‫ליקויי למידה –הגדרות‪ ,‬מאפיינים ודרכי זיהוי‬ ‫עירית כהן‬ ‫מה הם "ליקויי למידה?"‬ ‫ליקויי למידה שכיחים בקרב כ ‪ 10‬עד ‪ 11%‬מאוכלוסיית בתי הספר במערב‪ .‬בשני העשורים האחרונים‪ ,‬בעקבות‬ ‫רגישות גוברת של הממסד החינוכי והאקדמאי לצרכים של תלמידים‪ ,‬הורים ומורים‪ ,‬התפתח באופן משמעותי‬ ‫המחקר בתחום קשיי הלמידה הספציפיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקביל לידע הרב שקיים היום בתחום זה‪ ,‬קיים גם בלבול‬ ‫בקרב הורים ומורים לגבי ההגדרות השונות‪ .‬המלים הנרדפות שניתנות לתופעת ליקויי הלמידה הינן‬ ‫"דיסלקציה"‪ ,‬ולאחרונה‪" ,‬קשיי למידה ספציפיים"‪ .‬הצורך בהגדרות נובע לעיתים קרובות מגורמים חיצוניים כגון‬ ‫הצורך למיין ולסווג תלמידים כבעלי צרכים חינוכיים מיוחדים‪ ,‬הצורך בחקיקת חוקים שונים או הצורך בהקצעת‬ ‫והפניית משאבים לאוכלוסיות שונות )‪.(Kavale and Forness, 2000‬‬ ‫ההגדרה המקובלת כיום ל"ליקויי למידה" מתמקדת בפער משמעותי שבין יכולת חשיבה מילולית ו‪/‬או בלתי‬ ‫מילולית ממוצעת או למעלה מזה‪ ,‬לעומת הישגים נמוכים במשימות אקדמאיות‪ ,‬כגון קריאה‪ ,‬כתיבה או זכירת‬ ‫אינפורמציה‪" .‬הפרעות למידה מאובחנות כאשר הישגי היחיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה‪ ,‬מתמטיקה או‬ ‫הבעה בכתב פחותים במידה משמעותית מן המצופה מגילו‪ ,‬לימודיו ורמת המשכל שלו‪ .‬בעיות הלמידה‬ ‫מפריעות במידה משמעותית להישגים האקדמאים או לפעולות החיים היומיומיות הדורשות כישורי קריאה‪,‬‬ ‫מתמטיקה או כתיבה"‬ ‫)‪(Diagnostic and statistical Manual of Mental disorders, 1994‬‬ ‫סקירה היסטורית קצרה של ההגדרות השונות שקדמו להגדרות הרווחת כיום מגלה כי ההגדרות המוקדמות‬ ‫בשנות ה ‪ 00‬התמקדו בסיבות הרפואיות לקשיים והדגישו את המכאניזם הביולוגי‪ .‬התמקדות זו הובילה‬ ‫למונחים כגון "חוסר תפקוד מוחי מזערי"‪ ,‬או "דיסלקציה התפתחותית‪".‬‬ ‫בלחצם של הורים‪ ,‬שדאגו למתן סיוע לילדיהם יותר מאשר לדיאגנוזות ותוויות‪ ,‬נזנחו ההגדרות ה"רפואיות"‬ ‫לטובת הגדרות מתחום החינוך‪ .‬האחרונות כללו‪" :‬ליקויי למידה"‪ ,‬ומאוחר יותר‪" ,‬קשיי למידה ספציפיים"‪ .‬כך‬ ‫נוצר שינוי כיוון‪ ,‬מגישה רפואית לגישה חינוכית‪ .‬משנות השבעים חל שינוי נוסף‪ :‬מחקרים מדעיים הניבו ידע‬ ‫חדש והתפתחות מהירה בתחום ובעקבותיהם‪ ,‬מעבר מגישה טיפולית להפיכת תחום קשיי הלמידה הספציפיים‬ ‫לתחום לימוד מדעי הכולל מחקר תיאורטי ויישומי‪ .‬משנות התשעים‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הובילה‬ ‫לממצאי מחקרים חדשים בתחום המוח‪ .‬מחקרים שבדקו את המוח הימני והשמאלי הביאו להבנות ותובנות‬ ‫חדשות בנוגע לגורמים הביולוגיים המשפיעים על קשיי למידה ספציפיים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מאז שנות התשעים החלה להתבסס גישה חדשה –הוליסטית ואקולוגית יותר ‪ -‬המכירה בקשיים‬ ‫הביולוגיים הטבועים באנשים מסוימים‪ ,‬אולם‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬ממקדת את תשומת הלב באינטראקציה שבין הילד‬ ‫לבין סביבתו החברתית‪ ,‬התרבותית והלימודית (מרגליתוטור‪-‬כספא‪.)1991 ,‬‬ ‫תחת ה"מטריה" של "ליקויי למידה או "קשיי למידה ספציפיים" מוגדרים כיום מספר קשיים מרכזיים‪ ,‬שביניהם‬ ‫נכללים‪:‬‬ ‫דיסלקציה‪ :‬קושי למידה שבסיסו שפתי הנחשב לליקוי ספציפי ביכולת הקריאה‪ .‬אנשים עם דיסלקציה הם בעלי‬ ‫ראייה רגילה‪ ,‬אך מתקשים בקריאת מילים‪ .‬הקושי נובע בדרך כלל מלקות במנגנונים העומדים בבסיס רכישת‬ ‫הקריאה‪ ,‬כגון מודעות‪ ,‬עיבוד וזיכרון פונולוגי‪.‬‬ ‫דיסגרפיה‪ :‬קושי למידה שבסיסו בקושי בכתיבת אותיות או בכתיבה בכלל‪ .‬הקושי עשוי לנבוע מלקות בתפקוד‬ ‫גרפו‪-‬מוטורי‪.‬‬ ‫דיסקלקוליה‪ :‬קושי למידה שבסיסו בקושי בחשיבה מתמטית‪ ,‬תפיסת העיקרון המתמטי וקשיים בפתרון בעיות‬ ‫חשבוניות‪.‬‬ ‫לקות למידה לא מילולית ‪ (NLD):‬קושי למידה שבבסיסו פער משמעותי בין יכולת חשיבה מילולית גבוהה‬ ‫לעומת יכולות בלתי מילוליות נמוכות יחסית‪ .‬מאפיינים שכיחים הם‪ :‬קושי בארגון‪ ,‬קושי באינטראקציה חברתית‪,‬‬ ‫התפתחות תבניות התנהגותיות נוקשות‪.‬‬ ‫דיספרסיה‪ :‬לקות בתכנון תנועתי שאינה מבטאת ליקוי בשרירי הגוף‪ .‬דיספרסיה נחשבת ללקות הנובעת מחוסר‬ ‫בשלות של הקורטקס המוטורי של המוח‪ ,‬הנמצא בקדמת המצח והמתמחה בתכנון וביצוע של תנועה‪.‬שלושת‬ ‫סוגי הדיספרסיה הם‪ :‬מוטורית‪ ,‬אוראלית ושפתית‪.‬‬ ‫הפרעת קשב וריכוז ‪ :ADD/ADHD‬מוגדרת כהפרעה התפתחותית‪ .‬שהתוצאה הנצפית השלה היא שינוי‬ ‫נוירולוגי מובהק‪ ,‬שאותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באזורים שונים של המוח‪ .‬במיוחד‬ ‫מדובר על דופמין ונוראדרנלין במספר אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (‪ ,)frontal lobe‬האזור האחראי‬ ‫בין היתר על ויסות‪ .‬התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים‪ :‬תנועה (היפר תנועתיות) תגובה‬ ‫(אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז)‪ .‬הפרעות קשב וריכוז נחשבות לעיתים לגורם משני ללקות למידה‬ ‫האחר והן משפיעות על התפקוד החברתי והאקדמאי‪.‬‬ ‫במקרים רבים לקשיי הלמידה יש השלכות משניות‪ ,‬רגשיות וחברתיות‪ .‬תלמידים עם ליקויי למידה החווים‬ ‫קשיים‪ ,‬כישלונות ולעיתים קרובות חוסר הבנה וחוסר תמיכה מהסובבים אותם‪ ,‬נתפשים בעיני החברה ובעיני‬ ‫עצמם כבעלי כישורים חברתיים ולימודיים נמוכים יותר מאשר תלמידים ללא קשיי למידה ולעתים קרובות הם‬ ‫חווים רמות גבוהות יותר של בידוד חברתי מאשר אנשים ללא ליקויי למידה (נויברג‪.)1991 ,‬‬ ‫כיצד נזהה שלתלמיד יש ליקויי למידה?‬ ‫אם התשובה לחלק משאלות אלה היא "כן" מומלץ לפנות לאבחון מקצועי‪:‬‬ ‫בתחום הלימודי‪:‬‬ ‫האם הילד טוב בתחומים מסוימים אבל נכשל בתחומים אחרים?‬ ‫האם יש לו קושי מיוחד או איטיות בקריאה‪ ,‬העתקה מהלוח‪ ,‬כתיבה או איות?‬ ‫האם הוא כותב אותיות או מספרים בסדר הלא נכון ‪ ,9/2 :‬תפוח‪/‬פתוח? ‪, b/d‬‬ ‫האם הוא מחליף סימנים מתמטיים?)‪(+/-‬‬ ‫האם הוא מאיית מלים שכיחות בדרכים שונות בלי לשים לב לתבנית הנכונה?‬ ‫האם הוא עונה על שאלות בעל פה אך מתקשה לענות עליהן בכתב?‬ ‫האם הוא מסוגל להתרכז רק למשך זמן נמוך כאשר הוא מבצע משימות לימודיות?‬ ‫האם קשה לו להבין מושגים דקדוקיים?‬ ‫בתחום הביצועי והחברתי‪:‬‬ ‫האם הוא מתקשה לזכור רצף של הוראות?‬ ‫האם הוא מחליף בין ימין לשמאל?‬ ‫האם יש לו קושי בארגון והוא מתנהל באופן מגושם\מסורבל\מאד לא מאורגן בחפצים ובאכילה?‬ ‫האם רמת תפקודו לא אחידה – לעיתים מעולה ולעיתים ירודה?‬ ‫האם רמת המאמץ רבה מאד אך התוצאות מועטות?‬ ‫האם הוא מסורבל בתחומים מסוימים אך מעולה באחרים (למשל מעולה בבנייה בלגו או בציורי קומיקס?‬ ‫האם הוא "ליצן" הכיתה?‬ ‫אם התשובה להרבה מהשאלות היא "כן" רצוי לערוך לתלמיד אבחון מקצועי על מנת לעמוד על הסיבות לקשיים‬ ‫ולהמליץ על הוראה וגישה חינוכית ופסיכולוגית שיסייעו לו להתקדם בתחום הלימודי ולתפקד בצורה‬ ‫האופטימאלית מבחינה חברתית ורגשית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫מרגלית‪ ,‬מ‪ ,.‬טור‪-‬כספא‪ ,‬ח‪ .)8991( .‬ליקויי למידה‪ :‬מודל נוירו –התפתחותי רב‪-‬ממדי‪ .‬פסיכולוגיה ז(‪,)8‬‬ ‫‪.67-76‬‬ ‫נויברג‪ ,‬ש‪ .)8991( .‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬בדידות וכשירות חברתית של תלמידים עם צרכים חינוכיים מיוחדים‪ .‬מגמות‪,‬‬ ‫‪821-841 ,99‬‬ ‫‪Karanth, P. (2003). Introduction. In: Learning Disabilities in India: Willing the‬‬ ‫‪Mind to Learn. Karanth, P, & Rozario, J. (eds.). New Delhi: Sage.‬‬ Kavale, K.A. & Forness, S.R. (2000). What definitions of Learning Disabilities say and don't say: A critical Analysis. Journal of Learning Disabilities, 33, 239256. http://www.dyslexia-add.org/issues.html ‫ בתנאי שיודפס‬,‫ המאמרים ניתנים להדפסה לשימוש אישי ומקצועי‬.‫כל הזכויות שמורות למחברת‬ ‫ ושם המחבר כמקור המאמר‬www.ulearn.co.il