פרק ג
מעשרות פרק שלישי
משנה א' ב' ג' הלכה א'
ְּטּורין מלעשר משום שלא
(א) ַה ַמ ֲעבִיר תְּ ֵאנִים ַב ֲחצֵרֹו ִלקְּצֹות וליבש במוקצה על הגגָּ ,בנָּיו ּו ְּבנֵי בֵיתֹו אֹו ְּכלִין ּופ ִ
ְּטּורין ֲ .אבָּל אִם י ֶׁש
שאֵין ָּל ֶׁה(ם){ן} ָּעלָּיו מְּזֹונֹות ,אֹו ְּכלִין ּופ ִ
שעִמֹו עובדיםִ ,בזְּמַן ֶׁ
נגמרה מלאכתו .הַּפֹו ֲעלִי(ם){ן} ֶׁ
ָּל ֶׁה(ם){ן} ָּעלָּיו מְּזֹונֹות ואוכלים תמורת עבודה ,ה ֲֵרי אֵּלּו ֹלא י ֹאכֵלּו אלא אם עישרו( :ב) הַמֹוצִיא ּפֹו ֲעלָּיו ַלשָּדֶׁ ה
ְּטּורין{ .אבל ְּו}אִם י ֶׁש ָּלהֶׁם ָּעלָּיו מְּזֹונֹות ,אֹו ְּכלִין ַאחַת,
שאֵין ָּלהֶׁם ָּעלָּיו מְּזֹונֹות ,אֹו ְּכלִין ּופ ִ
לעבודה אחרתִ ,בזְּמַן ֶׁ
ַאחַת ,מִן הַתְּ ֵאנָּהֲ ,אבָּל ֹלא אוכלים מִן ַהסַל וְֹּלא מִן הַק{ו} ָּּפ(ה){ות} וְֹּלא מִן הַמ{ו} ְּקצֶׁה עד שיעשרו( :ג) הַשֹוכֵר
אֶׁת הַּפֹועֵל ַלעֲשֹות {עמו} ערוגות ַבזֵיתִ יםָ ,אמַר לֹו הפועל אני עובד עַל ְּמנָּת ֶׁלאֱכֹול זֵיתִ ים ,אֹוכֵל ֶׁא ָּח(ד){ת}
ֶׁא ָּח(ד){ת} ארעי ּופָּטּורְּ .ואִם ֵצ{י} ַרף כמה יחדַ ,חי ָּ{י}ב לעשר ,שכר פועל ְּלנַכֵש עשבים שוטים ַב ְּב ָּצלִיםָ ,אמַר
לֹו הפועל עַל ְּמנָּת ֶׁלאֱכֹול י ָָּּרקְּ ,מק ְַּרטֵם תולש ומכרסם ָּעלֶׁה ָּעלֶׁה ,וְּאֹוכֵלְּ .ואִם ֵצ{י} ַרףַ ,חי ָּ{י}ב לעשר:,
ירושלמי מעשרות יב' ע' ב'
השדה לאוכלן בחצר שאינה משתמרת ,ושכח והכניסן
גמ' המעביר תאנים כו' .ושואל ,הוא עצמו בעל
לתוך ביתו ,או שהכניסום התינוקות הרי זה מחזירן
השדה מהו שיאכל כמו בני ביתו? ועונה רב אמר
למקומן ואוכל .ומדייק לא אמרו אלא שוגג הא מזיד
הוא אסור לוכל .עולא ב"ר ישמעאל אומר בשם רבי
אסור .וזאת מאן תניתה רבי ,דתני הביא תאנים מן
אלעזר גם הוא מותר לוכל .ומסביר רב סובר כרבי
השדה והעבירן לחצירו לאוכלן בראש גגו רבי מחייב
מאיר רבי אלעזר כרבנן ,ומסביר .רב כרבי מאיר
לעשר ,רבי יוסי בי רבי יהודה פוטר .הוי נמצא מאן
שמקח קובע ,ושואל אין כרבי מאיר אפילו בניו ובני
דתנא המעביר תאנים בחצירו לקצות פטור הא לא
ביתו יהו אסורין? ועונה לא כפי שאמרנו .אלא רב
לקצות חייב ,רבי ,עולא בר ישמעאל אמר בשם רבי
כרבי ,ורבי אלעזר כרבנין .דאמר רבי סימון בשם
אלעזר ,רבי יהודה הנשיא ורבי יוסי בי רבי יהודה
רבי יהושע בן לוי ,רבי יוסי בן שאול אמר בשם
היו מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות שלא דרך
רבי ,אין אוכלין על המוקצה אלא על מקומו במחסן
הפתח ,ראה אותן רבי יודה בי רבי אלעאי ,אמר להן,
עצמו .דברי חכמים .,רבי יעקב בר אידי אמר בשם
ראו מה ביניכם לראשונים .רבי עקיבה היה לוקח
רבי יהושע בן לוי אוכלין על המוקצה שלא נגמרה
שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין
מלאכתו בין על מקומו בין שלא על מקומו .ושואל
ואתם מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות .ושואל
מותיב רבי יוסי בן שאול לרבי ,והתנינן ,החרובין עד
מה לי לאחורי הגגות אפילו הכניסם בחצירו לאוכלן
שלא כינסן לראש הגג .ועונה אמר ליה לא תתיביני
בראש גגו גם פטור .ולא רבי יוסי בי רבי יהודה היא
חרובין .חרובין מאכל בהמה הן ואם אוכלים ניכר
הסובר שהעברה דרך חצר אינה קובעת? ועונה בגין
שטרם יבשו .ושואל על דעתיה דרב מה בין הוא
רבי ,דהוה עימיה ,ומספר חמתון חד סבא זקן אמר
עצמו מה בין בניו? ועונה .הוא על ידי שהוא תלוי
לון יהבון לי אתון ,אמרון ליה אין בבקשה קח כמה
בעל ההחלטה במוקצה אסור ,בניו על ידי שאינן
שאתה רוצה ,אמר לון ,לאבוכון דבשמיא לא יהביתון
תלוין במוקצה ,כמקבלי מתנה הם מותרין .ושואל
אלא לי? ומברר ושואל עכשיו ,האם רבי יוחנן סובר
ניחא בניו ובני ביתו שאינו חייב לפרנסם ,אבל
כרבי ,ורבי שמעון בר לקיש סובר כרבי יוסי בי רבי
אישתו .ואין לה עליו מזונות? .ועונה סובר כמאן
יודה .ודוחה רבי יוחנן כרבי אפילו דיסבור כרבי
דאמר אין מזונות לאשה דבר תורה .כהדא דתני אין
יוסי בי רבי יודה אלא חומר היא בשבת שכן אפילו
בית דין פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית .אבל
פירות נשרים ,שנשרו מאיליהן אסורים בלי לעשר.
ניזונת היא אצל בעלה בשנה שביעית ,ושואל ויעשו
רבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יודה אפילו
אותה כפועל שאינו יפה אין ערך לעבודתו אפילו
דיסבור כרבי ,אלא חומר היא בחצר בית שמירה
שוה פרוטה .ועונה מכיוון שלא ענה כך הדא אמרה
דאמר רבי יוחנן ,מקח וחצר ושבת אינן דבר תורה.,
שלא עשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה.
רבי אימי אמר בשם רבי שמעון [בן לקיש] המחוור
ושואל אפילו כמאן דאמר אין לה עליו מזונות האם
שבכולן זה חצר בית שמירה .רבי יוחנן אמר בשם
אין לה עליו בית דירה מקום מגורים? ועונה כהדא
רבי שמעון בן יוחי היו לו שתי חצירות אחת במגדלא
דתני אנשים גברים ששיתפו במבוא להתיר טלטול
ואחת בטיבריא .העבירו בזו שבמגדלא כדי לאוכלן
בשבת שלא מדעת הנשים שיתופן תקף נשים
בזו שבטיבריא ,מכיון שהעבירן דרך היתר מותר עד
ששיתפו שלא מדעת אנשים אין שיתופן שיתוף . ,תני
טבריה .אתיא דרבי שמעון בן יוחי כרבי יוסי בי רבי
וכולן כל הפירות שנכנסו משדה לעיר נטבלו וחייבים
יודה ,ורובה ומרחיק לכת עוד מן דרבי יוסי בי רבי
לעשרם .מתניתא בשיטת דרבי ,דתני הביא תאנים מן
של מחצה על מחצה ,מתקנה דמאי ,.מכניסה לבית
מתקנה ודאי .ושואל רבי יונה בעי דמאי שמפריש
ממנו מעשר מהו שיטבול כאשר יתברר שצריך
להפריש תרומה לודאי .ועונה אם אומר את כן לא
נמצאת מקדים .מעשר לתרומה רבי יוסי בי רבי בון
רבי יוחנן אמרו בשם רבי שמעון בן יוצדק אם קונה
חבר במקום שחצי מפרישים וחצי לא צריך להתנות
בעת ההפרשה ולומר אם מאותן שמכניסין לשוק
היא מה שעשיתי עשוי ואם לאו לא עשיתי כלום.
וזאת שלא תהא מאותן שמכניסין לבית ונמצאת
תרומת מעשר טבולה לתרומה גדולה .ועוד אמרו
מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי .מכניסה לבית
מתקנה ודאי .ושואל וחש לומר שמא מאותה
חקלאיים שמכניסין לבית ולא מוליכים לשוק היא
ונמצאת תרומה גדולה טבולה לתרומת מעשר .ועונה
אמר רבי מתניה בקורא שם על מעשרותיו .וזאת עד
כדון דבר שאין לו גורן כמו ירק אבל דבר שיש לו
גורן מפרישין תרומת מעשר ואין צריך להפריש
תרומה גדולה שחזקה כולם תורמים תרומה גדולה .
כהדא דתני ,מצא פירות ממורחין לאחר מרוח
בשדה ,אם היו מכונסין אסורין משום גזל ,היו
מפוזרין מותרין משום גזל ,בין כך ובין כך חייבין
במעשרות ופטורין מתרומה גדולה שאי אפשר לגורן
שתיעקר אלא אם כן נתרמה [תרומה גדולה] .ושואל
מעשרות מהיכן ניטלות מין הבית או מן השדה ?
ועונה נישמעינה מן הדא ,חבר שמת והניח מגורה
מלאה פירות אפילו בו ביום הכניסן הרי אלו בחזקת
מתוקנים .ושואל ואפשר שלא נטרפה דעתו שעה
אחת ולא תרם? ועונה א"ר בון בר חייא תפתר שמת
מתוך יישוב הדעת .רבי חנינא בשם רבי פנחס שמע
לה מן הכא מעשה שהפליגו בספינה ואמר רבי
גמליאל עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה
בן יוסף שיזכה בו לעניים הדא אמרה מן הבית .רבי
חייא בר אבא שמע להן מן הכא ,מי שהיו פירותיו
במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני ,הדא אמרה
מעשרות ניטלות מן הבית .רבי אבא מרי שמע לה מן
הכא דברים כו' (יג) וְָאמַ ְרתָ לִ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך בִ עַ ְר ִתי
הַ קֹדֶ ׁש מִן ַה ַבי ִת וְ גַ ם נְתַ ִתיו ַללֵוִי וְ ַלגֵר ַליָתוֹם וְ לַָאלְ מָ נָה
כְ כָל ִמ ְצו ְָת ָך אֲ ֶׁשר ִצּוִיתָ נִי ֹלא עָ בַ ְר ִתי ִמ ִמ ְצוֹתֶ יָך וְֹלא
ָׁשכָחְ ִתי :ודרשו חז"ל זו חלה הדא אמרה מעשר מן
השדה:
יודה .שכן מה דאמר רבי יוסי בי רבי יודה בעומד
במקום פטור בגג .מה דאמר רבי שמעון בן לקיש
בעומד במקום חיוב בחצר במגדל עדר .מכיון
שהעבירן דרך היתר מותר .רבי אליעזר דרובא מקל
עוד מן תרוויהון דרבי אליעזר אמר התחיל לאכול
בגן ונכנס לחצר מכיון שהתחיל בהן דרך היתר מותר.
במשנה ,אֲ בָ ל ֹלא ִמן הַ סַ ל וְ ֹלא ִמן הַ קוּפות וְ ֹלא ִמן
הַ מו ְקצֶ ה ושואל ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה
שנגמרה מלאכתן אבל ולא מן המוקצה? ולמה לא
כמה דתימר תמן מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף
חייב ואמור אוף הכא כן ?.ועונה א"ר יצחק מוקצה
ֵיתים,
עשו אותה כמצורף .במשנה ,פועל ֶלאֱכוֹל ז ִ
א ֹוכֵל אֶ חָ ד ,אֶ חָ ד ּופָ טּור ,תני דבי רבי פועל אוכל
כדרכו ופטור .ושואל רבי יונה בעי ,מה אנן קיימין,
אם כששכרו לעשות עמו בזיתים כל עמא מודיי
שהוא אוכל כדרכו ופטור? ואם ששכרו לעשות עמו
בגופן בזרדים של זיתים כל עמא מודיי שהוא אוכל
אחת אחת ופטור ,ואם צירף חייב .ועונה אלא כי אנן
קיימין כששכרו לנכש עמו בזיתים ,וזאת נבין מן
דבתרה הסיפא לנכש עמו בבצלים ,אמר לו על מנת
לוכל ירק ,מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב..
רבי חגיי שאל לחבריא מהו אהן פטור דתנינן הכא
מצא פירות מפוזרים .א"ל משום אוכל עראי בשדה
והוא פטור .אמר לון וכא אתינן מתני' לא משום אוכל
עראי בשדה והוא פטור אלא משום הבקר הפקר שכן
אפילו אם הכניסו לבית פטור ,דתני מצא כלכלה
מחופה בעלין אסורה משום גזל וחייבת במעשרות.
ומסביר אסורה משום גזל משום דבר שיש בו סימנין,
וחייבין במעשרות שעד עכשיו דעת בעלים עליה לא
התייאש ואינם הפקר .ושואל עד היכין משמר את
הפירות בכלכלה? ועונה עד כדי שיכול לתרום מן
המובכר שלא נרקבו ולא הצטמקו .ומוסיף לא היה
יכול לתרום מן המובחר עושה אותה דמים מוכר את
הפירות ושומר את הכסף ,ואוכלה .רבי יונה בעי
דמים מהו שיטבלו הפירות כמקח? או מאחר
שהבעלים מוציאין אותה בדין לא נטבלה? ועונה .
רבי מנא בעי הגע עצמך שהיתה כבר נתונה בפיו לא
נמאס הוא? יכול הוא להחזירה בדין אם אומר את כן
לא נמצא אוכל טבל למפרע? הדא אמרה דמים
כמקח הן וחייב לעשר את הפירות שמצא .מצא
כלכלה במקום שהרוב מכניסין לשוק אסור לוכל
ממנה עראי ומתקנה דמאי .במקום שהרוב מכניסין
לבתים ,מותר לוכל ממנה עראי ומתקנה ודאי .במקום
משנה ד' הלכה ב'
שהִיא נֹוטָּה עַל הַדֶׁ ֶׁרְךּ ,ו ָּמצָּא תַ חְּתֶׁי ָּה תְּ ֵאנִים,
(ד) ָּמצָּא ְּקצִי(צ){ע}ֹות בַדֶׁ ֶׁרְךֲ ,אפִּלּו ְּבצַד שָּדֶׁ ה {קציעות}ְּ ,וכֵן תְּ ֵאנָּה ֶׁ
מ{ו}תָּ רֹות מִּׁשּום ָּגזֵל שהן הפקר ּופְּטּורֹות מִן ַה ַמ ֲעשְּרֹותּ( ,ו ַב){ה}זֵיתִ ים ּו( ֶׁב){ה}חָּרּובִי(ם){ן} שאינם מתפרקים
ואינם הפקר ַחי ָּ{י}בִי(ם){ן}ָּ .מצָּא גְּרֹוגְּרֹות דרוסות ומעוכות ,אִם דָּ ְּרסּו רֹוב ְּבנֵי ָאדָּ ם את תאניהם ַ ,חי ָּ{י}ב לעשר
שהֵן מִדָּ בָּר {ה}גָּמּורְּ { .ו} ֶׁהחָּרּובִין,
ש){ב}י ָּדּו ַע ֶׁ
ְּואִם לָּאו רגלי אדם דרסו אותם ּפָּטּורָּ .מצָּא ִפ ְּלחֵי דְּ ֵב{י}לָּהַ ,חי ָּבֶׁ ( ,
מֹוריד ֵמ ֶׁה(ם){ן} ַל ְּב ֵה ָּמה{ ,ו}ּפָּטּור גם אם אוכל בעצמו ִ ,מ ְּּפנֵי שֶׁהּוא ַמ ֲחזִיר אֶׁת
עַד שֶֹּׁלא ְּכ{י}נָּסָּן לְּר ֹאש ַהגָּגִ ,
הַמֹותָּ ר ולא נגמרה מלאכתם :
ירושלמי מעשרות טו' ע' ב'
נראית שאינה דרוסה .פעמים שהרגל דורסתה והיא
גמ' אמר רבי יונה לא אמרו מָ צָ א ְק ִציצוֹת בַ דֶ ֶרְך
אינה דרוסה ונראית כדרוסה .אמר רבי אלעזר הדא
מותָ רוֹת ִמּׁשּום ָגזֵל ,אלא לדרך הרבים הא בשביל
דתימא במקום שאין רוב דורסים בשדות ,אבל
בינו לבין שדה חבירו לא .אמר רבי יונה ,והוא שמצא
במקום שרוב דורסין בשדות ,אותן שדרסו אותן עם
זיתים תחת עצי זיתים ,וחרובין תחת עצי חרובין אבל
המיעוט שעתידין לדרוס מצטרפין וחייב לעשר
אם מצא זיתים תחת חרובין ,וחרובין תחת זיתים לא
במשנה ,מו ִֹריד מֵ הֶ ם לַבְ הֵ מָ ה ,וּפָ טּור ,אית תניי תני,
בדא מאן דהו הניחם שם .ושואל מצא תאנים ולא
אומר זאת שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל
בבתים הן נדרסות? ועונה אמר רבי בון בר חייא,
בשוק כהדא מעשה עם רבי אלעזר בר רבי שמעון
תפתר שרוב דורסין בשדות .,ושואל מָ צָ א גְ רוֹגְ רוֹת
הוה אכיל בשוקא ,חמתיה ראה אותו רבי מאיר,
רבי זעירא בעי ,ואינה ניכרת אם דרוסה ברגלי אדם
נזף בו אמר ליה בשוקא את אכיל? ובטל גרמיה
היא אם אינה דרוסה? ועונה אמר רבי שאול ,פעמים
וקבץ עצמו מבושה
שהיא פוקעת תחת הגלגל והיא דרוסה למוקצה והיא
משנה ה' ו' ז' הלכה ג'
ַּצֹורית שיש בפתח שומר,
ּׁש ָּמעֵאל אֹומֵרָּ ,חצֵר ה ִ
שהִיא ַחי ֶׁ{י}בֶׁת ַב ַמ ַעשְּרֹותַ ,רבִי י ִ ְּ
(ה) {ו}אֵיזֹו הִיא ָּחצֵר קובעת ֶׁ
ש ֶׁאחָּד הדיירים ּפֹותֵ ַח ְּו ֶׁאחָּד והשני נֹועֵל ,וכל אחד עושה
שמ ִָּרים בְּתֹוכָּּהַ .רבִי ֲעקִי ָּב(א){ה} אֹומֵר ,כָּל ֶׁ
ש ַה ֵכלִים נִ ְּ
ֶׁ
שנִ ְּכנָּס לָּּה
שאֵין ָאדָּ ם בֹוש ִמ ֶּׁלאֱכֹול בְּתֹוכָּּהַ ,חי ֶׁ{י}בֶׁתַ .רבִי יֹוסֵי אֹומֵר ,כָּל ֶׁ
ְּטּורהַ .רבִי נְּ ֶׁח ְּמי ָּה אֹומֵר ,כָּל ֶׁ
כרצונו פ ָּ
ְּטּורהַ .רבִי י ְּהּודָּ ה אֹומֵר ,שְּתֵ י ֲח ֵצ{י}רֹות
לחצר ואין פוצה פה ומצפצףְּ ,ואֵין אֹומֵר לֹו מָּה אַתָּ ה ְּמ ַבקֵש{בתוכה}ּ ,פ ָּ
ְּטּוריןַ ,אף עַל
ְּטּורה(:ו) ַהגַגֹות שהעלו פירות לייבוש ּפ ִ
זֹו ִל ְּפנִים מִזֹוַ ,ה ְּּפנִימִית ַחי ֶׁ{י}בֶׁת שכן נשמרת ְּ ,ו ַהחִיצֹונָּה ּפ ָּ
שעַר עם שומר { ,ו}ַא ְּכסַדְּ ָּרה מסדרון ּומ ְִּר ֶּׁפסֶׁת ,ה ֲֵרי אֵּלּו
ש ֵה(ם){ן} עברו בדרכם שֶׁל ָּחצֵר ַה ַחי ֶׁ{י}בֶׁת .בֵית ַ
ּפִי ֶׁ
ְּטּורי(ם){ן}( :ז) ַהּצ ְִּריפִין ְּוהַב{ו} ְּר ָּגנִין סוכות מנצרים
ְּטּורהּ ,פ ִ
ַכ ָּחצֵר .אִם החצר ַחי ֶׁ{י}בֶׁת ,גם הם ַחי ָּ{י}בִיןְּ .ואִם ּפ ָּ
שי ֶׁש בָּּה
ְּטּורין .ס{ו}כַת ִג{י}נֹוסָּר של מצילים בים כנרתַ ,אף עַל ּפִי ֶׁ
ְּו ָּה ֶׁא ְּל{י} ָּקטִיֹות סוכות מפסולת עצים ּ ,פ ִ
ְּטּורה .סכַת הַיֹוצ ְִּרים עושי כלי חרסַ ,ה ְּּפנִימִית בה נמצאם כלי החרס המוכנים
ֵר{י} ַחי ִם וְּתַ ְּרנְּגֹולִי(ם){ן}ּ ,פ ָּ
שמִים
ירת ַה ְּג ָּ
ירת ַה ַחמָּה קיץ וְּדִ ַ
שאֵינָּה דִ ַ
ְּטּורהַ .רבִי יֹוסֵי אֹומֵר ,כָּל ֶׁ
ַחי ֶׁ{י}בֶׁתְּ ,ו ַהחִיצֹונָּה בה יוצר ומקבל הזמנות ּפ ָּ
ְּטּורה .סכַת ֶׁה ָּחג ֶׁבחָּג הסוכות ַ ,רבִי י ְּהּודָּ ה ְּמ ַחי ֵ{י}ב שזו דירתו הקבועה בחג ַ ,ו ֲח ָּכמִים ּפֹוט ְִּרין:
וחורף ּ ,פ ָּ
ירושלמי מעשרות טז' ע' ב'
שתיים היא מתניתא ,בעל הבית ממחה על ידי דיור
גמ' שואל ,איזו היא חצר? ועונה תני רבי ישמעאל
כל שהשומר יושב על פתחה ומשמר .רבי שמואל בר
ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית .ועכשיו עליה
נחמן אמר בשם רבי יונתן כולהון מן הבית למדו
שמעון קומי רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר
בשיטת דרבי עקיבה ,רבי יונה אמר זעירא ורבי
שצריך להיות משתמרת בית טובל דבר תורה ,שכן
אימי תריהון אמרו בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון
אמר הכתוב דברים כו' (יג) וְ ָאמַ ְרתָ לִ ְפנֵי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך
בן אלעזר בשיטת דרבי עקיבא .אמר רבי אימי הורי
ִבע ְַּרתִ י הַק ֹדֶׁ ש מִן ַה ַבי ִת וְגַם נְתַ ִתיו ַללֵוִי ְו ַלגֵר ַליָתוֹם
וְ לַָאלְ מָ נָה כְ כָל ִמ ְצו ְָתָך אֲ ֶׁשר ִצּוִיתָ נִי ֹלא עָ בַ ְר ִתי
רבי יוחנן באילין דבי רבי אימי הלכה כרבי שמעון בן
ִמ ִמ ְצוֹתֶ יָך וְֹלא ָׁשכָחְ ִתי .:שמעון הלומדים קומי רבי
אלעזר בשיטת דרבי עקיבה .במשנה ַרבִ י יְהּודָ ה
יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהון כל תנאיי המשנה
ְמחַ ֵייב סכַ ת הֶ חָ ג בֶ חָ ג ,ושואל רבי בון בר חייא בעי
להחמיר .ושואל ,אם שמעו ולמה לא אמרינן ליה
קומי ר' זעירא מה בא רבי יהודה להוסיף על דברי
משמיה? ועונה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על
רבי עקיבה רבו? ועונה אמר לו ,לא כלום .במשנה
מילתא של עצמו .,תני רבי שמעון בן אלעזר אומר
טּורים ,א"ר אלעזר לגג מבוצר לאויר חצר
הַ גַ גוֹת ְּפ ִ
משום ר' עקיבה ,חצר כל שאחד פותח ואחד נועל
היא מתנית' .ושואל ,מכיון שהעבירן דרך חצר לא
פטור מדובר בשני שותפין אבל לא בשני דיורין שני
נטבלו לא נעשו טבל? ועונה .תפתר אי כרבי יוסי בי
שוכרי דירות ,ושואל .מה בין שותף מה בין דיור,
רבי יודה ,אי כרבי ,בשהיה דעתו לעשותן מוקצה
כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה? ועונה .אמר
ונמלך שלא לעשותן .אמר רבי אבין גג פטור והוא
רבי יונה בבעל הבית ודיורו ששכר ממנו חדר או
שיהא בגג ארבע על ארבע אמות ,ומסביר מה הבית
בדרך אחרת .ושואל אמנם לאחרים לא קובע מהו
שיטבלו לבעל הבורגנין עצמם? ,ועונה ,מן מה דתני
בית ספר ובית תלמוד ללומדי ששה סדרי משנה
טובלין לספר ולמשנה אבל לא לאחרים ,הדא אמרה
שהן טובלין לבעל הבורגנין ,בית רבי אומר ארבע
אמות על ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע
דפנות .ר"ש אומר ,ארבע דפנות אף על פי שאין שם
ארבע אמות .רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע
דפנות ,וכן היה רבי יודה מחייב במזוזה .מסתברא
רבי יודה יודי לאילין רבנין אבל אילין רבנין לא
יודון לרבי יודה ,וסבורים אף על פי שיש שם ארבע
אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינו
טובל למעשרות:
אינו טובל עד שיהא בו ארבע אמות ,על ארבע אמות,
אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע אמות ,על
ארבע אמות .,דתני ,בית שאין בו ארבע אמות על
ארבע אמות פטור ,מן המזוזה בפתח ומן המעקה לגג
ומן העירוב לחצר בשבת ,ואינו טובל למעשרות ,ואין
עושין אותו חיבור לעיר של שבעים אמה וקצת,
למדידה של תחומי שבת ויום טוב ,והנודר מן הבית
מותר לישב בו שאין זה קרוי בלשון בני אדם בית
ואין נותנים לו מן החצר המשותפת זכות פריקה
ארבע אמות לפני פתחו ,ואין צמית ביובל וחוזרת
הקרקע לבעלים כשדה אחוזה ,ואינו מטמא בנגעים
בנגעי בית ואין הבעלים חוזרין עליו לביתם אם בנו
כזה מעורכי מלחמה ומשתתפים במאמץ המלחמה
משנה ח' ט' י' הלכה ד'
שהִיא עֹומֶׁדֶׁ ת ֶׁב ָּחצֵר משתמרת ,אֹוכֵל ַאחַתַ ,אחַתּ ,ופָּטּור מלעשר ְּואִם
(ח) אילן של תְּ אֵינָּה ועליה צמחו פירות ֶׁ
שמְּעֹון אֹומֵר ,אפילו ַאחַת בִימִינֹו וְַּאחַת ִבשְּמ ֹאלֹו וְַּאחַת ְּבפִיו פטורָּ .עלָּה טיפס
צ ֵַרף קטף אחדיםַ ,חי ָּ{י}בַ .רבִי ִ
שהִיא נְּטּועָּה ֶׁב ָּחצֵר ,נֹוטֵל אֶׁת כָּל ָּה ֶׁאשְּכֹולְּ .וכֵן ב ִָּר{י}מֹוןְּ ,וכֵן
לְּר ֹאשָּּהְּ ,מ ַמּלֵא חֵיקֹו וְּאֹוכֵל ופטור מלעשר( :ט) ֶׁגפֶׁן ֶׁ
ָּב ֲא ַבטִיחַ ,דִ ב ְֵּרי ַרבִי ט ְַּרפֹוןַ .רבִי ֲעקִי ָּב(א){ה} אֹומֵר פטור רק כאשרְּ ,מג ְַּרגֵר גרגיר ,גרגיר ָּב ֶׁאשְּכֹול(ֹות) בענבים,
שהִיא זְּרּועָּה ֶׁב ָּחצֵרְּ ,מק ְַּרטֵם תולש ָּעלֶׁהָּ -עלֶׁה וְּאֹוכֵל.
ּופֹורט לגרעינים ב ִָּרמֹון ,וְּסֹופֵת בסכין ָּב ֲא ַבטִיחַ .כ{ו} ְּסבָּר ֶׁ
ֵ
שמ ִָּריםַ ,חי ָּ{י}בִין( :י)
ש ְּב ָּחצֵר שצמחו מעצמם ,אִם הָּיּו נִ ְּ
ַקּורנִית ֶׁ
ְּואִם ֵצ{י} ַרףַ ,חי ָּ{י}בַ ( .ה)סִיָאה ְּו( ָּה) ֵא{י}זֹוב ְּוה ְּ
שהִיא עֹומֶׁדֶׁ ת ֶׁב ָּחצֵר וְּנֹוטָּה ַל ִגנָּ{י}ה אֹוכֵל בגינה כְּדַ ְּרכֹו ּופָּטּור .עֹומֶׁדֶׁ ת ַב ִגנָּה וְּנֹוטָּה ֶׁל ָּחצֵר ,אֹוכֵל בחצר
תְּ ֵא{י}נָּה ֶׁ
ָָּארץ{ ,או עומדת} בְּחּוצָּה
ָָּארץ וְּנֹוטָּה לְּחּוצָּה ל ֶׁ
ַאחַת ַאחַתּ( ,פָּטּור)ְּ .ואִם ֵצ{י} ַרף כמה ביחדַ ,חי ָּ{י}ב .עֹומֶׁדֶׁ ת ב ֶׁ
ָָּארץ ,הַכ ֹל הֹולְֵך ַאחַר ָּה ִע{י}קָּר מקום הגזעּ ,ו ְּבבָּתֵ י ע ֵָּרי חֹומָּה ,הַכ ֹל בדיני גאולת קרקע ובית הֹולְֵך
ָָּארץ וְּנֹוטָּה ל ֶׁ
ל ֶׁ
ש ַלי ִם למעשר שני ,הַכ ֹל
ַאחַר ָּה ִע{י]קָּרּ .ו ְּבע ֵָּרי ִמ ְּקלָּט להציל את הבורח מגאולת דם הַכ ֹל הֹולְֵך ַאחַר הַנֹוףּ .ובִירּו ָּ
הֹולְֵך ַאחַר הַנֹוף:
ירושלמי מעשרות יז' ע' א'
זהו חומץ בן יין .אמר ליה למה את צווח לי כן? אמר
גמ' תני נותנין לו שהות לפצע בה לרכך את התאנה
ליה עד דערקת ואזלית לך ללודקיא במה עסקת?
פעם ראשונה שנייה שלישית ועדיין פטור ,ושואל
הסגרת יהודים לרומאים .אמר ליה ,ולא קוצין כסיחין
רבי יונה בשם רבי זעירא ,שאם ליקט את השנייה
גנבים ועושי רשעה כסחתי? .אמר ליה ,ולא היה לך
בתוך כדי שהות של ריכוך הראשונה השנייה נטבלה
לילך לסוף העולם להניח בעל הגינה שיקוץ את קוצין
או נטבלו שתיהן? ר' אלעזר בי רבי שמעון אומר,
ולא למסור יהודים למלכות ,במשנה ,עוֹמֶ דֶ ת בֶ חָ צֵ ר
תאנה בחצר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש
וְנוֹטָ ה לַגִ ינָה א ֹוכֵל בגינה כְ ַד ְרכוֹ .ושואל נתגלגלה
בפיו ופטור מלעשר ,ומסביר רבי אלעזר בי רבי
מאיליה מהו מחזרתה? ועונה כמה דתימר תמן הכניס
שמעון על ידי דהוה אכלן גדול ,הוה משער גרמיה כן
מחצר בלתי משתמרת בטעות לבית מחזירן למקומן
לפי עצמו תאבונו ומבנה גופו .ומספר ,ר' אלעזר בי
ואוכל ,ואוף הכא כן .ודוחה תמן במחזירן במקום
ר' שמעון אזל לגביה ר' שמעון בי ר' יוסי בן לקוניא
פטור ,ברם הכא במחזירן למקום חיוב ,אלא ,מה כן
חמוי אבי אשתו הוה מזג ליה כוס יין והוא שתי ,מזג
דמי לה ,היה עומד בראש התאנה ונפלה מידו מחזירה
ליה כוס יין שנייה והוא שתי .אמר ליה ,שאל לא
למעלה ואוכל ,ושואל מה את עביד לה האם אפשר
שמעת מן אבוך רבי שמעון בו יוחאי ,דרך ארץ כמה
לדמות זאת בעומד בעיר ונזכר ששכח בעומר בשדה
לגימות אדם צריך לגמות בכוס? .אמר ליה וענה ,יין
ועונה ייבא כהדא משנה מפורשת היה עומד בעיר
כמות שהיא ,לא מזוג שותה אחת ,מזוג בצונין לוגם
ואמר יודע אני שהפועלים שוכחין עומר שנמצא
שתים ,יין מזוג בחמין שותה שלש לגימות והוסיף
שבמקום פלוני ושכחוהו הרי זה שכחה ,דכתיב (יט)
רבי אלעזר בן רבי שמעון ואמר לחמיו ולא שיערו
חכמים לא ביינך שהוא נאה ,ולא בכוסך שהוא קטן,
ש ַכחְּתָּ עֹמֶ ר בַ ָשדֶ ה ֹלא תָ ׁשּוב
כִ י ִת ְקצֹר ְק ִצ ְירָך ְּבשָּדֶׁ ָך ְּו ָּ
לְ קַ ְחת ֹו ַלגֵר ַליָתוֹם וְ לַָאלְ מָ נָה י ְִהיֶה לְ מַ עַ ן יְבָ ֶרכְ ָך ְי ֹהוָה
ולא בכריסי שהיא רחבה .והוה רבי יהושע בן קרחה
ֲשה יָדֶ יָך:ולא בעיר ושכחת ,במשנה,
אֱֹלהֶ יָך בְ כֹל מַ ע ֵ
צווח ליה ,הלא בר חמרא זה מה שקבלתי לחתן לי,
גֶפֶ ן ֶׁש ִהיא נְטּועָ ה בֶ חָ צֵ ר ,נוֹטֵ ל אֶ ת כָ ל הָ אֶ ְׁשכוֹלִ ,.דבְ ֵרי
ַרבִ י טַ ְרפוֹןַ .רבִ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר ְ ,מגַ ְרגֵר ,תמן תנינן היה
אוכל את האשכול ענבים ונכנס מן הגינה לחצר ,רבי
אליעזר אומר יגמור ,ורבי יהושע אומר לא יגמור.
ומברר רבי זעירה רבי חייה אמרו בשם רבי יוחנן או
דרבי טרפון כרבי אליעזר או רבי טרפון עבד עוקצת
קצה האוכל מתחילתו כיחידה אחת ,ר' אילא ר'
איסי אמרו בשם ר' יוחנן או ר' טרפון סובר כר'
אליעזר או רבי טרפון עבד אכילה שתים ושלש
אכילות כאכילה אחת ,ועכשיו שואל .מאי טעמא
דרבי אליעזר? ועונה משום שהתחיל בו בהיתר.
אמר רבי נתן לא שרבי אליעזר אומר משום שהתחיל
בו בהיתר אלא שרבי אליעזר אומר התחיל לאכול
בערב שבת ונכנסה שבת הקובעת למעשר ימתין עד
שיצא שבת ,או נכנס מגינה לחצר ימתין עד שיוצא
חוץ לחצירו ויגמור .תני בשם רבי נחמיה חצר שהיא
נעדרת עודרים בה ומעבדים אדמתה הרי היא כגינה,
אוכלין בתוכה עראי .אמר רבי שמלאי הלכה כרבי
נחמיה .תני זרע רובה חייב כגינה נטע רובה פטורה
כגינה .אמר רב חסדא והוא דינה כגינה שנטעה
לנוייה יופי של חצר ולא יעקור את האילנות .הדא
ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא .הדא ילפא מן
ההיא זרע רובה חייבת והוא שתהא נעדרת ולא ישהה
את הירק .וההיא ילפא מן הדא שאם היתה נעדרת
שהיא פטורה והוא שעידר רובה לנוי .וכן הדא
דתימר אוכל כדרכו ופטור בעומד בגינה .הדא דתימר
אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב בעומד בחצר,
ושואל ,רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא ,היתה ניטלת
הפרי בדוקני .במוט ולו מספריים מה קובע מקום
עמידתו או מקום הפרי? ועונה בסיפור דלמא] רבי
זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה
רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון אתם
מספרים סיפרי קיסמי .אמר ליה רבי אבא בר כהנא
למה את מקנתר לון שאל דבר ושמע מה ואינון
מגיבין לך .אמר ליה מהו דין דכתיב תהילים עו' (יא)
שא ִֵרית חֵמ ֹת תַ חְּג ֹר ?:אמר ליה
כִי ֲחמַת ָאדָּ ם תֹודֶׁ ָּך ְּ
בעל האגדה "כי חמת אדם תודך ,זה בעולם הזה,
"שארית חמות תחגור" לעתיד לבא לעולם הבא.
ושואל אמר ליה רבי זעירה או נימר הפוך " כי חמת
....
אדם תודך" בעולם הבא" ,שארית חמות תחגור"
בעולם הזה .אמר רבי לוי יש לי דרשה אחרת
כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את
עושה להן ,והן מודין לשמך .אמר רבי זעירא היא
הפכה והיא מהפכה אפשר לגלגל לכאן ולשם לא
שמעינן מינה כלום ,אלא מה עדיף לך ירמיה בני,
אזל צור לך לצור צור ולמד הלכה דוקניתא של
המוט דהיא טבא מן כולם .תמן תנינן כל בית שהוא
לפנים מן החומה ,הרי הוא כבתי ערי חומה ,וניתן
לגאולה על ידי המוכר בשנה הראשונה לאחר
שנמכר חוץ מן השדות .רבי מאיר אומר אף השדות.
ומסביר מה טעמא דרבנין שכתוב ויקרא כה' (כט)
ְּואִיש כִ י י ְִמכֹר בֵ ית מו ַֹׁשב עִ יר חוֹמָ ה וְהָ יְתָ ה גְ אלָת ֹו עַ ד
תֹם ְׁשנַת ִמ ְמכָר ֹו י ִָמים ִת ְהיֶה גְ אלָתוֹ( :ל) וְ ִאם ֹלא
ִיגָאֵ ל עַ ד ְמֹלאת ל ֹו ָׁשנָה ְת ִמימָ ה ְּוקָּם ַה ַבי ִת אֲ ֶׁשר בָ עִ יר
אֲ ֶׁשר ֹלא \{ֹל ֹו\} חֹמָ ה ל ְַצ ִמיתת ַל ֹקנֶה אֹת ֹו לְ ֹדרֹתָ יו ֹלא
יֵצֵ א בַ יֹבֵ ל :אין לי אלא בית ,מנין לרבות בתי בדין,
בורות ,שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ומגדלות
וכל אשר בעיר [ת"ל "אשר בעיר"] .יכול אף השדות
ת"ל "בית" מה בית שהוא מיוחד שהוא בית דירה,
יצאו שדות שאינן בית דירה .ושואל מה טעמא דרבי
מאיר? ועונה כתוב "וקם הבית" אין לי אלא בית,
מנין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות
ומרחצאות ושובכות ומגדלות והשדות ,תלמוד לומר
אשר בעיר" .אשר לו חומה" פרט לבית הבנוי בחומה
דברי רבי יהודה .רבי שמעון אומר כותל החיצון הוא
החומה ,ומסביר .רבי יהודה דריש "אשר לו חומה"
לפי הנקרא .רבי שמעון דריש "אשר לא חומה" לפי
הכתוב ,במשנהּ ,ובְ עָ ֵרי ִמ ְקלָט להציל את הבורח
מגאולת דם ,הַ כֹל ה ֹולְֵך ַאחַ ר הַ נוֹף אמר רבי חיננא
והוא שעלה הרוצח בשגגה דרך הנוף אבל אם עלה
והיגיע דרך העיקר כבר קלטו העיקר .במשנה
ירּוׁש ַליִם ,הַ כֹל ה ֹולְֵך ַאחַ ר הַ נוֹף ,מתניתא דבית
ָ
ּובִ
שמאי היא ,דבית שמאי אומרין הכל כלפנים .תני
ההחזיר את הנוף מבפנים משך את הענפים פנימה
כולו כלפנים ואית בהן תנייא כמו קדמייא כבית
שמאי:
הדרן עלך המעביר תאנים:
© Copyright 2024