פרק ג
מעילה פרק שלישי משנה א' שנִּ ְמצֵּאת שנָּתָּ ּהְ ,ושֶָׁאבְדָּ ה ְו ֶׁ ש ָּעב ְָּרה ְ שמֵּתּו ְב ָּעלֶׁיהָּ ,י ָּמּותּו ברעב .חטאת זקנה ֶׁ מּורת ַחטָּאתְ ,ו ַחטָּאת ֶׁ (א) ְולַד ַחטָּאתּ ,ותְ ַ מּורה ,וְֹלא נֶׁ ֱהנִּים לכתחילה ש ִּכפְרּו ַה ְב ָּעלִּים ,תָּ מּות מרעב בסוגרְ ,ואֵּינָּּה עֹושָּה תְ ָּ והיא ַב ֲעלַת מּום ,אִּם נמצאה ִּמ ֶׁ ממנה ,וְֹלא מֹו ֲעלִּין בה .ו ְִאם זקנה או נמצאה עַד שֶֹּׁלא ִּכפְרּו ַה ְב ָּעלִּים ,תִּ ְרעֶׁה עַד שֶׁתִּ סְתָּ אֵּב וְתִּ י ָּמכֵּר כשהיא בעלת מּורה להיות כמותה ּומֹו ֲעלִּים בָּּה: מום ְויָּבִּיא בְדָּ מֶׁי ָּה ַאח ֶֶׁׁרת ,וְעֹושָּה תְ ָּ בבלי מעילה יא' ע' א' משתנים ,ושואל ,הא תנא ליה משנה זו גבי תמורה גמרא שואל מאי שנא רישא דלא קא מיפלגי לכולם למה אותה משנה פעמיים? ועונה תנא התם משום ובכל מצב דין אחד ,ומאי שנא סיפא דקא מיפלגי תמורה תנא הכא משום מעילה: ועונה רישא פסיקא ליה ,סיפא לא פסיקא ליה ויש משנה ב' שהֵּן ְראּוי ִּין לָּבֹוא ֻכלָּן (ב) ַה ַמפ ְִּריש סתם מָּעֹות עבור קרבנות ִּלנְזִּירּותֹו לכשיגמורֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין מהם וְֹלא מֹו ֲעלִּין ,מ ְפנֵּי ֶׁ ש ָּלמִּים ואין מעילה בשלמים עד לאחר זריקת הדם .מֵּת הנזיר באמצע נזירותו ,הָּיּו מעות סְתּומִּים ,יִּפְלּו ִּלנְדָּ בָּה. ְ ְפֹורשִּים זו לחטאת זו לעולה וזו לשלמים ,דְ מֵּי ַחטָּאת ,יֵּלְכּו ְלי ַם ַה ֶׁמלַחֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּים וְֹלא מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן .דְ מֵּי עֹולָּה, הָּיּו מ ָּ ש ָּלמִּיםְ ,ונֶׁ ֱא ָּכלִּים לְיֹום ֶׁאחָּד בלבד כשלמי נזיר ְ ,ואֵּינָּן טְעּונִּין ָּלחֶׁם ש ָּלמִּים ,יָּבִּיאּו ְ יָּבִּיאּו עֹולָּה (ּומֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן) .דְ מֵּי ְ שנזיר חי מביא : בבלי מעילה יא' ע' א' במעות סתומין הבא שלמים בכולם ,אבל האם אמרה גמרא ושואל מתקיף לה ריש לקיש ,וליתני נמי המפריש מעות לקינים ,לא נהנין ולא מועלין מפני תורה הבא תורין שלא הגיע זמנן או בני יונה לאחר שהן ראוין להביא תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה זמנם הרי אינן ראויין למזבח: שעבר זמנן ,ועונה אמר רבא אמרה תורה לנזיר משנה ג' ש ָּמעֵּאל אֹומֵּר ,הַדָּ ם קַל בִּתְ ִּחלָּתֹו ְוחָּמּור בְסֹופֹוְ ,ו ַהנְ ָּסכִּים חֹומֶׁר בִּתְ ִּחלָּתָּ ן ְוקַל בְסֹופָּן .ומסביר הַדָּ ם ,בַתְ ִּחלָּה (ג) ַרבִּי י ִּ ְ אֵּין מֹו ֲעלִּים בֹו .יָּצָּא ְלנַחַל קִּדְ רֹון הקדש מוכרו לגננים לזבל בהם שדות ולכן מֹו ֲעלִּים בֹוַ .הנְ ָּסכִּים ,בַתְ ִּחלָּה מֹו ֲעלִּים ָּבהֶׁן .יָּצְאּו ַלשִּיתִּ ין נעשית מצוותו ,אֵּין מֹו ֲעלִּים ָּבהֶׁם: בבלי מעילה יא' ע' א' דהוה ליה ,תרומת הדשן ובגדי כהונה של כהן גדול גמרא תנו רבנן ,מועלין בדמים בדם דברי ר' מאיר, שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין ור"ש וחכמים אומרים אין מועלין ,ושואל מאי טעמא כאחד אין מלמדין ,ושואל הניחא לרבנן דאמרי שם דמאן דאמר אין מועלין? ועונה אמר עולא אמר קרא, טז' (כג) ּובָּ א ַא ֲהרֹׁן אֶ ל אֹׁהֶ ל מוֹׁעד ּופָּ ַׁשט אֶ ת בִ גְ די ויקרא יז' (יא) כִ י נֶפֶ ׁש הַ בָּ ָּשר בַ דָּ ם ִהוא ַו ֲאנִּי נְתַ תִּיו הַ בָּ ד אֲ ֶׁשר לָּבַ ׁש בְ בֹׁא ֹׁו אֶ ל הַ קֹׁדֶ ׁש ְו ִּהנִּיחָּם שָּם :מלמד ָּלכֶׁם עַ ל הַ ִמזְבחַ לְ כַ פר עַ ל נ ְַפׁשֹׁתיכֶ ם כִ י הַ דָּ ם הּוא שהן טעונין גניזה שפיר ,אלא לרבי דוסא דאמר מותר בַ נֶפֶ ׁש יְכַ פר :שלכם הוא ,דבי ר' ישמעאל תנא, להשתמש בהן כהן הדיוט מאי איכא למימר? ועונה "לכפר" לכפרה נתתיו ולא למעילה ,רבי יוחנן אמר, משום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין אמר קרא "כי הדם הוא בנפש יכפר" לפני כפרה הבאין כאחד ,ושואל ,הניחא למ"ד שני כתובים אין כלאחר כפרה הוא ,מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף מלמדין ,אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר? ועונה לפני כפרה אין בו מעילה ,ושואל ואימא מה לפני תרי מיעוטי כתיבי האחד כתיב התם דברים כא' (ו) כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה, וְ כֹׁל ז ְִקני הָּ עִ יר הַ ִהוא הַ ְקרֹׁבִ ים אֶ ל הֶ חָּ לָּל י ְִרחֲצּו אֶ ת ועונה וכי יש לך דבר שנעשית מצותו ויש בו מעילה, יְדיהֶ ם עַ ל הָּ עֶ גְ לָּה ָּהעֲרּופָּה בַ נָּחַ ל :וכתיב השני התם ושואל אמאי לא הרי תרומת הדשן מן המזבח בכל ּומכְ נְסי בַ ד יִלְ בַ ׁש עַ ל ויקרא ו' (ג) וְ לָּבַ ׁש הַ כֹׁהן ִמד ֹׁו בַ ד ִ בוקר שנעשה מצותו ויש בו מעילה ונלמד ממנו בְ ָּשר ֹׁו וְה ִרים אֶ ת הַ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר תֹׁאכַ ל הָּ אׁש אֶ ת הָּ ֹׁעלָּה בבניין אב ,ועונה משום דהוה ליה תרומת הדשן, עַ ל הַ ִמזְבחַ ְושָּמֹו ֵּאצֶׁל ַה ִּמזְ ֵּבחַ :דווקא הני אין ,מידי ואיברי שעיר המשתלח ביום הכיפורים ,שני כתובין אחרינא לא :במשנה ,נסכים בתחילה מועלין בהן הבאין כאחד ,וכל שני כתובין הבאין כאחד אין [וכו'] :ושואל ,לימא מתני' דלא כר"א בר רבי צדוק, מלמדין ,ושואל אתה אומר שני כתובים הניחא למ"ד דתניא ר"א בר רבי צדוק אומר ,לול קטן היה בין איברי שעיר המשתלח אין נהנין מהן ,אלא למאן כבש למזבח במערבו של כבש ,אחת לשבעים שנה דאמר נהנין מהן ,מאי איכא למימר? ועונה משום פרחי כהונה יורדין בו ,ומביאין מן המצטבר שם יין הּוא :מה נותר שריפתו בקדושה אף האי נמי בקדושה ,ודוחה אפילו תימא ר' אלעזר בר רבי צדוק ומדובר דאי קלט לפני שהגיעו לקרקעית איכא דאמרי לימא מתני' כר' אלעזר בר ר' צדוק ,דאי קלט ,ושואל אמרי לא ומדרבנן ושואל והא קרא קנסיב לה? ועונה קרא אסמכתא: קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה ,שנאמר במדבר כח' (ז) וְ נ ְִסכ ֹׁו ְרבִ יעִ ת הַ ִהין שכָּר לַיהֹוָּה :כשם לַכֶבֶ ש הָּ אֶ חָּ ד בַּקֹודֶׁ ש ַהסְֵּך נֶׁסְֶׁך ֵּ שניסוכה בקדושה ,כך שריפתה בקדושה ,ושואל מה הקשר מאי משמע ? ועונה ואמר רבינא ,אתיא גזרה שווה קודש "קודש" כתיב הכא "בקודש" וכתיב התם ּומן הַ לֶחֶ ם שמות כט' (לד) וְ ִאם ִיּוָּתר ִמבְ ַשר הַ ִמל ִֻּאים ִ עַ ד הַ בֹׁקֶ ר ְוש ַָּרפְתָּ אֶׁת הַנֹותָּ ר ָּבאֵּש ֹלא י ֵָּאכֵּל כִּי קֹודֶׁש משנה ד'' ְנֹורהֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין מהם וְֹלא מֹו ֲעלִּין בהםַ .ה ַמקְדִּ יש דִּ שּון שקנה מן הכהן (ד) אפר ופתילות מן דִּ שּון ִּמזְ ֵּב ַח ַה ְפנִּימִּי ְו ַהמ ָּ ש ָּעבַר זְ ַמנָּן שהוקדשו אל ידי יולדת ֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא תֹורין שֶֹּׁלא ִּהגִּי ַע זְ ַמנָּןּ ,ו ְבנֵּי יֹונָּה ֶׁ שהוציאו בַתְ ִּחלָּה ,מֹו ֲעלִּים בֹוִּ . ש ָּעבַר תֹורין שֶֹּׁלא ִּהגִּי ַע זְ ַמנָּן ועתידים להיות ראויים למזבח ,מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁןּ .ו ְבנֵּי יֹונָּה ֶׁ שמְעֹון אֹומֵּרִּ , מֹו ֲעלִּיםַ .רבִּי ִּ זְ ַמנָּןֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין: בבלי מעילה יא' ע' ב' ושואל הכא נמי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה? גמרא ,שואל בשלמא מזבח החיצון מועלים דכתיב ועונה א"ל אמנם מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן ּומכְ נְסי בַ ד ביה ויקרא ו' (ג) וְ לָּבַ ׁש הַ כֹׁהן ִמד ֹׁו בַ ד ִ ׁש א הָּ ל ֹׁאכַ יִלְ בַ ׁש עַ ל בְ ָּשר ֹׁו וְה ִרים אֶ ת הַ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר ת וקשיא לי מי איכא מידי דמעיקרא לא אית ביה מעילה אֶ ת הָּ ֹׁעלָּה עַ ל הַ ִמזְבחַ ְושָּמֹו ֵּאצֶׁל ַה ִּמזְ ֵּבחַ :אבל מזבח ולבסוף אית ביה מעילה? ועונה ולא? והא איכא דם הפנימי מנלן? ועונה אמר ר"א דאמר קרא שם א' דמעיקרא לית בה מעילה ולבסוף אית בה מעילה, (טז) ְו ֵּהסִּיר אֶׁת מ ְֻרָאתֹו בְנֹצָּתָּ ּה וְהִ ְׁשלִ יְך אֹׁתָּ ּה אצֶ ל דתנן ,דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון הַ ִמזְבחַ ק ְדמָּ ה אֶ ל ְמקוֹׁם הַ דָּ ֶׁשן :אם אינו ענין למזבח מועלין בו ,ודוחה אמרי ,התם נמי איכא מעילה החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי ,ושואל אימא אידי מעיקרא ,דאמר רב ,המקיז דם לבהמת קדשים ,הדם ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום ,ודוחה אם כן אסור בהנאה ומועלין בו :וחוזר ,גופא ,אמר רב הונא לימא קרא אצל המזבח ,מאי "הדשן" דאפילו מזבח אמר רב ,המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה הפנימי ,ושואל מנורה מנלן? ועונה דשן "הדשן" ומועלין בו ושואל ,מתיב רב המנונא ָּחלָּב המוקדשין הא נוספת לדרשה :במשנה ר"ש אומר תורין שלא וביצי תורין ,לא נהנין ולא מועלין ,ועונה אמר ליה הגיע זמנן ושואל בשלמא ר' שמעון כדקתני טעמא, כי קאמרינן לגבי דם דלא מתקיימת בלא דם שהנפש שהיה ר"ש אומר שחט בחוץ אותו ואת בנו תלויה בו אבל ָּחלָּב דקא מקיימא בלא ָּחלָּב לא, מקודשים ,השני כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך ושואל מתיב רב משרשיא הזבל והפרש שבחצר זמנו הרי הוא בלא תעשה ,ואין בו כרת ,אלא רבנן עזרת ישראל אין נהנין ואין מועלין ,ויפלו דמיה מאי שנא ממחוסר זמן? ועונה אמרי מחוסר זמן מידי ללשכה ,ושואל אמאי? הכא נמי לא מקיים בעלי דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא ,אבל הני עופות כיון חיים בלא פרש ,ועונה אמרי מאי איריא הדין פרש, דאין מום פוסל בעופות אין לעופות פדיון ,אמר עולא דמן עלמא מבחוץ מן המזון קאתי לה מתחלף אזיל אמר רבי יוחנן ,קדשים שמתו מיתה טבעית יצאו האי אתי אחרינא ,לאפוקי דם מגופה ,ושואל הא מידי מעילה דבר תורה ,יתיב עולא וקאמר להא קתני ,לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה? ועונה שמעתא ,ושואל א"ל רב חסדא מאן שמע לך ולרבי מסייעא ליה לרבי אלעזר דאמר ר"א כל מקום יוחנן רבך [וכי] קדושה שבהן להיכן הלכה? ועונה שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש ,על הגזברים לוודא א"ל אם אתה שואל תיקשי מתניתין ,תורין שלא שכל דמיו יפלו ללשכה: הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין, משנה ה' ֲמּוריםְ ,בקָּדְ שֵּי ִּמזְ ֵּבחֲַ .אבָּל בְקָּ דְ שֵּי בֶׁדֶׁ ק תֹוריןֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּיםַ .במֶׁה דְ ב ִָּּרים א ִּ (ה) ֲחלֵּב ַה ֻמ ְקו דָּ שִּין ּובֵּיצֵּי ִּ ַה ַבי ִּתִּ ,הקְדִּ יש תַ ְרנְגֹולֶׁת לבדק הבית ,מֹו ֲעלִּין בָּּה ּו ְבבֵּיצָּתָּ ּה .הקדיש חֲמֹור ,מֹו ֲעלִּין ָּבּה ּו ַב ֲח ָּלבָּּה: בבלי מעילה יב' ע' ב' לגבי מזבח ,אבל הקדישו קדושת דמים לגבי מזבח, גמרא ,ושואל אלא גבי מזבח כי אקדשה תרנגולת או נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית ,הקדיש תרנגולת חמור קדושת דמים שיקנו בדמיהם קרבן לא אית בה מועלין בה ובביצתה ,חמורה מועלים בה ובחלבה: מעילה? ועונה אמר רב פפא ,חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים כשהקדיש קדושת הגוף משנה ו' (ו) כָּל ה ָָּּראּוי רק ַל ִּמזְ ֵּב ַח וְֹלא ְלבֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִּת ,או ראוי רק ְלבֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִּת ְוֹלא ַל ִּמזְ ֵּבחַ ,או ֹלא ראוי ַל ִּמזְ ֵּב ַח וְֹלא ראוי ְלבֶׁדֶׁ ק שפָּה ְמלֵָּאה זֶׁבֶׁל ,שֹובְָּך ָּמלֵּא יֹונִּים ,או אִּילָּן ָּמלֵּא ַה ַבי ִּת ,מֹו ֲעלִּן בֹו .ומסביר כֵּיצַדִּ ,הקְדִּ יש בֹור ָּמלֵּא ַמי ִּם ,מקום ַא ְ שפָּה וְַאחַר שבְתֹוכָּןֲ .אבָּל אִּם ִּהקְדִּ יש בֹור וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא ַמי ִּםַ ,א ְ שבִּים ,מֹו ֲעלִּין ָּב ֶׁה ם ּו ְבמַה ֶׁ פֵּרֹות ,או שָּדֶׁ ה ְמלֵָּאה ֲע ָּ ש ִּבים, כְָּך נִּתְ ַמלְָאה זֶׁבֶׁל , ,שֹובְָּך וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא יֹונִּים ,אִּילָּן וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא פֵּרֹות ,או שָּדֶׁ ה וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלְָאה ֲע ָּ שמְעֹון אֹומֵּרַ ,ה ַמקְדִּ יש שָּדֶׁ ה שבְתֹוכָּן( ,דִּ ב ְֵּרי ַרבִּי י ְהּודָּה) .ו ְַרבִּי ִּ מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן באלו שהקדיש בפה ְ ,ואֵּין מֹו ֲעלִּין ְבמַה ֶׁ שהֵּן גִּדּולֵּי ֶׁהקְדֵּ שְ .ולַד ְמ ֻעש ֶֶׁׁרת מעשר בהמה ֹלא י ִּינַק מִּן ַה ְמ ֻעש ֶֶׁׁרת .אלא מה ְואִּילָּן ,מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁם ּו ְבגִּידּולֵּיהֶׁםִּ ,מ ְפנֵּי ֶׁ עושים ַו ֲאח ִֵּּרים מִּתְ נַדְ בִּים כֵּן חלב מבהמת חולין שיש להםְ .ולַד ֻמקְדָּ שִּין ֹלא י ִּינַק מִּן ַה ֻמקְדָּ שִּיןַ .ו ֲאח ִֵּּרים מִּתְ נַדְ בִּין כֵּן .הַפֹו ֲעלִּים העובדים להקדש ֹלא י ֹאכְלּו ִּמגְרֹוגְרֹות שֶׁל ֶׁהקְדֵּ שְ ,וכֵּן פ ָָּּרה החורשת בשדה הקדש ֹלא ת ֹאכַל ִּמכ ְַרשִּינֵּי ֶׁהקְדֵּ ש: בבלי מעילה יג' ע' א' ֲשה י ָּרצֶ ה לְ קָּ ְרבַ ן ִא ֶשה לַי ֹׁהוָּה :שמות כב' (כט) כן ַתע ֶ גמרא קתני ולד המעושרת לא ינק מן המעושרת לְ ׁש ְֹׁרָך לְ צֹׁאנֶָך ִׁשבְ עַ ת י ִָּמים י ְִהיֶה עִ ם אִּמֹו בַ ּיוֹׁם ושואל מנהני מילי? ועונה אמר רב אחדבוי בר אמי הַ ְש ִמינִי ִת ְתנ ֹׁו לִ י :מבכור :במשנה ,הפועלין לא אתיא גזרה שווה העברה "העברה" מבכור שמות יאכלו כו' :ושואל מאי טעמא? ועונה אמר רב יג' (יב) ְו ַה ֲעב ְַרתָּ כָּל פֶ טֶ ר ֶרחֶ ם לַי ֹׁהוָּה וְ כָּ ל פֶ טֶ ר ֶׁשגֶר בְ המָּ ה אֲ ֶׁשר י ְִהיֶה לְ ָך הַ זְ כ ִָּרים לַי ֹׁהוָּה :ויקרא כז' (לב) אחדבוי בר אמי ,דאמר קרא .דברים כה' (ד) ֹלא וְ כָּ ל מַ עְ ַשר בָּ קָּ ר ָּוצֹׁאן כֹׁל אֲ ֶׁשר יַעֲב ֹר ַתחַ ת הַ ָּשבֶ ט תַ חְס ֹם שֹור בְדִּ ישֹו :דישו שלך ולא דישו של הקדש, הדש קטניות של קלעילין בשדה של הקדש מעל, הָּ ע ֲִש ִירי ,מה בכור מועלין בו אף חלב המעושרת ושואל בקרקע? והא בתלוש בעינן ,ועונה אמר מועלין בו ,ושואל חלב המוקדש נמי מנא? ,ועונה רבינא שמע מינה אבקה מעלי לה משבח את השדות: ֶשב א ֹׁו עז כִ י ִיּוָּלד אתיא ג"ש שם כב' (כז) ׁשוֹׁר א ֹׁו כ ֶ ּומּיוֹׁם הַ ְש ִמינִי וָּהָּ לְ ָאה וְהָּ יָּה ִׁשבְ עַ ת י ִָּמים ַתחַ ת אִּמֹו ִ משנה ז' של ֶׁהקְדֵּ ש או ְושֶׁל ֶׁהקְדֵּ ש ָּבאִּין וחודרים לשדה ְבשֶׁל הֶׁדְ יֹוטֹ ,לא (ז) ש ְָּרשֵּי אִּילָּן שֶׁל הֶׁדְ יֹוט ָּבאִּין חודרים לשדה ְב ֶׁ נֶׁ ֱהנִּין מדרבנן וְֹלא מֹו ֲעלִּין מן התורה ַ ,ה ַמ ֲעי ָּן שֶׁהּוא יֹוצֵּא מִּתֹוְך שְדֵּ ה ֶׁהקְדֵּ ש בשדה עצמו ֹלא נֶׁ ֱהנִּין מן המים וְֹלא ש ְבכַד שֶׁל זָּהָּב שמכינים ערב שבת מֹו ֲעלִּין ,יָּצָּא המים חּוץ ַלשָּדֶׁ ה ,נֶׁ ֱהנִּין ִּממֶׁנּוַ .ה ַמי ִּם לניסוך המים בחג הסוכות ֶׁ ואינו מקודש ֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין .נְתָּ נֹו ַבצְלֹוחִּית של כלי שרת ,מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁם .ע ֲָּרבָּה שהובאה לעזרת ישראל להקפה סביב למזבחֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּיןַ .ר ִּב י ֱאלִּי ֶׁעזֶׁר ב ְַרבִּי צָּדֹוק אֹומֵּר ,נֹותְ נִּין הָּיּו ִּמ ֶׁמנָּה זְ ֵּקנִּים בְלּו ְלבֵּיהֶׁם: בבלי מעילה יג' ע' ב' מן יודאפה שעזב את הישיבה והלך להגן על המולדת גמרא אמר ריש לקיש המים שבכד הזהב אין מועלין ר"א בשיטת ר"ע אמר ,דדריש במדבר כט' (ל) בכולן אבל מועלין בשלש לוגין המיועדים לניסוך ּומנְחָּ תָּ ם ְונִּ ְסכֵּיהֶׁם לַפָּ ִרים לָּאילִ ם וְ לַכְ בָּ ִשים בְ ִמ ְספָּ ָּרם ִ בחג ,ושואל והקתני סיפא ,נתנו לצלוחית מועלין בהן ,מכלל דרישא אפילו בשלשת לוגין נמי לא? כַ ִמ ְׁשפָּ ט :אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ,ואמר ועונה אלא אי איתמר אסיפא איתמר בצלוחית מועלין ריש לקיש אי מה יין שלש לוגין ,אף מים שלש לוגין, בהן ,אמר ריש לקיש אין מועלין אלא בג' לוגין ,ורבי ושואל מכלל דסבר ריש לקיש אין שיעור למים? יוחנן אמר מועלין בכולן ,ושואל למימרא דקסבר ועונה לטעמא דמנחם יודאפה קאמר ריש לקיש יש שיעור למים ,והתנן ,אמר ר"א המנסך מי חג בחג בחוץ חייב ,ואמר רבי יוחנן משום מנחם משנה ח' ש ָּרה של עבודה זרה ,לא יעלה באילן ש ָּב ֲא ֵּ שבְר ֹאש ָּהאִּילָּן שֶׁל ֶׁהקְדֵּ שֹ ,לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין .קן שבראש ֶׁ (ח) קֵּן ֶׁ אלא י ַתִּ יז ְב ָּקנֶׁהַ .ה ַמקְדִּ יש אֶׁת הַח ֶֹׁרש או היער ,מֹו ֲעלִּין ְבכֻלֹו בין בעצים בין בקינים ובפסולת היערַ .ה ִּגזְב ִָּּרים ש ָּלקְחּו אֶׁת ָּה ֵּעצִּים ,מֹו ֲעלִּין ָּב ֵּעצִּיםְ ,ואֵּין מֹו ֲעלִּין ֹלא ַבשִּפּוי והנסורת וְֹלא ַבנְ ִּוי ָּה והעלים : ֶׁ בבלי מעילה יד' ע' א' גמרא ,איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה ,רבי גופה לא מצלה את עצמה לדידי מצלה לי ? ושואל יוחנן אמר אסורה ,וריש לקיש אמר מותרת ,ומסביר, איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן מן המשנה הקן רבי יוחנן אמר אסורה דלא בטלה עובד כוכבים ,וריש שבראש האילן של הקדש אין נהנין ואין מועלין, לקיש אמר מותרת ,מימר אמר הגוי הזה בליבו היא שבאשירה יתיז בקנה מאי לאו קן זה דאיתבר הציפור בנתה מגופה של האשרה וקתני יתיז בקנה ,ודוחה לא דאייתי הציפור עצים מעלמא ממרחקים ,ושואל אי הכי אמאי הקן של הקדש אין נהנין ואין מועלין? ועונה אלא הציפור בנתה קינה בגידולין הבאין לאחר מכאן ,וקסבר אין מועלין בגידולין ,הכי נמי מסתברא דאי ס"ד דאייתי חומרי בניה לקן מעלמא אמאי יתיז בקנה? לשקליה משקל ,ודוחה ,אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן לעולם דאייתי מעלמא ,ומאי יתיז? יתיז אפרוחים ,אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה אפרוחים כאן וכאן מותרין ביצים כאן וכאן אסורין, אמר רב אשי אם אפרוחים צריכין לאמן כביצים דמו: במשנה הגזברים שלקחו עצים מועלין ,אמר שמואל כדי להימנע ממעילה בונין בחול ואח"כ מקדישין, ומסביר מאי טעמא מאן דמתנדב מעות ,מקדש להו, ולכן ממתינים עד דאמר הגזבר תיחול קדושת מעות אבנין המוכן ,ואחרי זה ויהיב להון לאומנין בשכרן, ושואל מיתיבי ,מותר הקטרת משנת חמה בת שלוש מאות וששים וחמשה ימים לבין שנים עשר חודשי ירח מה היו עושין בו? היו מפרישין ממנה שכר האומנין ,ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין ..... אותה לאומנין ,וחוזרין ונוטלין קונים אותה מתרומה של שקלי ניסן חדשה ,ושואל ואמאי ליחליה אבנין הגמור? ועונה דלא איכא בנין ,ושואל והא מעות האומנין שמפרישים קתני? ועונה דליכא בנין כשיעור מעות ,ושואל והאמר שמואל הקדש שווה מנה שחיללו על שווה פרוטה מחולל ,ועונה הני מילי דאי עבד אבל לכתחלה לא ,רב פפא אמר ,היינו טעמא דבונין בחול ,לא נתנה תורה למלאכי השרת ,ומסביר אמרי דלמא בעי במשך יום העבודה הקשה למיזגא וזגא לשבת ולהישען עלייהו אי בנא בקודשא אישתכח דקמעיל בקודשא ,ושואל תנן הגזברין שלקחו את העצים מועלין בהן ואין מועלין לא בשיפויי ולא בנבייה ,ושואל ואמאי מועלין בהן ,הכא נמי ליעבד בחול? ועונה אמרי דדלמא בעי למיזגא וזגא עליהן ואישתכח דקא מועל בקדשים ,א"ר פפא אי בעצים לבניה ממושכת דמכאן ואילך הכי נמי, אלא כי תנן במתניתין בעצים דיומיה :הדרושים לאחזקה שוטפת הדרן עלך ולד חטאת:
© Copyright 2024