פרק ג - תלמוד בבלי

‫מגילה פרק שלישי [בבבלי פרק רביעי]‬
‫משנה א' הלכה א' ב'‬
‫ש ָמכְּרּו ְּרחֹובָּה שֶׁל עִיר בו מתאספים בתענית ציבור‪ ,‬לֹו ְּקחִין בְּדָ מָי(ו){ה} בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת‪ .‬מכרו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת‪,‬‬
‫ְּבנֵי ָהעִיר ֶׁ‬
‫לֹו ְּקחִין בדמיו תֵ {י}בָה לארון הקודש‪ .‬מכרו תֵ {י}בָה‪ ,‬לֹו ְּקחִין בכסף הזה ִמ ְּטפָחֹות מעילים לספר תורה‪ ,‬מכרו‬
‫תֹורה‪ֹ ,‬לא יִקְּחּו‬
‫תֹורה‪ֲ .‬אבָל אִם ָמכְּרּו ספר ָ‬
‫ִמ ְּטפָחֹות‪ ,‬לֹו ְּקחִין ְּספ ִָרים ספרי תנ"ך ‪ .‬מכרו ְּספ ִָרים‪ ,‬לֹו ְּקחִין בדמיו ספר ָ‬
‫ְּספ ִָרים חומשים‪ .‬מכרו ְּספ ִָרים‪ֹ ,‬לא יִקְּחּו בכסף הזה ִמ ְּטפָחֹות‪ .‬מכרו ִמ ְּטפָחֹות‪ֹ ,‬לא יִקְּחּו תֵ {י}בָה‪ .‬מכרו תֵ {י}בָה‪ֹ ,‬לא‬
‫יִקְּחּו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת‪ .‬מכרו בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת‪ֹ ,‬לא יִקְּחּו אֶׁת ה ְָּרחֹוב‪ְּ .‬וכֵן בְּמֹותְּ ֵריהֶׁן בעודף שנשאר מן הכסף של המכירה‪ ,‬וכל‬
‫זאת מפני שמעלים בקודש ולא מורידים‪:‬‬
‫בבלי מגילה כו' ע' א'‬
‫ירושלמי מגילה כב' ע' ב'‬
‫גמרא בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה‬
‫גמ' בְּ נֵי הָ עִ יר ֶׁשמָ כְּ רּו ְּרחוֹבָ ּה ֶׁשל עִ יר א"ר‬
‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה ונאמרה‬
‫יוחנן בשיטת דר' מנחם בי ר' יוסה היא‪,‬‬
‫בעילום שם אבל חכמים אומרים הרחוב אין בו משום קדושה‪,‬‬
‫דר' מנחם בי ר' יוסה אמר רחובה של עיר‬
‫יש לה קדושה‪ ,‬שכן מוציאין ספר תורה‬
‫ושואל ורבי מנחם בר יוסי מאי טעמיה? ועונה הואיל והעם‬
‫וקורין בו ברבים בתעניות ציבור‪ ,‬ברם‬
‫מתפללין בו בתעניות ובמעמדות‪ ,‬ושואל‪ ,‬ורבנן? ועונה סוברים‬
‫כרבנן‪ ,‬עשו אותו כמקום המחייב כהרחק‬
‫ההוא אקראי בעלמא‪ :‬במשנה‪ ,‬מכרו בית הכנסת לוקחין תיבה‪:‬‬
‫ארבע אמות אם צריך לעשות בו דברי‬
‫אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬לא שנו אלא בית‬
‫הכנסת של כפרים‪ ,‬אבל בית הכנסת של כרכין‪ ,‬כיון התרומות‬
‫בזיון ר' ירמיה ר' שמואל בר חלף אמרו‬
‫בשם רב אדא בר אחוה‪ ,‬המתפלל לא ירוק‬
‫לבנינו דמעלמא אתו ליה‪ ,‬לא מצו אין רשות מזבני ליה‪ ,‬דהוה‬
‫עד שיהלך ארבע אמות‪ ,‬א"ר יוסה בי ר'‬
‫ליה דרבים‪ ,‬אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על‬
‫בון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך‬
‫גב דמעלמא אתו לה התרומות ‪ ,‬כיון דאדעתא דידי קאתו אני‬
‫ויתרחק ארבע אמות‪ ,‬תני המתפלל לא יטיל‬
‫התרמתי והייתי יוזם הבנייה אי בעינא מזבנינא לה‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫מים עד שיהלך ארבע אמות‪ ,‬וכן המטיל‬
‫מיתיבי אמר רבי יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים בעלי‬
‫מים אל יתפלל עד שיהלך ויתרחק ארבע‬
‫מלאכה שהיה בירושלים‪ ,‬שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל‬
‫אמות‪ ,‬א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר לא‬
‫צרכיו‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא התם דכרכים הוה? ועונה ההיא בי כנישתא‬
‫דווקא עד שיהלך ארבע אמות אלא אפילו‬
‫זוטי הוה‪ ,‬ואינהו עבדוה הם בעצמם בנו ועל דעתם נמכר‪ ,‬ושואל‬
‫שהא הפסקה של פרק זמן כדי הילוך‬
‫מיתיבי כתוב ויקרא יד' (לד) כִ י תָ בֹאּו אֶׁ ל אֶׁ ֶׁרץ כְּ נַעַ ן אֲ ֶׁשר אֲ נִי‬
‫ארבע אמות‪ ,‬ומסביר‪ ,‬אם אומר את עד‬
‫נֹתֵ ן לָכֶׁם לַאֲ חֻ זָה וְּ נָתַ ִתי נֶׁגַ ע צָ ַרעַ ת ְּבבֵית א ֶֶׁׁרץ ֲא ֻחזַתְּ כֶׁם‪ :‬ודרשו‬
‫שיהלך ארבע אמות‪ ,‬יהא אסור בכל מקום‬
‫חז"ל "אחוזתכם" מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים‬
‫להתפלל אף אני אומר אחר בא והטיל שם‬
‫ואין בה בעלות פרטית? ועונה אמר רבי יהודה‪ ,‬אני לא שמעתי‬
‫מים‪ ,‬ומברר‪ ,‬ר' ביישנאי שאלון לר' אימי‪,‬‬
‫אלא מקום מקדש בלבד‪ ,‬ושואל הא בתי כנסיות ובתי מדרשות‬
‫מהו ליקח אבנים מבית הכנסת זו ולבנות‬
‫מיטמאין‪ ,‬אמאי? הא דכרכין הוו? ועונה‪ ,‬אימא אמר רבי יהודה‪,‬‬
‫בהם בבית הכנסת אחרת? ועונה‪ ,‬אמר לון‬
‫אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד‪ ,‬ומברר‪ ,‬במאי‬
‫אסור‪ ,‬א"ר חלבו לא אסר ר' אימי אלא‬
‫קמיפלגי? ועונה תנא קמא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים‬
‫מפני שהרואה בית כנסת חרב נגרם לו‬
‫ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים ובפלוגתא דהני‬
‫עגמת נפש‪ ,‬ר' גוריין אמר אנשים מן‬
‫תנאי דתניא מה היה בחלקו של שבט יהודה‪ ,‬הר הבית הלשכות‬
‫מוגדלאיי שאלון לרשב"ל‪ ,‬מהו ליקח‬
‫והעזרות‪ ,‬ומה היה בחלקו של שבט בנימין‪ ,‬אולם והיכל ובית‬
‫אבנים בארץ ישראל מעיר זו ולבנות בעיר‬
‫קדשי הקדשים‪ ,‬ורצועה הייתה יוצאת מחלקו של יהודה‪ ,‬ונכנסת‬
‫אחרת‪ ,‬אמר לון אסור‪ ,‬וכך הורי ר' אימי‬
‫בחלקו של בנימין‪ ,‬ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער‬
‫אפילו ממזרחה של העיר למערבה אסור‪,‬‬
‫עליה בכל יום לבולעה ולספחה לנחלתו‪ ,‬שנאמר דברים לג' (יב)‬
‫מפני חורבן אותו המקום‪ .‬ושואל מהו‬
‫לְּ בִ ְּני ִָמן ָאמַ ר י ְִּדיד ְּי ֹהוָה י ְִּשכֹן לָבֶׁ טַ ח עָ לָיו חֹפֵף ָעלָיו ָכל הַיֹום ּובֵ ין‬
‫למכור בית הכנסת העשוי לתפילה וליקח‬
‫כְּ תֵ פָ יו ָשכֵן‪ :‬לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן מארח לשכינה‪,‬‬
‫בית המדרש לתלמוד תורה? ועונה מילתיה‬
‫והאי תנא סבר‪ ,‬לא נתחלקה ירושלים לשבטים‪ ,‬דתניא אין‬
‫דר' יהושע בן לוי אמרה שרי‪ ,‬דא"ר יהושע‬
‫משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן‪ ,‬רבי אליעזר (בר‬
‫בן לוי כתוב מלכים ב‪ .‬כה' (ט) ַויִשְּר ֹף אֶׁת‬
‫צדוק) [בר' שמעון] אומר‪ ,‬אף לא מטות‪ ,‬לפיכך עורות קדשים‬
‫בֵית י ְּהֹוָה וְּאֶׁ ת בֵ ית הַ מֶׁ לְֶׁך וְּאֵ ת כָ ל בָ תֵ י‬
‫של שלמים המביאים הישראלים למקדש בעלי אושפיזין‬
‫ְּרּושלַם וְּ אֶׁ ת כָ ל בֵ ית גָדוֹל ָש ַרף בָ אֵ ש‪ :‬זה‬
‫י ָ‬
‫המארחים את עולי הרגל נוטלין אותן בזרוע ללא רשות‪ ,‬אמר‬
‫בית המקדש "ואת בית המלך" זה פלטין‬
‫של צדקיהו "ואת כל בתי ירושלים" אלו‬
‫ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו‬
‫בירושלים‪ ,‬דא"ר פינחס בשם ר' הושעיה‪,‬‬
‫ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו‬
‫בירושלם‪ ,‬וכל אחת ואחת היה לה בית‬
‫ספר ובית תלמוד‪ ,‬בית ספר למקרא‪ ,‬ובית‬
‫תלמוד למשנה‪ ,‬וכולהם עלה ונתץ‬
‫אספסיינוס‪" ,‬ואת כל בית הגדול שרף‬
‫באש" זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן‬
‫זכאיי‪ ,‬ששם היו מתנין גדולותיו של‬
‫הקב"ה‪ ,‬כגון מעשה הנביאים המסופרים‬
‫בספר מלכים ב' ח' (ד) וְּהַ מֶׁ לְֶׁך ְּמ ַדבֵ ר אֶׁ ל‬
‫ֱֹלהים לֵאמֹר ַספ ְָּרה נָא לִי‬
‫ֵג ֲחזִי נַעַ ר ִאיש הָ א ִ‬
‫אֵת כָל ַהגְּד ֹלֹות ֲאשֶׁר ָעשָה ֱאלִישָע‪ :‬ר'‬
‫שמואל בר נחמן אמר בשם ר' יונתן הדא‬
‫דאת אמר למכור ולקנות בדמיו תיבה‬
‫בבית הכנסת של יחיד‪ ,‬אבל בבית הכנסת‬
‫של רבים אסור‪ ,‬אני אומר אחד בלתי ידוע‬
‫מסוף העולם תרם לו והוא קנוי ושותף בו‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬והא תני מעשה בר"א בי ר' צדוק‬
‫שלקח בית הכנסת של אלכסנדריים ועשה‬
‫בה צרכיו? ועונה‪ ,‬אלכסנדריים יחידים‬
‫עשו אותה משל עצמן‪ ,‬ושואל‪ ,‬עד כדון‬
‫כשבנייה תיכף לשם בית הכנסת‪ ,‬אבל אם‬
‫בנייה לשם חצר פרטית ואחר כך עמד‬
‫והקדישה‪ ,‬מהו? ועונה‪ ,‬נישמעינה מן הדא‪,‬‬
‫הנודר קונם לבית הזה שאיני נכנס ונעשה‬
‫בית הכנסת צריך להישאל לנדרו ‪ ,‬הדא‬
‫אמרה בנייה לשם חצר והקדישה‪ ,‬קדשה‪,‬‬
‫ועכשיו מברר אימתי קדשה מיד? או בשעת‬
‫התשמיש והתפילה? ועונה‪ ,‬נישמעינה מן‬
‫הדא‪ ,‬העושה תיבה לשם ספר תורה‬
‫ומטפחות מעיל לשם ספר תורה‪ ,‬עד שלא‬
‫נשתמש בהן הספר‪ ,‬מותר להשתמש בהן‬
‫לצרכי הדיוט‪ ,‬משנשתמש בהן הספר אסור‬
‫להשתמש בהן הדיוט‪ ,‬קל וחומר ומה אם‬
‫אלו שנעשו לשם ספר‪ ,‬אינן קדושות אלא‬
‫בשעת התשמיש‪ ,‬זו הבניין שבנייה לשם‬
‫חצר לא כ"ש‪ ,‬ושואל תיבה ומעיל אלו‬
‫שעשאן לשם חולין והקדישו מה הן? ועונה‬
‫כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר‬
‫והקדישה קדשה והכא עשאם לשם חולין‬
‫והקדישן קדש‪ ,‬ומברר‪ ,‬כלי שרת בבית‬
‫המקדש מאימתי הם קדושין? האם מיד‬
‫כשמקדיש בפה או בשעת התשמיש?‬
‫אביי‪ ,‬שמע מינה‪ ,‬אורח ארעא‪ ,‬מקובל בכל מקום למישבק אינש‬
‫גולפא ומשכא להשאיר מתנה באושפיזיה אצל מארח‪ ,‬אמר‬
‫רבא‪ ,‬האמור שבכרכים אין רשות למכור לא שנו‪ ,‬אלא שלא‬
‫מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר‪ ,‬אבל מכרו שבעה‬
‫טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למישתא ביה שיכרא‪,‬‬
‫פונדק שפיר דמי‪ ,‬רבינא הוה ליה ההוא תילא חצר פתוחה לפני‬
‫דבי כנישתא‪ ,‬אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזרעה גינת‬
‫נוי? אמר ליה‪ ,‬זיל זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר‪,‬‬
‫וזרעה‪ ,‬ומספר‪ ,‬רמי בר אבא הוה קא בני בי כנישתא חדשה‪,‬‬
‫הוה ההיא כנישתא עתיקא הוה בעי למיסתריה לפרקה ולאתויי‬
‫ליבני וכשורי לקחת לבנים וקורות מינה‪ ,‬ועיולי להתם‪ ,‬יתיב‬
‫וקא מיבעיא ליה‪ ,‬הא דרב חסדא דאמר רב חסדא לא ליסתור בי‬
‫כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי‪ ,‬זאת אמרו התם משום‬
‫פשיעותא שבסוף לא ייבנה‪ ,‬אבל כי האי גוונא שכבר בונים את‬
‫החדש מאי? אתא לקמיה דרב פפא ואסר ליה‪ ,‬הלך לברר לקמיה‬
‫דרב הונא‪ ,‬ואסר ליה‪ ,‬אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה‬
‫למטרת תפילה בציבור שרי‪ ,‬אוגורה ומשכונה לצרכי יחיד‬
‫אסור‪ ,‬ומסביר‪ ,‬מאי טעמא בקדושתה קאי‪ ,‬ליבני נמי חלופינהו‬
‫וזבונינהו אחרים כמותם שרי‪ ,‬אוזופינהו אסור‪ ,‬הני מילי‬
‫בעתיקתא אבל לבנים בחדתא לית לן בה לפני שבנו בבניין‬
‫אפשר למכור‪ ,‬ואפילו למאן דאמר הזמנה מילתא היא יש לה‬
‫תוקף הני מילי כגון האורג בגד למת‪ ,‬אבל הכא כטווי לאריג‬
‫הכנה להכנה דמי‪ ,‬וליכא למאן דאמר יש בזה הזמנה‪ ,‬לתת בית‬
‫כנסת מתנה פליגי בה רב אחא‪ ,‬ורבינא‪ ,‬חד אסר וחד שרי‪ ,‬מאן‬
‫דאסר סבור בהאי תפקע מוציא קדושתה‪ ,‬ומאן דשרי אי לאו‬
‫דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה‪ ,‬נמצא הדר הוה ליה‬
‫מתנה כזביני כמכירה ומותרת‪ ,‬תנו רבנן תשמישי מצווה נזרקין‪,‬‬
‫תשמישי קדושה נגנזין‪ ,‬ואלו הן תשמישי מצוה‪ ,‬סוכה‪ ,‬לולב‪,‬‬
‫שופר‪ ,‬טלית וציצית‪ ,‬ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ארון או‬
‫מעיל של ספרים‪ ,‬תפילין ומזוזות‪ ,‬ותיק של ספר תורה‪ ,‬ונרתיק‬
‫של תפילין ורצועותיהן\‪ ,‬אמר רבא‪ ,‬מריש הוה אמינא האי‬
‫כורסיא ספסל להגבהת הספר תשמיש דתשמיש הוא‪ ,‬ושרי‪,‬‬
‫כיון דחזינא דמותבי מניחים עלויה ספר תורה‪ ,‬אמינא תשמיש‬
‫קדושה הוא ואסור‪ ,‬ואמר רבא מריש הוה אמינא האי פריסא‬
‫מפה תשמיש דתשמיש הוא‪ ,‬כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי‬
‫סיפרא עלויה‪ ,‬אמינא תשמיש קדושה הוא ואסור‪ ,‬ואמר רבא‬
‫האי תיבותא דאירפט ארון מרופט ומתפרק מיעבדה תיבה‬
‫זוטרתי לעשותה ארונית קטנה שרי‪ ,‬כורסייא כסא אסיר‪ ,‬ואמר‬
‫רבא האי פריסא פרוכת של ארון הקודש דבלה‪ ,‬למיעבדיה‬
‫פריסא מפה לספרי תורה שרי‪ ,‬לחומשין אסיר‪ ,‬ואמר רבא הני‬
‫זבילי נרתיקי דחומשי וקמטרי ושרוך הקישור דספרי‪ ,‬תשמיש‬
‫קדושה נינהו ונגנזין ושואל פשיטא? ועונה מהו דתימא הני‬
‫מטרתם לאו לכבוד עבידן‪ ,‬לנטורי לשמור בעלמא עבידי‪ ,‬קא‬
‫משמע לן‪ ,.‬ומספר‪ ,‬ההוא בי כנישתא דיהודאי רומאי דהוה פתיח‬
‫לההוא אידרונא בית מגורים דהוה מחית מונח ביה מת‪ ,‬והוו בעו‬
‫כהני למיעל לבית הכנסת לצלויי להתפלל ולברך ברכת כוהנים‬
‫ומסביר אין תימר מיד ניחא‪ ,‬אבל אין‬
‫תימר בשעת התשמיש נמצא כאחד הם‬
‫קדושים ומתקדשין? אמנם ניחא של משה‬
‫במדבר סיני שנתקדשו בשמן המשחה‪,‬‬
‫וברם של שלמה במקדש הראשון כאחד‬
‫הם קדושין ומתקדשין? ועונה בכניסתן‬
‫לארץ ישראל היו מפנין מתוך כלים‬
‫שתקדשו בסיני של משה לתוך כלי שרת‬
‫של שלמה ושימושם קידשם‪ ,‬ושואל‬
‫בבית שני לא היה שם של משה כאחת הם‬
‫קדושים ומתקדשין? ועונה בעלייתן מן‬
‫הגולה היו מפנין מתוך כלי שרת של‬
‫שלמה לתוך שלהן‪ ,‬ובסיכום לא היה שם‬
‫של שלמה כאחת הם קדושין ומתקדשים‪,‬‬
‫למדנו אבנים שחצבן לשם קבר של מת‪,‬‬
‫אסורות בהנייה‪ ,‬חצבם לשם חי ולשם מת‬
‫מותרות בהנייה‪ ,‬הוזרק כלי לפני מיטתו‬
‫של מת לתוך ד' אמות שלו‪ ,‬אסור בהנייה‪,‬‬
‫חוץ לד' אמות מותר בהנייה‪ ,‬כל כלי‬
‫ביהכ"נ קדושתם כבית הכנסת ספסלה‬
‫וקלטורה והכוכים כבית הכנסת‪ ,‬כילה‬
‫פרוכת דעל ארונא‪ ,‬קדושתה כארונא‪ ,‬כר'‬
‫אבהו חש לקדושת המטפחת יהב גולתא‬
‫מעיל תחתוי ההן כילן‪ ,‬רב יהודה אמר‪,‬‬
‫בשם שמואל בימה ולווחין והשולחנות‬
‫עליהן מונחים ספרי הקודש אין בהן‬
‫משום קדושת ארון ויש בהן משום קדושת‬
‫בית הכנסת‪ ,‬אינגלין הווים שעלים הפרוכת‬
‫אין בו משום קדושת ארון יש בו משום‬
‫קדושת בית הכנסת‪ ,‬ומספר‪ ,‬ר' ירמיה אזל‬
‫לגוולנה לגולן חמתון יהבין בכושא ראה‬
‫אותם נותנים מכוש וכלי עבודה בגו‬
‫ארונא‪ ,‬אתא שאל לר' אימי א"ל‪ ,‬אני‬
‫אומר‪ ,‬לכך התנו עליו מבתחילה‪ ,‬ר' יונה‬
‫עבד ליה מגדל ארון בבית הכנסת ואתני‬
‫עלוי‪ ,‬עייליה העליון דספרין לספרי‬
‫התורה‪ ,‬ארעייא והתחתון הסמוך לקרקע‬
‫דמאנין למפות‪ ,‬במשנה‪ ,‬מכרו מטפחות‬
‫לוקחין ספרים אפילו מטפחות תורה‬
‫וחומשין‪ ,‬לוקח בהן נביאים וכתובים‪ ,‬מכרו‬
‫ספרים לא יקחו מטפחות‪ ,‬אפילו מכרו‬
‫נביאים וכתובים אינו לוקח בהן מטפחות‪,‬‬
‫יש להם תורה וחומשים‪ ,‬כורכים תורה‬
‫במטפחות תורה‪ ,‬חומשין במטפחות‬
‫חומשים‪ ,‬נביאים במטפחות נביאים‪,‬‬
‫כורכים תורה וחומשים במטפחות נביאים‬
‫התם‪ ,‬אתו אמרו ליה לרבא‪ ,‬אמר להו‪ ,‬דלו תיבותא קחו ארגז‬
‫כבד אותבוה לפתח דהוה ליה כלי עץ העשוי לנחת במקום‬
‫קבוע ‪ ,‬וכלי עץ העשוי לנחת‪ ,‬אינו מקבל טומאה‪ ,‬וחוצץ בפני‬
‫הטומאה‪ ,‬אמרו ליה רבנן לרבא‪ ,‬והא זמנין ארון זה דמטלטלי‬
‫ליה כי מנח ספר תורה עלויה‪ ,‬והוה ליה מיטלטלא מלא וריקם?‬
‫ואמר אי הכי לא אפשר‪ ,‬אמר מר זוטרא‪ ,‬מטפחות ספרים שבלו‪,‬‬
‫עושין אותן תכריכין למת מצוה שאין לו קוברים‪ ,‬וזו היא גניזתן‪,‬‬
‫ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם‪,‬‬
‫ואפילו תלמיד חכם שרק שונה הלכות‪ ,‬אמר רב אחא בר יעקב‬
‫גונזים הספרים ובכלי חרס‪ ,‬שנאמר ירמיה לב' (יד) כֹה ָאמַ ר‬
‫ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת אֱֹלהֵ י י ְִּש ָראֵ ל לָקוֹחַ אֶׁ ת הַ ְּספָ ִרים הָ אֵ לֶׁה אֵ ת סֵ פֶׁ ר‬
‫הַ ִמ ְּקנָה הַ זֶׁה וְּ אֵ ת הֶׁ חָ תּום וְּ אֵ ת סֵ פֶׁ ר הַ גָלּוי הַ זֶׁה ּונְּתַ תָם ִב ְּכלִי ח ֶָׁרש‬
‫ְּל ַמעַן י ַ ַעמְּדּו יָמִים ַרבִים‪( :‬ואמר) [אמר] רב פפי משמיה דרב‬
‫[דרבא] מבי כנישתא לבי רבנן לבית מדרש שרי‪ ,‬מבי רבנן לבי‬
‫כנישתא לבית כנסת אסיר‪ ,‬ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא‪,‬‬
‫אמר רב אחא כוותיה דרב פפי מסתברא‪ ,‬דאמר רבי יהושע בן‬
‫לוי‪ ,‬בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש‪ ,‬שמע מינה‪ ,‬דרש‬
‫בר קפרא מאי דכתיב שם נב (יג) ַויִשְּר ֹף אֶׁת בֵית י ְּהֹוָה ְּואֶׁת בֵית‬
‫ַה ֶׁמלְֶׁך ְּואֵת כָל בָתֵ י י ְּרּושָלַ ִם ְּואֶׁת כָל בֵית ַהגָד ֹול ש ַָרף ָבאֵש‪" :‬בית‬
‫ה" זה בית המקדש‪" ,‬בית המלך" אלו פלטרין של מלך‪" ,‬ואת כל‬
‫בתי ירושלם" כמשמען "ואת כל בית גדול שרף באש" מחלוקת‬
‫רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי‪ ,‬חד אמר מקום שמגדלין בו תורה‪,‬‬
‫וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה‪ ,‬מאן דאמר תורה דכתיב‬
‫תֹורה ְּויַאְּדִ יר‪:‬‬
‫ישעיה מב' (כא) י ְּהֹוָה ָחפֵץ ְּל ַמעַן צִדְּ קֹו יַגְּדִ יל ָ‬
‫ומאן דאמר תפלה‪ ,‬דכתיב‪ ,‬מלכים ב‪.‬ח (ד) וְּהַ מֶׁ לְֶׁך ְּמ ַדבֵ ר אֶׁ ל ֵג ֲחזִי‬
‫ֱֹלהים לֵאמֹר ַספ ְָּרה נָא לִי אֵת כָל ַהגְּד ֹלֹות ֲאשֶׁר ָעשָה‬
‫נַעַ ר ִאיש הָ א ִ‬
‫ֱאלִישָע‪ :‬ואלישע דעבד ברחמי כוחו בתפילה הוא דעבד‪,‬‬
‫תסתיים ועכשיו נוכיח דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר מקום‬
‫שמגדלין בו תורה‪ ,‬דאמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬בית הכנסת מותר‬
‫לעשותו בית המדרש‪ ,‬שמע מינה‪ :‬במשנה‪ ,‬אבל מכרו תורה לא‬
‫יקחו ספרים וכו'‪ :‬ושואל‪ ,‬איבעיא להו‪ ,‬מהו למכור ספר תורה‬
‫ישן ליקח בו חדש? האם כיון דלא מעלי ליה דרגה אסור? או‬
‫דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא כיוון שאין דרגות‬
‫קדושה נוספות שפיר דמי? ועונה‪ ,‬תא שמע אבל מכרו תורה לא‬
‫יקחו ספרים‪ ,‬ומדייק ספרים הוא דלא‪ ,‬הא תורה בתורה שפיר‬
‫דמי‪ ,‬ודוחה‪ ,‬מתניתין דיעבד‪ ,‬כי קא מיבעיא לן והשאלה נשאלה‬
‫לכתחלה? ועונה‪ ,‬תא שמע‪ ,‬גוללין ספר תורה במטפחות של‬
‫חומשין‪ ,‬וחומשין גוללים במטפחות של נביאים וכתובים‪ ,‬אבל‬
‫לא נביאים וכתובים במטפחות של חומשין‪ ,‬ולא חומשין‬
‫במטפחות של ספר תורה‪ ,‬ומדייק‪ ,‬קתני מיהת גוללים ספר‬
‫תורה במטפחות של חומשין‪ ,‬מטפחות חומשין אין‪ ,‬מטפחות ספר‬
‫תורה לא‪ ,‬ודוחה אימא סיפא‪ ,‬ולא חומשין במטפחות של ספר‬
‫תורה‪ ,‬הא תורה בשל בתורה שפיר דמי? אלא המסקנה מהא‬
‫ליכא למישמע מינה‪ ,‬ועונה תא שמע‪ ,‬מניחין ספר תורה על גבי‬
‫תורה‪ ,‬ותורה על גבי חומשין‪ ,‬וחומשין על גבי נביאים וכתובים‪,‬‬
‫אבל לא מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשין‪ ,‬ולא חומשין‬
‫וכתובים‪ ,‬אבל לא כורכים נביאים וכתובין‬
‫במטפחות תורה וחומשים‪ ,‬נותנין תורה‬
‫ע"ג תורה וחומשים ע"ג חומשים‪ ,‬מניחים‬
‫תורה וחומשין על גבי נביאים וכתובים‪,‬‬
‫אבל לא מניחים נביאים וכתובים על גבי‬
‫תורה וחומשין‪ ,‬ר' ירמיה שאל בשם ר'‬
‫זעירה‪ ,‬תורה וחומשין ערק התחמק תנייה‬
‫מינה ולא קבע עדיפות‪ ,‬כותבין תורה‬
‫ונביאים כאחת דברי ר"מ‪ ,‬וחכ"א אין‬
‫כותבין תורה ונביאים כאחת‪ ,‬אבל כותבין‬
‫נביאים וכתובים כאחת‪ ,‬ר' ירמיה אמר‬
‫בשם ר' שמואל בר רב יצחק‪ ,‬תורה‬
‫וחומשים קדושה אחת הן‪ ,‬אין עושין‬
‫מחלקים תורה לעשותם חומשים‪ ,‬אבל‬
‫עושין תופרים יריעות חומשין לחברם‬
‫לספר תורה‪ ,‬א"ר יוסה הדא אמרה תורה‬
‫שעשאה חמשין בקדושתה היא עומדת‪ ,‬ר'‬
‫שמואל בר נחמן אמר בשם ר' יונתן תורה‬
‫חסירה אין קורין בה ברבים‪ ,‬ושואל והא‬
‫תני בבראשית אם כתוב עד המבול‬
‫בויקרא אם כתוב עד ויהי ביום השמיני‪,‬‬
‫בוידבר בבמדבר אם כתוב עד ויהי בנסוע‬
‫הארון מותר לקרות בו ברבים? ועונה‬
‫הדא ארסקינס השר הנכבד רבי יונתן‬
‫אוקיר אוריתא‪ ,‬ואלה מן דצנבראי אתון‬
‫שאלון לר' יונה ולר' יוסה מהו לקרות‬
‫בספר ברבים‪ ,‬אמר לון אסור‪ ,‬לא דאסור‬
‫אלא מן גו דנפשהון עגימה אינון תהה להם‬
‫עגמת נפש רבה זבנין להון אחורי יקנו‬
‫מהודר יותר‪ .‬במשנה‪ ,‬וכן במותריהם‪,‬‬
‫ומסביר‪ ,‬ממה שגבו גבאי צדקה והותירו‪,‬‬
‫כהדא ר' חייה בר אבא אזל לחמץ ויהבון‬
‫ליה פריטין למפלגא לחלק ליתמייא‬
‫ולארמלאתא‪ ,‬נפק ופלגון וחילקם לרבנן‬
‫ולתלמידיהם‪ ,‬ושואל‪ ,‬מהו שיהא צריך‬
‫להפריש תחתיהן? ועונה ר' זעירה אמר‬
‫צריך להפריש תחתיהן‪ ,‬ר' אילא אמר אינו‬
‫צריך להפריש תחתיהן‪ ,‬ר' יסא בשם ר'‬
‫אלעזר אומר‪ ,‬אינו צריך להפריש תחתיהן‪,‬‬
‫ר' יעקב בר אחא‪ ,‬ר' יסא‪ ,‬ר' אלעזר אמרו‬
‫בשם ר' חנינה כל המצות של צדקה‬
‫שנדרו עד שלא ניתנו לגזברין‪ ,‬את רשאי‬
‫לשנותם‪ ,‬משניתנו לגיזברין אין את רשאי‬
‫לשנותן‬
‫על גבי ספר תורה‪ ,‬ודוחה‪ ,‬הנחה קאמרת? שאני הנחה דלא‬
‫אפשר‪ ,‬דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן מגוללים דף על‬
‫דף והא קא יתיב דפא אחבריה‪ ,‬אלא כיון דלא אפשר שרי‪ ,‬הכא‬
‫נמי כיון דלא אפשר שלא להניח ספר על ספר שרי‪ ,‬תא שמע‬
‫למכור ספר תורה להחליף בספר תורה חדש אחר‪ ,‬דאמר רבה‬
‫בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬לא‬
‫ימכור אדם ספר תורה ישן ליקח בו חדש‪ ,‬ודוחה‪ ,‬התם אסור‬
‫משום פשיעותא התרשלות והזנחה‪ ,‬כי קאמרינן כגון דכתיב‬
‫ומנח מוכן ועכשיו רוצה לאיפרוקי מאי? ועונה תא שמע‪ ,‬דאמר‬
‫רבי יוחנן משום רבי מאיר‪ ,‬אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד‬
‫תורה ולישא אשה שמע מינה תורה מעור בהמה בתורה של‬
‫אדם חי שפיר דמי‪ ,‬ודוחה‪ ,‬דלמא שאני למוד‪ ,‬שהלמוד מביא‬
‫לידי מעשה‪ ,‬ולמכור בעבור אשה נמי מצווה חשובה היא משום‬
‫הכתוב ישעיה מה' (יח) כִ י כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה בו ֵֹרא הַ ָשמַ יִם הּוא‬
‫שבֶׁת יְּצ ָָרּה‬
‫ָארץ וְּ ע ָֹשּה הּוא כ ֹו ְּננָּה ֹלא ת ֹהּו ב ְָּראָּה ָל ֶׁ‬
‫ֱֹלהים יֹצֵ ר הָ ֶׁ‬
‫הָ א ִ‬
‫אֲ נִי ְּי ֹהוָה וְּ אֵ ין עוֹד‪ :‬אבל תורה בתורה אולי לא? ועונה‪ ,‬תנו‬
‫רבנן‪ ,‬לא ימכור אדם ספר תורה אף על פי שאינו צריך לו‪ ,‬יתר‬
‫על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר‬
‫ספר תורה או בתו לשפחה‪ ,‬אינו רואה סימן ברכה לעולם‪:‬‬
‫במשנה‪ ,‬וכן במותריהן‪ :‬אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו‪,‬‬
‫אבל גבו כספים והותירו‪ ,‬מותר להשתמש בהם לצורך אחר‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬איתיביה אביי‪ ,‬במה דברים אמורים שלא התנו בזמן‬
‫הגבייה אבל התנו‪ ,‬אפילו לדוכסוסיא למשמרת מותר‪ ,‬ומברר‪,‬‬
‫היכי דמי אילימא שמכרו והותירו‪ ,‬כי התנו מאי הוי?‪ ,‬אלא שגבו‬
‫והותירו‪ ,‬טעמא דהתנו הא לא התנו לא‪ ,‬ודוחה לעולם שמכרו‬
‫והותירו‪ ,‬והכי קאמר‪ ,‬במה דברים אמורים שלא התנו שבעה‬
‫טובי העיר במעמד אנשי העיר‪ ,‬אבל התנו שבעה טובי העיר‬
‫במעמד אנשי העיר‪ ,‬אפילו לדוכסוסיא נמי מותר‪ ,‬אמר ליה אביי‬
‫לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת‪ ,‬מי שמיע‬
‫לך מרב ששת מאי פירוש דוכסוסיא? אמר ליה הכי אמר רב‬
‫ששת‪ ,‬פרשא דמתא פרש הסובב את העיר‪ ,‬אמר אביי‪ ,‬הלכך‬
‫שלא ידענו פירוש המילים האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא‬
‫ולא ידע פירושא‪ ,‬לישיילה קמיה דשכיח מצוי קמיה רבנן‪ ,‬דלא‬
‫אפשר דלא שמיע ליה אחד מהם פירושה מן גברא רבה‪ .,‬אמר‬
‫רבי יוחנן משום רבי מאיר‪ ,‬בני העיר שהלכו לעיר אחרת‪ ,‬ופסקו‬
‫עליהן צדקה נותנין במקום וכשהן באין עוזבים וחוזרים למקומם‬
‫מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן‪ ,‬תניא נמי הכי‪ ,‬בני‬
‫העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה‪ ,‬נותנין‪ ,‬וכשהן‬
‫באין מביאין אותה עמהן‪ ,‬ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו‬
‫צדקה תנתן לעניי אותה העיר‪ ,‬ומספר‪ ,‬רב הונא גזר תעניתא‬
‫מחמת עצירת גשמים על לגביה רב חנה בר חנילאי‪ ,‬וכלעני‬
‫מתיה‪ ,‬רמו עלייהו צדקה ויהבו‪ ,‬כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה‬
‫ישיב לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין עירינו‪ ,‬אמר להו‪,‬‬
‫תנינא‪ ,‬במה דברים אמורים בשאין שם חבר עיר אבל יש שם‬
‫חבר עיר תינתן לחבר עיר‪ ,‬וכל שכן דעניי דידי ודידכו‪ ,‬עלי‬
‫סמיכי ואני אחלק גם להם‪:‬‬
‫המשך משנה א הלכה ב'‬
‫ֶׁמֹורידִין אֹותֹו‬
‫אֵין מֹוכ ְִּרין אֶׁת בית הכנסת או ספרי תורה שֶׁל ַרבִים ַליָחִיד‪ִ ,‬מ ְּפנֵי ש ִ‬
‫(דִ ב ְֵּרי ַרבִי י ְּהּודָ ה)‪ָ .‬אמְּרּו לֹו‪ ,‬אִם כֵן לא ימכור ַאף ֹלא ֵמעִיר גְּדֹולָה ְּלעִיר ְּק ַטנָה‪:‬‬
‫ירושלמי מגילה כד' ע' א'‬
‫גמ' שלושה גבאים מבה"כ‪ ,‬כבה"כ כולו ושבעה אנשים נבחרים בעלי משרה‬
‫מבני העיר‪ ,‬כעיר כולה ‪ ,‬ושואל‪ ,‬מה אנן קיימין? אם בשקיבלו עליהן והם נבחרי‬
‫הציבור אפילו אחד‪ ,‬אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה אינם בעלי סמכות לכך?‬
‫ועונה אלא כן אנן קיימין בסתם ממונים ולא נבחרים‪ ,‬למדנו בן עיר שפסק צדקה‬
‫בעיר אחרת נותן עמהן עם אנשי העיר בה נמצא‪ ,‬קבוצת בני העיר שפסקו‬
‫צדקה בעיר אחרת‪ ,‬נותנין במקומן‪ ,‬רבי חייה אמר בשם ר' יוחנן‪ ,‬כגון ההן‬
‫סיפסלא מדפי השוק דמעוניא ששם מתרימים את הסוחרים לצדקה‪ ,‬כהדא‪ ,‬ר'‬
‫חלבו הוה דרש בציפורין‪ ,‬פסק תמן לכל‪ ,‬אתא בעי למיתן הכא במקומו א"ל ר'‬
‫אימי יחידי את וצריך אתה לתת במקום שפסקו לך‪ ,‬העושה נר ומנורה לבה"כ‬
‫עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן אין את רשאי לשנותן למקום אחר‪ ,‬לאחר זמן‬
‫משנשתכח שם הבעלים מהן‪ ,‬את רשאי לשנותן למקום אחר‪ ,‬רבי חייה אמר‬
‫בשם ר' יוחנן‪ ,‬אם היה שם הבעלים חקוק עליהן‪ ,‬נחשב הדבר כמו שלא נשתכח‬
‫שם הבעלים מהן כהדא מעשה אנטונינוס עשה מנורה לבה"כ של בית שערים‬
‫שמע רבי ואמר‪ ,‬ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבה"כ‪ ,‬ר' שמואל‬
‫בר רב יצחק בעי מה אמר רבי? ברוך אלהים או ברוך אלהינו ומסביר‪ ,‬אין אמר‬
‫ברוך אלהים‪ ,‬הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס‪ ,‬אבל אין אמר ברוך אלהינו‪,‬‬
‫הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס‪ ,‬אית מילין יש דיבורים דאתגייר אנטונינוס ואית‬
‫מילין אמרין מרננים דלא נתגייר אנטונינוס‪ ,‬כי ראו אותו יוצא במנעל פתוח ביום‬
‫הכיפורים ושואל מה את ש"מ‪ ,‬שכן אפילו יריאי שמים כשיוצאים לדרך יוצאין‬
‫בכך‪ ,‬ומספר‪ ,‬אנטונינוס אמר לרבי האם מייכלתי את לי מן ליויתן בעלמא‬
‫דאתי? א"ל אין‪ ,‬א"ל מן אימר של קרבן פיסחא לא איכלתני‪ ,‬ומן ליויתן את‬
‫מבטיח מייכיל לי? א"ל ומה נעביד לך וכתיב ביה שמות יב' (מח) וְּ כִ י יָגּור ִא ְּתָך‬
‫ָארץ ְּוכָל‬
‫גֵר וְּ עָ ָשה פֶׁ סַ ח לַי ֹה וָה ִהמוֹל ל ֹו כָל ָזכָר וְּ ָאז י ְִּק ַרב ַלעֲשת ֹו וְּהָ יָה כְּ אֶׁ ז ְַּרח הָ ֶׁ‬
‫ע ֵָרל ֹלא י ֹאכַל בֹו‪ :‬כיון דשמע מיניה כן‪ ,‬אזל וגזר ערלתו ונימול אתא לגביה‪ ,‬א"ל‬
‫רבי חמי גזירותי ראה את מילתי אני גזור א"ל בדידי לא איסתכלית מימיי‪ ,‬אלא‬
‫איך אסתכל בדידך? ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו‪,‬‬
‫ולמה נקרא שמו של אחד מגדולי ירושלים נחום איש קדש הקדשים‪ ,‬שלא הביט‬
‫בצורת מטבע מימיו‪ ,‬מכל מקום הדא אמרה דאתגייר אנטונינוס‪ ,‬וגם מיליהון‬
‫דרבנן אמרין דאתגייר אנטונינוס‪ ,‬דא"ר חזקיה רבי אבהו בשם ר' אלעזר‪ ,‬אם‬
‫באין הן גירי צדק לעתיד לבא אנטונינוס בא בראשם‪ ,‬ועכשיו מברר‪ ,‬מהו מכתוב‬
‫תרי תלת מילין מפסוקא על נייר בלי שרטוט? ומספר‪ ,‬מר עוקבא מושלח כתב‬
‫לריש גלותא‪ ,‬פסוק איתו היה הולך דהוה דמיך לישון וקאים וקם בבוקר‬
‫בזימרין במהופך "ישראל אל תשמח בעמים אל גיל" ר' אחא כתב שלוש מילים‬
‫בלבד "זכר צדיק לברכה" ר' זעירה כתב ארבעה מילים "ולא זכר יואש המלך"‬
‫רבי ירמיה משלח כתב לרבי יודן נשייא וכתב במהופך דברי יואב‪" ,‬לשנוא את‬
‫אוהביך ולאהבה את שונאיך‪ ,‬רבי חייה‪ ,‬רבי יוסי רבי אימי‪ ,‬דנון לתמר בבית‬
‫הדין משום אזלת וקרבה עליהון לאנטיפוטא לשלטון הנכרי דקיסרין‪ ,‬שלחון‬
‫וכתבון דין וחשבון לר' אבהו‪ ,‬שלח רבי אבהו וכתב להון ברמזים כבר פייסנו לג'‬
‫ליטורין‪ ,‬לטוב ילד‪ ,‬טוב למד‪ ,‬ותרשיש ששמותיהם האמיתיים אבדוקיס אבמסין‬
‫תלתכים‪ ,‬אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת‪ ,‬וביקשנו למתקה והוסיף‬
‫שוְּא צ ַָרף צָרֹוף" ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה‬
‫שולש מילים מדברי ירמיה " ַל ָ‬
‫בי רבי שמי‪ ,‬במהופך "ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך" במשנה‪ ,‬אֵ ין‬
‫ִמקְּדֻ שָתֹו‪{ ,‬דברי ר' מאיר}‬
‫בבלי מגילה כז' ע' ב'‬
‫שפיר‬
‫גמרא‪ ,‬שואל‬
‫קאמרי ליה רבנן לרבי‬
‫מאיר‪ ,‬ורבי מאיר סובר‬
‫מעיר גדולה לעיר קטנה‬
‫מעיקרא קדישא השתא‬
‫קדישא‬
‫נמי נשאר‬
‫הקודמת‪ ,‬אבל‪ ,‬מרבים‬
‫ליחיד ליכא יורד קדושה‪,‬‬
‫ורבנן סבורים אי איכא‬
‫למיחש כי האי גוונא נמי‬
‫איכא למיחש משום‬
‫הכתוב במשלי יד' (כח)‬
‫ב ְָּרב עָם הַדְּ ַרת ֶׁמלְֶׁך‬
‫ּובְּ אֶׁ פֶׁ ס לְּ אֹם ְּמ ִחתַ ת ָרזוֹן‪:‬‬
‫מוֹכְּ ִרין אֶׁ ת ֶׁשל ַרבִ ים ַלי ִָחיד‪ ,‬אר"י‪ ,‬לית כן אין זה מדויק מה אנן קיימין? אם‬
‫כר"מ אין מוכרין בה"כ אלא על תנאי‪ ,‬אם כרבנן מוכרין אותו ממכר עולם חוץ‬
‫מד' דברים‪ ,‬ודוחה‪ ,‬רבי חייה אמר בשם ר' יוחנן תיפתר מכירה לצורך קניה‬
‫לשם לימוד בס"ת‪:‬‬
‫משנה ב' הלכה ג'‬
‫שאִם) {אימתי ש}י ְִּרצּו י ַ ֲחזִירּוהּו ויבטלו את המכירה ‪ ,‬דִ ב ְֵּרי ַרבִי ֵמאִיר‪.‬‬
‫(ב) אֵין מֹוכ ְִּרין בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת‪ֶׁ ,‬אלָא עַל תְּ נַאי ( ֶׁ‬
‫ֵַאר ָבעָה דְּ ב ִָרים‪ ,‬לא מוכרים ַלמ ְֶּׁרחָץ לא ְּו ַל ֻב{ו} ְּר ְּסקִי מעבד‬
‫ַו ֲח ָכמִים אֹומ ְִּרים‪ ,‬מֹוכ ְִּרים אֹותֹו ִמ ְּמכַר עֹולָם‪ ,‬חּוץ מ ְּ‬
‫עורות‪ ,‬לא ְּו ַל ְּטבִילָה למקווה‪ ,‬ולא ְּלבֵית ַה ַמי ִם לכביסה‪ַ .,‬רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר‪ ,‬מֹוכ ְִּרין אֹותֹו ְּלשֵם ָחצֵר‪ְּ ,‬והַלֹו ֵק ַח מַה‬
‫שי ְִּרצֶׁה י ַ ֲעשֶׁה‪:‬‬
‫ֶׁ‬
‫בבלי מגילה כז' ע' ב'‬
‫ירושלמי מגילה כה' ע' א'‬
‫גמ' הדא דאת אמר‬
‫גמרא‪ ,‬ושואל‪ ,‬ולרבי מאיר היכי דיירי בה בחינם הא הויא לה רבית? ועונה‪,‬‬
‫בבה"כ של יחיד אבל‬
‫אמר רבי יוחנן רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אמרה‪ ,‬דאמר צד אחד ברבית אולי‬
‫בה"כ של רבים אפילו רק‬
‫יהיה מותר‪ ,‬דתניא‪ ,‬הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר‪ ,‬בזמן‬
‫בנוי ועדיין לא התפללו בו‬
‫שמוכר אוכל פירות מותר‪ ,‬לוקח אוכל פירות אסור‪ ,‬רבי יהודה אומר אפילו‬
‫אסור‪ ,‬א"ר חייה בר אבא‬
‫לוקח אוכל פירות מותר‪ ,‬ואמר רבי יהודה‪ ,‬מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו‬
‫מכר על פי רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬ולוקח אוכל פירות היה‪ ,‬אמרו לו חכמים משם‬
‫ר' יוחנן מיקלל ונוזף‬
‫לנשייא דשטחין בגדיהון‬
‫אתה מביא ראיה? שם מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח‪ ,‬ושואל מאי בינייהו?‬
‫תולים כביסה לייבוש על‬
‫מה בסיס המחלוקת? ועונה ‪ ,‬צד אחד לא בטוח ברבית איכא בינייהו‪ ,‬מר סבר‬
‫אוירא דבי מדרשא‪,‬‬
‫צד אחד ברבית מותר‪ ,‬ומר סבר צד אחד ברבית אסור‪ ,‬רבא אמר דכולי עלמא‬
‫צד אחד ברבית אסור‪ ,‬והכא רבית על מנת להחזיר אם תתבטל העסקה איכא‬
‫בינייהו‪ ,‬מר סבר רבית על מנת להחזיר‪ ,‬מותר‪ ,‬ומר סבר אסור‪ :‬במשנה‪,‬‬
‫וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם וכו'‪ :‬אמר רב יהודה אמר שמואל‬
‫מותר לאדם להשתין מים בתוך ארבע אמות של תפלה תפילין ושואל‪ ,‬אמר רב‬
‫יוסף מאי קא משמע לן? תנינא רבי יהודה אומר מוכרין אותה לשום חצר ולוקח‬
‫מה שירצה יעשה‪ ,‬ואפילו רבנן לא קאמרי אלא בית הכנסת דקביע קדושתיה‪,‬‬
‫אבל ארבע אמות דלא קביע קדושתייהו לא‪ ,‬תני תנא קמיה דרב נחמן‪ ,‬המתפלל‬
‫מרחיק ארבע אמות ומשתין‪ ,‬והמשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫אמר ליה בשלמא המשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל‪ ,‬תנינא‪ ,‬כמה ירחיק מהן‬
‫ומן הצואה ארבע אמות‪ ,‬אלא המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין למה לי? אי‬
‫הכי קדשתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא ויש להתרחק יותר ויותר ? ועונה‪ ,‬תני‬
‫ישהה ימתין מעט זמן הילוך ארבע אמות ‪ ,‬ושואל בשלמא משתין ישהה כדי‬
‫הילוך ארבע אמות‪ ,‬משום ניצוצות‪ ,‬אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות‬
‫למה לי? ועונה אמר רב אשי שכל ארבע אמות תפלתו סדורה בפיו ועדיין‬
‫ורחושי מרחשן שפוותיה‪{ :‬זלפ"ן סימן לקטעים הבאים}‪ :‬ומספר‪ ,‬שאלו‬
‫תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך‬
‫ארבע אמות של תפלה‪ ,‬ולא כניתי שם לחבירי‪ ,‬ולא ביטלתי קידוש היום‪ ,‬אמא‬
‫זקינה היתה לי‪ ,‬פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי יין בשביל קידוש‬
‫היום‪ ,‬תנא כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין‪ ,‬כשמת הוא הניח לבניו שלשת‬
‫אלפים גרבי יין‪ ,‬רב הונא הוה אסר ריתא חבוש חבל וקאי קמיה דרב‪ ,‬אמר ליה‬
‫מאי האי? אמר ליה לא הוה לי קידושא ומשכנתיה להמיינאי לאבנט‪ ,‬וקניתי יין‬
‫ואתאי ביה קידושא‪ ,‬אמר ליה רב יהא רעוא דתיטום בשיראי יהי רצון שתהייה‬
‫עטוף במשי‪ ,‬ומספר‪ ,‬כי איכלל בנשואי רבה בריה‪ ,‬רב הונא איניש גוצא הוה‪,‬‬
‫גנא אפוריא נשען על אפריון אתיין בנתיה וכלתיה‪ ,‬שלחן ושדיין מנייהו עליה‪,‬‬
‫עד שהיה כולו דאיטום בשיראי עטוף במשי שמע רב שנתקיימה ברכתו‬
‫ואיקפד‪ ,‬אמר מאי טעמא לא אמרת לי כי ברכתיך‪ ,‬וכן למר גם לך‪ ,‬שאלו‬
‫תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים‪ ,‬אמר להם מימי לא עשיתי‬
‫קפנדריא קצור דרך במעבר לבית הכנסת‪ ,‬ולא פסעתי על ראשי עם קדוש‬
‫היושבים על הספסלים הנמוכים ולא נשאתי כפי בלא ברכה‪ ,‬שאלו תלמידיו את‬
‫רבי פרידא במה הארכת ימים? אמר להם‪ ,‬מימי לא קדמני אדם לבית המדרש‬
‫ולא ברכתי ברכת זימון לפני כהן ולא אכלתי מבהמה‪ ,‬שלא הורמו מתנותיה‬
‫דברים יח' (ג) וְּ זֶׁה י ְִּהיֶׁה ִמ ְּשפַ ט הַ ֹכ ֲהנִים מֵ אֵ ת הָ עָ ם מֵ אֵ ת זֹבְּ חֵ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שוֹר ִאם‬
‫ֶׁשה וְּ נָתַ ן ַלכֹהֵ ן הַ זְּ רֹעַ וְּהַ לְּ חָ ַייִם וְּהַ קֵ בָ ה‪ :‬דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אסור‬
‫לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה‪ ,‬ואמר רבי יצחק כל האוכל מבהמה שלא‬
‫הורמו מתנותיה הזרוע והלחיים והקיבה כאילו אוכל טבלים‪ ,‬ולית הלכתא‬
‫כוותיה‪ ,‬ולא ברכתי לפני כהן‪ ,‬ושואל למימרא דמעליותא היא הנהגה טובה‬
‫היא זאת? והא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם‬
‫הארץ‪ ,‬אותו תלמיד חכם חייב מיתה‪ ,‬שנאמר משלי ח' (לו) וְּ ח ְֹּט ִאי חֹמֵ ס נ ְַּפש ֹו‬
‫שנְַּאי ָאהֲבּו ָמוֶׁת ‪ :‬אל תקרי משנאי אלא משניאי‪ ,‬ועונה כי קאמר איהו‬
‫כָל ְּמ ַ‬
‫בשוין‪ ,‬בדרגתו ‪ ,‬שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה‪ ,‬במה הארכת ימים?‬
‫אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי‪ ,‬ולא עלתה על מטתי מבלי להפר‬
‫קללת חברי‪ ,‬וותרן בממוני הייתי‪ ,‬לא נתכבדתי בקלון חברי‪ ,‬כי הא מעשה‪ ,‬דרב‬
‫הונא‪ ,‬דרי מרא נשא כלי חפירה אכתפיה‪ ,‬אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי לקח‬
‫מיניה‪ ,‬אמר ליה אי רגילת דדרית במאתיך כלים כאלה במקומך דרי‪ ,‬ואי לא‬
‫אתייקורי להתכבד אנא‪ ,‬בזילותא דידך לא ניחא לי‪ ,‬ולא עלתה על מטתי קללת‬
‫חברי‪ ,‬כי הא מעשה דמר זוטרא‪ ,‬כי הוה סליק לפורייה בלילה עולה למיטתו‬
‫אמר‪ ,‬שרי ליה לכל מאן דצערן‪ ,‬וותרן בממוני הייתי‪ ,‬דאמר מר איוב הצדיק‬
‫בעל היסורים‪ ,‬וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה‪ ,‬שנאמר‬
‫יתי לִ ְּק ֵשה יוֹם עָ גְּ מָ ה נ ְַּפ ִשי לָאֶׁ בְּ יוֹן‪ :‬שאל רבי עקיבא את‬
‫איוב ל (כה) ִאם ֹלא בָ כִ ִ‬
‫רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים? אתו גווזי משרתיו וקא מחו‬
‫ליה‪ ,‬סליק יתיב ארישא דדיקלא‪ ,‬אמר ליה רבי אם נאמר בקרבן התמיד כבש‬
‫למה נאמר אחד? אמר להו אה זה צורבא מדרבנן הוא שבקוהו‪ ,‬אמר ליה למה‬
‫נאמר אחד? הכוונה אחד מיוחד ומשובח שבעדרו‪ ,‬אמר ליה מימי לא קבלתי‬
‫מתנות ולא עמדתי על מדותי‪ ,‬וותרן בממוני הייתי‪ ,‬לא קבלתי מתנות‪ ,‬כי הא‬
‫דרבי אלעזר‪ ,‬כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל לא קיבל‪ ,‬כי‬
‫הוה מזמני ליה לא הוה אזיל לא הלך‪ ,‬אמר להו למזמינים לא ניחא לכו דאחיה?‬
‫דכתיב שם טו' (כז) ֹע ֵכר בֵ ית ֹו בוֹצֵ עַ בָ צַ ע וְּשֹונֵא מַתָ נ ֹת י ִ ְּחי ֶׁה‪ :‬רבי זירא כי הוו‬
‫משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל‪ ,‬כי הוה מזמני ליה אזיל כן הלך‪ ,‬אמר הם‬
‫הם אלה אתייקורי דמתייקרי בי‪ ,‬ולא עמדתי על מדותי‪ ,‬דאמר רבא כל המעביר‬
‫על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר‪ ,‬מיכה ז' (יח) ִמי אֵ ל כָ מוָֹך נֹשֵא עָֹון‬
‫וְּעֹבֵר עַל ֶׁפשַע לִ ְּשאֵ ִרית ַנ ֲחלָת ֹו ֹלא הֶׁ ֱחזִיק לָעַ ד אַ פ ֹו כִ י חָ פֵ ץ חֶׁ סֶׁ ד הּוא‪ :‬למי נושא‬
‫עון‪ ,‬למי שעובר על פשע‪ ,‬שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה‪ ,‬במה הארכת‬
‫ימים? אמר לו מה יש קצת בחיי? אמר לו‪ ,‬רבי‪ ,‬תורה היא וללמוד אני צריך‪,‬‬
‫אמר לו‪ ,‬מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע‪ ,‬דאמר רבי יוחנן‪ ,‬אסור לאדם‬
‫ישע חַ י‬
‫להסתכל בצלם דמות אדם רשע‪ ,‬שנאמר מלכים ב‪ .‬ג' (יד) ַויֹאמֶׁ ר אֱלִ ָ‬
‫שפָט ֶׁמלְֶׁך י ְּהּודָ ה ֲאנִי נֹשֵא ִאם‬
‫ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת אֲ ֶׁשר עָ מַ ְּד ִתי לְּ פָ נָיו כִ י לּולֵי ְּפנֵי י ְּהֹו ָ‬
‫ַאבִיט ֵאלֶׁיָך ְּואִם א ְֶּׁר ֶׁאךָ‪ :‬רבי אלעזר אמר המביט באדם רשע עיניו כהות‪ ,‬שנאמר‬
‫בראשית כז' (א) ַויְּהִי כִי זָקֵן י ִ ְּצחָק וַתִ ְּכהֶׁין ָ עֵינָיו מ ְֵּרא ֹת ַוי ְִּק ָרא אֶׁ ת עֵ ָשו בְּ נ ֹו הַ ָגדֹל‬
‫ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו בְּ נִי ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ִה ֵננִי‪ :‬משום דאסתכל בעשו הרשע‪ ,‬ושואל והא‬
‫גרמא ליה? והאמר רבי יצחק‪ ,‬לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך‪ ,‬שהרי‬
‫אבימלך קלל את שרה אשת אברהם ונתקיים בזרעה‪ ,‬שנאמר שם כ' (טז)‬
‫ָאחיְך ִהנֵה הּוא לְָך כְּסּות עֵינַי ִם לְּ כֹל אֲ ֶׁשר‬
‫ּולְּ ָש ָרה ָאמַ ר ִהנֵה נָתַ ִתי אֶׁ לֶׁף כֶׁסֶׁ ף לְּ ִ‬
‫ִאתָ ְך וְּאֶׁ ת כֹל וְּ נֹכָחַ ת‪ :‬אל תקרי כסות אלא כסיית עינים‪ ,‬ועונה הא והא גרמא‬
‫שאֵת ְּפנֵי ָרשָע ֹלא טֹוב לְּ הַ ּטוֹת צַ ִדיק‬
‫ליה‪ ,‬רבא אמר מהכא משלי יח' (ה) ְּ‬
‫בַ ִמ ְּשפָ ט‪ :‬בשעת פטירתו אמר לו רבי יהודה הנשיא לרבי יהושע בן קרחה [רבי]‬
‫ברכני‪ ,‬אמר לו‪ ,‬יהי רצון שתגיע לחצי ימי‪ ,‬שאל רבי ולכולהו לא? אמר לו‪,‬‬
‫צאצאיך הבאים אחריך בהמה ירעו? גם הם זכאים לגדולה‪ ,‬אבוה בר איהי‪,‬‬
‫ומנימן בר איהי‪ ,‬חד אמר תיתי לי יעמוד לי זכות דלא אסתכלי בכותי‪ ,‬וחד אמר‬
‫תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי‪ ,‬שאלו תלמידיו את רבי זירא במה‬
‫הארכת ימים? אמר להם‪ ,‬מימי לא הקפדתי בתוך ביתי‪ ,‬ולא צעדתי בפני מי‬
‫שגדול ממני‪ ,‬ולא הרהרתי במבואות המטונפות‪ ,‬ולא הלכתי ארבע אמות בלא‬
‫תורה ובלא תפילין‪ ,‬ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי‪,‬‬
‫ולא ששתי בתקלת חבירי‪ ,‬ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) [בחכינתו] ואמרי לה‬
‫(בחכינתו) [בחניכתו] בכינויי גנאי‪:‬‬
‫משנה ג' המשך הלכה ג'‬
‫שח ַָרב‪ ,‬אֵין ַמ ְּספִידִ ין {ל}( ְּב)תֹוכֹו מספד יחיד ‪ְּ ,‬ואֵין ַמ ְּפשִילִין {ל}( ְּב)תֹוכֹו‬
‫(ג) וְּעֹוד ָאמַר ַרבִי י ְּהּודָ ה‪ ,‬בֵית ַה ְּכנֶׁסֶׁת ֶׁ‬
‫ש)ין לְּתֹוכ{ה}(ֹו) מְּצּודֹות חיה ועוף ‪ְּ ,‬ואֵין שֹו ְּטחִין עַל גַג{ה}(ֹו) פֵרֹות לייבוש ‪ְּ ,‬ואֵין‬
‫פֹור{ס}( ִ‬
‫ֲח ָבלִים לייצרם‪ְּ ,‬ואֵין ְּ‬
‫שהֵן‬
‫שנֶׁ ֱאמַר‪( ,‬ויקרא כו) ַו ֲהשִמֹותִ י אֶׁת ִמקְּדְּ שֵיכֶׁם‪ ,‬קְּדֻ שָתָ ן קיימת ַאף ְּכ ֶׁ‬
‫עֹושִין אֹותֹו ַק ַפנְּדַ ְּרי ָא מעבר לקיצור דרך ‪ֶׁ ,‬‬
‫ש ִבים‪ֹ ,‬לא י ִתְּ לֹוש‪ִ ,‬מ ְּפנֵי ָעגְּמַת נֶׁפֶׁש שיהיה לנכנסים כאשר יראו אותו בשממנו‪:‬‬
‫שֹו ֵממִין‪ .‬עָלּו ב{ה}(ֹו) ֲע ָ‬
‫בבלי מגילה כח' ע' א'‬
‫ירושלמי מגילה כה' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש‪ ,‬אין אוכלין בהן‪ ,‬ואין‬
‫גמ' שמואל אמר נכנס‬
‫שותין בהן‪ ,‬ואין ניאותין מתייפים בהם‪ ,‬ואין מטיילין בהם‪ ,‬ואין נכנסין בהן‬
‫במטרה להתפלל שלא‬
‫בחמה מפני החמה‪ ,‬ובגשמים מפני הגשמים‪ ,‬ואין מספידין בהן הספד של יחיד‪,‬‬
‫לעשותה קפנדריא קיצור‬
‫אבל קורין בהן תורה ונביא ושונין בהן משניות וגמרא ומספידין בהן הספד של‬
‫דרך‪ ,‬מותר לו ביציאתו‬
‫רבים‪ ,‬אמר רבי יהודה‪ ,‬אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן‪ ,‬ועולין בהן‬
‫לעשותה קפנדריא‪ ,.‬תני‬
‫עשבים‪ ,‬ולא יתלוש מן העשבים מפני עגמת נפש שרואה שהמקום עזוב‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫ובתי‬
‫כנסיות‬
‫בתי‬
‫עשבים מאן דכר שמייהו? ועונה‪ ,‬חסורי מיחסרא והכי קתני‪ ,‬בתי כנסיות‬
‫מדרשות‪ ,‬אין נוהגין בהן‬
‫קלות ראש‪ ,‬לא אוכלין‬
‫ומכבדין אותן ומרביצין אותן נגד אבק כדי שלא יעלו בהן עשבים‪ ,‬אמר רבי‬
‫ולא שותין בהן‪ ,‬ולא‬
‫יהודה‪ ,‬אימתי‪ ,‬בישובן‪ ,‬אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות‪ ,‬עלו בהן עשבים לא‬
‫מטיילין בהן‪ ,‬ולא ישינים‬
‫יתלוש מפני עגמת נפש‪ ,‬אמר רבי אסי‪ ,‬בתי כנסיות שבבבל על תנאי זמניים עד‬
‫בהן ולא נכנסין בהן לא‬
‫שיעלו לארץ ישראל הן עשויין‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬אין נוהגין בהן קלות ראש‬
‫לצל בחמה בימות החמה‪,‬‬
‫ומסביר‪ ,‬ומאי ניהו קלות ראש לא עושים בהם חשבונות‪ ,‬אמר רב אסי‪ ,‬בית‬
‫ולא להסתתר מן בגשמים‬
‫הכנסת שמחשבין בו חשבונות‪ ,‬מלינין בו את המת‪ ,‬ותמהה מלינין סלקא דעתך?‬
‫בימות הגשמים‪ ,‬אבל‬
‫לא סגי דלאו הכי מה שכבר עשו ? אלא‪ ,‬לסוף שילינו בו מת מצוה‪ :‬במשנה‪ ,‬ואין‬
‫שונין ודורשין בהן‪ ,‬רבי‬
‫ניאותין בהן‪ :‬אמר רבא‪ ,‬חכמים ותלמידיהם מותרין‪ ,‬דאמר רבי יהושע בן לוי מאי‬
‫יהושע בן לוי אמר בתי‬
‫בי רבנן? ביתא דרבנן‪ :‬במשנה‪ ,‬ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים‬
‫כנסיות ובתי מדרשות‬
‫מפני הגשמים‪ :‬כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי עמדו ליד פתח בית‬
‫לחכמים ולתלמידיהם לכל‬
‫המדרש ושאלי שאילתא מרבא‪ ,‬אתא זילחא זלף דמיטרא‪ ,‬עיילי לבי כנישתא‪,‬‬
‫מה שהו צרכיהם רבי‬
‫אמרי‪ ,‬האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא‪ ,‬אלא משום דשמעתא בעא‬
‫חייה רבי יסא מיקבלין‬
‫צילותא לימוד זקוק לבהירות כיומא דאסתנא של רוח צפונית אמר ליה רב אחא‬
‫כנישתא‬
‫בגו‬
‫קהל‬
‫בריה דרבא לרב אשי‪ ,‬אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא לקרא החוצה אדם‬
‫אותם את‬
‫ומלמדים‬
‫מבי כנישתא‪ ,‬ושואל מאי אמר ליה? ועונה‪ ,‬יכנס אי צורבא מרבנן הוא לימא‬
‫הדרך הישרה‪ ,‬רבי אימי‬
‫הלכתא‪ ,‬ואי תנא הוא לימא מתניתא‪ ,‬ואי קרא הוא‪ ,‬לימא פסוקא‪ ,‬ואי לא‪ ,‬לימא‬
‫מפקיד לספריא המלמדים‬
‫ליה לינוקא‪ ,‬אימא לי פסוקיך שלמדת היום‪ ,‬אי נמי נישהי פורתא ישהה וישב‬
‫אין אתא בר נש גביכון‬
‫מעט וניקום‪ :‬במשנה‪ ,‬ומספידין בהן הספד של רבים‪ :‬ושואל‪ ,‬היכי דמי הספידא‬
‫ובו מקצת מלכלך של‬
‫דרבים? מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי משתתף ביה רב ששת‪ ,‬מחוי רב‬
‫באורייתא‪ ,‬לגבכון בקרבה‬
‫ששת כגון הספידא דקאי משתתף ביה רב חסדא‪ ,‬ומספר רפרם אספדה לכלתיה‬
‫ומאור פנים תיהוון‬
‫בבי כנישתא‪ ,‬אמר‪ ,‬משום יקרא דידי כבודי וכבוד ודמיתא‪ ,‬אתו כוליה עלמא וזהו‬
‫מקבלין ליה ולחמריה‬
‫הספד של רבים‪ ,‬רבי זירא ספדיה לההוא תלמיד צעיר מרבנן בבי כנישתא‪ ,‬אמר‬
‫ולמנוי כפי שהוא לבוש‪,‬‬
‫ר' ברכיה אזל לכנישתא‬
‫דבית שאון‪ ,‬חמי חד בר‬
‫נש משזיג רוחץ ידוי‬
‫ורגלוי מן גורנה המים‬
‫שבכיור אמר ליה אסור‬
‫לך‪ ,‬למחר חמתי' ההוא‬
‫גוברא ר' ברכיה משזיג‬
‫ידוי ורגלוי מן גורנה‪,‬‬
‫אמר ליה רבי לך שרי ולי‬
‫אסור? א"ל אין‪ ,‬א"ל‬
‫למה? א"ל‪ ,‬כן אמר‬
‫ריב"ל‪ ,‬בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות לכל צרכי‬
‫ולתלמידיהם‪,‬‬
‫לחכמים‬
‫ומברר ההן פרוורה‬
‫פרוזדור לפני בית הכנסת‬
‫מהו מיעבור בגוה? ועונה‪,‬‬
‫רבי אבהו עבר בפרוורה‬
‫ושואל מה אתה אומר‬
‫דשרי? א"ר זכריה חתניה‬
‫דרבי לוי ספרא הוה‬
‫אימתן של התינוקות ואין‬
‫לא הוה ר' אבהו עבר‬
‫ומשגיח‪ ,‬לא הוה פנוי‬
‫מפני רוב טלייה ילדי בית‬
‫הספר‪:‬‬
‫וזהו הספד של רבים‪ ,‬אי משום יקרא דידי‪ ,‬אי משום יקרא דידיה דמיתא‪ ,‬אתו‬
‫כולי עלמא‪ ,‬ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח מצוי הרבה בארעא‬
‫דישראל‪ ,‬דהוי תני מלמד הלכתא בעשרים וארבע שורתא של תלמידים אמר‪,‬‬
‫ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה‪ ,‬ומספר‪ ,‬ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא‬
‫וסיפרי ותוספתא ושכיב‪ ,‬אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר‪ ,‬אמר‪ ,‬היכי‬
‫נספדיה הי צנא סל דמלי סיפרי דחסר‪ ,‬ועכשיו קצת מוסר תא חזי בא וראה מה‬
‫בין תקיפי דארעא דישראל ששיבח ‪ ,‬לחסידי דבבל שלעג‪ ,‬תנן התם‪ ,‬ודאשתמש‬
‫בתגא בכתר תורה חלף‪ ,‬תני ריש לקיש‪ ,‬זה המשתמש‪ ,‬במי ששונה הלכות כתרה‬
‫של תורה‪ ,‬ואמר עולא‪ ,‬לשתמש איניש במאן דתני לומד ארבעה משניות ולא‬
‫לשתמש במאן דמתני מלמד ארבעה‪ ,‬כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא‪ ,‬מטא‬
‫עורקמא דמיא שלולית מים ‪ ,‬אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה‪ ,‬וקא מעבר ליה‪,‬‬
‫אמר ליה קרית? אמר ליה קרינא‪ ,‬תנית? ענה תנינא‪ ,‬ארבעה סידרי משנה אמר‬
‫ליה פסלת לך ארבעה טורי‪ ,‬וטענת בר לקיש אכתפך‪ ,‬שדי בר לקישא במיא‪ ,‬אמר‬
‫ליה ניחא לי טוב לי דאשמעינן למר‪ ,‬אי הכי גמור מיני הא מלתא ואני אהיה הרב‬
‫שלך ‪ ,‬דאמר רבי זירא‪ ,‬בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת‬
‫דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים‪ ,‬תנא דבי אליהו‪ ,‬כל השונה הלכות בכל יום‬
‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר חבקוק ג' (ו) עָ מַ ד ַו ְּימֹדֶׁ ד אֶׁ ֶׁרץ ָרָאה ַויַתֵ ר‬
‫ג ֹויִם ַוי ְִּתפ ְֹּצצּו הַ ְּר ֵרי עַ ד ַשחּו גִ בְּ עוֹת ע ֹולָם ֲהלִיכֹות עֹולָם לֹו‪ :‬אל תקרי הליכות אלא‬
‫הלכות‪ ,‬תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה‪ ,‬אמרו עליו‬
‫על רבי יהודה ברבי אילעאי‪ ,‬שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת‬
‫הכלה‪ ,‬במה דברים אמורים‪ ,‬בשאין שם קהל גדול כל צורכו‪ ,‬אבל יש שם כל‬
‫צורכו אין מבטלין‪ ,‬ושואל וכמה כל צורכו? ועונה‪ ,‬אמר רב שמואל בר איניא‬
‫משמיה דרב‪ ,‬תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי‪ ,‬ואמרי לה תריסר אלפי‬
‫גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי‪ ,‬עולא אמר כגון דחייצי גברי לאורך כל הדרך‬
‫מאבולא עד סיכרא‪ ,‬רב ששת אמר כנתינתה של תורה כך נטילתה‪ ,‬מה נתינתה‬
‫הייתה בששים ריבוא‪ ,‬אף נטילתה צריך השתתפות בששים ריבוא‪ ,‬הני מילי‬
‫וזאת למאן דקרי ותני‪ ,‬אבל למאן דמתני לרבים לית ליה שיעורא‪ ,‬תניא רבי‬
‫שמעון בן יוחי אומר‪ ,‬בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר שמואל א‪ .‬ב'‬
‫ֱֹלהים אֶׁ ל עֵ לִ י ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה ֲהנִגְֹּלה נִגְּלֵיתִ י אֶׁל בֵית‬
‫(כז) ַו ָיבֹא ִאיש א ִ‬
‫ָאבִיָך ִבהְּיֹותָ ם ְּב ִמצ ְַּרי ִם לְּ בֵ ית פַ ְּרעֹה‪ :‬גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר ישעיה מג'‬
‫ש ַלחְּתִ י ָב ֶׁבלָה וְּהו ַֹר ְּד ִתי בָ ִריחִ ים‬
‫(יד) כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה גֹ ַאלְּ כֶׁם ְּקדוֹש י ְִּש ָראֵ ל ְּל ַמ ַענְּכֶׁם ִ‬
‫ֻכלָם וְּכַ ְּש ִדים בָ אֳ נִיוֹת ִרנָתָ ם‪ :‬ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר דברים‬
‫יצָך‬
‫וְּקבֶׁ ְּצָך ִמכָ ל הָ עַ ִמים אֲ ֶׁשר ה ֱִפ ְּ‬
‫ל' (ג) ְּושָב י ְּהֹוָה אֱֹלהֶׁיָך אֶׁת שְּבּותְּ ָך וְּ ִרחֲמֶׁ ָך וְּ ָשב ִ‬
‫ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ָשמָ ה‪ :‬והשיב לא נאמר אלא "ושב" מלמד‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא שב‬
‫עמהן מבין הגליות‪ ,‬ושואל‪ ,‬השכינה בבבל היכא נמצא?‪ ,‬ועונה אמר אביי בבי‬
‫כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף‪ ,‬ויתיב בנהרדעא‪ ,‬ולא תימא הכא והכא‪ ,‬אלא‬
‫זמנין הכא וזמנין הכא‪ ,‬אמר אביי תיתי לי יעמוד לי ולזרעי דכי מרחיקנא פרסה‪,‬‬
‫עושה מאמץ עיילנא ומצלינא ומתפלל התם במקום קדוש זה‪ ,‬אבוה דשמואל‬
‫[ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא‪ ,‬אתיא שכינה שמעו קול ריגשא‬
‫קול דממה דקה [קמו ונפקו‪ ,‬רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף‪ ,‬ויתיב‬
‫בנהרדעא אתיא שכינה] ולא נפק‪ ,‬אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה‪ ,‬אמר לפניו‪,‬‬
‫רבונו של עולם‪ ,‬אני עוור עלוב‪ ,‬ואתה כביכול ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי?‬
‫אמר להו שבקוהו‪ ,‬כתוב ביחזקאל יא' (טז) ָלכֵן ֱאמֹר כֹה ָאמַ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִה כִ י‬
‫אֲשר‬
‫ִה ְּרחַ ְּק ִתים בַ ג ֹויִם וְּ כִ י ה ֲִפיצו ִֹתים בָ אֲ ָרצוֹת ָו ֱאהִי ָלהֶׁם ְּל ִמקְּדָ ש ְּמעַט בָ אֲ ָרצוֹת ֶׁ‬
‫בָ אּו ָשם‪ :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל‪ ,‬ורבי אלעזר‬
‫אמר זה בית רבינו ביתו של רב שבבבל‪ ,‬דרש רבא מאי דכתיב תהילים צ' (א)‬
‫ֱֹלהים ַאדֹנָי מָעֹון אַתָ ה ָהי ִיתָ לָנּו בְּ דֹר ָו ֹדר‪ :‬אלו בתי כנסיות‬
‫ְּת ִפלָה לְּ מ ֶֹׁשה ִאיש הָ א ִ‬
‫ובתי מדרשות‪ ,‬אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא לומד בביתי ומצלינא בבי‬
‫כנשתא ומתפלל בבית הכנסת כיון דשמעית להא דקאמר דוד המלך‪ ,‬שם כו' (ח)‬
‫ּומקוֹם ִמ ְּשכַ ן כְּ בוֹדֶׁ ָך‪ :‬הואי עכשיו גריסנא בבי כנישתא‪,‬‬
‫י ְּהֹוָה ָא ַהבְּתִ י מְּעֹון בֵיתֶׁ ָך ְּ‬
‫תניא רבי אלעזר הקפר אומר‪ ,‬עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬שנאמר ירמיה מו' (יח) חַ י ָאנִי נְּאֻ ם הַ מֶׁ לְֶׁך ְּי ֹהוָה ְּצבָ אֹות ְּשמֹו כִי‬
‫כְּתָב ֹור ֶׁבה ִָרים ּו ְּככ ְַּרמֶׁל ַבי ָם י ָב ֹוא‪ :‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה תבור וכרמל שלא‬
‫באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל‪ ,‬בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה‪ ,‬דרש בר קפרא מאי‬
‫ֱֹלהים לְּ ִשבְּ ת ֹו ַאף‬
‫דכתיב תהילים סח' (יז) ָלמָה תְּ ַרצְּדּון ה ִָרים ַג ְּבנֻנִים הָ הָ ר חָ מַ ד א ִ‬
‫ְּי ֹהוָה י ְִּשכֹן ָלנֶׁצַ ח‪ :‬יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני‪ ,‬כולכם בעלי‬
‫מומים אתם אצל סיני‪ ,‬כתיב הכא "גבנונים" וכתיב התם ויקרא כא' (כ) אֹו גִבֵן‬
‫אֹו דַ ק א ֹו ְּתבַ לֻל בְּ עֵ ינ ֹו א ֹו ג ָָרב א ֹו ַילֶׁפֶׁ ת א ֹו ְּמרוֹחַ אָ ֶׁשְך‪( :‬כא) כָל ִאיש אֲ ֶׁשר ב ֹו‬
‫מּום ִמז ֶַׁרע ַא ֲהרֹן הַ כֹהֵ ן ֹלא יִגַ ש לְּ הַ ְּק ִריב אֶׁ ת ִא ֵשי ְּי ֹהוָה מּום ב ֹו אֵ ת לֶׁחֶׁ ם אֱֹלהָ יו ֹלא‬
‫יִגַ ש לְּ הַ ְּק ִריב‪ :‬אמר רב אשי‪ ,‬שמע מינה האי מאן דיהיר כהרים המתנשאים בעל‬
‫מום הוא‪ :‬במשנה‪ ,‬אין עושין אותו קפנדריא‪ :‬ומברר מאי קפנדריא? ועונה אמר‬
‫רבא‪ ,‬קפנדריא כשמה‪ ,‬ושואל מאי כשמה כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול‬
‫בהא‪ ,‬אמר רבי אבהו‪ ,‬אם היה שביל מעיקרא לפני בניין בית הכנסת מותר‪ ,‬אמר‬
‫רב נחמן בר יצחק‪ ,‬הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא‪ ,‬מותר לעשותו‬
‫קפנדריא‪ ,‬ואמר רבי חלבו‪ ,‬אמר רב הונא‪ ,‬הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר‬
‫ָָארץ ִל ְּפנֵי י ְּהֹוָה בַמֹועֲדִ ים‬
‫לעשותו קפנדריא‪ ,‬שנאמר יחזקאל מו' (ט) ּובְּבֹוא עַם ה ֶׁ‬
‫שעַר נֶׁגֶׁב וְּהַ בָ א דֶׁ ֶׁרְך ַשעַ ר ֶׁנגֶׁב יֵצֵ א דֶׁ ֶׁרְך‬
‫שעַר צָפֹון ְּל ִהשְּתַ חֲֹות יֵצֵא דֶׁ ֶׁרְך ַ‬
‫ַהבָא דֶׁ ֶׁרְך ַ‬
‫ַשעַ ר צָ פ ֹונָה ֹלא יָשּוב דֶׁ ֶׁרְך הַ ַשעַ ר אֲ ֶׁשר בָ א ב ֹו כִ י נִכְּ ח ֹו יֵצֵ או \{יֵצֵ א\}‪ :‬במשנה‪:‬‬
‫עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש‪ :‬ושואל‪ ,‬והתניא אינו תולש ומאכיל‬
‫בהמתו אבל תולש ומניח‪ ?,‬ועונה‪ ,‬כי תנן נמי מתניתין‪ ,‬תולש ומאכיל תנן‪ ,‬תנו‬
‫רבנן‪ ,‬בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש ‪,‬אין מרעין בהן בהמה‪ ,‬ואין מוליכין‬
‫בהן אמת המים‪ ,‬ואין מלקטין בהן עשבים‪ ,‬ואם ליקט‪ ,‬שורפן במקומן‪ ,‬מפני כבוד‬
‫מתים ושואל‪ ,‬אהייא מתייחס? אילימא אסיפא כיון ששורפן במקומן מאי כבוד‬
‫מתים איכא? ועונה אלא ארישא אין נוהגין בהן קלות ראש בשביל כבודם של‬
‫המתים ‪:‬‬
‫משנה ד' הלכה ד' ה'‬
‫שבָת‬
‫ש ָקלִים‪ .‬חָל ִלהְּיֹות ראש חודש בְּתֹוְך ַה ַ‬
‫קֹורין למפטיר ( ְּב)פ ָָרשַת ְּ‬
‫שבָת‪ִ ,‬‬
‫שחָל ִלהְּיֹות ְּב ַ‬
‫(ד) ר ֹאש ח ֹדֶׁ ש אֲדָ ר ֶׁ‬
‫שנִי ָה‬
‫שבָת ַאח ֶֶׁׁרת‪ַ .‬ב ְּ‬
‫ש ָעבַר לפני ראש חודש ּו ַמ ְּפסִיקִין ְּל ַ‬
‫באמצע השבוע ‪ַ ,‬מקְּדִ ימִין לקרא פרשת שקלים בשבת ְּל ֶׁ‬
‫שלִישִית בשבת שלאחריה קוראים ‪ ,‬פרשת פ ָָרה אֲדֻ מָה‪.‬‬
‫ובשבת הבאה לפני פורים‪ ,‬קוראים פרשת זָכֹור‪ַ .‬ב ְּ‬
‫ב ְָּרבִיעִית בשבת הבאה דהיינו לפני ראש חודש ניסן‪ ,‬קוראים הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה ָלכֶׁם‪ַ .‬ב ֲחמִישִית‪ ,‬חֹוז ְִּרין ִל ְּכסִדְּ ָרן‪ .‬לַכ ֹל‬
‫פּורים‪ ,‬בַתַ ֲענִיֹות ּו ַב ַמ ֲעמָדֹות ּובְּיֹום‬
‫ַמ ְּפסִיקִין בהפטרה של שבת‪{ ,‬ל}( ְּב) ָראשֵי חֳדָ שִים‪{ ,‬ל}( ַב) ֲחנֻכָה ּו{ל}{ ַב) ִ‬
‫פּורים במנחה‪:‬‬
‫ַה ִכ{י} ִ‬
‫בבלי מגילה כט ע' א'‬
‫ירושלמי מגילה כה' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬תנן התם‪ ,‬באחד באדר משמיעין מכריזים ברבים שהיגיע העת לתרום על‬
‫גמ' ר' לוי אמר בשם ר"ש‬
‫בן לקיש‪ ,‬צפה הקב"ה‬
‫השקלים‪ ,‬ועל הכלאים שיש לעקור לפני שיגדלו ויאסרו את התערובת‪ ,‬ושואל‬
‫שהמן הרשע עתיד לשקול‬
‫בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא‪ ,‬אלא על השקלים מנלן? ועונה‪ ,‬אמר רבי‬
‫כספו על ישראל‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא במדבר כח' (יד) ְּונ ְִּסכֵיהֶׁ ם ח ֲִצי הַ ִהין י ְִּהיֶׁה לַפָ ר‬
‫מוטב שיקדום כספן של‬
‫ישת הַ ִהין לַָאיִל ְּּורבִ יעִ ת הַ ִהין לַכֶׁ בֶׁ ש ָייִן ז ֹאת עֹלַת ח ֹדֶׁ ש ְּבחָדְּ שֹו לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה‪:‬‬
‫ּושלִ ִ‬
‫ְּ‬
‫בני לכספו של אותו רשע‪,‬‬
‫אמרה תורה‪ ,‬חדש והבא קרבן מתרומה חדשה‪ ,‬וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה‬
‫לפיכך מקדימין וקורין‬
‫חדשה‪ ,‬קדמינן וקרינן באחד באדר להביא שקלים חדשים כי היכי דליתו יגיעו‬
‫בפרשת שקלים‪ ,‬ושואל‬
‫חל להיות ראש חודש‬
‫אדר בערב שבת במה מתי‬
‫קורין פרשת שקלים?‬
‫ועונה רבי זעירה אמר‬
‫קורין לשעבר שבת לפני‬
‫ראש חודש‪ ,‬רבי אילא‬
‫רבי אבהו אמרו בשם ר'‬
‫יוחנן קורין לבא אחרי‬
‫ראש חודש‪ ,‬והוה רבי‬
‫זעירה מסתכל ביה ותמהה‬
‫א"ל מה את מסתכל בי?‬
‫אנא אמר מן שמועה‬
‫שקבלתי ואת אמר מן‬
‫דעה שלך ועוד ואת‬
‫מתניתא‬
‫מסתכל בי?‬
‫מסייע לדין‪ ,‬ומתניתא‬
‫מסייע לדין‪ ,‬מתניתא‬
‫מסייע לר' זעירה‪ ,‬איזהו‬
‫שבת הראשונה של ארבע‬
‫פרשיות כל שחל ר"ח‬
‫של אדר להיות בתוכה‪,‬‬
‫אפילו מע"ש‪ ,‬תני שמואל‬
‫מסייע לר' אילא‪ ,‬איזו היא‬
‫שבת השנייה‪ ,‬כל שחל‬
‫הפורים להיות בתוכה‪,‬‬
‫אפילו בע"ש‪ ,‬ושואל ר"נ‬
‫בר יעקב בעי‪ ,‬הגע‬
‫בעצמך שחל ט"ו פורים‬
‫של ערי הפרזות להיות‬
‫בשבת‪ ,‬לקרות במגילת‬
‫אסתר אין את יכול שאין‬
‫קורין בשבתות בכתבי‬
‫הקודש בכתובים אלא מן‬
‫המנחה ולמעלן‪ ,‬ואם‬
‫תאמר ויקראו זכור לאחר‬
‫שכבר קראו במגילה א"ל‬
‫כן אמר רב הכתוב אסתר‬
‫ט' (כח) ְּו ַהיָמִים ָה ֵאלֶׁה‬
‫נִזְּכ ִָרים ְּונַ ֲעשִים בְּ כָ ל דוֹר‬
‫ּומ ְּשפָ חָ ה‬
‫וָדוֹר ִמ ְּשפָ חָ ה ִ‬
‫ּומ ִדינָה וְּ עִ יר וָעִ יר‬
‫ְּמ ִדינָה ְּ‬
‫פּורים הָ אֵ לֶׁה ֹלא‬
‫וִימֵ י הַ ִ‬
‫ְּהּודים‬
‫יַעַ בְּ רּו ִמתוְֹך הַ י ִ‬
‫וְּ זִכְּ ָרם ֹלא יָסּוף ִמז ְַּרעָ ם‪:‬‬
‫מלמד שתהא הזכרתן של‬
‫מעשה עמלק קודם‬
‫שקלים חדשים למקדש‪ ,‬ושואל כמאן בשיטת מי דלא כרבן שמעון בן גמליאל?‬
‫דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות לפני ראש חודש ניסן ‪ ,‬דתניא‬
‫שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי‬
‫שבתות? ודוחה‪ ,‬אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬כיון דאמר מר בחמשה‬
‫עשר בו שולחנות יושבין במדינה ואוספים שקלים ובעשרים וחמשה יושבין‬
‫במקדש‪ ,‬לכן משום שולחנות קדמינן וקרינן‪ ,‬ושואל מאי פרשת שקלים? ועונה‬
‫רב אמר שם (ב ) צַו אֶׁת ְּבנֵי יִש ְָּראֵל וְָּאמ ְַּרתָ ֲא ֵלהֶׁם אֶׁת ק ְָּר ָבנִי ַל ְּחמִי לְּ ִא ַשי ֵריחַ‬
‫נִיח ִֹחי ִת ְּש ְּמרּו לְּ הַ ְּק ִריב לִ י בְּ מ ֹועֲדוֹ‪ :‬ושמואל אמר שמות ל' (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת רֹאש‬
‫בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ נ ְָּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַי ֹהוָה בִ ְּפקֹד אֹתָ ם וְֹּלא י ְִּהיֶׁה בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף‬
‫בִ ְּפקֹד אֹתָ ם‪ :‬ושואל בשלמא למאן דאמר "כי תשא" היינו דקרי לה פרשת שקלים‬
‫דכתיב בה שקלים שם (יג) ֶׁזה י ְִּתנּו כָ ל הָ עֹבֵ ר עַ ל הַ ְּפקֻ ִדים מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל בְּ ֶׁשקֶׁ ל‬
‫הַ קֹדֶׁ ש עֶׁ ְּש ִרים ג ֵָרה הַ ֶׁשקֶׁ ל מַ ח ֲִצית הַ ֶׁשקֶׁ ל ְּתרּומָ ה לַי ֹהוָה‪ :‬אלא למאן דאמר "את‬
‫קרבני לחמי" הכא מידי שקלים כתיבי התם? ועונה‪ ,‬אין‪ ,‬טעמא מאי כדרבי טבי‪,‬‬
‫ושואל בשלמא למאן דאמר "צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות" התם‬
‫כדרבי טבי‪ ,‬אלא למאן דאמר כי תשא קרבנות מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי‪,‬‬
‫ועונה כדתני רב יוסף‪ ,‬שלש תרומות שקלים הן‪ ,‬של מזבח למזבח‪ ,‬ושל אדנים‬
‫לאדנים‪ ,‬ושל בדק הבית לבדק הבית‪ ,‬ושואל‪ ,‬בשלמא למאן דאמר "כי תשא"‬
‫היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים‪ ,‬אלא למאן דאמר קוראים‬
‫בשבת זו בפרשת "צו את קרבני" מאי שני מכל ראש חודש בשבת? ועונה‪ ,‬יש‬
‫שני‪ ,‬דאילו ראשי חדשים בשבת קרו שיתא בעניינא דיומא‪ ,‬וחד המפטיר‬
‫בדראש חודש‪ ,‬ואילו האידנא בשבת ראש חודש אדר כולהו שבעה קוראים‬
‫בדראש חודש‪ ,‬ושואל הניחא למאן דאמר במשנה ח ֹוז ְִּרין לִ כְּ סִ ְּד ָרן‪ .‬לסדר פרשיות‬
‫הוא חוזר‪ ,‬אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר‪ ,‬ופרשתא דיומא קרינן בלא‬
‫שינוי‪ ,‬מאי שני? ועונה שני‪ ,‬דאילו שבת ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא‬
‫דיומא‪ ,‬וחד השביעי קרי בדראש חודש‪ ,‬ואילו האידנא ראש חודש אדר קרו‬
‫תלתא בעניינא דיומא‪ ,‬וארבעה קרו בדראש חודש‪ ,‬ושואל מיתיבי‪ ,‬ראש חודש‬
‫אדר שחל להיות בשבת‪ ,‬קורין בפרשת שקלים‪ ,‬ומפטירין מלכים ב‪ .‬יב' (ג) ַויַעַ ש‬
‫יְּהוֹאָ ש הַ י ָָשר בְּ עֵ ינֵי ְּי ֹהוָה כָ ל יָמָ יו אֲ ֶׁשר הו ָֹרהּו י ְּהֹוי ָדָ ע הַכֹהֵן‪ :‬ושואל בשלמא‬
‫למאן דאמר קוראים "כי תשא" היינו דמפטירין ב"יהוידע הכהן" דדמי ליה‬
‫דכתיב שם (ה) ַויֹאמֶׁ ר יְּהוֹאָ ש אֶׁ ל הַ ֹכ ֲהנִים כֹל כֶׁסֶׁ ף הַ קֳ דָ ִשים אֲ ֶׁשר יּובָ א בֵ ית ְּי ֹהוָה‬
‫כֶׁסֶׁ ף עוֹבֵ ר ִאיש ֶׁכסֶׁף נַפְּשֹות ע ְֶּׁרכֹו כָל כֶׁסֶׁ ף אֲ ֶׁשר ַי ֲעלֶׁה עַ ל לֶׁב ִאיש לְּ הָ בִ יא בֵ ית‬
‫ְּי ֹהוָה‪ :‬אלא למאן דאמר קוראים "את קרבני לחמי" מי דמי? ועונה דמי‪ ,‬כדרבי‬
‫טבי חדש והבא קרבן ושואל מיתיבי‪ ,‬חל להיות פרשת כי תשא כסדרה בפרשה‬
‫הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה‪ ,‬ושואל‬
‫בשלמא למאן דאמר "כי תשא" היינו דמתרמי בההוא זימנא מתאים לעונה אלא‬
‫למאן דאמר "צו את קרבני‪ ,‬מספר במדבר מי מתרמי בההוא זימנא? ועונה אין‪,‬‬
‫לבני מערבא למנהג בני ארץ ישראל דמסקי מסיימים לדאורייתא פעם בתלת‬
‫שנין הדבר אפשרי‪ ,‬תניא כוותיה דשמואל‪ ,‬ראש חודש אדר שחל להיות בשבת‪,‬‬
‫קורין "כי תשא" ומפטירין ביהוידע הכהן‪ ,‬אמר רבי יצחק נפחא ראש חודש אדר‬
‫שחל להיות בשבת‪ ,‬מוציאין מן ההיכל שלש ספרי תורות וקורין בהן‪ ,‬אחד‬
‫הראשון פרשת השבוע בעניינו של יום‪ ,‬ואחד בספר השני העולה שביעי בשל‬
‫ראש חודש‪ ,‬ואחד מן הספר השלישי מפטיר בכי תשא‪ ,‬ואמר רבי יצחק נפחא‬
‫ראש חודש טבת שחל להיות בשבת חנוכה מביאין שלש תורות‪ ,‬וקורין בהן אחד‬
‫בעניינו של יום‪ ,‬ואחד בדראש חודש‪ ,‬ואחד המפטיר קורא בפרשת הנשיאים‬
‫הנקרא בחנוכה‪ ,‬וצריכא ללמד שניהם דאי איתמר בהא בחנוכה הייתי אומר‬
‫בהא קאמר רבי יצחק‪ ,‬אבל בהך באדר כרב סבירא ליה‪ ,‬דאמר פרשת שקלים‬
‫לעשייתן‪ ,‬ועונה‪ ,‬ר' אבא‬
‫בריה דרב פפי בעי הגע‬
‫עצמך שחל י"ד להיות‬
‫בשבת הרי נמצא שקדמה‬
‫אזכרתן לעשייתן? א"ל‬
‫ולא כבר איתתבת דלית‬
‫אפשר‪ ,‬ואם אפשר אפילו‬
‫כך איחור הוא לעיירות‪:‬‬
‫[הלכה ה]‪ ,‬רבי אבא אמר‬
‫בשם רבי חייה בר אשי‬
‫אין מפסיקין שבת בין‬
‫פורים לקריאת פרשת‬
‫לפרה אדומה‪ ,‬רבי לוי‬
‫אמר בשם ר" חמא בר‬
‫חנינה אין מפסיקין שבת‬
‫בין שבת פרשת פרה‬
‫קוראים‬
‫בו‬
‫לשבת‬
‫להחודש הזה‪ ,‬אמר רבי‬
‫לוי‪ ,‬סימניהון דאילין‬
‫פרשתא‪ ,‬כמו בליל הסדר‬
‫ארבע כוסות יין בין‬
‫הכוסות הללו אם רצה‬
‫לשתות ישתה‪ ,‬אבל בין‬
‫כוס השלישי לרביעי לא‬
‫ישתה‪ ,‬רבי לוי אמר‬
‫בשם רבי חמא בר חנינה‪,‬‬
‫בדין הוא הנכון היה‬
‫שתקדים פרשת החודש‪,‬‬
‫לקריאת פרשת לפרה‪,‬‬
‫שבאחד בניסן הוקם‬
‫המשכן‪ ,‬ובשני לחודש‬
‫נשרפה הפרה האדומה‬
‫הראשונה שעשה משה‬
‫ולמה פרה קודמת שהיא‬
‫טהרתן של כל ישראל‬
‫לפני הקרבת קרבן הפסח‪,‬‬
‫ירמיה ספרא שאל לרב‬
‫ירמיה‪ ,‬ר"ח שחל להיות‬
‫קורין‬
‫במה‬
‫בשבת‬
‫מפטיר? א"ל קורין בראש‬
‫חודש‪ ,‬א"ר חלבו קומי ר'‬
‫אימי‪ ,‬מתניתא אמרה כן‪,‬‬
‫לכל מפסיקין לראשי‬
‫חדשים לחנוכה ולפורים‪,‬‬
‫יצחק סחורה שאל לר'‬
‫יצחק‪ ,‬ר"ח שחל להיות‬
‫בחנוכה במה קורין? א"ל‬
‫קוראים את קרבני לחמי ‪ ,‬והוצאה מן ההיכל ובשתי תורות סגי‪ ,‬קא משמע לן‪,‬‬
‫ושואל ולימא הא כי תשא ולא בעיא הך ספר תורה נוסף של חנוכה ? ועונה חדא‬
‫מכלל חבירתה איתמר‪ ,‬איתמר ראש חדש טבת שחל להיות בחול‪ ,‬אמר רבי יצחק‬
‫מוציאים שני ספרי תורה קרו תלתא בראש חדש‪ ,‬וחד בחנוכה‪ ,‬ורב דימי דמן‬
‫חיפא אמר‪ ,‬קרו תלתא בחנוכה וחד בראש חודש‪ ,‬אמר רבי מני כוותיה דרבי‬
‫יצחק נפחא מסתברא‪ ,‬דתדיר ראש חודש ושאינו תדיר חנוכה תדיר קודם‪ ,‬אמר‬
‫רבי אבין כוותיה דרב דימי מסתברא ומסביר מי גרם לרביעי שיבא‪ ,‬ראש חדש‪,‬‬
‫הלכך רביעי בראש חדש בעי מיקרי? ושואל סוף‪ ,‬סוף‪ ,‬מאי הוי עלה? ועונה‪ ,‬רב‬
‫יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש‪ ,‬ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה‪ ,‬והלכתא‬
‫אין משגיחין בחנוכה‪ ,‬וראש חודש עיקר‪ .,‬איתמר חל ראש חודש אדר להיות‬
‫ב"ואתה תצוה" אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מ"ואתה תצוה" עד כי תשא‪ ,‬וחד‬
‫ממשיך מכי תשא עד "ועשית כיור נחושת" אמר אביי אמרי אנשים יאמרו‬
‫אוקומי נעצרו הוא דקא מוקמי התם וזה מקום הנכון לעצירה‪ ,‬אלא אמר אביי‪,‬‬
‫קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית‪ ,‬וחד תני חוזר וקרי משמות ל' (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת‬
‫רֹאש בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ נ ְָּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַי ֹדוָד בִ ְּפקֹד אֹתָ ם וְֹּלא י ְִּהיֶׁה‬
‫ְּחשת לְּ ָר ְּחצָ ה וְּ נָתַ תָ אֹת ֹו‬
‫ְּחשת וְּכַ נ ֹו נ ֶׁ‬
‫בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף בִ ְּפקֹד אֹתָ ם‪ :‬עד (יח) ְּו ָעשִיתָ כִ יוֹר נ ֶׁ‬
‫בֵ ין אֹהֶׁ ל מוֹעֵ ד ּובֵ ין הַ ִמזְּבֵ חַ וְּ נָתַ תָ ָשמָ ה מָ יִם‪ :‬ושואל‪ ,‬מיתיבי חל להיות פרשת‬
‫שקלים בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה בין מלאחריה‪ ,‬קורין אותה‪ ,‬וכופלין‬
‫אותה‪ ,‬בשלמא לאביי ניחא‪ ,‬אלא לרבי יצחק נפחא קשיא? ועונה‪ ,‬אמר לך רבי‬
‫יצחק נפחא ולאביי מי ניחא? תינח לפניה ממשיך‪ ,‬אבל לאחריה היכי משכחת‬
‫לה? אלא מאי אית לך למימר כופלה בשבתות‪ ,‬הכא נמי כופלה בשבתות‪ ,‬חל‬
‫להיות פרשת שקלים בכי תשא עצמה‪ ,‬אמר רבי יצחק נפחא‪ ,‬קרו שיתא‬
‫ראשונים מן ועשית עד ויקהל‪ ,‬וחד קרי מן ההתחלה מכי תשא עד ועשית‪,‬‬
‫ושואל מתקיף לה אביי השתא אמרי לא לפי סדר אלא למפרע מן הסוף‬
‫להתחלה הוא דקרי‪ ,‬ועונה אלא אמר אביי קרו שיתא את כל הפרשה עד ויקהל‪,‬‬
‫וחד תני חוזר וקרי מכי תשא עד ועשית‪ ,‬תניא כוותיה דאביי‪ ,‬חל להיות פרשת‬
‫שקלים בכי תשא עצמה‪ ,‬קורין אותה וכופלין אותה‪ ,‬במשנה‪ ,‬חל להיות בתוך‬
‫השבת מקדימין לשבת שעברה‪ :‬איתמר‪ ,‬ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת‪,‬‬
‫רב אמר מקדימין לשבת שלפניה ושמואל אמר מאחרין לשבת הסמוכה רב אמר‬
‫מקדימין‪ ,‬דאם כן בצרי יחסרו להו יומי לקבל שקלים מן הציבור על שולחנות‪,‬‬
‫ושמואל אמר מאחרין‪ ,‬ומסביר אמר לך‪ ,‬סוף‪ ,‬סוף‪ ,‬חמיסר במעלי שבתא מיקלע‪,‬‬
‫ושולחנות בין כה וכה לא נפקי יוצאים לגביה עד חד בשבא‪ ,‬הלכך מאחרין‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬תנן חל להיות בתוך השבת‪ ,‬מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת‪ ,‬מאי‬
‫לאו אפילו בערב שבת? ועונה לא בתוך השבת דוקא‪ ,‬תא שמע‪ ,‬איזו היא שבת‬
‫ראשונה מארבע הפרשיות? כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה‪ ,‬ואפילו‬
‫בערב שבת‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי לאו אפילו בערב שבת דומיא דתוכה באמצע השבוע‬
‫מה ראש חודש תוכה מקדימין‪ ,‬אף ערב שבת מקדימין? ועונה אמר שמואל בה‬
‫בשבת‪ ,‬וכן תנא דבי שמואל בה‪ ,‬מחלוקת כתנאי‪ ,‬מסרגין עושים שבת הפסקה‬
‫לשבתות דברי רבי יהודה הנשיא‪ ,‬רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬אין מסרגין וארבע‬
‫השבתות הם רצופים‪ ,‬אמר רבי שמעון בן אלעזר אימתי אני אומר אין מסרגין‪,‬‬
‫בזמן שחל להיות בערב שבת אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וקורא‬
‫משבת שעברה אף על פי שהוא בתוך חודש שבט‪ :‬במשנה‪ ,‬בשנייה פרשת זכור‬
‫וכו'‪ :‬איתמר פורים שחל להיות בערב שבת‪ ,‬רב אמר מקדימין פרשת זכור‪,‬‬
‫ושמואל אמר מאחרין‪ ,‬ומסביר רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום עשיה‬
‫מחיקת המן לזכירה של מה שעשה לנו עמלק ושמואל אמר מאחרין‪ ,‬ומסביר‬
‫אמר לך שמואל כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשיה וזכירה בהדי הדדי קא‬
‫קורין ג' אנשים בר"ח‪,‬‬
‫ואחרון קורא את הנקרא‬
‫באותו יום בחנוכה‪ ,‬ר'‬
‫פנחס‪ ,‬ר' סימון‪ ,‬ור' אבא‬
‫בר זמינא‪ ,‬מטו בה נטו‬
‫לומר בשם ר' אבודמי‬
‫דחיפא‪ ,‬קורין שלושה‬
‫הראשונים את פרשת‬
‫הנשיאים הנקראת בכל‬
‫יום בחנוכה‪ ,‬וא' הרביעי‬
‫הנקרא בר"ח‪ ,‬להודיעך‬
‫שלא בא הרביעי אלא‬
‫מחמת ר"ח‪ ,‬ושואל בר‬
‫שילמיא ספרא שאל לר'‬
‫מנא‪ ,‬הגע עצמך שחל ר"ח‬
‫של חנוכה להיות בשבת‪,‬‬
‫ולא שבעה קרואין אינון?‬
‫איך אית לך מימר שלא‬
‫בא הרביעי אלא מחמת‬
‫ר"ח? א"ל והדא שאילתא‬
‫דספרי בעל קורא ולא‬
‫יודע איך המנהג ?‪:‬‬
‫אתיין וזה מתקיים‪ ,‬תנן בשניה פרשת זכור ושואל‪ ,‬והא כי מיקלע ריש ירחא‬
‫בשבת‪ ,‬מיקלע פורים בערב שבת‪ ,‬וקתני בשניה זכור? ועונה אמר רב פפא‪ ,‬מאי‬
‫שניה? הכוונה שנייה להפסקה‪ ,‬תא שמע איזו שבת שניה‪ ,‬כל שחל פורים להיות‬
‫בתוכה ואפילו בערב שבת‪ ,‬מאי לאו ערב שבת דומיא דתוכה‪ ,‬מה תוכה מקדימין‬
‫אף ערב שבת מקדימין‪ ,‬ועונה אמר שמואל‪ ,‬בה בשבת‪ ,‬וכן תנא דבי שמואל‪ ,‬בה‬
‫דווקא‪ ,‬חל להיות פורים בשבת עצמה‪ ,‬אמר רב הונא לדברי הכל אין מקדימין‬
‫את פרשת זכור‪ ,‬ורב נחמן אמר עדיין היא מחלוקת רב ושמואל‪ ,‬איתמר נמי אמר‬
‫רבי חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב‪ ,‬פורים שחל להיות בשבת מקדים‬
‫וקורא בשבת שעברה שלפניה זכור‪ :‬במשנה‪ ,‬בשלישית פרה אדומה וכו'‪ :‬תנו‬
‫רבנן איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה‪ ,‬איתמר רבי חמא‬
‫ברבי חנינא אמר‪ ,‬שבת הסמוכה לראש חודש ניסן‪ ,‬ולא פליגי‪ ,‬הא דאיקלע ראש‬
‫חודש ניסן בשבת מקדימים‪ ,‬הא דאיקלע באמצע שבת שבוע‪ :‬במשנה‪ ,‬ברביעית‬
‫שמות יב (ב) הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה ָלכֶׁם רֹאש חֳדָ ִשים ִראשוֹן הּוא לָכֶׁם לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה‪ :‬תנו‬
‫רבנן ראש חודש אדר שחל להיות בשבת‪ ,‬קורין שם ל (יב) כִי תִ שָא אֶׁ ת רֹאש בְּ נֵי‬
‫י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפקֻ דֵ יהֶׁ ם וְּ ָנ ְּתנּו ִאיש כֹפֶׁ ר נ ְַּפש ֹו לַיהָ וה בִ פְּ קֹד אֹתָ ם וְּ ֹלא י ְִּהיֶׁה בָ הֶׁ ם ֶׁנגֶׁף‬
‫בִ ְּפקֹד אֹתָ ם‪ :‬ומפטירין ב מלכים ב‪ .‬יא (יז) ַויִכְּ רֹת י ְּהֹוי ָדָ ע אֶׁ ת הַ בְּ ִרית בֵ ין ְּיה ָוה ּובֵ ין‬
‫הַ מֶׁ לְֶׁך ּובֵ ין הָ עָ ם לִ ְּהיוֹת לְּ עָ ם לַיה ָוה ּובֵ ין הַ מֶׁ לְֶׁך ּובֵ ין הָ עָ ם‪ :‬ואי זו היא שבת ראשונה‬
‫כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה ואפילו בערב שבת בשניה דברים כח' (יז)‬
‫אתכֶׁם ִמ ִמ ְּצ ָריִם‪ :‬ומפטירין שמואל א‪.‬‬
‫זָכֹור אֵ ת אֲ ֶׁשר עָ ָשה לְּ ָך עֲמָ לֵק בַ דֶׁ ֶׁרְך בְּ צֵ ְּ‬
‫טו' (ב) כֹה ָאמַ ר ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת ָפקַדְּ תִ י אֵ ת אֲ ֶׁשר עָ ָשה עֲמָ לֵק לְּ י ְִּש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר ָשם ל ֹו‬
‫בַ דֶׁ ֶׁרְך בַ עֲֹלת ֹו ִמ ִמצְּ ָריִם‪ :‬ואי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה‬
‫ואפילו בערב שבת‪ ,‬בשלישית פרה אדומה ומפטירין יחזקאל לו' (כה) ְּוז ַָרקְּתִי‬
‫ּומכָל גִ לּולֵיכֶׁם אֲ טַ הֵ ר אֶׁ ְּתכֶׁם‪ :‬ואי זו‬
‫ּוטהַ ְּרתֶׁ ם ִמכֹל טֻ ְּמאוֹתֵ יכֶׁם ִ‬
‫ֲעלֵיכֶׁם מַ יִם ְּטהו ִֹרים ְּ‬
‫היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה‪ ,‬ברביעית קוראים שמות יב'‬
‫(ב) הַח ֹדֶׁ ש ַהזֶׁה לָכֶׁם רֹאש חֳדָ ִשים ִראשוֹן הּוא לָכֶׁם לְּ חָ ְּד ֵשי הַ ָשנָה‪ :‬ומפטירין‬
‫יחזקאל מה' (יח) כ ֹה ָאמַר אֲדֹנָי י ֱהֹוִה ב ִָראשֹון ְּב ֶׁאחָד לַח ֹדֶׁ ש ִתקַ ח פַ ר בֶׁ ן בָ קָ ר‬
‫וְּחּטֵ אתָ אֶׁ ת הַ ִמ ְּקדָ ש‪ :‬ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ראש חדש ניסן‬
‫תָ ִמים ִ‬
‫להיות בתוכה ואפילו בערב שבת‪ :‬במשנה‪ ,‬בחמישית חוזרין לכסדרן וכו'‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬לסדר מאי? ועונה רבי אמי אמר לסדר פרשיות השבוע הוא חוזר‪ ,‬רבי‬
‫ירמיה אמר לסדר הפטרות הוא חוזר‪ ,‬אמר אביי‪ ,‬כוותיה דרבי אמי מסתברא‪,‬‬
‫דתנן לכל מפסיקין מן הקריאה הרגילה לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות‬
‫ולמעמדות וליום הכפורים‪ ,‬בשלמא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר היינו‬
‫דאיכא פרשה בחול‪ ,‬אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר הפטרה בחול מי‬
‫איכא? ושואל ואידך ועונה יסביר הא כדאיתא והא כדאיתא‪ ,‬ושואל‪ ,‬ובתעניות‬
‫למה לי הפסקה ליקרי מצפרא הפטרה בענינא דיומא‪ ,‬ובמנחה בתעניתא פרשת‬
‫ויחל משה? ועונה‪ ,‬מסייע ליה לרב הונא‪ ,‬דאמר רב הונא‪ ,‬מצפרא כינופיא‬
‫אסיפת עם היכי עבדינן? אלא אמר אביי‪ ,‬בתענית ציבור מצפרא מן הבוקר‬
‫לפלגיה עד חצי דיומא מעיינינן במילי דמתא צרכי העיר והציבור‪ ,‬מפלגיה‬
‫דיומא לפניא ריבעא דיומא לפנות ערב קרא ומפטרי‪ ,‬וריבעא דיומא בעו רחמי‬
‫בקשת רחמים ותחנונים שנאמר נחמיה ט' (ג) ַויָקּומּו עַ ל עָ ְּמדָ ם ַויִק ְְּּראּו ְּב ֵספֶׁר‬
‫ּור ִבעִית מִתְּ וַדִ ים ּו ִמשְּתַ ֲח ִוים לַי ֹהוָה אֱֹלהֵ יהֶׁ ם‪:‬‬
‫תֹורת י ְּהֹוָה אֱֹלהֵיהֶׁם ְּר ִבעִית הַיֹום ְּ‬
‫ַ‬
‫ושואל‪ ,‬ואיפוך אנא נתפלל בבוקר? ועונה‪ ,‬לא סלקא דעתך דכתיב עזרא ט' (ד)‬
‫ְּו ֵאלַי י ֵָאסְּפּו כ ֹל ח ֵָרד בְּדִ ב ְֵּרי אֱֹלהֵי יִש ְָּראֵל עַל ַמעַל הַגֹולָה ַו ֲאנִי ישֵב מְּשֹומֵם עַד‬
‫ּומעִ ילִ י‬
‫ְּל ִמנְּחַת ָהע ֶָׁרב‪ :‬וכתיב שם (ה) ּו ְּב ִמנְּחַת ָהע ֶֶׁׁרב ַקמְּתִ י מִתַ ֲענִיתִ י ּובְּ קָ ְּרעִ י בִ גְּ ִדי ְּ‬
‫וָאֶׁ כְּ ְּרעָ ה עַ ל בִ ְּרכַ י וָאֶׁ פְּ ְּר ָשה כַ פַ י אֶׁ ל ְּי ֹהוָה אֱֹלהָ י‪:‬‬
‫משנה ה' הלכה ו '‬
‫תֹורת כ ֹ ֲהנִים ויקרא כג' שור או כבש ‪ָ .‬ב ֲעצ ֶֶׁׁרת בחג השבועות‬
‫קֹורין בתורה ְּבפ ָָרשַת מֹועֲדֹות (שֶׁל) {שב} ַ‬
‫(ה) ַב ֶׁפסַח ִ‬
‫שבִיעִי ( ְּב ֶׁאחָד לַח ֹדֶׁ ש)‪ .‬בְּיֹום‬
‫שנָה קוראים ויקרא כג' בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ‬
‫שבֻעֹות‪ .‬בְּר ֹאש ַה ָ‬
‫ש ְּבעָה ָ‬
‫קוראים דברים טז'‪ִ ,‬‬
‫ְּתֹורת כ ֹ ֲהנִים שם כג'‪,‬‬
‫שב ַ‬
‫קֹורין ְּבפ ָָרשַת מֹועֲדֹות ֶׁ‬
‫פּורים‪ ,‬שם טז' פרשת ַאח ֲֵרי מֹות‪ .‬בְּיֹום טֹוב ה ִָראשֹון שֶׁל חָג ִ‬
‫ַה ִכי ִ‬
‫ּו ִבשְָּאר כָל י ְּמֹות ֶׁהחָג {קורין} ְּבק ְָּרבְּנֹות ֶׁהחָג במדבר כט' ‪:‬‬
‫בבלי מגילה לא' ע' א'‬
‫ירושלמי מגילה כו' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬תנו רבנן בפסח קורין בפרשת מועדות‪ ,‬ומפטירין בנביא בפסח גלגל‬
‫גמ' ובעצרת קוראים דברים‬
‫יהושע ה' (ט) ַויֹאמֶׁ ר יְּהוָה אֶׁ ל יְּהוֹשֻ עַ הַ יוֹם גַ לו ִֹתי אֶׁ ת חֶׁ ְּרפַ ת ִמ ְּצ ַריִם מֵ ֲעלֵיכֶׁם‬
‫שבֻע ֹת ִת ְּספָ ר‬
‫ש ְּבעָה ָ‬
‫טז' (ט) ִ‬
‫ַוי ְִּק ָרא ֵשם הַ מָ קוֹם הַ הּוא גִ לְּ גָל עַ ד הַ יוֹם הַ זֶׁה‪( :‬י) ַו ַיחֲנּו בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל בַ גִ לְּ גָל‬
‫לְָך מֵ הָ חֵ ל חֶׁ ְּרמֵ ש בַ קָ מָ ה‬
‫ַארבָ עָ ה עָ ָשר יוֹם ַלחֹדֶׁ ש בָ עֶׁ ֶׁרב בְּ עַ ְּרבוֹת י ְִּריח ֹו‪ :‬והאידנא‬
‫ַו ַיעֲשּו אֶׁ ת הַ פֶׁ סַ ח בְּ ְּ‬
‫תָ חֵ ל לִ ְּספֹר ִשבְּ עָ ה ָש ֻבעוֹת‪:‬‬
‫בבבל דאיכא תרי יומי‪ ,‬יומא קמא בפסח הפטרה גלגל ולמחר בפסח יאשיהו‬
‫אית תניי תני שקוראים‬
‫מלכים ב‪ .‬כג' (כא) ַויְּצַ ו הַ מֶׁ לְֶׁך אֶׁ ת כָל הָ עָ ם לֵאמֹר עֲשּו פֶׁ סַ ח לַי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶׁם‬
‫שמות יט' (א) בַח ֹדֶׁש‬
‫כַ כָתּוב עַ ל סֵ פֶׁ ר הַ בְּ ִרית הַ זֶׁה‪ :‬ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח‪,‬‬
‫שלִישִי לְּ צֵ את בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל‬
‫ַה ְּ‬
‫ושואל מאי היא? ועונה אמר רב פפא מאפ"ו [משכו וקחו‪ ,‬אם כסף‪ ,‬פסל לך‪,‬‬
‫מֵ אֶׁ ֶׁרץ ִמ ְּצ ָריִם בַ יוֹם הַ זֶׁה‬
‫שלַח פַ ְּרעֹה‬
‫וידבר] סימן‪ ,‬יום טוב האחרון של פסח קורין שמות יג ' (יז) ַויְּהִי ְּב ַ‬
‫בָ אּו ִמ ְּדבַ ר ִסינָי‪ :‬בראש‬
‫ֱֹלהים פֶׁ ן‬
‫ֱֹלהים דֶׁ ֶׁרְך אֶׁ ֶׁרץ ְּפלִ ְּש ִתים כִ י קָ רוֹב הּוא כִ י ָאמַ ר א ִ‬
‫אֶׁ ת הָ עָ ם וְּ ֹלא נָחָ ם א ִ‬
‫השנה ויקרא כג' (כד) ַדבֵ ר‬
‫ִינָחֵ ם הָ עָ ם בִ ְּראֹתָ ם ִמלְּ חָ מָ ה וְּ ָשבּו ִמ ְּצ ָריְּמָ ה‪ :‬ומפטירין שמואל ב‪ .‬כב' (א)‬
‫אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לֵאמֹר בַח ֹדֶׁש‬
‫ַוי ְּדַ בֵר דָ וִד לַי ֹהוָה אֶׁ ת ִדבְּ ֵרי הַ ִש ָירה הַ זֹאת בְּ יוֹם ִה ִציל ְּי ֹהוָה אֹת ֹו ִמכַ ף כָ ל ֹאיְּבָ יו‬
‫שבִיעִי בְּ אֶׁ חָ ד ַלחֹדֶׁ ש י ְִּהיֶׁה‬
‫ַה ְּ‬
‫ּומכַ ף ָשאּול‪ :‬ולמחר יום טוב שני של בבל קוראים בתורה דברים טו' (יט) כָל‬
‫ִ‬
‫לָכֶׁם ַשבָ תוֹן זִכְּ רוֹן ְּתרּועָ ה‬
‫ַהבְּכֹור אֲ ֶׁשר ִי ָּולֵד בִ בְּ קָ ְּרָך ּובְּ צֹאנְָּך הַ זָכָ ר ַת ְּק ִדיש לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ֹלא תַ ֲעבֹד בִ בְּ כֹר‬
‫ִמ ְּק ָרא קֹדֶׁ ש‪ :‬אית תניי תני‬
‫שו ֶֹׁרָך וְּ ֹלא תָ גֹ ז בְּ כוֹר צֹאנֶָׁך‪ :‬ומפטירין בנביא ישעיה י' (לב) עֹוד הַיֹום בְּ נֹב‬
‫בראשית כא' (א) וַיהֹוָה‬
‫ְּרּוש ִ ָלם‪ :‬אמר אביי‪ ,‬והאידנא נהוג‬
‫ַל ֲעמֹד ְּינֹפֵ ף יָד ֹו הַ ר בַ ית \{בַ ת ִציוֹן\} גִ בְּ עַ ת י ָ‬
‫ָפקַד אֶׁת ש ָָרה כַ אֲ ֶׁשר ָאמָ ר‬
‫ַויַעַ ש ְּי ֹהוָה לְּ ָש ָרה כַ אֲ ֶׁשר‬
‫עלמא למיקרי‪ ,‬בחול המועד פסח‪ ,‬משך‪ ,‬תורא קדש בכספא פסל במדברא‬
‫ִדבֵ ר ביה"כ ויקרא טז' (א)‬
‫שבֻע ֹת ִת ְּספָ ר לְָך מֵ הָ חֵ ל חֶׁ ְּרמֵ ש‬
‫ש ְּבעָה ָ‬
‫שלח בוכרא‪ ,‬בעצרת דברים טז' (ט) ִ‬
‫משה ַאח ֲֵרי‬
‫ַוי ְַּדבֵ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ‬
‫בַ קָ מָ ה תָ חֵ ל לִ ְּספֹר ִשבְּ עָ ה ָשבֻעוֹת‪ :‬ומפטירין פרק שלישי בחבקוק (א) ְּתפִ לָה‬
‫שנֵי ְּבנֵי ַאהֲר ֹן ְּבק ְָּרבָתָ ם‬
‫מֹות ְּ‬
‫ַלחֲבַ קּוק הַ נָבִ יא עַ ל ִשגְּ יֹנוֹת‪ :‬אחרים אומרים בשבועות קוראים שמות יט' (א)‬
‫ִל ְּפנֵי י ְּהֹוָה ַויָמֻתּו‪ :‬וביום טוב‬
‫שלִישִי לְּ צֵ את בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל מֵ אֶׁ ֶׁרץ ִמ ְּצ ָריִם בַ יוֹם הַ זֶׁה בָ אּו ִמ ְּדבַ ר ִסינָי‪:‬‬
‫בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ‬
‫ראשון של חג הסוכות‬
‫לשים ָשנָה‬
‫ומפטירין ביחזקאל פרק ראשון במראות "במרכבה" (א) ַוי ְִּהי בִ ְּש ִ‬
‫קורין בפרשת מועדות‬
‫בָ ְּרבִ יעִ י בַ ח ֲִמ ָשה ַלחֹדֶׁ ש וַאֲ נִי בְּ תוְֹך הַ ג ֹולָה עַ ל נְּהַ ר כְּ בָ ר נ ְִּפ ְּתחּו הַ ָשמַ יִם וָאֶׁ ְּראֶׁ ה‬
‫שבתורת כהנים ויקרא כג'‬
‫ֱֹלהים‪ :‬והאידנא דאיכא תרי יומי גם יום טוב שני של גלויות עבדינן‬
‫מַ ְּראוֹת א ִ‬
‫(ב) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל‬
‫כתרוייהו ואיפכא ‪ ,‬בראש השנה קוראים ויקרא כג' (כד) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל‬
‫וְּ ָאמַ ְּרתָ אֲ לֵהֶׁ ם מ ֹועֲדֵ י ְּי ֹדוָד‬
‫שבִיעִי בְּ אֶׁ חָ ד ַלחֹדֶׁ ש י ְִּהיֶׁה לָכֶׁם ַשבָ תוֹן זִכְּ רוֹן ְּתרּועָ ה ִמ ְּק ָרא‬
‫לֵאמֹר בַח ֹדֶׁ ש ַה ְּ‬
‫אֲ ֶׁשר ִת ְּק ְּראּו אֹתָ ם ִמ ְּק ָראֵ י‬
‫קֹדֶׁ ש‪ :‬ומפטירין בירמיה לא' (יט) ֲהבֵן יַקִיר לִי ֶׁאפ ְַּרי ִם ִאם ֶׁילֶׁד ַשעֲשֻ עִ ים כִ י‬
‫קֹדֶׁ ש אֵ לֶׁה הֵ ם מ ֹועֲדָ י‪ :‬ושאר‬
‫ִמדֵ י ַדבְּ ִרי ב ֹו ָזכֹר אֶׁ זְּכְּ ֶׁרנּו עוֹד עַ ל כֵן הָ מּו מֵ עַ י ל ֹו ַרחֵ ם אֲ ַרחֲמֶׁ נּו נְּאֻ ם ְּי ֹהוָה‪ :‬ויש‬
‫כל ימות החג קורין‬
‫אומרים בתורה בראשית כא' (א) וַיהֹוָה ָפקַד אֶׁת ש ָָרה כַ אֲ ֶׁשר ָאמָ ר ַויַעַ ש ְּי ֹהוָה‬
‫בקרבנות החג‪ ,‬ר' יעקב בר‬
‫לְּ ָש ָרה כַ אֲ ֶׁשר ִדבֵ ר‪ :‬ומפטירין בנביא‪ ,‬שמואל א‪ .‬ב' (א) ו ִַת ְּתפַ לֵל ַחנָה ַותֹאמַ ר‬
‫אחא אמר בשם ר' ייסא‬
‫עָ לַץ לִ בִ י בַ י ֹהוָה ָרמָ ה קַ ְּרנִי בַ י ֹהוָה ָרחַ ב ִפי עַ ל א ֹויְּבַ י כִ י ָשמַ חְּ ִתי בִ ישּועָ תֶׁ ָך‪:‬‬
‫קוראים בקרבנות ללמדך‪,‬‬
‫והאידנא דאיכא תרי יומי נוהגים יומא קמא כיש אומרים‪ ,‬למחר בתורה‬
‫שאין העולם עומד אלא על‬
‫בבראשית כב' פרשת העקידה (א) ַוי ְִּהי ַאחַ ר הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ לֶׁה ְּו ָהאֱֹלהִים נִסָה אֶׁת‬
‫הקרבנות‪ ,‬תמן תנינן‪,‬‬
‫ַאב ְָּרהָם ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ַאבְּ ָרהָ ם ַויֹאמֶׁ ר ִה ֵננִי‪ :‬ומפטירין "הבן יקיר" ביום הכפורים‬
‫שמעון הצדיק היה משירי‬
‫משה ַאח ֲֵרי מֹות ְּשנֵי בְּ נֵי ַא ֲהרֹן בְּ קָ ְּרבָ תָ ם‬
‫קורין ויקרא טז' (א) ַוי ְַּדבֵ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ‬
‫כנסת הגדולה‪ ,‬הוא היה‬
‫לִ ְּפנֵי ְּי ֹהוָה ַויָמֻ תּו‪ :‬ומפטירין ישעיה נז' (טו) כִי כ ֹה ָאמַר ָרם ְּונִשָא ֹ‬
‫שכֵן עַ ד‬
‫אומר‪ ,‬על שלושה דברים‬
‫ּושפַ ל רּוחַ לְּ הַ חֲיוֹת רּוחַ ְּשפָ לִ ים‬
‫וְּקָ דוֹש ְּשמ ֹו מָ רוֹם וְּקָ דוֹש אֶׁ ְּשכוֹן וְּאֶׁ ת ַדכָא ְּ‬
‫העולם עומד‪ ,‬על התורה‪,‬‬
‫ֲשה אֶׁ ֶׁרץ‬
‫ּולְּ הַ חֲיוֹת לֵב נ ְִּדכָ ִאים‪ :‬ובמנחה קורין בעריות בספר ויקרא יח' (ג) כְּ מַ ע ֵ‬
‫ועל העבודה בבית המקדש‬
‫ֲשה אֶׁ ֶׁרץ כְּ נַעַ ן אֲ ֶׁשר אֲ נִי מֵ בִ יא אֶׁ ְּתכֶׁם‬
‫ִמ ְּצ ַריִם אֲ ֶׁשר י ְַּשבְּ תֶׁ ם בָ ּה ֹלא תַ עֲשּו ּוכְּ מַ ע ֵ‬
‫חסדים‪,‬‬
‫גמילות‬
‫ועל‬
‫ָשמָ ה ֹלא תַ עֲשּו ּובְּ חֻ קֹתֵ יהֶׁ ם ֹלא תֵ לֵכּו‪ :‬ומפטירין בנביא ביונה כל הספר‪ .,‬אמר‬
‫ושלשתן נרמזים בפסוק‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא‬
‫ענוותנותו‪ ,‬דבר זה כתוב בתורה‪ ,‬ושנוי בנביאים ומשולש בפעם שלישית‬
‫בכתובים כתוב בתורה דברים י' (יז) כִי י ְּהֹוָה אֱֹלהֵיכֶׁם הּוא אֱֹלהֵי ָהאֱֹלהִים‬
‫ַואֲדֹנֵי ָהאֲדֹנִים הָ אֵ ל הַ ָגדֹל הַ גִ בֹר וְּ הַ נו ָֹרא אֲ ֶׁשר ֹלא י ִָשא פָ נִים וְּ ֹלא יִקַ ח שֹחַ ד‪:‬‬
‫שפַט י ָתֹום וְַּא ְּל ָמנָה וְּ אֹהֵ ב גֵר לָתֶׁ ת ל ֹו לֶׁחֶׁ ם וְּ ִש ְּמלָה‪:‬‬
‫וכתיב בתריה (יח) עֹשֶׁה ִמ ְּ‬
‫שנוי בנביאים ישעיה נז' (טו) כִי כ ֹה ָאמַר ָרם ְּונִשָא שֹכֵן עַד ְּוקָדֹוש שְּמֹו מָרֹום‬
‫ּושפַ ל רּוחַ לְּ הַ חֲיוֹת רּוחַ ְּשפָ לִ ים ּולְּ הַ חֲיוֹת לֵב נ ְִּדכָ ִאים‪:‬‬
‫ְּוקָדֹוש אֶׁ ְּשכוֹן וְּ אֶׁ ת ַדכָ א ְּ‬
‫וכתיב בתריה "ואת דכא ושפל רוח" משולש בכתובים‪ ,‬דכתיב תהילים סח'‬
‫ֵאֹלהים ז ְַּמרּו ְּשמ ֹו ס ֹלּו לָרֹכֵב ָבע ֲָרבֹות ְּבי ָּה שְּמֹו וְּ עִ לְּ זּו לְּ פָ נָיו‪ :‬וכתיב‬
‫(ה) ִשירּו ל ִ‬
‫ֱֹלהים בִ ְּמעוֹן קָ ְּדשוֹ‪ :‬יום טוב הראשון של‬
‫בתריה (ו) ֲאבִי י ְּתֹומִים וְּדַ י ַן ַא ְּלמָנֹות א ִ‬
‫חג הסוכות קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ויקרא כג' (ב) ַדבֵ ר אֶׁ ל בְּ נֵי‬
‫י ְִּש ָראֵ ל וְָּאמַ ְּרתָ אֲ לֵהֶׁ ם מ ֹועֲדֵ י ְּי ֹדוָד אֲ ֶׁשר ִת ְּק ְּראּו אֹתָ ם ִמ ְּק ָראֵ י קֹדֶׁ ש אֵ לֶׁה הֵ ם‬
‫מ ֹועֲדָ י‪ :‬ומפטירין זכריה ד' (א) ִהנֵה יֹום בָא לַיהֹוָה וְּחֻ לַק ְּש ָללְֵך בְּ ִק ְּרבֵ ְך‪:‬‬
‫והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא הכי נמי קרינן‪ ,‬ושואל אפטורי מאי‬
‫מפטירין? ועונה‪ ,‬מפטירים מלכים א‪( .‬ב) ַוי ִ ָקהֲלּו אֶׁל ַה ֶׁמלְֶׁך שְֹּלמ ֹה כָל ִאיש‬
‫י ְִּש ָראֵ ל בְּ י ֶַׁרח הָ אֵ תָ נִים בֶׁ חָ ג הּוא הַ חֹדֶׁ ש הַ ְּשבִ יעִ י‪ :‬ושאר כל ימות החג קורין‬
‫בקרבנות החג במדבר כט'‪ ,‬יום טוב האחרון שמיני עצרת קורין דברים טו'‬
‫(יט) כָל ַהבְּכֹור אֲ ֶׁשר ִי ָּולֵד בִ בְּ קָ ְּרָך ּובְּ צֹאנְָּך הַ זָכָ ר ַת ְּק ִדיש לַי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ֹלא‬
‫תַ ֲעבֹד בִ בְּ כֹר שו ֶֹׁרָך וְֹּלא תָ גֹ ז בְּ כוֹר צֹאנֶָׁך‪" :‬מצות" וחוקים ובכור‪ ,‬ומפטירין‬
‫מלכים א‪ .‬ט' (א) ַויְּהִי ְּככַלֹות שְֹּלמ ֹה לִ בְּ נוֹת אֶׁ ת בֵ ית ְּי ֹהוָה וְּ אֶׁ ת בֵ ית הַ מֶׁ לְֶׁך וְּאֵ ת‬
‫כָ ל חֵ ֶׁשק ְּשֹלמֹה אֲ ֶׁשר חָ פֵ ץ ַלעֲשוֹת‪ :‬למחר שמחת תורה קורין דברים לג'‬
‫ֱֹלהים אֶׁ ת בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל לִ ְּפנֵי מוֹתוֹ‪:‬‬
‫משה ִאיש הָ א ִ‬
‫(א) וְּז ֹאת ַהב ְָּרכָה אֲ ֶׁשר בֵ ַרְך ֶׁ‬
‫ומפטירין מלכים א‪ .‬ח' (כב) ַויַעֲמ ֹד שְֹּלמ ֹה לִ ְּפנֵי ִמזְּבַ ח ְּי ֹהוָה ֶׁנגֶׁד כָל ְּקהַ ל‬
‫י ְִּש ָראֵ ל ַוי ְִּפרֹש כַ פָ יו הַ ָשמָ יִם‪ :‬אמר רב הונא אמר רב‪ ,‬שבת שחל להיות בחולו‬
‫משה אֶׁ ל‬
‫של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן שמות לג' (יב) ַויֹאמֶׁ ר ֶׁ‬
‫ְּי ֹהוָה ְּראֵה אַתָ ה אֹמֵ ר אֵ לַי הַ עַ ל אֶׁ ת הָ עָ ם הַ זֶׁה וְּ אַ תָ ה ֹלא הו ַֹדעְּ ַתנִי אֵ ת אֲ ֶׁשר‬
‫ִת ְּשלַח עִ ִמי וְּאַ תָ ה ָאמַ ְּרתָ י ְַּדעְּ ִתיָך בְּ ֵשם וְּ גַ ם מָ צָ אתָ חֵ ן בְּ עֵ ינָי‪ :‬אפטורי בפסח‬
‫ביחזקאל לז' (ד) ַויֹאמֶׁ ר אֵ לַי ִהנָבֵ א עַ ל הָ עֲצָ מוֹת הָ אֵ לֶׁה וְּ ָאמַ ְּרתָ אֲ לֵיהֶׁ ם ָה ֲעצָמֹות‬
‫ַהיְּבֵשֹות ִש ְּמעּו ְּדבַ ר ְּי ֹהוָה‪ :‬ובסוכות בשבת חול המועד מפטיר שם לח' (יח)‬
‫ַאדמַ ת י ְִּש ָראֵ ל נְּאֻ ם אֲ ֹדנָי יֱהֹוִה ַת ֲעלֶׁה חֲמָ ִתי‬
‫וְּהָ יָה בַ יוֹם הַ הּוא בְּיֹום בֹוא גֹוג עַ ל ְּ‬
‫בְּ אַ ִפי‪:‬‬
‫אחד ישעיה נא' (טז) ָו ָאשִים‬
‫ְּבפִיָך ּובְּ צֵ ל י ִָדי‬
‫דְּ ב ַָרי‬
‫יתיָך לִ ְּנטֹעַ ָשמַ יִם וְּ לִ יסֹד‬
‫כִ ִס ִ‬
‫ָארץ ְּולֵאמֹר לְּ ִציוֹן עַ ִמי‬
‫ֶׁ‬
‫אָ תָ ה‪ :‬זה תלמוד תורה‬
‫"ובצל ידי כסיתיך" זו‬
‫גמילות חסדים‪ ,‬ללמדך‪,‬‬
‫שכל מי שעוסק בתורה‬
‫ובג"ח זוכה לישב בצילו של‬
‫הקב"ה הדא הוא דכתיב‬
‫תהילים לו' (ח) מַה יָקָר‬
‫ַחסְּדְּ ָך אֱֹלהִים ּו ְּבנֵי ָאדָ ם ְּבצֵל‬
‫ְּכנָפֶׁיָך י ֶׁ ֱחסָיּון‪" :‬לנטוע‬
‫שמים וליסוד ארץ" אלו‬
‫הקרבנות‪" ,‬ולאמר לציון‬
‫עמי אתה" א"ר חיננא בר‬
‫פפא חזרנו על כל המקרא‬
‫ולא מצאנו שנקראו ישראל‬
‫ציון אלא זה‪" ,‬ולאמר לציון‬
‫עמי אתה"‪ ,‬תמן תנינן‬
‫רשב"ג אומר על שלשה‬
‫דברים העולם עומד‪ ,‬על‬
‫הדין‪ ,‬ועל האמת‪ ,‬ועל‬
‫השלום‪ ,‬ושלשתן דבר אחד‬
‫הם‪ ,‬נעשה הדין נעשה אמת‪,‬‬
‫נעשה אמת נעשה שלום‪,‬‬
‫א"ר מנא ושלשתן בפסוק‬
‫אחד נרמזים זכריה ח' (טז)‬
‫אֵ לֶׁה הַ ְּדבָ ִרים אֲ ֶׁשר ַתעֲשּו‬
‫ַדבְּ רּו אֱמֶׁ ת ִאיש אֶׁ ת ֵרעֵ הּו‬
‫שפְּטּו‬
‫שפַט שָלֹום ִ‬
‫ֱאמֶׁת ּו ִמ ְּ‬
‫שע ֲֵריכֶׁם‪:‬‬
‫ְּב ַ‬
‫משנה ו הלכה ז'‬
‫ַפּורים‪ַ " ,‬וי ָב ֹא ֲע ָמלֵק" ‪ .‬ב ְָּראשֵי חֳדָ שִים‪,‬‬
‫ַבנְּשִיאִים‪ .‬ב ִ‬
‫(ו) ַב ֲחנֻכָה‪ ,‬קוראים בתורה בפרשת חנוכת המזבח‬
‫וקוראים ב ְָּראשֵי חָדְּ שֵיכֶׁם‪ַ .‬ב ַמ ֲעמָדֹות נבחרי העם העומדים על קרבנות הציבור‪ ,‬קוראים ְּב ַמ ֲעשֵה ב ְֵּראשִית‪.‬‬
‫קֹורא אֶׁת ֻכ{ו}לָן‪.‬‬
‫בַתַ ֲענִיֹות‪ ,‬ב ְָּרכֹות ּו ְּקלָלֹות בפרשת "אם בחקותי" אֵין ַמ ְּפ ִסיקִין באמצע ַב ְּקלָלֹות‪ֶׁ ,‬אלָא ֶׁאחָד ֵ‬
‫קֹורין ְּכסִדְּ ָרן מפרשת השבוע הבא ְּואֵין עֹו ִל{ה}(ין) ָל ֶׁה(ם){ן} מִן ַה ֶׁחשְּבֹון‬
‫שבָת ַב ִמנְּחָה‪ִ ,‬‬
‫שנִי ּו ַב ֲחמִישִי ּו ַב ַ‬
‫ַב ֵ‬
‫שנֶׁ ֱאמַר‪( ,‬ויקרא כג) ַוי ְּדַ בֵר מֹשֶׁה אֶׁת מֹעֲדֵי יְּי ָ אֶׁל ְּבנֵי‬
‫להתחיל בשבת ממקום שהפסיקו ‪ ,‬כל האמור לקרא בתורה ֶׁ‬
‫קֹורין כָל ֶׁאחָד ְּו ֶׁאחָד ִבזְּמַנֹו‪:‬‬
‫שי ְּהּו ִ‬
‫יִש ְָּראֵל‪ִ ,‬מ ְּצוָתָ ן ֶׁ‬
‫בבלי מגילה לא' ע' א'‬
‫ירושלמי מגילה כו' ע' ב'‬
‫גמ' אין מפסיקין בקללות א"ר חייה בר‬
‫גמרא‪ ,‬בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה ד' (ב) ַויֹאמֶׁ ר‬
‫וְּהנֵה ְּמנו ַֹרת זָהָ ב‬
‫יתי ִ‬
‫אֵ לַי מָ ה אַ תָ ה רֹאֶׁ ה וָיאֹמַ ר \{ ָואֹמַ ר\} ָר ִא ִ‬
‫גמדא כתוב משלי ג' (יא) מּוסַ ר ְּי ֹהוָה בְּ נִי‬
‫ֹאשּה ו ְִּשבְּ עָ ה ֵנרֹתֶׁ יהָ עָ לֶׁיהָ ִשבְּ עָ ה וְּ ִשבְּ עָ ה‬
‫ֻכלָּה וְּ ֻגלָּה עַ ל ר ָ‬
‫ַאל ִת ְּמָאס וְַּאל תָ ק ֹץ בְּתֹו ַכחְּתֹו‪ :‬אל תעשה‬
‫ֹאשּה‪ :‬ואי מיקלעי חנוכה שתי‬
‫מּוצָ קוֹת ַלנֵרוֹת אֲ ֶׁשר עַ ל ר ָ‬
‫אותה קוצים‪ ,‬קוצים‪ ,‬א"ר לוי‪ ,‬אמר‬
‫שבתות‪ ,‬קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא בנרות שלמה מלכים‬
‫הקב"ה‪ ,‬אינו בדין שיהו בני מתקללין ואני‬
‫א‪ .‬ז' (מט) וְּאֶׁ ת הַ ְּמנֹרוֹת חָ מֵ ש ִמי ִָמין וְּחָ מֵ ש ִמ ְּשמֹאול לִ ְּפנֵי‬
‫מתברך פעמיים א"ר יוסה בי ר' בון‪ ,‬לא‬
‫הַ ְּדבִ יר זָהָ ב סָ גּור וְּהַ פֶׁ ַרח וְּהַ ֵנרֹת וְּהַ מֶׁ לְּ קָ חַ יִם זָהָ ב‪( :‬נ) בפורים‬
‫מטעם הזה‪ ,‬אלא‪ ,‬זה שהוא עומד לקרות‬
‫קוראים בתורה שמות יז (ח) ַוי ָב ֹא ֲע ָמלֵק ַו ִילָחֶׁ ם עִ ם י ְִּש ָראֵ ל‬
‫בתורה צריך שיהא פותח בדבר טוב‪ ,‬וחותם‬
‫בדבר טוב‪ ,‬ומספר‪ ,‬לוי בר פסטי שאל לרב‬
‫הונא‪ ,‬אילין ארורייה מן הספרים החיצונים‬
‫מהו דיקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן‪,‬‬
‫א"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו‪,‬‬
‫אלא קללות שבתורת כהנים‪ ,‬וקללות‬
‫שבמשנה תורה‪ ,‬ר' יונתן ספרא דגופתה‪,‬‬
‫נחת מן בבל להכא לארץ ישראל‪ ,‬חמא‬
‫לבר אבונא ספרא קרי שירת הבאר במדבר‬
‫כא' (יז) ָאז י ִָשיר י ְִּש ָראֵ ל אֶׁ ת הַ ִש ָירה הַ זֹאת‬
‫עֲלִ י בְּ אֵ ר עֱנּו לָּה‪ :‬ומברך לפניה ולאחריה‪,‬‬
‫א"ל ועבדין כן כך צריך? א"ל‪ ,‬ואדיין אין‬
‫לך ידיעה לזו‪ ,‬כל השירות טעונות ברכה‬
‫לפניהן ולאחריהן‪ ,‬יאשיתאל לר' סימון‪,‬‬
‫אמר ליי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי‪,‬‬
‫אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא‬
‫משה‬
‫שירת הים שמות טו' (א) ָאז י ִָשיר ֶׁ‬
‫ּובְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל אֶׁ ת הַ ִש ָירה הַ זֹאת לַי ֹהוָה‬
‫ֹאמרּו לֵאמֹר אָ ִש ָירה לַי ֹהוָה כִ י ָגאֹה גָָאה‬
‫ַוי ְּ‬
‫סּוס וְּ רֹכְּ ב ֹו ָרמָ ה בַ יָם‪ :‬ועשרת הדברות‪,‬‬
‫וקללות שבתורת כהנים‪ ,‬וקללות שבמשנה‬
‫תורה‪ ,‬א"ר אבהו אני לא שמעתי כן אבל‬
‫נראין דברים בעשרת הדברות‪ ,‬שנאמרו‬
‫מפי הגבורה‪ ,‬ר' יוסה בי רבי בון אמר‪,‬‬
‫תמנתי פסוקיא אחריא דמשנה תורה‪,‬‬
‫טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן‪ ,‬ושואל‬
‫בלא כך אין הפותח והחותם בתורה מברך‬
‫לפניה ולאחריה? ועונה לכן צריכה ללמד‬
‫שאם ראש חודש שחל להיות בשבת‬
‫וקוראים בספר תורה אחר מברך לאחריה‪,‬‬
‫אמר רבי יוסי בי ר' בון שירת הלוים‬
‫במקדש‪ ,‬בפרשת האזינו דברים לב' לא‬
‫יפחתו לו מששה אנשים קריאיות סימנה‬
‫יהזי"ו ל"ך (א) הַ אֲ זִינּו (ז) ְּזכֹר (יג) י ְַּרכִ בֵ הּו‬
‫(יט) ַוי ְַּרא (כז) לּולֵי (לו) כִ י‪ ,‬ר' זעירה ר'‬
‫ירמיה אמרו בשם רב שירת הים ושירת‬
‫דבורה נכתבין במבנה של אריח ע"ג לבינה‪,‬‬
‫ולבינה ע"ג אריח‪ ,‬עשרת בני המן‪ ,‬ומלכי‬
‫כנען נכתבין אריח ע"ג אריח‪ ,‬ולבינה ע"ג‬
‫לבינה‪ ,‬דכל בינין בניין דכן לא קאים ולא‬
‫יציב ולא יהחזיק מעמד‪ ,‬ושואל‪ ,‬מי כדון‬
‫למצוה או לעכוב? ועונה אמר רבי‪ ,‬לרבי‬
‫חנניה בר אחוי דרב הושעיה‪ ,‬נהיר את זוכר‬
‫אתה כדי דהוינן קיימן קדם חנותא דרב‬
‫הושעיה חביבך‪ ,‬עבר שם ר' אבא בר זבדא‬
‫ושאלנון ליה‪ ,‬ואימר בשם רב‪ ,‬לעכוב‪ ,‬ר'‬
‫חייה בריה דר' אדא דייפוי‪ ,‬ר' ירמיה בשם‬
‫בִ ְּר ִפ ִידם‪ :‬בראשי חדשים במדבר כח' (יא) ּוב ְָּראשֵי חָדְּ שֵיכֶׁם‬
‫ַת ְּק ִריבּו ֹעלָה לַי ֹהוָה פָ ִרים בְּ נֵי בָ קָ ר ְּש ַניִם וְּ ַאיִל אֶׁ חָ ד כְּ בָ ִשים בְּ נֵי‬
‫ימם‪ :‬ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין‬
‫ָשנָה ִשבְּ עָ ה ְּת ִמ ִ‬
‫ּומדֵ י ַשבָ ת בְּ ַשבַ ת ֹו יָבוֹא‬
‫ישעיה סו' (כג) ְּו ָהי ָה מִדֵ י ח ֹדֶׁ ש ְּבחָדְּ שֹו ִ‬
‫כָ ל בָ ָשר לְּ ִה ְּש ַת ֲחוֹת לְּ פָ נַי ָאמַ ר ְּי ֹהוָה‪ :‬חל להיות ר"ח באחד‬
‫בשבת מאתמול‪ ,‬מפטירין שמואל א‪ .‬כ' (יח) וַי ֹאמֶׁר לֹו י ְּהֹונָתָ ן‬
‫ָמחָר ח ֹדֶׁ ש וְּ נ ְִּפקַ ְּדתָ כִ י יִפָ קֵ ד מו ָֹשבֶׁ ָך‪ :‬אמר רב הונא ראש חדש‬
‫אב שחל להיות בשבת מפטירין ישעיה א' (יד) חָדְּ שֵיכֶׁם‬
‫יתי נְּשא‪ :‬מאי היו עלי‬
‫שנְָּאה נַ ְּפשִי הָיּו ָעלַי לָט ַֹרח נִלְּ אֵ ִ‬
‫ּומֹועֲדֵ יכֶׁם ָ‬
‫לטורח? אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬לא דיין להם לישראל שחוטאין‬
‫לפני‪ ,‬אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם‪,‬‬
‫בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב שם (כא) אֵיכָה‬
‫ָהי ְּתָ ה לְּזֹונָה ִק ְּריָה ֶׁנאֱמָ נָה ְּמלֵאֲ ִתי ִמ ְּשפָ ט צֶׁ דֶׁ ק יָלִ ין בָ ּה וְּ עַ תָ ה‬
‫ְּמ ַר ְּצ ִחים‪ :‬ושואל מקרא בתורה מאי? ועונה תניא אחרים‬
‫שמְּעּו לִי וְֹּלא תַ עֲשּו אֵ ת‬
‫אומרים קללות ויקרא כו' (יד) ְּואִם ֹלא תִ ְּ‬
‫כָ ל הַ ִמ ְּצוֹת הָ אֵ לֶׁה‪ :‬רבי נתן בר יוסף אומר במדבר יד' (יא)‬
‫משה עַד ָאנָה יְּנַ ֲא ֻצנִי ָהעָם ַהזֶׁה וְּעַ ד ָאנָה ֹלא‬
‫ַויֹאמֶׁ ר ְּי ֹהוָה אֶׁ ל ֶׁ‬
‫יתי בְּ ִק ְּרבוֹ‪ :‬ויש אומרים שם‬
‫יַאֲ ִמינּו בִ י בְּ כֹל הָ אֹתוֹת אֲ ֶׁשר עָ ִש ִ‬
‫(כז) עַד מָתַ י ָלעֵדָ ה ה ָָרעָה הַז ֹאת אֲ ֶׁשר הֵ מָ ה מַ לִ ינִים עָ לָי אֶׁ ת‬
‫ְּתלֻנוֹת בְּ נֵי י ְִּש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר הֵ מָ ה מַ לִ ינִים עָ לַי ָשמָ עְּ ִתי‪ :‬אמר אביי‬
‫האידנא נהוג עלמא למיקרי דברים ד' (כה) כִי תֹולִיד ָבנִים ּובְּ נֵי‬
‫ָארץ וְּהִ ְּשחַ תֶׁ ם ַוע ֲִשיתֶׁ ם פֶׁ סֶׁ ל ְּתמּונַת כֹל ַוע ֲִשיתֶׁ ם‬
‫בָ נִים וְּנו ַֹשנְּתֶׁ ם בָ ֶׁ‬
‫הָ ַרע בְּ עֵ ינֵי ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך לְּ הַ כְּ עִ יסוֹ‪ :‬ומפטירין ירמיה ח' (יג) ָאס ֹף‬
‫ֲאסִיפֵם נְּאֻ ם ְּי ֹהוָה אֵ ין ֲענָבִ ים בַ גֶׁפֶׁ ן וְּ אֵ ין ְּתאֵ נִים בַ ְּתאֵ נָה וְּהֶׁ עָ לֶׁה‬
‫נָבֵ ל וָאֶׁ תֵ ן לָהֶׁ ם יַעַ בְּ רּום‪ :‬במשנה ‪ :‬קוראים [במעמדות] במעשה‬
‫ָארץ‪:‬‬
‫ֱֹלהים אֵ ת הַ ָשמַ יִם וְּ אֵ ת הָ ֶׁ‬
‫אשית בָ ָרא א ִ‬
‫בראשית א' (א) בְּ ֵר ִ‬
‫ושואל‪ : ,‬מנא הני מילי? ועונה אמר רבי אמי‪ ,‬אלמלא מעמדות‬
‫וקרבנות לא נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬שנאמר ירמיה לג' (כה) כֹה‬
‫ָָארץ ֹלא‬
‫ש ַמי ִם ו ֶׁ‬
‫ָאמַ ר ְּי ֹהוָה אִם ֹלא ב ְִּריתִ י יֹומָם ָו ָליְּלָה חֻקֹות ָ‬
‫שמְּתִ י‪ :‬וכתיב בראשית טו' (ח) וַי ֹאמַר אֲדֹנָי י ֱהֹוִה ַבמָה אֵדַ ע כִי‬
‫ָ‬
‫שנָה‪ :‬אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רבונו של עולם‬
‫ִיר ֶׁ‬
‫א ָ‬
‫שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור‬
‫המבול וכדור הפלגה?‪ ,‬אמר לו לאו‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם‬
‫ש ֶׁלשֶׁת‬
‫"במה אדע" אמר לו שם (ט) ַויֹאמֶׁ ר אֵ לָיו ְּקחָה לִי ֶׁעגְּלָה ְּמ ֻ‬
‫וְּ עֵ ז ְּמשֻ ל ֶֶׁׁשת וְּ ַאיִל ְּמשֻ לָש וְּ תֹר וְּ ג ֹוזָל‪ :‬אמר לפניו‪ ,‬רבונו של‬
‫עולם‪ ,‬תינח בזמן שבית המקדש קיים‪ ,‬בזמן שאין בית המקדש‬
‫קיים מה תהא עליהם? אמר לו‪ ,‬כבר תקנתי להם סדר קרבנות‪,‬‬
‫כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני‬
‫קרבן‪ ,‬ומוחל אני על כל עונותיהם‪ :‬במשנה‪ ,‬בתעניות ברכות‬
‫וקללות ואין מפסיקין בקללות‪ :‬ושואל מנא הני מילי? ועונה‬
‫אמר רב חייא בר גמדא‪ ,‬אמר רבי אסי‪ ,‬דאמר קרא משלי ג' (יא)‬
‫מּוסַר י ְּהֹוָה ְּבנִי ַאל תִ מְָּאס וְּ ַאל תָ קֹץ בְּ תוֹכַ ְּחתוֹ‪ :‬ריש לקיש אמר‪,‬‬
‫לפי שאין אומרים ברכה של תורה על הפורענות‪ ,‬ושואל‪ ,‬אלא‬
‫היכי עביד? ועונה תנא כשהוא מתחיל‪ ,‬מתחיל בפסוק‬
‫שלפניהם‪ ,‬וכשהוא מסיים‪ ,‬מסיים בפסוק שלאחריהן‪ ,‬אמר אביי‬
‫לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים בספר ויקרא אבל קללות‬
‫ר' זעירא אמרו‪ ,‬עשרת בני המן צריך‬
‫לאמרן בנפיחה אחת‪ ,‬ועשרת בני המן‬
‫באותה נשימה עמהן‪ ,‬א"ר יוסי בי רבי בון‬
‫צריך שיהא "איש" בראש דפא‪ ,‬של בני‬
‫המן "ואת" בסופה שכן הוא המן היה שניץ‬
‫שחצן בתחילה ונחית ולבסוף ירוד כהדין‬
‫קינטרא פגום של בנאים‪ ,‬רב אמר‪ ,‬צריך‬
‫לאמר ארור המן ארורים בניו‪ ,‬א"ר פנחס‪,‬‬
‫צריך לומר גם חרבונה זכור לטוב‪ ,‬ר'‬
‫ברכיה רבי ירמיה ר' חייה אמרו זאת בשם‬
‫ר' יוחנן‪ ,‬ומספר‪ ,‬ר' יונתן כד דהוה מטי‬
‫להאי פסוקא אסתר ב' (ו) אֲ ֶׁשר הָ גְּ לָה‬
‫ירּוש ַליִם עִ ם הַ גֹ לָה אֲ ֶׁשר הָ גְּ לְּ תָ ה עִ ם יְּכָ ְּניָה‬
‫ִמ ָ‬
‫מֶׁ לְֶׁך יְּהּודָ ה ֲאשֶׁר ֶׁהגְּלָה נְּבּוכַדְּ נֶׁאצַר מֶׁ לְֶׁך‬
‫בָ בֶׁ ל‪ :‬הוה אמר‪ ,‬נבוכד נצר שחיק עצמות‬
‫ומסביר שכל נבוכד נצר דכתיב בירמיה‬
‫הנביא‪ ,‬בזמנו חי היה ברם הכא עכשיו מת‬
‫היה‪ ,‬במשנה‪ ,‬ואינו עולה להן מן החשבון‬
‫אית תניי תני‪ ,‬כן עולה להן מן החשבון‪ ,‬רבי‬
‫זעירא‪ ,‬אבא בר ירמיה‪ ,‬רב מתנה‪ ,‬אמרו‬
‫בשם שמואל הלכה כמי שאומר אין עולה‬
‫להן מן החשבון כמתניתין וצריך לקרא‬
‫בשבת מתחילת פרשת השבוע‪ ,‬אית תניי‬
‫תני‪ ,‬העולה לתורה פותח ורואה גולל‬
‫ומברך‪ ,‬אית תניי תני העולה לתורה פותח‬
‫ורואה ומברך מבלי לגלול הספר‪ ,‬ר' זעירא‬
‫אבא בר ירמיה רב מתנה אמרו בשם‬
‫שמואל‪ ,‬הלכה כמי שאומר פותח ורואה‬
‫ומברך‪ ,‬ומנמק ומה טעמא שכתוב נחמיה‬
‫ח' (ה) ַוי ְִּפ ַתח עֶׁ ז ְָּרא הַ סֵ פֶׁ ר לְּ עֵ ינֵי כָ ל הָ עָ ם‬
‫כִ י מֵ עַ ל כָ ל הָ עָ ם הָ יָה ּו ְּכפִתְּ חֹו ָעמְּדּו כָל‬
‫ָהעָם‪ :‬ומה כתיב בתריה (ו) ַויְּב ֶָׁרְך ֶׁעז ְָּרא אֶׁת‬
‫י ְּהֹוָה ָהאֱֹלהִים ַהגָדֹול ַו ַיעֲנּו כָ ל הָ עָ ם ָאמֵ ן‬
‫ָאמֵ ן בְּ מֹעַ ל יְּדֵ יהֶׁ ם ַוי ְִּקדּו ַוי ְִּש ַתחֲוּו לַי ֹהוָה‬
‫ָארצָ ה‪ :‬ושואל‪ ,‬במאי גידלו? ועונה‬
‫אַ פַ יִם ְּ‬
‫ר' גידל אמר בשם המפורש‪ ,‬רב מתנה אמר‬
‫בברכה גידלו‪ ,‬ר' סימון אמר בשם ר'‬
‫יהושע בן לוי‪ ,‬למה נקראו אנשי כנסת‬
‫הגדולה?‪ ,‬משום שהחזירו את הגדולה‬
‫ליושנה‪ ,‬א"ר פנחס‪ ,‬משה התקין מטבע של‬
‫תפלה‪ ,‬דברים יב' (יז) כִ י ְּי ֹהוָה אֱֹלהֵ יכֶׁם הּוא‬
‫ֱֹלהים וַאֲ ֹדנֵי הָ אֲ ֹדנִים ָהאֵל ַהגָד ֹל‬
‫אֱֹלהֵ י הָ א ִ‬
‫ַנֹורא אֲ ֶׁשר ֹלא י ִָשא פָ נִים וְּ ֹלא יִקַ ח‬
‫ַהגִב ֹר ְּוה ָ‬
‫שֹחַ ד‪ ,:‬ירמיה אמר‪ ,‬פרק לב' (יח) ע ֶֹׁשה‬
‫ּומ ַשלֵם ֲעוֹן ָאבוֹת אֶׁ ל חֵ יק‬
‫חֶׁ סֶׁ ד לַאֲ ָל ִפים ְּ‬
‫בְּ נֵיהֶׁ ם ַאח ֲֵריהֶׁ ם ָהאֵל ַהגָדֹול ַהגִבֹור ְּי ֹהוָה‬
‫ְּצבָ אוֹת ְּשמ ֹו‪ ,:‬ולא אמר נורא‪ ,‬ולמה הוא‬
‫שבמשנה תורה בדברים פוסק‪ ,‬ומסביר‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬הללו של‬
‫ויקרא בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן‪ ,‬והללו של‬
‫ספר דברים בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן‪ ,‬ומספר‪,‬‬
‫לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי‪ ,‬אמר‬
‫לו‪ ,‬האם אתה מרגיש אכנפשך? לא שנו אלא קללות שבתורת‬
‫כהנים אבל שבמשנה תורה‪ ,‬פוסק מפסיקים‪ ,‬תניא‪ ,‬רבי שמעון‬
‫בן אלעזר אומר‪ ,‬עזרא הסופר תיקן להן לישראל‪ ,‬שיהו קורין‬
‫קללות שבתורת כהנים קודם עצרת חג השבועות ושבמשנה‬
‫תורה קודם ראש השנה‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי טעמא? ועונה‪ ,‬אמר אביי‬
‫ואיתימא ריש לקיש‪ ,‬כדי שתכלה השנה וקללותיה‪ ,‬ושואל‬
‫בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬אלא‬
‫שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא? ועונה אין נכון‬
‫עצרת נמי ראש השנה היא‪ ,‬דתנן‪ ,‬ובעצרת נידונים על פירות‬
‫האילן‪ ,‬תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬אם יאמרו לך זקנים‬
‫סתור‪ ,‬וילדים בנה‪ ,‬סתור ואל תבנה‪ ,‬מפני שסתירת זקנים בנין‪,‬‬
‫ובנין נערים סתירה‪ ,‬וסימן לדבר‪ ,‬רחבעם בן שלמה מלכים א‪.‬‬
‫יב' (ח) ַו ַי ֲעזֹב אֶׁ ת עֲצַ ת הַ זְּ קֵ נִים אֲ ֶׁשר יְּעָ צֻהּו ַו ִיּוָעַ ץ אֶׁ ת הַ ְּיל ִָדים‬
‫אֲ ֶׁשר ג ְָּדלּו ִאת ֹו אֲ ֶׁשר הָ ע ְֹּמ ִדים לְּ פָ נָיו‪ :‬תנו רבנן מקום שמפסיקין‬
‫קריאת התורה בשבת שחרית‪ ,‬שם מתחילים קורין במנחה‪ ,‬מה‬
‫שמפסיקים במנחה שם קורין בשני‪ ,‬מה שמפסיקים בשני שם‬
‫קורין בחמישי‪ ,‬מה שקוראים בחמישי שם מתחילים קורין‬
‫לשבת הבאה‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ ,‬רבי יהודה אומר מקום שמפסיקין‬
‫בשבת שחרית‪ ,‬שם קורין במנחה‪ ,‬ובשני ובחמישי‪ ,‬ולשבת‬
‫הבאה‪ ,‬אמר רבי זירא‪ ,‬הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית‪,‬‬
‫שם קורין במנחה ובשני ובחמישי‪ ,‬ולשבת הבאה שוב משם‬
‫מתחילים‪ ,‬ושואל ולימא הלכה כרבי יהודה? ועונה‪ ,‬מסביר‬
‫בפרוטרוט‪ ,‬משום שיש דאפכי להו‪ ,‬תנו רבנן פותח ספר תורה‬
‫ורואה מקום הקריאה גולל הספר ומברך‪ ,‬וחוזר ופותח וקורא‪,‬‬
‫דברי רבי מאיר‪ ,‬רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך‪ ,‬וקורא‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬מאי טעמא דרבי מאיר שגולל לפני הברכה? ועונה‪,‬‬
‫כדעולא‪ ,‬דאמר עולא‪ ,‬מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע‬
‫למתורגמן‪ ,‬כדי שלא יאמרו‪ ,‬תרגום כתוב בתורה‪ ,‬הכא נמי‪ ,‬כדי‬
‫שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה‪ ,‬ורבי יהודה סבור תרגום‬
‫איכא למיטעי‪ ,‬ברכות כולם מברכים ליכא למיטעי‪ ,‬אמר רבי‬
‫זירא אמר רב מתנה‪ ,‬הלכה‪ ,‬פותח ורואה ומברך וקורא‪ ,‬ושואל‬
‫ולימא הלכה כרבי יהודה? ועונה משום שיש דאפכי להו‪ ,‬אמר‬
‫רבי זירא אמר רב מתנה‪ ,‬הלוחות והבימות אין בהן משום‬
‫קדושה‪ ,‬אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן‪ ,‬הגולל ספר תורה‬
‫צריך שיעמידנו על התפר בין יריעה ליריעה‪ ,‬ואמר רבי שפטיה‬
‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬הגולל ספר תורה גוללו וידו נמצאת מבחוץ ואין‬
‫גוללו וידו נמצאת מבפנים‪ ,‬וכשהוא מהדקו‪ ,‬מהדקו מבפנים‬
‫ואינו מהדקו מבחוץ‪ ,‬ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן‪ ,‬עשרה‬
‫שקראו בתורה הגדול שבהם מתכבד להיות גולל ספר תורה‪,‬‬
‫הגוללו נוטל שכר כולן‪ ,‬דאמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬עשרה שקראו‬
‫בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן‪ ,‬ושואל שכר כולן‬
‫סלקא דעתך? ועונה‪ ,‬אלא אימא קיבל שכר כנגד כולן‪ ,‬ואמר‬
‫גבור? לזה נאה להקרות גבור שהוא רואה‬
‫חורבן ביתו ושותק‪ ,‬ולמה לא אמר נורא?‬
‫משום אין נורא אלא בית המקדש‪ ,‬דכתיב‬
‫נֹורא אֱֹלהִים ִמ ִמקְּדָ שֶׁיָך‬
‫תהילים סח' (לו) ָ‬
‫אֵ ל י ְִּש ָראֵ ל הּוא נֹתֵ ן עֹז וְּתַ עֲצֻ מוֹת לָעָ ם בָ רּוְך‬
‫ֱֹלהים‪ :‬דניאל אמר פרק ט' (ד) וָאֶׁ ְּתפַ לְּ לָה‬
‫א ִ‬
‫לַי ֹהוָה אֱֹלהַ י וָאֶׁ ְּתוַדֶׁ ה ָוא ְֹּמ ָרה אָ נָא אֲ ֹדנָי ָהאֵל‬
‫ַהגָדֹול וְּ הַ נו ָֹרא שֹמֵ ר הַ בְּ ִרית וְּ הַ חֶׁ סֶׁ ד לְּ ֹאהֲבָ יו‬
‫ּולְּ ש ְֹּמ ֵרי ִמ ְּצוֹתָ יו‪ :‬ולמה לא אמר גבור?‬
‫אמר‪ ,‬בניו מסורים בקולרין איכן היא‬
‫גבורתו? ולמה הוא אמר נורא ? לזה נאה‬
‫להקרות נורא‪ ,‬בנוראות שעשה עמנו‬
‫בכבשן האש‪ ,‬וכיון שעמדו אנשי כנסת‬
‫הגדולה החזירו את הגדולה ליושנה‪,‬‬
‫שאמרו‪ ,‬נחמיה ט' (לב) ְּועַתָ ה אֱֹלהֵינּו ָהאֵל‬
‫ַנֹורא שֹומֵר ַהב ְִּרית ְּו ַה ֶׁחסֶׁד‬
‫ַהגָדֹול ַהגִבֹור ְּוה ָ‬
‫ַאל י ִ ְּמעַט ְּל ָפנֶׁיָך אֵ ת כָל הַ ְּתלָָאה אֲ ֶׁשר‬
‫ַאתנּו לִ ְּמ ָלכֵינּו לְּ ָש ֵרינּו ּולְּ ֹכ ֲהנֵינּו וְּ לִ נְּבִ יאֵ נּו‬
‫ְּמצָ ְּ‬
‫וְּ לַאֲ בֹתֵ ינּו ּולְּ כָ ל עַ מֶׁ ָך ִמימֵ י מַ לְּ כֵי אַ שּור עַ ד‬
‫הַ יוֹם הַ ֶׁזה‪ :‬ושואל ובשר ודם יש בו כח‬
‫ליתן קצבה בדברים הללו? ועונה א"ר‬
‫יצחק בר אלעזר‪ ,‬יודעין הן הנביאין‬
‫שאלוהן אמיתי‪ ,‬ואינן מחניפין לו‪:‬‬
‫רבי שפטיה אמר רבי יוחנן‪ ,‬מנין שמשתמשין ומתחשבים בבת‬
‫ש ַמ ְּענָה דָ בָר מֵַאח ֲֶׁריָך‬
‫קול‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ישעיה ל' (כא) וְָּאזְּנֶׁיָך תִ ְּ‬
‫לֵאמ ֹר זֶׁה הַ דֶׁ ֶׁרְך לְּ כּו ב ֹו כִ י תַ אֲ ִמינּו וְּ כִ י תַ ְּש ְּמ ִאילּו‪ :‬והני מילי‬
‫דשמע קל גברא במתא‪ ,‬וקל איתתא בדברא‪ ,‬והוא דאמר הין‪ ,‬הין‬
‫אני שומע והוא דאמר לאו לאו אינני שומע ‪ ,‬ואמר רבי שפטיה‬
‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬כל הקורא בלא נעימה בלי טעמי מקרא‪ ,‬ושונה‬
‫בלא זמרה מנגינה ‪ ,‬עליו הכתוב אומר יחזקאל כ' (כה) ְּוגַם ֲאנִי‬
‫ּומ ְּשפָ ִטים ֹלא י ְִּחיּו בָ הֶׁ ם‪ :‬ושואל‪,‬‬
‫נָתַ תִ י ָלהֶׁם ֻחקִים ֹלא טֹובִים ִ‬
‫מתקיף לה אביי‪ ,‬משום דלא ידע לבסומי לסלסל קלא "משפטים‬
‫לא יחיו בהם" קרית ביה? ועונה‪ ,‬אלא‪ ,‬כדרב משרשיא‪ ,‬דאמר‬
‫שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה‬
‫בהלכה‪ ,‬עליהם הכתוב אומר‪" ,‬וגם אני נתתי להם חוקים לא‬
‫טובים ומשפטים לא יחיו בהם" אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן‪,‬‬
‫כל האוחז ספר תורה ערום בלי בגד נקבר ערום‪ ,‬ושואל ערום‬
‫סלקא דעתך? ועונה‪ ,‬אלא אימא‪ ,‬נקבר ערום בלא מצוות‪ ,‬ושואל‬
‫לגמרי בלא מצות סלקא דעתך? ועונה‪ ,‬אלא אמר אביי נקבר‬
‫ערום בלא אותה מצוה‪ ,‬אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא‬
‫משמיה דרבי ינאי רבה‪ ,‬מוטב תיגלל המטפחת בין הדפים ואל‬
‫יגלל ספר תורה בין המטפח‪ .‬במשנה‪ ,‬במדבר כג' (מד) ַוי ְּדַ בֵר‬
‫משֶׁה אֶׁת מֹעֲדֵ י י ְּהֹוָה אֶׁל ְּבנֵי יִש ְָּראל‪ :‬מצותן שיהיו קורין אותן‬
‫כל אחד ואחד בזמנו‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬משה תיקן להם לישראל שיהו‬
‫שואלין ודורשין בענינו של יום‪ ,‬הלכות פסח בפסח‪ ,‬הלכות‬
‫עצרת בעצרת הלכות חג‪ ,‬בחג הסוכות ‪:‬‬
‫הדרן עלך בני העיר‬