פרק יג
שבת פרק שלושה עשר
משנה א' הלכה א'
ָָאריג הקיים
ָאֹורג שְׁלשָה חּוטִּין בַתְׁ ִּח{י}לָה הראשונים של השתי המתחיל ,או ְׁו ֶאחָד עַל ה ִּ
(א) ַרבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר אֹומֵר ,ה ֵ
שנֵי חּוטִּין:
ש{י}עּורֹו לחייב אריגה של ְׁ
כבר ַ ,חי ָ{י}בַ .ו ֲח ָכמִּים אֹומ ְִּׁרים ,בֵין בַתְׁ ִּח{י}לָה בֵין בַּסֹוף ִּ
בבלי שבת קה.
ירושלמי שבת עא.
גמרא ,כי אתא רבי יצחק תני חייב
גמ' א"ר עולא טעמא דר' אליעזר ,על ידי חוט שלישי מלאכתו
על שתים ,ושואל ,והאנן תנן שלש
מתקיימת .ושואל ,מה ר' אליעזר סובר כר' יודה .דתנינן תמן ,ר'
חוטים ? ועונה ,לא קשיא הא באלימי
יהודה אומר בגד צמר ובגד פשתן התפורים יחד אינם כלאים עד
חוטים עבים ונוקשים הא בקטיני
שישלש שיחברם יחד בשלוש תפירות .והשק והקופה מצטרפין
חוטים דקים ,אמרי לה ויש מקום
{את} בכלאים כצמר ופשתן .א"ר סימון טעמא דר"א ,תמן בשבת
להסביר להאי גיסא ואמרי לה ויש
על ידי העברת חוט שלישי מלאכתו מתקיימת ,ברם הכא כלאים
מקום להסביר להאי גיסא וממשיך,
תפירה פחות מיכן מיסתתר נפרם הוא .אשכחת נמצא לפי זה אמר
אמרי לה להאי גיסא אלימי תלתא
על דר אליעזר פעמים אריגה בשלשה וזה בתחילה .פעמים שנים
בעבים צריך שלושה חוטים כדי לא
ע"ג שתי שכבר אחד או יותר ארוגים מאתמול .ושואל רבנן
סתרי שיתקיים ,אבל תרי סתרי
דקיסרין בעיי ,מהו מתי חייב על אריגת חוט אחד ,על האריג יש
אינם מחזיקים יחד קטיני ואילו
כבר חוט ערב אחד" או ע"ג שנים או אחד ע"ג שלושה? ועונה,
חוטים דקים תרי נמי לא סתרי ,ויש
רבנן דהכא חכמי ארץ ישראל אמרי אחד על גבי שנים .,היתה טלית
מקום להסביר ואמרי לה להאי גיסא
אחת גדולה בתחילה עד שיארוג בה שנים חוטין ,ובסוף מספיק
קטיני חוטים דקים תלתא ידיעי
אפילו כל שהוא .האורג שני חוטין ע"ג הגב השתי הקיים חייב ואם
ניכרים תרי לא ידיעי אינם ניכרים
ע"ג אימרא שפה אפילו כל שהוא חייב .ומסביר .למה הדבר דומה
אלימי אבל עבים אפילו תרי נמי
לצילצול קטן רצועה צרה שארג בו שני חוטים על רוחב ג' בתים
ידיעי ניכרים ,.תניא האורג שלשה
וזה רוחב כל הרצועה חייב ,ובנפש מסכת בחוט הערב לרוחב כמאן
חוטין בתחילה היריעה ואחד על
דהוא בתחילה .וצריך שלושה חוטים וההן בדא בדים העומדים
האריג הקיים חייב ,וחכמים אומרים
לחיתוך אפילו בסוף כאריג הוא ,וההן לסוטה מטפחות אפילו בסוף
בין בתחילה בין בסוף שיעורן שני
כאריג הוא ,הכל מודין בכותב בשבת את השם הקדוש עד שעה
חוטין ,ובשפה בשוליים שני חוטין
שישלים את ארבע האותיות .כתב אות אחת להשלים את השם ו/
ברוחב שלשה בתי נירין ,.הא למה
או ואות אחת להשלים את הספר חייב .כתב אות אחת בחול ואות א'
דבר זה דומה לאורג צלצול קטן
בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר .למה ר' יהושע
רצועה דקה שכולה שני חוטין
פוטר או משום קיום מלאכה שהוא שני אותיות או משום שאינו
ברוחב שלשה בתי נירין ,.והאורג
ראוי להצטרף עמו שאחד נעשה בהיתר והשני באיסור ,ומסביר.,
שלשה חוטין בתחילה ואחד על
איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו
האריג חייב נמצא סתמא למשנה זו
פטור .ומכל מקום שמא אינו ראוי להצטרף עמו? .אלא חייב משום
כרבי אליעזר ,תניא אידך האורג שני
קיום מלאכה כמכה בפטיש ,כהיא ,דא"ר יעקב בר אחא אמר ר' יסא
חוטין על הגס ועל האימרא שוליים
בשם ר' אלעזר כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפרין חייב .וזה
חייב ,רבי אליעזר אומר אפילו אחד,
משום קיום מלאכה דלא כן שאם לא כן כר' אלעזר .כתב אות אחת
ובשפה שני חוטין ברוחב שלשה בתי
בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע
נירין חייב ,הא למה זה דומה לאורג
פוטר איך נסביר ,ושואל ,אתא חמי אילו כתב אות אחת בחול ואות
צלצול קטן שני חוטין על רוחב
אחת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ,כתב אחד בין בשבת זו וכתב
שלשה בתי נירין והאורג שני חוטין
האות השנייה בין בשבת הבאה לא כל שכן יהיה חייב ומה משמיע
על הגס ועל האימרא חייב וכאן למד
לנו? ועונה ,החידוש הוא מפני חכמים שהן פטורין:
סתמא כרבנן:
משנה ב' הלכה ב'
שנֵי בָתֵ י נ ִִּּירין טבעות להשחלת חוטי השתי ַבנ ִִּּירין העולים ויורדים ודרכם עובר חוט הערב,
(ב) הָעֹושֶה ְׁ
{ו} ַב{י}קֵרֹוס הלוח המצופף את חוטי הערב{ ,ו} ַבנָפָה או עושה שני חוטים משולבים בנפה { ,ו} ַב ְׁכב ָָרה ּו ַבּסַל,
קֹור ַע עַל ְׁמנָת לִּתְׁ פ ֹּר שְׁתֵ י תְׁ פִּירֹות חייב :
ַחי ָ{י}בְׁ ( .ו)הַתֹופֵר שְׁתֵ י תְׁ פִּירֹותְׁ ,ו( ַה) ֵ
ירושלמי שבת עב.
גמ' בנירין מתרגם ניריא.
בקירוס .מתרגם קירומה.
ר' אבא רב ירמיה אמרו
בשם רב ,הממתח צדדיו של
אריג מתפרק בשבת חייב
משום תופר .ומוסיף נימר
משום תופר וגם ומשום
קושר:
בבלי שבת קה.
גמרא המשך :העושה שני בתי נירין כו' :שואל מאי [בנירין] ועונה אמר
אביי תרתי בבתי נירא עולים ויורדים וחדא חוט בכל בנירא :במשנה
בקירוס :ושואל מאי בקירוס ועונה אמר רב מצוביתא המהדק את
האימרות ,במשנה ,והתופר שתי תפירות :ושואל הא תנינא באבות מלאכות
"והתופר שתי תפירות"? ועונה משום דקבעי למיתנא סיפא "והקורע על
מנת לתפור שתי תפירות" קתני נמי התופר והקורע ,וממשיך לשאול הא
נמי תנינא באבות מלאכות? ועונה אלא ,משום דקבעי למיתני סיפא משנה
ג' הקורע בחמתו ועל מתו ,משום הכי קתני [התופר שתי תפירות] :ושואל
והקורע על מנת לתפור שתי תפירות :היכי משכחת לה? ועונה כגון דעבדה
כי כיסתא כשהבד לא ישר בקצותיו:
משנה ג' הלכה ג'
ְׁטּורין.
ַקֹור ַע בשבת בגד ַב ֲחמָתֹו בכעסו ְׁועַל מֵתֹו באבלות על מת ְׁ ( ,ו)כָל ַה ְׁמ ַק ְׁל ְׁקלִּין בשבת לשם השחתה ,פ ִּ
(ג) ה ֵ
ש{י}עּורֹו ִּכמְׁתַ קֵן דהיינו פורם לפחות שני
ְׁו ַה ְׁמ ַק ְׁלקֵל עַל ְׁמנָת לְׁתַ קֵן ,כגון פורם על מנת לתפור במקום הנכון ִּ
תפירות :
בבלי שבת קה:
ירושלמי שבת עב.
גמ' שואל בעון קומי רבי
גמרא ,ורמינהו למדנו הקורע בשבת בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב ,ואף על
אבא היך מה דאת אמר תמן
פי שמחלל את השבת יצא ידי קריעה? ועונה ,לא קשיא הא במת דידיה קרוב
השוחט קרבן חטאתו בשבת
משפחה שחייב לקרוע עליו חייב, .,הא במת דעלמא ,ושואל והא מתו
כיפר על חטאו הקודם
קתני ,ועונה לעולם במת דידיה אבל יש ובהנך דלאו בני אבילות נינהו
ומביא אחרת על חטאו
קרובים רחוקים יותר ,ושואל ואולי ואי חכם הוא חיובי מיחייב ,דתניא חכם
החדש של שחיטה בשבת
שמת הכל קרוביו ,ושואל הכל קרוביו סלקא דעתך? אלא אימא הכל
ואמר ושואל ,אוף הכא לא
כקרוביו ,הכל קורעין עליו ,הכל חולצין נעליים עליו הכל מברין עליו
יצא ידי קורעו .על מתו
סעודת אבלים ברחבה ועונה לא צריכא דלאו חכם הוא ,ושואל אולי ואי
עליו
שחייב היה לקרוע
אדם כשר הוא חיובי מיחייב? דתניא מפני מה מתים בניו ובנותיו של אדם
אלא כרבי שמעון ,דר'
כשהן קטנים ,כדי שיבכה ויתאבל על אדם כשר ,ושואל כדי שיבכה כבר
שמעון אמר עד שיהא לו
מקדימים ערבונא שקלי מיניה לוקחים ממנו בניו? ועונה אלא ,מפני שלא
צורך בגופו של דבר ולבגד
בכה והתאבל על אדם כשר ,שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל
הקרוע אינו צריך ,ודוחה
עונותיו בשביל כבוד שעשה .ואומר ,לא צריכא דלאו אדם כשר הוא ,ושואל
אמר לון ר אבא תמן
עוד ,אולי ואי דקאי בשעת יציאת נשמה חיובי מיחייב קריעת הבגד? דתניא
בהבאת קרבן הוא גרם
רבי שמעון בן אלעזר אומר ,העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב
לעצמו .ברם הכא בקריעה
לקרוע ,הא למה זה דומה לספר תורה שנשרפה ,ואומר לא צריכא דלא קאי
על מתו את אחר גורמת
בשעת יציאת נשמה ובכל זאת קרע בגדיו ושואל תינח טוב הבנו ,מתו,
לו .אמר רבי יוסי ואפי' תמן
אלא חמתו אחמתו קשיא? ועונה חמתו אחמתו נמי לא קשיא ,הא שיטת
בשחיטת חטאת את גורמת
רבי יהודה ,הא שיטת רבי שמעון ,ומסביר ,הא רבי יהודה דאמר מלאכה
לו שאילו לא ,שאמרת לו
שאין צריכה לגופה חייב עליה ,הא רבי שמעון דאמר מלאכה שאין צריכה
שיבא קרבן היאך היה
לגופה פטור עליה ,ושואל ,אימר דשמעת ליה לרבי יהודה שעושה מלאכה
מתכפר לו? ולכן הוי צורך
חייב במתקן ,אבל במקלקל מי שמעת ליה? ועונה אמר רבי אבין קורע בגדיו
מימר דרבי שמעון היא,
מכעס האי נמי מתקן הוא ,דקעביד נחת רוח ליצרו הרע ,ושואל ,וכהאי
ושואל חברייא חבורת
גוונא מי שרי? והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא,
הלומדים בישיבה בעון
שאמר משום רבי יוחנן בן נורי ,המקרע בגדיו בחמתו ,והמשבר כליו
קומי רבי יוסה ,לא כן אמר
בחמתו ,והמפזר מעותיו בחמתו ,יהא בעיניך כעובד עבודה זרה ,שכך
רבי יוחנן בשם רבי שמעון
אומנתו ודרכו של יצר הרע ,היום אומר לו עשה כך דבר פעוט ולמחר
בן יוצדק מצה גזולה אינו
אומר לו עשה כך דבר חמור עד שאומר לו ,לך עבוד עבודה זרה ,והולך
יוצא בה ידי חובתו בפסח.
ועובד ,ושואל אמר רבי אבין מאי קראה מהיכן נלמד זאת ? ועונה ,שכתוב
ועונה אמר לון תמן מצה זו
תהילים פא' (י) ֹלא י ִּ ְׁהי ֶה בְָׁך אֵל זָר וְֹׁלא תִּ שְׁתַ ֲחוֶה ְׁלאֵל נֵכָר :איזהו אל זר
שאכל גופה עבירה .ברם
הכא הוא עבר עבירה של
קריעה בשבת אבל בחול
מצווה לקרוע .ושואל אם
כך אני אומר הוציא מצה
מרשות היחיד
בשבת
לרשות הרבים מדוע אינו
יוצא בה ידי חובתו בפסח?
ועונה תני מצה גזולה אסור
לברך עליה .אמר רב
הושעיה אינו יוצא על שם
הכתוב תהילים י' (ג) כִּ י
ִּהלֵּל ָר ָשע עַ ל ַתאֲ וַת נ ְַפשו
ּוב ֹּ ֵצ ַע ב ֵֵרְך נִּאֵץ י ְׁהֹּוָה :אמר
ר' יונה הדא דאת אמר
בתחילה עד יאוש הבעלים
אבל בסוף לאחר יאוש לא
דמים הוא חייב לו והמצה
של האוכל .רבי יונה אמר,
אין עבירה נעשית מצוה,
רבי יוסה אומר ,אין מצוה
באה עבירה .א"ר אילא זה
נלמד מפסוק בספר ויקרא
אֲשר
כז (לד) ֵאלֶה ַה ִּמצְֹׁות ֶׁ
משה אֶׁ ל בְ נֵּי
ִּצוָה יְהוָה אֶׁ ת ֶׁ
י ְִּש ָראֵּ ל בְ הַ ר ִּסינָי :אם
עשיתן כמצוותן הן מצות
ואם לאו אין מצות ואין
לברך עליהם :
שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע ,ועדיין אין אנו יודעים מתי
משבר כלים בשבת יהיה פטור ,ועונה לא צריכא דקא עביד זאת למירמא
אימתא אאינשי ביתיה להטיל אימה על ילדיו ,כי הא דרב יהודה שליף
מצבייתא הוציא צבת להפחיד הילדים רב אחא בר יעקב תבר מאני תבירי
שבר כלים שבורים רב ששת רמי לה לאמתיה ,מוניני ארישא שפך מרק
על ראשה רבי אבא תבר נכתמא שבר מכסה מיותר ,אמר רבי שמעון בן
פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא ,כל המוריד דמעות על אדם
כשר הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו ,שנאמר שם נו' (ט) נֹודִּ י
ָספ ְַׁרתָ ה אָתָ ה שִּימָה דִּ ְׁמעָתִּי בְׁנ ֹּאדֶ ָך הֲֹלא ְׁב ִּספ ְָׁרתֶ ָך :אמר רב יהודה אמר רב
כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו שנאמר יהושע כד' (ל)
ַוי ִּ ְׁקבְׁרּו א ֹּתֹו ִּבגְׁבּול נַ ֲחלָתֹו בְׁתִּ ְׁמנַת ס ֶַרח ֲאשֶר ְׁבהַר ֶאפ ְָׁרי ִּם ִּמצְׁפֹון ְׁלהַר ָגעַש:
מלמד שרגש עליהן הר להורגן ,אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ,כל
המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים ,מדה כנגד מדה שנאמר ישעיה
ש ְׁלחָּה תְׁ ִּרי ֶבנָה הָ גָה בְ רוחו הַ קָ ָשה בְ יום קָ ִּדים :סאה סאה,
כז (ח) ְׁבסַאּסְָׁאה ְׁב ַ
איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן כתוב בשופטים ב'(ז) ַוי ַ ַעבְׁדּו ָהעָם
ש ַע וְׁכ ֹּל יְׁמֵי ַהזְׁ ֵקנִּים ֲאשֶר ֶה ֱא ִּריכּו יָמִּים ַאח ֲֵרי י ְׁהֹושּו ַע
אֶת י ְׁהֹּוָה כ ֹּל יְׁמֵי י ְׁהֹו ֻׁ
ֲשה יְהוָה הַ גָדול אֲ ֶׁשר עָ ָשה לְ י ְִּש ָראֵּ ל :ואתה אמרת
אֲ ֶׁשר ָראו אֵּ ת כָ ל מַ ע ֵּ
שלא הוספד יהושע כראוי? אמר ליה בבלאי טיפשאי ימים האריכו ,אבל
שנים לא האריכו ,ושואל ,אלא מעתה מה שכתוב דברים יא'(כא) ְׁל ַמעַן
י ְִּׁרבּו יְׁמֵיכֶם וִּימֵי ְׁבנֵיכֶם עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ֶׁשר נ ְִּשבַ ע יְהוָה לַאֲ בתֵּ יכֶׁם לָתֵּ ת לָהֶׁ ם
ָארץ :גם כאן תפרש ימים ולא שנים? ועונה ,ברכה
כִּ ימֵּ י הַ ָשמַ יִּם עַ ל הָ ֶׁ
שאני ,ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ,אחד מן האחים שמת ידאגו כל
האחין כולן ,אחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה ,אמרי לה זה
אמור דמת גדול האחים ,ויש ואמרי לה דמת קטן :במשנה ,וכל המקלקלין
פטורין :תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן ,כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל
פוצע ומבעיר אש .אמר ליה פוק תני לברא חזור בך ואל תלמד זאת חובל
ומבעיר אינה משנה ,ואם תמצא לומר משנה .אפשר להסביר שחייב ,כאשר
חובל בצריך בשר לכלבו ,מבעיר אפשרי שיהיה חייב בצריך לאפרו,
ושואל והאנן תנן כל המקלקלין פטורין? ועונה מתניתין רבי יהודה ,ברייתא
רבי שמעון ,ושואל מאי טעמא דרבי שמעון שמחייב? ועונה ,מדאיצטריך
קרא פסוק מיוחד למישרא מילה בשבת הא אתה למד חובל בעלמא חייב,
ומדאסר רחמנא הבערה של פתילת עופרת גבי בת כהן חוטאת שמע מינה
מבעיר בעלמא חייב ורבי יהודה סובר התם מתקן הוא ,כדרב אשי דאמר
רב אשי מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי ,מה לי לבשל פתילה מה לי
לבשל סמנין: ,
משנה ד' הלכה ד'
ָאֹורג מעביר
(ד) שִּעּור ַה ְׁמ ַלבֵן את הצמר ְׁו ַה ְׁמנַפֵץ צמר רחלים ְׁוהַצֹו ֵב ַע ְׁוהַּטֹווֶהִּ ,כמְֹׁלא רֹּחַב ַהּסִּיט כָפּול כטפח ְׁ .וה ֵ
שנֵי חּוטִּין ,שִּעּורֹו ִּכמְֹׁלא ַהּסִּיט כחצי טפח לכל כיוון:
חוטי ערב בשתי ְׁ
בבלי שבת קו.
ירושלמי שבת עב:
שיעור המלבן כו' :רב יוסף מחוי
גמ' שואל תמן תנינא המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה לצבוע,
כפול במידה גדולה רב חייא בר
כבגד קטן ,והכא את אמר הכין סיט כפול? ועונה תמן במוציא עצים
אמי מחוי פשוט במידה רגילה
מרשות לרשות לצבוע .ברם הכא השיעור בצובע את הבד עצמו :
משנה ה' הלכה ה'
(ה) ַרבִּי י ְׁהּודָ ה אֹומֵרַ ,הצָד צִּפֹור בשבת ַל ִּמגְׁדָ ל לארון או ארגז ּו ְׁצבִּי ַל ַבי ִּת ונעל הדלת ַ ,חי ָ{י}בַ .ו ֲח ָכמִּים אֹומ ְִּׁרים,
שמְׁעֹון בֶן ַג ְׁמלִּיאֵל אֹומֵרֹ ,לא כָל ַהבֵיב ִָּרין
צִּפֹור ַל ִּמגְׁדָ לּ ,ו ְׁצבִּי ( ַל ַבי ִּת) אפילו {לגינה} ְׁו ֶל ָחצֵר ְׁו ַלבֵיב ִָּרין חייבַ .רבָן ִּ
שאֵינֹו ְׁמ ֻׁחּסַר צִּידָה
שוִּין בגדלם .זֶה ַה ְׁכלָל{ ,כל} {ה} ְׁמ ֻׁח{ו}ּסַר צִּידָ ה ויש עוד לטרוח בשביל לתפוס אותו ,פָטּורְׁ ,ו ֶ
ָ
ובהושטת יד נתפס ,חַי{י ָ}ב:
בבלי שבת קו:
ירושלמי שבת עג.
גמרא תנן התם ,אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב ואין נותנין
גמ' א"ר חיננא מתני' בדיני יום טוב
לפניהם מזונות ,אבל צדין חיה ועוף ונותנין לפניהם מזונות ,ושואל
דלא כר' יהודה .דתנינן כאן הצד
ורמינהו ,ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדין מהם
צפור למגדל וצבי לבית חייב .הא
ביום טוב ,ואין נותנין לפניהם מזונות ,קשיא חיה אחיה ,קשיא
לגינה ולביברין פטור .ושואל
עופות אעופות ,ומנסה לתרץ ולהסביר ,בשלמא חיה אחיה לא
מחלפה שיטתיה דרבי יהודה ,דתנינן
קשיא ,הא רבי יהודה ,הא רבנן ,אלא עופות אעופות קשיא? וכי
תמן אין צדין דגים מן הביברין ואין
תימא ואם תאמר עופות אעופות נמי לא קשיא ,הא ביבר מקורה
נותנין לפניהם מזונות וזה סותר את
שניצוד הוא הא ביבר שאינו מקורה ,והא בית דמקורה הוא שיש
הנאמר במשנה שלנו ,וכאן .הא
לו תקרה ובין לרבי יהודה ובין לרבנן צפור למגדל אין כן נקרא
לגינה ולביברין פטור? .ועוד שואל
ניצוד אבל לבית לא נחשב לניצוד? ועונה אמר רבה בר רב הונא
מחלפה שיטתין דרבנן .דתנינן
הכא במשנה שלנו בצפור "דרור" עסקינן לפי שאינה מקבלת
שכאן נאמר וחכמים אומרים צפור
למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין
מרות וקשה לתפוש אותה דתנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא
חייב .ותנינן תמן ביום טוב אבל
שמה צפור דרור מפני שדרה בבית כבשדה ועדיין עשויה למצוא
צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין
דרך לחופש ,ואומר ,השתא דאתית להכי שאתה מבדיל בין ציפור
לפניהן מזונות הא לגינה ולחצר לא
לציפור חיה אחיה נמי לא קשיא ,הא בביבר גדול הא בביבר קטן,
ייתן לפניהם מזונות? ועונה כאן
ומסביר ,היכי דמי ביבר גדול? היכי דמי ביבר קטן? אמר רב אשי,
בחצר מקורה .כאן בחצר שאינה
כל היכא דרהיט בתריה שאתה רודף אחריו ומטי לה בחד שיחייא
מקורה .ושואל והא תנינן גינה .אית
ומשיגו בהושטת יד אחת ביבר קטן ,ואידך ואם לא נתפס ביבר
לך מימר גינה מקורה? ועונה אלא
גדול ,אי נמי ,כל היכא דנפיל טולא דכתלים מגיע צל הכתלים
כאן בגדולה כאן בקטנה .ר' עולא
אהדדי מצד לצד ביבר קטן ואידך ביבר גדול ,ואי נמי כל היכא
אמר ,בעון קומי רבי אחא מה ניתני
דליכא עוקצי עוקצי פינות ומקומות מסתור ביבר קטן ,ואידך
גם ביום טוב כל המחוסר צידה חייב
ביבר גדול :במשנה ,רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' :אמר רב
ושאינו מחוסר צידה פטור .,אמר לון
יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
ולא {במנפל לתוכה} [ביום טוב]
אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי ,אמר ליה מאי נפקא לך מינה?
אנן קיימין ?.אלא ,אין לגרוס חייב
ועונה בכעס אמר ליה ,גמרא גמור או שאנו לומדים זמורתא תהא
כי אם ,כל המחוסר צידה אסור
או שירה היא? תנו רבנן הצד צבי סומא עיוור או וישן חייב,
ושאינו מחוסר צידה מותר .א"ר
חיגר צולע או וזקן או וחולה פטור ,אמר ליה אביי לרב יוסף מאי
שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא
שנא הני שחייב ומאי שנא הני שפטור? ועונה ,הני עבידי לרבויי
מחוסר נשבים יש לו עוד צורך
מצליחים לעיתים להתחמק הני לא עבידי לרבויי אינם מצליחים,
מצודה ,נחשב מחוסר צידה .ושאינו
ושואל ,והתניא חולה חייב ,ועונה אמר רב ששת לא קשיא ,הא
מחוסר אינו זקוק נשבים אינו מחוסר
בחולה מחמת אישתא חום חולף הא בחולה מחמת אובצנא עייפות
צידה ביום טוב שוחטין מן החיות
כרונית ,תנו רבנן הצד חגבין גזין צרעין ויתושין בשבת ,חייב,
הנמצאים ליד המעיינות הנגרין אין
דברי רבי מאיר ,וחכמים אומרים כל שבמינו ניצוד ,חייב וכל שאין
שוחטין לא מן המכמרות ולא מן
במינו ניצוד שאיש אינו זקוק להם פטור ,תניא אידך ,הצד חגבים
המצודות .רבי יוסי בר בון אמר
בשעת הטל בבוקר השכם פטור ,שעדיין הם רטובים בשעת
בשם רבי אמי צדים מצדתא דשיתא.
השרב כחום היום ויבשו הכנפיים חייב ,ר' אלעזר בן מהבאי אומר,
מרושתת דגים ,ומספר שמואל צד
אם היו מקלחות בקבוצות גדולות ובאות פטור ,ושואל איבעיא להו
הוא בפיתם ליד הפרורים בחבית .רב
דברי אלעזר בן מהבאי ארישא קאי או אסיפא קאי? ועונה תא שמע
אמר ליד סכרא דנהרא שרי .א"ר
הצד חגבין בשעת הטל פטור בשעת השרב חייב ,אלעזר בן מהבאי
יודן כההיא דטסים וזאת בתנאי
אומר אפילו בשעת השרב אם היו מקלחות ובאות פטור:
שסכור הנהר משני מעבריו
משנה ו' הלכה ו'
ְׁטּורין.
שנַי ִּם שני אנשים ביחד ,פ ִּ
שנִּ ְׁכנַס ַל ַבי ִּת בשבת ( ְׁו)נָעַל ֶאחָד ְׁב ָפנָיו את הדלת ַ ,חי ָ{י}ב{.אם} נָעֲלּו ְׁ
(ו) ְׁצבִּי ֶ
שמְׁעֹון פֹוטֵר:
שנַי ִּםַ ,חי ָ{י}בִּין שניהם .ו ְַׁרבִּי ִּ
אבל ֹלא י ָכ{ֹו}ל ֶאחָד ִּלנְׁע{ֹו}ל מחמת רוחב הדלת או הפרצה ְׁונָעֲלּו ְׁ
בבלי שבת קו:
ירושלמי שבת עג:
גמרא אמר רבי ירמיה
גמ' רבי שמעון פוטר כתוב ויקרא ד' (כז) וְ ִּאם נֶׁפֶׁ ש ַאחַ ת תֶׁ חֱטָ א בִּ ְש ָגגָה מֵּ עַ ם
בר אבא אמר שמואל
ָארץ ַבעֲשתָ ּה ַאחַ ת ִּמ ִּמ ְצות יְהוָה אֲ ֶׁשר ֹלא תֵּ עָ ֶׁשינָה וְ אָ ֵּשם :ודורש ,היחיד
הָ ֶׁ
הצד ארי בשבת אינו
שעשה חייב .שנים או ג' שעשו פטורין .רב חינא אמר היה אחד בריא רחב גרם
חייב עד שיכניסנו
ואחד תש רזה אם נעל החולה כל צורכו ,ולא נעל הבריא כל צורכו ,החולה
לגורזקי סוגר הברזל
חייב ,שהוא זה שסגר ,והבריא פטור .ר' יוסי בי ר' בון אמר בשם רב חינא,
שלו:
היה צבי רץ כדרכו ונתכוון בעל הבית לנעול בעדו לצרכיו ונעל בעדו ובעד
הצבי ונמצא צבי ניצוד מותר .,ר' יוסי בי ר' בון אמר בשם רב חונה ראה
תינוק מבעבע בנהר וזקוק לעזרה ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים
עמו ,גם זה מותר .ר' יוסי בי ר' בון אמר בשם רב חונא היה מפקח בגל להציל
אדם ממפולת עפר ונתכוון להעלות צרור של זהובים ביחד עמו מותר:
משנה ז' הלכה ז'
שנִּי
(ז) צבי נכנס לחדרו בשבת ,יָשַב ( ָה) ֶאחָד עַל ַהפֶתַ ח וְֹׁלא ִּמ{י}לְָׁאהּו ועדיין הצבי יכול להימלט ,יָשַב ַה ֵ
שנִּי
שנִּי הוא זה ה ַחי ָ{י}ב .יָשַב ה ִָּראשֹון עַל ַהפֶתַ ח ּו ִּמ{י}לְָׁאהּו וכבר הצבי ניצוד ּ ,ובָא ַה ֵ
ּו ִּמ{י}לְָׁאהּו לפתח ַ ,ה ֵ
שנִּי פָטּור .הָא ְׁלמַה זֶה דֹומֶה .לְׁנֹועֵל
ש ָעמַד ה ִָּראשֹון ְׁו ָהלְַך לֹו ,ה ִָּראשֹון ַחי ָ{י}ב ְׁו ַה ֵ
ְׁויָשַב {לו} ְׁב ִּצ{י}דֹוַ ,אף עַל פִּי ֶ
שמְׁרֹו ְׁונִּ ְׁמצָא ְׁצבִּי שָמּור בְׁתֹוכֹו:
אֶת בֵיתֹו ְׁל ָ
בבלי שבת קז.
ירושלמי שבת עג:
גמרא אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב ,נכנסה לו
גמ' שואל ,רבי שמי בעי ,מהו ליתן
צפור תחת כנפיו חלוקו יושב ומשמרו עד מוצאי שבת עד
לפניהן מזונות לאחר שכבר נמצאו
שתחשך ,ושואל מתיב רב נחמן בר יצחק ,למדנו ,ישב הראשון על
בבית? ועונה ייבא יתאים כההיא
הפתח ומלאהו ,ובא השני וישב בצדו אף על פי שעמד הראשון
דתנינן תמן ,אין נותנין מים לפני
והלך לו הראשון חייב והשני פטור ,ומדייק מאי לאו פטור אבל
דבורים ולפני יונים שבשובך ,שאין
עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן
אסור? מה עשה הרי כבר ניצוד הצבי? ועונה ,לא פטור ומותר,
מערב שבת .והכא גם כן ,ושואל רבי
ומסביר ,הכי נמי מסתברא ,מדקתני סיפא ,למה זה דומה לנועל את
שמי בעי ,מהו לכפות עליו כלי לאחר
ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו ,מכלל דפטור ומותר ,שמע
מינה ,איכא דאמרי בגרסא שונה אמר רב נחמן בר יצחק ,אף אנן
שכבר תפוש הוא? ועונה ייבא יתאים
נמי תנינא אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני
כהיא דאמר ר"ש בי רבי ינאי ,אני לא
פטור ,מאי לאו פטור ומותר? ודוחה לא פטור אבל אסור ,ושואל,
שמעתי מאבא ,אבל אחותי אמרה לי
הא מדקתני סיפא הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא
משמו ,ביצה שנולדה ביום טוב ,סומכין
צבי שמור בתוכו מכלל משמע דפטור ומותר ,שמע מינה מותר.
לה כלי בשביל שלא תתגלגל במדרון.
אבל אין כופין עליה כלי .שמואל אמר
אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור ,לבר חוץ מהני
אף כופין עליה את הכלי .ושואל רבי
תלת דפטור ומותר ,חדא הא ,של המשנה שלנו ,וממאי דפטור
שמי בעי עכשיו שהוא ניצוד מהו
ומותר? דקתני סיפא ,למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא
לקושרו בחבל .קשר שאינו בר
צבי שמור בתוכו ,ואידך הנוסף השני שמותר המפיס מורסא
קיימא? ועונה ייבא יתאים כהיא דאמר
בשבת אם לעשות לה פה חייב ,אם להוציא ממנה לחה פטור ומותר
רבי שמעון בן אלעזר מותר להשתמש
וממאי דפטור ומותר? דתנן מחט של יד ניטלת בשבת ליטול בה
על צידדי בהמה בשבת .,היא צידדי
את הקוץ ,ואידך הנוסף השלישי הצד נחש בשבת אם מתעסק בו
בהמה ,היא צידדי אילן ,כל שמותר
שלא ישכנו פטור ומותר אם לרפואה חייב ,ושואל וממאי דפטור
להשתמש על צידדי בהמה מותר
ומותר? ועונה ,דתנן כופין קערה על הנר בשביל שלא תאחוז
לקושרו .כל שאסור להשתמש על
בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תישך:
צידדי בהמה אסור לקושרו :
הדרן עלך האורג:
© Copyright 2024