פרק ד - תלמוד בבלי
מעילה פרק רביעי משנה א' (א) קָדְ שֵׁי ַה ִּמזְ ֵׁב ַח שיש להם קדושת הגוף ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה באכילת כזית ִּל ְמעִּילָהּ ,ו ְל ַחי ֵׁיב ֲעלֵׁיהֶן מִּּׁשּום פִּּגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁא .קָדְ שֵׁי בֶדֶ ק ַה ַבי ִּת שיש להם קדושת דמים ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה בהנאת שווה פרוטה .קָדְ שֵׁי ַה ִּמזְ ֵׁב ַח ְוקָדְ שֵׁי בֶדֶ ק ַה ַבי ִּת קדושת גוף וקדושת דמים ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה ,בהנאת שווה פרוטה ִּל ְמעִּילָה: בבלי מעילה טו' ע' א' כשהיא חיה לא מעל עד שיפגום יחסר ממנהו ,כשהיא גמרא שואל השתא יש לומר דקתני אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית ,דהאי קדושת הגוף והאי מתה כיון שנהנה כל שהוא מעל ,ועונה מדרבנן, קדושת דמים אפילו הכי קתני מצטרפין זה עם זה, ושואל ,ומדאורייתא לא? והתניא רבי אומר שם ג' קדשי מזבח עם קדשי מזבח מיבעיא? ועונה משום ִּירם הַכֹהֵׁן ַה ִּמז ְ ֵׁבחָה ֶלחֶם ִּאּׁשֶה ל ְֵׁרי ַח נִּיח ֹ ַח (טז ) ְו ִּה ְקט ָ דקתני עלה לחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא, כָל ֵׁחלֶב לַיהֹוָה :לרבות אימורי קדשים קלים למעילה, דקדשי בדק הבית לא איכא הכי ,משום הכי קא פליג ועונה גם זה מדרבנן ,ושואל והא קרא קא נסיב לה? ליה בנפרד ,א"ר ינאי ,מחוורתא אין חייבין משום ועונה אסמכתא בעלמא ,ושואל ,והא אמר עולא אמר מעילה אלא על קדשי בדק הבית ועולה בלבד, רבי יוחנן ,קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר ומסביר מאי טעמא ,דאמר קרא ויקרא ה' (טו) נֶפֶש תורה ,ומברר במאי אילימא בקדשי בדק הבית אפילו כִּי תִּ מְע ֹל ַמעַל וְחָ ְטָאה בִּ ְש ָגגָה ִּמקָדְ שֵׁי י ְהֹוָה וְהֵ בִּ יא אֶ ת כי מתו נמי ,לא יהא פחות אלא דאקדיש אשפה אֲ ָשמ ֹו לַי ֹהוָה ַאיִּל תָ ִּמים ִּמן הַ צֹאן בְ עֶ ְרכְ ָך כֶסֶ ף לבדק הבית לאו אית בה מעילה? ,אלא קדשי מזבח ְשקָ לִּ ים בְ ֶשקֶ ל הַ קֹדֶ ש לְ אָ ָשם :קדשים המיוחדין כולו שמתו ,ושואל לרבי ינאי דאורייתא מי אית בהו לה' יש בהן מעילה ,אבל קדשי מזבח ,אית בהו מעילה? ועונה אלא הכי קא אמרי דבי רבי ינאי מהאי לכוהנים ואית בהו לבעלים ,ושואל תנן ,קדשי מזבח קרא "נפש כי תמעל" קדשי בדק הבית שמעין מינה, מצטרפין זה עם זה למעילה? ועונה מדרבנן ,ושואל קדשי מזבח מן הפסוק הזה לא שמעין מינה: למדנו קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלים בהן, ועונה גם זה מדרבנן ושואל תנן הנהנה מן החטאת משנה ב' שּׁשָה ּׁשמֶןְ .ו ִּ (ב) ֲח ִּמּׁשָה דְ ב ִָּרים בָעֹולָהִּ ,מ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה להתחייב עליהםַ ,ה ָבשָרְ ,ו ַה ֵׁחלֶבְ ,והַּסֹולֶתְ ,ו ַהיַי ִּןְ ,ו ַה ָ ּׁשמֶןְ ,ו ַה ָלחֶם הבא עם התודה .הַּתְ רּומָה תרומה גדולה ּ ,ותְ רּומַת ַמ ֲעשֵׁר בַּתֹודָ הַ ,ה ָבשָרְ ,ו ַה ֵׁחלֶבְ ,והַּסֹולֶתְ ,ו ַהיַי ִּןְ ,ו ַה ֶ ִּכּורים ראשית הפרי המובא לבית מעשר מן המעשרּ ,ותְ רּומַת ַמ ֲעשֵׁר שֶל דְ מַאי מספקַ ,ה ַחלָה מן העיסה ְ ,ו ַהב ִּ השם וניתן לכהן ִּ ,מ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה ֶלאֱסֹור ּו ְלחַיי ֵׁב ֲעלֵׁיהֶן לתת לכהן את הקרו ואֶת הַחֹומֶש: בבלי מעילה טו' ע' ב' : כחצי זית בשר שנאכל לאדם וכחצי זית חלב גמרא ,מתני ליה רב הונא לרבא ,חמשה דברים שמיועד למזבח אינו זורק את הדם ,ובעולה אפילו בעולם תמיד מצטרפין זה עם זה ושואל א"ל בעולם כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני קא אמרת ,והא קתני בתודה ו' דברים שבתודה, שכולה כליל ,ובמנחה ,אפילו כולה קיימת לא יזרוק, הבשר והחלב והסולת והיין והשמן ולחמי תודה, ושואל מנחה מאי עבידתיה? ועונה אמר רב פפא ועונה א"ל תני בעולה ,ושואל ,תנינא להא דתנו רבנן, בשר עולות ואימורים מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ הכוונה מנחת נסכים הבאה עם הקרבן :במשנה ולחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא ,קתני בעולה התרומה ותרומת מעשר וכו ושואל מאי טעמא אין בשלמים לא ,ושואל בשלמא להעלותן בחוץ מצטרפים? ועונה כולהו איקרו תרומה ,גבי חלה עולה דכליל היא מצטרפין ,שלמים לא מצטרפין, כתיב במדבר טו' (כ) ֵׁראשִּית ע ֲִּרס ֹתֵׁ כֶם ַחלָה ּתָ ִּרימּו אלא לחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא שלמים תְ רּומָה כִּ ְתרּומַ ת גֹ ֶרן כֵן תָ ִּרימּו אֹתָ ּה :גבי ביכורים נמי אמאי לא מחייב? והתנן כל הפיגולים מצטרפין זה עם איקרו תרומה ,דתניא דברים יב' (יז) ֹלא תּוכַ ל ֶל ֱאכֹל ירשָך וְ י ְִּצהָ ֶרָך ּובְ ֹכרֹת בְ קָ ְרָך בִּ ְשעָ ֶריָך מַ עְ ַשר ְד ָגנְָך וְ ִּת ְ זה וכל הנותרות מצטרפות זו עם זו ,ועונה אלא וְ צֹאנֶָך וְ כָל נְדָ ֶריָך אֲ ֶשר ִּתדֹר וְ נ ְִּד ֹבתֶ יָך ּותְ רּומַת י ָדֶ ָך: אימא עולה ואימוריה מצטרפין זה עם זה שאם נשאר אלו ביכורים ,אבל אינך תרומת מעשר ושל דמאי לא מהם לכזית ליזרק עליהן את הדם ,וכיון דמצטרפין צריכא : ליזרק את הדם חייב וכו' ומאן קתני לה רבי יהושע היא ,דתניא רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם, משנה ג (ג) כָל ַהפִּּגּולִּין מכל הקרבנות ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה לאוכל כזית לחייבו בהכרת .כָל הַּנֹותָ ִּרין שנשארו לאחר זמן אכילתם ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה לאיסור אכילה וחובת שריפה .כָל ַהּנְבֵׁלֹות בין מבהמה טהורה ובין מבהמה טמאה ִּמ ְצט ְָרפֹות זֹו עִּם זֹו .לאכילה ולטומאה .כָל ַהּׁש ְָרצִּים ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה לאכילה בכזית ולטומאה בכעדשה דַם שוִּיןִּ ,מ ְצט ְָר ִּפין זֶה עִּם זֶהֻׁ .טמְָאתֹו וְֹלא שִּעּורֹו, ש ֻׁטמְָאתֹו ְושִּעּורֹו ָ ש ַע כ ֹל ֶ ַהּׁש ֶֶרץ ּו ְבשָרֹו ִּמ ְצט ְָרפִּיןְ .כלָל ָאמַר ַרבִּי י ְהֹו ֻׁ שִּעּורֹו וְֹלא ֻׁטמְָאתֹוֹ ,לא ֻׁטמְָאתֹו וְֹלא שִּעּורֹו ,אֵׁין ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה: בבלי מעילה טו' ע' ב' המיוחדים דבר הכתוב ,ושואל א"ל רב אדא בר גמרא ,אמר רב ,לא שנו מצטרפים אלא לענין אהבה לרבא ,אלא מעתה בהמה נמי ליפלגי בין טומאה ,אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאים בפני עצמן ,ולוי אמר אפילו לאכילה נמי מצטרפין, מובדלת כשרות לשאינה מובדלת האסורות ,ועונה ורב אסי אמר טהורים לעצמן וטמאין לעצמן ,איכא אמר ליה כי קא מקיש רחמנא לב"אל תשקצו" אבל דאמרי רב אסי פליגא אדרב ,ואיכא דאמרי לא לשיעורין לא :במשנה דם השרץ והבשר מצטרפין פליגא ,ושואל מיתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין ושואל אמר רב חנין אמר רב זעירא וכן אמר רבי מצטרפין זה עם זה ,ומדייק הא מיתת שניהם יוסי בר ר"ח ,ויקרא יא' (לא) אֵ לֶה ַה ְט ֵׁמאִּים לָכֶם בְ כָל מצטרפין וקשיא לרב אסי לאומרים שהוא חולק, הַ ָש ֶרץ כָל הַ ֹנגֵעַ בָ הֶ ם בְ מֹתָ ם י ְִּטמָ א עַ ד הָ עָ ֶרב :מלמד ועונה תדייק אחרת אימא הא חיי שניהם מצטרפין, שהן מצטרפין ואפילו שרץ ושרץ ,שרץ ודם ,בין משם אחד בין משני שמות ,ועונה אמר רב יוסף לא ומני ובשיטת רבי יהודה היא ,דאמר אבר מן החי נוהג קשיא כאן בכולו כשהם שלמים כאן במקצתו כשהם בטהורה ובטמאה ,ושואל אבל מיתת שניהם מאי? מרוסקים ומנא תימרא מדתניא ,נשפך דם של מת לא מצטרפים ,ושואל אם כן מאי איריא דרהיט רץ על הרצפה והיה מקומה קטפרס במדרון איהל על ומחליט במהירו ותני ,מיתת פרה וחיי גמל ,הא אפילו מיתת שניהם לא מצטרפים? ועוד תניא חצי זית פרה מקצתו טהור ,איהל על כולו טמא ,ומדייק מאי בחייה ,וחצי זית גמל במיתתה אין מצטרפין אבל חצי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר רבי חנינא אמר זית מפרה וחצי זית מגמל בין בחייה כעבר מן החי רבי רביעית דם שהגיס בה ערבב אותה טהורה אלא בין במיתתה כנבילה מצטרפין ,ושואל קשיא רישא לאו שמע מינה כאן באהיל בגופו בכולו כאן אסיפא ועונה אלא לאו שמע מינה מיתת שניהם במקצתו ,שמע מינה ,ומספר ,שאל רבי מתיא בן חרש מצטרפין ,ודוחה אמר לך רב אסי האי תנא סבר את רבי שמעון בן יוחאי בעיר [רומי] ,מנין לדם איסור חל על איסור אמר רב יהודה אמר רב ,אכילת שרצים שהוא טמא ,א"ל דאמר קרא ויקרא יא' (כט) שרצים לוקה עליו בכזית ,ומסביר מאי טעמא ויקרא ָארץ הַ ֹחלֶד ְוזֶה ָלכֶם ַה ָטמֵׁא בַ ֶש ֶרץ הַ ש ֵֹרץ עַ ל הָ ֶ ַארבַ ע עַ ד כָל יא (מב) כֹל ה ֹולְֵך עַ ל גָחוֹן וְ כֹל ה ֹולְֵך עַ ל ְ וְהָ עַ כְ בָ ר וְהַ צָ ב לְ ִּמינֵהּו( :ל) וְהָ אֲ נָקָ ה וְהַ כֹחַ וְהַ לְ טָ ָאה ָארץ ֹלא מַ ְרבֵ ה ַרגְ ַליִּם לְ כָ ל הַ ֶש ֶרץ הַ ש ֵֹרץ עַ ל הָ ֶ ְשמֶ ת :אמרו לו תלמידיו חכים ליה בן וְהַ חֹמֶ ט וְהַ ִּתנ ָ ת ֹאכְלּום כִּ י ֶשקֶ ץ הֵ ם :כתיב בהו ,והתני רבי יוסי בר יוחאי כל כך אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי ר' חנינא קמיה דרבי יוחנן שם כ' (כה) ְו ִּהבְדַ לְּתֶ ם בֵׁין אלעזר בר רבי יוסי ,וממנו שמעתיו שפעם אחת ַה ְב ֵׁהמָה ַהטְה ָֹרה ַל ְטמֵָׁאה ּובֵׁין הָעֹוף ַה ָטמֵׁא ַלטָה ֹר וְֹלא גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא שקְצּו אֶת נַפְשֹותֵׁ יכֶם ַב ְב ֵׁהמָה ּובָעֹוף ּובְכ ֹל ֲאשֶר תְ ַ ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות ,הלך רבי ראובן ּתִּ ְרמ ֹש ָהאֲדָ מָה ֲאשֶר ִּהבְדַ לְּתִּ י ָלכֶם ְל ַטמֵׁא :פתח הכתוב בן איסטרובלי וסיפר קומי תספורת של גויים והלך באכילה וסיים בטומאה ,מה טומאה בכעדשה אף וישב עמהם ,אמר להם מי שיש לו אויב יעני או אכילה בכעדשה וקלסיה רבי יוחנן ושואל וקשיא יעשיר? אמרו לו יעני ,אמר להם אם כן לא יעשו לדרב ,ועונה לא קשיא ,כאן במיתתן בכעדשה כאן מלאכה בשבת כדי שיענו? אמרו ,טבית אתה צודק בחייהן בכזית ושואל אמר ליה אביי והא רב אמתני' אמר ליבטל ,ובטלוה ,חזר ואמר להם מי שיש לו אויב קאי ומתני' כל השרצים קתני אפילו במיתתן (לאו יכחיש או יבריא? אמרו לו יכחיש ,אמר להם אם כן דאיכא פורתא מהאי ופורתא מהאי) ועונה אמר ליה ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו ,אמרו טבית רב יוסף ההיא התייחסות למשנה דיוקא דילך הוא, צדקת ,אמר ובטלוה ,חזר ואמר להם ,מי שיש לו רב שמעתא בעלמא בפני עצמה קאמר :ושואל אמרת אויב ירבה או יתמעט בילודה? אמרו לו יתמעט ,אם וקלסיה ר' יוחנן :ושואל מיתיבי ,האיברין אין להן כן לא יבעלו נדות ,אמרו טבית שוב אתה צודק שיעור אפי' פחות מכזית נבלה ,ופחות מכעדשה מן אמר ,ובטלוה ,לבסוף הכירו בו שהוא יהודי החזירום השרץ מטמאין ,ואמר רבי יוחנן אין לוקין עליהן אלא לכל הגזרות הקשות אמרו ראשי הקהל בארץ בכזית ,ועונה אמר רבא במובדלין שמונה השרצים יחזור הבן אצל אביו ,יצא לקראתו השד בן תמליון, ושאל רצונכם אבוא עמכם ,בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא הגר שפחת אברהם אבינו נזדמן לה מלאך שלש פעמים ,ואני לא פעם אחת יבא הנס? מכל מקום קדים הוא ,על נכנס כדיבוק בברתיה דקיסר ,כי מטא רבי שמעון התם אמר בן תמליון צא, בן תמליון צא וכיון דקרו ליה נפק ,אזל הקיסר אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ,ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו ,אשכחו ההוא איגרתא של שלוש גזרות המלך שקלוה וקרעוה ,והיינו דאמר רבי אלעזר בר רבי יוסי ,בהזדמנו זו אני ראיתיה לפרוכת בעיר [רומי] והוו עליה כמה טיפי דמים מדם השעיר והפר של יום הכיפורים ישראל מי ילך ויבטל הגזרות? ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ,ואחריו מי ילך? ר"א בר ר' יוסי ,אמר להם רבי יוסי ואילו היה אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה? גם איני אינני יכול לתת את בני אמר להם ר' שמעון ,אילו היה יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה? אמר להו רבי יוסי ,אנא בעצמי אזלין דלמא עניש ליה ר' שמעון לבני דקא מסתפינא ,קביל עליה רבי שמעון דלא ליענשיה אפילו הכי ענשיה, וכך היה המעשה כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם ,מנין לדם השרץ שהוא טמא ,עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר" ,וזה לכם הטמא" אמר ליה ר' שמעון ,מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה ,והורתה לפני גדול ממך ,אל משנה ד' ה' שנֵׁי שֵׁמֹותַ .הּׁש ֶֶרץ שהֵׁם ְ (ד) ַהפִּּגּול בפחות משיעורו ְוהַּנֹותָ ר בפחות משיעורו אֵׁין ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶהִּ ,מ ְפנֵׁי ֶ שּנִּ ְטמָא בְַאב ַה ֻׁטמְָאה שנֵׁיהֶם .הָאֹכֶל ֶ ש ִּב ְ ְו ַהּנְ ֵׁבלָהְ ,וכֵׁן ַהּנְ ֵׁבלָה ּו ְבשַר ַהמֵׁת ,אֵׁין ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה ְל ַטמֵׁא ֲאפִּלּו ַכקַל ֶ שנֵׁיהֶם: ש ִּב ְ שּנִּ ְטמָא ִּב ְולַד ַה ֻׁטמְָאהִּ ,מ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה ְל ַטמֵׁא ַכקַל לזמן הקצר ֶ ְו ֶ בבלי מעילה יז' ע' ב' גמרא אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין ומסביר תניא רבי לטומאת הידיים דמדרבנן היא ,אבל לענין אכילה שמעון אומר מה טעם? שאפשר לשני שיעשה ראשון, מצטרפין בכזית ,דתניא ר' אליעזר אומר שמות כט' ושואל ומי קא עביד שני ראשון הא לא אפשר ,ועונה ּומן הַ לֶחֶ ם עַ ד הַ בֹקֶ ר (לד) וְ ִּאם ִּיּוָתֵ ר ִּמבְ ַשר הַ ִּמל ִֻּּאים ִּ אמר רבא הכי קאמר מי גרם לשני לאו ראשון ,רב וְ ָש ַרפְ תָ אֶ ת הַ נוֹתָ ר בָ אֵ ש ֹלא י ֵָׁאכֵׁל כִּי ק ֹדֶ ש הּוא :כל אשי אמר ראשון ושני לגבי שלישי בני חדא ביקתא שבקדש פסול ,בא הכתוב ליתן לא תעשה למלקות אינון ומאותו מקום יצאו על אכילתו :במשנה האוכל שנטמא באב הטומאה המשך משנה ה' (ה) כָל ָה ֳא ָכלִּין ִּמ ְצט ְָרפִּין ,א' ִּלפְסֹול אֶת ַה ְּג ִּוי ָה ְב ַכ ֲחצִּי פ ְָרס מאכילת תרומה ,ב' ִּבמְזֹון שְּתֵׁ י ְסעֻׁדֹות ָלעֵׁרּוב תחומים, שבָת ,ה' ג' ְב ַכבֵׁיצָה ְל ַטמֵׁא אוכלים אחרים ֻׁטמְַאת ֳא ָכלִּין ,ד' שיעור ְב ַכּגְרֹוג ֶֶרת לְהֹוצַָאת מזון מרשות לרשות ביום ַ שקִּין ִּמ ְצט ְָרפִּין ,א' ִּלפְסֹול אֶת ַה ְּג ִּוי ָה ב ְָרבִּיעִּית ִּפּורים .כָל ַה ַמ ְ ְבכַכֹותֶ בֶת שיעור אכילה להרגעת רעבונו בְיֹום ַהכ ִּ ִּפּורים: לתרומה ,ב' ּו ִּבמְֹלא לּוגְ ָמיו פה מלא שתייה בְיֹום ַהכ ִּ משנה ו' שמְעֹון אֹומֵׁר ,אֵׁינָן ִּמ ְצט ְָרפִּיןַ .ה ֶבגֶד ְו ַהשַק ,מצטרפים (ו) ָהע ְָרלָה ְו ִּכ ְלאֵׁי ַהכ ֶֶרם ִּמ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם זֶה בנותן טעם ַרבִּי ִּ לטומאה בשיעור שלוש אצבעות ַהשַק ְוהָעֹור מצטרפים בשיעור ארבעה טפחים ,הָעֹור ְו ַה ַמפָץִּ ,מ ְצט ְָרפִּין זֶה עִּם שהֵׁן ְראּוי ִּין ִּל ָטמֵׁא מֹושָב:: שמְעֹון אֹומֵׁרִּ ,מ ְפנֵׁי ֶ זֶה בשיעור חמישה טפחיםַ .רבִּי ִּ בבלי מעילה יח' ע' א' ושואל מאי לאחיזה? ועונה ,אמר ריש לקיש אמר ר' גמרא שואל ומי צריך רבי שמעון לצרופי והתניא ינאי שכן עומד לנוולה לנול אריגה ,במתניתא תנא ר"ש אומר אפילו כל שהוא שיעור למכות ,ועונה תני הואיל וראוי לקוצצי תאנים: אין צריכין לצרף :במשנה הבגד והשק תנא קיצע הדרן עלך קדשי מזבח: מכולן שלשה טפחים ,ועשה מהן בגד שיעורו למשכב שלשה אצבעות למושב טפח יד לאחיזה כל שהו, ….
© Copyright 2024