פרק ג

‫מעילה פרק שלישי‬
‫משנה א'‬
‫שנִּ ְמצֵּאת‬
‫שנָּתָּ ּה‪ְ ,‬ושֶָׁאבְדָּ ה ְו ֶׁ‬
‫ש ָּעב ְָּרה ְ‬
‫שמֵּתּו ְב ָּעלֶׁיהָּ‪ ,‬י ָּמּותּו ברעב‪ .‬חטאת זקנה ֶׁ‬
‫מּורת ַחטָּאת‪ְ ,‬ו ַחטָּאת ֶׁ‬
‫(א) ְולַד ַחטָּאת‪ּ ,‬ותְ ַ‬
‫מּורה‪ ,‬וְֹלא נֶׁ ֱהנִּים לכתחילה‬
‫ש ִּכפְרּו ַה ְב ָּעלִּים‪ ,‬תָּ מּות מרעב בסוגר‪ְ ,‬ואֵּינָּּה עֹושָּה תְ ָּ‬
‫והיא ַב ֲעלַת מּום‪ ,‬אִּם נמצאה ִּמ ֶׁ‬
‫ממנה ‪ ,‬וְֹלא מֹו ֲעלִּין בה ‪ .‬ו ְִאם זקנה או נמצאה עַד שֶֹּׁלא ִּכפְרּו ַה ְב ָּעלִּים‪ ,‬תִּ ְרעֶׁה עַד שֶׁתִּ סְתָּ אֵּב וְתִּ י ָּמכֵּר כשהיא בעלת‬
‫מּורה להיות כמותה ּומֹו ֲעלִּים בָּּה‪:‬‬
‫מום ְויָּבִּיא בְדָּ מֶׁי ָּה ַאח ֶֶׁׁרת‪ ,‬וְעֹושָּה תְ ָּ‬
‫בבלי מעילה יא' ע' א'‬
‫משתנים‪ ,‬ושואל‪ ,‬הא תנא ליה משנה זו גבי תמורה‬
‫גמרא שואל מאי שנא רישא דלא קא מיפלגי לכולם‬
‫למה אותה משנה פעמיים? ועונה תנא התם משום‬
‫ובכל מצב דין אחד‪ ,‬ומאי שנא סיפא דקא מיפלגי‬
‫תמורה תנא הכא משום מעילה‪:‬‬
‫ועונה רישא פסיקא ליה‪ ,‬סיפא לא פסיקא ליה ויש‬
‫משנה ב'‬
‫שהֵּן ְראּוי ִּין לָּבֹוא ֻכלָּן‬
‫(ב) ַה ַמפ ְִּריש סתם מָּעֹות עבור קרבנות ִּלנְזִּירּותֹו לכשיגמור‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין מהם וְֹלא מֹו ֲעלִּין‪ ,‬מ ְפנֵּי ֶׁ‬
‫ש ָּלמִּים ואין מעילה בשלמים עד לאחר זריקת הדם‪ .‬מֵּת הנזיר באמצע נזירותו ‪ ,‬הָּיּו מעות סְתּומִּים‪ ,‬יִּפְלּו ִּלנְדָּ בָּה‪.‬‬
‫ְ‬
‫ְפֹורשִּים זו לחטאת זו לעולה וזו לשלמים ‪ ,‬דְ מֵּי ַחטָּאת‪ ,‬יֵּלְכּו ְלי ַם ַה ֶׁמלַח‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּים וְֹלא מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן‪ .‬דְ מֵּי עֹולָּה‪,‬‬
‫הָּיּו מ ָּ‬
‫ש ָּלמִּים‪ְ ,‬ונֶׁ ֱא ָּכלִּים לְיֹום ֶׁאחָּד בלבד כשלמי נזיר ‪ְ ,‬ואֵּינָּן טְעּונִּין ָּלחֶׁם‬
‫ש ָּלמִּים‪ ,‬יָּבִּיאּו ְ‬
‫יָּבִּיאּו עֹולָּה (ּומֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן)‪ .‬דְ מֵּי ְ‬
‫שנזיר חי מביא ‪:‬‬
‫בבלי מעילה יא' ע' א'‬
‫במעות סתומין הבא שלמים בכולם‪ ,‬אבל האם אמרה‬
‫גמרא ושואל מתקיף לה ריש לקיש‪ ,‬וליתני נמי‬
‫המפריש מעות לקינים‪ ,‬לא נהנין ולא מועלין מפני‬
‫תורה הבא תורין שלא הגיע זמנן או בני יונה לאחר‬
‫שהן ראוין להביא תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה‬
‫זמנם הרי אינן ראויין למזבח‪:‬‬
‫שעבר זמנן‪ ,‬ועונה אמר רבא אמרה תורה לנזיר‬
‫משנה ג'‬
‫ש ָּמעֵּאל אֹומֵּר‪ ,‬הַדָּ ם קַל בִּתְ ִּחלָּתֹו ְוחָּמּור בְסֹופֹו‪ְ ,‬ו ַהנְ ָּסכִּים חֹומֶׁר בִּתְ ִּחלָּתָּ ן ְוקַל בְסֹופָּן‪ .‬ומסביר הַדָּ ם‪ ,‬בַתְ ִּחלָּה‬
‫(ג) ַרבִּי י ִּ ְ‬
‫אֵּין מֹו ֲעלִּים בֹו‪ .‬יָּצָּא ְלנַחַל קִּדְ רֹון הקדש מוכרו לגננים לזבל בהם שדות ולכן מֹו ֲעלִּים בֹו‪ַ .‬הנְ ָּסכִּים‪ ,‬בַתְ ִּחלָּה מֹו ֲעלִּים‬
‫ָּבהֶׁן‪ .‬יָּצְאּו ַלשִּיתִּ ין נעשית מצוותו ‪ ,‬אֵּין מֹו ֲעלִּים ָּבהֶׁם‪:‬‬
‫בבלי מעילה יא' ע' א'‬
‫דהוה ליה‪ ,‬תרומת הדשן ובגדי כהונה של כהן גדול‬
‫גמרא תנו רבנן‪ ,‬מועלין בדמים בדם דברי ר' מאיר‪,‬‬
‫שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין‬
‫ור"ש וחכמים אומרים אין מועלין‪ ,‬ושואל מאי טעמא‬
‫כאחד אין מלמדין‪ ,‬ושואל הניחא לרבנן דאמרי שם‬
‫דמאן דאמר אין מועלין? ועונה אמר עולא אמר קרא‪,‬‬
‫טז' (כג) ּובָּ א ַא ֲהרֹׁן אֶ ל אֹׁהֶ ל מוֹׁעד ּופָּ ַׁשט אֶ ת בִ גְ די‬
‫ויקרא יז' (יא) כִ י נֶפֶ ׁש הַ בָּ ָּשר בַ דָּ ם ִהוא ַו ֲאנִּי נְתַ תִּיו‬
‫הַ בָּ ד אֲ ֶׁשר לָּבַ ׁש בְ בֹׁא ֹׁו אֶ ל הַ קֹׁדֶ ׁש ְו ִּהנִּיחָּם שָּם‪ :‬מלמד‬
‫ָּלכֶׁם עַ ל הַ ִמזְבחַ לְ כַ פר עַ ל נ ְַפׁשֹׁתיכֶ ם כִ י הַ דָּ ם הּוא‬
‫שהן טעונין גניזה שפיר‪ ,‬אלא לרבי דוסא דאמר מותר‬
‫בַ נֶפֶ ׁש יְכַ פר‪ :‬שלכם הוא‪ ,‬דבי ר' ישמעאל תנא‪,‬‬
‫להשתמש בהן כהן הדיוט מאי איכא למימר? ועונה‬
‫"לכפר" לכפרה נתתיו ולא למעילה‪ ,‬רבי יוחנן אמר‪,‬‬
‫משום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין‬
‫אמר קרא "כי הדם הוא בנפש יכפר" לפני כפרה‬
‫הבאין כאחד‪ ,‬ושואל‪ ,‬הניחא למ"ד שני כתובים אין‬
‫כלאחר כפרה הוא‪ ,‬מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף‬
‫מלמדין‪ ,‬אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר? ועונה‬
‫לפני כפרה אין בו מעילה‪ ,‬ושואל ואימא מה לפני‬
‫תרי מיעוטי כתיבי האחד כתיב התם דברים כא' (ו)‬
‫כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה‪,‬‬
‫וְ כֹׁל ז ְִקני הָּ עִ יר הַ ִהוא הַ ְקרֹׁבִ ים אֶ ל הֶ חָּ לָּל י ְִרחֲצּו אֶ ת‬
‫ועונה וכי יש לך דבר שנעשית מצותו ויש בו מעילה‪,‬‬
‫יְדיהֶ ם עַ ל הָּ עֶ גְ לָּה ָּהעֲרּופָּה בַ נָּחַ ל‪ :‬וכתיב השני התם‬
‫ושואל אמאי לא הרי תרומת הדשן מן המזבח בכל‬
‫ּומכְ נְסי בַ ד יִלְ בַ ׁש עַ ל‬
‫ויקרא ו' (ג) וְ לָּבַ ׁש הַ כֹׁהן ִמד ֹׁו בַ ד ִ‬
‫בוקר שנעשה מצותו ויש בו מעילה ונלמד ממנו‬
‫בְ ָּשר ֹׁו וְה ִרים אֶ ת הַ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר תֹׁאכַ ל הָּ אׁש אֶ ת הָּ ֹׁעלָּה‬
‫בבניין אב‪ ,‬ועונה משום דהוה ליה תרומת הדשן‪,‬‬
‫עַ ל הַ ִמזְבחַ ְושָּמֹו ֵּאצֶׁל ַה ִּמזְ ֵּבחַ‪ :‬דווקא הני אין‪ ,‬מידי‬
‫ואיברי שעיר המשתלח ביום הכיפורים‪ ,‬שני כתובין‬
‫אחרינא לא‪ :‬במשנה‪ ,‬נסכים בתחילה מועלין בהן‬
‫הבאין כאחד‪ ,‬וכל שני כתובין הבאין כאחד אין‬
‫[וכו']‪ :‬ושואל‪ ,‬לימא מתני' דלא כר"א בר רבי צדוק‪,‬‬
‫מלמדין‪ ,‬ושואל אתה אומר שני כתובים הניחא למ"ד‬
‫דתניא ר"א בר רבי צדוק אומר‪ ,‬לול קטן היה בין‬
‫איברי שעיר המשתלח אין נהנין מהן‪ ,‬אלא למאן‬
‫כבש למזבח במערבו של כבש‪ ,‬אחת לשבעים שנה‬
‫דאמר נהנין מהן‪ ,‬מאי איכא למימר? ועונה משום‬
‫פרחי כהונה יורדין בו‪ ,‬ומביאין מן המצטבר שם יין‬
‫הּוא‪ :‬מה נותר שריפתו בקדושה אף האי נמי‬
‫בקדושה‪ ,‬ודוחה אפילו תימא ר' אלעזר בר רבי צדוק‬
‫ומדובר דאי קלט לפני שהגיעו לקרקעית איכא דאמרי‬
‫לימא מתני' כר' אלעזר בר ר' צדוק ‪,‬דאי קלט‪ ,‬ושואל‬
‫אמרי לא ומדרבנן ושואל והא קרא קנסיב לה? ועונה‬
‫קרא אסמכתא‪:‬‬
‫קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה‬
‫בקדושה‪ ,‬שנאמר במדבר כח' (ז) וְ נ ְִסכ ֹׁו ְרבִ יעִ ת הַ ִהין‬
‫שכָּר לַיהֹוָּה‪ :‬כשם‬
‫לַכֶבֶ ש הָּ אֶ חָּ ד בַּקֹודֶׁ ש ַהסְֵּך נֶׁסְֶׁך ֵּ‬
‫שניסוכה בקדושה‪ ,‬כך שריפתה בקדושה‪ ,‬ושואל מה‬
‫הקשר מאי משמע ? ועונה ואמר רבינא‪ ,‬אתיא גזרה‬
‫שווה קודש "קודש" כתיב הכא "בקודש" וכתיב התם‬
‫ּומן הַ לֶחֶ ם‬
‫שמות כט' (לד) וְ ִאם ִיּוָּתר ִמבְ ַשר הַ ִמל ִֻּאים ִ‬
‫עַ ד הַ בֹׁקֶ ר ְוש ַָּרפְתָּ אֶׁת הַנֹותָּ ר ָּבאֵּש ֹלא י ֵָּאכֵּל כִּי קֹודֶׁש‬
‫משנה ד''‬
‫ְנֹורה‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין מהם וְֹלא מֹו ֲעלִּין בהם‪ַ .‬ה ַמקְדִּ יש דִּ שּון שקנה מן הכהן‬
‫(ד) אפר ופתילות מן דִּ שּון ִּמזְ ֵּב ַח ַה ְפנִּימִּי ְו ַהמ ָּ‬
‫ש ָּעבַר זְ ַמנָּן שהוקדשו אל ידי יולדת ‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא‬
‫תֹורין שֶֹּׁלא ִּהגִּי ַע זְ ַמנָּן‪ּ ,‬ו ְבנֵּי יֹונָּה ֶׁ‬
‫שהוציאו בַתְ ִּחלָּה‪ ,‬מֹו ֲעלִּים בֹו‪ִּ .‬‬
‫ש ָּעבַר‬
‫תֹורין שֶֹּׁלא ִּהגִּי ַע זְ ַמנָּן ועתידים להיות ראויים למזבח‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן‪ּ .‬ו ְבנֵּי יֹונָּה ֶׁ‬
‫שמְעֹון אֹומֵּר‪ִּ ,‬‬
‫מֹו ֲעלִּים‪ַ .‬רבִּי ִּ‬
‫זְ ַמנָּן‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין‪:‬‬
‫בבלי מעילה יא' ע' ב'‬
‫ושואל הכא נמי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה?‬
‫גמרא‪ ,‬שואל בשלמא מזבח החיצון מועלים דכתיב‬
‫ועונה א"ל אמנם מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן‬
‫ּומכְ נְסי בַ ד‬
‫ביה ויקרא ו' (ג) וְ לָּבַ ׁש הַ כֹׁהן ִמד ֹׁו בַ ד ִ‬
‫ׁש‬
‫א‬
‫הָּ‬
‫ל‬
‫ֹׁאכַ‬
‫יִלְ בַ ׁש עַ ל בְ ָּשר ֹׁו וְה ִרים אֶ ת הַ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר ת‬
‫וקשיא לי מי איכא מידי דמעיקרא לא אית ביה מעילה‬
‫אֶ ת הָּ ֹׁעלָּה עַ ל הַ ִמזְבחַ ְושָּמֹו ֵּאצֶׁל ַה ִּמזְ ֵּבחַ‪ :‬אבל מזבח‬
‫ולבסוף אית ביה מעילה? ועונה ולא? והא איכא דם‬
‫הפנימי מנלן? ועונה אמר ר"א דאמר קרא שם א'‬
‫דמעיקרא לית בה מעילה ולבסוף אית בה מעילה‪,‬‬
‫(טז) ְו ֵּהסִּיר אֶׁת מ ְֻרָאתֹו בְנֹצָּתָּ ּה וְהִ ְׁשלִ יְך אֹׁתָּ ּה אצֶ ל‬
‫דתנן‪ ,‬דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון‬
‫הַ ִמזְבחַ ק ְדמָּ ה אֶ ל ְמקוֹׁם הַ דָּ ֶׁשן‪ :‬אם אינו ענין למזבח‬
‫מועלין בו‪ ,‬ודוחה אמרי‪ ,‬התם נמי איכא מעילה‬
‫החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי‪ ,‬ושואל אימא אידי‬
‫מעיקרא‪ ,‬דאמר רב‪ ,‬המקיז דם לבהמת קדשים‪ ,‬הדם‬
‫ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום‪ ,‬ודוחה אם כן‬
‫אסור בהנאה ומועלין בו‪ :‬וחוזר‪ ,‬גופא‪ ,‬אמר רב הונא‬
‫לימא קרא אצל המזבח‪ ,‬מאי "הדשן" דאפילו מזבח‬
‫אמר רב‪ ,‬המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה‬
‫הפנימי‪ ,‬ושואל מנורה מנלן? ועונה דשן "הדשן"‬
‫ומועלין בו ושואל‪ ,‬מתיב רב המנונא ָּחלָּב המוקדשין‬
‫הא נוספת לדרשה‪ :‬במשנה ר"ש אומר תורין שלא‬
‫וביצי תורין‪ ,‬לא נהנין ולא מועלין‪ ,‬ועונה אמר ליה‬
‫הגיע זמנן ושואל בשלמא ר' שמעון כדקתני טעמא‪,‬‬
‫כי קאמרינן לגבי דם דלא מתקיימת בלא דם שהנפש‬
‫שהיה ר"ש אומר שחט בחוץ אותו ואת בנו‬
‫תלויה בו אבל ָּחלָּב דקא מקיימא בלא ָּחלָּב לא‪,‬‬
‫מקודשים‪ ,‬השני כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך‬
‫ושואל מתיב רב משרשיא הזבל והפרש שבחצר‬
‫זמנו הרי הוא בלא תעשה‪ ,‬ואין בו כרת‪ ,‬אלא רבנן‬
‫עזרת ישראל אין נהנין ואין מועלין‪ ,‬ויפלו דמיה‬
‫מאי שנא ממחוסר זמן? ועונה אמרי מחוסר זמן מידי‬
‫ללשכה‪ ,‬ושואל אמאי? הכא נמי לא מקיים בעלי‬
‫דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא‪ ,‬אבל הני עופות כיון‬
‫חיים בלא פרש‪ ,‬ועונה אמרי מאי איריא הדין פרש‪,‬‬
‫דאין מום פוסל בעופות אין לעופות פדיון‪ ,‬אמר עולא‬
‫דמן עלמא מבחוץ מן המזון קאתי לה מתחלף אזיל‬
‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬קדשים שמתו מיתה טבעית יצאו‬
‫האי אתי אחרינא‪ ,‬לאפוקי דם מגופה‪ ,‬ושואל הא‬
‫מידי מעילה דבר תורה‪ ,‬יתיב עולא וקאמר להא‬
‫קתני‪ ,‬לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה? ועונה‬
‫שמעתא‪ ,‬ושואל א"ל רב חסדא מאן שמע לך ולרבי‬
‫מסייעא ליה לרבי אלעזר דאמר ר"א כל מקום‬
‫יוחנן רבך [וכי] קדושה שבהן להיכן הלכה? ועונה‬
‫שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש‪ ,‬על הגזברים לוודא‬
‫א"ל אם אתה שואל תיקשי מתניתין‪ ,‬תורין שלא‬
‫שכל דמיו יפלו ללשכה‪:‬‬
‫הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין‪,‬‬
‫משנה ה'‬
‫ֲמּורים‪ְ ,‬בקָּדְ שֵּי ִּמזְ ֵּבחַ‪ֲ .‬אבָּל בְקָּ דְ שֵּי בֶׁדֶׁ ק‬
‫תֹורין‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּים‪ַ .‬במֶׁה דְ ב ִָּּרים א ִּ‬
‫(ה) ֲחלֵּב ַה ֻמ ְקו דָּ שִּין ּובֵּיצֵּי ִּ‬
‫ַה ַבי ִּת‪ִּ ,‬הקְדִּ יש תַ ְרנְגֹולֶׁת לבדק הבית ‪ ,‬מֹו ֲעלִּין בָּּה ּו ְבבֵּיצָּתָּ ּה‪ .‬הקדיש חֲמֹור‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּבּה ּו ַב ֲח ָּלבָּּה‪:‬‬
‫בבלי מעילה יב' ע' ב'‬
‫לגבי מזבח‪ ,‬אבל הקדישו קדושת דמים לגבי מזבח‪,‬‬
‫גמרא‪ ,‬ושואל אלא גבי מזבח כי אקדשה תרנגולת או‬
‫נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית‪ ,‬הקדיש תרנגולת‬
‫חמור קדושת דמים שיקנו בדמיהם קרבן לא אית בה‬
‫מועלין בה ובביצתה‪ ,‬חמורה מועלים בה ובחלבה‪:‬‬
‫מעילה? ועונה אמר רב פפא‪ ,‬חסורי מיחסרא והכי‬
‫קתני במה דברים אמורים כשהקדיש קדושת הגוף‬
‫משנה ו'‬
‫(ו) כָּל ה ָָּּראּוי רק ַל ִּמזְ ֵּב ַח וְֹלא ְלבֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִּת‪ ,‬או ראוי רק ְלבֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִּת ְוֹלא ַל ִּמזְ ֵּבחַ‪ ,‬או ֹלא ראוי ַל ִּמזְ ֵּב ַח וְֹלא ראוי ְלבֶׁדֶׁ ק‬
‫שפָּה ְמלֵָּאה זֶׁבֶׁל‪ ,‬שֹובְָּך ָּמלֵּא יֹונִּים‪ ,‬או אִּילָּן ָּמלֵּא‬
‫ַה ַבי ִּת‪ ,‬מֹו ֲעלִּן בֹו‪ .‬ומסביר כֵּיצַד‪ִּ ,‬הקְדִּ יש בֹור ָּמלֵּא ַמי ִּם‪ ,‬מקום ַא ְ‬
‫שפָּה וְַאחַר‬
‫שבְתֹוכָּן‪ֲ .‬אבָּל אִּם ִּהקְדִּ יש בֹור וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא ַמי ִּם‪ַ ,‬א ְ‬
‫שבִּים‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּב ֶׁה ם ּו ְבמַה ֶׁ‬
‫פֵּרֹות‪ ,‬או שָּדֶׁ ה ְמלֵָּאה ֲע ָּ‬
‫ש ִּבים‪,‬‬
‫כְָּך נִּתְ ַמלְָאה זֶׁבֶׁל‪ , ,‬שֹובְָּך וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא יֹונִּים‪ ,‬אִּילָּן וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלֵּא פֵּרֹות‪ ,‬או שָּדֶׁ ה וְַאחַר כְָּך נִּתְ ַמלְָאה ֲע ָּ‬
‫שמְעֹון אֹומֵּר‪ַ ,‬ה ַמקְדִּ יש שָּדֶׁ ה‬
‫שבְתֹוכָּן‪( ,‬דִּ ב ְֵּרי ַרבִּי י ְהּודָּה)‪ .‬ו ְַרבִּי ִּ‬
‫מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁן באלו שהקדיש בפה ‪ְ ,‬ואֵּין מֹו ֲעלִּין ְבמַה ֶׁ‬
‫שהֵּן גִּדּולֵּי ֶׁהקְדֵּ ש‪ְ .‬ולַד ְמ ֻעש ֶֶׁׁרת מעשר בהמה ֹלא י ִּינַק מִּן ַה ְמ ֻעש ֶֶׁׁרת‪ .‬אלא מה‬
‫ְואִּילָּן‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁם ּו ְבגִּידּולֵּיהֶׁם‪ִּ ,‬מ ְפנֵּי ֶׁ‬
‫עושים ַו ֲאח ִֵּּרים מִּתְ נַדְ בִּים כֵּן חלב מבהמת חולין שיש להם‪ְ .‬ולַד ֻמקְדָּ שִּין ֹלא י ִּינַק מִּן ַה ֻמקְדָּ שִּין‪ַ .‬ו ֲאח ִֵּּרים מִּתְ נַדְ בִּין‬
‫כֵּן‪ .‬הַפֹו ֲעלִּים העובדים להקדש ֹלא י ֹאכְלּו ִּמגְרֹוגְרֹות שֶׁל ֶׁהקְדֵּ ש‪ְ ,‬וכֵּן פ ָָּּרה החורשת בשדה הקדש ֹלא ת ֹאכַל‬
‫ִּמכ ְַרשִּינֵּי ֶׁהקְדֵּ ש‪:‬‬
‫בבלי מעילה יג' ע' א'‬
‫ֲשה‬
‫י ָּרצֶ ה לְ קָּ ְרבַ ן ִא ֶשה לַי ֹׁהוָּה‪ :‬שמות כב' (כט) כן ַתע ֶ‬
‫גמרא קתני ולד המעושרת לא ינק מן המעושרת‬
‫לְ ׁש ְֹׁרָך לְ צֹׁאנֶָך ִׁשבְ עַ ת י ִָּמים י ְִהיֶה עִ ם אִּמֹו בַ ּיוֹׁם‬
‫ושואל מנהני מילי? ועונה אמר רב אחדבוי בר אמי‬
‫הַ ְש ִמינִי ִת ְתנ ֹׁו לִ י‪ :‬מבכור‪ :‬במשנה‪ ,‬הפועלין לא‬
‫אתיא גזרה שווה העברה "העברה" מבכור שמות‬
‫יאכלו כו'‪ :‬ושואל מאי טעמא? ועונה אמר רב‬
‫יג' (יב) ְו ַה ֲעב ְַרתָּ כָּל פֶ טֶ ר ֶרחֶ ם לַי ֹׁהוָּה וְ כָּ ל פֶ טֶ ר ֶׁשגֶר‬
‫בְ המָּ ה אֲ ֶׁשר י ְִהיֶה לְ ָך הַ זְ כ ִָּרים לַי ֹׁהוָּה‪ :‬ויקרא כז' (לב)‬
‫אחדבוי בר אמי‪ ,‬דאמר קרא‪ .‬דברים כה' (ד) ֹלא‬
‫וְ כָּ ל מַ עְ ַשר בָּ קָּ ר ָּוצֹׁאן כֹׁל אֲ ֶׁשר יַעֲב ֹר ַתחַ ת הַ ָּשבֶ ט‬
‫תַ חְס ֹם שֹור בְדִּ ישֹו‪ :‬דישו שלך ולא דישו של הקדש‪,‬‬
‫הדש קטניות של קלעילין בשדה של הקדש מעל‪,‬‬
‫הָּ ע ֲִש ִירי‪ ,‬מה בכור מועלין בו אף חלב המעושרת‬
‫ושואל בקרקע? והא בתלוש בעינן‪ ,‬ועונה אמר‬
‫מועלין בו‪ ,‬ושואל חלב המוקדש נמי מנא?‪ ,‬ועונה‬
‫רבינא שמע מינה אבקה מעלי לה משבח את השדות‪:‬‬
‫ֶשב א ֹׁו עז כִ י ִיּוָּלד‬
‫אתיא ג"ש שם כב' (כז) ׁשוֹׁר א ֹׁו כ ֶ‬
‫ּומּיוֹׁם הַ ְש ִמינִי וָּהָּ לְ ָאה‬
‫וְהָּ יָּה ִׁשבְ עַ ת י ִָּמים ַתחַ ת אִּמֹו ִ‬
‫משנה ז'‬
‫של ֶׁהקְדֵּ ש או ְושֶׁל ֶׁהקְדֵּ ש ָּבאִּין וחודרים לשדה ְבשֶׁל הֶׁדְ יֹוט‪ֹ ,‬לא‬
‫(ז) ש ְָּרשֵּי אִּילָּן שֶׁל הֶׁדְ יֹוט ָּבאִּין חודרים לשדה ְב ֶׁ‬
‫נֶׁ ֱהנִּין מדרבנן וְֹלא מֹו ֲעלִּין מן התורה ‪ַ ,‬ה ַמ ֲעי ָּן שֶׁהּוא יֹוצֵּא מִּתֹוְך שְדֵּ ה ֶׁהקְדֵּ ש בשדה עצמו ֹלא נֶׁ ֱהנִּין מן המים וְֹלא‬
‫ש ְבכַד שֶׁל זָּהָּב שמכינים ערב שבת‬
‫מֹו ֲעלִּין‪ ,‬יָּצָּא המים חּוץ ַלשָּדֶׁ ה‪ ,‬נֶׁ ֱהנִּין ִּממֶׁנּו‪ַ .‬ה ַמי ִּם לניסוך המים בחג הסוכות ֶׁ‬
‫ואינו מקודש ‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין‪ .‬נְתָּ נֹו ַבצְלֹוחִּית של כלי שרת‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּבהֶׁם‪ .‬ע ֲָּרבָּה שהובאה לעזרת ישראל‬
‫להקפה סביב למזבח‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין‪ַ .‬ר ִּב י ֱאלִּי ֶׁעזֶׁר ב ְַרבִּי צָּדֹוק אֹומֵּר‪ ,‬נֹותְ נִּין הָּיּו ִּמ ֶׁמנָּה זְ ֵּקנִּים בְלּו ְלבֵּיהֶׁם‪:‬‬
‫בבלי מעילה יג' ע' ב'‬
‫מן יודאפה שעזב את הישיבה והלך להגן על המולדת‬
‫גמרא אמר ריש לקיש המים שבכד הזהב אין מועלין‬
‫ר"א בשיטת ר"ע אמר‪ ,‬דדריש במדבר כט' (ל)‬
‫בכולן אבל מועלין בשלש לוגין המיועדים לניסוך‬
‫ּומנְחָּ תָּ ם ְונִּ ְסכֵּיהֶׁם לַפָּ ִרים לָּאילִ ם וְ לַכְ בָּ ִשים בְ ִמ ְספָּ ָּרם‬
‫ִ‬
‫בחג‪ ,‬ושואל והקתני סיפא‪ ,‬נתנו לצלוחית מועלין‬
‫בהן‪ ,‬מכלל דרישא אפילו בשלשת לוגין נמי לא?‬
‫כַ ִמ ְׁשפָּ ט‪ :‬אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין‪ ,‬ואמר‬
‫ועונה אלא אי איתמר אסיפא איתמר בצלוחית מועלין‬
‫ריש לקיש אי מה יין שלש לוגין‪ ,‬אף מים שלש לוגין‪,‬‬
‫בהן‪ ,‬אמר ריש לקיש אין מועלין אלא בג' לוגין‪ ,‬ורבי‬
‫ושואל מכלל דסבר ריש לקיש אין שיעור למים?‬
‫יוחנן אמר מועלין בכולן‪ ,‬ושואל למימרא דקסבר‬
‫ועונה לטעמא דמנחם יודאפה קאמר‬
‫ריש לקיש יש שיעור למים‪ ,‬והתנן‪ ,‬אמר ר"א המנסך‬
‫מי חג בחג בחוץ חייב‪ ,‬ואמר רבי יוחנן משום מנחם‬
‫משנה ח'‬
‫ש ָּרה של עבודה זרה ‪ ,‬לא יעלה באילן‬
‫ש ָּב ֲא ֵּ‬
‫שבְר ֹאש ָּהאִּילָּן שֶׁל ֶׁהקְדֵּ ש‪ֹ ,‬לא נֶׁ ֱהנִּין וְֹלא מֹו ֲעלִּין‪ .‬קן שבראש ֶׁ‬
‫(ח) קֵּן ֶׁ‬
‫אלא י ַתִּ יז ְב ָּקנֶׁה‪ַ .‬ה ַמקְדִּ יש אֶׁת הַח ֶֹׁרש או היער‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ְבכֻלֹו בין בעצים בין בקינים ובפסולת היער‪ַ .‬ה ִּגזְב ִָּּרים‬
‫ש ָּלקְחּו אֶׁת ָּה ֵּעצִּים‪ ,‬מֹו ֲעלִּין ָּב ֵּעצִּים‪ְ ,‬ואֵּין מֹו ֲעלִּין ֹלא ַבשִּפּוי והנסורת וְֹלא ַבנְ ִּוי ָּה והעלים ‪:‬‬
‫ֶׁ‬
‫בבלי מעילה יד' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה‪ ,‬רבי‬
‫גופה לא מצלה את עצמה לדידי מצלה לי ? ושואל‬
‫יוחנן אמר אסורה‪ ,‬וריש לקיש אמר מותרת‪ ,‬ומסביר‪,‬‬
‫איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן מן המשנה הקן‬
‫רבי יוחנן אמר אסורה דלא בטלה עובד כוכבים‪ ,‬וריש‬
‫שבראש האילן של הקדש אין נהנין ואין מועלין‪,‬‬
‫לקיש אמר מותרת‪ ,‬מימר אמר הגוי הזה בליבו היא‬
‫שבאשירה יתיז בקנה מאי לאו קן זה דאיתבר הציפור‬
‫בנתה מגופה של האשרה וקתני יתיז בקנה‪ ,‬ודוחה‬
‫לא דאייתי הציפור עצים מעלמא ממרחקים‪ ,‬ושואל‬
‫אי הכי אמאי הקן של הקדש אין נהנין ואין מועלין?‬
‫ועונה אלא הציפור בנתה קינה בגידולין הבאין‬
‫לאחר מכאן‪ ,‬וקסבר אין מועלין בגידולין‪ ,‬הכי נמי‬
‫מסתברא דאי ס"ד דאייתי חומרי בניה לקן מעלמא‬
‫אמאי יתיז בקנה? לשקליה משקל‪ ,‬ודוחה‪ ,‬אמר רבי‬
‫אבהו אמר רבי יוחנן לעולם דאייתי מעלמא‪ ,‬ומאי‬
‫יתיז? יתיז אפרוחים‪ ,‬אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה‬
‫אפרוחים כאן וכאן מותרין ביצים כאן וכאן אסורין‪,‬‬
‫אמר רב אשי אם אפרוחים צריכין לאמן כביצים דמו‪:‬‬
‫במשנה הגזברים שלקחו עצים מועלין‪ ,‬אמר שמואל‬
‫כדי להימנע ממעילה בונין בחול ואח"כ מקדישין‪,‬‬
‫ומסביר מאי טעמא מאן דמתנדב מעות‪ ,‬מקדש להו‪,‬‬
‫ולכן ממתינים עד דאמר הגזבר תיחול קדושת מעות‬
‫אבנין המוכן‪ ,‬ואחרי זה ויהיב להון לאומנין בשכרן‪,‬‬
‫ושואל מיתיבי‪ ,‬מותר הקטרת משנת חמה בת שלוש‬
‫מאות וששים וחמשה ימים לבין שנים עשר חודשי‬
‫ירח מה היו עושין בו? היו מפרישין ממנה שכר‬
‫האומנין‪ ,‬ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין‬
‫‪.....‬‬
‫אותה לאומנין‪ ,‬וחוזרין ונוטלין קונים אותה מתרומה‬
‫של שקלי ניסן חדשה‪ ,‬ושואל ואמאי ליחליה אבנין‬
‫הגמור? ועונה דלא איכא בנין‪ ,‬ושואל והא מעות‬
‫האומנין שמפרישים קתני? ועונה דליכא בנין כשיעור‬
‫מעות‪ ,‬ושואל והאמר שמואל הקדש שווה מנה‬
‫שחיללו על שווה פרוטה מחולל‪ ,‬ועונה הני מילי דאי‬
‫עבד אבל לכתחלה לא‪ ,‬רב פפא אמר‪ ,‬היינו טעמא‬
‫דבונין בחול‪ ,‬לא נתנה תורה למלאכי השרת‪ ,‬ומסביר‬
‫אמרי דלמא בעי במשך יום העבודה הקשה למיזגא‬
‫וזגא לשבת ולהישען עלייהו אי בנא בקודשא‬
‫אישתכח דקמעיל בקודשא‪ ,‬ושואל תנן הגזברין‬
‫שלקחו את העצים מועלין בהן ואין מועלין לא‬
‫בשיפויי ולא בנבייה‪ ,‬ושואל ואמאי מועלין בהן‪ ,‬הכא‬
‫נמי ליעבד בחול? ועונה אמרי דדלמא בעי למיזגא‬
‫וזגא עליהן ואישתכח דקא מועל בקדשים‪ ,‬א"ר פפא‬
‫אי בעצים לבניה ממושכת דמכאן ואילך הכי נמי‪,‬‬
‫אלא כי תנן במתניתין בעצים דיומיה‪ :‬הדרושים‬
‫לאחזקה שוטפת‬
‫הדרן עלך ולד חטאת‪:‬‬