פרק ח
שבועות פרק שמיני
משנה א' הלכה א'
ַאר ָּבעָּה ׁשֹומ ְִרין הֵן שהתורה מונהׁ ,שֹומֵר ִחנָּם השומר דבר בלא תשלוםְ ,והַּׁשֹואֵל דבר לשימוש זמני בחינם,
(א) ְ
שכָּר המקבל תשלום עבור שמירה ְ ,והַּׂשֹוכֵר דבר מה בתשלום וחייב לשומרו ולהחזירו בשלמות .קרה דבר
נֹושֵא ָּ
ׁש ָּבעִין
שכָּר ְוהַּשֹוכֵר נִ ְ
ׁשלֵם אֶת הַכ ֹּל .נֹושֵא ָּ
ׁשבָּע עַל הַכ ֹּל ששמר כהלכה ונפטר ְ .והַּׁשֹואֵל ְמ ַ
מה לחפץ ׁשֹומֵר ִחנָּם נִ ְ
ׁש ְלמִי(ם){ן} אֶת ָּה ֲא ֵב{י}דָּ ה ְואֶת
שלא התרשלו עַל הבהמה ַהּׁשְב(ּו) ָּר(ה) ְועַל ַהּׁשְבּוי ָּה ְועַל ַהמֵתָּ ה ופטורּ ,ו ְמ ַ
ַה ְגנֵ{י}בָּה:
בבלי שבועות מט' ע' ב'
ירושלמי שבועות לט' ע' ב' :
גמרא ,שואל מאן תנא
גמ' א"ר יוחנן ,ארבעה שומרין הן ,ואין חייבין אלא אם הגיע אליהם החפץ
ארבעה שומרין ,ועונה
דרך קניין ,ר' יעקב בר אחא אמר בשם רבי אלעזר אף לענין גזילה ,אין חייבין
אמר רב נחמן אמר רבה
אלא דרך קניין .א"ר יוסי בי רבי בון ומתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו
בר אבוה ,ר' מאיר היא,
והוביר אותה שלא טיפל בשדה וצמחה בור וכו' .רבי חנניה א"ר בון ,אף
ושואל אמר ליה רבא לרב
בגניבה אין חייבין אלא עד שזכה בה והגביה דרך קניין .רבי חנניה אמר בשם
נחמן ,מי איכא תנא דלית
רבי פינחס ומתניתא אמרה כן ,היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור,
ליה ארבעה שומרין? ועונה
הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב .הגביהו ברשות הבעלים כמי
אמר ליה ,הכי קאמינא לך
שיצא כל רשות הבעלים .היה מושכו ויוצא עד שיצא כל רשות הבעלים .אפילו
מאן תנא דאמר ,שוכר
ברשות הרבים רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן אינו קונה עד בעומדת באבוסו.
כנושא שכר דמי (אמר רב
ושואל ר' בון בר חייה בעי אם בעומדת באבוסו של הגנב אפילו לא משך קנה,
נחמן) ועל זה אמר רבה בר
ועונה אלא כי אנן קיימין בעומדת ברשות הרבים .ושואל מה האם רבי בון בר
אבוה רבי מאיר היא,
חייה לומד בשיטה כבית שמאי? דבית שמאי אומרים אמר בפני עדים שכוונתו
ושואל ,והא רבי מאיר
לשלוח יד ילקה בחסר ויתר ,ומברר מה אנן קיימין ,אם בעומדת ברשות הרבים
איפכא שמעינן ליה ,דתנן,
וחשב לגוזלה ומתה ,באותה המחשבה ,דברי הכל חייב ,אם עד שלא משך דברי
שוכר כיצד משלם ,ר'
הכל פטור ,אלא כי אנן קיימין בעומדת באבוסו במחשבה לגנוב אותה .ושואל
מאיר אומר כשומר חנם,
נמצא כדאמר רבי בון בר חייה בשיטה כבית שמאי .ועונה אמר רבי בון תמן
ר' יהודה אומר כנושא
בקונה שלא מדעת הבעלים ,ברם הכא שנמסר לו לשמירה בקונה מדעת
שכר ,ועונה ,רבה בר אבוה
הבעלים .כתיב שמות כב' (ו) כִי י ִתֵ ן אִיׁש אֶל ֵרעֵהּו כֶּסֶּ ף א ֹו כֵלִ ים לִ ְׁשמֹר וְׁ ֻגנַּב
איפכא תני ,ששואל הני
ִמבֵ ית הָ ִאיש ִאם יִמָ צֵ א הַּ גַּ נָב י ְַּׁשלֵם ְׁש ָניִם" :לשמור" ולא לקרוע" ,לשמור" ולא
ארבעה הוו שלשה הוו
להשליך" ,לשמור" ולא ליתן במתנה .א"ר יוסי והוא שאמר ליתן מתנה לכל מי
ועונה אמר רב נחמן בר
שירצה אבל אמר לתת לפלוני מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא מסר לו
יצחק ארבעה שומרין
לשמירה וכל החובות עליו .תני "וגונב מבית האיש" לא מראש גגו מקום לא
ודיניהן שלשה:
שמור .אמר ר' אלעזר הדא דתימר בגג שאינו מבוצר ,אבל בגג מבוצר כבית עם
חומות סביה לה היא ,תני לעניין כפל "וגונב מבית האיש לא מבית השואל".
ושואל] האם ואמר וגונב מבית האיש לא מבית נושא שכר והשוכר .ועונה
מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו .שתימצא אומר שלש פרשיות הן
התחתונה שם (יג) וְׁ כִ י י ְִׁשַאל ִאיש מֵ עִ ם ֵרעֵ הּו וְׁ נ ְִׁשבַּ ר א ֹו מֵ ת בְׁ עָ לָיו אֵ ין עִ מ ֹו
ַּשלֵם י ְַּׁשלֵם :בשואל ,והאמצעית שם (ט) כִ י יִתֵ ן ִאיש אֶּ ל ֵרעֵ הּו חֲמוֹר א ֹו שוֹר
א ֹו ֶּשה וְׁ כָ ל בְׁ הֵ מָ ה לִ ְׁשמֹר ּומֵ ת א ֹו נ ְִׁשבַּ ר א ֹו נ ְִׁשבָ ה אֵ ין רֹאֶּ ה :בנושא שכר
והשוכר והעליונה שם (ו) כִ י יִתֵ ן ִאיש אֶּ ל ֵרעֵ הּו כֶּסֶּ ף א ֹו כֵלִ ים לִ ְׁשמֹר וְׁ ֻגנַּב
ִמבֵ ית הָ ִאיש ִאם יִמָ צֵ א הַּ גַּ נָב י ְַּׁשלֵם ְׁש ָניִם :בשומר חנם .ומסביר שואל לפי
שנהנה את הכל משלם את הכל ,נושא שכר והשוכר לפי שנהנה מקצת ומהנה
מקצת ,נשבע מקצת ומשלם מקצת ,שומר חנם שאין לו הנייה נשבע ויוצא,
ושואל מהו נשבע? ועונה נשבע לא פשעתי ,ושואל היו אחרים יודעין ומביא
עדים שלא פשע מאי? ועונה ,נישמעינה מהדא ,הרי שנמצא הגנב ואין לו
לשלם ,מהו שיאמר לו לשומר בוא והשבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה.
נישמעינה מהדא" ,ואם לא ימצא הגנב" הא אם נמצא פטור מכל שבועה ,כתיב
1
שם (ט) כִי י ִתֵ ן אִיׁש אֶל ֵרעֵהּו חֲמֹור אֹו ׁשֹור אֹו שֶה וְׁ כָ ל בְׁ הֵ מָ ה לִ ְׁשמֹר ּומֵ ת א ֹו
ׁשנֵיהֶם ִאם ֹלא ָשלַּח יָד ֹו
ׁש ֻבעַת י ְהֹּוָּה תִ ְהי ֶה בֵין ְ
נ ְִׁשבַּ ר א ֹו נ ְִׁשבָ ה אֵ ין רֹאֶּ ה( :י) ְ
בִ ְׁמלֶּאכֶּ ת ֵרעֵ הּו וְׁ לָקַּ ח בְׁ עָ לָיו וְׁ ֹלא י ְַּׁשלֵם .:גניבה שם (יא) ְואִם גָּנ ֹּב י ִ ָּגנֵב ֵמעִמֹו
י ְַּׁשלֵם לִ בְׁ עָ לָיו :אבידה "ואם" לרבות האבידה .ושואל עד כדון כר' עקיבא.
הדורש ווים ,אלא כרבי ישמעאל ?.ועונה תני רבי ישמעאל ,קל וחומר מה אם
גניבה שקרובה לאונסין ,את אמר משלם ,אבידה שהיא רשלנות שאינה קרובה
לאונסין לא כל שכן ושואל ,אין כתיב בשואל אלא שבורה ,אבידה וגניבה
מניין? ועונה ,ודין קל וחומר הוא מה אם נושא שכר והשוכר שאין משלמין
שבורה ומתה משלמין גניבה ואבידה ,שואל שמשלם שבורה ומתה אינו דין
שישלם אבידה וגניבה ,ותני עלה הרי זה קל וחומר שאין עליו תשובה .ושואל
שבוייה בשואל מניין שמשלם? ועונה נאמר כאן בשואל "ונשבר או מת"
ונאמר להלן בשומר שכר ומת או נשבר מה להלן שבויה עמהן אף כאן שבויה
עמהן .ושואל עד כדון כרבי עקיבה .אבל כרבי ישמעאל שאינו דורש יתירות
מנין? ועונה רבי ישמעאל סובר כרבי נתן ,רבי נתן אומר "או" לרבות את
השבויה .ושואל לרבי עקיבא וכר"מ דאמר גזרה שווה במקום שבאת כך תדון
אותה מה להלן שומר שכר נשבעין על האונסין אף כאן בשואל יהיו נשבעין
אל האונסין .ועונה יש עוד דר' נתן ,דר' נתן אומר "או מת" לרבות את השבויה.
ושואל ,רבי יודן בעי טענו טענת גנב של אונסין ,דהיינו אמר לו בא ליסטים
מזויין ונטלה מהו שישלם תשלומי כפל של אונסין .ועונה א"ר יוסי אין כיני,
ניתני שומר שכר והשוכר משלם כפל על אונס דתני לא מצינו בנושא שכר
והשוכר שמשלם תשלומי כפל של אונסין ,ואם כך נמצאת אומר ותני עלה זהו
קל וחומר שיש עליו תשובה .ועונה א"ר חנינה אם אומר את איך אם כן
נמצאת אומר הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה .ומסביר דו יכיל מימר ליה
מצינו בנושא שכר והשוכר שאינו משלם תשלומי כפל תאמר בשואל שמשלם
תשלומי כפל בכל מקום ,ותני עלה הרי זה ק"ו שאין עליו תשובה .אתמר,
השואל אם בעליו עמו לא ישלם ,ושואל מהו שישבע שלא פשע? ועונה ,רבי
זירא אמר נשבע ר' חנינה ורבי אילא תריהון אמרין אינו נשבע ,.ושואל
מתניתא מסייעה לרבי חנינה ולרבי אילא קל וחומר מה שבר שבויה ומתה שהן
פטורין בנושא שכר והשוכר והשואל בבעלין פטור שלא בבעלים חייב ,אבידה
וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כל שכן בשואל בבעלין פטור שלא
בבעלים חייב .מאן דאמר פשיטא שהוא נשבע ,צריכא מסופק ליה שישלם,
אמר רבי חנינה בשם רבי יודן ,מתניתא מסייעה לרבי זירא ,מה שואל
שהחמירה התורה עליו בבעלים פטור שלא בבעלין חייב ,נושא שכר שהקילה
התורה עליו לא כל שכן בבעלים פטור שלא בבעלים חייב .ומדייק אין תימר
לשבועה איצטרכת ליה ,ניתני בנושא שכר והשוכר הוי לא צורכה והיה ברור
לנו לגמרי דלא לתשלומין .וקשיא על הדא דרבי זירא ,שואל אם בעליו עמו
נשבע ,אין בעליו עמו ישלם ,נושא שכר אם בעליו עמו נשבע ,אין בעליו עמו
לא ישלם ,שומר חנם בין שהבעלין עמו בין שאין הבעלים עמו נשבע ,ושואל,
אמרת דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע .,דברים שנושא שכר נשבע
שומר חנם יהא פטור משבועה .דברים שנושא שכר משלם שומר חנם נשבע
ונפטר ושואל מה את מתני בשומר חנם בשהבעלים עמו שהוא פטור משבועה?
הרי צריך להישבע שלא פשע ,ואית דבעי מה את מתני בשומר חנם ונושא
שכר בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו פטור הרי יש הפרש ביניהם .
א"ר אבין ,בשומר חנם נאמר שמות כב' (ח) עַל כָּל דְ בַר ֶפׁשַע עַּ ל שוֹר עַּ ל
ֱֹלהים ָיבֹא
חֲמוֹר עַּ ל ֶּשה עַּ ל ַּשלְׁ מָ ה עַּ ל כָל אֲ בֵ דָ ה אֲ ֶּשר יֹאמַּ ר כִ י הּוא זֶּה עַּ ד הָ א ִ
2
ֱֹלהים י ְַּׁשלֵם ְׁש ַּניִם לְׁ ֵרעֵ הּו .:א"ר מנא לא מצינו
ְׁדבַּ ר ְׁשנֵיהֶּ ם אֲ ֶּשר י ְַּׁר ִשיעֻן א ִ
שהשוות התורה בגניבה ואבידה בשואל .לכן יותר נכון יהיה אם נשוה שומר
חנם ונושא שכר ששווים אצל שבר שבויה ומתה ולא בשבועה שלא פשע ,
ושואל ומה טעמא דבית שמאי ועונה שנאמר על כל דבר פשע ושואל ומה
מקיימין דבית הלל? ועונה טעמא דבית שמאי דורשים "פשע" לשבועה "על כל
דבר פשע .שלא חשב לשלוח יד ,ואילו לבית הלל תיפתר ששלח בו יד על ידי
שליח .ושואל רבי יוסי בר חנינה בעי ,מה אמר שומר שהטה את החבית
בכוונה שהוא יטול או רק אם נטל ועונה והתני רבי הושעיה רק אם נשברה או
החמיצה נותן לו דמי כולה ,ומסביר כלום החמיצה לא מחמת קילקולה
וטלטולה ,ועונה רבי שמואל רבי אבהו אמרו בשם רבי אלעזר שליחות יד
שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שיחסר .ושואל ,רבי שמואל בעא קומי רבי
אבהו מה איתאמרת בשלוחות יד יסב בעצמו חיסר או אפילו לא חיסר בידיים?,
ועונה א"ל לית הדא שאילתא דר' יוסי בר חנינה יטול נטל .אין תימר ליטול
אפילו לא חיסר אין תימר נטל עד שעה שיחסור .אין תימר ליטול החזירה בין
למקומו בין למקום אחר פטור ,אין תימר נטל החזירה למקומו פטור למקום
אחר חייב .רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן נאמרה שמירה בשומר חנם ,ונאמר
שמירה בשומר שכר ,ולא דמייא שמירה שנאמר בשומר חנם לשמירה שנאמר
בנושא שכר .,שמירה שנאמר בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו ולא פשע
פטור ,שמירה שנאמר בשומר שכר ,אין משערין אותו אלא כל מקרה בגופו,
לפיכך רואין אותו אם היה ראוי בכל אפשרות לשמירה ושמר פטור ואי לא
שמר כראוי חייב ,אבל אין אומרין אילו היה אחר שם יכול היה להציל ,הציל
מה שאפשר היה פטור ואם שלא הציל חייב .רבי אלעזר אמר בשם רבי
הושעיה נאמר שליחות יד בשומר חנם ,ונאמר שליחות יד בשומר שכר ,ולא
דמייא שליחות יד שנאמר בשומר חנם לשליחות יד שנאמר בשומר שכר,
ומסביר .שליחות יד שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך ,שליחות יד
שנאמר בשומר שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב .שמע רבי יוסי בר
נהוראי את דברי רבי אלעזר ואמר אני איני מקבל עלי את הדבר הזה ,אלא
אחד זה ואחד זה אינו חייב עד שימשוך .רבי אמי אמר בשם רבי אלעזר ותני
רבי הושעיה כן .אילו נאמר שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך שנראה
כמיותר הייתי למד מנושא שכר ,מה אם נושא שכר שהחמירה התורה עליו,
אינו חייב עד שימשוך ,שומר חנם שהקילה בו התורה אינו דין שלא יהא חייב
אלא עד שימשוך .אלא לאי זה דבר נאמר שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך,
לתת אותו לעניין להחמיר על נושא שכר ,כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה
חייב .ר' יוסי אומר ,אם אומר את כן נמצאת למד על המלמד להחמיר עליו יותר
מעצמו ,אלא צריך לו בשומר חנם דו יכיל מימר ליה ,מה אם נושא שכר
שהחמירה בו התורה אינו חייב עד שימשוך ,שומר חנם שהקילה בו התורה
אפילו משך יהא פטור .אלא כיני כך צריך ללמוד את הסוגיה לא יאמר שליחות
יד שנאמר בשומר שכר שאינו צריך ,הייתי למד משומר חנם ,מה אם שומר
חנם שהקילה בו התורה אינו חייב עד שימשוך ,נושא שכר שהחמירה בו
התורה כיון שמשך חייב ,ואם כן ,לאי זה דבר נאמר שליחות יד בנושא שכר?
ועונה שאינו צריך להחמיר עליה עוד דברים נוספים אלא כיון שהניח מקלו
ותרמילו עליה חייב:
משנה ב' הלכה ב'
ׁשבָּה אֹו
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשנִ ְ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו השומר מֵת ,וְהּוא והאמת היא ֶ
(ב) ָאמַר בעל הבית לְׁשֹומֵר ִחנָּם {א}( ֵה)יכָּן ִ
ׁשבָּה,
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד .או אמר השומר נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבַר ,וְהּוא והאמת היא ֶ
נִגְנַב אֹו ָאבַד .או אמר השומר נִ ְ
3
ׁשבָּה אֹו
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבַר אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד .אמר השומר נִגְנַב ,וְהּוא האמת היא ֶ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
וְהּוא האמת ֶ
ׁשבִיעֲָך
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב .אמרו הבעלים ַמ ְ
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ָאבַד .או אמר השומר ָאבַד ,וְהּוא ובאמת מה שקרה ֶ
ֲאנִי ,וְָאמַר שומר החינם ָאמֵן ,והודה ששיקר פָּטּור שלא היה כאן כפירת ממון :
בבלי שבועות מט' ע' ב'
ירושלמי שבועות מב' ע' א'
גמ' רב אמר ,פטור משבועת פיקדון וחייב משום שבועת ביטוי .ושואל א"ר
גמרא אמר לשומר חנם
יוחנן ,מאחר שמצווה להפיסו ולהרגיעו ולכן נשבע לשקר ,ועונה ,היות שאין
כו':
אין
בה כפירת ממון אינו חייב משום שבועת ביטוי .ושואל על דעתיה דרב אינו
מצוה להפיסו? ועונה מפייסו על האמת אבל אינו מפייסו על השקר .ושואל
רבי יוחנן בעי ,שבועת סוטה מהו שיהו חייבין משום שבועת ביטוי? ומברר .מה
אנן קיימין אם בשוגגת הייתה בעבירה אין כאן סוטה ואין כאן שבועת שקר,
אם במזידה בעבירה ובשבועה ,אין כאן קרבן .ועונה אתיא השאלה בשיטת
דרב ,כרבי עקיבה שיש שבועות ביטוי גם על העבר ואין יסבור רבי ישמעאל
כרבי מאיר ,אתיא היא .דר"מ אמר היא אומרת אמן שלא נטמאתי אמן שלא
אטמא ואת משכח מקשייא ויש מקום לשאלת רבי יוחנן:
משנה ג' ד 'הלכה ג'
ׁשֹורי שהפקדתי אצלך לשמירה ָ ,אמַר לֹו אֵינִי יֹודֵ ַע מָּה אַתָּ ה {ש}( ָּס)ח ,וְהּוא
(ג) אמר לשומר חינם {א}( ֵה)יכָּן ִ
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵן ,פָּטּור על השבועה שפטור מלשם,
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַדַ .מ ְ
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
והאמת היא ֶ
ׁשלֵם
ׁש ֲאכָּלֹוְ ,מ ַ
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵןְ ,ו ָּהעֵדִ ים ְמעִידִ ין אֹותֹו ֶ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו ָאבַד ולא התרשלתי ַמ ְ
אמר {א}( ֵה)יכָּן ִ
ׁשלֵם ק ֶֶרן וְח{ֹו}מֶׁש ְו ָּאׁשָּם כדין שבועת הפיקדון .אמר
אֶת ַהק ֶֶרן ופטור מקרבן שבועה .הֹודָּ ה ֵמ ַעצְמֹו ששיקרְ ,מ ַ
ׁשלּומֵי
ׁשלֵם תַ ְ
ׁש ְגנָּבֹוְ ,מ ַ
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵןְ ,ו ָּהעֵדִ ים ְמעִידִ ין אֹותֹו ֶ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו נִגְנַבַ .מ ְ
המפקיד {א}( ֵה) יכָּן ִ
ׁש ָּגנַבְתָּ {ה} ,וְהּוא אֹומֵר
ׁשֹורי ֶ
ׁשלֵם ק ֶֶרן וְח{ֹו}מֶׁש ְו ָּאׁשָּם(:ד) ָאמַר ְל ֶאחָּד בַּׁשּוק {א}( ֵה)יכָּן ִ
ֶכפֶל .,הֹודָּ ה ֵמ ַעצְמֹוְ ,מ ַ
ׁשלֵם תַ ׁשְלּומֵי
ׁשלֵם תַ ׁשְלּומֵי ֶכפֶלָּ .טבַח ּו ָּמכַרְ ,מ ַ
ׁש ְגנָּבֹוְ ,מ ַ
ֹלא גָּנַבְתִ י{,משביעך אני ואמר אמן} ְו ָּהעֵדִ ים ְמעִידִ ים אֹותֹו ֶ
ׁש ְמׁשִין ּו ָּבאִין ,להעיד נגדו בבית דין ָאמַר ָּגנַבְתִ י ֲאבָּל ֹלא ָּט ַבחְתִ י וְֹלא ָּמכ ְַרתִ י
ׁש) ְמ ַמ ְ
ַאר ָּבעָּה ַו ֲח ִמּׁשָּהָּ .רָאה עֵדִים ( ֶ
ְ
ׁשלֵם ֶאלָּא ק ֶֶרן :שאם אין כפל אין ארבעה וחמישה
והעדים מעידים שטבח או מכר ,אֵינֹו ְמ ַ
בבלי שבועות מט' ע' ב'
ירושלמי שבועות מב' ע' א'
גמרא אמר לאחד בשוק
גמ' א"ר יוחנן ותני כן ,טענו טענת אבוד ונשבע לו ,והודה ששיקר בין עד שלא
כו':
באו העדים בין משבאו העדים ,משלם קרן וחומש ואשם ,טענו טענת גנב ונשבע
אין
לו ,והודה ,אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם ,ואם משבאו
עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם ,וחומשו עולה לו מתוך כפילו ואינו צריך
להוסיפו ,דברי ר' יעקב .ושואל ,אמרו לו לר' יעקב איכן מצינו מביא קרבן אשם
בלא תשלומי חומש ? אמר להן אם נשבע וכפר ,ונשבע וכפר ,ונשבע ,הרי מצינו
אשם בלא חומש .ורבנין אמרין לקרן יש חומשין ,אין לשבועות חומשין .דבר
ׁשלַם א ֹּתֹו בְר ֹּאׁשֹו ַו ֲח ִמׁשִתָּיו
ַּשקֶּ ר ְו ִ
אחר ויקרא ה' (כד) א ֹו ִמכֹל אֲ ֶּשר י ִָשבַּ ע עָ לָיו ל ֶּ
יֹּסֵף ָּעלָּיו לַּאֲ ֶּשר הּוא ל ֹו י ְִׁתנֶּנּו בְׁ יוֹם אַּ ְׁשמָ תוֹ .:אמר רבי זירא ותני כן ,טענו טענת
אבוד ונשבע לו לשקר והפריש קרבן אשם לפני שהודה מאילו הקדושה חלה
על הבהמה ,ומסביר שאילו הודה משבאו עדים קידש אף כאן קידש. ,אבל גנב
הוא בעצמו טענו טענת גנב ונשבע לו והפריש קרבן ,מאחר שאילו הודה משבאו
עדים לא קידש ,אף כאן לא קידש ,ואולם וכרבי יעקב כן קידש .א"ר יוחנן,
הטוען את חבירו טענת גנב והוא זה שגנב משלם תשלומי כפל ,טבח ומכר
משלם תשלומי ארבעה וחמשה .תמן חכמי בבל אמרי משלם תשלומי ארבעה וה'.
אמר רבי פדת בשם רבי הושעיה אמנם תניי תמן ומסייעין לרבי יוחנן אבל
שואל איכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו
שאכלו משלם את הקרן ,הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם .ושואל ויש
אכילה בלא טביחה והוא משלם רק קרן? ועונה .א"ר חגיי תיפתר בששחטו
אחר ,.ומדייק ויידא אמרה דא ,אמר לאחד בשוק איכן שורי שגנבת והוא אומר
4
לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן פטור .ומסביר מפני שאמר לאחד מן השוק
אבל אם אמר לאחד מן השומרין חייב ,ודוחה מתניתא בשאכלו ואחר כך נשבע
לו וניתן לדייק מן מה דאמר רבי יוחנן בשנשבע לו ואחר כך אכלו .אמר רבי
יוחנן הטוען לחבירו טענת גנב באבידה שמצא וחייב להחזיר חייב ,כיצד אמר לו
איכן אבידתי אמר לו נגנבה .אמר רבי יוחנן הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב
תשלומי כפל אלא לאחר שבועה ,ומה טעמא נאמר כאן שליחות יד שמות כב'
ֱֹלהים ִאם ֹלא ָשלַּח יָד ֹו בִ ְׁמלֶּאכֶּת
(ז) ִאם ֹלא יִמָ צֵ א הַּ גַּ נָב וְׁ נ ְִׁק ַּרב בַּ עַּ ל הַּ בַּ יִת אֶּ ל הָ א ִ
ֵרעֵ הּו :ונאמר להלן שליחות יד שם (י) ְׁשבֻעַּ ת ְׁי ֹהוָה ִת ְׁהיֶּה בֵ ין ְׁשנֵיהֶּ ם ִאם ֹלא
ָשלַּח יָד ֹו בִ ְׁמלֶּאכֶּ ת ֵרעֵ הּו וְׁ לָקַּ ח בְׁ עָ לָיו וְֹׁלא י ְַּׁש ֵלם :מה שליחות יד שנאמר להלן
אינו אלא לאחר השבועה אף שליחות יד שנאמר כאן אינו חייב אלא לאחר
השבועה .א"ר יוחנן טענו טענת אבוד ונשבע לו ,ועל ידי השבועה קנה את
החפץ ואחר כך טענו טענת גנב פטור .ומברר ,רבי יוחנן בעי נשבע שבועת
טענת גנב מהו שיהו חייבין בה בשבועה השנייה משום שבועת ביטוי .ושואל
מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן? תמן אמר טענו טענת אבוד ונשבע לו ואחר כך
טענו טענת גנב פטור ,וכאו אמר שואל אכין .האם יהיה חייב משום שבועת
ביטוי? ועונה תמן פשיטא ליה ,וכא לאחר מחשבה שנייה צריכה ספק ליה,.
ועונה מה קשה אולי בהתחלה איצטריכת ליה ,ואחר כך חזי ופשטה שפטור .
רבי חייה בר יוסף אמר הטוען לחבירו טענת גנב ונשבע אינו חייב עד שיכפור
בבית דין .ומברר מה אנן קיימין אם בהוא דקאים וחייב לחבריה שבועה בבית
דין אפילו נשבע חוץ לבית דין חייב ,אלא כי אנן קיימין בהוא מוזמן לבית דין
דחמי לון אזלין בעון מישבעוניה ,ולפני הכל והוא קפץ ומשתבע פטור מכפל.
רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן בעומדת על אבוסו ונשבע שנגנב .ושואל רבי
זירא בעי מה איתאמרת דווקא שראו עדים בעומדת ,או אפילו עומדת ,וכל שכן
כשגנב ,ומסביר ואין תימר אפילו עומדת היא הדא היא הדא ואין סתירה בדברי
רבי יוחנן .אבל אין תימר דווקא בעומדת נמצא מחלפה שיטתיה דר' יוחנן ,תמן
אמר טענו טענת אבוד ונשבע לו והפריש קרבן ואחר כך טענו טענת אונס של
גניבה פטור ,והכא את אמר הכין .שחייב בכפל? ועונה אמר רבי אילא שנייא
היא שהיא כיוצא וידוייו ואינו עוד של הבעלים בשבועה הראשונה ,ושואל מן
המשנה מקשייא על דעתיה דרבי זירא ,אמר לו איכן שורי אמר לו נגנב משביעך
אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו
משלם קרן וחומש ואשם ,והכא כיון שמשך כטוענו טענת אבוד ,ונתחייב
בשבועה מיכן ואילך בטוענו טענת גנב כבר קנה אותה והיה צריך להיות ופטור.
ועונה תיפתר בשנשבע לו ואח"כ טבחו .תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמרי
תיפתר בששחטו רבוץ בלי משיכה .ושואל ויש טביחה או מכירה בלי גניבה .
ועונה כסומכוס דאמר ,אע"פ שאין גניבה יש טביחה ומכירה .שמואל אמר בשלא
באו עידי גניבה ומודה שגנב אבל אם באו עידי טביחה חייב ,ריש לקיש אמר
ראה עידי גניבה באין ואמר גנבתי מאחר שאין בהודייתו ממש פטור ,ראה עידי
טביחה באין ואמר טבחתי מאחר שאין \{ס"א שיש\} בידיעתן ממש כשאין עדי
גניבה פטור \{ס"א חייב\} .ושואל רבי זירא בעי אנס נערה בתולה ראה עדי
אונסין באין ,ואמר אנסתי האם יהיה פטור גם מבושת ופגם .ועונה א"ר חנינה
הדבר תלוי במחלוקת אם מתניתא כר"ש דאמר עיקר תביעה קנס ,כמין שאין
בהודייתו ממש ופטור מן האחרים עד שיתבע ,ורבנין אמרין אין עיקר תביעה
קנס כמי שיש בהודייתו ממש ,וחייב פגם ובושת :
5
משנה ה' ו' הלכה ד'
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד .או אמר
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשנִ ְ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו מֵת ,וְהּוא האמת היא ֶ
ִ
(ה) ָאמַר לַּׁשֹואֵל {א}( ֵה)יכָּן
ׁשבַר אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד.
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבָּה ,וְהּוא והאמת ֶ
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד .נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבַר ,וְהּוא והאמת ֶ
השואל נִ ְ
ׁשבָּה
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבָּה אֹו ָאבַד ,או אמר השואל ָאבַד ,וְהּוא והאמת ֶ
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
נִגְנַב ,וְהּוא והאמת ֶ
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר השואל ָאמֵן ,פָּטּור מקרבן שבועת פיקדון ששבועתו לא פטרה אותו
אֹו נִגְנַב .אמרו הבעלים ַמ ְ
ׁשבַר
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו אֵינִי יֹודֵ ַע מָּה אַתָּ ה ( ָּס){ש}ח ,וְהּוא האמת ֶ
מתשלום( :ו) אבל {אמר לו} {א}( ֵה)יכָּן ִ
שכָּר ְוהַּשֹוכֵר
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵןַ ,חי ָּיב קרבן שבועהָ .אמַר לְנֹושֵא ָּ
ׁשבָּה אֹו נִגְנַב אֹו ָאבַד .אמרו הבעלים ַמ ְ
אֹו נִ ְ
ׁשבָּה .או
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבַר ,וְהּוא ובאמת ֶ
ׁשבָּה .או אמר נִ ְ
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשנִ ְ
ׁשֹוריָ ,אמַר לֹו מֵת ,וְהּוא והאמת ֶ
{א}( ֵה)יכָּן ִ
ׁשנִגְנַב.
ׁשבַר .או אמר נִגְנַב ,וְהּוא והאמת ׁשֶָאבַד .או אמר ָאבַד ,וְהּוא והאמת ֶ
ׁשמֵת אֹו נִ ְ
ׁשבָּה ,וְהּוא ֶ
אמר נִ ְ
ׁשבָּה ,וְהּוא
ׁשבַר אֹו נִ ְ
ׁשבִיעֲָך אֲני וְָאמַר ָאמֵן ,פָּטּור כי בשבועתו לא פטר עצמו מלשלם .אבל אמר מֵת באונס אֹו נִ ְ
ַמ ְ
ׁשמֵת אֹו
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵןַ ,חי ָּיב שבשבועתו פטר עצמו מתשלום .אמר ָאבַד אֹו נִגְנַב ,וְהּוא ֶ
ׁשנִגְנַב אֹו ָאבַדַ .מ ְ
ֶ
ׁשנֶה מֵחֹובָּה
ׁשבִיעֲָך ֲאנִי וְָאמַר ָאמֵן) פָּטּור ,כי בשבועתו חייב עצמו לשלם .זֶה ַה ְכלָּל( ,כָּל ַה ְמ ַ
ׁשבָּהַ ( .מ ְ
ׁשבַר אֹו נִ ְ
נִ ְ
ׁשבָּע ְל ָּהקֵל עַל ַעצְמֹו ושיקר
לְחֹובָּה ּו ִמפְטּור ִלפְטּור ּו ִמפְטּור לְחֹובָּה ,פָּטּור .מֵחֹובָּה ִלפְטּורַ ,חי ָּיב){ .זֶה ַה ְכלָּל ,כָּל ַהנִ ְ
בשבועתו ַחי ָּיבְ .ל ַה ְחמִיר עַל ַעצְמֹו ,פָּטּור}:
בבלי שבועות מט' ע' ב'
ירושלמי שבועות מד' ע' ב'
גמרא ,אמר לאחד בשוק כו' :אמר לשומר כו' :היכן שורי אמר לו איני יודע
גמ' תני במקום אחר נשבע
מה אתה סח כו' :אמר רב וכולן פטורין משבועת שומרין ,וחייבין משום
לא להקל ולא להחמיר חייב.
אמר רבי מתניתא אמרה כן
שבועת ביטוי ,ושמואל אמר אף פטורין משום שבועת ביטוי ,ומברר ,במאי
אמר לשואל או אמר לשומר
קמפלגי ועונה שמואל סבר שבועת ביטוי ליתא בלהבא ,ורב סבר איתיה
חנם או אמר לנושא שכר
בלאו והן ושואל והא איפליגו בה חדא זימנא ,דאתמר ,שבועה שזרק פלוני
והשוכר איכן שורי אמר לו
צרור לים שבועה שלא זרק ,רב אמר חייב ושמואל אמר פטור ,ומסביר רב
מת .מהו שיאמר לו בוא
אמר חייב דאיתא בלאו והן ,ושמואל אמר פטור דליתא בלהבא ועונה
והשבע לי שלא נתת עיניך
צריכא ,דאי אשמעינן בהא בהא קאמר רב משום דמנפשיה מרצונו החופשי
בה לגוזלה .ומדייק מכל
קמישתבע ,אבל בהך דבי דינא משבעי ליה אימא מודי ליה לשמואל ,כדרבי
מקום בין כה וכה האם אינו
אמי ,דאמר רבי אמי כל שבועה שהדיינים משביעין אותה אין חייבין עליה
משלם ולמה להשביעו?
משום שבועת ביטוי ,ואי איתמר בהא בהא קאמר שמואל פטור אבל בהך
ועונה מהו דיימר ליה אפילו
אימא מודה ליה לרב לכן צריכא ,וחוזר גופא אמר ר' אמי כל שבועה
דאת יהב לי כמה וכמה
שהדיינין משביעין אותה אין בה משום שבועת ביטוי שנאמר ויקרא ה' (ד)
שקלים דידי אנא בעי גבך
שפָּתַ י ִם לְׁ הָ ַּרע א ֹו לְׁ הֵ י ִטיב לְׁ כֹל אֲ ֶּשר יְׁבַּ טֵ א הָ ָאדָ ם
ּׁשבַע ְל ַבטֵא ִב ְ
אֹו נֶפֶׁש כִי תִ ָּ
ולכן משביעו :
בִ ְׁשבֻעָ ה וְׁ נֶּעְׁ לַּם ִממֶּ נּו וְׁהּוא י ַָּדע וְׁאָ ֵשם לְׁ ַאחַּ ת מֵ אֵ לֶּה :מעצמו ,כדריש לקיש
דאמר ריש לקיש "כי" משתמש משמעותו בארבע לשונות ,אי ,דלמא ,אלא,
דהא ,ר"א אומר כולן פטורין משבועת שומרין וחייבין משום שבועת ביטוי
חוץ מאיני יודע מה אתה סח דשואל ,וגניבה ואבידה דנושא שכר ,ושבשוכר
שהוא חייב ,שהרי כפרו ממון:
הלוואי שנחזור אליך עוד
הדרן עלך ארבעה שומרין
סיימתי בעזר השם יתברך מוצאי שבת קודש פרשת שמות,
בס"ד חזרנו לשנה אחרת מוצאי שבת קודש פרשת יתרו,
בס"ד חזרנו בשלישית מוצאי שבת קודש פרשת קדושים
6
© Copyright 2024