פרק א
שביעית פרק ראשון
משנה א' הלכה א'
שמַאי
חֹורשִׁין ִׁבשְדֵ ה ָהאִׁילָן באדמת פרדסים ובוסתנים ע ֶֶרב שְ ִׁב{י}עִׁית בשנה השישית .בֵית ַ
(א) עַד אֵימָתַ י ְ
אֹומ ְִׁרים ,כָל זְמַן שֶהּוא יָפֶה ומועיל ַלפ ִֶׁרי שעל העציםּ .ובֵית ִׁהלֵל אֹומ ְִׁרים ,עַד ( ָה) ֲעצ ֶֶרת עד חג השבועות .
ּוקְרֹובִׁי(ן){ם} בזמן דִׁ ב ְֵרי אֵלּו ִׁלהְיֹות כְדִׁ ב ְֵרי אֵלּו:
ירושלמי שביעית א' ע' א'
ָארץ :הרי אינן עתידין לחזור מעתה
מַ ְׁש ִחיתָ ם אֶ ת הָ ֶ
ששֶת
גמ' עד אימתי חורשים כו' כתיב שמות יג' (יב) ֵ
יעקרו אותן מן המשנה התורה ? אלא למה נאמרו
שבִׁיעִׁי תִׁ שְב ֹּת לְ מַ עַ ן יָנּוחַ
יָמִׁים תַ ֲעשֶה ַמ ֲעשֶיָך ּובַּיֹום ַה ְ
כדי להודיעך ותלמד מהם ,וכאן כדי להודיעך דברי
ׁשו ְֹרָך ַו ֲחמ ֶֹרָך וְ ִינָפֵ ׁש בֶ ן אֲ מָ ְתָך וְהַ גֵר :וכתיב שם לד'
הראשונים אמר ר' מנא כיי דתנינן תמן ,שאם יאמר
(כא) ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ַת ֲעבֹד ּובַ ּיוֹם הַ ְשבִ יעִ י ִת ְׁשבֹת ֶבח ִָׁריש
אדם כך אני מקובל מרבותי יאומר לו דבריך אלו
ּו ַב ָקצִׁיר תִׁ שְב ֹּת :ומברר מה אנן קיימים? אם לענין
תואמים כדברי רבי איש פלוני שמעת ,וכן שאם
שבת בראשית יום השביעי בשבוע והלא כבר נאמר
יאמר אדם שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה,
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" ואם לענין
יאמר לו באיסור שני פרקים הראשונים שמעת,
שבתות שנים שנת שמיטה והלא כבר נאמר ויקרא
שכבר בטלו על ידי רבן גמליאל ,רבי אחא אמר
שנִׁים תִׁ זְמ ֹּר כ ְַרמֶָך
שנִׁים תִׁ ז ְַרע שָדֶ ָך ְושֵש ָ
כה'(ג) שֵש ָ
בשם רבי יונתן בשעה שאסרו התנאים הראשונים
וְ ָאסַ ְפתָ אֶ ת ְתבּוָאתָ ּה :אלא אם אינו ענין לשבת
למקרא והכתוב בו סמכו ,ובשעה שהתירו בדורו של
בראשית ,ולא לענין שבתות השנים ,תניהו ענין
רבן גמליאל ובית דינו גם כן למקרא והכתוב בו
באיסור שני פרקים שני זמנים הראשונים המיוחדים
סמכו ,ומסביר בשעה שאסרו למקרא סמכו " ,בחריש
לאדמת פרדסים ולקרקע של שדות תבואה "בחריש
ובקציר תשבות" בחריש שקצירו אסור ,ואי זה זה?
ובקציר תשבות" ודורש ,בחריש שקצירו אסור,,
זה חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית,
ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית .שהוא נכנס
ובקציר שחרישו אסור ואי זה זה? זה קציר של
לשביעית ,ובקציר שחרישו אסור ,ואיזה זה? זה
שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית ,ובשעה
קציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית,
שהתירו גם כן למקרא אחר סמכו" ,ששת ימים
ושואל ואם כן למה נאמר חורשים עד ראש השנה?
תעבוד ועשית כל מלאכתך" מה ערב שבת בראשית
ועונה ,רבי קרוספי אמר בשם רבי יוחנן ,רבן
יום שישי את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע
גמליאל הנשיא ובית דינו התירו באיסור שני פרקים
החמה ,אף ערב שבתות שנים שנת שמיטה את
הראשונים .ושואל ,רבי יוחנן בעי וכי לא כן תנינן,
מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה ערב ראש
אין בית דין יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא
השנה ,ושואל ולמה אמרו הראשונים עד עצרת?,
גדול ממנו בחכמה ובמנין? ועונה ,רבי קרוספי בשם
משום שעד כאן הוא יפה לפרי ,מכאן ואילך הוא
ר' יוחנן ,כבר הראשונים הסכימו שאם בקשו לחרוש
מנבל מזיק פירותיו ,ושואל ,והא תנינן אחד אילן
עד ראש השנה יחרושו ,ושואל ויעקרו אותן מן
סרק ואחד אילן מאכל עד כאן הוא מעבה את הכורת
המשנה של רבי ? ועונה ,רבי קריספא אמר בשם ר'
קורות וגזע העץ מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו,
יוחנן ,לא עקרו מן המשנה שאם בקשו לחזור ולא
אם כן מה אכפת לנו ויחרוש? ועונה ,מתוך שהוא
לחרוש מן חג השבועות יחזורו ,ושואל ,התיב ר'
יודע שהוא מתיש כחו של אילן אף הוא אינו מתכווין
יונה הרי פרשת המילואים שהייתה בשנה השנייה
ּומפֶ תַ ח אֹהֶ ל
לצאת ישראל ממצרים ויקרא ח' (לג) ִ
לעבודת הארץ של צרכי שנה שישית ,ושואל ולמה
י
ְמֵ
י
ֹלאת
מ
ְ
מוֹעֵ ד ֹלא תֵ ְצאּו ִׁשבְ עַ ת י ִָמים עַ ד יוֹם
לא תניתא משנה זו בין הנימנים מקולי ב"ש ומחומרי
ִמלֻּאֵ יכֶם כִ י ִׁשבְ עַ ת י ִָמים יְמַ לֵא אֶ ת י ְֶדכֶם :הרי פרשת
ב"ה? ועונה פעמים שאין הגשמים מצויין ואין הליחה
דור המבול בימי נח הצדיק בראשית ו' (יב) ַוּי ְַרא
מצוייה והוא עתיד לחרוש קודם לעצרת כדברי בית
וְהנֵה נ ְִׁשחָ תָ ה כִ י הִ ְׁש ִחית כָ ל בָ ָשר
ָארץ ִ
ֱֹלהים אֶ ת הָ ֶ
א ִ
שמאי ,ובית הלל אומרים עד העצרת ונמצא שזו
ֱֹלהים לְ נֹחַ קֵ ץ כָל
ָארץ( :יג) ַוּיֹאמֶ ר א ִ
אֶ ת ַד ְרכ ֹו עַ ל הָ ֶ
חומרה של בית שמאי:
וְה ְננִי
ָארץ חָ מָ ס ִמ ְפנֵיהֶ ם ִ
בָ ָשר בָ א לְ פָ נַי כִ י מָ לְ ָאה הָ ֶ
משנה ב' הלכה ב'
ב) אֵיזֶה(ּו) שְדֵ ה ָהאִׁילָן שחורשים בו ? כָל שדה צפוף שְֹּלשָה אִׁילָנֹות בשטח המתאים לזריעה ְלבֵית סְָאה דהיינו ,
חֹורשִׁי(ם){ן} כָל בֵית סְָאה
שים ָמנֶה מן המשקלות הנהוגים ָב ִׁא ַט ְלקִׁיְ ,
ש ִׁ
אִׁם ְראּוי ִׁין ַלעֲשֹות ִׁככַר דְ ֵב{י}לָה שֶל ִׁ
1
ָאֹורה
חֹורשִׁין ָלהֶן ֶאלָא מקום בשביל (מְֹלא) האדם ה ֶ
שבִׁילָן בשביל האילנות .פָחֹות צפוף ִׁמ{י} ָכ(א)ן ,אֵין ְ
ִׁב ְ
מלקט הפרי מן העצים ְוסַלֹו חּוצָה לֹו
ירושלמי שביעית א' ע' א'
היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין ,האם את
גמ' רב יהודה אמר בשם שמואל ,רבי אבוהו אמר
חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה
בשם רבי יוחנן ,הקונה שלשה אילנות בתוך שדה
וסלו? ושאלתו מתייחסת חוצה לו באיסור שני
של חבירו ,קנה קרקע ,וזאת כאשר רחוקים האילנות
פרקים הראשונים מחג העצרת או מיובש הקרקע
זה מזה מטע עשר לבית סאה ,וכאשר קרובים כדי
הראשונים? ושואל עוד יש הפרשי גובה ,אלו
שיהא הבקר המוביל את הפרדות עובר בכליו ,ואם
האילנות נמצאים מלמעלן ,האם חורשין בו בית סאה
מתקיימים תנאים אלו קנה קרקע שתחתיהן ,קרקע
מלמטן? או ואלו העצים מלמטן הם חורשין בו
שביניהן ,שחוצה להן מלוא האורה וסלו ,רב אמר
מלמעלן בהר עד בית סאה? ומסביר ואומר ,ניחא
בעשויין צובר העצים נטויים בצורת משולש
אלו מלמעלן חורשין בו מלמטן שזו דרך השורשים
ושמואל אמר בעשויין שורה ישרה ,אמר רבי יוסי
להתפשט כלפי מטה ,אבל אלו מלמטן חורשין בו
תמן בקניית אילנות וקרקע איתאמרת וכאן לעניין
מלמעלן? ועונה ,נשמיענא מן הדא ,מרחיקים את
שמיטה לא איתאמרת ,א"ר יונה אפילו הכא
האילן מן הבור של השכן עשרים וחמש אמה ,ותני
בשביעית איתאמרת בקרובים וצפופים ,ושואל א"ל
רבי מנא ואם בקרובים והא תנינן כדי שיהא הבקר
עליה האם בין הבור מלמעלן בין הבור מלמטן ,או
עובר בכליו? ועונה ,איתא חמי בשעה שהבקר עובר
נימר ,בין שהאילן והבור למעלן {והבור מלמטן} בין
שהאילן והבור מלמטן והתני בכל מצב אילן מלמעלן
בכליו יש מקום השרשים מהלכין מן הצד ,ובשעה
והבור מלמטן ,או אילן מלמטן והבור מלמעלן ונשאל
שאין הבקר עובר בכליו וצפוף יותר אין השרשים
שמה ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן ,אבל אילן
מהלכין מן הצד ואין להם מקום להתרחב .ר' אליעזר
מלמטן והבור מלמעלן ,וכי ודרך השרשים לעלות
שאל ,האם דווקא מרוחקות העצים מזו לזו שש
מלמעלן ,ועל זה ענה ואמר רבי חנינא לא מפני
עשרה אמה ולצד גבול השדה עשרין וחמש אמה?
השרשים ,אלא שהן השורשים עושין עפר תיחוח,
רבי שמואל בר רב יצחק בעי ,היו האילנות נתונים
והן מלקין מערערים יציבו ארעיתו אדמתו של בור,
בצד הגדר האם גם אז חורשים כל בית סאה
ומספר ,אתא עובדא קומי רבי יסא בישיבתו דבי רבי
בשבילן? ועונה ,אמר רבי יוסי אין ,נכון הדבר ,בעי
בון ,אמר ,יחידי הוא ולא סמכון עליו ,דתני עלה ר"ש
ניתן להן ארבע(ים) סאה ,לכל אילן סאה מכאן וסאה
אומר כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן:
מכאן סאה מכאן וסאה מכאן ,ושואל ר' ירמיה בעי
משנה ג' ד' הלכה ג'
(ג) ֶאחָד אִׁילַן ס ְָרק שאינו נותן פירות ְו ֶאחָד אִׁילַן ַמ ֲאכָל ,רֹואִׁין משערים אֹותָ ן ְכאִׁלּו הֵם עושים תְ ֵא{י}נִׁים .אִׁם
חֹורשִׁים כָל בֵית
ששִׁים ָמנֶה במידות של ָבאִׁי ַט ְלקִׁיְ ,
העצים חזקים שהם ְראּוי ִׁ(ים){ן} ַלעֲשֹות ִׁככַר דְ ֵב{י}לָה שֶל ִׁ
חֹורשִׁי(ם)[ן} ָל ֶה(ם){ן} ֶאלָא ְלצ ְָרכָן(:ד) ָהי ָה ֶאחָד עֹושֶה או מסוגל
שבִׁילָן .פָחֹות ִׁמכָאן ,אֵין ְ
סְָאה עד העצרת ִׁב ְ
שנַי ִׁם עֹושִׁין ְו ֶאחָד דק וצעיר
שנַי ִׁם אֵין עֹושִׁין ולא מסוגלים לעשות ולהוציא פירות ,אֹו ְ
לעשות ִׁככַר דְ {י} ֵבלָה ּו ְ
שעָה .הָיּו
שּיִׁהְיּו ( ִׁמ)שְֹּלשָה{ ומשלשה} ְועַד תִׁ ְ
חֹורשִׁין ָל ֶה(ם){ן} ֶאלָא ( ְל) ָצ{ו} ְרכָן ,וכל זאת עַד ֶ
שאֵינֹו עֹושֶה ,אֵין ְ
שבִׁילָן .ולמה אסרו
חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה ִׁב ְ
שאֵינָן עֹושִׁיןְ ,
ֲעש ָָרה אילנות בשדה ,או ֵמ ֲעש ָָרה ּו ְל ַמ ְעלָה ,בֵין עֹושִׁין בֵין ֶ
שבִׁיעִׁית שדבר זה כבר
שנֶ ֱאמַר (שמות לד) ֶבח ִָׁריש ּו ַב ָק ִׁציר תִׁ שְב ֹּת ,והרי אֵין צ ִָׁריְך לֹומַר ח ִָׁריש ְו ָקצִׁיר שֶל ְ
מעצרת ֶ
שבִׁיעִׁית (שֶהּוא) {ש}נִׁ ְכנָס
כתוב ֶ ,אלָא לאפשר לבית דינו של הקודמים את ר"ג לגזור ח ִָׁריש שֶל ע ֶֶרב ְ
שבִׁיעִׁיתַ .רבִׁי י ִׁשְ ָמעֵאל אֹומֵר ,הפסוק נאמר בשבת
שבִׁיעִׁית שֶהּוא יֹוצֵא לְמֹו ָצאֵי ְ
שבִׁיעִׁיתְ ,ו ָקצִׁיר שֶל ְ
(ב){ל}ַַ ְ
בראשית מֶה ח ִָׁריש ְרשּות אסור ַ ,אף ָקצִׁיר ְרשּות אסור ,יָצָא ְקצִׁיר הָע{ֹו}מֶר בטו' בניסן שמותר בשבת :
ירושלמי שביעית ב'ע' א'
בר אדא כל אילניא אחרים עבדין שנה יפה ,פרא
גמ' אחד אילן סרק ומסביר ,ולמה אמרו את הדוגמה
ופירות דלים שנה ,והדא תאינתא עבדא על שנה
של תאינים? ע"י שפירותיהן גסין ויחסית גדולים והן
פירות מרובים :במשנה ,היה עושה כו' .רבי ביבי
עושות הרבה בכמות ובמשקל ,ואילו הרי אתרוג
פירותיו גסין ואינו עושה הרבה ,הרי זיתין עושין
אמר בשם רבי חנינא ובלבד שלא יפחות שלושה
הרבה ואין פירותיהן גסין ,ואלו התאנים עושות
אילנות מחשבון משולשים ,זעירא ב"ר חנינא אמר
הרבה ופירותיהן גסין ,ובהם מודדים ,אמר רבי חייא
ובלבד שלא יפחות תשעה אילנות מחשבון מתושעין,
2
ערב שביעית :במשנה ,שנאמר בחריש ובקציר
תשבות ,ומסביר לא אתיא דלא ,ומתייחס רק על
רישא ,אין חורשין להן אלא צורכן ,שנאמר בחריש
ובקציר תשבות .אין צריך לומר כו' ואילו ר'
ישמעאל כדעיתה ,דרבי ישמעאל אמר אין העומר בא
מסוריא שמצוותו מארץ ישראל יצא קציר העומר
שהיא מצווה ודוחה את השבת,
היו שם ארבעה אילנות והבקר עובר ביניהם בכליו,
ועוד שנים צפופים ואין הבקר עובר בכליו ביניהם
מכיון שאין הבקר עובר בכליו את רואה אותן כאלו
הם חמשה אילנות .היו חמשה מתאים זה תפלוגתא
דר"ש ורבנן ,דתנינן תמן ,כרם שהוא נטוע על פחות
מארבע אמות ,ר"ש אומר אינו כרם ,אלא דינו
כעצים בודדים ,ורבנן אומרים כרם ,ורואין את
האמצעית כאילו אינן ,וחורשין כל בית סאה בשבילן
משנה ה' הלכה ד'
(ה) שלוש חלקות קרקע קטנות סמוכות זו לזו ובהם שְֹלשָה אִׁילָנֹות שֶל שְֹלשָה ֲאנָשִׁים ,ה ֲֵרי אֵלּו ִׁמ ְצט ְָרפִׁין לבית
שבִׁילָן עד עצרת ְ .ו ַכמָה יְהֵא בֵינֵי ֶה(ם){ן}ַ ,רבָן {שמעון בן } ַג ְמלִׁיאֵל אֹומֵר ,כְדֵ י
ְחֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה ִׁב ְ
סאה ,ו ְ
שּי ְהֵא ַה ָבקָר המוביל עם פרדתו ְב ֵכלָיו עובר בין האילנות :
ֶ
ירושלמי שביעית ב' ע' ב'
גמ' תני ר"ח ,אילנות של אדם אחד ,וקרקע של אדם אחד אחר מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן ,אמר רבי
יוסי אף אנן נמי תנינן בשם דר"ח רבה הגדול ,שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית
סאה לאחר ביטול הגזירה עד ראש השנה :
משנה ו' הלכה ה'
חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה
(ו) ֶעשֶר נְטִׁיעֹות ממינים שונים מְפ{ו}זָרֹות בְתֹוְך שטח של בֵית סְָאה ועלולות להתייבשְ ,
חֹורשִׁין
שּורה ישרה ,או ּומ{ו}קָפֹות ֲעט ָָרה דהיינו כגדר סביב החלקה ,אֵין ְ
שנָה .הָיּו עֲשּויֹות ָ
שבִׁילָן ,עַד ר ֹּאש ַה ָ
ִׁב ְ
ָלהֶם ֶאלָא ְלצ ְָרכָן:
ירושלמי שביעית ב' ע' ב'
רבי חוניה מן דבקעת חוורן ,ערבה למזבח וניסוך
גמ' ר' זעירא אמר בשם רבי אילא ,רבי יוסי אמר
המים בהשענה רבה ועשר נטיעות לחרוש בשביעית,
בשם רבי יוחנן ,ערבה בהשענה רבה הלכה למשה
מסיני ,ודלא כאבא שאול ,דאבא שאול אמר ,ערבה
מיסוד הנביאים הראשונים ושואל מה ופליג על כך
דבר תורה ,ולומד זאת מן הכתוב ויקרא כג' (מ)
שזו הלכה למשה מסיני? ועונה ,רבי יוסי ב"ר בון
ּולְ קַ ְחתֶ ם לָכֶם בַ ּיוֹם הָ ִראׁשוֹן ְפ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר כַ פֹת ְתמָ ִרים
אמר בשם לוי כך היתה הלכה בידן ,ושכחוה ועמדו
ּושמַ חְ תֶ ם לִ ְפנֵי ְי ֹה ָוה
ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת ְוע ְַרבֵי נָחַל ְ
הנביאים השניים חגי זכריה ומלאכי בבית השני
אֱֹלהֵ יכֶם ִׁשבְ עַ ת י ִָמים :שתים ,אחד ערבה ללולב,
והסכימו על דעת הראשונים ,ללמדך שכל דבר שבית
וערבה נוספת סביב למזבח למקדש ,רבי אבא רבי
דין נותנין נפשם עליו ,סופו להתקיים בידם כמה
חייא אמרו בשם רבי יוחנן\ ערבה וניסוך המים
שנאמר למשה מסיני ,ואתיא כיי דאמר רבי מנא,
הלכה למשה מסיני ודלא בשיטת כרבי עקיבה ,דר"ע
כתוב דברים לב' (מז) כִׁי ֹלא דָ בָר ֵרק הּוא ִׁמכֶם כִ י
הּוא חַ ּיֵיכֶם ּובַ דָ בָ ר הַ זֶה ַתאֲ ִריכּו י ִָמים עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה
אמר ,ניסוך המים דבר תורה שהרי כתוב בקרבנות
אֲ ֶׁשר אַ תֶ ם עֹבְ ִרים אֶ ת הַ ּי ְַרדֵ ן ָׁשמָ ה לְ ִר ְׁשתָ ּה :ואם דבר
חג הסוכות שינויים בשני כתוב במדבר כט' (יז) ּובַ ּיוֹם
הַ ֵשנִי פָ ִרים בְ נֵי בָ קָ ר ְׁשנֵים עָ ָשר אֵ ילִ ם ְׁש ָניִם כְ בָ ִשים
ריק הוא מכם ,למה? מפני שאין אתם יגיעין בו" ,כי
ּומנְחָ תָ ם
ימם( :יח) ִ
ַארבָ עָ ה עָ ָשר ְת ִמ ִ
בְ נֵי ָׁשנָה ְ
היא חייכם" אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים
ְונִׁ ְסכֵיהֶם לַפָ ִרים לָאֵ ילִ ם וְ לַכְ בָ ִשים בְ ִמ ְספָ ָרם כַ ִמ ְׁשפָ ט:
בו ,רבי יוחנן אמר לרבי חייא בר נוא ,אתם בבלייא
בששי כתוב שם (לא) ּו ְשעִ יר חַ טָ את אֶ חָ ד ִמלְ בַ ד
תרין מילין מצוות דרבנן ,באו ועלו סלקין בידכון
ֹעלַת הַ תָ ִמיד ִמנְחָ תָ ּה ּונְ ָסכֶיהָ :בשביעי של סוכות
לארץ ישראל ואז תקיימו מפשוטיתא תפילה בפישוט
ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִסכֵהֶ ם לַפָ ִרים לָאֵ ילִ ם
כתוב שם (לג) ִ
ידיים דתעניתא ,וערבתא דיומא שביעיא בהשענה
ש ָפטָם :צרף את אותיות
וְ לַכְ בָ ִשים בְ ִמ ְספָ ָרם ְכ ִׁמ ְ
רבה כמצוות התורה הקדושה ,ורבנן דקיסרין אמרין
השינוי והם מ"ם יו"ד מ"ם דהיינו רמז לניסוך מים
אף הדא יום המתאים מקזתה להקיז דם .תני ,נטיעה
בהשענה רבה ,רבי חייא בר אבא בעי קומי רבי
של חד שנתיים מעין עשר זקינה לאילנות מעין
יוחנן ,ועכשיו אחרי גזירת ר"ג למה הן חורשין גם
שלוש ,ושואל ,אתא חמי בא וראה נטיעה שהיא
בעצים בזקינות? ועונה ,א"ל בשעה שניתנה הלכה
נראית כזקינה ,את נותן לה כזקינה ,ואת אמרת נטיעה
ונגזרה גזירה ניתנה בתנאי שאם בקשו לחרוש
מעין עשר? ועונה אמר רבי חונה ,מהו מעין עשר?
בעצים הזקנים יחרושו ,רבי אבא בר זבדי אמר בשם
שאין נטיעה מעין שלוש ,שלא תאמר שלש נטיעות
3
בעשויין שורה ולא מפוזרים ועונה תמן בקניין
הקרקע על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את
רואה כאילו מליאה ,והקונה האילנות קנה גם הקרקע
ברם הכא בשביעית אפילו כולן נתונים במקום אחד
חורשים עד עצרת ועכשיו עד ראש השנה :
דווקא שהן עושות כעשר שאינן עושות ,ודכוותה
שלוש זקינות שהן עושות כעשר שאינן עושות ,לפום
כן צריך מימר נטיעות מעין עשר .נטע שדה קנים
נידונות כשדה תבואה ,ר' אבהו אמר בשם ר' יוסה
ב"ר חנינה במוציאה כמות בסאתים שנו ,ושואל,
לית הדא פליגי על שמואל ,דשמואל אמר ,בגדר
משנה ז' ח' הלכה ו'
(ז) ַהנְטִׁיעֹות אילנות צעירים ְוהַדִׁ לּועִׁי(ם){ן} הדו שנתייםִׁ ,מ ְצט ְָרפִׁין לְתֹוְך בֵית סְָאה וחורשים עד ראש השנה ַ .רבָן
חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה עַד
שמְעֹון בֶן ַג ְמלִׁיאֵל אֹומֵר ,אפילו (כָל) ֲעש ָָרה כולם דִׁ {י}לּועִׁי(ם){ן} {לתוך} ְלבֵית סְָאהְ ,
ִׁ
שּי ָח{ֹו}לּו ייפדו בשנה
שנָה(:ח) עַד אֵימָתַי נִׁק ְְרא(ּו) נְטִׁיעֹות צעירות ? ַרבִׁי ( ֶא ְל{י} ָעזָר בֶן ֲעז ְַרי ָה אֹומֵר ,עַד ֶ
ר ֹּאש ַה ָ
שנִׁיםַ .רבִׁי ֲעקִׁיבָא א(ֹו)מֵר{ ,כאילן}נְטִׁיעָה כל עוד החקלאים
שבַע ָ
הרביעית מנטע רבעיַ .רבִׁי י ְהֹוש ַע אֹומֵר ,עד ַבת ֶ
שמָה נטיעה .אִׁילָן ֶׁשנִגְ מַ ם שנגדע וְהֹוצִׁיא ענפים ֲחלִׁיפִׁין ,אם הם צמחו ִׁמ ֶטפַח ּו ְל ַמטָה דינם ַכנְטִׁיעָה,
קוראים לה ִׁכ ְ
שמְעֹון:
צמחו ִׁמ ֶטפַח ּו ְל ַמ ְעלָה ,דינם ָכאִׁילָן ,דִׁ ב ְֵרי ַרבִׁי ִׁ
ירושלמי שביעית ג' ע' א'
כדתני ר' יהושע אומר ,אף שאמרו חכמים נטיעות הן
גמ' הנטיעות אילנות צעירים והדלועין מצטרפות .
עד בנות חמש ,בנות שש ,בנות שבע ,יש לכל פרי
והן וזאת בתנאי שיהו נטיעות רבות על דילועין,
גדר משלו אלא בגפנים בנות חמש ,בתאנים בנות
ושואל ,רבי חנניא בריה דרבי הילל בעי האם לא
שש ,בזיתים בנות שבע ,ושואל והרי ואנן חמיין
מסתבא שמדובר בדלעת יונית? ושואל עוד התיב ר'
מנא ,והתני ג' קישועין ושלושה דילועין ,וארבע
רואים בעינינו הדא מרביתא דתאינתה ,אתיא
נטיעות ,מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן?
בפוריא מגיעה מהר לפרי ? ועונה אמר רבי יודן
ועונה לא אתיא שאלתו של רבי חנניה דלא על
אמנם פרי נותר אבל אילן נקראת כד טריפן לעוביה
סיפא ,רשב"ג אומר עשרה דילועין לבית סאה
כשמגיע העץ לעוביו ,ומוסיף ואומר ר"ש ור"א בן
חורשין כל בית סאה עד ר"ה ,עליה ר' חנניא בריה
יעקב שניהם אמרו דבר אחד ,דאמר רבי שמואל בר
דרבי הילל בעי ,לא מסתברא בדלעת יוונית.,
נחמן ,רבי יונתן אמר בשם ר"א בן יעקב הגומם
במשנה ,עד אימתי נקראו נטיעות? כו' ,ומברר מהו
ומקצץ את כרמו פחות מטפח חייב ערלה כנטיעה
שיחולו? האם עד שיפדו בשנה הרביעית או עד
חדשה מפני מראית עין ,דברי חכמים עד שיגום
שיעשו חולין מאליהן בשנה החמישית? ועונה ר'
לגמרי מעם פני הארץ:
אבא בר יעקב אמר בשם רבי יוחנן כיני מתני' עד
הדרן עלך עד אימתי בשדה אילן:
שיעשו חולין מאליהן ,ואתיא בשיטה כרבי יהושע,
.....
4
....
5
© Copyright 2024