פרק א
מעילה פרק ראשון משנה א' ש ָחטָן ש ָחטָן בַּדָ רֹום שלא כהלכתן ,אם נהנו שווה פרוטה מהם מֹו ֲעלִׁין ָבהֶׁןְ . ש ְ (א) קרבנות של קָדְ שֵׁי קָדָ שִׁים ֶׁ ש ָחטָן בַּּיֹום ְוז ַָּרק דמם על המזבח ַּב ַּליְלָה ,או שחט אותם בַּדָ רֹום ְו ִׁקבֵׁל דָ מָן ַּבצָפֹון ,או ַּבצָפֹון ְו ִׁקבֵׁל דָ מָן בַּדָ רֹום ,או ְ ש ָחטָן במחשבת לאכול אותם חּוץ ִׁלזְ ַּמנָן או וְחּוץ ִׁלמְקֹומָן ,מֹו ֲעלִׁין ָבהֶׁןְ .כלָל ָאמַּר ַּרבִׁי ש ְ ַּב ַּליְלָה ְוז ַָּרק דמם בַּּיֹום ,אֹו ֶׁ שעַּת הֶׁתֵׁ ר לַּכ ֹּ ֲהנִׁים, שעַּת הֶׁתֵׁ ר לאכילה לַּכ ֹּ ֲהנִׁים לפני שנפסלו ,אֵׁין מֹו ֲעלִׁין בָּהְ .ושֶֹּׁלא ָהי ָה לָּה ְ ש ָהי ָה לָּה ְ שעַּ ,כ ֹּל ֶׁ י ְהֹו ֻׁ שּיָצְָאה מחוץ לעזרה. שנִׁ ְטמְָאהְ ,ו ֶׁ ש ָלנָה לילהְ ,ו ֶׁ שעַּת הֶׁתֵׁ ר לַּכ ֹּ ֲהנִׁיםֶׁ , ש ָהי ָה לָּה ְ מֹו ֲעלִׁין בָּה .ומסביר דוגמה אֵׁיזֹו הִׁיא ֶׁ ש ֲחטָה במחשבת לאכול חּוץ ִׁלזְ ַּמנָּה ,או במחשבת להוציאה חּוץ שנִׁ ְ שעַּת הֶׁתֵׁ ר לַּכ ֹּ ֲהנִׁיםֶׁ , אֵׁיזֹו הִׁיא שֶֹּׁלא ָהי ָה לָּה ְ ש ִׁקבְלּו פְסּולִׁין בטומאה ְוז ְָרקּו אֶׁת דָ מָּה: ִׁלמְקֹומָּהְ ,ו ֶׁ בבלי מעילה ב' ע' א' גמרא קתני קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן בדרום מועלין בהן ושואל בשלמא לרב יוסף ניחא ושואל פשיטא ,משום דשחיטתן בדרום אפיקינון מידי אלא לרבה קשיא? ועונה מאי מועלין בהן מדרבנן, מעילה? ועונה איצטריך ,ומסביר סלקא דעתך אמינא, ושואל מאי הפרש איכא בין מעילה דאורייתא הואיל ואמר עולא אמר רבי יוחנן ,קדשים שמתו יצאו לרבנן ,ועונה דאורייתא משלמין חומש ,דרבנן לא, מידי מעילה דבר תורה ,הכי נמי קדשי קדשים לגבי ושואל ומי איכא דבר כזה מעילה מדרבנן? ועונה דרום כמה דחנקינון פסולים ומתים דמי ,קא משמע אין יש ויש ,דאמר עולא אמר רבי יוחנן ,קדשים לן ,ומסביר מה ההבדל קדשים שמתו לא חזו כלל, שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה ,ומדייק אלמא אבל שחיטת דרום נהי דאינו ראוי לקדשי קדשים מדאורייתא לא אית להון מעילה בדרבנן אית בהון, אבל ראוי הוא לשחיטה לקדשים קלים ,ושואל ,למה הכי נמי במשנה מדרבנן ,ושואל ,לימא כבר פעם לי למיתני כל הני דוגמאות? ועונה צריכי ,אי תנא אחת תנינא להא דעולא אמר רבי יוחנן? ועונה אף שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון ,הכא דאית בהו על גב דתנינא איצטריך דעולא ,ומסביר סלקא דעתך מעילה ,משום דקבלה בצפון הוא ,אבל שחטן בצפון אמינא הכא המנויים במשנה לא בדילין מתרחקים וקיבל דמן בדרום הואיל וקיבל בדרום הוא היה מנהון ,אבל קדשים שמתו הואיל ובדילין מנהון אימא מקום לחשוב נפיק מידי מעילה ,ואי תנא האי ה"א אפילו מעילה מדרבנן לא אין ,קא משמע לן ,ושואל יממא זמן הקרבה הוא ,אבל שחטה בלילה וזרק ביום, מתו נמי תנינא הנהנה מן החטאת כשהיא חיה לא מעל שהרי ידוע לילה לאו זמן הקרבה והאי דשחט בלילה עד שיפגום ויחסיר משהו שווה פרוטה וכשהיא מתה [אימא] היה מקום לחשוב דנפיק מידי מעילה ,ואי כיון דנהנה כל שהוא מעל ,ועונה סלקא דעתך תנא שחטה בלילה ,הייתי אומר הואיל וקבל דמה אמינא ,חטאת הואיל ולכפרה קא אתיא ,לא בדילין ביום אית בה מעילה ,אבל שחטן ביום וזרק דמן מינה ויש לחייב אבל קדשים הואיל ולאו לכפרה בלילה ,הואיל ולאו זמן הקרבה הוא ,כמאן דחנקינון קאתי בדילי מנהון ולית בהו מעילה ,קא משמע לן, לא שחוט דמי היה מקום לחשוב ולא אית בהו ושואל וחטאת שמתה מי אית בה מעילה? והתנן מעילה ,קמשמע לן ,ושואל חוץ לזמנו וחוץ למקומו חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח לא נהנין למה מועל למאי חזו מה תוקף להם? ועונה הואיל ולא מועלין ,ועונה אמרי ,חטאות המתות בחייהן ומרצין נותנים תוקף לפיגולין ושואל איבעיא להו בדילין מנהון לאפוקי היכא דמחיים דלא בדילין אי עלו למזבח שלא כדין מהו שירדו או אם כבר עלו מיניה ,ושואל איתיביה רב יוסף לרבה חדא מגו חדא, שיישארו על המזבח ,ועונה ,מחלוקת רבה אמר אם וחדא מגו חדא ,מן הנשמע משני משניות בשרשור, עלו ירדו ,רב יוסף אמר אם עלו לא ירדו ,ומסביר שינה מקום מליקה של חטאת ועולת עוף מלמעלה אליבא דר' יהודה לא תיבעי לך דכולא עלמא לא למטה ,או מלמטה למעלה וכולן אין מטמאים בגדים פליגי דאם עלו ירדו ,כי פליגי אליבא דרבי שמעון, אבית הבליעה ,ומועלין בהן חוץ מחטאת העוף שעשה רב יוסף סובר כרבי שמעון ,רבה אמר לך ,עד כאן למטה כמעשה חטאת העוף לשם חטאת ,וקתני לא קאמר ר"ש אלא בחטאת ועולה העוף בניתנין עילויה במשנה השנייה כל שהיה פסולו בקדש אינו למטה מן חוט הסיקרא שנתנן למעלה ,או בניתנין מטמא בגדים אבית הבליעה וכל שלא היה פסולו למעלה שנתנן למטה ,ולעולם דשחטן וקבל דמן בקדש מטמא בגדים אבית הבליעה וקתני במשנה בצפון ,אבל הכא כיון דשחטן בדרום כמאן דחנקינון השלישית כל שהיה פסולו בקדש אם עלו לא ירדו, דמי ,ושואל תנן במשנה שלנו קדשי קדשים ששחטן ושואל תיובתא דרבה ,ועונה נכון תיובתא ,ומוסיף 1 והא דפליגי בה רבה ורב יוסף פשיטא ליה לר' אלעזר ,דאמר רבי אלעזר עולת נדבה שהקדישה להקריב אותה על במת יחיד בזמן היתר הבמות שהכניסה לפנים לעזרה קלטוה מחיצות לכל דבר ויש לה דינים של קדשים ,ושואל בעי ר"א [עולת במת יחיד שהכניסה שנפסלה] עלו למזבח מהו שירדו? ומדייק מדקמיבעיא ליה לחדא המיוחדת הזאת מכלל דאידך פשיטא ליה ,ואין אנו יודעים אי כרבה אי כדרב יוסף ,ודוחה ,אין זה סימן ודיוק נכון, אלא חדא מגו חדא קמיבעיא ליה ,עד כאן לא קאמר רבה התם אם עלו ירדו מחיצה כתיקנה פסלה שלא כתיקנה לא פסלה ,או דילמא אפילו לרב יוסף דאמר אם עלתה לא תרד מחיצה כתיקנה קלטה שלא כתיקנה לא קלטה ,ועונה תיקו ,אמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול עשתה רושם ,היא אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים ,ואינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים שעד השחיטה היו ממון בעלים ,יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא ושואל איתיביה רב פפא לאביי ,השוחט את התודה לפנים בעזרה ולחמה וארבעים לחמי התודה נמצאים חוץ לחומה ,לא קדש את הלחם ,מקרה אחר שחטה לקרבן התודה עד שלא קרמו והשחימו פניה של הלחמים בתנור ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן ,לא קדש הלחם ,שחטה במחשבת חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם, ושואל אלמא פיגול כן מייתי לה לידי מעילה? אישתיק ,כי אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה רב גידל התכוון בזריקה ,ושואל אמר ליה רב אשי לרבא, והא אמר עולא ,קומץ של סולת מנחה פיגול שהעלו לגבי מזבח פקע פיגולו ממנו ,ומדייק וקמיצה היינו עבודה מקבילה אל שחיטה ועונה אמר ליה איסורא דמייתי בסוף התהליך לידי פיגול ושואל והא קתני אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כל שכן? ועונה הא נמי איסורא דמייתי לידי פיגול ,ושואל אמר ליה רבינא לרב אשי ,והאמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות כגון דאמר הריני שוחט סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ,אבל בעבודה אחת דכולי עלמא עירובי מחשבות הואי ,הכי נמי לכי זריק תיגלי מילתא אי בעבודה אחת אי בשתי עבודות, ושואל אי הכי גבי תודה נמי עד דזריק מאי קדש? ועונה ,קדש ליפסל דבעי שריפה ,ושואל לימא מסייע ליה לרב גידל ,הפיגול לעולם מועלין בו, ומדייק לאו אף על גב דאיזריק דם ומסייע ליה, ועונה ,לא ,דלא זרק הדם ,ושואל אי דלא זרק הדם מאי למימרא ?,ועונה אלא לעולם דזריק וכי תניא ההיא מועלים בו בעולה ,ושואל ,אי בעולה פשיטא של דגבוה היא כולה ,ועוד דקתני סיפא ,לן בלילה דמה ,אף על פי שחזר וזרקו מועלין בו ,ושואל אי אמרת בשלמא בחטאת שפיר ,אלא אי אמרת בעולה האם צריכא למימר? ושואל סיפא ודאי מסייע ליה, רישא מאי? הואיל ומסייע ליה סיפא ,מסייע ליה נמי רישא ,ושואל או מי אומר סיפא (לאו) ודאי מסייע ליה יש להבדיל ,ומסביר ,מאי שנא הלנה דקעביד בידים יש בזה מעשה של ממש לא מהני זריקה לאפוקי מידי מעילה אבל מחשבה לא קא עביד בידים מהני ליה זריקה לאפוקי מידי מעילה ,ושואל לימא הא מסייע ליה לרב גידל ,הפיגול בקדשי קדשים מועלין בו ,ומדייק לאו אף על גב דזרק ומסייע ליה ,ודוחה לא דלא זרק ,ושואל אבל זרק מאי? הכי נמי דאין מועלין בו ,ושואל אמאי קתני סיפא בקדשים קלים אין מועלין בו ליפלוג ברישא בו עצמו וליתני ,לפני זריקה מועלין בו ,לאחר זריקה אין מועלין בו ,ושואל ההוא ודאי מסייע ליה לרב גידל לימא ,הואיל ומסייע ליה סיפא מסייע ליה נמי רישא ,ועונה קדשים קלים פסיקא ליה שמועלים בהם הכא קדשי קדשים לא פסיקא ליה :במשנה כלל אמר רבי יהושע כל שהיתה לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה ,וכל שלא היתה לה שעת היתר לכהנים מועלין בה ,איזוהי שהיתה לה שעת היתר לכהנים ,שלנה ,ושנטמאת ,ושיצאת לחוץ, ואיזוהי שלא היתה לה שעת היתר לכהנים ,שנשחטה במחשבה לאכול אותה חוץ לזמנה או וחוץ למקומה, ושקבלו פסולין וזרקו את דמה :ומספר ,אמר ליה בר קפרא לבר פדת ,בן אחותי הדברים הנדונים צריכים ליבון ראה מה אתה שואלני למחר בבית המדרש, האם היתר שחיטה שנינו? או היתר זריקה שנינו? או היתר אכילה שנינו? ואני אענה לך חזקיה אמר היתר שחיטה שנינו ,רבי יוחנן אמר היתר אכילה שנינו ,ושואל ,א"ר זירא לא דייקא מתני' דלא כחזקיה ,ודלא כרבי יוחנן ,תנן ,שלנה עבר עליה לילה ושנטמאת ושיצאת ,ומדייק לאו דלן דם לאחר קבלה בכלי שרת וקתני אין מועלין בו ,ושמע מינה היתר זריקה שנינו ,ודוחה לא דלן בשר ,ושואל אבל דם איזדריק משום הכי קתני אין מועלין בו ,ושואל תנן ,ואיזו היא שלא היתה לה שעת הכושר לכהנים, שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה ,ומברר הכי דמי אילימא דזרקוהו פסולין וקבלוהו פסולין ושואל למה לי עד דאיכא תרתי מספיק אחד מהם אלא לאו דקבלוהו פסולין וזרקוהו כשרים ,וקתני מועלין בו ,שמע מינה היתר זריקה שנינו ,ושואל מתקיף לה רב יוסף ,ואי ס"ד 2 בו ויש נותר שאין מועלין בו ,ומסביר כיצד ,לן לילה לפני זריקה מועלין ,לאחר זריקה אין מועלין ,ומדייק קתני מיהת מועלין בו ,ודוחה לאו דהוה שהות למיזרקיה דאי בעי זריק והעומד מוכן לזריקה כזרוק הוא ,ושמע מינה היתר אכילה שנינו ,ודוחה ועונה לא דקבליה סמוך לשקיעת החמה דלא היה שהות למזרק ,ושואל אבל היה שהות מאי? הכי נמי דאין מועלין? ושואל אם כך מאי איריא דתני לפני זריקה, ליתני קודם שקיעה ולאחר שקיעה ,ועונה הכי נמי קתני קודם שיראה לזריקה ולאחר שיראה לזריקה,. ושואל תא שמע ,רבי שמעון אומר ,יש פיגול שמועלין בו ,ויש פיגול שאין מועלין בו ,ומסביר כיצד ,לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין בו ,ומדייק קתני מיהת לפני זריקה מועלין בו לאו מן הסתם דהוה שהות למיזרקיה דאי בעי זריק ,וקתני מועלין בו ,ושמע מינה היתר אכילה שנינו ,ודוחה לא דלא הוה שהות למיזרקיה ,ומדייק אבל הוה שהות למיזרקיה [מאי] הכי נמי דנפק מידי מעילה ,ושואל מאי איריא דתני לאחר זריקה ליתני קודם שקיעה ולאחר שקיעת החמה? ועונה הכי נמי קאמר ,קודם שיראה לזריקה לאחר שיראה לזריקה ,ושואל תא שמע הפיגול בקדשי קדשים מועלין בבשר ובקדשים קלים באמורים ומדייק מאי לאו דזרק ,ושמע מינה היתר אכילה שנינו ,ועונה לא ,דלא זרק ,ושואל אבל זרק מאי? הכי נמי לאחר זריקה דאין מועלין בו, ושואל מאי איריא דתני בקדשים קלים אין מועלין בו ,ליתני כאן לפני זריקה כאן לאחר זריקה ,ועונה הא אתיא לאשמועינן כל לאיתויי לידי מעילה זריקה כתיקנה מייתי לידי מעילה ,והתוספת של המילה כל לאפוקי מידי מעילה ,אפילו שלא כתיקנה נמי מפקע מידי מעילה: איכא לפלוגי הכי ,הא דתנן התם ויקרא ו' (כ) כֹּל אֲ ֶׁשר יִגַּ ע בִ בְ ָׂש ָׂרּה י ְִקדָׂ ש וַּאֲ ֶׁשר ִיזֶׁה ִמדָׂ מָׂ ּה עַּ ל הַּ בֶׁ גֶׁד אֲ ֶׁשר ִיזֶׁה עָׂ לֶׁיהָׂ ְתכַּ בֵּ ס בְ מָׂ קוֹּם קָׂ דש :חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס ,בין שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה ,ובין שלא היתה לה שעת הכושר ונפסלה, ומסביר אי זו היא שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה שלנה ושנטמאת ,או שיצאה ,איזוהי שלא היתה לה שעת הכושר ,שנשחטה חוץ למקומה חוץ לזמנה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה ,ומברר היכי דמי? אילימא דקבלוהו פסולין וזרקו פסולין ,הוא דאין דמה טעון כיבוס הא קבלוהו וזרקו כשרים דמה טעון כיבוס ,קרי כאן אשר "יזה מדמה" ולא שכבר הוזה שדם זה כבר אינו טעון כיבוס אלא לאו דוקא הכי נמי למעילה לאו דוקא ,ושואל אמר רב אסי אם כן למה לי למיתני תרתי ועונה אלא לעולם דמעילה דוקא ,והא קא משמע לן דפסול עושה שיריים שנשפך לאמה אף על גב דקיבל פסול וזרק וקיבל כשר ,וזרק לאו כלום היא ,מאי טעמא דשיריים נינהו, ושואל ,והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן ,פסול מהו שיעשה שיריים וא"ל אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצין לפיגולן ,ומדייק מאי לאו בר מפסול ,ועונה ,לא אפילו פסול ,ושואל והא אין לך קתני? ועונה ומסביר הכי קאמר אין לך דבר שאינו מרצה בציבור ועושה שיריים ,אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו אבל טמא דאיתיה כאשר רוב הציבור טמאים בציבור ,משוי שיריים ,שאר פסולין דלא איתנון בציבור לא משוין שיריים ,ועונה ,תא שמע ,הפיגול לעולם מועלין בו, ומדייק לאו דלא זרק ושמע מינה היתר זריקה שנינו, ודוחה ,לא ,זרקה ,ומאי לעולם ,הא קא משמע לן כדרב גידל ,דאמר רב גידל אמר רב ,זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה ואינו מביא לידי מעילה, ושואל תא שמע ,רבי שמעון אומר יש נותר שמועלין משנה ב' ג' שּיָצָא חוץ לעזרה ִׁל ְפנֵׁי ז ְִׁריקַּת דָ מִׁים על המזבחַּ ,רבִׁי ֱאלִׁי ֶׁעזֶׁר אֹומֵׁר ,מֹו ֲעלִׁין בֹוְ ,ואֵׁין ַּחּיָבִׁין (ב) ְבשַּר קָדְ שֵׁי קָדָ שִׁים ֶׁ ָעלָיו מִׁשּום פִּׁגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁאַּ .רבִׁי ֲעקִׁיבָא אֹומֵׁר ,אֵׁין מֹו ֲעלִׁין בֹוֲ ,אבָל ַּחּיָבִׁין ָעלָיו מִׁשּום פִּׁגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁאָ .אמַּר ַּרבִׁי ֲעקִׁיבָא בא ואסביר לך ַּ ,וה ֲֵׁרי ַּה ַּמפ ְִׁריש ַּחטָאתֹו וְָאבְדָ הְ ,ו ִׁהפ ְִׁריש ַאח ֶֶׁׁרת תַּ חְתֶׁיהָ ,וְַאחַּר כְָך נִׁ ְמצֵׁאת ה ִָׁראשֹונָה ַּוה ֲֵׁרי שְתֵׁ יהֶׁן עֹומְדֹות ורשאי עכשיו לבחור איזה שירצה לכפרתוֹ ,לא ְכשֵׁם שֶׁדָ מָּה פֹוטֵׁר אֶׁת ְבש ָָרּה מן המעילה ,כְָך הּוא שּיִׁפְטֹור אֶׁת פֹוטֵׁר אֶׁת ְבשַּר ֲחב ְֶׁרתָ ּה .ועכשיו נלמד קל וחומר ְואִׁם ָפטַּר דָ מָּה אֶׁת ְבשַּר ֲחב ְֶׁרתָ ּה מִׁן ַּה ְמעִׁילָה ,דִׁ ין הּוא ֶׁ שּיָצְאּו מן העזרה ִׁל ְפנֵׁי ז ְִׁריקַּת דָ מִׁיםַּ ,רבִׁי ֱאלִׁי ֶׁעזֶׁר אֹומֵׁר ,אֵׁין ֵׁמּורי קָדָ שִׁים ַּקלִׁים ֶׁ ְבש ָָרּה של עצמה מן המעילה( :ג) א ֵׁ מֹו ֲע ִׁל ין ָבהֶׁןְ ,ואֵׁין ַּחּיָבִׁין ֲעלֵׁיהֶׁן מִׁשּום פִּׁגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁאַּ .רבִׁי ֲעקִׁיבָא אֹומֵׁר ,מֹו ֲעלִׁין ָבהֶׁןְ ,ו ַּחּיָבִׁין ( ֲעלֵׁיהֶׁן) מִׁשּום פִּׁגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁא: בבלי מעילה ו' ע' ב' כתיקנה מפקא מידי מעילה ,שלא כתיקנה לא מפקא גמרא ושואל והני תרתי משניות הצמודות למה לי? מידי מעילה ,אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע ועונה צריכי ,דאי איתמר בקדשי קדשים ,הוה אמינא שנחמיר דאפילו שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה, בהא קא אמר ר' אליעזר מועלין בו משום דזריקה 3 אמר רבי עקיבא ,תניא ,אמר רבי שמעון ,כשהלכתי לכפר פאני ,מצאני זקן אחד ואמר לי האם אומר היה ר' עקיבא זריקה מועלת ליוצא? אמרתי לו הן, וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל ,אמרו לי ושאלו הלא פסול הוא היאך מרצה על הפסול? וכשיצאתי והרציתי דברים לפני ר"ע עצמו אמר לי, בני אי אתה אומר כן? והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה ,ואח"כ נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות בחיים ,מועלין בשתיהן ,שחטן והרי דמן מונח בכוסות ,עדיין מועלין בשתיהן ,נזרק דם של אחד מהם ,אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר את בשרה מן המעילה ,אף יפטור בשר חבירתה מן המעילה ,ועכשיו הפעל קודקודך אם הציל בשר חבירתה מן המעילה ,אף על פי שהוא פסול ,דין קל וחומר הוא שיציל את בשרה ,אמר ריש לקיש משום רב אושעיא ,תשובה גנובה השיבו רבי עקיבא ,לאו תלמיד אמר בבת אחת ,אין כן נכון ,בזה אחר זה לא ,ושואל דכיון דפסול הוא מה לי בבת אחת מה לי בזה אחר זה? ועונה א"ל רבי יוחנן לריש לקיש, ואתה אי אתה אומר כן ,ניקח דוגמה אחרת ,אילו הפריש שתי אשמות לאחריות ,ושחט את שניהן, וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה ,וזרק דם השנייה אי אתה מודה שאם עלו ירדו? ואי ס"ד שתי האשמות חד גופא הוא ,אמאי אם עלו ירדו? האמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דם ,לא ירדו ,ומסביר נעשה לחמו של מזבח ,אישתיק ריש לקיש אמר רבי יוחנן קצצתינון לרגלוהי דינוקא והכיתיו שוק על ירך: ואי איתמר גבי קדשים קלים ,הוה אמינא גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן ,דאפילו זריקה שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה ,אבל קדשי קדשים דלאפוקי להוציא הוא ,שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה קא משמע לן ,איתמר ,אמר רבי יוחנן ,כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא חוץ שיצא מקצתו ומקצתו נשאר בעזרה בפנים אבל יוצא כולו לא אמר ר"ע , שואל ,א"ל רב אסי לרבי יוחנן ,כבר לימדוני חבירי שבגולה שבבבל מחשבין מחשבת חוץ לזמנה על האבוד ועל השרוף ,ושואל והא אבוד ושרוף כאילו לא איתינון מחוץ בעולם ואפילו הכי קתני מחשבין? ושואל ומי אמר רב אסי הכי? הא בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן חישב בזמן זריקה מחשבת פסול לנשפכין לשפוך שיירי הדם למחר מהו? ועונה א"ל רבי זירא, כבר שנית לנו אלל וכל החלקים חסרי הערך לפיגול ולטומאה ,אלמא האי אלל כיון דלית ביה מששא לא קיבל טומאה ,הני שיירי הדם נשפכין נמי כיון דלאיבוד אזלי ,בהו בכל אלא מחשבה לא מהניא ושואל אלא דקתני על האבוד ועל השרוף? ועונה קשיא ,אמר רבא ,אימא על העומד לאיבוד ועל העומד לישרף ,אמר רב פפא לא אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא אלא שיצא בשר אבל יצא דם אין זריקה מועלת ליוצא ונשאר באיסורו הקודם תניא נמי הכי ,שחט בשתיקה ויצא דם אף על פי שחזר וזרקו לא עשה ולא כלום ,בקדשי קדשים מועלין בו, בקדשים קלים אין מועלין בו :במשנה ,אמר רבי עקיבא ,הא זה למה דומה ,אמר ר' אלעזר כי א"ר עקיבא כשם שפוטרת את עצמה פוטרת את חברתה ,כששחטם בבת אחת ,אבל בזה אחר זה לא משנה ד' (ד) ַּמ ֲעשֵׁה של זריקת דָ מִׁים ְב ָקדְ שֵׁי קָדָ שִׁים ,הם גורמים לפעמים ְל ָהקֵׁל ולפעמים ּו ְל ַּה ְחמִׁירּ .ו ְבקָדָ שִׁים ַּקלִׁיםֻׁ ,כלָן ֵׁמּורין ּו ַּב ָבשָר .לְַאחַּר ז ְִׁריקַּת דָ מִׁים, רק גורמים ְל ַּה ְחמִׁיר .ומסביר כֵׁיצַּד ,קָדְ שֵׁי קָדָ שִׁים ִׁל ְפנֵׁי ז ְִׁריקַּת דָ מִׁים ,מֹו ֲעלִׁין ָבא ִׁ ֵׁמּוריםְ ,ואֵׁין מֹו ֲעלִׁין ַּב ָבשָר וזה להקל .עַּל זֶׁה על האמורים ְועַּל זֶׁה על הבשר הזריקה גורמת שיהיו, מֹו ֲעלִׁים ָבא ִׁ ַּחּיָבִׁין מִׁשּום פִּׁגּול נֹותָ ר ְו ָטמֵׁאּ .ו ְבקָדָ שִׁים ַּקלִׁים אינו כן ֻׁכלָן ְל ַּה ְחמִׁיר ומסביר כֵׁיצַּד ,קָדָ שִׁים ( ַּקלִׁים) ִׁל ְפנֵׁי ז ְִׁריקַּת ֵׁמּורין ְואֵׁין מֹו ֲעלִׁין ַּב ָבשָר .עַּל זֶׁה ְועַּל זֶׁה, ֵׁמּורין וְֹלא ַּב ָבשָר .לְַאחַּר ז ְִׁריקַּת דָ מִׁים ,מֹו ֲעלִׁין ָבא ִׁ דָ מִׁים ,אֵׁין מֹו ֲעלִׁין ֹלא ָבא ִׁ הזריקה גורמת להיות ַּחּיָבִׁין מִׁשּום פִּׁגּול נֹו תָ ר ְו ָטמֵׁא .נִׁ ְמצָאַּ ,מ ֲעשֵׁה דָ מִׁים ְבקָדְ שֵׁי קָדָ שִׁיםְ ,ל ָהקֵׁל ּו ְל ַּה ְחמִׁירּ .ו ְבקָדָ שִׁים ַּקלִׁים ,כֻׁלֹו ְל ַּה ְחמִׁיר: בבלי מעילה ז' ע' ב' מועלין בבשר ,ומדייק מעילה הוא דליכא הא איסורא גמרא קתני בקדשי קדשים אין מועלין בבשר ,ומדייק איכא ,ושואל ואמאי הא ממונא דבעלים הוא? ועונה מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ,ושואל ואמאי אמר ר' חנינא ליוצאין חוצה לפני זריקה ,ור"ע היא, הא ממונא דכהן הוא? ועונה לא קשיא ,משום דנסיב ומסביר כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא חוצה ,זה רישא מועלין ,נסיב סיפא אין מועלין ,ושואל אימא סיפא בקדשים קלים כולהו להחמיר ,כיצד? בשר לשריפה מיד ,בלי איבוד ועיבור צורה אבל לאכילה קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין בהן הוא דלא מרצה ונשאר באיסורו : ובאימוריהן ,ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר הדרן עלך קדשי וטמא ,לאחר זריקת דמים מועלין באימוריהן ,ואין 4 5
© Copyright 2024