פרק ז - תלמוד בבלי
זבחים פרק שביעי משנה א' ב' שאָּה ְל ַמטָה מחוט הסיקרא הצבוע אדוםְ ,כ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאתְ ,לשֵׂם ַחטָאת ,הכל כמצוותו ש ֲע ָ (א) קרבן ַחטַאת הָעֹוף ֶׁ ְכש ֵָׂרה .אבל עשה הכל ְכ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאת ונתכוון ְלשֵׂם עֹולָה ,או עשה ְכ ַמ ֲעשֵׂה עֹולָה ונתכוון ְלשֵׂם ַחטָאת ,או עשה שאָּה לחטאת העוף במזבח ְל ַמ ְעלָה מן הסובב ְכ ַמ ֲעשֵׂה כולָם בין מעשה ְכ ַמ ֲעשֵׂה עֹולָה ונתכוון ְלשֵׂם עֹולָה ,פְסּולָהֲ .ע ָ לשם חטאת ובין לשם עולה ,פְסּולָה: בבלי זבחים סו' ע' ב' חטאת לשם חטאת ,ושואל במקרה זה דשני במאי? גמרא ושואל הכהן דשני במאי? אילימא דשני אילימא דשני במליקה ,האמר מר מליקה בכל מקום במליקה ,נימא דלא כר' אלעזר בר' שמעון דאמר במזבח כשירה ועונה' אלא לאו דשני בהזאה, שמעתי שמבדילין בחטאת העוף ,ושואל ולא אוקימנא ומדסיפא בהזאה רישא נמי בהזאה ,ודוחה זו אינה כבר דלא כר' אלעזר בר' שמעון ,ועונה לא דשני הוכחה מידי איריא ,הא כדאיתא והא כדאיתא: בהזאה ,ומסביר הכי נמי מסתברא ,מדקתני סיפא, עשאה למעלה כמעשה כולן פסולה ואפילו כמעשה משנה ב' ג' שעֲשאָּה ְל ַמ ְעלָה מן הסובב ְ ,כ ַמ ֲעשֵׂה עֹולָה ְלשֵׂם עֹולָה ,הכל כמצוותוְ ,כש ֵָׂרה ,ואם עשה (ב) קרבן עֹולַת הָעֹוף ֶׁ אותה ְכ ַמ ֲעשֵׂה עֹולָה ונתכוון ְלשֵׂם ַחטָאתְ ,כש ֵָׂרהּ ,ו ִב ְלבַד שֶֹּׁלא ָעלְתָ ה ַל ְב ָעלִים לנדרו או חובתו .וחייב להביא קרבן כשר נוסף ,עשה עולת עוף ְכ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאת אפילו נתכוון ְלשֵׂם עֹולָה ,או ְכ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאת ונתכוון ְלשֵׂם ַחטָאת, פְסּולָה .וזאת משום ש ֲעשָָאהְ .ל ַמטָה ְכ ַמ ֲעשֶׁה כולָם ,פְסּולָה( :ג) וְכלָן אף על פי שהם פסולים לקרבן אין להם דין נבילה אֵׂינָן ְמ ַטמְאֹות בטומאת עוף טהור ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָהּ ,ומֹו ֲעלִין ָבהֶׁן ,הנהנה מהם ,שהרי קודש הם חּוץ ֵׂמ ַחטַאת שאָּה ְל ַמטָה ְכ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאת ְלשֵׂם ַחטָאת שיצאה מהקדש ובשרה לכוהנים : ש ֲע ָ הָעֹוף ֶׁ בבלי זבחים סה' ע' ב' דשני במאי? אילימא במיצוי ,ושואל אימר דאמר ר' גמרא ,עולת העוף כו' :ושואל דשני במאי? אילימא יהושע מועלים בה דשני במליקה ,במיצוי מי אמר? דשני במליקה ,ושואל מדקתני סיפא כולן אין רישא וסיפא במליקה ואלא במליקה ,ושואל מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן ,נימא המשנה דלא כרבי יהושע? דאי כר' יהושע האמר אין מועלין, ומציעתא במיצוי ועונה ,אין ,רישא וסיפא במליקה, ועונה ואלא במיצוי ,ושואל אימא סיפא עולת העוף ומציעתא במיצוי: שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ,ר"א אומר מועלין בה ר' יהושע אומר אין מועלין בה, משנה ד' שאָּה ְל ַמטָה מקרקוב המזבח ְכ ַמ ֲעשֵׂה ַחטָאת ונעשה ְלשֵׂם ַחטָאתַ ,רבִי ֱאלִי ֶׁעזֶׁר אֹומֵׂר ,מֹו ֲעלִין ש ֲע ָ (ד) עֹולַת הָעֹוף ֶׁ שמָּה שכן יש לה הכשר שאֵׂין מֹו ֲעלִין בָה ִל ְ בָהַ ,רבִי י ְהֹוש ַע אֹומֵׂר ,אֵׂין מֹו ֲעלִין בָּהָ .אמַר ַרבִי ֱא ִלי ֶׁעזֶׁר ,מָה אִם ַחטָאת ֶׁ שמָּה ,אֵׂינֹו דִ ין שנְה אֶׁת ְ ש ִ שמָּהְ ,כ ֶׁ שמָּה ,מֹו ֲעלִין בָּה ואין לה מתיר .עֹולָה שֶׁמֹו ֲעלִין בָּה ִל ְ שנָה אֶׁת ְ ש ִ לכוהניםְ ,כ ֶׁ שמָּה שנָה אֶׁת ְ שכֵׂן ִ שמָּה ְלשֵׂם עֹולָה ֶׁ שנָה אֶׁת ְ ש ִ שי ִ ְמעֲלּו בָּהָ .אמַר לֹו ַרבִי י ְהֹושעַֹ ,לא אינך צודק ,אִם ָאמ ְַרתָ ְב ַחטָאת ֶׁ ֶׁ שאֵׂין שמָּה לְדָ בָר פסול ֶׁ שנָה אֶׁת ְ שמָּה ְלשֵׂם ַחטָאת שֶׁ כֵׂן ִ שנָה אֶׁת ְ ש ִ שי ֶׁש בֹו ְמעִילָה באימורים ,ת ֹּאמַר בָעֹולָה ֶׁ לְדָ בָר ֶׁ שנָה אֶׁת שכֵׂן ִ ש ָחטָן ְלשֵׂם קָדָ שִים ַקלִים יֹוכִיחּוֶׁ , ש ָחטָן בַדָ רֹום ּו ְ ש ְ בֹו ְמעִילָהָ .אמַר לֹו ַרבִי ֱאלִי ֶׁעזֶׁרַ ,וה ֲֵׂרי קָדְ שֵׂי קָדָ שִים ֶׁ שאֵׂין בֹו שמָּה לְדָ בָר ֶׁ שנָה אֶׁת ְ ש ִ שאֵׂין בֹו ְמעִילָהּ ,ומֹו ֲעלִין ָבהֶׁןַ ,אף אַתָ ה ַאל תִ תְ מַּה עַל הָעֹולָה ,שֶַׁאף עַל פִי ֶׁ שמָן לְדָ בָר ֶׁ ְ ש ָחטָן ש ָחטָן בַדָ רֹום ּו ְ ש ְ שי ִ ְמעֲלּו בָּהָ .אמַר לֹו ַרבִי י ְהֹושעַֹ ,לא גם כאן אתה טועה ,אִם ָאמ ְַרתָ ְבקָדְ שֵׂי קָדָ שִים ֶׁ ְמעִילָהֶׁ , שי ֶׁש בֹו אִּסּור ְוהֶׁתֵׂ ר אימורים למזבח ובשר לבעלים ,ת ֹּאמַר בָעֹולָה שמָן בְדָ בָר ֶׁ שנְה אֶׁת ְ שכֵׂן ִ ְלשֵׂם קָדָ שִים ַקלִיםֶׁ , שמָּה לחטאת עוף הנאכל לכוהנים בְדָ בָר שֶׁכלֹו הֶׁתֵׂ ר: שנָה אֶׁת ְ ש ִ ֶׁ בבלי זבחים סז' ע' א' תאמר בעולה ששינה את שמה ושינה את מקומה בדם גמרא תניא ,ויכוח זה מן המשנה עוד נמשך אמר לו ר"א לרבי יהושע ,אשם ששחטו בצפון לשם שלמים מלמטה למעלה אמר לו רבי אליעזר אשם ששחטו יוכיח ששינה את שמו ומועלין בו ,ואף אתה אל בדרום לשם שלמים יוכיח ,ששינה את שמו ושינה תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה שימעלו את מקומו ומועלין בו ,אף אתה אל תתמה על העולה בה ,אמר לו רבי יהושע ,לא ,אם אמרת באשם שאם שאע"פ ששינה את שמה ושינה את מקומה מועלין שינה את שמו לא שינה את מקומו ונשאר בצפון בה ,א"ל ר' יהושע ,לא ,אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה את מקומו ולא שינה את מעשיו ,תאמר בעולה ששינה את שמה ואת מעשיה בסימני מליקה ושינה את מקומה ,ושואל אמר רבא ,ונימא ליה אשם ששחטו בדרום לשם שלמים ,בשינוי בעלים ,ששינה את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו ,אבל מדלא קאמר ליה הכי שמע מינה נחית ירד מן מלהתווכח והסכים רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע ,דאמר רב אדא בר אהבה ,אומר היה רבי יהושע ,עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ,כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף פסולה ,ושואל ,אי הכי חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה העולה ,מכי מליק בה סימן אחד תימשך ותהוי עולת העוף? וכ"ת הכי נמי ושואל ,והאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה כך היא הצעה של משנה ,ומדייק מאי לאו כך היא הצעה ראשונית שירדה מן הפרק ותו לא ,ועונה לא ,כך הצעה סופית של כולה משנה ,רב אשי אמר ,בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ,כיון דהא חטאת הכשירה בסימן אחד ,והא עולה הכשירה בשני סימנין ,ועולת העוף למטה אף פעם ליתא ,כיון דמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף ,אלא חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום כשירה ,מכי מלק בה סימן אחד איפסלא, כי הדר מליק באידך סימן ,היכי יש לה כוח ממשכה? ונמצאת והויא עולת העוף ,וחוזר גופא אמר רב אדא בר אהבה ,אומר היה רבי יהושע עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף ושואל תא שמע קבל הכהן להשלים קיני עופות חטאת לזו ועולה לזו ,עשה שתיהן למעלה ,מחצה כשר ומחצה פסול ,עשה שתיהן למטה ,מחצה כשר ומחצה פסול ,אחת למעלה ואחת למטה ,שתיהן פסולות ,ומסביר שאני אומר הפך חטאת קרבה למעלה ועולה קרבה למטה ושואל עכשיו נהי נמי דעולה קרבה למטה תימשוך ותהוי חטאת העוף? משנה ה' שחַט חולִין שלא הוקדש לקרבן ִב ְפנִים ,או ְוקָדָ שִים בַחּוץ, (ה) ָמלַק את העוף בציפורניו ַבשְמ ֹּאל אֹו ַב ַליְלָה ,או ָ אֵׂינָן נבילה ואינן ְמ ַט ְמאִין ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָה .אבל ָמלַק חטאת או עולת עוף ְב ַסכִין ,או ָמלַק עוף חלִין ִב ְפנִיםְ ,וקָדָ שִים שנִ ְסמֵׂית שיָבַש ַגפָהְ ,ו ֶׁ ש ָעבַר זְ ַמנָן ,או עוף בעלת מום גלוי ֶׁ תֹורין צעירים שֶֹּׁלא ִהגִי ַע זְ ַמנָןּ ,ו ְבנֵׂי יֹונָה ֶׁ בַחּוץ ,או מלק ִ ש ָהי ָה פְסּולָּה בַּקֹודֶׁ ש ,אֵׂינָּה ְמ ַטמְָאה שנִ ְק ְטעָה ַרגְלָּה ,הרי זו נבילה והיא ְמ ַטמָא ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָה .זֶׁה ַה ְכלָל ,כ ֹּל ֶׁ עֵׂינָּהְ ,ו ֶׁ ש ָמלְקּוְ ,מלִיקָתָ ן פְסּולָהְ ,ואֵׂינָן ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָהֹ .לא ָהי ָה פְסּולָּה בַּקֹו דֶׁ שְ ,מ ַטמְָאה ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָה [ ְוכָל ַהפְסּולִים ֶׁ ְמ ַטמְאֹות ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָה]: בבלי זבחים סח' ע' ב' ושואל מאי שנא שמאל דאית ליה הכשירה ביום גמרא ,אמר רב ,עבודת כהן ביד שמאל ,ולילה אין הכיפורים כאשר הכהן הגדול מחזיק המחתה מטמאין עוף טהור בבית הבליעה ,עבודת זר ,וסכין בשמאל ומפזר את הקטורת ביד ימין ולילה אית ליה במקום ציפורן עושים נבילה מטמאין בבית הבליעה, ועונה אימור דא"ר יהושע ,בחד גברא שהביא קרבן שלו ,בתרי גברי או שתי נשים מי אמר? ושואל ,תא שמע ,קבל הכהן מנשים יולדות קינים מקינים שונים חטאת מאחת ועולה מאחרת וסתומה שלא פרש לו ומפורשת זו לחטאת וזו לעולה עשה כולן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול עשה את כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול ,עשה חציין למעלה וחציין למטה, אינה כשירה אלא סתומה ומתחלקת ביניהן ,ומדייק ואילו מפורשין לא ,ושואל ואמאי נהי נמי דעולה מקומה קרבה למטה ,אבל תימשוך ותיהוי חטאת העוף? וכי תימא הא בשיטה אחרת דלא כר' יהושע, ושואל ומי מצית אמרת הכי? ושואל תא שמע האשה שאמרה הרי עלי קן נדבה אם אלד זכר ,ילדה זכר מביאה שתי קינים ,אחת לנדרה ואחת לחובתה כיולדת ,נתנתן לכהן ,הכהן צריך לעשותן שלש עולות עוף למעלה ,ואחת לחטאת לחובתה למטה ,לא עשה הכהן כן אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה ולא נמלך ,צריכה אותה אישה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנה למעלה ,כל זאת אם היו כל העופות ממין אחד או כולם תורים או כולם בני יונה ,ואם היו אלה שמסרה בראשונה ומשני מינין תביא שתים, ואם בעת לקיחת העופות פרשה נדרה שתביא מין מסוים [צריכה] להביא עוד ג' פרידין ממין אחד ,ומב' מינין תביא ד' ,קבעה נדרה צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה ממין אחד ,ומב' מינין תביא שש, נתנתן לכהן ואינה יודעת מה נתנה ,הלך הכהן ועשה ואינו יודע מה עשה ,הסתבך לו העניין עוד יותר צריכה ד' פרידין לנדרה ,ושתים לחובתה וחטאת אחת ,בן עזאי אומר ב' חטאות ,א"ר יהושע ,זהו שאמרו האיל הזה כשהוא חי קולו אחד ,וכשהוא מת קולו שבעה ממנו שני חצוצרות שני שופרות שני חלילים ועורו לתוף ,ושואל מכל מקום לא נמשך החטאת לעולה? ועונה אימר דא"ר יהושע לאפוקה מידי מעילה ,למיסק ליה לחובה מי אמר? נמי ישנה בבמה ,וכי תימא אין מנחה בבמה אם כך אין עופות נמי בבמה ,דאמר רב ששת ,לדברי האומר יש מנחה בבמה יש עופות בבמה ,לדברי האומר אין מנחה אין עופות ,ומסביר מ"ט שמות כד' (ה) ַוי ְִשלַח אֶּ ת ַנע ֲֵרי בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל ַו ַיעֲלּו עֹֹלת ַו ִיזְבְ חּו זְ ָבחִים ְשל ִָמים לַי ֹהוָה פָ ִרים :ולא מנחות "זבחים" ולא עופות ,ועונה אלא אימא אין קידוש בכלי שרת במנחה בבמה: במשנה ,מלק בשמאל או בלילה כו' :תנו רבנן ,יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה בגדים בבית אֲשר הבליעה? תלמוד לומר ויקרא יז' (טו) וְכָל נֶּפֶּ ש ֶּ תֹאכַ ל נְ ֵׂבלָה ּוטְ ֵרפָ ה בָ אֶּ ז ְָרח ּובַ גֵר וְ כִ בֶּ ס בְ גָדָ יו וְ ָרחַ ץ בַ מַ יִם וְטָ מֵ א עַ ד הָ עֶּ ֶּרב וְטָ הֵ ר :ושואל הא נמי נבלה היא? ועונה אלא ת"ל "טריפה" מה טריפה שאין מתרת את האיסור ,אף כל שאין מתרת את האיסור, יצא מליקה שהיא לפנים הואיל והיא מתרת את האיסור ,אין מטמא בגדים בבית הבליעה ,אבל הביא המולק (ק"ץ חפ"ץ סימן) קדשים בחוץ ומולק חולין בין מבפנים בין מבחוץ ,הואיל ואין מתירין את האיסור ,מטמאין בגדים אבית הבליעה ,תניא אידך, יכול תהא שחיטת חולין לפנים ,וקדשים בין מבפנים ובין מבחוץ ,מטמאה אבית הבליעה ת"ל "נבלה" ושואל הא נמי נבילה היא? ועונה אלא ת"ל "טריפה" מה טריפה שווה בפנים כבחוץ אף כל שוות בפנים כבחוץ ,יצא שחיטת חולין בפנים ,וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ ,הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ, אין מטמאין בגדים אבית הבליעה ,ושואל ,בשלמא חולין לא שוו בפנים כבחוץ אלא קדשים אידי ואידי פסולין נינהו? ועונה אמר רבא אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת ,לא תועיל לו לטהרה מידי נבילה? ושואל אשכחן חוץ ,פנים מנלן? ועונה הואיל ולא שוו מעשה ההמתה בפנים כבחוץ ,ושואל אי הכי מלק קדשים בחוץ נמי לא? דלא שוו בפנים כבחוץ, ועונה אמר רב שימי בר אשי ,דנין דבר שלא בהיכשרו מדבר שלא בהיכשרו ,ואין דנין דבר שלא בהיכשרו מדבר שבהיכשרו ,ושואל ולא? והתניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד ,שהרי יוצא כשר בבמה ,ועונה כבר אמרנו תנא א "זאת תורת העולה" ריבה ,סמיך ליה: הכשירה באיברים ופדרים על המזבח כל הלילה, ושואל זר נמי אית ליה הכשירה בשחיטה ? ועונה שחיטה לאו עבודה היא ,ושואל ולא? והאמר רבי זירא ,שחיטת פרה אדומה בזר פסולה ,ומחוי רב עלה במדבר יט' (ג) ּונְתַ תֶּ ם אֹתָ ּה אֶּ ל ֶׁא ְל ָעזָר הַ כֹהֵ ן וְהו ִֹציא אֹתָ ּה אֶּ ל ִמחּוץ לַמַ ֲחנֶּה וְ ָשחַ ט אֹתָ ּה לְ פָ נָיו :שם (כא) וְהָ יְתָ ה לָהֶּ ם לְחוּקַת ע ֹולָם ּומַ זֵה מֵ י הַ נִדָ ה יְכַ בֵ ס בְ גָדָ יו וְהַ ֹנגֵעַ בְ מֵ י הַ נִדָ ה י ְִטמָ א עַ ד הָ עָ ֶּרב :ועונה שאני פרה אדומה דקדשי בדק הבית היא ,ושואל ולא כל דשכן הוא ,קדשי בדק הבית בעו כהונה ,קדשי מזבח מיבעיא ,ועונה אמר רב שישא בריה דרב אידי ,מידי דהוה אמראות נגעים דלאו עבודה היא ,ובעיא כהונה, שנאמר ויקרא יג' (ט) נֶּגַ ע צָ ַרעַ ת כִ י ִת ְהיֶּה בְ ָאדָ ם וְהּובָ א אֶּ ל הַ כֹהֵ ן :ושואל ונילף מבמה שעשו בישראל כשלא היה משכן ,שעוף לא יטמא ,ועונה מבמה לא יליף ,ושואל ולא? והתניא ,מנין ליוצא חוץ לעזרה שאם עלה לא ירד ,שהרי יוצא כשר בבמה ,ועונה תנא א הנאמר ויקרא ו (ב) צַ ו אֶּ ת ַא ֲהרֹן וְאֶּ ת בָ נָיו תֹורת הָעֹולָה ִהוא הָ ֹעלָה עַ ל מו ְֹקדָ ה עַ ל לֵאמֹר ז ֹּאת ַ הַ ִמזְבֵ חַ כָ ל הַ ַל ְילָה עַ ד הַ בֹקֶּ ר וְ אֵ ש הַ ִמזְבֵ חַ תּוקַ ד ב ֹו: סמיך ליה ,ורבי יוחנן אמר ,זר אין מטמא אבית הבליעה ,סכין מטמא אבית הבליעה ,ושואל תנן ,כל הפסולין שמלקו מליקתן פסולה ,ושואל בשלמא לרבי יוחנן ,כל ,לאיתויי זר ,אלא לרב כל לאיתויי מאי? ועונה ,לאו לאיתויי שמאל ולילה ושואל שמאל ולילה בהדיא קתני ,ועונה תני והדר מפרש ,ושואל תא שמע ,זה הכלל כל עוף טהור שהיה פסולו בקודש אינו מטמא בגדים אבית הבליעה ,ושואל בשלמא לרבי יוחנן ,כל ,לאיתויי זר ,אלא אלא לרב לאיתויי מאי? ועונה וליטעמיך ,שלא היה פסולו בקודש, לאיתויי מאי? אלא רישא לאיתויי שחיטת קדשים בפנים ,סיפא לאיתויי מליקת חולין בחוץ ,תניא כוותיה דרבי יוחנן ,תור או בן יונה מלקה זר מלקה פסול הפיגול והנותר והטמא אין מטמאין אבית הבליעה ,א"ר יצחק ,שמעתי שתים הלכות ואיני זוכר בדיוק אחת קמיצת זר במנחה ואחת מליקת זר ,אחת תרד ,ואחת אם עלתה למזבח לא תרד ולא ידענא, אמר חזקיה ,מסתברא קמיצה תרד מליקה לא תרד, ושואל מאי שנא מליקה משום דישנה בבמה ,קמיצה משנה ו' (ו) ָמלַק הכהן ְונִ ְמצָא ט ְֵׂרפָה בפנים ַ ,רבִי ֵׂמאִיר אֹומֵׂר ,אֵׂינָּה ְמ ַטמְָאה ְבבֵׂית ַה ְבלִיעָהַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵׂרְ ,מ ַטמְָאה ְבבֵׂית שחִיטָתָ ּה ְמ ַטה ֶֶׁׁרת שהִיא ְמ ַטמְָאה ְב ַמגָע ּו ְב ַמשָאְ , ַה ְבלִיעָהָ .אמַר ַרבִי ֵׂמאִיר ,הריני דן קל וחומר מָה אִם נִ ְבלַת ְב ֵׂהמָה ֶׁ שאֵׂינָּה ְמ ַטמְָאה ְב ַמגָע ּו ְב ַמשָא אלא בבית הבליעה בלבד ,אֵׂינֹו דִ ין שֶׁתְ הֵׂא אֶׁת ט ְֵׂר ָפתָ ּה מִטומְָאתָ ּה .נִ ְבלַת הָעֹוףֶׁ , שהִיא ַמ ְכש ְַרתָ ּה ַב ֲאכִילָהּ ,ו ְמ ַט ֶׁה ֶׁרת אֶׁת ט ְֵׂרפָתָּה שחִיטָתָ ּה ֶׁ שחִיטָתָ ּה ְמ ַטה ֶֶׁׁרת אֶׁת ט ְֵׂרפָתָ ּה מִטומְָאתָ ּה .מַה ָמצִינּו בעוף ִב ְ ְ שהִיא ַמ ְכש ְַרתָ ּה ַב ֲאכִילָה לכוהנים ,תְ ַטהֵׂר אֶׁת ט ְֵׂרפָתָ ּה מִטומְָאתָ ּהַ .רבִי יֹוסֵׂי אֹומֵׂר ,דַ י ָּה להיות מִטומְָאתָ ּהַ ,אף ְמלִיקָתָ ּה ֶׁ לעוף טריפה מלוקה ְכנִ ְבלַת ְב ֵׂהמָה שממנו למדנו ,שְ חִיטָתָ ּה ְמ ַטה ְַרתָ ּה ֲא ָבל ֹלא ְמלִיקָתָ ּה: בבלי זבחים סט' ע' ב' גמרא ושואל ור"מ לא דריש דיו לבא מן הדין להיות כנדון? והא דיו דאורייתא הוא ,דתניא התורה נדרשת בשלוש עשרה מידות מדין קל וחומר כיצד ,במדבר יב' (יד) וַי ֹּאמֶׁר י ְהֹּוָה אֶׁל משֶׁה וְָאבִי ָה י ָר ֹּק י ַָרק ְב ָפנֶׁי ָה הֲֹלא ִתכָ לֵם ִשבְ עַ ת י ִָמים ִתסָ גֵר ִשבְ עַ ת י ִָמים ִמחּוץ לַמַ ֲחנֶּה וְ ַאחַ ר תֵ ָאסֵ ף :קל וחומר לשכינה ראויה הייתה מרים ארבעה עשר יום להיות בהסגר ,אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ,ועונה אמר רבי יוסי ברבי אבין ,ר"מ קרא אשכח וקדרש ,ויקרא יא' (מו) ז ֹּאת תֹורת ַה ְב ֵׂהמָה ְוהָעֹוף וְ כֹל נֶּפֶּ ש הַ חַ יָה הָ רֹמֶּ ֶּשת בַ מָ יִם ַ ָארץ :ושואל וכי באיזו ּולְ כָל נֶּפֶּ ש הַ ש ֶֹּרצֶּ ת עַ ל הָ ֶּ תורה שוותה בהמה לעוף ,ועוף לבהמה? בהמה מטמאה במגע ובמשא ,עוף אינו מטמא במגע ובמשא, עוף מטמא בגדים אבית הבליעה ,בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה ,אלא לומר לך ,מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טריפתה מטומאתה ,אף עוף דבר שמכשיר באכילה מטהר טריפתו מטומאתו, ושואל ור' יהודה מ"ט? ועונה קרא אחר אשכח וקדרש ,שם יז' (טו) וְ כָל נֶּפֶּ ש אֲ ֶּשר תֹאכַ ל נְ ֵׂבלָה ּוט ְֵׂרפָה בָ אֶּ ז ְָרח ּובַ גֵר וְכִ בֶּ ס בְ גָדָ יו ו ְָרחַ ץ בַ מַ יִם וְטָ מֵ א עַ ד הָ עֶּ ֶּרב וְטָ הֵ ר :אמר רבי יהודה "טריפה" למה נאמרה? אם טריפה חיה ,הרי נבילה אמורה ,אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה ,ועונה אלא להביא טריפה ששחטה שמטמאה ,ושואל אמר ליה רב שיזבי אלא מעתה דכתיב שם ז' (כד) ְו ֵׂחלֶׁב נְ ֵׂבלָה ְו ֵׂחלֶׁב ט ְֵׂרפָה יֵעָ ֶּשה לְ כָ ל ְמלָאכָה וְָאכֹל ֹלא תֹאכְ לֻהּו :התם נמי נימא אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה ,אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה? אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור ,ומדייק מכלל דהיא מטמאה, ושואל והאמר רב יהודה אמר רב ,ואמרי לה במתניתא תנא ,שם יא' (לט) ְוכִי י ָמּות מִן ַה ְב ֵׂהמָה ֲאשֶׁר הִיא ָלכֶׁם לְָא ְכלָה הַנֹּגֵׂ ַע ְבנִ ְבלָתָ ּה י ִ ְטמָא עַד ָהע ֶָׁרב: מקצת בהמה לפעמים מן הבהמות מטמאה ,מקצת לפעמים בהמה אינה מטמאה ,ואיזו זו? זו טריפה ששחטה ,ועונה אלא "טריפה" מיבעי ליה למעוטי בהמה טמאה ,מי שיש במינה טריפה ,יצתה זו שאין במינה טריפה ,הכא נמי למעוטי עוף טמא שאין במינו טריפה ,ושואל עוף טמא לר' יהודה "מנבילה" נפקא ליה ,דתניא רבי יהודה אומר ,יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה ,ועונה ת"ל "נבלה וטרפה לא יאכל" מי שאיסורו משום ב"אל תאכל נבילה" יצא זה שאין איסורו משום ב"אל תאכל נבילה ,אלא משום ב"אל תאכל טמא" ושואל האי נמי תיפוק לי מ"וחלב נבלה" מי שאיסורו משום בל תאכל חלב נבלה ,יצאתה זו שאין איסורה משום בל תאכל [חלב נבלה] אלא משום טמא ,ועונה אלא האי "טריפה" מיבעי לאיתויי טריפה אצל חיה ,ומסביר סלקא דעתך אמינא יש טריפה אצל מי שחלבה אסור ובשרה מותר ,יצאת זו שחלבה ובשרה מותר ,קמ"ל, ושואל א"ל מאי שנא טמאה דאין חלבה חלוק מבשרה חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה? ועוד הכתיב, ויקרא ז' (כד) וְחֵ לֶּב נְבֵ לָה וְחֵ לֶּב ְט ֵרפָ ה יֵעָ ֶּשה לְ כָל ְמלָאכָ ה וְָאכ ֹּל ֹלא ת ֹּאכְלהּו :ועונה אלא אמר אביי טריפה לגופיה איצטריך ,ומסביר שלא תאמר ,הואיל וטמאה אסורה מחיים ,וטריפה אסורה מחיים ,מה טמאה חלבה טמא אף טריפה חלבה טמא ,ושואל אי הכי האי "טרפה" נמי מיבעי ,שלא תאמר הואיל ועוף טמא אסור באכילה ,וטריפה אסורה באכילה ,מה עוף טמא אינו מטמא ,אף טריפה אינה מטמאה ,ועוד ,מי איכא למילף טרפה מטמאה? טמאה לא היתה לה שעת הכושר ,טריפה היתה לה שעת הכושר ,וכי תימא טריפה מבטן שגם היא לא הותרה מעולם מאי איכא למימר ,אלא התשובה היא במינה מיהא איכא, ועונה ,אלא אמר רבא ,התורה אמרה ,יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב ,יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב ,וצריכי בנפרד ,דאי אשמעינן נבילה, משום דמטמיא ,אבל טריפה אימא לא ,ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורה מחיים ,אבל נבילה אימא לא לכן צריכא ,ושואל עכשיו ור"מ האי "טריפה" מאי עביד ליה ,ועונה מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא חולין לפנים בעזרה ,ושואל ורבי יהודה מניין ? ועונה טריפה אחרינא כתיב שם כב' (ח) נְבֵ לָה ּו ְט ֵרפָ ה ֹלא יֹאכַ ל לְ טָ ְמָאה בָ ּה אֲ נִי ְי ֹהוָה :ושואל ורבי מאיר? ועונה ,חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים ,וחד למעוטי עוף טמא ,ושואל ורבי יהודה? ועונה מנבלה נפקא ליה ,ושואל ורבי מאיר האי נבלה מאי עביד לה? ועונה לשיעור אכילה בכזית ,ושואל ותיפוק לי מקרא קמא? ועונה מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה, חד לשיעור אכילה בכזית ,וחד לשיעור אכילה לצרף בכדי תוך זמן אכילת פרס ,ומסביר ס"ד אמינא, הואיל וחידוש הוא אפילו בזמן יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא ,קמ"ל ,תנו רבנן ,ויקרא ז' (כד) ְו ֵׂחלֶׁב נְ ֵׂבלָה ְו ֵׂחלֶׁב ט ְֵׂרפָה י ֵׂ ָעשֶׁה ְלכָל ְמלָאכָה וְָאכ ֹּל ֹלא ת ֹּאכְלהּו :בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר ,ושואל אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה? ועונה ,אמרת טיהר מכלל שחוטה ,וטיהר מכלל חלב ,מה כשטיהר מכלל שחוטה בטהורה ולא בטמאה ,אף כשטיהר מכלל חלב ,בטהורה ולא בטמאה ,ושואל או אפשר בדרך אחרת כלך לדרך זו ,טיהר מכלל נבילה ,וטיהר מכלל חלב ,מה כשטיהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה ,אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהרה ,נמצא אמרת ,כשבא בדרך זו היא בטהורה כשבא בדרך זו היא בטמאה ,ת"ל "טריפה" מי שיש במינה טריפה ,אוציא את הטמאה שאין במינה טריפה ,ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה ,ת"ל "ואכל לא תאכלוהו" מי שחלבה אסור ובשרה מותר, יצא חיה שחלבה ובשרה מותר ,ושואל א"ל רב יעקב בר אבא לרבא ,אלא מעתה נבלת בהמה טהורה הוא דמטמאה ,נבלת בהמה טמאה לא מטמאה? ועונה אמר ליה כמה סבי שבישתו ושברו שיניים בה ,ועונה סיפא אתאן לנבלת עוף טמא ,אמר רבי יוחנן לא טיהר רבי מאיר מליקת טריפה אלא בתמימין הראויים לקרבן ,אבל בבעלי מומין גלויים חסרי אברים לא ,ורבי אלעזר אמר אפילו בבעלי מומין, איתמר נמי ,אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר ,מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין ושואל ,בעי רבי ירמיה ערף עז מהו? ומסביר שאלתו אווזין ותרנגולין טעמא מאי ,דמינא דעופות נינהו, אבל עז לאו מינא דעגלה שיש בה מצווה לערוף נינהו ,או דילמא עז ועגלה שניהם מינא דבהמה הוא? ...... יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא ,ושואל אמר ליה אביי מכלל דעגלה ערופה לאחר עריפה טהורה היא? ועונה א"ל ,אין ,ומסביר אמרי דבי רבי ינאי אֲשר "כפרה" דברים כא' (ח) כַ פֵ ר לְ עַ ְמָך י ְִש ָראֵ ל ֶּ פָ ִדיתָ ְי ֹהוָה וְ ַאל ִתתֵ ן דָ ם נ ִָקי בְ קֶּ ֶּרב עַ ְמָך י ְִש ָראֵ ל וְ נִכַ פֵ ר לָהֶּ ם הַ דָ ם :כתיב בה ,כקדשים ,ושואל ,מתיב רב נתן אבוה דרב הונא (בר נתן) ויקרא ז' (כד) וְחֵ לֶּב נְבֵ לָה וְחֵ לֶּב ְט ֵרפָ ה יֵעָ ֶּשה לְ כָל ְמלָאכָה וְָאכֹול ֹלא ת ֹּאכְלהּו :אין לי אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה ,חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה שאסורים בהנאה מנין? ת"ל שם ג' (יז) חֻקַ ת ע ֹולָם לְ ֹדרֹתֵ יכֶּם בְ כֹל מו ְֹשבֹתֵ יכֶּם כָל ֵׂחלֶׁב ְוכָל דָ ם ֹלא תֹאכְ לּו :ושואל ואי ס"ד עגלה ערופה טהורה היא ,היעלה על הדעת היא טהורה וחלבה טמא? ועונה היכא דערף מיערף לא איצטריכא ליה ,כי איצטריכא היכא דשחטה מישחט ,ושואל ותיהני ליה שחיטה לטהרה מידי נבלה? ועונה לא צריכא שמתה מעצמה ,ומדייק מכלל דמחיים אסורה? ועונה אין ,אמר רבי ינאי גבול שמעתי ממתי אסורה ושכחתי ,ונסבין חברייא למימר ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה: הדרן עלך חטאת העוף:
© Copyright 2024