פרק ג - תלמוד בבלי
מגילה פרק שלישי [בבבלי פרק רביעי]
משנה א' הלכה א' ב'
ש ָמכְּרּו ְּרחֹובָּה שֶׁל עִיר בו מתאספים בתענית ציבור ,לֹו ְּקחִין בְּדָ מָי(ו){ה} בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת .מכרו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת,
ְּבנֵי ָהעִיר ֶׁ
לֹו ְּקחִין בדמיו תֵ {י}בָה לארון הקודש .מכרו תֵ {י}בָה ,לֹו ְּקחִין בכסף הזה ִמ ְּטפָחֹות מעילים לספר תורה ,מכרו
תֹורהֹ ,לא יִקְּחּו
תֹורהֲ .אבָל אִם ָמכְּרּו ספר ָ
ִמ ְּטפָחֹות ,לֹו ְּקחִין ְּספ ִָרים ספרי תנ"ך .מכרו ְּספ ִָרים ,לֹו ְּקחִין בדמיו ספר ָ
ְּספ ִָרים חומשים .מכרו ְּספ ִָריםֹ ,לא יִקְּחּו בכסף הזה ִמ ְּטפָחֹות .מכרו ִמ ְּטפָחֹותֹ ,לא יִקְּחּו תֵ {י}בָה .מכרו תֵ {י}בָהֹ ,לא
יִקְּחּו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת .מכרו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁתֹ ,לא יִקְּחּו אֶׁת ה ְָּרחֹובְּ .וכֵן בְּמֹותְּ ֵריהֶׁן בעודף שנשאר מן הכסף של המכירה ,וכל
זאת מפני שמעלים בקודש ולא מורידים:
בבלי מגילה כו' ע' א'
ירושלמי מגילה כב' ע' ב'
גמרא בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה
גמ' בְּ נֵי הָ עִ יר ֶׁשמָ כְּ רּו ְּרחוֹבָ ּה ֶׁשל עִ יר א"ר
אמר רבי יוחנן ,זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה ונאמרה
יוחנן בשיטת דר' מנחם בי ר' יוסה היא,
בעילום שם אבל חכמים אומרים הרחוב אין בו משום קדושה,
דר' מנחם בי ר' יוסה אמר רחובה של עיר
יש לה קדושה ,שכן מוציאין ספר תורה
ושואל ורבי מנחם בר יוסי מאי טעמיה? ועונה הואיל והעם
וקורין בו ברבים בתעניות ציבור ,ברם
מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ,ושואל ,ורבנן? ועונה סוברים
כרבנן ,עשו אותו כמקום המחייב כהרחק
ההוא אקראי בעלמא :במשנה ,מכרו בית הכנסת לוקחין תיבה:
ארבע אמות אם צריך לעשות בו דברי
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,לא שנו אלא בית
הכנסת של כפרים ,אבל בית הכנסת של כרכין ,כיון התרומות
בזיון ר' ירמיה ר' שמואל בר חלף אמרו
בשם רב אדא בר אחוה ,המתפלל לא ירוק
לבנינו דמעלמא אתו ליה ,לא מצו אין רשות מזבני ליה ,דהוה
עד שיהלך ארבע אמות ,א"ר יוסה בי ר'
ליה דרבים ,אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על
בון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך
גב דמעלמא אתו לה התרומות ,כיון דאדעתא דידי קאתו אני
ויתרחק ארבע אמות ,תני המתפלל לא יטיל
התרמתי והייתי יוזם הבנייה אי בעינא מזבנינא לה ,ושואל,
מים עד שיהלך ארבע אמות ,וכן המטיל
מיתיבי אמר רבי יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים בעלי
מים אל יתפלל עד שיהלך ויתרחק ארבע
מלאכה שהיה בירושלים ,שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל
אמות ,א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר לא
צרכיו ,ושואל ,והא התם דכרכים הוה? ועונה ההיא בי כנישתא
דווקא עד שיהלך ארבע אמות אלא אפילו
זוטי הוה ,ואינהו עבדוה הם בעצמם בנו ועל דעתם נמכר ,ושואל
שהא הפסקה של פרק זמן כדי הילוך
מיתיבי כתוב ויקרא יד' (לד) כִ י תָ בֹאּו אֶׁ ל אֶׁ ֶׁרץ כְּ נַעַ ן אֲ ֶׁשר אֲ נִי
ארבע אמות ,ומסביר ,אם אומר את עד
נֹתֵ ן לָכֶׁם לַאֲ חֻ זָה וְּ נָתַ ִתי נֶׁגַ ע צָ ַרעַ ת ְּבבֵית א ֶֶׁׁרץ ֲא ֻחזַתְּ כֶׁם :ודרשו
שיהלך ארבע אמות ,יהא אסור בכל מקום
חז"ל "אחוזתכם" מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים
להתפלל אף אני אומר אחר בא והטיל שם
ואין בה בעלות פרטית? ועונה אמר רבי יהודה ,אני לא שמעתי
מים ,ומברר ,ר' ביישנאי שאלון לר' אימי,
אלא מקום מקדש בלבד ,ושואל הא בתי כנסיות ובתי מדרשות
מהו ליקח אבנים מבית הכנסת זו ולבנות
מיטמאין ,אמאי? הא דכרכין הוו? ועונה ,אימא אמר רבי יהודה,
בהם בבית הכנסת אחרת? ועונה ,אמר לון
אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד ,ומברר ,במאי
אסור ,א"ר חלבו לא אסר ר' אימי אלא
קמיפלגי? ועונה תנא קמא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים
מפני שהרואה בית כנסת חרב נגרם לו
ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים ובפלוגתא דהני
עגמת נפש ,ר' גוריין אמר אנשים מן
תנאי דתניא מה היה בחלקו של שבט יהודה ,הר הבית הלשכות
מוגדלאיי שאלון לרשב"ל ,מהו ליקח
והעזרות ,ומה היה בחלקו של שבט בנימין ,אולם והיכל ובית
אבנים בארץ ישראל מעיר זו ולבנות בעיר
קדשי הקדשים ,ורצועה הייתה יוצאת מחלקו של יהודה ,ונכנסת
אחרת ,אמר לון אסור ,וכך הורי ר' אימי
בחלקו של בנימין ,ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער
אפילו ממזרחה של העיר למערבה אסור,
עליה בכל יום לבולעה ולספחה לנחלתו ,שנאמר דברים לג' (יב)
מפני חורבן אותו המקום .ושואל מהו
לְּ בִ ְּני ִָמן ָאמַ ר י ְִּדיד ְּי ֹהוָה י ְִּשכֹן לָבֶׁ טַ ח עָ לָיו חֹפֵף ָעלָיו ָכל הַיֹום ּובֵ ין
למכור בית הכנסת העשוי לתפילה וליקח
כְּ תֵ פָ יו ָשכֵן :לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן מארח לשכינה,
בית המדרש לתלמוד תורה? ועונה מילתיה
והאי תנא סבר ,לא נתחלקה ירושלים לשבטים ,דתניא אין
דר' יהושע בן לוי אמרה שרי ,דא"ר יהושע
משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן ,רבי אליעזר (בר
בן לוי כתוב מלכים ב .כה' (ט) ַויִשְּר ֹף אֶׁת
צדוק) [בר' שמעון] אומר ,אף לא מטות ,לפיכך עורות קדשים
בֵית י ְּהֹוָה וְּאֶׁ ת בֵ ית הַ מֶׁ לְֶׁך וְּאֵ ת כָ ל בָ תֵ י
של שלמים המביאים הישראלים למקדש בעלי אושפיזין
ְּרּושלַם וְּ אֶׁ ת כָ ל בֵ ית גָדוֹל ָש ַרף בָ אֵ ש :זה
י ָ
המארחים את עולי הרגל נוטלין אותן בזרוע ללא רשות ,אמר
בית המקדש "ואת בית המלך" זה פלטין
של צדקיהו "ואת כל בתי ירושלים" אלו
ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו
בירושלים ,דא"ר פינחס בשם ר' הושעיה,
ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו
בירושלם ,וכל אחת ואחת היה לה בית
ספר ובית תלמוד ,בית ספר למקרא ,ובית
תלמוד למשנה ,וכולהם עלה ונתץ
אספסיינוס" ,ואת כל בית הגדול שרף
באש" זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן
זכאיי ,ששם היו מתנין גדולותיו של
הקב"ה ,כגון מעשה הנביאים המסופרים
בספר מלכים ב' ח' (ד) וְּהַ מֶׁ לְֶׁך ְּמ ַדבֵ ר אֶׁ ל
ֱֹלהים לֵאמֹר ַספ ְָּרה נָא לִי
ֵג ֲחזִי נַעַ ר ִאיש הָ א ִ
אֵת כָל ַהגְּד ֹלֹות ֲאשֶׁר ָעשָה ֱאלִישָע :ר'
שמואל בר נחמן אמר בשם ר' יונתן הדא
דאת אמר למכור ולקנות בדמיו תיבה
בבית הכנסת של יחיד ,אבל בבית הכנסת
של רבים אסור ,אני אומר אחד בלתי ידוע
מסוף העולם תרם לו והוא קנוי ושותף בו,
ושואל ,והא תני מעשה בר"א בי ר' צדוק
שלקח בית הכנסת של אלכסנדריים ועשה
בה צרכיו? ועונה ,אלכסנדריים יחידים
עשו אותה משל עצמן ,ושואל ,עד כדון
כשבנייה תיכף לשם בית הכנסת ,אבל אם
בנייה לשם חצר פרטית ואחר כך עמד
והקדישה ,מהו? ועונה ,נישמעינה מן הדא,
הנודר קונם לבית הזה שאיני נכנס ונעשה
בית הכנסת צריך להישאל לנדרו ,הדא
אמרה בנייה לשם חצר והקדישה ,קדשה,
ועכשיו מברר אימתי קדשה מיד? או בשעת
התשמיש והתפילה? ועונה ,נישמעינה מן
הדא ,העושה תיבה לשם ספר תורה
ומטפחות מעיל לשם ספר תורה ,עד שלא
נשתמש בהן הספר ,מותר להשתמש בהן
לצרכי הדיוט ,משנשתמש בהן הספר אסור
להשתמש בהן הדיוט ,קל וחומר ומה אם
אלו שנעשו לשם ספר ,אינן קדושות אלא
בשעת התשמיש ,זו הבניין שבנייה לשם
חצר לא כ"ש ,ושואל תיבה ומעיל אלו
שעשאן לשם חולין והקדישו מה הן? ועונה
כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר
והקדישה קדשה והכא עשאם לשם חולין
והקדישן קדש ,ומברר ,כלי שרת בבית
המקדש מאימתי הם קדושין? האם מיד
כשמקדיש בפה או בשעת התשמיש?
אביי ,שמע מינה ,אורח ארעא ,מקובל בכל מקום למישבק אינש
גולפא ומשכא להשאיר מתנה באושפיזיה אצל מארח ,אמר
רבא ,האמור שבכרכים אין רשות למכור לא שנו ,אלא שלא
מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר ,אבל מכרו שבעה
טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למישתא ביה שיכרא,
פונדק שפיר דמי ,רבינא הוה ליה ההוא תילא חצר פתוחה לפני
דבי כנישתא ,אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזרעה גינת
נוי? אמר ליה ,זיל זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר,
וזרעה ,ומספר ,רמי בר אבא הוה קא בני בי כנישתא חדשה,
הוה ההיא כנישתא עתיקא הוה בעי למיסתריה לפרקה ולאתויי
ליבני וכשורי לקחת לבנים וקורות מינה ,ועיולי להתם ,יתיב
וקא מיבעיא ליה ,הא דרב חסדא דאמר רב חסדא לא ליסתור בי
כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי ,זאת אמרו התם משום
פשיעותא שבסוף לא ייבנה ,אבל כי האי גוונא שכבר בונים את
החדש מאי? אתא לקמיה דרב פפא ואסר ליה ,הלך לברר לקמיה
דרב הונא ,ואסר ליה ,אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה
למטרת תפילה בציבור שרי ,אוגורה ומשכונה לצרכי יחיד
אסור ,ומסביר ,מאי טעמא בקדושתה קאי ,ליבני נמי חלופינהו
וזבונינהו אחרים כמותם שרי ,אוזופינהו אסור ,הני מילי
בעתיקתא אבל לבנים בחדתא לית לן בה לפני שבנו בבניין
אפשר למכור ,ואפילו למאן דאמר הזמנה מילתא היא יש לה
תוקף הני מילי כגון האורג בגד למת ,אבל הכא כטווי לאריג
הכנה להכנה דמי ,וליכא למאן דאמר יש בזה הזמנה ,לתת בית
כנסת מתנה פליגי בה רב אחא ,ורבינא ,חד אסר וחד שרי ,מאן
דאסר סבור בהאי תפקע מוציא קדושתה ,ומאן דשרי אי לאו
דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה ,נמצא הדר הוה ליה
מתנה כזביני כמכירה ומותרת ,תנו רבנן תשמישי מצווה נזרקין,
תשמישי קדושה נגנזין ,ואלו הן תשמישי מצוה ,סוכה ,לולב,
שופר ,טלית וציצית ,ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ארון או
מעיל של ספרים ,תפילין ומזוזות ,ותיק של ספר תורה ,ונרתיק
של תפילין ורצועותיהן\ ,אמר רבא ,מריש הוה אמינא האי
כורסיא ספסל להגבהת הספר תשמיש דתשמיש הוא ,ושרי,
כיון דחזינא דמותבי מניחים עלויה ספר תורה ,אמינא תשמיש
קדושה הוא ואסור ,ואמר רבא מריש הוה אמינא האי פריסא
מפה תשמיש דתשמיש הוא ,כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי
סיפרא עלויה ,אמינא תשמיש קדושה הוא ואסור ,ואמר רבא
האי תיבותא דאירפט ארון מרופט ומתפרק מיעבדה תיבה
זוטרתי לעשותה ארונית קטנה שרי ,כורסייא כסא אסיר ,ואמר
רבא האי פריסא פרוכת של ארון הקודש דבלה ,למיעבדיה
פריסא מפה לספרי תורה שרי ,לחומשין אסיר ,ואמר רבא הני
זבילי נרתיקי דחומשי וקמטרי ושרוך הקישור דספרי ,תשמיש
קדושה נינהו ונגנזין ושואל פשיטא? ועונה מהו דתימא הני
מטרתם לאו לכבוד עבידן ,לנטורי לשמור בעלמא עבידי ,קא
משמע לן ,.ומספר ,ההוא בי כנישתא דיהודאי רומאי דהוה פתיח
לההוא אידרונא בית מגורים דהוה מחית מונח ביה מת ,והוו בעו
כהני למיעל לבית הכנסת לצלויי להתפלל ולברך ברכת כוהנים
ומסביר אין תימר מיד ניחא ,אבל אין
תימר בשעת התשמיש נמצא כאחד הם
קדושים ומתקדשין? אמנם ניחא של משה
במדבר סיני שנתקדשו בשמן המשחה,
וברם של שלמה במקדש הראשון כאחד
הם קדושין ומתקדשין? ועונה בכניסתן
לארץ ישראל היו מפנין מתוך כלים
שתקדשו בסיני של משה לתוך כלי שרת
של שלמה ושימושם קידשם ,ושואל
בבית שני לא היה שם של משה כאחת הם
קדושים ומתקדשין? ועונה בעלייתן מן
הגולה היו מפנין מתוך כלי שרת של
שלמה לתוך שלהן ,ובסיכום לא היה שם
של שלמה כאחת הם קדושין ומתקדשים,
למדנו אבנים שחצבן לשם קבר של מת,
אסורות בהנייה ,חצבם לשם חי ולשם מת
מותרות בהנייה ,הוזרק כלי לפני מיטתו
של מת לתוך ד' אמות שלו ,אסור בהנייה,
חוץ לד' אמות מותר בהנייה ,כל כלי
ביהכ"נ קדושתם כבית הכנסת ספסלה
וקלטורה והכוכים כבית הכנסת ,כילה
פרוכת דעל ארונא ,קדושתה כארונא ,כר'
אבהו חש לקדושת המטפחת יהב גולתא
מעיל תחתוי ההן כילן ,רב יהודה אמר,
בשם שמואל בימה ולווחין והשולחנות
עליהן מונחים ספרי הקודש אין בהן
משום קדושת ארון ויש בהן משום קדושת
בית הכנסת ,אינגלין הווים שעלים הפרוכת
אין בו משום קדושת ארון יש בו משום
קדושת בית הכנסת ,ומספר ,ר' ירמיה אזל
לגוולנה לגולן חמתון יהבין בכושא ראה
אותם נותנים מכוש וכלי עבודה בגו
ארונא ,אתא שאל לר' אימי א"ל ,אני
אומר ,לכך התנו עליו מבתחילה ,ר' יונה
עבד ליה מגדל ארון בבית הכנסת ואתני
עלוי ,עייליה העליון דספרין לספרי
התורה ,ארעייא והתחתון הסמוך לקרקע
דמאנין למפות ,במשנה ,מכרו מטפחות
לוקחין ספרים אפילו מטפחות תורה
וחומשין ,לוקח בהן נביאים וכתובים ,מכרו
ספרים לא יקחו מטפחות ,אפילו מכרו
נביאים וכתובים אינו לוקח בהן מטפחות,
יש להם תורה וחומשים ,כורכים תורה
במטפחות תורה ,חומשין במטפחות
חומשים ,נביאים במטפחות נביאים,
כורכים תורה וחומשים במטפחות נביאים
התם ,אתו אמרו ליה לרבא ,אמר להו ,דלו תיבותא קחו ארגז
כבד אותבוה לפתח דהוה ליה כלי עץ העשוי לנחת במקום
קבוע ,וכלי עץ העשוי לנחת ,אינו מקבל טומאה ,וחוצץ בפני
הטומאה ,אמרו ליה רבנן לרבא ,והא זמנין ארון זה דמטלטלי
ליה כי מנח ספר תורה עלויה ,והוה ליה מיטלטלא מלא וריקם?
ואמר אי הכי לא אפשר ,אמר מר זוטרא ,מטפחות ספרים שבלו,
עושין אותן תכריכין למת מצוה שאין לו קוברים ,וזו היא גניזתן,
ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם,
ואפילו תלמיד חכם שרק שונה הלכות ,אמר רב אחא בר יעקב
גונזים הספרים ובכלי חרס ,שנאמר ירמיה לב' (יד) כֹה ָאמַ ר
ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת אֱֹלהֵ י י ְִּש ָראֵ ל לָקוֹחַ אֶׁ ת הַ ְּספָ ִרים הָ אֵ לֶׁה אֵ ת סֵ פֶׁ ר
הַ ִמ ְּקנָה הַ זֶׁה וְּ אֵ ת הֶׁ חָ תּום וְּ אֵ ת סֵ פֶׁ ר הַ גָלּוי הַ זֶׁה ּונְּתַ תָם ִב ְּכלִי ח ֶָׁרש
ְּל ַמעַן י ַ ַעמְּדּו יָמִים ַרבִים( :ואמר) [אמר] רב פפי משמיה דרב
[דרבא] מבי כנישתא לבי רבנן לבית מדרש שרי ,מבי רבנן לבי
כנישתא לבית כנסת אסיר ,ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא,
אמר רב אחא כוותיה דרב פפי מסתברא ,דאמר רבי יהושע בן
לוי ,בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש ,שמע מינה ,דרש
בר קפרא מאי דכתיב שם נב (יג) ַויִשְּר ֹף אֶׁת בֵית י ְּהֹוָה ְּואֶׁת בֵית
ַה ֶׁמלְֶׁך ְּואֵת כָל בָתֵ י י ְּרּושָלַ ִם ְּואֶׁת כָל בֵית ַהגָד ֹול ש ַָרף ָבאֵש" :בית
ה" זה בית המקדש" ,בית המלך" אלו פלטרין של מלך" ,ואת כל
בתי ירושלם" כמשמען "ואת כל בית גדול שרף באש" מחלוקת
רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ,חד אמר מקום שמגדלין בו תורה,
וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה ,מאן דאמר תורה דכתיב
תֹורה ְּויַאְּדִ יר:
ישעיה מב' (כא) י ְּהֹוָה ָחפֵץ ְּל ַמעַן צִדְּ קֹו יַגְּדִ יל ָ
ומאן דאמר תפלה ,דכתיב ,מלכים ב.ח (ד) וְּהַ מֶׁ לְֶׁך ְּמ ַדבֵ ר אֶׁ ל ֵג ֲחזִי
ֱֹלהים לֵאמֹר ַספ ְָּרה נָא לִי אֵת כָל ַהגְּד ֹלֹות ֲאשֶׁר ָעשָה
נַעַ ר ִאיש הָ א ִ
ֱאלִישָע :ואלישע דעבד ברחמי כוחו בתפילה הוא דעבד,
תסתיים ועכשיו נוכיח דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר מקום
שמגדלין בו תורה ,דאמר רבי יהושע בן לוי ,בית הכנסת מותר
לעשותו בית המדרש ,שמע מינה :במשנה ,אבל מכרו תורה לא
יקחו ספרים וכו' :ושואל ,איבעיא להו ,מהו למכור ספר תורה
ישן ליקח בו חדש? האם כיון דלא מעלי ליה דרגה אסור? או
דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא כיוון שאין דרגות
קדושה נוספות שפיר דמי? ועונה ,תא שמע אבל מכרו תורה לא
יקחו ספרים ,ומדייק ספרים הוא דלא ,הא תורה בתורה שפיר
דמי ,ודוחה ,מתניתין דיעבד ,כי קא מיבעיא לן והשאלה נשאלה
לכתחלה? ועונה ,תא שמע ,גוללין ספר תורה במטפחות של
חומשין ,וחומשין גוללים במטפחות של נביאים וכתובים ,אבל
לא נביאים וכתובים במטפחות של חומשין ,ולא חומשין
במטפחות של ספר תורה ,ומדייק ,קתני מיהת גוללים ספר
תורה במטפחות של חומשין ,מטפחות חומשין אין ,מטפחות ספר
תורה לא ,ודוחה אימא סיפא ,ולא חומשין במטפחות של ספר
תורה ,הא תורה בשל בתורה שפיר דמי? אלא המסקנה מהא
ליכא למישמע מינה ,ועונה תא שמע ,מניחין ספר תורה על גבי
תורה ,ותורה על גבי חומשין ,וחומשין על גבי נביאים וכתובים,
אבל לא מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשין ,ולא חומשין
וכתובים ,אבל לא כורכים נביאים וכתובין
במטפחות תורה וחומשים ,נותנין תורה
ע"ג תורה וחומשים ע"ג חומשים ,מניחים
תורה וחומשין על גבי נביאים וכתובים,
אבל לא מניחים נביאים וכתובים על גבי
תורה וחומשין ,ר' ירמיה שאל בשם ר'
זעירה ,תורה וחומשין ערק התחמק תנייה
מינה ולא קבע עדיפות ,כותבין תורה
ונביאים כאחת דברי ר"מ ,וחכ"א אין
כותבין תורה ונביאים כאחת ,אבל כותבין
נביאים וכתובים כאחת ,ר' ירמיה אמר
בשם ר' שמואל בר רב יצחק ,תורה
וחומשים קדושה אחת הן ,אין עושין
מחלקים תורה לעשותם חומשים ,אבל
עושין תופרים יריעות חומשין לחברם
לספר תורה ,א"ר יוסה הדא אמרה תורה
שעשאה חמשין בקדושתה היא עומדת ,ר'
שמואל בר נחמן אמר בשם ר' יונתן תורה
חסירה אין קורין בה ברבים ,ושואל והא
תני בבראשית אם כתוב עד המבול
בויקרא אם כתוב עד ויהי ביום השמיני,
בוידבר בבמדבר אם כתוב עד ויהי בנסוע
הארון מותר לקרות בו ברבים? ועונה
הדא ארסקינס השר הנכבד רבי יונתן
אוקיר אוריתא ,ואלה מן דצנבראי אתון
שאלון לר' יונה ולר' יוסה מהו לקרות
בספר ברבים ,אמר לון אסור ,לא דאסור
אלא מן גו דנפשהון עגימה אינון תהה להם
עגמת נפש רבה זבנין להון אחורי יקנו
מהודר יותר .במשנה ,וכן במותריהם,
ומסביר ,ממה שגבו גבאי צדקה והותירו,
כהדא ר' חייה בר אבא אזל לחמץ ויהבון
ליה פריטין למפלגא לחלק ליתמייא
ולארמלאתא ,נפק ופלגון וחילקם לרבנן
ולתלמידיהם ,ושואל ,מהו שיהא צריך
להפריש תחתיהן? ועונה ר' זעירה אמר
צריך להפריש תחתיהן ,ר' אילא אמר אינו
צריך להפריש תחתיהן ,ר' יסא בשם ר'
אלעזר אומר ,אינו צריך להפריש תחתיהן,
ר' יעקב בר אחא ,ר' יסא ,ר' אלעזר אמרו
בשם ר' חנינה כל המצות של צדקה
שנדרו עד שלא ניתנו לגזברין ,את רשאי
לשנותם ,משניתנו לגיזברין אין את רשאי
לשנותן
על גבי ספר תורה ,ודוחה ,הנחה קאמרת? שאני הנחה דלא
אפשר ,דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן מגוללים דף על
דף והא קא יתיב דפא אחבריה ,אלא כיון דלא אפשר שרי ,הכא
נמי כיון דלא אפשר שלא להניח ספר על ספר שרי ,תא שמע
למכור ספר תורה להחליף בספר תורה חדש אחר ,דאמר רבה
בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבן שמעון בן גמליאל ,לא
ימכור אדם ספר תורה ישן ליקח בו חדש ,ודוחה ,התם אסור
משום פשיעותא התרשלות והזנחה ,כי קאמרינן כגון דכתיב
ומנח מוכן ועכשיו רוצה לאיפרוקי מאי? ועונה תא שמע ,דאמר
רבי יוחנן משום רבי מאיר ,אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד
תורה ולישא אשה שמע מינה תורה מעור בהמה בתורה של
אדם חי שפיר דמי ,ודוחה ,דלמא שאני למוד ,שהלמוד מביא
לידי מעשה ,ולמכור בעבור אשה נמי מצווה חשובה היא משום
הכתוב ישעיה מה' (יח) כִ י כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה בו ֵֹרא הַ ָשמַ יִם הּוא
שבֶׁת יְּצ ָָרּה
ָארץ וְּ ע ָֹשּה הּוא כ ֹו ְּננָּה ֹלא ת ֹהּו ב ְָּראָּה ָל ֶׁ
ֱֹלהים יֹצֵ ר הָ ֶׁ
הָ א ִ
אֲ נִי ְּי ֹהוָה וְּ אֵ ין עוֹד :אבל תורה בתורה אולי לא? ועונה ,תנו
רבנן ,לא ימכור אדם ספר תורה אף על פי שאינו צריך לו ,יתר
על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר
ספר תורה או בתו לשפחה ,אינו רואה סימן ברכה לעולם:
במשנה ,וכן במותריהן :אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו,
אבל גבו כספים והותירו ,מותר להשתמש בהם לצורך אחר,
ושואל ,איתיביה אביי ,במה דברים אמורים שלא התנו בזמן
הגבייה אבל התנו ,אפילו לדוכסוסיא למשמרת מותר ,ומברר,
היכי דמי אילימא שמכרו והותירו ,כי התנו מאי הוי? ,אלא שגבו
והותירו ,טעמא דהתנו הא לא התנו לא ,ודוחה לעולם שמכרו
והותירו ,והכי קאמר ,במה דברים אמורים שלא התנו שבעה
טובי העיר במעמד אנשי העיר ,אבל התנו שבעה טובי העיר
במעמד אנשי העיר ,אפילו לדוכסוסיא נמי מותר ,אמר ליה אביי
לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת ,מי שמיע
לך מרב ששת מאי פירוש דוכסוסיא? אמר ליה הכי אמר רב
ששת ,פרשא דמתא פרש הסובב את העיר ,אמר אביי ,הלכך
שלא ידענו פירוש המילים האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא
ולא ידע פירושא ,לישיילה קמיה דשכיח מצוי קמיה רבנן ,דלא
אפשר דלא שמיע ליה אחד מהם פירושה מן גברא רבה .,אמר
רבי יוחנן משום רבי מאיר ,בני העיר שהלכו לעיר אחרת ,ופסקו
עליהן צדקה נותנין במקום וכשהן באין עוזבים וחוזרים למקומם
מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן ,תניא נמי הכי ,בני
העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה ,נותנין ,וכשהן
באין מביאין אותה עמהן ,ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו
צדקה תנתן לעניי אותה העיר ,ומספר ,רב הונא גזר תעניתא
מחמת עצירת גשמים על לגביה רב חנה בר חנילאי ,וכלעני
מתיה ,רמו עלייהו צדקה ויהבו ,כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה
ישיב לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין עירינו ,אמר להו,
תנינא ,במה דברים אמורים בשאין שם חבר עיר אבל יש שם
חבר עיר תינתן לחבר עיר ,וכל שכן דעניי דידי ודידכו ,עלי
סמיכי ואני אחלק גם להם:
המשך משנה א הלכה ב'
ֶׁמֹורידִין אֹותֹו
אֵין מֹוכ ְִּרין אֶׁת בית הכנסת או ספרי תורה שֶׁל ַרבִים ַליָחִידִ ,מ ְּפנֵי ש ִ
(דִ ב ְֵּרי ַרבִי י ְּהּודָ ה)ָ .אמְּרּו לֹו ,אִם כֵן לא ימכור ַאף ֹלא ֵמעִיר גְּדֹולָה ְּלעִיר ְּק ַטנָה:
ירושלמי מגילה כד' ע' א'
גמ' שלושה גבאים מבה"כ ,כבה"כ כולו ושבעה אנשים נבחרים בעלי משרה
מבני העיר ,כעיר כולה ,ושואל ,מה אנן קיימין? אם בשקיבלו עליהן והם נבחרי
הציבור אפילו אחד ,אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה אינם בעלי סמכות לכך?
ועונה אלא כן אנן קיימין בסתם ממונים ולא נבחרים ,למדנו בן עיר שפסק צדקה
בעיר אחרת נותן עמהן עם אנשי העיר בה נמצא ,קבוצת בני העיר שפסקו
צדקה בעיר אחרת ,נותנין במקומן ,רבי חייה אמר בשם ר' יוחנן ,כגון ההן
סיפסלא מדפי השוק דמעוניא ששם מתרימים את הסוחרים לצדקה ,כהדא ,ר'
חלבו הוה דרש בציפורין ,פסק תמן לכל ,אתא בעי למיתן הכא במקומו א"ל ר'
אימי יחידי את וצריך אתה לתת במקום שפסקו לך ,העושה נר ומנורה לבה"כ
עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן אין את רשאי לשנותן למקום אחר ,לאחר זמן
משנשתכח שם הבעלים מהן ,את רשאי לשנותן למקום אחר ,רבי חייה אמר
בשם ר' יוחנן ,אם היה שם הבעלים חקוק עליהן ,נחשב הדבר כמו שלא נשתכח
שם הבעלים מהן כהדא מעשה אנטונינוס עשה מנורה לבה"כ של בית שערים
שמע רבי ואמר ,ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבה"כ ,ר' שמואל
בר רב יצחק בעי מה אמר רבי? ברוך אלהים או ברוך אלהינו ומסביר ,אין אמר
ברוך אלהים ,הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס ,אבל אין אמר ברוך אלהינו,
הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס ,אית מילין יש דיבורים דאתגייר אנטונינוס ואית
מילין אמרין מרננים דלא נתגייר אנטונינוס ,כי ראו אותו יוצא במנעל פתוח ביום
הכיפורים ושואל מה את ש"מ ,שכן אפילו יריאי שמים כשיוצאים לדרך יוצאין
בכך ,ומספר ,אנטונינוס אמר לרבי האם מייכלתי את לי מן ליויתן בעלמא
דאתי? א"ל אין ,א"ל מן אימר של קרבן פיסחא לא איכלתני ,ומן ליויתן את
מבטיח מייכיל לי? א"ל ומה נעביד לך וכתיב ביה שמות יב' (מח) וְּ כִ י יָגּור ִא ְּתָך
ָארץ ְּוכָל
גֵר וְּ עָ ָשה פֶׁ סַ ח לַי ֹה וָה ִהמוֹל ל ֹו כָל ָזכָר וְּ ָאז י ְִּק ַרב ַלעֲשת ֹו וְּהָ יָה כְּ אֶׁ ז ְַּרח הָ ֶׁ
ע ֵָרל ֹלא י ֹאכַל בֹו :כיון דשמע מיניה כן ,אזל וגזר ערלתו ונימול אתא לגביה ,א"ל
רבי חמי גזירותי ראה את מילתי אני גזור א"ל בדידי לא איסתכלית מימיי ,אלא
איך אסתכל בדידך? ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו,
ולמה נקרא שמו של אחד מגדולי ירושלים נחום איש קדש הקדשים ,שלא הביט
בצורת מטבע מימיו ,מכל מקום הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס ,וגם מיליהון
דרבנן אמרין דאתגייר אנטונינוס ,דא"ר חזקיה רבי אבהו בשם ר' אלעזר ,אם
באין הן גירי צדק לעתיד לבא אנטונינוס בא בראשם ,ועכשיו מברר ,מהו מכתוב
תרי תלת מילין מפסוקא על נייר בלי שרטוט? ומספר ,מר עוקבא מושלח כתב
לריש גלותא ,פסוק איתו היה הולך דהוה דמיך לישון וקאים וקם בבוקר
בזימרין במהופך "ישראל אל תשמח בעמים אל גיל" ר' אחא כתב שלוש מילים
בלבד "זכר צדיק לברכה" ר' זעירה כתב ארבעה מילים "ולא זכר יואש המלך"
רבי ירמיה משלח כתב לרבי יודן נשייא וכתב במהופך דברי יואב" ,לשנוא את
אוהביך ולאהבה את שונאיך ,רבי חייה ,רבי יוסי רבי אימי ,דנון לתמר בבית
הדין משום אזלת וקרבה עליהון לאנטיפוטא לשלטון הנכרי דקיסרין ,שלחון
וכתבון דין וחשבון לר' אבהו ,שלח רבי אבהו וכתב להון ברמזים כבר פייסנו לג'
ליטורין ,לטוב ילד ,טוב למד ,ותרשיש ששמותיהם האמיתיים אבדוקיס אבמסין
תלתכים ,אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת ,וביקשנו למתקה והוסיף
שוְּא צ ַָרף צָרֹוף" ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה
שולש מילים מדברי ירמיה " ַל ָ
בי רבי שמי ,במהופך "ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך" במשנה ,אֵ ין
ִמקְּדֻ שָתֹו{ ,דברי ר' מאיר}
בבלי מגילה כז' ע' ב'
שפיר
גמרא ,שואל
קאמרי ליה רבנן לרבי
מאיר ,ורבי מאיר סובר
מעיר גדולה לעיר קטנה
מעיקרא קדישא השתא
קדישא
נמי נשאר
הקודמת ,אבל ,מרבים
ליחיד ליכא יורד קדושה,
ורבנן סבורים אי איכא
למיחש כי האי גוונא נמי
איכא למיחש משום
הכתוב במשלי יד' (כח)
ב ְָּרב עָם הַדְּ ַרת ֶׁמלְֶׁך
ּובְּ אֶׁ פֶׁ ס לְּ אֹם ְּמ ִחתַ ת ָרזוֹן:
מוֹכְּ ִרין אֶׁ ת ֶׁשל ַרבִ ים ַלי ִָחיד ,אר"י ,לית כן אין זה מדויק מה אנן קיימין? אם
כר"מ אין מוכרין בה"כ אלא על תנאי ,אם כרבנן מוכרין אותו ממכר עולם חוץ
מד' דברים ,ודוחה ,רבי חייה אמר בשם ר' יוחנן תיפתר מכירה לצורך קניה
לשם לימוד בס"ת:
משנה ב' הלכה ג'
שאִם) {אימתי ש}י ְִּרצּו י ַ ֲחזִירּוהּו ויבטלו את המכירה ,דִ ב ְֵּרי ַרבִי ֵמאִיר.
(ב) אֵין מֹוכ ְִּרין בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁתֶׁ ,אלָא עַל תְּ נַאי ( ֶׁ
ֵַאר ָבעָה דְּ ב ִָרים ,לא מוכרים ַלמ ְֶּׁרחָץ לא ְּו ַל ֻב{ו} ְּר ְּסקִי מעבד
ַו ֲח ָכמִים אֹומ ְִּרים ,מֹוכ ְִּרים אֹותֹו ִמ ְּמכַר עֹולָם ,חּוץ מ ְּ
עורות ,לא ְּו ַל ְּטבִילָה למקווה ,ולא ְּלבֵית ַה ַמי ִם לכביסהַ .,רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר ,מֹוכ ְִּרין אֹותֹו ְּלשֵם ָחצֵרְּ ,והַלֹו ֵק ַח מַה
שי ְִּרצֶׁה י ַ ֲעשֶׁה:
ֶׁ
בבלי מגילה כז' ע' ב'
ירושלמי מגילה כה' ע' א'
גמ' הדא דאת אמר
גמרא ,ושואל ,ולרבי מאיר היכי דיירי בה בחינם הא הויא לה רבית? ועונה,
בבה"כ של יחיד אבל
אמר רבי יוחנן רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אמרה ,דאמר צד אחד ברבית אולי
בה"כ של רבים אפילו רק
יהיה מותר ,דתניא ,הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר ,בזמן
בנוי ועדיין לא התפללו בו
שמוכר אוכל פירות מותר ,לוקח אוכל פירות אסור ,רבי יהודה אומר אפילו
אסור ,א"ר חייה בר אבא
לוקח אוכל פירות מותר ,ואמר רבי יהודה ,מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו
מכר על פי רבי אלעזר בן עזריה ,ולוקח אוכל פירות היה ,אמרו לו חכמים משם
ר' יוחנן מיקלל ונוזף
לנשייא דשטחין בגדיהון
אתה מביא ראיה? שם מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח ,ושואל מאי בינייהו?
תולים כביסה לייבוש על
מה בסיס המחלוקת? ועונה ,צד אחד לא בטוח ברבית איכא בינייהו ,מר סבר
אוירא דבי מדרשא,
צד אחד ברבית מותר ,ומר סבר צד אחד ברבית אסור ,רבא אמר דכולי עלמא
צד אחד ברבית אסור ,והכא רבית על מנת להחזיר אם תתבטל העסקה איכא
בינייהו ,מר סבר רבית על מנת להחזיר ,מותר ,ומר סבר אסור :במשנה,
וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם וכו' :אמר רב יהודה אמר שמואל
מותר לאדם להשתין מים בתוך ארבע אמות של תפלה תפילין ושואל ,אמר רב
יוסף מאי קא משמע לן? תנינא רבי יהודה אומר מוכרין אותה לשום חצר ולוקח
מה שירצה יעשה ,ואפילו רבנן לא קאמרי אלא בית הכנסת דקביע קדושתיה,
אבל ארבע אמות דלא קביע קדושתייהו לא ,תני תנא קמיה דרב נחמן ,המתפלל
מרחיק ארבע אמות ומשתין ,והמשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל ,ושואל,
אמר ליה בשלמא המשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל ,תנינא ,כמה ירחיק מהן
ומן הצואה ארבע אמות ,אלא המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין למה לי? אי
הכי קדשתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא ויש להתרחק יותר ויותר ? ועונה ,תני
ישהה ימתין מעט זמן הילוך ארבע אמות ,ושואל בשלמא משתין ישהה כדי
הילוך ארבע אמות ,משום ניצוצות ,אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות
למה לי? ועונה אמר רב אשי שכל ארבע אמות תפלתו סדורה בפיו ועדיין
ורחושי מרחשן שפוותיה{ :זלפ"ן סימן לקטעים הבאים} :ומספר ,שאלו
תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך
ארבע אמות של תפלה ,ולא כניתי שם לחבירי ,ולא ביטלתי קידוש היום ,אמא
זקינה היתה לי ,פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי יין בשביל קידוש
היום ,תנא כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין ,כשמת הוא הניח לבניו שלשת
אלפים גרבי יין ,רב הונא הוה אסר ריתא חבוש חבל וקאי קמיה דרב ,אמר ליה
מאי האי? אמר ליה לא הוה לי קידושא ומשכנתיה להמיינאי לאבנט ,וקניתי יין
ואתאי ביה קידושא ,אמר ליה רב יהא רעוא דתיטום בשיראי יהי רצון שתהייה
עטוף במשי ,ומספר ,כי איכלל בנשואי רבה בריה ,רב הונא איניש גוצא הוה,
גנא אפוריא נשען על אפריון אתיין בנתיה וכלתיה ,שלחן ושדיין מנייהו עליה,
עד שהיה כולו דאיטום בשיראי עטוף במשי שמע רב שנתקיימה ברכתו
ואיקפד ,אמר מאי טעמא לא אמרת לי כי ברכתיך ,וכן למר גם לך ,שאלו
תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים ,אמר להם מימי לא עשיתי
קפנדריא קצור דרך במעבר לבית הכנסת ,ולא פסעתי על ראשי עם קדוש
היושבים על הספסלים הנמוכים ולא נשאתי כפי בלא ברכה ,שאלו תלמידיו את
רבי פרידא במה הארכת ימים? אמר להם ,מימי לא קדמני אדם לבית המדרש
ולא ברכתי ברכת זימון לפני כהן ולא אכלתי מבהמה ,שלא הורמו מתנותיה
דברים יח' (ג) וְּ זֶׁה י ְִּהיֶׁה ִמ ְּשפַ ט הַ ֹכ ֲהנִים מֵ אֵ ת הָ עָ ם מֵ אֵ ת זֹבְּ חֵ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שוֹר ִאם
ֶׁשה וְּ נָתַ ן ַלכֹהֵ ן הַ זְּ רֹעַ וְּהַ לְּ חָ ַייִם וְּהַ קֵ בָ ה :דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אסור
לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ,ואמר רבי יצחק כל האוכל מבהמה שלא
הורמו מתנותיה הזרוע והלחיים והקיבה כאילו אוכל טבלים ,ולית הלכתא
כוותיה ,ולא ברכתי לפני כהן ,ושואל למימרא דמעליותא היא הנהגה טובה
היא זאת? והא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם
הארץ ,אותו תלמיד חכם חייב מיתה ,שנאמר משלי ח' (לו) וְּ ח ְֹּט ִאי חֹמֵ ס נ ְַּפש ֹו
שנְַּאי ָאהֲבּו ָמוֶׁת :אל תקרי משנאי אלא משניאי ,ועונה כי קאמר איהו
כָל ְּמ ַ
בשוין ,בדרגתו ,שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה ,במה הארכת ימים?
אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ,ולא עלתה על מטתי מבלי להפר
קללת חברי ,וותרן בממוני הייתי ,לא נתכבדתי בקלון חברי ,כי הא מעשה ,דרב
הונא ,דרי מרא נשא כלי חפירה אכתפיה ,אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי לקח
מיניה ,אמר ליה אי רגילת דדרית במאתיך כלים כאלה במקומך דרי ,ואי לא
אתייקורי להתכבד אנא ,בזילותא דידך לא ניחא לי ,ולא עלתה על מטתי קללת
חברי ,כי הא מעשה דמר זוטרא ,כי הוה סליק לפורייה בלילה עולה למיטתו
אמר ,שרי ליה לכל מאן דצערן ,וותרן בממוני הייתי ,דאמר מר איוב הצדיק
בעל היסורים ,וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה ,שנאמר
יתי לִ ְּק ֵשה יוֹם עָ גְּ מָ ה נ ְַּפ ִשי לָאֶׁ בְּ יוֹן :שאל רבי עקיבא את
איוב ל (כה) ִאם ֹלא בָ כִ ִ
רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים? אתו גווזי משרתיו וקא מחו
ליה ,סליק יתיב ארישא דדיקלא ,אמר ליה רבי אם נאמר בקרבן התמיד כבש
למה נאמר אחד? אמר להו אה זה צורבא מדרבנן הוא שבקוהו ,אמר ליה למה
נאמר אחד? הכוונה אחד מיוחד ומשובח שבעדרו ,אמר ליה מימי לא קבלתי
מתנות ולא עמדתי על מדותי ,וותרן בממוני הייתי ,לא קבלתי מתנות ,כי הא
דרבי אלעזר ,כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל לא קיבל ,כי
הוה מזמני ליה לא הוה אזיל לא הלך ,אמר להו למזמינים לא ניחא לכו דאחיה?
דכתיב שם טו' (כז) ֹע ֵכר בֵ ית ֹו בוֹצֵ עַ בָ צַ ע וְּשֹונֵא מַתָ נ ֹת י ִ ְּחי ֶׁה :רבי זירא כי הוו
משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל ,כי הוה מזמני ליה אזיל כן הלך ,אמר הם
הם אלה אתייקורי דמתייקרי בי ,ולא עמדתי על מדותי ,דאמר רבא כל המעביר
על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר ,מיכה ז' (יח) ִמי אֵ ל כָ מוָֹך נֹשֵא עָֹון
וְּעֹבֵר עַל ֶׁפשַע לִ ְּשאֵ ִרית ַנ ֲחלָת ֹו ֹלא הֶׁ ֱחזִיק לָעַ ד אַ פ ֹו כִ י חָ פֵ ץ חֶׁ סֶׁ ד הּוא :למי נושא
עון ,למי שעובר על פשע ,שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה ,במה הארכת
ימים? אמר לו מה יש קצת בחיי? אמר לו ,רבי ,תורה היא וללמוד אני צריך,
אמר לו ,מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע ,דאמר רבי יוחנן ,אסור לאדם
ישע חַ י
להסתכל בצלם דמות אדם רשע ,שנאמר מלכים ב .ג' (יד) ַויֹאמֶׁ ר אֱלִ ָ
שפָט ֶׁמלְֶׁך י ְּהּודָ ה ֲאנִי נֹשֵא ִאם
ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת אֲ ֶׁשר עָ מַ ְּד ִתי לְּ פָ נָיו כִ י לּולֵי ְּפנֵי י ְּהֹו ָ
ַאבִיט ֵאלֶׁיָך ְּואִם א ְֶּׁר ֶׁאךָ :רבי אלעזר אמר המביט באדם רשע עיניו כהות ,שנאמר
בראשית כז' (א) ַויְּהִי כִי זָקֵן י ִ ְּצחָק וַתִ ְּכהֶׁין ָ עֵינָיו מ ְֵּרא ֹת ַוי ְִּק ָרא אֶׁ ת עֵ ָשו בְּ נ ֹו הַ ָגדֹל
ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו בְּ נִי ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ִה ֵננִי :משום דאסתכל בעשו הרשע ,ושואל והא
גרמא ליה? והאמר רבי יצחק ,לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך ,שהרי
אבימלך קלל את שרה אשת אברהם ונתקיים בזרעה ,שנאמר שם כ' (טז)
ָאחיְך ִהנֵה הּוא לְָך כְּסּות עֵינַי ִם לְּ כֹל אֲ ֶׁשר
ּולְּ ָש ָרה ָאמַ ר ִהנֵה נָתַ ִתי אֶׁ לֶׁף כֶׁסֶׁ ף לְּ ִ
ִאתָ ְך וְּאֶׁ ת כֹל וְּ נֹכָחַ ת :אל תקרי כסות אלא כסיית עינים ,ועונה הא והא גרמא
שאֵת ְּפנֵי ָרשָע ֹלא טֹוב לְּ הַ ּטוֹת צַ ִדיק
ליה ,רבא אמר מהכא משלי יח' (ה) ְּ
בַ ִמ ְּשפָ ט :בשעת פטירתו אמר לו רבי יהודה הנשיא לרבי יהושע בן קרחה [רבי]
ברכני ,אמר לו ,יהי רצון שתגיע לחצי ימי ,שאל רבי ולכולהו לא? אמר לו,
צאצאיך הבאים אחריך בהמה ירעו? גם הם זכאים לגדולה ,אבוה בר איהי,
ומנימן בר איהי ,חד אמר תיתי לי יעמוד לי זכות דלא אסתכלי בכותי ,וחד אמר
תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי ,שאלו תלמידיו את רבי זירא במה
הארכת ימים? אמר להם ,מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ,ולא צעדתי בפני מי
שגדול ממני ,ולא הרהרתי במבואות המטונפות ,ולא הלכתי ארבע אמות בלא
תורה ובלא תפילין ,ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי,
ולא ששתי בתקלת חבירי ,ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) [בחכינתו] ואמרי לה
(בחכינתו) [בחניכתו] בכינויי גנאי:
משנה ג' המשך הלכה ג'
שח ַָרב ,אֵין ַמ ְּספִידִ ין {ל}( ְּב)תֹוכֹו מספד יחיד ְּ ,ואֵין ַמ ְּפשִילִין {ל}( ְּב)תֹוכֹו
(ג) וְּעֹוד ָאמַר ַרבִי י ְּהּודָ ה ,בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת ֶׁ
ש)ין לְּתֹוכ{ה}(ֹו) מְּצּודֹות חיה ועוף ְּ ,ואֵין שֹו ְּטחִין עַל גַג{ה}(ֹו) פֵרֹות לייבוש ְּ ,ואֵין
פֹור{ס}( ִ
ֲח ָבלִים לייצרםְּ ,ואֵין ְּ
שהֵן
שנֶׁ ֱאמַר( ,ויקרא כו) ַו ֲהשִמֹותִ י אֶׁת ִמקְּדְּ שֵיכֶׁם ,קְּדֻ שָתָ ן קיימת ַאף ְּכ ֶׁ
עֹושִין אֹותֹו ַק ַפנְּדַ ְּרי ָא מעבר לקיצור דרך ֶׁ ,
ש ִביםֹ ,לא י ִתְּ לֹושִ ,מ ְּפנֵי ָעגְּמַת נֶׁפֶׁש שיהיה לנכנסים כאשר יראו אותו בשממנו:
שֹו ֵממִין .עָלּו ב{ה}(ֹו) ֲע ָ
בבלי מגילה כח' ע' א'
ירושלמי מגילה כה' ע' א'
גמרא ,תנו רבנן ,בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש ,אין אוכלין בהן ,ואין
גמ' שמואל אמר נכנס
שותין בהן ,ואין ניאותין מתייפים בהם ,ואין מטיילין בהם ,ואין נכנסין בהן
במטרה להתפלל שלא
בחמה מפני החמה ,ובגשמים מפני הגשמים ,ואין מספידין בהן הספד של יחיד,
לעשותה קפנדריא קיצור
אבל קורין בהן תורה ונביא ושונין בהן משניות וגמרא ומספידין בהן הספד של
דרך ,מותר לו ביציאתו
רבים ,אמר רבי יהודה ,אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ,ועולין בהן
לעשותה קפנדריא ,.תני
עשבים ,ולא יתלוש מן העשבים מפני עגמת נפש שרואה שהמקום עזוב ,ושואל,
ובתי
כנסיות
בתי
עשבים מאן דכר שמייהו? ועונה ,חסורי מיחסרא והכי קתני ,בתי כנסיות
מדרשות ,אין נוהגין בהן
קלות ראש ,לא אוכלין
ומכבדין אותן ומרביצין אותן נגד אבק כדי שלא יעלו בהן עשבים ,אמר רבי
ולא שותין בהן ,ולא
יהודה ,אימתי ,בישובן ,אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות ,עלו בהן עשבים לא
מטיילין בהן ,ולא ישינים
יתלוש מפני עגמת נפש ,אמר רבי אסי ,בתי כנסיות שבבבל על תנאי זמניים עד
בהן ולא נכנסין בהן לא
שיעלו לארץ ישראל הן עשויין ,ואף על פי כן ,אין נוהגין בהן קלות ראש
לצל בחמה בימות החמה,
ומסביר ,ומאי ניהו קלות ראש לא עושים בהם חשבונות ,אמר רב אסי ,בית
ולא להסתתר מן בגשמים
הכנסת שמחשבין בו חשבונות ,מלינין בו את המת ,ותמהה מלינין סלקא דעתך?
בימות הגשמים ,אבל
לא סגי דלאו הכי מה שכבר עשו ? אלא ,לסוף שילינו בו מת מצוה :במשנה ,ואין
שונין ודורשין בהן ,רבי
ניאותין בהן :אמר רבא ,חכמים ותלמידיהם מותרין ,דאמר רבי יהושע בן לוי מאי
יהושע בן לוי אמר בתי
בי רבנן? ביתא דרבנן :במשנה ,ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים
כנסיות ובתי מדרשות
מפני הגשמים :כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי עמדו ליד פתח בית
לחכמים ולתלמידיהם לכל
המדרש ושאלי שאילתא מרבא ,אתא זילחא זלף דמיטרא ,עיילי לבי כנישתא,
מה שהו צרכיהם רבי
אמרי ,האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא ,אלא משום דשמעתא בעא
חייה רבי יסא מיקבלין
צילותא לימוד זקוק לבהירות כיומא דאסתנא של רוח צפונית אמר ליה רב אחא
כנישתא
בגו
קהל
בריה דרבא לרב אשי ,אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא לקרא החוצה אדם
אותם את
ומלמדים
מבי כנישתא ,ושואל מאי אמר ליה? ועונה ,יכנס אי צורבא מרבנן הוא לימא
הדרך הישרה ,רבי אימי
הלכתא ,ואי תנא הוא לימא מתניתא ,ואי קרא הוא ,לימא פסוקא ,ואי לא ,לימא
מפקיד לספריא המלמדים
ליה לינוקא ,אימא לי פסוקיך שלמדת היום ,אי נמי נישהי פורתא ישהה וישב
אין אתא בר נש גביכון
מעט וניקום :במשנה ,ומספידין בהן הספד של רבים :ושואל ,היכי דמי הספידא
ובו מקצת מלכלך של
דרבים? מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי משתתף ביה רב ששת ,מחוי רב
באורייתא ,לגבכון בקרבה
ששת כגון הספידא דקאי משתתף ביה רב חסדא ,ומספר רפרם אספדה לכלתיה
ומאור פנים תיהוון
בבי כנישתא ,אמר ,משום יקרא דידי כבודי וכבוד ודמיתא ,אתו כוליה עלמא וזהו
מקבלין ליה ולחמריה
הספד של רבים ,רבי זירא ספדיה לההוא תלמיד צעיר מרבנן בבי כנישתא ,אמר
ולמנוי כפי שהוא לבוש,
ר' ברכיה אזל לכנישתא
דבית שאון ,חמי חד בר
נש משזיג רוחץ ידוי
ורגלוי מן גורנה המים
שבכיור אמר ליה אסור
לך ,למחר חמתי' ההוא
גוברא ר' ברכיה משזיג
ידוי ורגלוי מן גורנה,
אמר ליה רבי לך שרי ולי
אסור? א"ל אין ,א"ל
למה? א"ל ,כן אמר
ריב"ל ,בתי כנסיות ובתי
מדרשות לכל צרכי
ולתלמידיהם,
לחכמים
ומברר ההן פרוורה
פרוזדור לפני בית הכנסת
מהו מיעבור בגוה? ועונה,
רבי אבהו עבר בפרוורה
ושואל מה אתה אומר
דשרי? א"ר זכריה חתניה
דרבי לוי ספרא הוה
אימתן של התינוקות ואין
לא הוה ר' אבהו עבר
ומשגיח ,לא הוה פנוי
מפני רוב טלייה ילדי בית
הספר:
וזהו הספד של רבים ,אי משום יקרא דידי ,אי משום יקרא דידיה דמיתא ,אתו
כולי עלמא ,ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח מצוי הרבה בארעא
דישראל ,דהוי תני מלמד הלכתא בעשרים וארבע שורתא של תלמידים אמר,
ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה ,ומספר ,ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא
וסיפרי ותוספתא ושכיב ,אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר ,אמר ,היכי
נספדיה הי צנא סל דמלי סיפרי דחסר ,ועכשיו קצת מוסר תא חזי בא וראה מה
בין תקיפי דארעא דישראל ששיבח ,לחסידי דבבל שלעג ,תנן התם ,ודאשתמש
בתגא בכתר תורה חלף ,תני ריש לקיש ,זה המשתמש ,במי ששונה הלכות כתרה
של תורה ,ואמר עולא ,לשתמש איניש במאן דתני לומד ארבעה משניות ולא
לשתמש במאן דמתני מלמד ארבעה ,כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא ,מטא
עורקמא דמיא שלולית מים ,אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה ,וקא מעבר ליה,
אמר ליה קרית? אמר ליה קרינא ,תנית? ענה תנינא ,ארבעה סידרי משנה אמר
ליה פסלת לך ארבעה טורי ,וטענת בר לקיש אכתפך ,שדי בר לקישא במיא ,אמר
ליה ניחא לי טוב לי דאשמעינן למר ,אי הכי גמור מיני הא מלתא ואני אהיה הרב
שלך ,דאמר רבי זירא ,בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת
דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים ,תנא דבי אליהו ,כל השונה הלכות בכל יום
מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר חבקוק ג' (ו) עָ מַ ד ַו ְּימֹדֶׁ ד אֶׁ ֶׁרץ ָרָאה ַויַתֵ ר
ג ֹויִם ַוי ְִּתפ ְֹּצצּו הַ ְּר ֵרי עַ ד ַשחּו גִ בְּ עוֹת ע ֹולָם ֲהלִיכֹות עֹולָם לֹו :אל תקרי הליכות אלא
הלכות ,תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה ,אמרו עליו
על רבי יהודה ברבי אילעאי ,שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת
הכלה ,במה דברים אמורים ,בשאין שם קהל גדול כל צורכו ,אבל יש שם כל
צורכו אין מבטלין ,ושואל וכמה כל צורכו? ועונה ,אמר רב שמואל בר איניא
משמיה דרב ,תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ,ואמרי לה תריסר אלפי
גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי ,עולא אמר כגון דחייצי גברי לאורך כל הדרך
מאבולא עד סיכרא ,רב ששת אמר כנתינתה של תורה כך נטילתה ,מה נתינתה
הייתה בששים ריבוא ,אף נטילתה צריך השתתפות בששים ריבוא ,הני מילי
וזאת למאן דקרי ותני ,אבל למאן דמתני לרבים לית ליה שיעורא ,תניא רבי
שמעון בן יוחי אומר ,בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,
שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר שמואל א .ב'
ֱֹלהים אֶׁ ל עֵ לִ י ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה ֲהנִגְֹּלה נִגְּלֵיתִ י אֶׁל בֵית
(כז) ַו ָיבֹא ִאיש א ִ
ָאבִיָך ִבהְּיֹותָ ם ְּב ִמצ ְַּרי ִם לְּ בֵ ית פַ ְּרעֹה :גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר ישעיה מג'
ש ַלחְּתִ י ָב ֶׁבלָה וְּהו ַֹר ְּד ִתי בָ ִריחִ ים
(יד) כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה גֹ ַאלְּ כֶׁם ְּקדוֹש י ְִּש ָראֵ ל ְּל ַמ ַענְּכֶׁם ִ
ֻכלָם וְּכַ ְּש ִדים בָ אֳ נִיוֹת ִרנָתָ ם :ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר דברים
יצָך
וְּקבֶׁ ְּצָך ִמכָ ל הָ עַ ִמים אֲ ֶׁשר ה ֱִפ ְּ
ל' (ג) ְּושָב י ְּהֹוָה אֱֹלהֶׁיָך אֶׁת שְּבּותְּ ָך וְּ ִרחֲמֶׁ ָך וְּ ָשב ִ
ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ָשמָ ה :והשיב לא נאמר אלא "ושב" מלמד ,שהקדוש ברוך הוא שב
עמהן מבין הגליות ,ושואל ,השכינה בבבל היכא נמצא? ,ועונה אמר אביי בבי
כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ,ויתיב בנהרדעא ,ולא תימא הכא והכא ,אלא
זמנין הכא וזמנין הכא ,אמר אביי תיתי לי יעמוד לי ולזרעי דכי מרחיקנא פרסה,
עושה מאמץ עיילנא ומצלינא ומתפלל התם במקום קדוש זה ,אבוה דשמואל
[ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ,אתיא שכינה שמעו קול ריגשא
קול דממה דקה [קמו ונפקו ,רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ,ויתיב
בנהרדעא אתיא שכינה] ולא נפק ,אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה ,אמר לפניו,
רבונו של עולם ,אני עוור עלוב ,ואתה כביכול ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי?
אמר להו שבקוהו ,כתוב ביחזקאל יא' (טז) ָלכֵן ֱאמֹר כֹה ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִה כִ י
אֲשר
ִה ְּרחַ ְּק ִתים בַ ג ֹויִם וְּ כִ י ה ֲִפיצו ִֹתים בָ אֲ ָרצוֹת ָו ֱאהִי ָלהֶׁם ְּל ִמקְּדָ ש ְּמעַט בָ אֲ ָרצוֹת ֶׁ
בָ אּו ָשם :אמר רבי יצחק ,אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ,ורבי אלעזר
אמר זה בית רבינו ביתו של רב שבבבל ,דרש רבא מאי דכתיב תהילים צ' (א)
ֱֹלהים ַאדֹנָי מָעֹון אַתָ ה ָהי ִיתָ לָנּו בְּ דֹר ָו ֹדר :אלו בתי כנסיות
ְּת ִפלָה לְּ מ ֶֹׁשה ִאיש הָ א ִ
ובתי מדרשות ,אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא לומד בביתי ומצלינא בבי
כנשתא ומתפלל בבית הכנסת כיון דשמעית להא דקאמר דוד המלך ,שם כו' (ח)
ּומקוֹם ִמ ְּשכַ ן כְּ בוֹדֶׁ ָך :הואי עכשיו גריסנא בבי כנישתא,
י ְּהֹוָה ָא ַהבְּתִ י מְּעֹון בֵיתֶׁ ָך ְּ
תניא רבי אלעזר הקפר אומר ,עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו
בארץ ישראל ,שנאמר ירמיה מו' (יח) חַ י ָאנִי נְּאֻ ם הַ מֶׁ לְֶׁך ְּי ֹהוָה ְּצבָ אֹות ְּשמֹו כִי
כְּתָב ֹור ֶׁבה ִָרים ּו ְּככ ְַּרמֶׁל ַבי ָם י ָב ֹוא :והלא דברים קל וחומר ,ומה תבור וכרמל שלא
באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל ,בתי כנסיות ובתי
מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה ,דרש בר קפרא מאי
ֱֹלהים לְּ ִשבְּ ת ֹו ַאף
דכתיב תהילים סח' (יז) ָלמָה תְּ ַרצְּדּון ה ִָרים ַג ְּבנֻנִים הָ הָ ר חָ מַ ד א ִ
ְּי ֹהוָה י ְִּשכֹן ָלנֶׁצַ ח :יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני ,כולכם בעלי
מומים אתם אצל סיני ,כתיב הכא "גבנונים" וכתיב התם ויקרא כא' (כ) אֹו גִבֵן
אֹו דַ ק א ֹו ְּתבַ לֻל בְּ עֵ ינ ֹו א ֹו ג ָָרב א ֹו ַילֶׁפֶׁ ת א ֹו ְּמרוֹחַ אָ ֶׁשְך( :כא) כָל ִאיש אֲ ֶׁשר ב ֹו
מּום ִמז ֶַׁרע ַא ֲהרֹן הַ כֹהֵ ן ֹלא יִגַ ש לְּ הַ ְּק ִריב אֶׁ ת ִא ֵשי ְּי ֹהוָה מּום ב ֹו אֵ ת לֶׁחֶׁ ם אֱֹלהָ יו ֹלא
יִגַ ש לְּ הַ ְּק ִריב :אמר רב אשי ,שמע מינה האי מאן דיהיר כהרים המתנשאים בעל
מום הוא :במשנה ,אין עושין אותו קפנדריא :ומברר מאי קפנדריא? ועונה אמר
רבא ,קפנדריא כשמה ,ושואל מאי כשמה כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול
בהא ,אמר רבי אבהו ,אם היה שביל מעיקרא לפני בניין בית הכנסת מותר ,אמר
רב נחמן בר יצחק ,הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא ,מותר לעשותו
קפנדריא ,ואמר רבי חלבו ,אמר רב הונא ,הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר
ָָארץ ִל ְּפנֵי י ְּהֹוָה בַמֹועֲדִ ים
לעשותו קפנדריא ,שנאמר יחזקאל מו' (ט) ּובְּבֹוא עַם ה ֶׁ
שעַר נֶׁגֶׁב וְּהַ בָ א דֶׁ ֶׁרְך ַשעַ ר ֶׁנגֶׁב יֵצֵ א דֶׁ ֶׁרְך
שעַר צָפֹון ְּל ִהשְּתַ חֲֹות יֵצֵא דֶׁ ֶׁרְך ַ
ַהבָא דֶׁ ֶׁרְך ַ
ַשעַ ר צָ פ ֹונָה ֹלא יָשּוב דֶׁ ֶׁרְך הַ ַשעַ ר אֲ ֶׁשר בָ א ב ֹו כִ י נִכְּ ח ֹו יֵצֵ או \{יֵצֵ א\} :במשנה:
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש :ושואל ,והתניא אינו תולש ומאכיל
בהמתו אבל תולש ומניח ?,ועונה ,כי תנן נמי מתניתין ,תולש ומאכיל תנן ,תנו
רבנן ,בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש ,אין מרעין בהן בהמה ,ואין מוליכין
בהן אמת המים ,ואין מלקטין בהן עשבים ,ואם ליקט ,שורפן במקומן ,מפני כבוד
מתים ושואל ,אהייא מתייחס? אילימא אסיפא כיון ששורפן במקומן מאי כבוד
מתים איכא? ועונה אלא ארישא אין נוהגין בהן קלות ראש בשביל כבודם של
המתים :
משנה ד' הלכה ד' ה'
שבָת
ש ָקלִים .חָל ִלהְּיֹות ראש חודש בְּתֹוְך ַה ַ
קֹורין למפטיר ( ְּב)פ ָָרשַת ְּ
שבָתִ ,
שחָל ִלהְּיֹות ְּב ַ
(ד) ר ֹאש ח ֹדֶׁ ש אֲדָ ר ֶׁ
שנִי ָה
שבָת ַאח ֶֶׁׁרתַ .ב ְּ
ש ָעבַר לפני ראש חודש ּו ַמ ְּפסִיקִין ְּל ַ
באמצע השבוע ַ ,מקְּדִ ימִין לקרא פרשת שקלים בשבת ְּל ֶׁ
שלִישִית בשבת שלאחריה קוראים ,פרשת פ ָָרה אֲדֻ מָה.
ובשבת הבאה לפני פורים ,קוראים פרשת זָכֹורַ .ב ְּ
ב ְָּרבִיעִית בשבת הבאה דהיינו לפני ראש חודש ניסן ,קוראים הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה ָלכֶׁםַ .ב ֲחמִישִית ,חֹוז ְִּרין ִל ְּכסִדְּ ָרן .לַכ ֹל
פּורים ,בַתַ ֲענִיֹות ּו ַב ַמ ֲעמָדֹות ּובְּיֹום
ַמ ְּפסִיקִין בהפטרה של שבת{ ,ל}( ְּב) ָראשֵי חֳדָ שִים{ ,ל}( ַב) ֲחנֻכָה ּו{ל}{ ַב) ִ
פּורים במנחה:
ַה ִכ{י} ִ
בבלי מגילה כט ע' א'
ירושלמי מגילה כה' ע' א'
גמרא ,תנן התם ,באחד באדר משמיעין מכריזים ברבים שהיגיע העת לתרום על
גמ' ר' לוי אמר בשם ר"ש
בן לקיש ,צפה הקב"ה
השקלים ,ועל הכלאים שיש לעקור לפני שיגדלו ויאסרו את התערובת ,ושואל
שהמן הרשע עתיד לשקול
בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא ,אלא על השקלים מנלן? ועונה ,אמר רבי
כספו על ישראל ,אמר,
טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא במדבר כח' (יד) ְּונ ְִּסכֵיהֶׁ ם ח ֲִצי הַ ִהין י ְִּהיֶׁה לַפָ ר
מוטב שיקדום כספן של
ישת הַ ִהין לַָאיִל ְּּורבִ יעִ ת הַ ִהין לַכֶׁ בֶׁ ש ָייִן ז ֹאת עֹלַת ח ֹדֶׁ ש ְּבחָדְּ שֹו לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה:
ּושלִ ִ
ְּ
בני לכספו של אותו רשע,
אמרה תורה ,חדש והבא קרבן מתרומה חדשה ,וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה
לפיכך מקדימין וקורין
חדשה ,קדמינן וקרינן באחד באדר להביא שקלים חדשים כי היכי דליתו יגיעו
בפרשת שקלים ,ושואל
חל להיות ראש חודש
אדר בערב שבת במה מתי
קורין פרשת שקלים?
ועונה רבי זעירה אמר
קורין לשעבר שבת לפני
ראש חודש ,רבי אילא
רבי אבהו אמרו בשם ר'
יוחנן קורין לבא אחרי
ראש חודש ,והוה רבי
זעירה מסתכל ביה ותמהה
א"ל מה את מסתכל בי?
אנא אמר מן שמועה
שקבלתי ואת אמר מן
דעה שלך ועוד ואת
מתניתא
מסתכל בי?
מסייע לדין ,ומתניתא
מסייע לדין ,מתניתא
מסייע לר' זעירה ,איזהו
שבת הראשונה של ארבע
פרשיות כל שחל ר"ח
של אדר להיות בתוכה,
אפילו מע"ש ,תני שמואל
מסייע לר' אילא ,איזו היא
שבת השנייה ,כל שחל
הפורים להיות בתוכה,
אפילו בע"ש ,ושואל ר"נ
בר יעקב בעי ,הגע
בעצמך שחל ט"ו פורים
של ערי הפרזות להיות
בשבת ,לקרות במגילת
אסתר אין את יכול שאין
קורין בשבתות בכתבי
הקודש בכתובים אלא מן
המנחה ולמעלן ,ואם
תאמר ויקראו זכור לאחר
שכבר קראו במגילה א"ל
כן אמר רב הכתוב אסתר
ט' (כח) ְּו ַהיָמִים ָה ֵאלֶׁה
נִזְּכ ִָרים ְּונַ ֲעשִים בְּ כָ ל דוֹר
ּומ ְּשפָ חָ ה
וָדוֹר ִמ ְּשפָ חָ ה ִ
ּומ ִדינָה וְּ עִ יר וָעִ יר
ְּמ ִדינָה ְּ
פּורים הָ אֵ לֶׁה ֹלא
וִימֵ י הַ ִ
ְּהּודים
יַעַ בְּ רּו ִמתוְֹך הַ י ִ
וְּ זִכְּ ָרם ֹלא יָסּוף ִמז ְַּרעָ ם:
מלמד שתהא הזכרתן של
מעשה עמלק קודם
שקלים חדשים למקדש ,ושואל כמאן בשיטת מי דלא כרבן שמעון בן גמליאל?
דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות לפני ראש חודש ניסן ,דתניא
שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום ,רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי
שבתות? ודוחה ,אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל ,כיון דאמר מר בחמשה
עשר בו שולחנות יושבין במדינה ואוספים שקלים ובעשרים וחמשה יושבין
במקדש ,לכן משום שולחנות קדמינן וקרינן ,ושואל מאי פרשת שקלים? ועונה
רב אמר שם (ב ) צַו אֶׁת ְּבנֵי יִש ְָּראֵל וְָּאמ ְַּרתָ ֲא ֵלהֶׁם אֶׁת ק ְָּר ָבנִי ַל ְּחמִי לְּ ִא ַשי ֵריחַ
נִיח ִֹחי ִת ְּש ְּמרּו לְּ הַ ְּק ִריב לִ י בְּ מ ֹועֲדוֹ :ושמואל אמר שמות ל' (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת רֹאש
בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ נ ְָּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַי ֹהוָה בִ ְּפקֹד אֹתָ ם וְֹּלא י ְִּהיֶׁה בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף
בִ ְּפקֹד אֹתָ ם :ושואל בשלמא למאן דאמר "כי תשא" היינו דקרי לה פרשת שקלים
דכתיב בה שקלים שם (יג) ֶׁזה י ְִּתנּו כָ ל הָ עֹבֵ ר עַ ל הַ ְּפקֻ ִדים מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל בְּ ֶׁשקֶׁ ל
הַ קֹדֶׁ ש עֶׁ ְּש ִרים ג ֵָרה הַ ֶׁשקֶׁ ל מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל ְּתרּומָ ה לַי ֹהוָה :אלא למאן דאמר "את
קרבני לחמי" הכא מידי שקלים כתיבי התם? ועונה ,אין ,טעמא מאי כדרבי טבי,
ושואל בשלמא למאן דאמר "צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות" התם
כדרבי טבי ,אלא למאן דאמר כי תשא קרבנות מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי,
ועונה כדתני רב יוסף ,שלש תרומות שקלים הן ,של מזבח למזבח ,ושל אדנים
לאדנים ,ושל בדק הבית לבדק הבית ,ושואל ,בשלמא למאן דאמר "כי תשא"
היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים ,אלא למאן דאמר קוראים
בשבת זו בפרשת "צו את קרבני" מאי שני מכל ראש חודש בשבת? ועונה ,יש
שני ,דאילו ראשי חדשים בשבת קרו שיתא בעניינא דיומא ,וחד המפטיר
בדראש חודש ,ואילו האידנא בשבת ראש חודש אדר כולהו שבעה קוראים
בדראש חודש ,ושואל הניחא למאן דאמר במשנה ח ֹוז ְִּרין לִ כְּ סִ ְּד ָרן .לסדר פרשיות
הוא חוזר ,אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ,ופרשתא דיומא קרינן בלא
שינוי ,מאי שני? ועונה שני ,דאילו שבת ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא
דיומא ,וחד השביעי קרי בדראש חודש ,ואילו האידנא ראש חודש אדר קרו
תלתא בעניינא דיומא ,וארבעה קרו בדראש חודש ,ושואל מיתיבי ,ראש חודש
אדר שחל להיות בשבת ,קורין בפרשת שקלים ,ומפטירין מלכים ב .יב' (ג) ַויַעַ ש
יְּהוֹאָ ש הַ י ָָשר בְּ עֵ ינֵי ְּי ֹהוָה כָ ל יָמָ יו אֲ ֶׁשר הו ָֹרהּו י ְּהֹוי ָדָ ע הַכֹהֵן :ושואל בשלמא
למאן דאמר קוראים "כי תשא" היינו דמפטירין ב"יהוידע הכהן" דדמי ליה
דכתיב שם (ה) ַויֹאמֶׁ ר יְּהוֹאָ ש אֶׁ ל הַ ֹכ ֲהנִים כֹל כֶׁסֶׁ ף הַ קֳ דָ ִשים אֲ ֶׁשר יּובָ א בֵ ית ְּי ֹהוָה
כֶׁסֶׁ ף עוֹבֵ ר ִאיש ֶׁכסֶׁף נַפְּשֹות ע ְֶּׁרכֹו כָל כֶׁסֶׁ ף אֲ ֶׁשר ַי ֲעלֶׁה עַ ל לֶׁב ִאיש לְּ הָ בִ יא בֵ ית
ְּי ֹהוָה :אלא למאן דאמר קוראים "את קרבני לחמי" מי דמי? ועונה דמי ,כדרבי
טבי חדש והבא קרבן ושואל מיתיבי ,חל להיות פרשת כי תשא כסדרה בפרשה
הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה ,ושואל
בשלמא למאן דאמר "כי תשא" היינו דמתרמי בההוא זימנא מתאים לעונה אלא
למאן דאמר "צו את קרבני ,מספר במדבר מי מתרמי בההוא זימנא? ועונה אין,
לבני מערבא למנהג בני ארץ ישראל דמסקי מסיימים לדאורייתא פעם בתלת
שנין הדבר אפשרי ,תניא כוותיה דשמואל ,ראש חודש אדר שחל להיות בשבת,
קורין "כי תשא" ומפטירין ביהוידע הכהן ,אמר רבי יצחק נפחא ראש חודש אדר
שחל להיות בשבת ,מוציאין מן ההיכל שלש ספרי תורות וקורין בהן ,אחד
הראשון פרשת השבוע בעניינו של יום ,ואחד בספר השני העולה שביעי בשל
ראש חודש ,ואחד מן הספר השלישי מפטיר בכי תשא ,ואמר רבי יצחק נפחא
ראש חודש טבת שחל להיות בשבת חנוכה מביאין שלש תורות ,וקורין בהן אחד
בעניינו של יום ,ואחד בדראש חודש ,ואחד המפטיר קורא בפרשת הנשיאים
הנקרא בחנוכה ,וצריכא ללמד שניהם דאי איתמר בהא בחנוכה הייתי אומר
בהא קאמר רבי יצחק ,אבל בהך באדר כרב סבירא ליה ,דאמר פרשת שקלים
לעשייתן ,ועונה ,ר' אבא
בריה דרב פפי בעי הגע
עצמך שחל י"ד להיות
בשבת הרי נמצא שקדמה
אזכרתן לעשייתן? א"ל
ולא כבר איתתבת דלית
אפשר ,ואם אפשר אפילו
כך איחור הוא לעיירות:
[הלכה ה] ,רבי אבא אמר
בשם רבי חייה בר אשי
אין מפסיקין שבת בין
פורים לקריאת פרשת
לפרה אדומה ,רבי לוי
אמר בשם ר" חמא בר
חנינה אין מפסיקין שבת
בין שבת פרשת פרה
קוראים
בו
לשבת
להחודש הזה ,אמר רבי
לוי ,סימניהון דאילין
פרשתא ,כמו בליל הסדר
ארבע כוסות יין בין
הכוסות הללו אם רצה
לשתות ישתה ,אבל בין
כוס השלישי לרביעי לא
ישתה ,רבי לוי אמר
בשם רבי חמא בר חנינה,
בדין הוא הנכון היה
שתקדים פרשת החודש,
לקריאת פרשת לפרה,
שבאחד בניסן הוקם
המשכן ,ובשני לחודש
נשרפה הפרה האדומה
הראשונה שעשה משה
ולמה פרה קודמת שהיא
טהרתן של כל ישראל
לפני הקרבת קרבן הפסח,
ירמיה ספרא שאל לרב
ירמיה ,ר"ח שחל להיות
קורין
במה
בשבת
מפטיר? א"ל קורין בראש
חודש ,א"ר חלבו קומי ר'
אימי ,מתניתא אמרה כן,
לכל מפסיקין לראשי
חדשים לחנוכה ולפורים,
יצחק סחורה שאל לר'
יצחק ,ר"ח שחל להיות
בחנוכה במה קורין? א"ל
קוראים את קרבני לחמי ,והוצאה מן ההיכל ובשתי תורות סגי ,קא משמע לן,
ושואל ולימא הא כי תשא ולא בעיא הך ספר תורה נוסף של חנוכה ? ועונה חדא
מכלל חבירתה איתמר ,איתמר ראש חדש טבת שחל להיות בחול ,אמר רבי יצחק
מוציאים שני ספרי תורה קרו תלתא בראש חדש ,וחד בחנוכה ,ורב דימי דמן
חיפא אמר ,קרו תלתא בחנוכה וחד בראש חודש ,אמר רבי מני כוותיה דרבי
יצחק נפחא מסתברא ,דתדיר ראש חודש ושאינו תדיר חנוכה תדיר קודם ,אמר
רבי אבין כוותיה דרב דימי מסתברא ומסביר מי גרם לרביעי שיבא ,ראש חדש,
הלכך רביעי בראש חדש בעי מיקרי? ושואל סוף ,סוף ,מאי הוי עלה? ועונה ,רב
יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ,ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה ,והלכתא
אין משגיחין בחנוכה ,וראש חודש עיקר .,איתמר חל ראש חודש אדר להיות
ב"ואתה תצוה" אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מ"ואתה תצוה" עד כי תשא ,וחד
ממשיך מכי תשא עד "ועשית כיור נחושת" אמר אביי אמרי אנשים יאמרו
אוקומי נעצרו הוא דקא מוקמי התם וזה מקום הנכון לעצירה ,אלא אמר אביי,
קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית ,וחד תני חוזר וקרי משמות ל' (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת
רֹאש בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ נ ְָּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַי ֹדוָד בִ ְּפקֹד אֹתָ ם וְֹּלא י ְִּהיֶׁה
ְּחשת לְּ ָר ְּחצָ ה וְּ נָתַ תָ אֹת ֹו
ְּחשת וְּכַ נ ֹו נ ֶׁ
בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף בִ ְּפקֹד אֹתָ ם :עד (יח) ְּו ָעשִיתָ כִ יוֹר נ ֶׁ
בֵ ין אֹהֶׁ ל מוֹעֵ ד ּובֵ ין הַ ִמזְּבֵ חַ וְּ נָתַ תָ ָשמָ ה מָ יִם :ושואל ,מיתיבי חל להיות פרשת
שקלים בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה בין מלאחריה ,קורין אותה ,וכופלין
אותה ,בשלמא לאביי ניחא ,אלא לרבי יצחק נפחא קשיא? ועונה ,אמר לך רבי
יצחק נפחא ולאביי מי ניחא? תינח לפניה ממשיך ,אבל לאחריה היכי משכחת
לה? אלא מאי אית לך למימר כופלה בשבתות ,הכא נמי כופלה בשבתות ,חל
להיות פרשת שקלים בכי תשא עצמה ,אמר רבי יצחק נפחא ,קרו שיתא
ראשונים מן ועשית עד ויקהל ,וחד קרי מן ההתחלה מכי תשא עד ועשית,
ושואל מתקיף לה אביי השתא אמרי לא לפי סדר אלא למפרע מן הסוף
להתחלה הוא דקרי ,ועונה אלא אמר אביי קרו שיתא את כל הפרשה עד ויקהל,
וחד תני חוזר וקרי מכי תשא עד ועשית ,תניא כוותיה דאביי ,חל להיות פרשת
שקלים בכי תשא עצמה ,קורין אותה וכופלין אותה ,במשנה ,חל להיות בתוך
השבת מקדימין לשבת שעברה :איתמר ,ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת,
רב אמר מקדימין לשבת שלפניה ושמואל אמר מאחרין לשבת הסמוכה רב אמר
מקדימין ,דאם כן בצרי יחסרו להו יומי לקבל שקלים מן הציבור על שולחנות,
ושמואל אמר מאחרין ,ומסביר אמר לך ,סוף ,סוף ,חמיסר במעלי שבתא מיקלע,
ושולחנות בין כה וכה לא נפקי יוצאים לגביה עד חד בשבא ,הלכך מאחרין,
ושואל ,תנן חל להיות בתוך השבת ,מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ,מאי
לאו אפילו בערב שבת? ועונה לא בתוך השבת דוקא ,תא שמע ,איזו היא שבת
ראשונה מארבע הפרשיות? כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה ,ואפילו
בערב שבת ,ושואל ,מאי לאו אפילו בערב שבת דומיא דתוכה באמצע השבוע
מה ראש חודש תוכה מקדימין ,אף ערב שבת מקדימין? ועונה אמר שמואל בה
בשבת ,וכן תנא דבי שמואל בה ,מחלוקת כתנאי ,מסרגין עושים שבת הפסקה
לשבתות דברי רבי יהודה הנשיא ,רבי שמעון בן אלעזר אומר ,אין מסרגין וארבע
השבתות הם רצופים ,אמר רבי שמעון בן אלעזר אימתי אני אומר אין מסרגין,
בזמן שחל להיות בערב שבת אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וקורא
משבת שעברה אף על פי שהוא בתוך חודש שבט :במשנה ,בשנייה פרשת זכור
וכו' :איתמר פורים שחל להיות בערב שבת ,רב אמר מקדימין פרשת זכור,
ושמואל אמר מאחרין ,ומסביר רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום עשיה
מחיקת המן לזכירה של מה שעשה לנו עמלק ושמואל אמר מאחרין ,ומסביר
אמר לך שמואל כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשיה וזכירה בהדי הדדי קא
קורין ג' אנשים בר"ח,
ואחרון קורא את הנקרא
באותו יום בחנוכה ,ר'
פנחס ,ר' סימון ,ור' אבא
בר זמינא ,מטו בה נטו
לומר בשם ר' אבודמי
דחיפא ,קורין שלושה
הראשונים את פרשת
הנשיאים הנקראת בכל
יום בחנוכה ,וא' הרביעי
הנקרא בר"ח ,להודיעך
שלא בא הרביעי אלא
מחמת ר"ח ,ושואל בר
שילמיא ספרא שאל לר'
מנא ,הגע עצמך שחל ר"ח
של חנוכה להיות בשבת,
ולא שבעה קרואין אינון?
איך אית לך מימר שלא
בא הרביעי אלא מחמת
ר"ח? א"ל והדא שאילתא
דספרי בעל קורא ולא
יודע איך המנהג ?:
אתיין וזה מתקיים ,תנן בשניה פרשת זכור ושואל ,והא כי מיקלע ריש ירחא
בשבת ,מיקלע פורים בערב שבת ,וקתני בשניה זכור? ועונה אמר רב פפא ,מאי
שניה? הכוונה שנייה להפסקה ,תא שמע איזו שבת שניה ,כל שחל פורים להיות
בתוכה ואפילו בערב שבת ,מאי לאו ערב שבת דומיא דתוכה ,מה תוכה מקדימין
אף ערב שבת מקדימין ,ועונה אמר שמואל ,בה בשבת ,וכן תנא דבי שמואל ,בה
דווקא ,חל להיות פורים בשבת עצמה ,אמר רב הונא לדברי הכל אין מקדימין
את פרשת זכור ,ורב נחמן אמר עדיין היא מחלוקת רב ושמואל ,איתמר נמי אמר
רבי חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב ,פורים שחל להיות בשבת מקדים
וקורא בשבת שעברה שלפניה זכור :במשנה ,בשלישית פרה אדומה וכו' :תנו
רבנן איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ,איתמר רבי חמא
ברבי חנינא אמר ,שבת הסמוכה לראש חודש ניסן ,ולא פליגי ,הא דאיקלע ראש
חודש ניסן בשבת מקדימים ,הא דאיקלע באמצע שבת שבוע :במשנה ,ברביעית
שמות יב (ב) הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה ָלכֶׁם רֹאש חֳדָ ִשים ִראשוֹן הּוא לָכֶׁם לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה :תנו
רבנן ראש חודש אדר שחל להיות בשבת ,קורין שם ל (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת רֹאש בְּ נֵי
י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ ָנ ְּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַיהָ וה בִ פְּ קֹד אֹתָ ם וְּ ֹלא י ְִּהיֶׁה בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף
בִ ְּפקֹד אֹתָ ם :ומפטירין ב מלכים ב .יא (יז) ַויִכְּ רֹת י ְּהֹוי ָדָ ע אֶׁ ת הַ בְּ ִרית בֵ ין ְּיה ָוה ּובֵ ין
הַ מֶׁ לְֶׁך ּובֵ ין הָ עָ ם לִ ְּהיוֹת לְּ עָ ם לַיה ָוה ּובֵ ין הַ מֶׁ לְֶׁך ּובֵ ין הָ עָ ם :ואי זו היא שבת ראשונה
כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה ואפילו בערב שבת בשניה דברים כח' (יז)
אתכֶׁם ִמ ִמ ְּצ ָריִם :ומפטירין שמואל א.
זָכֹור אֵ ת אֲ ֶׁשר עָ ָשה לְּ ָך עֲמָ לֵק בַ דֶׁ ֶׁרְך בְּ צֵ ְּ
טו' (ב) כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת ָפקַדְּ תִ י אֵ ת אֲ ֶׁשר עָ ָשה עֲמָ לֵק לְּ י ְִּש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר ָשם ל ֹו
בַ דֶׁ ֶׁרְך בַ עֲֹלת ֹו ִמ ִמצְּ ָריִם :ואי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה
ואפילו בערב שבת ,בשלישית פרה אדומה ומפטירין יחזקאל לו' (כה) ְּוז ַָרקְּתִי
ּומכָל גִ לּולֵיכֶׁם אֲ טַ הֵ ר אֶׁ ְּתכֶׁם :ואי זו
ּוטהַ ְּרתֶׁ ם ִמכֹל טֻ ְּמאוֹתֵ יכֶׁם ִ
ֲעלֵיכֶׁם מַ יִם ְּטהו ִֹרים ְּ
היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ,ברביעית קוראים שמות יב'
(ב) הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה לָכֶׁם רֹאש חֳדָ ִשים ִראשוֹן הּוא לָכֶׁם לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה :ומפטירין
יחזקאל מה' (יח) כ ֹה ָאמַר אֲדֹנָי י ֱהֹוִה ב ִָראשֹון ְּב ֶׁאחָד לַח ֹדֶׁ ש ִתקַ ח פַ ר בֶׁ ן בָ קָ ר
וְּחּטֵ אתָ אֶׁ ת הַ ִמ ְּקדָ ש :ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ראש חדש ניסן
תָ ִמים ִ
להיות בתוכה ואפילו בערב שבת :במשנה ,בחמישית חוזרין לכסדרן וכו':
ושואל ,לסדר מאי? ועונה רבי אמי אמר לסדר פרשיות השבוע הוא חוזר ,רבי
ירמיה אמר לסדר הפטרות הוא חוזר ,אמר אביי ,כוותיה דרבי אמי מסתברא,
דתנן לכל מפסיקין מן הקריאה הרגילה לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות
ולמעמדות וליום הכפורים ,בשלמא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר היינו
דאיכא פרשה בחול ,אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר הפטרה בחול מי
איכא? ושואל ואידך ועונה יסביר הא כדאיתא והא כדאיתא ,ושואל ,ובתעניות
למה לי הפסקה ליקרי מצפרא הפטרה בענינא דיומא ,ובמנחה בתעניתא פרשת
ויחל משה? ועונה ,מסייע ליה לרב הונא ,דאמר רב הונא ,מצפרא כינופיא
אסיפת עם היכי עבדינן? אלא אמר אביי ,בתענית ציבור מצפרא מן הבוקר
לפלגיה עד חצי דיומא מעיינינן במילי דמתא צרכי העיר והציבור ,מפלגיה
דיומא לפניא ריבעא דיומא לפנות ערב קרא ומפטרי ,וריבעא דיומא בעו רחמי
בקשת רחמים ותחנונים שנאמר נחמיה ט' (ג) ַויָקּומּו עַ ל עָ ְּמדָ ם ַויִק ְְּּראּו ְּב ֵספֶׁר
ּור ִבעִית מִתְּ וַדִ ים ּו ִמשְּתַ ֲח ִוים לַי ֹהוָה אֱֹלהֵ יהֶׁ ם:
תֹורת י ְּהֹוָה אֱֹלהֵיהֶׁם ְּר ִבעִית הַיֹום ְּ
ַ
ושואל ,ואיפוך אנא נתפלל בבוקר? ועונה ,לא סלקא דעתך דכתיב עזרא ט' (ד)
ְּו ֵאלַי י ֵָאסְּפּו כ ֹל ח ֵָרד בְּדִ ב ְֵּרי אֱֹלהֵי יִש ְָּראֵל עַל ַמעַל הַגֹולָה ַו ֲאנִי ישֵב מְּשֹומֵם עַד
ּומעִ ילִ י
ְּל ִמנְּחַת ָהע ֶָׁרב :וכתיב שם (ה) ּו ְּב ִמנְּחַת ָהע ֶֶׁׁרב ַקמְּתִ י מִתַ ֲענִיתִ י ּובְּ קָ ְּרעִ י בִ גְּ ִדי ְּ
וָאֶׁ כְּ ְּרעָ ה עַ ל בִ ְּרכַ י וָאֶׁ פְּ ְּר ָשה כַ פַ י אֶׁ ל ְּי ֹהוָה אֱֹלהָ י:
משנה ה' הלכה ו '
תֹורת כ ֹ ֲהנִים ויקרא כג' שור או כבש ָ .ב ֲעצ ֶֶׁׁרת בחג השבועות
קֹורין בתורה ְּבפ ָָרשַת מֹועֲדֹות (שֶׁל) {שב} ַ
(ה) ַב ֶׁפסַח ִ
שבִיעִי ( ְּב ֶׁאחָד לַח ֹדֶׁ ש) .בְּיֹום
שנָה קוראים ויקרא כג' בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ
שבֻעֹות .בְּר ֹאש ַה ָ
ש ְּבעָה ָ
קוראים דברים טז'ִ ,
ְּתֹורת כ ֹ ֲהנִים שם כג',
שב ַ
קֹורין ְּבפ ָָרשַת מֹועֲדֹות ֶׁ
פּורים ,שם טז' פרשת ַאח ֲֵרי מֹות .בְּיֹום טֹוב ה ִָראשֹון שֶׁל חָג ִ
ַה ִכי ִ
ּו ִבשְָּאר כָל י ְּמֹות ֶׁהחָג {קורין} ְּבק ְָּרבְּנֹות ֶׁהחָג במדבר כט' :
בבלי מגילה לא' ע' א'
ירושלמי מגילה כו' ע' א'
גמרא ,תנו רבנן בפסח קורין בפרשת מועדות ,ומפטירין בנביא בפסח גלגל
גמ' ובעצרת קוראים דברים
יהושע ה' (ט) ַויֹאמֶׁ ר יְּהוָה אֶׁ ל יְּהוֹשֻ עַ הַ יוֹם גַ לו ִֹתי אֶׁ ת חֶׁ ְּרפַ ת ִמ ְּצ ַריִם מֵ ֲעלֵיכֶׁם
שבֻע ֹת ִת ְּספָ ר
ש ְּבעָה ָ
טז' (ט) ִ
ַוי ְִּק ָרא ֵשם הַ מָ קוֹם הַ הּוא גִ לְּ גָל עַ ד הַ יוֹם הַ זֶׁה( :י) ַו ַיחֲנּו בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל בַ גִ לְּ גָל
לְָך מֵ הָ חֵ ל חֶׁ ְּרמֵ ש בַ קָ מָ ה
ַארבָ עָ ה עָ ָשר יוֹם ַלחֹדֶׁ ש בָ עֶׁ ֶׁרב בְּ עַ ְּרבוֹת י ְִּריח ֹו :והאידנא
ַו ַיעֲשּו אֶׁ ת הַ פֶׁ סַ ח בְּ ְּ
תָ חֵ ל לִ ְּספֹר ִשבְּ עָ ה ָש ֻבעוֹת:
בבבל דאיכא תרי יומי ,יומא קמא בפסח הפטרה גלגל ולמחר בפסח יאשיהו
אית תניי תני שקוראים
מלכים ב .כג' (כא) ַויְּצַ ו הַ מֶׁ לְֶׁך אֶׁ ת כָל הָ עָ ם לֵאמֹר עֲשּו פֶׁ סַ ח לַי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶׁם
שמות יט' (א) בַח ֹדֶׁש
כַ כָתּוב עַ ל סֵ פֶׁ ר הַ בְּ ִרית הַ זֶׁה :ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח,
שלִישִי לְּ צֵ את בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל
ַה ְּ
ושואל מאי היא? ועונה אמר רב פפא מאפ"ו [משכו וקחו ,אם כסף ,פסל לך,
מֵ אֶׁ ֶׁרץ ִמ ְּצ ָריִם בַ יוֹם הַ זֶׁה
שלַח פַ ְּרעֹה
וידבר] סימן ,יום טוב האחרון של פסח קורין שמות יג ' (יז) ַויְּהִי ְּב ַ
בָ אּו ִמ ְּדבַ ר ִסינָי :בראש
ֱֹלהים פֶׁ ן
ֱֹלהים דֶׁ ֶׁרְך אֶׁ ֶׁרץ ְּפלִ ְּש ִתים כִ י קָ רוֹב הּוא כִ י ָאמַ ר א ִ
אֶׁ ת הָ עָ ם וְּ ֹלא נָחָ ם א ִ
השנה ויקרא כג' (כד) ַדבֵ ר
ִינָחֵ ם הָ עָ ם בִ ְּראֹתָ ם ִמלְּ חָ מָ ה וְּ ָשבּו ִמ ְּצ ָריְּמָ ה :ומפטירין שמואל ב .כב' (א)
אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לֵאמֹר בַח ֹדֶׁש
ַוי ְּדַ בֵר דָ וִד לַי ֹהוָה אֶׁ ת ִדבְּ ֵרי הַ ִש ָירה הַ זֹאת בְּ יוֹם ִה ִציל ְּי ֹהוָה אֹת ֹו ִמכַ ף כָ ל ֹאיְּבָ יו
שבִיעִי בְּ אֶׁ חָ ד ַלחֹדֶׁ ש י ְִּהיֶׁה
ַה ְּ
ּומכַ ף ָשאּול :ולמחר יום טוב שני של בבל קוראים בתורה דברים טו' (יט) כָל
ִ
לָכֶׁם ַשבָ תוֹן זִכְּ רוֹן ְּתרּועָ ה
ַהבְּכֹור אֲ ֶׁשר ִי ָּולֵד בִ בְּ קָ ְּרָך ּובְּ צֹאנְָּך הַ זָכָ ר ַת ְּק ִדיש לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ֹלא תַ ֲעבֹד בִ בְּ כֹר
ִמ ְּק ָרא קֹדֶׁ ש :אית תניי תני
שו ֶֹׁרָך וְּ ֹלא תָ גֹ ז בְּ כוֹר צֹאנֶָׁך :ומפטירין בנביא ישעיה י' (לב) עֹוד הַיֹום בְּ נֹב
בראשית כא' (א) וַיהֹוָה
ְּרּוש ִ ָלם :אמר אביי ,והאידנא נהוג
ַל ֲעמֹד ְּינֹפֵ ף יָד ֹו הַ ר בַ ית \{בַ ת ִציוֹן\} גִ בְּ עַ ת י ָ
ָפקַד אֶׁת ש ָָרה כַ אֲ ֶׁשר ָאמָ ר
ַויַעַ ש ְּי ֹהוָה לְּ ָש ָרה כַ אֲ ֶׁשר
עלמא למיקרי ,בחול המועד פסח ,משך ,תורא קדש בכספא פסל במדברא
ִדבֵ ר ביה"כ ויקרא טז' (א)
שבֻע ֹת ִת ְּספָ ר לְָך מֵ הָ חֵ ל חֶׁ ְּרמֵ ש
ש ְּבעָה ָ
שלח בוכרא ,בעצרת דברים טז' (ט) ִ
משה ַאח ֲֵרי
ַוי ְַּדבֵ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ
בַ קָ מָ ה תָ חֵ ל לִ ְּספֹר ִשבְּ עָ ה ָשבֻעוֹת :ומפטירין פרק שלישי בחבקוק (א) ְּתפִ לָה
שנֵי ְּבנֵי ַאהֲר ֹן ְּבק ְָּרבָתָ ם
מֹות ְּ
ַלחֲבַ קּוק הַ נָבִ יא עַ ל ִשגְּ יֹנוֹת :אחרים אומרים בשבועות קוראים שמות יט' (א)
ִל ְּפנֵי י ְּהֹוָה ַויָמֻתּו :וביום טוב
שלִישִי לְּ צֵ את בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל מֵ אֶׁ ֶׁרץ ִמ ְּצ ָריִם בַ יוֹם הַ זֶׁה בָ אּו ִמ ְּדבַ ר ִסינָי:
בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ
ראשון של חג הסוכות
לשים ָשנָה
ומפטירין ביחזקאל פרק ראשון במראות "במרכבה" (א) ַוי ְִּהי בִ ְּש ִ
קורין בפרשת מועדות
בָ ְּרבִ יעִ י בַ ח ֲִמ ָשה ַלחֹדֶׁ ש וַאֲ נִי בְּ תוְֹך הַ ג ֹולָה עַ ל נְּהַ ר כְּ בָ ר נ ְִּפ ְּתחּו הַ ָשמַ יִם וָאֶׁ ְּראֶׁ ה
שבתורת כהנים ויקרא כג'
ֱֹלהים :והאידנא דאיכא תרי יומי גם יום טוב שני של גלויות עבדינן
מַ ְּראוֹת א ִ
(ב) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל
כתרוייהו ואיפכא ,בראש השנה קוראים ויקרא כג' (כד) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל
וְּ ָאמַ ְּרתָ אֲ לֵהֶׁ ם מ ֹועֲדֵ י ְּי ֹדוָד
שבִיעִי בְּ אֶׁ חָ ד ַלחֹדֶׁ ש י ְִּהיֶׁה לָכֶׁם ַשבָ תוֹן זִכְּ רוֹן ְּתרּועָ ה ִמ ְּק ָרא
לֵאמֹר בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ
אֲ ֶׁשר ִת ְּק ְּראּו אֹתָ ם ִמ ְּק ָראֵ י
קֹדֶׁ ש :ומפטירין בירמיה לא' (יט) ֲהבֵן יַקִיר לִי ֶׁאפ ְַּרי ִם ִאם ֶׁילֶׁד ַשעֲשֻ עִ ים כִ י
קֹדֶׁ ש אֵ לֶׁה הֵ ם מ ֹועֲדָ י :ושאר
ִמדֵ י ַדבְּ ִרי ב ֹו ָזכֹר אֶׁ זְּכְּ ֶׁרנּו עוֹד עַ ל כֵן הָ מּו מֵ עַ י ל ֹו ַרחֵ ם אֲ ַרחֲמֶׁ נּו נְּאֻ ם ְּי ֹהוָה :ויש
כל ימות החג קורין
אומרים בתורה בראשית כא' (א) וַיהֹוָה ָפקַד אֶׁת ש ָָרה כַ אֲ ֶׁשר ָאמָ ר ַויַעַ ש ְּי ֹהוָה
בקרבנות החג ,ר' יעקב בר
לְּ ָש ָרה כַ אֲ ֶׁשר ִדבֵ ר :ומפטירין בנביא ,שמואל א .ב' (א) ו ִַת ְּתפַ לֵל ַחנָה ַותֹאמַ ר
אחא אמר בשם ר' ייסא
עָ לַץ לִ בִ י בַ י ֹהוָה ָרמָ ה קַ ְּרנִי בַ י ֹהוָה ָרחַ ב ִפי עַ ל א ֹויְּבַ י כִ י ָשמַ חְּ ִתי בִ ישּועָ תֶׁ ָך:
קוראים בקרבנות ללמדך,
והאידנא דאיכא תרי יומי נוהגים יומא קמא כיש אומרים ,למחר בתורה
שאין העולם עומד אלא על
בבראשית כב' פרשת העקידה (א) ַוי ְִּהי ַאחַ ר הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ לֶׁה ְּו ָהאֱֹלהִים נִסָה אֶׁת
הקרבנות ,תמן תנינן,
ַאב ְָּרהָם ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ַאבְּ ָרהָ ם ַויֹאמֶׁ ר ִה ֵננִי :ומפטירין "הבן יקיר" ביום הכפורים
שמעון הצדיק היה משירי
משה ַאח ֲֵרי מֹות ְּשנֵי בְּ נֵי ַא ֲהרֹן בְּ קָ ְּרבָ תָ ם
קורין ויקרא טז' (א) ַוי ְַּדבֵ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ
כנסת הגדולה ,הוא היה
לִ ְּפנֵי ְּי ֹהוָה ַויָמֻ תּו :ומפטירין ישעיה נז' (טו) כִי כ ֹה ָאמַר ָרם ְּונִשָא ֹ
שכֵן עַ ד
אומר ,על שלושה דברים
ּושפַ ל רּוחַ לְּ הַ חֲיוֹת רּוחַ ְּשפָ לִ ים
וְּקָ דוֹש ְּשמ ֹו מָ רוֹם וְּקָ דוֹש אֶׁ ְּשכוֹן וְּאֶׁ ת ַדכָא ְּ
העולם עומד ,על התורה,
ֲשה אֶׁ ֶׁרץ
ּולְּ הַ חֲיוֹת לֵב נ ְִּדכָ ִאים :ובמנחה קורין בעריות בספר ויקרא יח' (ג) כְּ מַ ע ֵ
ועל העבודה בבית המקדש
ֲשה אֶׁ ֶׁרץ כְּ נַעַ ן אֲ ֶׁשר אֲ נִי מֵ בִ יא אֶׁ ְּתכֶׁם
ִמ ְּצ ַריִם אֲ ֶׁשר י ְַּשבְּ תֶׁ ם בָ ּה ֹלא תַ עֲשּו ּוכְּ מַ ע ֵ
חסדים,
גמילות
ועל
ָשמָ ה ֹלא תַ עֲשּו ּובְּ חֻ קֹתֵ יהֶׁ ם ֹלא תֵ לֵכּו :ומפטירין בנביא ביונה כל הספר .,אמר
ושלשתן נרמזים בפסוק
רבי יוחנן ,כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא
ענוותנותו ,דבר זה כתוב בתורה ,ושנוי בנביאים ומשולש בפעם שלישית
בכתובים כתוב בתורה דברים י' (יז) כִי י ְּהֹוָה אֱֹלהֵיכֶׁם הּוא אֱֹלהֵי ָהאֱֹלהִים
ַואֲדֹנֵי ָהאֲדֹנִים הָ אֵ ל הַ ָגדֹל הַ גִ בֹר וְּ הַ נו ָֹרא אֲ ֶׁשר ֹלא י ִָשא פָ נִים וְּ ֹלא יִקַ ח שֹחַ ד:
שפַט י ָתֹום וְַּא ְּל ָמנָה וְּ אֹהֵ ב גֵר לָתֶׁ ת ל ֹו לֶׁחֶׁ ם וְּ ִש ְּמלָה:
וכתיב בתריה (יח) עֹשֶׁה ִמ ְּ
שנוי בנביאים ישעיה נז' (טו) כִי כ ֹה ָאמַר ָרם ְּונִשָא שֹכֵן עַד ְּוקָדֹוש שְּמֹו מָרֹום
ּושפַ ל רּוחַ לְּ הַ חֲיוֹת רּוחַ ְּשפָ לִ ים ּולְּ הַ חֲיוֹת לֵב נ ְִּדכָ ִאים:
ְּוקָדֹוש אֶׁ ְּשכוֹן וְּ אֶׁ ת ַדכָ א ְּ
וכתיב בתריה "ואת דכא ושפל רוח" משולש בכתובים ,דכתיב תהילים סח'
ֵאֹלהים ז ְַּמרּו ְּשמ ֹו ס ֹלּו לָרֹכֵב ָבע ֲָרבֹות ְּבי ָּה שְּמֹו וְּ עִ לְּ זּו לְּ פָ נָיו :וכתיב
(ה) ִשירּו ל ִ
ֱֹלהים בִ ְּמעוֹן קָ ְּדשוֹ :יום טוב הראשון של
בתריה (ו) ֲאבִי י ְּתֹומִים וְּדַ י ַן ַא ְּלמָנֹות א ִ
חג הסוכות קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ויקרא כג' (ב) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי
י ְִּש ָראֵ ל וְָּאמַ ְּרתָ אֲ לֵהֶׁ ם מ ֹועֲדֵ י ְּי ֹדוָד אֲ ֶׁשר ִת ְּק ְּראּו אֹתָ ם ִמ ְּק ָראֵ י קֹדֶׁ ש אֵ לֶׁה הֵ ם
מ ֹועֲדָ י :ומפטירין זכריה ד' (א) ִהנֵה יֹום בָא לַיהֹוָה וְּחֻ לַק ְּש ָללְֵך בְּ ִק ְּרבֵ ְך:
והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא הכי נמי קרינן ,ושואל אפטורי מאי
מפטירין? ועונה ,מפטירים מלכים א( .ב) ַוי ִ ָקהֲלּו אֶׁל ַה ֶׁמלְֶׁך שְֹּלמ ֹה כָל ִאיש
י ְִּש ָראֵ ל בְּ י ֶַׁרח הָ אֵ תָ נִים בֶׁ חָ ג הּוא הַ חֹדֶׁ ש הַ ְּשבִ יעִ י :ושאר כל ימות החג קורין
בקרבנות החג במדבר כט' ,יום טוב האחרון שמיני עצרת קורין דברים טו'
(יט) כָל ַהבְּכֹור אֲ ֶׁשר ִי ָּולֵד בִ בְּ קָ ְּרָך ּובְּ צֹאנְָּך הַ זָכָ ר ַת ְּק ִדיש לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ֹלא
תַ ֲעבֹד בִ בְּ כֹר שו ֶֹׁרָך וְֹּלא תָ גֹ ז בְּ כוֹר צֹאנֶָׁך" :מצות" וחוקים ובכור ,ומפטירין
מלכים א .ט' (א) ַויְּהִי ְּככַלֹות שְֹּלמ ֹה לִ בְּ נוֹת אֶׁ ת בֵ ית ְּי ֹהוָה וְּ אֶׁ ת בֵ ית הַ מֶׁ לְֶׁך וְּאֵ ת
כָ ל חֵ ֶׁשק ְּשֹלמֹה אֲ ֶׁשר חָ פֵ ץ ַלעֲשוֹת :למחר שמחת תורה קורין דברים לג'
ֱֹלהים אֶׁ ת בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפנֵי מוֹתוֹ:
משה ִאיש הָ א ִ
(א) וְּז ֹאת ַהב ְָּרכָה אֲ ֶׁשר בֵ ַרְך ֶׁ
ומפטירין מלכים א .ח' (כב) ַויַעֲמ ֹד שְֹּלמ ֹה לִ ְּפנֵי ִמזְּבַ ח ְּי ֹהוָה ֶׁנגֶׁד כָל ְּקהַ ל
י ְִּש ָראֵ ל ַוי ְִּפרֹש כַ פָ יו הַ ָשמָ יִם :אמר רב הונא אמר רב ,שבת שחל להיות בחולו
משה אֶׁ ל
של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן שמות לג' (יב) ַויֹאמֶׁ ר ֶׁ
ְּי ֹהוָה ְּראֵה אַתָ ה אֹמֵ ר אֵ לַי הַ עַ ל אֶׁ ת הָ עָ ם הַ זֶׁה וְּ אַ תָ ה ֹלא הו ַֹדעְּ ַתנִי אֵ ת אֲ ֶׁשר
ִת ְּשלַח עִ ִמי וְּאַ תָ ה ָאמַ ְּרתָ י ְַּדעְּ ִתיָך בְּ ֵשם וְּ גַ ם מָ צָ אתָ חֵ ן בְּ עֵ ינָי :אפטורי בפסח
ביחזקאל לז' (ד) ַויֹאמֶׁ ר אֵ לַי ִהנָבֵ א עַ ל הָ עֲצָ מוֹת הָ אֵ לֶׁה וְּ ָאמַ ְּרתָ אֲ לֵיהֶׁ ם ָה ֲעצָמֹות
ַהיְּבֵשֹות ִש ְּמעּו ְּדבַ ר ְּי ֹהוָה :ובסוכות בשבת חול המועד מפטיר שם לח' (יח)
ַאדמַ ת י ְִּש ָראֵ ל נְּאֻ ם אֲ ֹדנָי יֱהֹוִה ַת ֲעלֶׁה חֲמָ ִתי
וְּהָ יָה בַ יוֹם הַ הּוא בְּיֹום בֹוא גֹוג עַ ל ְּ
בְּ אַ ִפי:
אחד ישעיה נא' (טז) ָו ָאשִים
ְּבפִיָך ּובְּ צֵ ל י ִָדי
דְּ ב ַָרי
יתיָך לִ ְּנטֹעַ ָשמַ יִם וְּ לִ יסֹד
כִ ִס ִ
ָארץ ְּולֵאמֹר לְּ ִציוֹן עַ ִמי
ֶׁ
אָ תָ ה :זה תלמוד תורה
"ובצל ידי כסיתיך" זו
גמילות חסדים ,ללמדך,
שכל מי שעוסק בתורה
ובג"ח זוכה לישב בצילו של
הקב"ה הדא הוא דכתיב
תהילים לו' (ח) מַה יָקָר
ַחסְּדְּ ָך אֱֹלהִים ּו ְּבנֵי ָאדָ ם ְּבצֵל
ְּכנָפֶׁיָך י ֶׁ ֱחסָיּון" :לנטוע
שמים וליסוד ארץ" אלו
הקרבנות" ,ולאמר לציון
עמי אתה" א"ר חיננא בר
פפא חזרנו על כל המקרא
ולא מצאנו שנקראו ישראל
ציון אלא זה" ,ולאמר לציון
עמי אתה" ,תמן תנינן
רשב"ג אומר על שלשה
דברים העולם עומד ,על
הדין ,ועל האמת ,ועל
השלום ,ושלשתן דבר אחד
הם ,נעשה הדין נעשה אמת,
נעשה אמת נעשה שלום,
א"ר מנא ושלשתן בפסוק
אחד נרמזים זכריה ח' (טז)
אֵ לֶׁה הַ ְּדבָ ִרים אֲ ֶׁשר ַתעֲשּו
ַדבְּ רּו אֱמֶׁ ת ִאיש אֶׁ ת ֵרעֵ הּו
שפְּטּו
שפַט שָלֹום ִ
ֱאמֶׁת ּו ִמ ְּ
שע ֲֵריכֶׁם:
ְּב ַ
משנה ו הלכה ז'
ַפּוריםַ " ,וי ָב ֹא ֲע ָמלֵק" .ב ְָּראשֵי חֳדָ שִים,
ַבנְּשִיאִים .ב ִ
(ו) ַב ֲחנֻכָה ,קוראים בתורה בפרשת חנוכת המזבח
וקוראים ב ְָּראשֵי חָדְּ שֵיכֶׁםַ .ב ַמ ֲעמָדֹות נבחרי העם העומדים על קרבנות הציבור ,קוראים ְּב ַמ ֲעשֵה ב ְֵּראשִית.
קֹורא אֶׁת ֻכ{ו}לָן.
בַתַ ֲענִיֹות ,ב ְָּרכֹות ּו ְּקלָלֹות בפרשת "אם בחקותי" אֵין ַמ ְּפ ִסיקִין באמצע ַב ְּקלָלֹותֶׁ ,אלָא ֶׁאחָד ֵ
קֹורין ְּכסִדְּ ָרן מפרשת השבוע הבא ְּואֵין עֹו ִל{ה}(ין) ָל ֶׁה(ם){ן} מִן ַה ֶׁחשְּבֹון
שבָת ַב ִמנְּחָהִ ,
שנִי ּו ַב ֲחמִישִי ּו ַב ַ
ַב ֵ
שנֶׁ ֱאמַר( ,ויקרא כג) ַוי ְּדַ בֵר מֹשֶׁה אֶׁת מֹעֲדֵי יְּי ָ אֶׁל ְּבנֵי
להתחיל בשבת ממקום שהפסיקו ,כל האמור לקרא בתורה ֶׁ
קֹורין כָל ֶׁאחָד ְּו ֶׁאחָד ִבזְּמַנֹו:
שי ְּהּו ִ
יִש ְָּראֵלִ ,מ ְּצוָתָ ן ֶׁ
בבלי מגילה לא' ע' א'
ירושלמי מגילה כו' ע' ב'
גמ' אין מפסיקין בקללות א"ר חייה בר
גמרא ,בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה ד' (ב) ַויֹאמֶׁ ר
וְּהנֵה ְּמנו ַֹרת זָהָ ב
יתי ִ
אֵ לַי מָ ה אַ תָ ה רֹאֶׁ ה וָיאֹמַ ר \{ ָואֹמַ ר\} ָר ִא ִ
גמדא כתוב משלי ג' (יא) מּוסַ ר ְּי ֹהוָה בְּ נִי
ֹאשּה ו ְִּשבְּ עָ ה ֵנרֹתֶׁ יהָ עָ לֶׁיהָ ִשבְּ עָ ה וְּ ִשבְּ עָ ה
ֻכלָּה וְּ ֻגלָּה עַ ל ר ָ
ַאל ִת ְּמָאס וְַּאל תָ ק ֹץ בְּתֹו ַכחְּתֹו :אל תעשה
ֹאשּה :ואי מיקלעי חנוכה שתי
מּוצָ קוֹת ַלנֵרוֹת אֲ ֶׁשר עַ ל ר ָ
אותה קוצים ,קוצים ,א"ר לוי ,אמר
שבתות ,קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא בנרות שלמה מלכים
הקב"ה ,אינו בדין שיהו בני מתקללין ואני
א .ז' (מט) וְּאֶׁ ת הַ ְּמנֹרוֹת חָ מֵ ש ִמי ִָמין וְּחָ מֵ ש ִמ ְּשמֹאול לִ ְּפנֵי
מתברך פעמיים א"ר יוסה בי ר' בון ,לא
הַ ְּדבִ יר זָהָ ב סָ גּור וְּהַ פֶׁ ַרח וְּהַ ֵנרֹת וְּהַ מֶׁ לְּ קָ חַ יִם זָהָ ב( :נ) בפורים
מטעם הזה ,אלא ,זה שהוא עומד לקרות
קוראים בתורה שמות יז (ח) ַוי ָב ֹא ֲע ָמלֵק ַו ִילָחֶׁ ם עִ ם י ְִּש ָראֵ ל
בתורה צריך שיהא פותח בדבר טוב ,וחותם
בדבר טוב ,ומספר ,לוי בר פסטי שאל לרב
הונא ,אילין ארורייה מן הספרים החיצונים
מהו דיקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן,
א"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו,
אלא קללות שבתורת כהנים ,וקללות
שבמשנה תורה ,ר' יונתן ספרא דגופתה,
נחת מן בבל להכא לארץ ישראל ,חמא
לבר אבונא ספרא קרי שירת הבאר במדבר
כא' (יז) ָאז י ִָשיר י ְִּש ָראֵ ל אֶׁ ת הַ ִש ָירה הַ זֹאת
עֲלִ י בְּ אֵ ר עֱנּו לָּה :ומברך לפניה ולאחריה,
א"ל ועבדין כן כך צריך? א"ל ,ואדיין אין
לך ידיעה לזו ,כל השירות טעונות ברכה
לפניהן ולאחריהן ,יאשיתאל לר' סימון,
אמר ליי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי,
אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא
משה
שירת הים שמות טו' (א) ָאז י ִָשיר ֶׁ
ּובְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל אֶׁ ת הַ ִש ָירה הַ זֹאת לַי ֹהוָה
ֹאמרּו לֵאמֹר אָ ִש ָירה לַי ֹהוָה כִ י ָגאֹה גָָאה
ַוי ְּ
סּוס וְּ רֹכְּ ב ֹו ָרמָ ה בַ יָם :ועשרת הדברות,
וקללות שבתורת כהנים ,וקללות שבמשנה
תורה ,א"ר אבהו אני לא שמעתי כן אבל
נראין דברים בעשרת הדברות ,שנאמרו
מפי הגבורה ,ר' יוסה בי רבי בון אמר,
תמנתי פסוקיא אחריא דמשנה תורה,
טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן ,ושואל
בלא כך אין הפותח והחותם בתורה מברך
לפניה ולאחריה? ועונה לכן צריכה ללמד
שאם ראש חודש שחל להיות בשבת
וקוראים בספר תורה אחר מברך לאחריה,
אמר רבי יוסי בי ר' בון שירת הלוים
במקדש ,בפרשת האזינו דברים לב' לא
יפחתו לו מששה אנשים קריאיות סימנה
יהזי"ו ל"ך (א) הַ אֲ זִינּו (ז) ְּזכֹר (יג) י ְַּרכִ בֵ הּו
(יט) ַוי ְַּרא (כז) לּולֵי (לו) כִ י ,ר' זעירה ר'
ירמיה אמרו בשם רב שירת הים ושירת
דבורה נכתבין במבנה של אריח ע"ג לבינה,
ולבינה ע"ג אריח ,עשרת בני המן ,ומלכי
כנען נכתבין אריח ע"ג אריח ,ולבינה ע"ג
לבינה ,דכל בינין בניין דכן לא קאים ולא
יציב ולא יהחזיק מעמד ,ושואל ,מי כדון
למצוה או לעכוב? ועונה אמר רבי ,לרבי
חנניה בר אחוי דרב הושעיה ,נהיר את זוכר
אתה כדי דהוינן קיימן קדם חנותא דרב
הושעיה חביבך ,עבר שם ר' אבא בר זבדא
ושאלנון ליה ,ואימר בשם רב ,לעכוב ,ר'
חייה בריה דר' אדא דייפוי ,ר' ירמיה בשם
בִ ְּר ִפ ִידם :בראשי חדשים במדבר כח' (יא) ּוב ְָּראשֵי חָדְּ שֵיכֶׁם
ַת ְּק ִריבּו ֹעלָה לַי ֹהוָה פָ ִרים בְּ נֵי בָ קָ ר ְּש ַניִם וְּ ַאיִל אֶׁ חָ ד כְּ בָ ִשים בְּ נֵי
ימם :ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין
ָשנָה ִשבְּ עָ ה ְּת ִמ ִ
ּומדֵ י ַשבָ ת בְּ ַשבַ ת ֹו יָבוֹא
ישעיה סו' (כג) ְּו ָהי ָה מִדֵ י ח ֹדֶׁ ש ְּבחָדְּ שֹו ִ
כָ ל בָ ָשר לְּ ִה ְּש ַת ֲחוֹת לְּ פָ נַי ָאמַ ר ְּי ֹהוָה :חל להיות ר"ח באחד
בשבת מאתמול ,מפטירין שמואל א .כ' (יח) וַי ֹאמֶׁר לֹו י ְּהֹונָתָ ן
ָמחָר ח ֹדֶׁ ש וְּ נ ְִּפקַ ְּדתָ כִ י יִפָ קֵ ד מו ָֹשבֶׁ ָך :אמר רב הונא ראש חדש
אב שחל להיות בשבת מפטירין ישעיה א' (יד) חָדְּ שֵיכֶׁם
יתי נְּשא :מאי היו עלי
שנְָּאה נַ ְּפשִי הָיּו ָעלַי לָט ַֹרח נִלְּ אֵ ִ
ּומֹועֲדֵ יכֶׁם ָ
לטורח? אמר הקדוש ברוך הוא ,לא דיין להם לישראל שחוטאין
לפני ,אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם,
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב שם (כא) אֵיכָה
ָהי ְּתָ ה לְּזֹונָה ִק ְּריָה ֶׁנאֱמָ נָה ְּמלֵאֲ ִתי ִמ ְּשפָ ט צֶׁ דֶׁ ק יָלִ ין בָ ּה וְּ עַ תָ ה
ְּמ ַר ְּצ ִחים :ושואל מקרא בתורה מאי? ועונה תניא אחרים
שמְּעּו לִי וְֹּלא תַ עֲשּו אֵ ת
אומרים קללות ויקרא כו' (יד) ְּואִם ֹלא תִ ְּ
כָ ל הַ ִמ ְּצוֹת הָ אֵ לֶׁה :רבי נתן בר יוסף אומר במדבר יד' (יא)
משה עַד ָאנָה יְּנַ ֲא ֻצנִי ָהעָם ַהזֶׁה וְּעַ ד ָאנָה ֹלא
ַויֹאמֶׁ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ
יתי בְּ ִק ְּרבוֹ :ויש אומרים שם
יַאֲ ִמינּו בִ י בְּ כֹל הָ אֹתוֹת אֲ ֶׁשר עָ ִש ִ
(כז) עַד מָתַ י ָלעֵדָ ה ה ָָרעָה הַז ֹאת אֲ ֶׁשר הֵ מָ ה מַ לִ ינִים עָ לָי אֶׁ ת
ְּתלֻנוֹת בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר הֵ מָ ה מַ לִ ינִים עָ לַי ָשמָ עְּ ִתי :אמר אביי
האידנא נהוג עלמא למיקרי דברים ד' (כה) כִי תֹולִיד ָבנִים ּובְּ נֵי
ָארץ וְּהִ ְּשחַ תֶׁ ם ַוע ֲִשיתֶׁ ם פֶׁ סֶׁ ל ְּתמּונַת כֹל ַוע ֲִשיתֶׁ ם
בָ נִים וְּנו ַֹשנְּתֶׁ ם בָ ֶׁ
הָ ַרע בְּ עֵ ינֵי ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך לְּ הַ כְּ עִ יסוֹ :ומפטירין ירמיה ח' (יג) ָאס ֹף
ֲאסִיפֵם נְּאֻ ם ְּי ֹהוָה אֵ ין ֲענָבִ ים בַ גֶׁפֶׁ ן וְּ אֵ ין ְּתאֵ נִים בַ ְּתאֵ נָה וְּהֶׁ עָ לֶׁה
נָבֵ ל וָאֶׁ תֵ ן לָהֶׁ ם יַעַ בְּ רּום :במשנה :קוראים [במעמדות] במעשה
ָארץ:
ֱֹלהים אֵ ת הַ ָשמַ יִם וְּ אֵ ת הָ ֶׁ
אשית בָ ָרא א ִ
בראשית א' (א) בְּ ֵר ִ
ושואל : ,מנא הני מילי? ועונה אמר רבי אמי ,אלמלא מעמדות
וקרבנות לא נתקיימו שמים וארץ ,שנאמר ירמיה לג' (כה) כֹה
ָָארץ ֹלא
ש ַמי ִם ו ֶׁ
ָאמַ ר ְּי ֹהוָה אִם ֹלא ב ְִּריתִ י יֹומָם ָו ָליְּלָה חֻקֹות ָ
שמְּתִ י :וכתיב בראשית טו' (ח) וַי ֹאמַר אֲדֹנָי י ֱהֹוִה ַבמָה אֵדַ ע כִי
ָ
שנָה :אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו של עולם
ִיר ֶׁ
א ָ
שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור
המבול וכדור הפלגה? ,אמר לו לאו ,אמר לפניו רבונו של עולם
ש ֶׁלשֶׁת
"במה אדע" אמר לו שם (ט) ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ְּקחָה לִי ֶׁעגְּלָה ְּמ ֻ
וְּ עֵ ז ְּמשֻ ל ֶֶׁׁשת וְּ ַאיִל ְּמשֻ לָש וְּ תֹר וְּ ג ֹוזָל :אמר לפניו ,רבונו של
עולם ,תינח בזמן שבית המקדש קיים ,בזמן שאין בית המקדש
קיים מה תהא עליהם? אמר לו ,כבר תקנתי להם סדר קרבנות,
כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני
קרבן ,ומוחל אני על כל עונותיהם :במשנה ,בתעניות ברכות
וקללות ואין מפסיקין בקללות :ושואל מנא הני מילי? ועונה
אמר רב חייא בר גמדא ,אמר רבי אסי ,דאמר קרא משלי ג' (יא)
מּוסַר י ְּהֹוָה ְּבנִי ַאל תִ מְָּאס וְּ ַאל תָ קֹץ בְּ תוֹכַ ְּחתוֹ :ריש לקיש אמר,
לפי שאין אומרים ברכה של תורה על הפורענות ,ושואל ,אלא
היכי עביד? ועונה תנא כשהוא מתחיל ,מתחיל בפסוק
שלפניהם ,וכשהוא מסיים ,מסיים בפסוק שלאחריהן ,אמר אביי
לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים בספר ויקרא אבל קללות
ר' זעירא אמרו ,עשרת בני המן צריך
לאמרן בנפיחה אחת ,ועשרת בני המן
באותה נשימה עמהן ,א"ר יוסי בי רבי בון
צריך שיהא "איש" בראש דפא ,של בני
המן "ואת" בסופה שכן הוא המן היה שניץ
שחצן בתחילה ונחית ולבסוף ירוד כהדין
קינטרא פגום של בנאים ,רב אמר ,צריך
לאמר ארור המן ארורים בניו ,א"ר פנחס,
צריך לומר גם חרבונה זכור לטוב ,ר'
ברכיה רבי ירמיה ר' חייה אמרו זאת בשם
ר' יוחנן ,ומספר ,ר' יונתן כד דהוה מטי
להאי פסוקא אסתר ב' (ו) אֲ ֶׁשר הָ גְּ לָה
ירּוש ַליִם עִ ם הַ גֹ לָה אֲ ֶׁשר הָ גְּ לְּ תָ ה עִ ם יְּכָ ְּניָה
ִמ ָ
מֶׁ לְֶׁך יְּהּודָ ה ֲאשֶׁר ֶׁהגְּלָה נְּבּוכַדְּ נֶׁאצַר מֶׁ לְֶׁך
בָ בֶׁ ל :הוה אמר ,נבוכד נצר שחיק עצמות
ומסביר שכל נבוכד נצר דכתיב בירמיה
הנביא ,בזמנו חי היה ברם הכא עכשיו מת
היה ,במשנה ,ואינו עולה להן מן החשבון
אית תניי תני ,כן עולה להן מן החשבון ,רבי
זעירא ,אבא בר ירמיה ,רב מתנה ,אמרו
בשם שמואל הלכה כמי שאומר אין עולה
להן מן החשבון כמתניתין וצריך לקרא
בשבת מתחילת פרשת השבוע ,אית תניי
תני ,העולה לתורה פותח ורואה גולל
ומברך ,אית תניי תני העולה לתורה פותח
ורואה ומברך מבלי לגלול הספר ,ר' זעירא
אבא בר ירמיה רב מתנה אמרו בשם
שמואל ,הלכה כמי שאומר פותח ורואה
ומברך ,ומנמק ומה טעמא שכתוב נחמיה
ח' (ה) ַוי ְִּפ ַתח עֶׁ ז ְָּרא הַ סֵ פֶׁ ר לְּ עֵ ינֵי כָ ל הָ עָ ם
כִ י מֵ עַ ל כָ ל הָ עָ ם הָ יָה ּו ְּכפִתְּ חֹו ָעמְּדּו כָל
ָהעָם :ומה כתיב בתריה (ו) ַויְּב ֶָׁרְך ֶׁעז ְָּרא אֶׁת
י ְּהֹוָה ָהאֱֹלהִים ַהגָדֹול ַו ַיעֲנּו כָ ל הָ עָ ם ָאמֵ ן
ָאמֵ ן בְּ מֹעַ ל יְּדֵ יהֶׁ ם ַוי ְִּקדּו ַוי ְִּש ַתחֲוּו לַי ֹהוָה
ָארצָ ה :ושואל ,במאי גידלו? ועונה
אַ פַ יִם ְּ
ר' גידל אמר בשם המפורש ,רב מתנה אמר
בברכה גידלו ,ר' סימון אמר בשם ר'
יהושע בן לוי ,למה נקראו אנשי כנסת
הגדולה? ,משום שהחזירו את הגדולה
ליושנה ,א"ר פנחס ,משה התקין מטבע של
תפלה ,דברים יב' (יז) כִ י ְּי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶׁם הּוא
ֱֹלהים וַאֲ ֹדנֵי הָ אֲ ֹדנִים ָהאֵל ַהגָד ֹל
אֱֹלהֵ י הָ א ִ
ַנֹורא אֲ ֶׁשר ֹלא י ִָשא פָ נִים וְּ ֹלא יִקַ ח
ַהגִב ֹר ְּוה ָ
שֹחַ ד ,:ירמיה אמר ,פרק לב' (יח) ע ֶֹׁשה
ּומ ַשלֵם ֲעוֹן ָאבוֹת אֶׁ ל חֵ יק
חֶׁ סֶׁ ד לַאֲ ָל ִפים ְּ
בְּ נֵיהֶׁ ם ַאח ֲֵריהֶׁ ם ָהאֵל ַהגָדֹול ַהגִבֹור ְּי ֹהוָה
ְּצבָ אוֹת ְּשמ ֹו ,:ולא אמר נורא ,ולמה הוא
שבמשנה תורה בדברים פוסק ,ומסביר ,מאי טעמא ,הללו של
ויקרא בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן ,והללו של
ספר דברים בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן ,ומספר,
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי ,אמר
לו ,האם אתה מרגיש אכנפשך? לא שנו אלא קללות שבתורת
כהנים אבל שבמשנה תורה ,פוסק מפסיקים ,תניא ,רבי שמעון
בן אלעזר אומר ,עזרא הסופר תיקן להן לישראל ,שיהו קורין
קללות שבתורת כהנים קודם עצרת חג השבועות ושבמשנה
תורה קודם ראש השנה ,ושואל ,מאי טעמא? ועונה ,אמר אביי
ואיתימא ריש לקיש ,כדי שתכלה השנה וקללותיה ,ושואל
בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה ,אלא
שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא? ועונה אין נכון
עצרת נמי ראש השנה היא ,דתנן ,ובעצרת נידונים על פירות
האילן ,תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ,אם יאמרו לך זקנים
סתור ,וילדים בנה ,סתור ואל תבנה ,מפני שסתירת זקנים בנין,
ובנין נערים סתירה ,וסימן לדבר ,רחבעם בן שלמה מלכים א.
יב' (ח) ַו ַי ֲעזֹב אֶׁ ת עֲצַ ת הַ זְּ קֵ נִים אֲ ֶׁשר יְּעָ צֻהּו ַו ִיּוָעַ ץ אֶׁ ת הַ ְּיל ִָדים
אֲ ֶׁשר ג ְָּדלּו ִאת ֹו אֲ ֶׁשר הָ ע ְֹּמ ִדים לְּ פָ נָיו :תנו רבנן מקום שמפסיקין
קריאת התורה בשבת שחרית ,שם מתחילים קורין במנחה ,מה
שמפסיקים במנחה שם קורין בשני ,מה שמפסיקים בשני שם
קורין בחמישי ,מה שקוראים בחמישי שם מתחילים קורין
לשבת הבאה ,דברי רבי מאיר ,רבי יהודה אומר מקום שמפסיקין
בשבת שחרית ,שם קורין במנחה ,ובשני ובחמישי ,ולשבת
הבאה ,אמר רבי זירא ,הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית,
שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ,ולשבת הבאה שוב משם
מתחילים ,ושואל ולימא הלכה כרבי יהודה? ועונה ,מסביר
בפרוטרוט ,משום שיש דאפכי להו ,תנו רבנן פותח ספר תורה
ורואה מקום הקריאה גולל הספר ומברך ,וחוזר ופותח וקורא,
דברי רבי מאיר ,רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך ,וקורא,
ושואל ,מאי טעמא דרבי מאיר שגולל לפני הברכה? ועונה,
כדעולא ,דאמר עולא ,מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע
למתורגמן ,כדי שלא יאמרו ,תרגום כתוב בתורה ,הכא נמי ,כדי
שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה ,ורבי יהודה סבור תרגום
איכא למיטעי ,ברכות כולם מברכים ליכא למיטעי ,אמר רבי
זירא אמר רב מתנה ,הלכה ,פותח ורואה ומברך וקורא ,ושואל
ולימא הלכה כרבי יהודה? ועונה משום שיש דאפכי להו ,אמר
רבי זירא אמר רב מתנה ,הלוחות והבימות אין בהן משום
קדושה ,אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן ,הגולל ספר תורה
צריך שיעמידנו על התפר בין יריעה ליריעה ,ואמר רבי שפטיה
אמר רבי יוחנן ,הגולל ספר תורה גוללו וידו נמצאת מבחוץ ואין
גוללו וידו נמצאת מבפנים ,וכשהוא מהדקו ,מהדקו מבפנים
ואינו מהדקו מבחוץ ,ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן ,עשרה
שקראו בתורה הגדול שבהם מתכבד להיות גולל ספר תורה,
הגוללו נוטל שכר כולן ,דאמר רבי יהושע בן לוי ,עשרה שקראו
בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן ,ושואל שכר כולן
סלקא דעתך? ועונה ,אלא אימא קיבל שכר כנגד כולן ,ואמר
גבור? לזה נאה להקרות גבור שהוא רואה
חורבן ביתו ושותק ,ולמה לא אמר נורא?
משום אין נורא אלא בית המקדש ,דכתיב
נֹורא אֱֹלהִים ִמ ִמקְּדָ שֶׁיָך
תהילים סח' (לו) ָ
אֵ ל י ְִּש ָראֵ ל הּוא נֹתֵ ן עֹז וְּתַ עֲצֻ מוֹת לָעָ ם בָ רּוְך
ֱֹלהים :דניאל אמר פרק ט' (ד) וָאֶׁ ְּתפַ לְּ לָה
א ִ
לַי ֹהוָה אֱֹלהַ י וָאֶׁ ְּתוַדֶׁ ה ָוא ְֹּמ ָרה אָ נָא אֲ ֹדנָי ָהאֵל
ַהגָדֹול וְּ הַ נו ָֹרא שֹמֵ ר הַ בְּ ִרית וְּ הַ חֶׁ סֶׁ ד לְּ ֹאהֲבָ יו
ּולְּ ש ְֹּמ ֵרי ִמ ְּצוֹתָ יו :ולמה לא אמר גבור?
אמר ,בניו מסורים בקולרין איכן היא
גבורתו? ולמה הוא אמר נורא ? לזה נאה
להקרות נורא ,בנוראות שעשה עמנו
בכבשן האש ,וכיון שעמדו אנשי כנסת
הגדולה החזירו את הגדולה ליושנה,
שאמרו ,נחמיה ט' (לב) ְּועַתָ ה אֱֹלהֵינּו ָהאֵל
ַנֹורא שֹומֵר ַהב ְִּרית ְּו ַה ֶׁחסֶׁד
ַהגָדֹול ַהגִבֹור ְּוה ָ
ַאל י ִ ְּמעַט ְּל ָפנֶׁיָך אֵ ת כָל הַ ְּתלָָאה אֲ ֶׁשר
ַאתנּו לִ ְּמ ָלכֵינּו לְּ ָש ֵרינּו ּולְּ ֹכ ֲהנֵינּו וְּ לִ נְּבִ יאֵ נּו
ְּמצָ ְּ
וְּ לַאֲ בֹתֵ ינּו ּולְּ כָ ל עַ מֶׁ ָך ִמימֵ י מַ לְּ כֵי אַ שּור עַ ד
הַ יוֹם הַ ֶׁזה :ושואל ובשר ודם יש בו כח
ליתן קצבה בדברים הללו? ועונה א"ר
יצחק בר אלעזר ,יודעין הן הנביאין
שאלוהן אמיתי ,ואינן מחניפין לו:
רבי שפטיה אמר רבי יוחנן ,מנין שמשתמשין ומתחשבים בבת
ש ַמ ְּענָה דָ בָר מֵַאח ֲֶׁריָך
קול ,שנאמר ,ישעיה ל' (כא) וְָּאזְּנֶׁיָך תִ ְּ
לֵאמ ֹר זֶׁה הַ דֶׁ ֶׁרְך לְּ כּו ב ֹו כִ י תַ אֲ ִמינּו וְּ כִ י תַ ְּש ְּמ ִאילּו :והני מילי
דשמע קל גברא במתא ,וקל איתתא בדברא ,והוא דאמר הין ,הין
אני שומע והוא דאמר לאו לאו אינני שומע ,ואמר רבי שפטיה
אמר רבי יוחנן ,כל הקורא בלא נעימה בלי טעמי מקרא ,ושונה
בלא זמרה מנגינה ,עליו הכתוב אומר יחזקאל כ' (כה) ְּוגַם ֲאנִי
ּומ ְּשפָ ִטים ֹלא י ְִּחיּו בָ הֶׁ ם :ושואל,
נָתַ תִ י ָלהֶׁם ֻחקִים ֹלא טֹובִים ִ
מתקיף לה אביי ,משום דלא ידע לבסומי לסלסל קלא "משפטים
לא יחיו בהם" קרית ביה? ועונה ,אלא ,כדרב משרשיא ,דאמר
שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה
בהלכה ,עליהם הכתוב אומר" ,וגם אני נתתי להם חוקים לא
טובים ומשפטים לא יחיו בהם" אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן,
כל האוחז ספר תורה ערום בלי בגד נקבר ערום ,ושואל ערום
סלקא דעתך? ועונה ,אלא אימא ,נקבר ערום בלא מצוות ,ושואל
לגמרי בלא מצות סלקא דעתך? ועונה ,אלא אמר אביי נקבר
ערום בלא אותה מצוה ,אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא
משמיה דרבי ינאי רבה ,מוטב תיגלל המטפחת בין הדפים ואל
יגלל ספר תורה בין המטפח .במשנה ,במדבר כג' (מד) ַוי ְּדַ בֵר
משֶׁה אֶׁת מֹעֲדֵ י י ְּהֹוָה אֶׁל ְּבנֵי יִש ְָּראל :מצותן שיהיו קורין אותן
כל אחד ואחד בזמנו :תנו רבנן ,משה תיקן להם לישראל שיהו
שואלין ודורשין בענינו של יום ,הלכות פסח בפסח ,הלכות
עצרת בעצרת הלכות חג ,בחג הסוכות :
הדרן עלך בני העיר
© Copyright 2024