פרק ז
תמורה פרק שביעי משנה א' ב' ׁשאֵין ְּבקָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִתְּ ,וי ֵׁש חומרות וקולות ְּבקָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִת מַה (א) י ֵׁש חומרות וקולות ְּבקָדְּ ׁשֵי ִמזְּ ֵב ַח מַה ֶׁ מּורהְּ ,ו ַחי ָיבִין ֲעלֵיהֶׁם אם נאכל מִשּום פִּגּול ,נֹותָ רְּ ,ו ָטמֵאְּ ,ולָדָן ׁש ָקודְּ ׁשֵי ִמזְּ ֵב ַח עֹושִים תְּ ָ שאֵין ְּבקָדְּ ׁשֵי ִמזְּ ֵבחַ ,ומפרט ֶׁ ֶׁ שאֵין שכ ָָרן ,מַה ֶׁ ַו ֲח ָלבָן ָאסּור לְַּאחַר פִדְּיֹונָםְּ ,והַׁשֹו ֲחטָם בַחּוץ מחוץ לעזרה ַחי ָיבְּ ,ואֵין נֹותְּ נִין ֵמהֶׁם לָאּו ָמנִין תשלום ִב ְּ ׁשסְּתָ ם ֶׁהקְּדֵ ׁשֹות ְּלבֶׁדֶׁ ק ַה ָבי ִתֶׁ .הקְּדֵ ׁש בֶׁדֶׁ ק שאֵין ְּבקָדְּ ׁשֵי ִמזְּ ֵבחֶַׁ , כֵן ְּבקָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ָבי ִת(:ב ) י ֵׁש ְּבקָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִת מַה ֶׁ ַה ַבי ִת חָל עַל הַכ ֹּל ולא רק על בעלי חיים ּ ,ומֹו ֲעלִין ְּבגִדּולֵיהֶׁןְּ ,ואֵין ָבהֶׁם ֲהנָָאה לַכֹו ֲהנִים: בבלי תמורה לא' ע' ב' רבי אליעזר ורבי יהושע אלא בעדר שיש בו מחצה גמרא ושואל וכללא הוא דכל קדשי מזבח עושין תמורה? והרי עופות דקדשי מזבח הן ,ותנן המנחות זכרים ומחצה נקבות ,ור' אליעזר סבר אין אדם והעופות אין עושין תמורה ,ועונה כי קתני אבהמה, חולק את נדרו ,ומדנקבות לאו עולות זכרים נמי לאו עולות ,ור' יהושע סבר חולק אדם את נדרו ,לשון ושואל עוד והרי ולד קדשי מזבח הוא ,ותנן אין הולד אחרת אמרי לה ,אמר רב אדא בר אהבה אמר רב, עושה תמורה? ועונה הא מני ר' יהודה היא דאמר בשלא הקדיש אלא בהמה אפילו ר"א מודה דלא ולד עושה תמורה ,ושואל והרי תמורה עצמה דקדשי שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית ,לא מזבח הם ,ותנן ,אין תמורה עושה תמורה ,ועונה כי נחלקו אלא כשיש שאר נכסים עמהן ,ור"א סבר אין קתני אעיקר זיבחא ,ומסבם השתא דאתית להכי עם אדם חולק את נדרו ,מדשאר נכסים לא מקדיש תירוץ זה תקף ,אפי' תימא רבנן ,אלא כי קתני לקדשי מזבח ,בהמה נמי לא מקדיש לקדשי מזבח, אעיקר זיבחא :במשנה ,ואין נותנין מהן לאומנין כו': ורבי יהושע סבר אדם חולק את נדרו ,ודמיהן יפלו ומדייר הא קדשי בדק הבית נותנין ,א"ר אבהו דאמר עם שאר נכסים לבדק הבית ,ושואל בשלמא ללישנא וְׁשכַ נ ְִתי בְ תוֹכָּם: קרא ,שמות כה' (ח) ְּועָשּו לִי ִמ ְקדָּ ׁש ָּ בתרא היינו דקתני עם שאר נכסים לבדק הבית ,אלא משלי :במשנה ,יש בקדשי בדק הבית כו' :אמר מר, ללישנא קמא ליתני יפלו לבדק הבית ,ועונה אין בעיה סתם הקדשות לבדק הבית וחל על הכל ושואל תניא נמי הכי ,ודמיהן יפלו לבדק הבית :במשנה בשיטת מאן תנא? ועונה א"ר חייא בר אבא אמר הקדש בדק הבית חל על הכל :ושואל הכל לאיתויי רבי יוחנן דלא כר' יהושע ,דתניא ,המקדיש נכסיו מאי? ועונה אמר רבינא לאיתויי שפויי נסרים וניבא והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח ,זכרים ונקבות, פסולת ועלים הנופלים מן העץ ,במשנה ומועלין רבי אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות, בגידוליהן :ושואל לאתויי מאי? ועונה אמר רב פפא ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ,ודמיהן יפלו עם שאר לאתויי (בקדושת מזבח) ָחלָב המוקדשין ,וביצי נכסים לבדק הבית ,רבי יהושע אומר ,זכרים הן עצמן תורין\ כדתניא ָחלָב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין יקרבו עולות ,ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ,ויביא ולא מועלין ,במה דברים אמורים בקדשי מזבח ,אבל בדמיהן עולות ,ושאר נכסים שאינם בעלי חיים לבדק בקדשי בדק הבית ,הקדיש תרנגולת מועלין בביצתה הבית ,ופליגא רב חייא על דבריו דרב אדא בר הקדיש חמורה נקיבה מועלין בחלבה ,ואפילו למאן אהבה ,דאמר רב אדא בר אהבה אמר רב ,בעדר דאמר מועלין בגידולי מזבח הני מילי גידולין דחזו שכולו זכרים ,אפילו ר' אליעזר מודה דלא שביק למזבח ,אבל גידולין דלא חזו למזבח אין מועלין בהן: איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית ,לא נחלקו משנה ג' ׁשנִין אֹותָ ן ִמקְּדֻ שָה אחת ִל ְּקדֻ שָה אחרת כגון שלמים (ג) ֶׁאחָד בין ָקדְּ ׁשֵי ִמזְּ ֵב ַח ְּו ֶׁאחָד ובין קָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִת ,אֵין ְּמ ַ לעולה ּ ,ו ַמקְּדִ יׁשִין אֹותָ ן את הקרבנות ֶׁהקְּדֵ ׁש עִּלּוי נוסף לתת שוויים לבדק הבית ּ ,ו ַמח ֲִרימִין אֹותָ ן חרם עילוי ְּ .ואִם ׁשמְּעֹון אֹומֵר ,קָדְּ ׁשֵי בֶׁדֶׁ ק ַה ַבי ִת אִם מֵתּו ,יִפָדּו מתים: מֵתּו הבהמות בקדושתם ,י ִ ָקבֵרּוַ .רבִי ִ בבלי תמורה לב' ע' א' גמרא ,אמר רב הונא קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי לא עשה כלום וכן חרמי כהנים שהתפיסן בין לקדשי כהנים לא עשה כלום ,ומסביר מאי טעמא אמר קרא מזבח בין לקדשי בדק הבית לא עשה כלום ,ומדייק ויקרא כז' (כח) אַ ְך כָּל חֵ ֶרם אֲ ֶׁשר ַיח ֲִרם ִאיׁש לַי ֹהוָּה הא קדשי מזבח שהתפיס לחרמי כהנים מה שעשה ֵר ּומ ְשדֵ ה אֲ חֻ זָּת ֹו ֹלא יִמָּ כ ִמכָּל אֲ ֶׁשר ל ֹו מֵ ָאדָּ ם ּובְ הֵ מָּ ה ִ עשוי ,ושואל תיובתא דרב הונא? ועונה אמר לך רב וְ ֹלא ִיגָּאֵ ל כָל ח ֵֶׁרם ק ֹּדֶׁ ׁש קָדָ ׁשִים הּוא לַיהֹּוָה :כל חרם הונא כי שיירה אהדא שיירה מתייחס רק דקדשי דקדש קדשים הוי ,ההוא לה' ליהוי כך היה וכך מזבח שהתפיסן לבדק הבית ,מה שעשה עשוי ,אבל יישאר ,ושואל מיתיבי ,קדשי בדק הבית שהתפיסן, לחרמי כהנים לא עשה כלום ,ושואל וליתנייה גבי בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים ,היות ואינם שלו הנך? ועונה תנא דאית ביה תרתי קתני דלית ביה תרתי חומרה וקולה לא קתני ,ושואל תנן מקדיש אותן הקדש עילוי ,מאי לאו הקדש עילוי לבדק הבית ומחרימין לחרמי כהן ,ועונה ,לא אידי ואידי קדשי בדק הבית ,ולא שנא מפיק להו בלשון הקדש לבדק הבית ,ולא שנא מפיק להו בלשון חרמים לבדק הבית, ושואל והא לא תני הכי ,דתניא בברייתא ,הקדש עילוי קדשי בדק הבית ,מחרימין אותם חרמי כהנים, ועוד קשה הא תניא קדשי מזבח שהקדישו לחרמי כהנים מה שעשה עשוי? ועונה תיובתא דרב הונא תיובתא ,ושואל והא רב הונא קרא פסוק מפורש קאמר? ועונה אמר עולא אמר קרא שם "חרם" "כל חרם" והפסוק לא כרב הונא ,ושואל ומי אמר עולא הכי והא אמר עולא המתפיס עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גזברין לעמידה על הקרבן וסמיכה בלבד? ועונה (לעולם רבנן) [מדרבנן] וקרא למעילה דאתא ,ושואל למעילה למה ליה קרא? "קדשי קדשים" כתיב ביה? ועונה וליטעמיך הא דא"ר ינאי, אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד, שנאמר ויקרא ה' (טו) נֶׁפֶׁׁש כִי תִ מְּעֹול ַמעַל ְּו ָחטְָּאה ׁשגָגָה ִמקָדְּ ׁשֵי י ְּהֹּוָה וְהֵ בִ יא אֶ ת אֲ ָּׁשמ ֹו לַי ֹהוָּה ַאיִל ִב ְּ תָּ ִמים ִמן הַ צֹאן בְ עֶ ְרכְ ָך כֶסֶ ף ְׁשקָּ לִ ים בְ ֶׁשקֶ ל הַ קֹדֶ ׁש לְ אָּ ָּׁשם :המיוחדין לה' אבל חטאת ואשם לא נפקא וְה ְק ִט ָּירם אלא מדרבי ,דתניא רבי אומר שם ג' (טז) ִ הַ כֹהֵ ן הַ ִמזְבֵ חָּ ה לֶחֶ ם ִא ֶשה לְ ֵריחַ נִי ֹחחַ כָל ֵחלֶׁב לַיהֹּוָה: לרבות אימורי קדשים קלים למעילה ,ושואל למה לי קרא "קדשי קדשים" כתיב בהו? ועונה ,אלא אף על גב דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה ,חרמים נמי אף על גב ד"קדשי קדשים" כתיב בהו ,בעי קרא לרבויינהו למעילה ,וחוזר גופא המקדיש עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד ,ושואל מיתיבי המקדיש עולה לבדק הבית אסור לשוחטה עד שתפדה? ועונה ,מדרבנן ,הכי נמי מסתברא ,מדקתני סיפא ,אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי ,ושואל אלא מאי אמרת מדרבנן? אי הכי אימא סיפא ,ומועלין שתי מעילות ואי (מעילה) מדרבנן אמאי שתי מעילות ,ועונה הכי קאמר ,וראויה למעול בה שתי מעילות :במשנה ,ואם מתו יקברו כו' :אמר רבי יוחנן ,לרבנן החולקים על רבי שמעון אחד קדשי מזבח ],ואחד קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה וְאם מָּ ְך הּוא מֵ עֶ ְרכֶָך וְהֶ ע ֱִמיד ֹו והערכה ויקרא כז' (ח) ִ לִ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן וְהֶ ע ֱִריְך אֹת ֹו הַ כֹהֵ ן עַ ל ִפי אֲ ֶׁשר תַ ִשיג יַד הַ נֹדֵ ר ַיע ֲִריכֶנּו הַ כֹהֵ ן :וריש לקיש אמר ,לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה ,קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ,וזה וזה גם רבי יוחנן וגם ריש לריש מודה לשיטת רבי שמעון דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה ,ודברי הכל בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה ,ושואל תנן ר"ש אומר ,קדשי בדק הבית שמתו ,יפדו ,ושואל בשלמא לרבי יוחנן דאמר לרבנן אחד זה ואחד זה היו בכלל העמדה והערכה ,היינו דאיצטריך ר"ש לפרושי, קדשי בדק הבית שמתו יפדו ,אלא לריש לקיש למה ליה לפרושי ,לימא פשוט אם מתו יפדו? ועונה אמר לך ריש לקיש ,ר"ש לא הוה ידע מאי דאמר תנא קמא ,והכי קאמר ליה ,אי בקדשי מזבח מודינא לך, אבל בקדשי בדק הבית אם מתו יפדו ,תניא כותיה דרבי יוחנן שם כז' (ט) ְּואִם ְּב ֵהמָה ֲאׁשֶׁר יַק ְִּריבּו ִמ ֶׁמנָה קָּ ְרבָּ ן לַי ֹהוָּה כֹל אֲ ֶׁשר יִתֵ ן ִממֶ נּו לַי ֹהוָּה י ְִהיֶה קֹדֶ ׁש: בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר ,ושואל ,אתה אומר בבעלי מומין או אינו אלא בבהמה טמאה? ועונה כשהוא אומר שם (יא) ְּואִם כָּ ל ְּב ֵהמָה ְּטמֵָאה אֲ ֶׁשר ֹלא י ְַק ִריבּו ִממֶ נָּה קָּ ְרבָּ ן לַי ֹהוָּה וְהֶ ע ֱִמיד אֶ ת הַ בְ הֵ מָּ ה לִ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן( :יב) וְהֶ ע ֱִריְך הַ כֹהֵ ן אֹתָּ ּה בֵ ין טוֹב ּובֵ ין ָּרע כְ עֶ ְרכְ ָך הַ כֹהֵ ן כֵן י ְִהיֶה" :ופדה בערכך" הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים "ואם [כל] בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה"' אלא וודאי בבעלי מומין שיפדו? ושואל יכול יפדו על מום עובר ,ועונה תלמוד לומר "אשר לא יקריבו ממנה" שאינה קריבה כל עיקר אף פעם ,יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר ואמר רחמנא עביד לה "העמדה והערכה" אמר רב גידל אמר רב ,מאי טעמא דריש לקיש ,דאמר, לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ,דאמר קרא "והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע" איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי בדק הבית ואמר קרא "אותה" למעוטי קדשי מזבח, ושואל ורבי יוחנן אותה למעוטי מאי? ועונה למעוטי בעל מום מעיקרו שנולד עם מומו ,ושואל ולתנא דבי לוי ,דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו בכלל העמדה והערכה ,דתני לוי ,הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו ,וכן תני (ר') [רבי] לוי במתניתיה שלו ואפי' חיה ואפילו עופות בכלל העמדה והערכה ושואל והכתיב מיעוט "אותה"? ועונה ,קשיא ,אמר רב יהודה אמר רב מאי טעמא דר"ש דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה קדשי בדק הבית לא היו דאמר קרא ויקרא כז' (יב) ְּו ֶׁהע ֱִריְך הַכֹּהֵן אֹותָ ּה בֵין טֹוב ּובֵין ָרע כְ עֶ ְרכְ ָך הַ כֹהֵ ן כֵן י ְִהיֶה :איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע הוי אומר זה קדשי מזבח ,ואמר קרא "אותה" למעוטי בדק הבית ,ודוחה אם זו הכוונה אי הכי בין טוב לרע ולא בין ובין מיבעי ליה? ועונה קשיא ,ושואל מיתיבי מתו תמימין יקברו ,ובעלי מומין יפדו הדברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית ,בין תמימין בין בעלי מומים יקברו ,ר"ש אומר אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית תמימים יקברו, בעלי מומין יפדו ,ושואל תיובתא דרבי יוחנן מרישא? ועונה אמר לך רבי יוחנן ,הכא במאי עסקינן ,בבעל מום מעיקרו שכבר הוקדש בעל מום הכי נמי מסתברא דאי תימא ,שקדם הקדישן את מומן ליפלוג ר"ש עלה ,אלא לאו שמע מינה בבעל מום מעיקרו, ושואל לפי זה אלא לימא תיהוי תיובתיה דריש לקיש ,ועונה ריש לקיש מוקים לה בשקדם הקדישן את מומן ,ושואל אי הכי ניפלוג ר"ש עלה? ועונה ריש לקיש מיפך אפיך זו הברייתא והכי מותיב ממכילתא אחריתי ממקום אחר מתו בין תמימין בין בעלי מומין יקברו [במה דברים אמורים בקדשי בדק הבית אבל בקדשים יפדו[ ,ר"ש אומר תמימים יקברו ובעלי מומין יפדו ,ושואל תיובתא דרבי יוחנן מסיפא ,ועונה אמר לך רבי יוחנן הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרו ה"נ מסתברא והדבר ניתן להוכחה דאי תימא בשקדם הקדישן את מומן ,ניפלוג ר"ש עלה ,ושואל אלא לימא תיהוי תיובתיה דריש לקיש? ועונה אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן בשקדם הקדישן את מומן ושואל וניפלוג ר"ש עלה? ועונה אמר לך ריש לקיש ה"נ באמת כך דפליג ר"ש, ושואל א"ל ר' ירמיה לרבי זירא ,לריש לקיש, דאמר ,לרבנן קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ,וקתני קדשי מזבח בעלי מומין יפדו, ומוקמינן לה בשקדם הקדישן את מומן ,מה הם שווים? למה הם ראויים לפדיה שמע מינה פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ,ועונה ריש לקיש ,הכא במאי עסקינן בשעבר ושחטן לפני שמתו ועכשיו ראויים למאכל אדם כדתניא ,כל הקדשים שנפל בהן מום ושחטן ,ר"מ אומר יקברו ,וחכמים אומרים יפדו, משנה ד' ה' ו' ׁש ְּלי ָא ,גם היא תִ ָקבֵרׁ .שֹור ַהנִ ְּסקָל ׁש ִהפִילּו ,הוולדות י ִ ָקבֵרּוִ .הפִילָה הבהמה ִ (ד) ְּואֵּלּו הֵן ַהנִ ְּקב ִָרים ,בהמת קָדָ ׁשִים ֶׁ שעַר נָזִיר טמא ּ ,ו ֶׁפטֶׁר חֲמֹור שנערף , ְּצֹורע הנשחטּ ,ו ְּ לאחר סקילתו ְּ ,ו ֶׁעגְּלָה עֲרּופָה לאחר עריפתהְּ ,ו ִצפ ֳֵּרי מ ָ ׁשחֲטּו ָב ֲעז ָָרה ,יִש ֵָרפּוְּ ,וכֵן ַחי ָה ׁשנִ ְּ ׁשמְּעֹון אֹומֵרֻ ,חּלִין ֶׁ ׁשחֲטּו ָב ֲעז ָָרה ַ .רבִי ִ ׁשנִ ְּ ּו ָבשָר ְּב ָחלָב שנתבשל ביחדְּ ,ו ֻחּלִין ֶׁ ׁש ֲחטָה ָב ֲעז ָָרה(:ה) ְּואֵּלּו הֵן ַהנִש ְָּרפִיםָ ,חמֵץ שנמצא בחול המועד ַב ֶׁפסַח ,יִש ֵָרףּ .ותְּ רּומָה ׁשנִ ְּ שאינה ראויה לקרבן ֶׁ ְּטמֵָאה נשרף אבל מותר בהנאה בשריפתוְּ ,ו ָהע ְָּרלָהְּ ,ו ִכ ְּלאֵי ַהכ ֶֶׁׁרם ,אֵת ׁשֶׁדַ ְּרכֹו ִלש ֵָרף ,המוצקים י ִש ֵָרףְּ .ואֵת ׁשֶׁדַ ְּרכֹו ׁשחֲטּו חּוץ ׁשנִ ְּ ׁשמֶׁן ׁשֶׁל תְּ רּומָה טמאה לתאורה וחימום( :ו) כָל ַהקֳּדָ ׁשִים ֶׁ ִל ָקבֵר הנוזלים ,י ִ ָקבֵרּ .ומַדְּ לִיקִין ְּבפַת ּו ְּב ֶׁ ִלזְּ ַמנָן ,וְּחּוץ ִלמְּקֹומָן כגון פיגול ונותר ,ה ֲֵרי אֵּלּו יִש ֵָרפּוָ .אׁשָם תָ לּוי שנתברר החטא לפני זריקת הדם ,יִש ֵָרףַ .רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר ,י ִ ָקבֵרַ .חטַאת הָעֹוף ַהבָָאה עַל ָספֵק של וולד או אינו וולד ,תִ ש ֵָרףַ .רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר ,בני היונה יַטִי ֶׁלנָה ָל ַאמָה .כָל ַהנִש ְָּרפִיןֹ ,לא י ִ ָקבֵרּוְּ .וכָל ַהנִ ְּקב ִָריםֹ ,לא יִש ֵָרפּוַ .רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר ,אִם ָרצָה ְּל ַה ְּחמִיר עַל ַעצְּמֹו ִלשְּרֹוף אֶׁת ַהנִ ְּקב ִָריםַ ,רשַאיָ .אמְּרּו לֹו ,אֵינֹו מֻתָ ר ְּלׁשַנֹות: בבלי תמורה לד' ע' א' [בבגד] ידלק הבגד ,משער הנזיר ופטר חמור בשק גמרא שער הנזיר יקבר ,שואל רמי ליה טבי לרב ידלק השק ,ועונה א"ל כאן בנזיר טמא כאן בנזיר נחמן ,תנן שער הנזיר יקבר ,ושואל עוד ורמינהו טהור ,ושואל אמר ליה טוב ויפה שנית נזיר אנזיר, האורג מלא הסיט כששה סנטימטר מצמר בכור ושואל א"ל רבי ירמיה לרבי זירא ,לר' שמעון דאמר קדשי בדק הבית לא הוו בכלל העמדה והערכה אמאי משום דחזו להקרבה, תמימים יקברו? ועונה כדתניא המתפיס תמימים לבדק הבית כשהן נפדין אינן נפדין אלא למזבח ,שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ,ושואל א"ל רב פפא לאביי ואמרי לה רב פפא לרבא ,לרבי יוחנן דמוקים לה בבעל מום מעיקרו וכולי עלמא סבירא להו דבעל מום מעיקרו דלא הוי בכלל העמדה והערכה ,ושואל ואתה בטוח ולא? והתנן כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו ,אם ילדה זכר חייבין בבכורה, ובמתנות כהונה ויוצאין אחר פדייה לחולין ,ליגזז וליעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן ,והשוחטן בחוץ שלא במקדש פטור ,ואין עושין תמורה ,ואם מתו יפדו ,ואמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"ש, דאמר ,קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה קדשי בדר הבית לא היו ,כדתנן ,רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מתו יפדו ,ומודה ר"ש בבעל מום מעיקרו שנפדה ,ומסביר מאי טעמא ,דאמר קרא "אותה" אותה למעוטי בעל מום מעיקרו ,אבל חכמים אומרים אפילו בעל מום מעיקרו הי' בכלל העמדה והערכה וקשה לרבי יוחנן ,ועונה א"ל מאן חכמים, תנא דבי לוי ,ושואל אי הכי זו דברי ר"ש ותו לא? זו דברי ר"ש ומחלוקתו מיבעי ליה? ועונה אמר ליה האי דלא קתני הכי משום דרב סבר לה כריש לקיש, דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו ורישא קתני ואם מתו יפדו ,וסיפא קתני אם מתו יקברו ,ואיבעית אימא רב כרבי יוחנן סבירא ליה ושואל ודקא קשיא לך זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו מיבעי ליה? ועונה אימא הכי נמי: אבל פטר חמור אפטר חמור קשיא? אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ,ושואל אמר ליה מידי שמיע לך בהא? אמר ליה הכי אמר רב ששת ,כאן בשק כאן בשער ,איתמר נמי אמר רבי יוסי ברבי חנינא כאן בשק כאן בשער ,רבי אלעזר אמר כאן בנזיר טהור וכאן בנזיר טמא ושואל א"ל למה לא ליבטל שק המעט ברובא? ועונה אמר רב פפא בציפורתא שנארגה בנפרד ואינה בטילה ,ושואל ציפורתא לישלופינהו יסיר אותה? ועונה א"ר ירמיה הא מני ר' יהודה היא ,דאמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים רשאי ,ושואל ,אמר ליה קא קשיא לן לשלופינהו ,ואת מוקמת לה כר' יהודה ,ועונה הכי קאמינא אם אפשר לשלופינהו מוטב ,ואם לאו אוקמה כר' יהודה דאמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין רשאי :במשנה ,ואלו הן הנשרפין :אמר מר חמץ בפסח ישרף ושואל נמצא סתם לן תנא כר' יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שרפה :במשנה תרומה טמאה והערלה כו' :ושואל הא כיצד? ועונה אוכלין בשרפה משקין בקבורה :במשנה חטאת העוף כו' :תניא א"ר יהודה חטאת העוף הבאה על הספק יטילנה לאמה ומנתחה לחתיכות קטנות אבר אבר וזורקן לאמה ומתגלגלת והולכת לנחל קדרון :במשנה כל הנקברין לא ישרפו כו' :ושואל מאי טעמא? ועונה משום דנקברין אפרן אסור ונשרפין אפרן מותר, .... חודש מנחם-אב ושואל ונקברין אפרן אסור? והתניא דם הנדה ובשר המת שנפרכו טהורין .ומדייק מאי לאו טהורין ומותרין .ודוחה לא טהורין ,ואסורין בהנאה ושואל, מתיב רב פנחס ,עולת העוף שנתמצה דמה מוראתה ונוצה שלה יצאו מידי מעילה ,ומדייק מאי לאו יצאו מידי מעילה ומותרין? ועונה ,לא ,יצאו מידי מעילה ואסורין ,ושואל ונשרפין דהקדש אפרן מותר? והא תניא ,כל הנשרפין אפרם מותר חוץ מאפר אשירה ואפר דהקדש ,ועונה לעולם אסור ,ומיערב הוא דלא קעריב להו ותני להו בנפרד אפר אשירה ואפר הקדש משום דאשירה יש לה בטילה בעובד כוכבים, הקדש אין לו בטילה עולמית ושואל מכל מקום קתני מיהא אפר הקדש לעולם אסור? ועונה אמר רמי בר חמא כגון דנפלה דליקה בעצי הקדש מאליה ,כיון דלא ידיע מאן דלא הוי איניש דלמעול דליפוק אפרן לחולין ,רב שמעיה אמר כי תניא הא מתניתא בתרומת הדשן תניא דלעולם אסור דתניא ויקרא ו' ּומכְ נְסֵ י בַ ד יִלְ בַ ׁש עַ ל בְ ָּשר ֹו (ג) וְ לָּבַ ׁש הַ כֹהֵ ן ִמד ֹו בַ ד ִ וְהֵ ִרים אֶ ת הַ דֶ ֶׁשן אֲ ֶׁשר תֹאכַ ל הָּ אֵ ׁש אֶ ת הָּ ֹעלָּה עַ ל הַ ִמזְבֵ חַ ְּושָמֹו אֵ צֶ ל הַ ִמזְבֵ חַ " :ושמו" בנחת" ,ושמו" כולו" ,ושמו" שלא יפזר: הדרן עלך יש בקדשי מזבח וסליקא לה מסכת תמורה: חודש מנחם-אב
© Copyright 2024