פרק א

‫שביעית פרק ראשון‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫שמַאי‬
‫חֹורשִׁין ִׁבשְדֵ ה ָהאִׁילָן באדמת פרדסים ובוסתנים ע ֶֶרב שְ ִׁב{י}עִׁית בשנה השישית‪ .‬בֵית ַ‬
‫(א) עַד אֵימָתַ י ְ‬
‫אֹומ ְִׁרים‪ ,‬כָל זְמַן שֶהּוא יָפֶה ומועיל ַלפ ִֶׁרי שעל העצים‪ּ .‬ובֵית ִׁהלֵל אֹומ ְִׁרים‪ ,‬עַד ( ָה) ֲעצ ֶֶרת עד חג השבועות ‪.‬‬
‫ּוקְרֹובִׁי(ן){ם} בזמן דִׁ ב ְֵרי אֵלּו ִׁלהְיֹות כְדִׁ ב ְֵרי אֵלּו‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית א' ע' א'‬
‫ָארץ‪ :‬הרי אינן עתידין לחזור מעתה‬
‫מַ ְׁש ִחיתָ ם אֶ ת הָ ֶ‬
‫ששֶת‬
‫גמ' עד אימתי חורשים כו' כתיב שמות יג' (יב) ֵ‬
‫יעקרו אותן מן המשנה התורה ? אלא למה נאמרו‬
‫שבִׁיעִׁי תִׁ שְב ֹּת לְ מַ עַ ן יָנּוחַ‬
‫יָמִׁים תַ ֲעשֶה ַמ ֲעשֶיָך ּובַּיֹום ַה ְ‬
‫כדי להודיעך ותלמד מהם‪ ,‬וכאן כדי להודיעך דברי‬
‫ׁשו ְֹרָך ַו ֲחמ ֶֹרָך וְ ִינָפֵ ׁש בֶ ן אֲ מָ ְתָך וְהַ גֵר‪ :‬וכתיב שם לד'‬
‫הראשונים אמר ר' מנא כיי דתנינן תמן‪ ,‬שאם יאמר‬
‫(כא) ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ַת ֲעבֹד ּובַ ּיוֹם הַ ְשבִ יעִ י ִת ְׁשבֹת ֶבח ִָׁריש‬
‫אדם כך אני מקובל מרבותי יאומר לו דבריך אלו‬
‫ּו ַב ָקצִׁיר תִׁ שְב ֹּת‪ :‬ומברר מה אנן קיימים? אם לענין‬
‫תואמים כדברי רבי איש פלוני שמעת‪ ,‬וכן שאם‬
‫שבת בראשית יום השביעי בשבוע והלא כבר נאמר‬
‫יאמר אדם שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה‪,‬‬
‫"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" ואם לענין‬
‫יאמר לו באיסור שני פרקים הראשונים שמעת‪,‬‬
‫שבתות שנים שנת שמיטה והלא כבר נאמר ויקרא‬
‫שכבר בטלו על ידי רבן גמליאל‪ ,‬רבי אחא אמר‬
‫שנִׁים תִׁ זְמ ֹּר כ ְַרמֶָך‬
‫שנִׁים תִׁ ז ְַרע שָדֶ ָך ְושֵש ָ‬
‫כה'(ג) שֵש ָ‬
‫בשם רבי יונתן בשעה שאסרו התנאים הראשונים‬
‫וְ ָאסַ ְפתָ אֶ ת ְתבּוָאתָ ּה‪ :‬אלא אם אינו ענין לשבת‬
‫למקרא והכתוב בו סמכו‪ ,‬ובשעה שהתירו בדורו של‬
‫בראשית‪ ,‬ולא לענין שבתות השנים‪ ,‬תניהו ענין‬
‫רבן גמליאל ובית דינו גם כן למקרא והכתוב בו‬
‫באיסור שני פרקים שני זמנים הראשונים המיוחדים‬
‫סמכו‪ ,‬ומסביר בשעה שאסרו למקרא סמכו ‪" ,‬בחריש‬
‫לאדמת פרדסים ולקרקע של שדות תבואה "בחריש‬
‫ובקציר תשבות" בחריש שקצירו אסור‪ ,‬ואי זה זה?‬
‫ובקציר תשבות" ודורש‪ ,‬בחריש שקצירו אסור‪,,‬‬
‫זה חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית‪,‬‬
‫ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית‪ .‬שהוא נכנס‬
‫ובקציר שחרישו אסור ואי זה זה? זה קציר של‬
‫לשביעית‪ ,‬ובקציר שחרישו אסור‪ ,‬ואיזה זה? זה‬
‫שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית‪ ,‬ובשעה‬
‫קציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית‪,‬‬
‫שהתירו גם כן למקרא אחר סמכו‪" ,‬ששת ימים‬
‫ושואל ואם כן למה נאמר חורשים עד ראש השנה?‬
‫תעבוד ועשית כל מלאכתך" מה ערב שבת בראשית‬
‫ועונה‪ ,‬רבי קרוספי אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬רבן‬
‫יום שישי את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע‬
‫גמליאל הנשיא ובית דינו התירו באיסור שני פרקים‬
‫החמה‪ ,‬אף ערב שבתות שנים שנת שמיטה את‬
‫הראשונים‪ .‬ושואל‪ ,‬רבי יוחנן בעי וכי לא כן תנינן‪,‬‬
‫מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה ערב ראש‬
‫אין בית דין יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא‬
‫השנה‪ ,‬ושואל ולמה אמרו הראשונים עד עצרת?‪,‬‬
‫גדול ממנו בחכמה ובמנין? ועונה‪ ,‬רבי קרוספי בשם‬
‫משום שעד כאן הוא יפה לפרי‪ ,‬מכאן ואילך הוא‬
‫ר' יוחנן‪ ,‬כבר הראשונים הסכימו שאם בקשו לחרוש‬
‫מנבל מזיק פירותיו‪ ,‬ושואל‪ ,‬והא תנינן אחד אילן‬
‫עד ראש השנה יחרושו‪ ,‬ושואל ויעקרו אותן מן‬
‫סרק ואחד אילן מאכל עד כאן הוא מעבה את הכורת‬
‫המשנה של רבי ? ועונה‪ ,‬רבי קריספא אמר בשם ר'‬
‫קורות וגזע העץ מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו‪,‬‬
‫יוחנן‪ ,‬לא עקרו מן המשנה שאם בקשו לחזור ולא‬
‫אם כן מה אכפת לנו ויחרוש? ועונה‪ ,‬מתוך שהוא‬
‫לחרוש מן חג השבועות יחזורו‪ ,‬ושואל‪ ,‬התיב ר'‬
‫יודע שהוא מתיש כחו של אילן אף הוא אינו מתכווין‬
‫יונה הרי פרשת המילואים שהייתה בשנה השנייה‬
‫ּומפֶ תַ ח אֹהֶ ל‬
‫לצאת ישראל ממצרים ויקרא ח' (לג) ִ‬
‫לעבודת הארץ של צרכי שנה שישית‪ ,‬ושואל ולמה‬
‫י‬
‫ְמֵ‬
‫י‬
‫ֹלאת‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫מוֹעֵ ד ֹלא תֵ ְצאּו ִׁשבְ עַ ת י ִָמים עַ ד יוֹם‬
‫לא תניתא משנה זו בין הנימנים מקולי ב"ש ומחומרי‬
‫ִמלֻּאֵ יכֶם כִ י ִׁשבְ עַ ת י ִָמים יְמַ לֵא אֶ ת י ְֶדכֶם‪ :‬הרי פרשת‬
‫ב"ה? ועונה פעמים שאין הגשמים מצויין ואין הליחה‬
‫דור המבול בימי נח הצדיק בראשית ו' (יב) ַוּי ְַרא‬
‫מצוייה והוא עתיד לחרוש קודם לעצרת כדברי בית‬
‫וְהנֵה נ ְִׁשחָ תָ ה כִ י הִ ְׁש ִחית כָ ל בָ ָשר‬
‫ָארץ ִ‬
‫ֱֹלהים אֶ ת הָ ֶ‬
‫א ִ‬
‫שמאי‪ ,‬ובית הלל אומרים עד העצרת ונמצא שזו‬
‫ֱֹלהים לְ נֹחַ קֵ ץ כָל‬
‫ָארץ‪( :‬יג) ַוּיֹאמֶ ר א ִ‬
‫אֶ ת ַד ְרכ ֹו עַ ל הָ ֶ‬
‫חומרה של בית שמאי‪:‬‬
‫וְה ְננִי‬
‫ָארץ חָ מָ ס ִמ ְפנֵיהֶ ם ִ‬
‫בָ ָשר בָ א לְ פָ נַי כִ י מָ לְ ָאה הָ ֶ‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫ב) אֵיזֶה(ּו) שְדֵ ה ָהאִׁילָן שחורשים בו ? כָל שדה צפוף שְֹּלשָה אִׁילָנֹות בשטח המתאים לזריעה ְלבֵית סְָאה דהיינו ‪,‬‬
‫חֹורשִׁי(ם){ן} כָל בֵית סְָאה‬
‫שים ָמנֶה מן המשקלות הנהוגים ָב ִׁא ַט ְלקִׁי‪ְ ,‬‬
‫ש ִׁ‬
‫אִׁם ְראּוי ִׁין ַלעֲשֹות ִׁככַר דְ ֵב{י}לָה שֶל ִׁ‬
‫‪1‬‬
‫ָאֹורה‬
‫חֹורשִׁין ָלהֶן ֶאלָא מקום בשביל (מְֹלא) האדם ה ֶ‬
‫שבִׁילָן בשביל האילנות ‪ .‬פָחֹות צפוף ִׁמ{י} ָכ(א)ן‪ ,‬אֵין ְ‬
‫ִׁב ְ‬
‫מלקט הפרי מן העצים ְוסַלֹו חּוצָה לֹו‬
‫ירושלמי שביעית א' ע' א'‬
‫היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין‪ ,‬האם את‬
‫גמ' רב יהודה אמר בשם שמואל‪ ,‬רבי אבוהו אמר‬
‫חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה‬
‫בשם רבי יוחנן‪ ,‬הקונה שלשה אילנות בתוך שדה‬
‫וסלו? ושאלתו מתייחסת חוצה לו באיסור שני‬
‫של חבירו‪ ,‬קנה קרקע‪ ,‬וזאת כאשר רחוקים האילנות‬
‫פרקים הראשונים מחג העצרת או מיובש הקרקע‬
‫זה מזה מטע עשר לבית סאה‪ ,‬וכאשר קרובים כדי‬
‫הראשונים? ושואל עוד יש הפרשי גובה‪ ,‬אלו‬
‫שיהא הבקר המוביל את הפרדות עובר בכליו‪ ,‬ואם‬
‫האילנות נמצאים מלמעלן‪ ,‬האם חורשין בו בית סאה‬
‫מתקיימים תנאים אלו קנה קרקע שתחתיהן‪ ,‬קרקע‬
‫מלמטן? או ואלו העצים מלמטן הם חורשין בו‬
‫שביניהן‪ ,‬שחוצה להן מלוא האורה וסלו‪ ,‬רב אמר‬
‫מלמעלן בהר עד בית סאה? ומסביר ואומר ‪ ,‬ניחא‬
‫בעשויין צובר העצים נטויים בצורת משולש‬
‫אלו מלמעלן חורשין בו מלמטן שזו דרך השורשים‬
‫ושמואל אמר בעשויין שורה ישרה‪ ,‬אמר רבי יוסי‬
‫להתפשט כלפי מטה‪ ,‬אבל אלו מלמטן חורשין בו‬
‫תמן בקניית אילנות וקרקע איתאמרת וכאן לעניין‬
‫מלמעלן? ועונה‪ ,‬נשמיענא מן הדא‪ ,‬מרחיקים את‬
‫שמיטה לא איתאמרת‪ ,‬א"ר יונה אפילו הכא‬
‫האילן מן הבור של השכן עשרים וחמש אמה‪ ,‬ותני‬
‫בשביעית איתאמרת בקרובים וצפופים‪ ,‬ושואל א"ל‬
‫רבי מנא ואם בקרובים והא תנינן כדי שיהא הבקר‬
‫עליה האם בין הבור מלמעלן בין הבור מלמטן‪ ,‬או‬
‫עובר בכליו? ועונה‪ ,‬איתא חמי בשעה שהבקר עובר‬
‫נימר‪ ,‬בין שהאילן והבור למעלן {והבור מלמטן} בין‬
‫שהאילן והבור מלמטן והתני בכל מצב אילן מלמעלן‬
‫בכליו יש מקום השרשים מהלכין מן הצד‪ ,‬ובשעה‬
‫והבור מלמטן‪ ,‬או אילן מלמטן והבור מלמעלן ונשאל‬
‫שאין הבקר עובר בכליו וצפוף יותר אין השרשים‬
‫שמה ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן‪ ,‬אבל אילן‬
‫מהלכין מן הצד ואין להם מקום להתרחב‪ .‬ר' אליעזר‬
‫מלמטן והבור מלמעלן‪ ,‬וכי ודרך השרשים לעלות‬
‫שאל‪ ,‬האם דווקא מרוחקות העצים מזו לזו שש‬
‫מלמעלן‪ ,‬ועל זה ענה ואמר רבי חנינא לא מפני‬
‫עשרה אמה ולצד גבול השדה עשרין וחמש אמה?‬
‫השרשים‪ ,‬אלא שהן השורשים עושין עפר תיחוח‪,‬‬
‫רבי שמואל בר רב יצחק בעי‪ ,‬היו האילנות נתונים‬
‫והן מלקין מערערים יציבו ארעיתו אדמתו של בור‪,‬‬
‫בצד הגדר האם גם אז חורשים כל בית סאה‬
‫ומספר‪ ,‬אתא עובדא קומי רבי יסא בישיבתו דבי רבי‬
‫בשבילן? ועונה‪ ,‬אמר רבי יוסי אין‪ ,‬נכון הדבר‪ ,‬בעי‬
‫בון‪ ,‬אמר‪ ,‬יחידי הוא ולא סמכון עליו‪ ,‬דתני עלה ר"ש‬
‫ניתן להן ארבע(ים) סאה‪ ,‬לכל אילן סאה מכאן וסאה‬
‫אומר כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן‪:‬‬
‫מכאן סאה מכאן וסאה מכאן‪ ,‬ושואל ר' ירמיה בעי‬
‫משנה ג' ד' הלכה ג'‬
‫(ג) ֶאחָד אִׁילַן ס ְָרק שאינו נותן פירות ְו ֶאחָד אִׁילַן ַמ ֲאכָל‪ ,‬רֹואִׁין משערים אֹותָ ן ְכאִׁלּו הֵם עושים תְ ֵא{י}נִׁים‪ .‬אִׁם‬
‫חֹורשִׁים כָל בֵית‬
‫ששִׁים ָמנֶה במידות של ָבאִׁי ַט ְלקִׁי‪ְ ,‬‬
‫העצים חזקים שהם ְראּוי ִׁ(ים){ן} ַלעֲשֹות ִׁככַר דְ ֵב{י}לָה שֶל ִׁ‬
‫חֹורשִׁי(ם)[ן} ָל ֶה(ם){ן} ֶאלָא ְלצ ְָרכָן‪(:‬ד) ָהי ָה ֶאחָד עֹושֶה או מסוגל‬
‫שבִׁילָן‪ .‬פָחֹות ִׁמכָאן ‪ ,‬אֵין ְ‬
‫סְָאה עד העצרת ִׁב ְ‬
‫שנַי ִׁם עֹושִׁין ְו ֶאחָד דק וצעיר‬
‫שנַי ִׁם אֵין עֹושִׁין ולא מסוגלים לעשות ולהוציא פירות‪ ,‬אֹו ְ‬
‫לעשות ִׁככַר דְ {י} ֵבלָה ּו ְ‬
‫שעָה‪ .‬הָיּו‬
‫שּיִׁהְיּו ( ִׁמ)שְֹּלשָה{ ומשלשה} ְועַד תִׁ ְ‬
‫חֹורשִׁין ָל ֶה(ם){ן} ֶאלָא ( ְל) ָצ{ו} ְרכָן‪ ,‬וכל זאת עַד ֶ‬
‫שאֵינֹו עֹושֶה‪ ,‬אֵין ְ‬
‫שבִׁילָן‪ .‬ולמה אסרו‬
‫חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה ִׁב ְ‬
‫שאֵינָן עֹושִׁין‪ְ ,‬‬
‫ֲעש ָָרה אילנות בשדה‪ ,‬או ֵמ ֲעש ָָרה ּו ְל ַמ ְעלָה‪ ,‬בֵין עֹושִׁין בֵין ֶ‬
‫שבִׁיעִׁית שדבר זה כבר‬
‫שנֶ ֱאמַר (שמות לד) ֶבח ִָׁריש ּו ַב ָק ִׁציר תִׁ שְב ֹּת‪ ,‬והרי אֵין צ ִָׁריְך לֹומַר ח ִָׁריש ְו ָקצִׁיר שֶל ְ‬
‫מעצרת ֶ‬
‫שבִׁיעִׁית (שֶהּוא) {ש}נִׁ ְכנָס‬
‫כתוב ‪ֶ ,‬אלָא לאפשר לבית דינו של הקודמים את ר"ג לגזור ח ִָׁריש שֶל ע ֶֶרב ְ‬
‫שבִׁיעִׁית‪ַ .‬רבִׁי י ִׁשְ ָמעֵאל אֹומֵר‪ ,‬הפסוק נאמר בשבת‬
‫שבִׁיעִׁית שֶהּוא יֹוצֵא לְמֹו ָצאֵי ְ‬
‫שבִׁיעִׁית‪ְ ,‬ו ָקצִׁיר שֶל ְ‬
‫(ב){ל}ַַ ְ‬
‫בראשית מֶה ח ִָׁריש ְרשּות אסור ‪ַ ,‬אף ָקצִׁיר ְרשּות אסור ‪ ,‬יָצָא ְקצִׁיר הָע{ֹו}מֶר בטו' בניסן שמותר בשבת ‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית ב'ע' א'‬
‫בר אדא כל אילניא אחרים עבדין שנה יפה ‪ ,‬פרא‬
‫גמ' אחד אילן סרק ומסביר‪ ,‬ולמה אמרו את הדוגמה‬
‫ופירות דלים שנה‪ ,‬והדא תאינתא עבדא על שנה‬
‫של תאינים? ע"י שפירותיהן גסין ויחסית גדולים והן‬
‫פירות מרובים‪ :‬במשנה‪ ,‬היה עושה כו'‪ .‬רבי ביבי‬
‫עושות הרבה בכמות ובמשקל ‪ ,‬ואילו הרי אתרוג‬
‫פירותיו גסין ואינו עושה הרבה‪ ,‬הרי זיתין עושין‬
‫אמר בשם רבי חנינא ובלבד שלא יפחות שלושה‬
‫הרבה ואין פירותיהן גסין‪ ,‬ואלו התאנים עושות‬
‫אילנות מחשבון משולשים‪ ,‬זעירא ב"ר חנינא אמר‬
‫הרבה ופירותיהן גסין‪ ,‬ובהם מודדים‪ ,‬אמר רבי חייא‬
‫ובלבד שלא יפחות תשעה אילנות מחשבון מתושעין‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ערב שביעית‪ :‬במשנה‪ ,‬שנאמר בחריש ובקציר‬
‫תשבות‪ ,‬ומסביר לא אתיא דלא‪ ,‬ומתייחס רק על‬
‫רישא‪ ,‬אין חורשין להן אלא צורכן‪ ,‬שנאמר בחריש‬
‫ובקציר תשבות‪ .‬אין צריך לומר כו' ואילו ר'‬
‫ישמעאל כדעיתה ‪,‬דרבי ישמעאל אמר אין העומר בא‬
‫מסוריא שמצוותו מארץ ישראל יצא קציר העומר‬
‫שהיא מצווה ודוחה את השבת‪,‬‬
‫היו שם ארבעה אילנות והבקר עובר ביניהם בכליו‪,‬‬
‫ועוד שנים צפופים ואין הבקר עובר בכליו ביניהם‬
‫מכיון שאין הבקר עובר בכליו את רואה אותן כאלו‬
‫הם חמשה אילנות‪ .‬היו חמשה מתאים זה תפלוגתא‬
‫דר"ש ורבנן‪ ,‬דתנינן תמן‪ ,‬כרם שהוא נטוע על פחות‬
‫מארבע אמות‪ ,‬ר"ש אומר אינו כרם‪ ,‬אלא דינו‬
‫כעצים בודדים‪ ,‬ורבנן אומרים כרם‪ ,‬ורואין את‬
‫האמצעית כאילו אינן‪ ,‬וחורשין כל בית סאה בשבילן‬
‫משנה ה' הלכה ד'‬
‫(ה) שלוש חלקות קרקע קטנות סמוכות זו לזו ובהם שְֹלשָה אִׁילָנֹות שֶל שְֹלשָה ֲאנָשִׁים‪ ,‬ה ֲֵרי אֵלּו ִׁמ ְצט ְָרפִׁין לבית‬
‫שבִׁילָן עד עצרת ‪ְ .‬ו ַכמָה יְהֵא בֵינֵי ֶה(ם){ן}‪ַ ,‬רבָן {שמעון בן } ַג ְמלִׁיאֵל אֹומֵר‪ ,‬כְדֵ י‬
‫ְחֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה ִׁב ְ‬
‫סאה‪ ,‬ו ְ‬
‫שּי ְהֵא ַה ָבקָר המוביל עם פרדתו ְב ֵכלָיו עובר בין האילנות ‪:‬‬
‫ֶ‬
‫ירושלמי שביעית ב' ע' ב'‬
‫גמ' תני ר"ח‪ ,‬אילנות של אדם אחד‪ ,‬וקרקע של אדם אחד אחר מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן‪ ,‬אמר רבי‬
‫יוסי אף אנן נמי תנינן בשם דר"ח רבה הגדול‪ ,‬שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית‬
‫סאה לאחר ביטול הגזירה עד ראש השנה ‪:‬‬
‫משנה ו' הלכה ה'‬
‫חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה‬
‫(ו) ֶעשֶר נְטִׁיעֹות ממינים שונים מְפ{ו}זָרֹות בְתֹוְך שטח של בֵית סְָאה ועלולות להתייבש‪ְ ,‬‬
‫חֹורשִׁין‬
‫שּורה ישרה‪ ,‬או ּומ{ו}קָפֹות ֲעט ָָרה דהיינו כגדר סביב החלקה ‪ ,‬אֵין ְ‬
‫שנָה‪ .‬הָיּו עֲשּויֹות ָ‬
‫שבִׁילָן‪ ,‬עַד ר ֹּאש ַה ָ‬
‫ִׁב ְ‬
‫ָלהֶם ֶאלָא ְלצ ְָרכָן‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית ב' ע' ב'‬
‫רבי חוניה מן דבקעת חוורן‪ ,‬ערבה למזבח וניסוך‬
‫גמ' ר' זעירא אמר בשם רבי אילא‪ ,‬רבי יוסי אמר‬
‫המים בהשענה רבה ועשר נטיעות לחרוש בשביעית‪,‬‬
‫בשם רבי יוחנן‪ ,‬ערבה בהשענה רבה הלכה למשה‬
‫מסיני‪ ,‬ודלא כאבא שאול‪ ,‬דאבא שאול אמר‪ ,‬ערבה‬
‫מיסוד הנביאים הראשונים ושואל מה ופליג על כך‬
‫דבר תורה ‪ ,‬ולומד זאת מן הכתוב ויקרא כג' (מ)‬
‫שזו הלכה למשה מסיני? ועונה‪ ,‬רבי יוסי ב"ר בון‬
‫ּולְ קַ ְחתֶ ם לָכֶם בַ ּיוֹם הָ ִראׁשוֹן ְפ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר כַ פֹת ְתמָ ִרים‬
‫אמר בשם לוי כך היתה הלכה בידן‪ ,‬ושכחוה ועמדו‬
‫ּושמַ חְ תֶ ם לִ ְפנֵי ְי ֹה ָוה‬
‫ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת ְוע ְַרבֵי נָחַל ְ‬
‫הנביאים השניים חגי זכריה ומלאכי בבית השני‬
‫אֱֹלהֵ יכֶם ִׁשבְ עַ ת י ִָמים‪ :‬שתים‪ ,‬אחד ערבה ללולב‪,‬‬
‫והסכימו על דעת הראשונים‪ ,‬ללמדך שכל דבר שבית‬
‫וערבה נוספת סביב למזבח למקדש‪ ,‬רבי אבא רבי‬
‫דין נותנין נפשם עליו‪ ,‬סופו להתקיים בידם כמה‬
‫חייא אמרו בשם רבי יוחנן\ ערבה וניסוך המים‬
‫שנאמר למשה מסיני‪ ,‬ואתיא כיי דאמר רבי מנא‪,‬‬
‫הלכה למשה מסיני ודלא בשיטת כרבי עקיבה‪ ,‬דר"ע‬
‫כתוב דברים לב' (מז) כִׁי ֹלא דָ בָר ֵרק הּוא ִׁמכֶם כִ י‬
‫הּוא חַ ּיֵיכֶם ּובַ דָ בָ ר הַ זֶה ַתאֲ ִריכּו י ִָמים עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה‬
‫אמר‪ ,‬ניסוך המים דבר תורה שהרי כתוב בקרבנות‬
‫אֲ ֶׁשר אַ תֶ ם עֹבְ ִרים אֶ ת הַ ּי ְַרדֵ ן ָׁשמָ ה לְ ִר ְׁשתָ ּה‪ :‬ואם דבר‬
‫חג הסוכות שינויים בשני כתוב במדבר כט' (יז) ּובַ ּיוֹם‬
‫הַ ֵשנִי פָ ִרים בְ נֵי בָ קָ ר ְׁשנֵים עָ ָשר אֵ ילִ ם ְׁש ָניִם כְ בָ ִשים‬
‫ריק הוא מכם‪ ,‬למה? מפני שאין אתם יגיעין בו‪" ,‬כי‬
‫ּומנְחָ תָ ם‬
‫ימם‪( :‬יח) ִ‬
‫ַארבָ עָ ה עָ ָשר ְת ִמ ִ‬
‫בְ נֵי ָׁשנָה ְ‬
‫היא חייכם" אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים‬
‫ְונִׁ ְסכֵיהֶם לַפָ ִרים לָאֵ ילִ ם וְ לַכְ בָ ִשים בְ ִמ ְספָ ָרם כַ ִמ ְׁשפָ ט‪:‬‬
‫בו‪ ,‬רבי יוחנן אמר לרבי חייא בר נוא‪ ,‬אתם בבלייא‬
‫בששי כתוב שם (לא) ּו ְשעִ יר חַ טָ את אֶ חָ ד ִמלְ בַ ד‬
‫תרין מילין מצוות דרבנן‪ ,‬באו ועלו סלקין בידכון‬
‫ֹעלַת הַ תָ ִמיד ִמנְחָ תָ ּה ּונְ ָסכֶיהָ‪ :‬בשביעי של סוכות‬
‫לארץ ישראל ואז תקיימו מפשוטיתא תפילה בפישוט‬
‫ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִסכֵהֶ ם לַפָ ִרים לָאֵ ילִ ם‬
‫כתוב שם (לג) ִ‬
‫ידיים דתעניתא‪ ,‬וערבתא דיומא שביעיא בהשענה‬
‫ש ָפטָם‪ :‬צרף את אותיות‬
‫וְ לַכְ בָ ִשים בְ ִמ ְספָ ָרם ְכ ִׁמ ְ‬
‫רבה כמצוות התורה הקדושה‪ ,‬ורבנן דקיסרין אמרין‬
‫השינוי והם מ"ם יו"ד מ"ם דהיינו רמז לניסוך מים‬
‫אף הדא יום המתאים מקזתה להקיז דם ‪ .‬תני‪ ,‬נטיעה‬
‫בהשענה רבה‪ ,‬רבי חייא בר אבא בעי קומי רבי‬
‫של חד שנתיים מעין עשר זקינה לאילנות מעין‬
‫יוחנן‪ ,‬ועכשיו אחרי גזירת ר"ג למה הן חורשין גם‬
‫שלוש‪ ,‬ושואל‪ ,‬אתא חמי בא וראה נטיעה שהיא‬
‫בעצים בזקינות? ועונה‪ ,‬א"ל בשעה שניתנה הלכה‬
‫נראית כזקינה‪ ,‬את נותן לה כזקינה‪ ,‬ואת אמרת נטיעה‬
‫ונגזרה גזירה ניתנה בתנאי שאם בקשו לחרוש‬
‫מעין עשר? ועונה אמר רבי חונה‪ ,‬מהו מעין עשר?‬
‫בעצים הזקנים יחרושו‪ ,‬רבי אבא בר זבדי אמר בשם‬
‫שאין נטיעה מעין שלוש‪ ,‬שלא תאמר שלש נטיעות‬
‫‪3‬‬
‫בעשויין שורה ולא מפוזרים ועונה תמן בקניין‬
‫הקרקע על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את‬
‫רואה כאילו מליאה‪ ,‬והקונה האילנות קנה גם הקרקע‬
‫ברם הכא בשביעית אפילו כולן נתונים במקום אחד‬
‫חורשים עד עצרת ועכשיו עד ראש השנה ‪:‬‬
‫דווקא שהן עושות כעשר שאינן עושות‪ ,‬ודכוותה‬
‫שלוש זקינות שהן עושות כעשר שאינן עושות‪ ,‬לפום‬
‫כן צריך מימר נטיעות מעין עשר‪ .‬נטע שדה קנים‬
‫נידונות כשדה תבואה‪ ,‬ר' אבהו אמר בשם ר' יוסה‬
‫ב"ר חנינה במוציאה כמות בסאתים שנו‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫לית הדא פליגי על שמואל‪ ,‬דשמואל אמר‪ ,‬בגדר‬
‫משנה ז' ח' הלכה ו'‬
‫(ז) ַהנְטִׁיעֹות אילנות צעירים ְוהַדִׁ לּועִׁי(ם){ן} הדו שנתיים‪ִׁ ,‬מ ְצט ְָרפִׁין לְתֹוְך בֵית סְָאה וחורשים עד ראש השנה ‪ַ .‬רבָן‬
‫חֹורשִׁין כָל בֵית סְָאה עַד‬
‫שמְעֹון בֶן ַג ְמלִׁיאֵל אֹומֵר‪ ,‬אפילו (כָל) ֲעש ָָרה כולם דִׁ {י}לּועִׁי(ם){ן} {לתוך} ְלבֵית סְָאה‪ְ ,‬‬
‫ִׁ‬
‫שּי ָח{ֹו}לּו ייפדו בשנה‬
‫שנָה‪(:‬ח) עַד אֵימָתַי נִׁק ְְרא(ּו) נְטִׁיעֹות צעירות ? ַרבִׁי ( ֶא ְל{י} ָעזָר בֶן ֲעז ְַרי ָה אֹומֵר‪ ,‬עַד ֶ‬
‫ר ֹּאש ַה ָ‬
‫שנִׁים‪ַ .‬רבִׁי ֲעקִׁיבָא א(ֹו)מֵר‪{ ,‬כאילן}נְטִׁיעָה כל עוד החקלאים‬
‫שבַע ָ‬
‫הרביעית מנטע רבעי‪ַ .‬רבִׁי י ְהֹוש ַע אֹומֵר‪ ,‬עד ַבת ֶ‬
‫שמָה נטיעה‪ .‬אִׁילָן ֶׁשנִגְ מַ ם שנגדע וְהֹוצִׁיא ענפים ֲחלִׁיפִׁין‪ ,‬אם הם צמחו ִׁמ ֶטפַח ּו ְל ַמטָה דינם ַכנְטִׁיעָה‪,‬‬
‫קוראים לה ִׁכ ְ‬
‫שמְעֹון‪:‬‬
‫צמחו ִׁמ ֶטפַח ּו ְל ַמ ְעלָה‪ ,‬דינם ָכאִׁילָן‪ ,‬דִׁ ב ְֵרי ַרבִׁי ִׁ‬
‫ירושלמי שביעית ג' ע' א'‬
‫כדתני ר' יהושע אומר‪ ,‬אף שאמרו חכמים נטיעות הן‬
‫גמ' הנטיעות אילנות צעירים והדלועין מצטרפות ‪.‬‬
‫עד בנות חמש‪ ,‬בנות שש‪ ,‬בנות שבע‪ ,‬יש לכל פרי‬
‫והן וזאת בתנאי שיהו נטיעות רבות על דילועין‪,‬‬
‫גדר משלו אלא בגפנים בנות חמש‪ ,‬בתאנים בנות‬
‫ושואל‪ ,‬רבי חנניא בריה דרבי הילל בעי האם לא‬
‫שש‪ ,‬בזיתים בנות שבע‪ ,‬ושואל והרי ואנן חמיין‬
‫מסתבא שמדובר בדלעת יונית? ושואל עוד התיב ר'‬
‫מנא‪ ,‬והתני ג' קישועין ושלושה דילועין‪ ,‬וארבע‬
‫רואים בעינינו הדא מרביתא דתאינתה ‪ ,‬אתיא‬
‫נטיעות‪ ,‬מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן?‬
‫בפוריא מגיעה מהר לפרי ? ועונה אמר רבי יודן‬
‫ועונה לא אתיא שאלתו של רבי חנניה דלא על‬
‫אמנם פרי נותר אבל אילן נקראת כד טריפן לעוביה‬
‫סיפא‪ ,‬רשב"ג אומר עשרה דילועין לבית סאה‬
‫כשמגיע העץ לעוביו ‪ ,‬ומוסיף ואומר ר"ש ור"א בן‬
‫חורשין כל בית סאה עד ר"ה‪ ,‬עליה ר' חנניא בריה‬
‫יעקב שניהם אמרו דבר אחד‪ ,‬דאמר רבי שמואל בר‬
‫דרבי הילל בעי‪ ,‬לא מסתברא בדלעת יוונית‪.,‬‬
‫נחמן‪ ,‬רבי יונתן אמר בשם ר"א בן יעקב הגומם‬
‫במשנה‪ ,‬עד אימתי נקראו נטיעות? כו'‪ ,‬ומברר מהו‬
‫ומקצץ את כרמו פחות מטפח חייב ערלה כנטיעה‬
‫שיחולו? האם עד שיפדו בשנה הרביעית או עד‬
‫חדשה מפני מראית עין ‪ ,‬דברי חכמים עד שיגום‬
‫שיעשו חולין מאליהן בשנה החמישית? ועונה ר'‬
‫לגמרי מעם פני הארץ‪:‬‬
‫אבא בר יעקב אמר בשם רבי יוחנן כיני מתני' עד‬
‫הדרן עלך עד אימתי בשדה אילן‪:‬‬
‫שיעשו חולין מאליהן‪ ,‬ואתיא בשיטה כרבי יהושע‪,‬‬
‫‪.....‬‬
‫‪4‬‬
....
5