ ה פָ עָ ל .:א"ר חיננא ,כל אותם הדברים
תנינא ונועלין את המרחצאות ,.ושואל אמר ליה אביי ואי בצונן
מנהג בקדושה אעין דשיטין הוון בעצי
אסור בתשעה באב ובתענית ציבור ,סוכרין את הנהרות מבעי
שיטים שצמחו במגדל צבעייא ,אתון
ליה למיתני? ועונה ,אמר רב שישא בריה דרב אידי ,אבא
ושאלון בני המקום לר' חנניה חברהון
[אביי] הכי קשיא ליה ,מכדי כבר תנן אסור ברחיצה והתוספת
26
דרבנן ,מהו האם להמשיך לשמור אותם
בקדושה או מיעבד בהון עבידא? אמר
להן ,מכיון שנהגו אבותיכם בהם
באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי
נפש ,רבי אלעזר אמר בשם רבי אבון
כל דבר שהוא מותר והוא טועה בו ונוהג
בו באיסור אם נשאל לחכם ,ומתירין לו
וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר
והוא נוהג בו באיסור בגלל מנהג אבותיו
נשאל ואין מתירין לו .במשנה ,אסור
ברחיצה .זעירה בר חמא יוסה בריה דר'
יהושע בן לוי אמרו בשם רבי יהושע בן
לוי בתענית ציבור מרחיץ ידיו ופניו
ורגליו כדרכו ,בתשעה באב מרחיץ ידיו
ומעבירין על פניו ,ביום הכיפורים
מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ,ומעביר את
המפה על פניו .ומספר ,רבי יונה תרי
שרי סמרטוטה ויהב לה תחות כדה
ומנגב בו פניו ,ושואל ,והא תני אין בין
תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור
מלאכה? ועונה ,זה במקום שנהגו,
בתענית ציבור היה הולך אצל רבו או
אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש
לבגדים רטובים ניטנפו רגליו מטבילן
במים ואינו חושש .מרחיצה ,הורי רבי
אבא כהין תנייא ,הורי רבי אחא בבא מן
הדרך והיו רגליו קיהות עליו ,שמותר
להרחיצם במים קרים .,תני אבל שמת
לו מת ומנודה היו מהלכין בדרך מותרין
בנעילת סנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו,
וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור:
במשנה ,אסור בסיכה .כהדא דתני
בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין
סיכה שאינה של תענוג מותר מלבד
מסיכה של רפואה ביום הכיפורים בין
סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה
של תענוג אסור ,בתשעה באב ובתענית
ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור,
שאינה של תענוג מותר .ושואל ,והא תני
שמן תרומה שוות סיכה לשתייה לאיסור
ולתשלומין אבל לא לעונש .ביום
הכיפורים שווה סיכה לשתיה לאיסור
אבל לא לעונש ,ועכשיו שואל והא תני
כתוב ויקרא כב' (טו) וְֹלא י ְ ַחלְלּו אֶּ ת
קָ ְד ֵשי בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל אֵ ת אֲ ֶּשר י ִָּׁרימּו
לַי ֹהוָה :לרבות את הסך ואת השותה,
נועלין את המרחצאות למה לי? אלא לאו שמע מינה בחמין אסור
בצונן מותר ,ומדייק לימא מסייע ליה למדנו ,כל חייבי טבילות
טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים ומברר ,במאי
באיזה מים? אילימא בחמין ,טבילה בחמין מי איכא מים שאובין
ולא מים חיים נינהו? אלא לאו בצונן ,וחייבי טבילות אין רק
המה איניש אחרינא לא ,ודוחה ,אמר רב חנא בר קטינא לא
נצרכה אלא לחמי טבריא שהם חמים ואינם שאובים ,.ושואל אי
הכי אימא סיפא ,אמר רבי חנינא סגן הכהנים כדאי הוא צער על
בית אלהינו שחרב לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ,ואי
אמרת בצונן מותר ,ירחץ בצונן? אלא אמר רב פפא מדובר
באתרא דלא שכיח מקווה של מים צונן ,ושואל ,תא שמע
כשאמרו אסור במלאכה ,לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר,
וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך
מותר ,ומסביר הא כיצד ,יוצא לדרך נועל נעליים נכנס לעיר
חולץ ,וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו ,אבל פניו
ידיו ורגליו מותר ,וכן אתה מוצא במנודה מן הציבור ובאבל על
מתו ,ומדייק מאי לאו אכולהו ,ובמאי עסקינן אילימא בחמין,
פניו ידיו ורגליו מי שרו? והאמר רב ששת אבל אסור להושיט
אפילו אצבעו בחמין ,אלא לאו בצונן? ועונה לא ,לעולם בחמין,
ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל ,לא על רחצה
אלא אשארא על נעילת הסנדל וסיכה קאי ,ושואל ,תא שמע,
דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן ,מעשה ומתו בניו
של רבי יוסי בן רבי חנינא ,ורחץ בצונן כל שבעה? ועונה התם
כשתכפוהו אחד סמוך לשני אבליו הוה ונמשך יותר משבעה
ימים ,דתניא ,תכפוהו אבליו זה אחר זה ,הכביד שערו מיקל
בתער ,ומכבס כסותו במים ,אמר רב חסדא בתער אבל לא
במספרים במים ולא בנתר ולא בחול ,אמר רבא אבל מותר
לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא שמותר לו
לאבל לאכול בשר ולשתות יין ,ושואל מיתיבי ,אין הבת הבוגרת
רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה שכן צריכה להינשא,
ומדייק הא נערה רשאה ,מאי לאו לנבל ברחיצה ,ובמאי אילימא
בחמין ,אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט
אצבעו בחמין ,אלא לאו בצונן ,ועונה לא אסור לה ניוול
אכיחול ופירכוס ולהתקשט ,לימא מסייע ליה ,דאמר רבי אבא
הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בר
חנינא ,ורחץ בצונן כל שבעה ,אמרי התם בשתכפוהו אבליו זה
אחר זה ,דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל
בתער ומכבס כסותו במים אמר רב חסדא בתער אבל לא
במספרים במים ולא בנתר ולא בחול.ולא באהל ,איכא דאמרי
אמר רבא ,אבל אסור בצונן כל שבעה ,ושואל מאי שנא מבשר
ויין שמותר? ועונה התם לפכוחי להרגיע פחדיה הוא דעביד,
לימא מסייע ליה ,אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה
רשאה ,ושואל ניוול במאי? אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה
והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין ,אלא לאו
בצונן ,ועונה לא מתייחס אכיחול ופירכוס ,אמר רב חסדא זאת
אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה .,והלכתא אבל אסור
27
ששווים הם לכל דבר? ועונה אמר רבי
יוחנן לית כאן סך .ושואל אמר רבי
אבמרי אין לית כאן סך לית כאן שותה
דלכן לפי זה יצא דבר שהוא בא מחמת
שני לאוין מצטרף ולמדנו שאכילה
ושתייה מצטרפים לגרוגרת ביום
הכיפורים? ועכשיו מסביר מניין שהוא
סיכה במעשר שני מחוור בעשה ,רבי
אלעזר אמר בשם רבי סימיי כתוב
דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִּׁתי בְ ֹאנִּׁי ִּׁממֶּ נּו
וְ ֹלא בִּׁ עַ ְר ִּׁתי ִּׁממֶּ נּו בְ טָ מֵ א וְֹלא נָתַ תִּ י ִּממֶנּו
יתי
ְלמֵת ָשמַ עְ ִּׁתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִּׁש ִּׁ
כְ כֹל אֲ ֶּשר ִּׁצּוִּׁיתָ נִּׁי :ושואל מה אנן קיימין
אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא
[אסור] לחי ,אם לחי הוא אסור לא כל
שכן למת ,ועונה אלא אי זהו דבר
שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זו
סיכה :במשנה ,אסור בנעילת סנדל .תני
כל אלו שאמרו אסורין בנעילת סנדל,
יצא לדרך נועל סנדלים הגיע לכרך
חולץ ,וכן באבל על מות אביו או אמו
וכן במנודה .אית תניי תני ,יוצאין
באנפיליא נעלי בית ביום הכיפורים ,אית
תניי תני אין יוצאין ,אמר רב חסדא לא
קשה ,מאן דאמר יוצאין באנפילייא של
בגד ,מאן דאמר אין יוצאין באנפילייא
של עור .ומספר ,רבי יצחק בר נחמן
סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא
רבא נפק לגביה לבוש סולייתיה של
שעם א"ל מהו הכין יחשדו בך ,אמר
ליה איסתנים אני ,וגם ר' יהושע בר
נחמן סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי
תעניתא ,נפק לגביה לביש סולייתיה
א"ל מהו הכין? א"ל איסתנים אני ,רבי
שמי חמוניה ראו אותו רבים נפק לביש
סולייתיה של שעם בלילי תעניתא
לפרסם שמותר ,חד תלמיד מן דר' מנא
הורי לחד מן קריבוי משפחת דנשייא
למילבש סולייתיה ,א"ל למדתי זאת מן
הדא מעשה דרבי יהושע בן לוי ,דריב"ל
אמר איסתנים אני :במשנה אסור
בתשמיש המיטה .ושואל איתא חמי
ברחיצה אסור ,בתשמיש המיטה לא כל
שכן? ועונה ,תיפתר במקום שאין
טובלין מחמת קרי ,או קודם עד שלא
התקין עזרא טבילה לבעלי קריין .רבי
לרחוץ כל גופו בין בחמין בין בצונן כל שבעה ,אבל פניו ידיו
ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ,אבל לסוך בשמן ריחני אפילו
כל שהוא אסור ואם עושה זאת לעבר את הזוהמא מותר ,ומברר
עכשיו צלותא דתעניתא תפילת עננו היכי מדכרינן? אדבריה רב
יהודה לרב יצחק בריה ודרש ,יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל
ברכה נפרדת של תענית ,והיכן אומרה בין ברכת גואל לרופא,
ושואל ,מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו?
ועונה ,אלא אמר רב יצחק אומר עננו לפני סיום הברכה בשומע
תפלה ,וכן אמר רב ששת בשומע תפלה ,ושואל מיתיבי אין בין
יחיד לצבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה ברכות וזה מתפלל
תשע עשרה ברכות ,ומברר מאי יחיד ומאי צבור? אילימא יחיד
ממש ,וצבור שליח צבור ,ושואל בתענית ציבור הני תשע
עשרה ברכות ,עשרין וארבע ברכות הוו? אלא לאו הכי קאמר
אין בין יחיד דקבל עליו תענית יחיד ,ליחיד שקבל עליו תענית
צבור ,אלא שזה של תענית יחיד מתפלל שמונה עשרה וזה יחיד
שקעבל עליו תענית ציבור מתפלל תשע עשרה ,שמע מינה יחיד
קובע ברכה לעצמו ,ודוחה ,לא לעולם אימא לך שניהם של
שליח צבור ,ודקא קשיא לך שליח צבור צריך היה עשרין
וארבע מצלי ,כאן מדוב בשלש תעניות ראשונות דליכא עשרים
וארבע ברכות ,ושואל ,ולא ? והא אין בין אלו לאלו קתני ,אין
בין שלש ראשונות לשלש אמצעיות ,אלא שבאלו מותרין
בעשיית מלאכה ,ובאלו אסורין בעשיית מלאכה ,הא לעשרים
וארבע זה וזה שוין? ועונה ,תנא הלכה אחת ושייר נוספים,
ושואל מאי שייר דהאי שייר? ותו ,והא אין בין קתני? ועונה,
אלא תנא באיסורי דברים האסורים בתעניות קא מיירי ,בתפלות
לא מיירי ,ואי בעית אימא באמת באמצעייתא נמי לא מצלי
עשרים וארבע ברכות ,ושואל שוב ,ולא? והתניא אין בין שלש
שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את
החנויות ,ומדייק הא לכל דבריהן זה וזה שוין? וכי תימא הכא
נמי תנא ושייר ,והא אין בין קתני? ועונה ותסברא האם זה
הגיוני לחשוב אין בין דוקא? והא שייר הוצאת תיבה לרחוב
העיר ,ודוחה אי משום תיבה לאו שיורא הוא ,כי מילי דצינעא
קתני ,מילי דבפרהסיא לא קתני ,אמר רב אשי מתניתין נמי
דיקא ,דקתני ,מה אלו יתירות על הראשונות ,אלא שבאלו
מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין ,וכי
תימא הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו ,קתני ,ושואל ותסברא
מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה? ועונה אי משום תיבה
לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא ,ודוחה
השתא דאתית להכי ומתחשב בנאמר בפרקים הבאים עשרים
וארבעה ברכות נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא,
ועכשיו מברר ,מאי הוי עלה מוסיף או לא מוסיף ברכה ? ועונה,
אמר רב שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב,
יחיד בתענית ציבור מוסיף ברכה בין גואל לרופא ,ורב אשי
אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל ,מוסיף עננו
בשומע תפילה ,והלכתא יחיד מוסיף עננו בשומע תפילה :ושואל,
28
יעקב בר אחא רבי אימי אמרו בשם רבי
יהושע בן לוי אין קרי מצריך טבילה
אלא מתשמיש המיטה ,רב חונה אמר
אפילו ראה עצמו ניאות בחלום .ויש הוון
בעיי מימר ובלבד ניאות מאשה ,ר' יונה
ור' יוסה תריהון אמרין אפילו מדבר
אחר ,ושואל תמן תנן יה"כ אסור
באכילה ובשתייה ברחיצה בסיכה
בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ותני
עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה
ביום הכיפורים ושואל לית הדא פליגא
על ר"י בן לוי? ועונה פתר לה במי
ששימש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא
טבל ,.ושואל והא תני מעשה בר' יוסי בן
חלפתא שראו טובל אותו בצינעה
ביה"כ ,אית לך מימר על אותו הגוף
הקדוש בשוכח? ר' יודה בר פזי ר' חנין
אמרו בשם ר' שמואל בר רב יצחק ,נח
הצדיק בכניסתו לתיבה נאסרה לו
תשמיש המיטה .וזאת מ"ט נלמד מן
הכתוב בראשית ו' (יח) ַוה ֲִּׁקמ ִֹּׁתי אֶּ ת
יתי ִּׁאתָ ְך ּובָאתָ אֶל הַתֵ בָה אַתָ ה ּו ָבנֶיָך
בְ ִּׁר ִּׁ
ְו ִּאשְתְ ָך ּונְשֵי ָבנֶיָך אִּתָ ְך" :אתה ובניך"
בנפרד "ואשתך ונשי בניך" בנפרד
וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה
וזאת למדנו מ"ט שם ח' (טז) צֵא מִּן
הַתֵ בָה אַתָ ה ְו ִּאשְתְ ָך ּו ָבנֶיָך ּונְשֵי ָבנֶיָך
אִּתָ ְך .:א"ר חייה בר אבא למשפחותיהם
יצאו מן התיבה ע"י ששימרו יחסיהן זכו
להינצל מן התיבה תדע לך שהוא כן,
דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן,
חם יצא מפוחם שחור כלב יצא מפורצם
וגלוי בתשמישו ,עורב יצא משונה מן
הבריות .א"ר אבון כתיב איוב ל' (ג)
ְב ֶחסֶר ּו ְב ָכפָן ַגלְמּוד הָ ע ְֹר ִּׁקים ִּׁצּיָה אֶּ מֶּ ש
ּומשָֹאה :בשעה שאת רואה
שוָֹאה ְ
חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה,
א"ר לוי כתיב בראשית מא' (נ) ּולְיֹוסֵף
שנֵי ָבנִּים בְ טֶּ ֶּרם תָ בוֹא ְשנַת הָ ָרעָ ב
יֻׁלָד ְ
ָאסנַת בַ ת פו ִֹּׁטי פֶּ ַרע כֹהֵ ן
אֲ ֶּשר יָלְ דָ ה ל ֹו ְ
אוֹן :אימתי ילד? בטרם תבוא שנת
הרעב .תני בשם ר' יהודה תאיבי מחוסרי
בנים משמשין מיטותיהן בשנות רעב,
א"ר יוסי ובלבד במיוחד יום שטבלה:
[ז' גמ]' ר' יודן בריה דרבי חמא דכפר
תחמין יג' תעניות כבתוך ארבעים
תני חדא נשים עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ,ואין
מתענות באחרונות ,ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות
בראשונות ,ותניא אידך במקום שלישי אין מתענות לא
בראשונות ולא באחרונות ועונה ,אמר רב אשי נקוט אמצעייתא
בידך דמיתרצון כולהו מתענות רק באמצעיות :במשנה ,מה אלו
יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את
החנויות :ושואל ,במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב
יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר באמירת
תפילה בעננו ,קא סלקא דעתן חשבנו מחשבה ראשונה מאן
דאמר בעננו ,לא אמר בשופרות ,ומאן דאמר בשופרות לא אמר
בעננו ,ושואל והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור,
שבהן שמונה עשרה התרעות וסימן לדבר יריחו ,ויריחו
שופרות הוה? ותיובתא למאן דאמר בהוספת פרקי בעננו ,אלא
במחשבה שנייה בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה
התרעה ,כי פליגי בעננו ,מר סבר גם אמירות עננו קרי לה
התרעה ,ומר סבר לא קרי לה התרעה ,למאן דאמר בעננו כל
שכן שתוקעים בשופרות ,ולמאן דאמר בשופרות אבל בעננו
לא ,ושואל ,והתניא ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות כגון
חיכוך גרדת חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים
לא היו מתריעין ,אלא צועקין ,ומדייק מדצעקה בפה ,התרעה
בשופרות? ועונה מחלוקת תנאי היא ,דתניא ,על אלו מתריעין
בשבת ,על עיר שהקיפוה גייס צבא אויב או נהר העולה על
גדותיו ועל ספינה המטורפת בים ,רבי יוסי אמר לעזרה מתריעים
אבל לא לצעקה ותפילה ,ושואל במאי אילימא בשופרות תקיעת
שופרות בשבת מי שרי? אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה ,שמע
מינה :ומספר בשני דרבי יהודה נשיאה הוה צערא פורענות גזר
תלת עשרה תעניות ולא איעני ועדיין הפורענות לא עברה סבר
למיגזר טפי עוד תעניות אמר ליה רבי אמי ,הרי אמרו אין
מטריחין את הצבור יותר מדאי? ועונה ,אמר רבי אבא בריה
דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה לעצמו לישב
בתענית הוא דעבד ,אלא הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי
יוחנן ,לא שנו שלוש עשרה תעניות אלא לגשמים ,אבל לשאר
מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים ,תניא נמי
הכי כשאמרו שלש ראשונות וכשאמרו שבע אחרונות לא אמרו
אלא לגשמים ,אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד
שיענו מן השמים ,ושואל,לימא תיהוי תיובתיה דרבי אמי שאין
מטריחים מדאי? ועונה אמר לך רבי אמי גם זו מחלוקת תנאי
היא ,דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי
שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי ,רבן שמעון בן
גמליאל אומר לא מן השם הוא זה הסיבה שלא גוזרים יותר אלא
מפני שיצא זמנה של רביעה .,ומספר ,שלחו ליה בני נינוה לרבי,
כגון אנן באירופה דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא ,היכי
נעביד? כיחידים דמינן ,או כרבים דמינן ,כיחידים דמינן ובשומע
תפלה נבקש גשם או כרבים דמינן ובברכת השנים נבקש ותן
טל ומטר? שלח להו כיחידים דמיתו ,ובשומע תפלה תוסיפו
29
שעשה משה בהר .א"ר יוסה לא יותר
מי"ג על שם שאין מטריחין על הציבור
יותר מדאי .א"ר חייה בר אבא שאם היו
שני דברים כגון עצירת גשמים וגוביי
מכת ארבה מתריעין עליהן מיד ,ושואל
ולמה באילין תרתיי מילייא לא ממתינים
עד יום שני? ועונה א"ר יוסי בי רבי
בון באילין תרתין מילייא שיערייה
הבהלה רבי :במשנה ובשני מטין עם
חשיכה .פותח דלת אחת ונועל דלת
אחת :במשנה ,ובחמישי מותרין כל היום
מפני כבוד השבת .ושואל מה פותח א'
ונועל א' או פותח את שניהם?:
בקשת גשמים ,ושואל מיתיבי אמר רבי יהודה כל הסדר הזה
אימתי ,בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן ,אבל
בזמן הזה בגלויות הכל לפי השנים הכל לפי המקומות ,הכל לפי
הזמן ,ועונה אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי? רבי תנא הוא
ופליג ,ועכשיו מברר מאי הוי עלה? רב נחמן אמר בברכת
השנים ,רב ששת אמר בשומע תפלה ,והלכתא ,בשומע תפלה:
במשנה ,חנויות מזון בשני מטין הדלת מעט עם חשיכה,
ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת :ושואל ,איבעיא להו היכי
קתני ,בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מטים הדלת כל היום
מפני כבוד השבת? או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין הדלת
של החנות כל היום כולו? ועונה ,תא שמע דתניא ,בשני מטין
עד הערב ,ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת,
ואם היו לו שני פתחים ,פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא
כנגד פתחו המסתירה את הפתח פותח כדרכו ואינו חושש:
משנה ז' הלכה ח'
(ז) ָעבְרּו כל אֵלּו הצומות וְֹלא נַעֲנּו ולא ירדו גשמי ברכה ,כל הציבור ְמ ַמ ֲעטִּין ְב ַמשָא ּומַתָ ןְ ,ב ִּבנְי ָן ּו ִּבנְטִּיעָה,
ש{י} ֵאלַת שָלֹום בֵין ָאדָ ם ַל ֲח ֵב{י}רֹו ,ומתנהגים ִּכ ְבנֵי ָאדָ ם ַהנְזּופִּין ַלמָקֹוםַ .היְחִּידִּ ים ירא
ְב ֵא{י}רּוסִּין ּו ְבנִּשּואִּין ּו ִּב ְ
שמִּים ,גשמים לאחר ניסן סִּימַן ְק ָללָה הם ,
שּיֵצֵא תקופת נִּיסָן .יָצָא נִּיסָן וְֹלא י ְָרדּו גְ ָ
השם חֹוז ְִּרים ּומִּתְ ַענִּים עַד ֶ
שנֶ ֱאמַר (שמואל א יב) (יז) הֲלֹוא ְקצִּיר ִּח ִּּטים הַּיֹום אֶּ ְק ָרא אֶּ ל ְי ֹהוָה וְ יִּׁתֵ ן קֹלוֹת ּומָ טָ ר ְּודעּו ְּוראּו כִּׁ י ָרעַ ְתכֶּם ַרבָ ה
ֶ
אֲ ֶּשר ע ֲִּׁשיתֶּ ם בְ עֵ ינֵי ְי ֹהוָה לִּׁ ְשאוֹל לָכֶּם מֶּ לְֶּך:
בבלי תענית יד' ע' ב'
ירושלמי תענית ז' ע' א'
גמ' א"ר יהושע בן לוי הדא דתאמר
גמרא ,עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ובנטיעה :תנא,
ְממַ ע ֲִּׁטין בְ בִּׁ ְניָן בבנין של שמחה ,אבל
בבנין דהיינו בנין של שמחה ,נטיעה ,נטיעה של שמחה ,ושואל ,אי
אם היה כותלו גוהה ליפול ,סותרו
זהו בנין של שמחה? ועונה זה הבונה בית חתנות לבנו ,ושואל אי זו
ובוניהו ,שמואל אמר כותלא דגנא
היא נטיעה של שמחה ועונה זה הנוטע אבוורנקי שדרה מוצלת של
ביה שלן בו וזקוק לו למגורים ,רבי
מלכים :במשנה ובשאילת שלום :תנו רבנן ,בימים אלה חברים אין
אבא בר כהן אמר קומי רבי יסא ,ר'
שאילת שלום ביניהן ,עמי הארץ ששואלין שלום מחזירין להם
אחא אמר בשם ר' יעקב בר אידי
בשפה רפה ובכובד ראש ,והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין,
אסור לארס אשה בערב שבת,
כבני אדם הנזופין למקום ,עד שירחמו עליהם מן השמים ,אמר רבי
ומסביר הדא דאת אמר שלא לעשות
אלעזר ,אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה
סעודת אירוסין ,הא לארס ,יארס,
ש ַע קֻׁם לְָך
כיהושע בן נון ,שנאמר יהושע ז' (י) וַּי ֹאמֶר י ְהוָה אֶ ל י ְהֹו ֻׁ
שמואל אמר אפילו בתשעה באב
ָלמָה ּזֶה אַתָ ה נֹפֵל עַל ָפנֶיָך :ואמר רבי אלעזר ,אין אדם חשוב רשאי
יארס ,שלא יקדמנו אחר .ושואל,
לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב ,שנאמר מלכים ב .ו'
מחלפה שיטתיה דשמואל תמן הוא
(ל) ַויְהִּי ִּכשְמ ֹ ַע ַה ֶמלְֶך אֶת דִּ ב ְֵרי ָה ִּאשָה ַוּיִּק ְַרע אֶת ְבגָדָ יו וְהּוא עֹבֵר עַל
אמר ,ארבעים יום לפני יצירת הוולד
הַחֹמָה ַוּי ְַרא ָהעָם ְו ִּהנֵה ַהשַק עַל ְבשָרֹו ִּׁמבָ יִּׁת :ואמר רבי אלעזר לא
נקבע הזיווג שלו שנאמר תהילים
הכל מצליחים בקריעה ,ולא הכל נענים בנפילה ,משה ואהרון
סח' (ז) אֱֹלהִּים מֹושִּיב יְחִּידִּ ים ַבי ְתָ ה
תפילתם נתקבלה בנפילה ,יהושע וכלב נענו בקריעה ,משה ואהרן
מו ִֹּׁציא אֲ ִּׁס ִּׁירים בַ כו ָֹשרוֹת אַ ְך סו ְֹר ִּׁרים
בנפילה דכתיב במדבר יד' (ה) ַוּי ִּפ ֹל משֶה וְַאהֲר ֹן עַל ְפנֵיהֶּ ם לִּׁ ְפנֵי כָל
ָשכְ נּו ְצ ִּׁחיחָ ה :שם סב'(י) אַ ְך הֶּ בֶּ ל
ש ַע
ְקהַ ל ע ֲַדת בְ נֵי י ְִּׁש ָראֵ ל :יהושע וכלב בקריעה דכתיב שם (ו) וִּיהֹו ֻׁ
בְ נֵי ָאדָ ם כָ זָב בְ נֵי ִּׁאיש בְמ ֹאזְנַי ִּם
ָארץ ק ְָרעּו ִּבגְדֵ יהֶם :ושואל
בִּן נּון ְו ָכלֵב בֶן י ְ ֻׁפנֶה ִּׁמן הַ תָ ִּׁרים אֶּ ת הָ ֶּ
ַלעֲלֹות ֵהמָה ֵמ ֶהבֶל יָחַד :וכאן הוא
מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רב שמואל בר נחמני ,אי הוה כתיב
אמר הכין שלא יקדמנו אחר? ועונה
יהושע כדקאמרת השתא דכתיב "ויהושע" משתמע הא נפל על פניו
הכוונה ,אלא שלא יקדמנו אחר
והא וקרע את בגדיו עביד ,ואמר רבי אלעזר לא הכל מכבדים
בתפילה ,אפי' כן אם קדמו לא קיימה
למקום בקימה ,ולא הכל מכבדים בהשתחויה ,אלא מלכים בקימה,
נישואין אלו ,במשנה ,ממעטים
ושרים בהשתחויה ,מלכים בקימה דכתיב ישעיה מט' (ז) כ ֹה ָאמַר
בשאילת שלום ,ושואל לא כן תני
31
אין שואלין בשלום חבירים בתשעה
באב אבל משיבין את ההדיוטות
בשפה רפה ,ועונה ,לימים שבנתיים
שאינם ימי צום נצרכה :יצא ניסן
הגשמים סימן קללה .אמר ר' יוסי בי
רבי בון ובלבד ניסן של תקופה
התואם את שנת השמש .א"ר
שמואל בר רב יצחק הדא דתאמר
בשלא ירדו להן גשמים מכבר אבל
אם ירדו להם גשמים מכבר גשמי
ניסן סימן ברכה הן:
שלִּים ְמ ָלכִּים
י ְהֹוָה גֹאֵל יִּש ְָראֵל קְדֹושֹו ִּלבְז ֹה נֶפֶש ִּלמְתָ עֵב גֹוי ְל ֶעבֶד מ ֹ ְ
י ְִּראּו ָוקָמּו ָש ִּׁרים וְ י ְִּׁש ַתחֲוּו לְ מַ עַ ן ְי ֹהוָה אֲ ֶּשר ֶּנאֱמָ ן ְקדֹש י ְִּׁש ָראֵ ל
ַוּיִּׁבְ חָ ֶּרךָ :ושרים בהשתחויה דכתיב שם "שרים וישתחוו" ושואל,
מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני ,אי הוה כתיב
ושרים ישתחוו כדקאמרת ,השתא דכתיב שרים וישתחוו אולי הא
והא עבוד? אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל מובטחים
לזכות לאורה ,ולא הכל מובטח להם לשמחה ,צדיקים יזכו לאורה,
וישרים יזכו לשמחה ,צדיקים לאורה דכתיב תהילים צו' (יא) אֹור
ז ָֻׁר ַע ַלצַדִּ יק ּולְ י ְִּׁש ֵרי לֵב ִּׁש ְמחָ ה :ולישרים שמחה דכתיב אוֹר זָרֻׁ עַ
יקים בַ י ֹהוָה וְהוֹדּו לְ ֵזכֶּר
ש ְמחָה( :יב) ִּׁש ְמחּו צַ ִּׁד ִּׁ
לַצַ ִּׁדיק ּו ְליִּש ְֵרי לֵב ִּ
קָ ְדש ֹו:
הדרן עלך מאימתי:
31
© Copyright 2024