סדרות מספרים ממשיים - Or-Alfa

‫סדרות מספרים ממשיים‬
‫הגדרות‬
‫‪ .1‬סדרה של מספרים ממשיים )ובקיצור‪ :‬סדרה( היא למעשה רשימת ערכים ממשיים הכתובים‬
‫בסדר מסוים‪:‬‬
‫⋯ ‪ , , , ⋯ ,‬‬
‫המספר נקרא האיבר הראשון‪ ,‬המספר נקרא האיבר השני ובאופן כללי נקרא‬
‫האיבר ה‪ - n -‬י ‪.‬‬
‫‪ .2‬נקרא גם האיבר הכללי בסדרה וְ ‪ n -‬נקרא אינדקס האיבר‪.‬‬
‫‪ .3‬אנו נדון בסדרות אינסופיות ולכן לאיבר תמיד יהיה איבר עוקב ‪.‬‬
‫הערה‬
‫נשים לב שלכל מספר טבעי מתאים האיבר כך שסדרה היא למעשה פונקציה‬
‫ → ‪:‬‬
‫אלא שבמקום אנחנו מסמנים ‪ ,‬כלומר = ‪.‬‬
‫סדרות ניתן לתאר באופן גרפי בשתי צורות‪ :‬מערכת צירים חד מימדית ומערכת צירים דו‬
‫מימדית כמודגם להלן‪:‬‬
‫מערכת צירים חד מימדית‬
‫מערכת צירים דו מימדית‬
‫
√ = ‬
‫‪1‬‬
‫
‬
‫‪1‬‬
‫
‬
‫= ‬
‫‪ = −1‬‬
‫‪ .4‬כאשר תלוי ב‪ -‬בלבד אנו אומרים שהסדרה מוגדרת באופן אקספליציטי או שהסדרה‬
‫היא סדרה אקספליציטית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הסדרות ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫= ‪,‬‬
‫‬
‫‬
‫= הן סדרות אקספליציטיות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .5‬לעיתים נוסחת הסדרה מורכבת יותר והיא נתונה על ידי קשר מהצורה‪ = :‬או‬
‫ ‪ = ,‬וכד'‪ .‬במקרים אלו אומרים שהסדרה מוגדרת באופן רקורסיבי‬
‫או שהסדרה היא סדרה רקורסיבית או שנוסחת הסדרה היא נוסחת נסיגה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫הסדרה‬
‫‪ = + 1, = 1‬שהיא למעשה הסדרה ⋯ ‪1, √2, √2 + 1, ⋯ , + 1,‬‬
‫או הסדרה ‪ = + 3 , = 0, = 1‬שהיא למעשה הסדרה‬
‫‪ "0,1,3,10,33, ⋯ , + 3 , ⋯ #‬הן כל אחת סדרה רקורסיבית‪.‬‬
‫הערה‬
‫לעיתים מבטאים את איברי הסדרה במלל ולא על פי נוסחה כנ"ל‪ .‬למשל‪:‬‬
‫הספרה העשרונית ה‪– -‬ית במספר ‪"7,1,8,2,8,1,8,2,8,4,5, ⋯ # : $‬‬
‫‪-‬‬
‫הספרה העשרונית ה‪– -‬ית במספר ) ‪"1,4,1,5,9,2,6,5,3,5, ⋯ # :‬‬
‫‪-‬‬
‫‪----------‬‬
‫סימון‪:‬‬
‫את ערכי הסדרה מקובל לסמן באופן כללי באחת מהצורות הבאות‪ {a n } :‬או ‪ {a n }n =1‬או‬
‫∞‬
‫{‬
‫}‬
‫{‬
‫}‬
‫‪ a 1, a 2 , a 3, a 4 , ...‬או ‪ {a n }n∉N‬או ‪ a n , n ∈ N‬או בקיצור ‪ . a n‬בדרך כלל האינדקס של‬
‫איברי הסדרה מתחיל מ‪ = 1 -‬או ‪ .
= 0‬אם הסדרה מתחילה מאינדקס ‪ ,, ≠ 1‬אזי רושמים‬
‫‪ " #0‬או ‪ "/ , / , / , … #‬או ‪ " , = ,, , + 1, , + 2, … #‬או בקיצור ‪. , ≥ ,‬‬
‫‪./‬‬
‫‪----------‬‬
‫דוגמאות‬
‫סדרות אקספליציטיות‬
‫‪.1‬‬
‫‪1 2 3‬‬
‫
‬
‫⋯‪3 , , ,‬‬
‫‪,⋯4‬‬
‫‪
+1‬‬
‫‪2 3 4‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪−1 + 1‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪5− , , ⋯ ,‬‬
‫‪,⋯6‬‬
‫‪3 9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪70,1, √2, √3, ⋯ √
− 3, ⋯ 8‬‬
‫)
‬
‫‪√3 1‬‬
‫‪51,‬‬
‫‪, , 0, ⋯ , 9:; < = , ⋯ 6‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪6‬‬
‫
‬
‫‪
+1‬‬
‫= ‬
‫‪−1 + 1‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‬
‫‪ = √
− 2, ≥ 2‬‬
‫)
‬
‫‪=,
≥ 0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫
‬
‫‬
‫‪
+ 1 .‬‬
‫‪0‬‬
‫< ;‪ = 9:‬‬
‫‬
‫‪−1 + 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7√
− 28.‬‬
‫‪
) 0‬‬
‫=‬
‫>‪6 .‬‬
‫< ;‪9:‬‬
‫‪ .5‬סדרה חשבונית‪.‬‬
‫זו סדרה שבה הפרש שני אברים עוקבים הוא קבוע‪ .‬נוסחתה היא‪:‬‬
‫?‪ = + − 1‬‬
‫כאשר ? הוא הפרש הסדרה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בסדרה ‪ = 1 ,"1,5,9,13, ⋯ ,4
− 3, ⋯ #‬וְ ‪-‬‬
‫‪.? = 4‬‬
‫‪ .6‬סדרה גיאומטרית )הנדסית(‪.‬‬
‫זו סדרה שבה מנת שני אברים עוקבים היא קבועה‪ .‬נוסחתה היא‪:‬‬
‫ ‪ = ∙ A‬‬
‫כאשר ‪ A‬היא מנת הסדרה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בסדרה ‪ = 2 ,"2,6,18,54, ⋯ ,2 ∙ 3 , ⋯ #‬וְ ‪-‬‬
‫‪.A = 3‬‬
‫‪ .7‬סדרות הרמוניות‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫אלו הן סדרות מהצורה ‪ = C‬עבור ‪ D ≥ 0‬וְ ‪ α -‬קבועים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫= ;‬
‫ = ;‬
‫
‬
‫
‬
‫
√‬
‫= ‬
‫סדרות רקורסיביות‬
‫‪ .1‬סדרת לוקאס ) ‪François Édouard Anatole Lucas‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫זו סדרה של מספרים שלמים שאיבריה מקיימים את נוסחת הנסגיה הבאה‪:‬‬
‫כאשר ‪ G‬וְ ‪ A -‬הם שלמים‪.‬‬
‫ ∙ ‪ = G ∙ − A‬‬
‫‪ .2‬סדרת פיבונאצ'י )‪ ,(2Fibonacci Sequence‬המסומנת ‪ ,‬היא מקרה פרטי של סדרת‬
‫לוקאס‪.‬‬
‫זו סדרה שבה החל מהאיבר השלישי‪ ,‬כל איבר הוא הסכום של שני קודמיו‪:‬‬
‫‪ = 1, = 1; = + ; ≥ 3‬‬
‫‪.3‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הסדרה הבאה‪"2,3,5,8,13,21,34,55,89,144,233, ⋯ # :‬‬
‫סדרת פל )‪.(3John Pell‬‬
‫גם זו סדרה שהיא מקרה פרטי של סדרת לוקאס והיא מוגדרת באופן הבא‪:‬‬
‫‪ = 2 + ;> = 0, = 1‬‬
‫‪1‬‬
‫אדואר לוקאס )‪ ( François Édouard Anatole Lucas‬היה מתמטיקאי צרפתי שחי בין השנים ‪.1841-1891‬‬
‫‪ 2‬לאנורדו פיבונאצ'י )‪ (Leonardo Fibonacci‬היה מתמטיקאי איטלקי אשר חי לערך בין השנים ‪1175-1245‬‬
‫)השנים אינן ידועות במדויק(‪.‬‬
‫‪ 3‬ג'ון פל )‪ (John Pell‬היה מתמטקאי אנגלי אשר חי בין השנים ‪.1611-1685‬‬
‫‪3‬‬
‫משוואת ההפרשים הלוגיסטית )המיפוי הלוגיסטי‬
‫‪.4‬‬
‫‪François Verhulst‬‬
‫‪ (The logistic map‬של ‪Pierre‬‬
‫‪1‬‬
‫ ‪ = H 1 −‬‬
‫כאשר ‪ aJ‬הוא מספר בין ‪ 0‬ל – ‪ ,1‬המציין את היחס בין גודל האוכלוסיה הנוכחי לגודל‬
‫המכסימלי האפשרי בשנה ‪ > ,‬הוא היחס בתחילת המדידה )‪ (
= 0‬וְ ‪ H -‬הוא מספר חיובי‬
‫המיצג את שקלול יחס הגידול והמיתה‪.‬‬
‫‪---------‬‬‫הערה‬
‫תמונת הסדרה יכולה להיות קבוצה סופית או קבוצה אינסופית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬איברי הסדרה )‪ a = (−1‬הם‪{− 1, 1, −1 1, −1, ...} :‬‬
‫במקרה זה תמונת הסדרה היא הקבוצה }‪ , {− 1, 1‬כלומר תמונת הסדרה מכילה רק שני מספרים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫ממשיים‪.‬‬
‫תמונת הסדרה יכולה להיות גם מספר ממשי אחד בלבד‪ .‬במקרה זה נאמר שהסדרה היא "סדרה‬
‫קבועה"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬איברי הסדרה ‪= 1n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ a‬הם‪{1, 1, 1, 1, 1, ...} :‬‬
‫כלומר תמונת הסדרה כאן היא הקבוצה }‪ {1‬המכילה איבר אחד בלבד‪.‬‬
‫‪---------‬‬‫הגדרה‬
‫תהי } ‪ {a n‬סדרה נתונה‪.‬‬
‫נאמר על הסדרה ‪ {b k }k =1‬שהיא "תת סדרה של הסדרה } ‪ " {a n‬אם קיימת פונקציה‬
‫∞‬
‫‪ g(k ) = n k : N → N‬כך ש‪-‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪∀k ∈ N, g(k ) < g (k + 1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫) ‪∀k ∈ N, b k = a g ( k‬‬
‫במקרה זה את תת הסדרה ‪ {b k }k =1‬מסמנים ‪. {a n k }∞k =1‬‬
‫∞‬
‫‪---------‬‬‫הערה‬
‫נשים לב שבמקרה זה האינדקס המשתנה הוא ‪ k‬ולא ‪. n‬‬
‫‪ Pierre François Verhuls 1‬היה מתמטיקאי בלגי אשר חי בין השנים ‪.1804-1849‬‬
‫‪4‬‬
‫; ‪g(k ) = n k : N → N‬‬
‫‪k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪---------‬‬‫דוגמה‬
‫הפונקציה ‪ g (k ) = n k = k 2 : N → N‬מקיימת את התנאי ש‪g ( k ) < g ( k + 1) -‬‬
‫כי ‪ k 2 < (k + 1) 2‬והסדרה ‪ b k = a k 2‬היא תת סדרה של הסדרה ‪. a n‬‬
‫}‬
‫ואמנם‪ ,‬אם הסדרה המקורית היא‪a 2 , a 3, a 4 , ..., a k , a k +1 ,... :‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪{a‬‬
‫אזי היות ו ‪ 12 = 1, 2 2 = 4, 3 2 = 9, 4 2 = 16, ..., -‬הרי שבמקרה זה תת הסדרה ‪ {a n k }∞k =1‬של‬
‫{‬
‫}‬
‫הסדרה ‪ {a n }n =1‬היא הסדרה‪. a 1 , a 4 , a 9 , a 16 , ..., a k 2 , a ( K +1) 2 , ... :‬‬
‫∞‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרה של ‪: g (k ) = n k = k 2 : N → N‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הסדרה ‪ b k = a n k = a k 2 = 2‬היא תת סדרה‬
‫‪n‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ 1 1 1 ‬‬
‫הסדרה ‪1, , , ,...‬‬
‫‪ 4 9 16 ‬‬
‫= ‪;an‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪ 1 1 1 1 1 1 1 1‬‬
‫היא תת סדרה של ‪1, , , , , , , , ,..., ,...‬‬
‫‪16 ‬‬
‫‪ 2 3 4 5 6 7 8 9‬‬
‫הסדרה ‪ b k = a n k = a k 2 = k 2 = k = k‬היא תת סדרה של ‪; a n = n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסדרה }‪ {1,2,3,...n,...‬היא תת סדרה של‬
‫{‬
‫}‬
‫‪. 1, 2 , 3 , 4 , 5 , 6 ,. 7 ,. 8 ,. 9 ,.... n 2 , ,...‬‬
‫‪----------‬‬
‫הגדרה‬
‫נסמן ב‪ S -‬את קבוצת כל הסדרות הממשיות‪ .‬נניח ש‪{b n }∈ S -‬‬
‫‪ {a n }∈ S,‬ו‪. λ ∈ R -‬‬
‫על ‪ S‬נגדיר פעולת חיבור‪ ,‬כפל וכפל בסקלר כלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חיבור‪ :‬סכום הסדרות ‪{b n }∈ S‬‬
‫‪ {a n }∈ S,‬מסומן } ‪ {a n + b n‬ומוגדר באופן הבא‪:‬‬
‫} ‪{a n + b n } = {a n } + {b n‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ {a n }∈ S,‬מסומן } ‪ {a n ⋅ b n‬ומוגדר באופן הבא‪:‬‬
‫כפל‪ :‬כפל הסדרות ‪{b n }∈ S‬‬
‫} ‪{a n ⋅ b n } = {a n }⋅ {b n‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כפל בסקלר‪ :‬כפל הסדרה ‪ {a n }∈ S,‬בסקלר ‪ λ ∈ R -‬מסומן } ‪ λ ⋅ {a n‬ומוגדר באופן‬
‫הבא‪λ ⋅ {a n } = {λ ⋅ a n } :‬‬
‫‪----------‬‬
‫הגדרת מושג הגבול של סדרה ממשית‬
‫הגדרה‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪K = ∪ "∞# ∪ "−∞#‬‬
‫אומרים ש‪ NK -‬היא גבול של הסדרה אם עבור כל סביבה ‪ OP‬של ‪ 1 Q = N‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך‬
‫ש‪-‬‬
‫‪
≥ ν ⇒ OP‬‬
‫ניסוח שקול‪ NK :‬היא גבול של הסדרה אם כל סביבה ‪ OP‬של ‪ Q = N‬מכילה את כל איברי‬
‫הסדרה פרט למספר סופי של איברים ‪ .‬במקרה זה מסמנים‪ TUV→0 = N :‬או ‪ WXXY N‬‬
‫‪→0‬‬
‫או בקיצור ‪. → N‬‬
‫ניסוח שקול על פי ערכי‬
‫א‪.‬‬
‫‪Z‬‬
‫כאשר ‪ Z‬סופי‪ :‬לכל ‪ [ > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫[ ‪.
≥ ] ⇒ N − [ < < N +‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪Q=N‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪n=ν‬‬
‫ב‪.‬‬
‫[‪Q=N+‬‬
‫[‪Q=N−‬‬
‫כאשר ∞ = ‪ : Z‬לכל ‪ _ > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫_ > ⇒ ] ≥ ‪.‬‬
‫‪ 1‬א‪ .‬סביבה )סביבת ‪ε > 0‬‬
‫( של מספר ‪ L‬סופי היא קטע פתוח מהצורה )‪ (L − ε, L + ε‬והיא מסומנת ‪. VL‬‬
‫ב‪ .‬סביבה של ∞ היא קטע פתוח מהצורה )∞ ‪ (α,‬עבור ‪0 < α ∈ R‬‬
‫ג‪ .‬סביבה של ∞ ‪ −‬היא קטע פתוח מהצורה )‪ ( −∞ , β‬עבור ‪ 0 > β ∈ R‬כלשהי‪ .‬סביבה זו מסומנת‬
‫כלשהי‪ .‬סביבה זו מסומנת ∞‪. V‬‬
‫‪6‬‬
‫∞‪. V−‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כאשר ∞‪: Z = −‬‬
‫‪Q=_>0‬‬
‫‪n=ν‬‬
‫לכל ‪ V < 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫‪.
≥ ] ⇒ < V‬‬
‫‪°‬‬
‫‪n=ν‬‬
‫‪°‬‬
‫‪Q=V<0‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫‪----------‬‬‫דוגמאות‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬נעיין בסדרה ) ‪. a n = 1 + ( −‬‬
‫‪n‬‬
‫ניתן לראות שככל שערכי ‪ n‬גדלים יותר ויותר‪ ,‬ערכי איברי הסדרה מתקרבים יותר ויותר לערך ‪.1‬‬
‫ניקח ‪ ε > 0‬מספר ממשי כלשהו וננסה לראות האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שכל איברי הסדרה‬
‫החל מאינדקס זה‪ ,‬נמצאים בסביבת של ‪.1‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬נבדוק האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שהחל מאינדקס זה‪ ,‬מרחק איברי הסדרה‬
‫מ‪ 1 -‬יהיה קטן מ‪ ε -‬ובניסוח אלגברי‪ ,‬האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך ש‪-‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪a n −1 = 1 +  −  − 1 < ε‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪7‬‬
‫‪∀n ≥ ν,‬‬
‫‪x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫הדרישה היא אם כן‪,‬‬
‫‪n ≥ ν ⇒ a n ∈ V1‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ 1 1‬‬
‫‪∀n ≥ ν, =  −  = < ε‬‬
‫‪ n n‬‬
‫‪1‬‬
‫ברור שאי שוויון זה יתקיים כאשר‬
‫‪ε‬‬
‫> ‪.n‬‬
‫‪1‬‬
‫ניקח ‪ ν =   + 1‬כאשר ‪ z ‬הוא הערך השלם של ‪. z‬‬
‫‪ε ‬‬
‫‪x‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n <ε‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪⇒ a n − 1 = (− 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ε‬‬
‫> ‪n ≥ν ⇒ n‬‬
‫במקרה זה רושמים‪. lim a n = 1 :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪ .‬נעיין בסדרה ‪. a n = n 2‬‬
‫נבדוק האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שכל איברי הסדרה החל מאינדקס זה הם בסביבת ∞‬
‫המסומנת ∞‪ . V‬במילים אחרות‪ ,‬נבדוק האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שהחל מאינדקס זה‪ ,‬כל‬
‫איברי הסדרה גדולים מ‪ α > 0 -‬ממשית כלשהי ובניסוח אלגברי‪ ,‬האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך‬
‫ש‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫∞‪n ≥ ν ⇒ a n ∈ V‬‬
‫כלומר‬
‫‪n ≥ ν ⇒ an = n2 > α‬‬
‫) או )∞ ‪ ( n ≥ ν ⇒ a n = n 2 ∈ (α,‬עבור ‪ 0 < α ∈ R‬מסוימת‪.‬‬
‫ברור ש‪ n 2 > α -‬עבור ‪α‬‬
‫> ‪ . n‬לכן נגדיר ‪[ α ]+ 1‬‬
‫= ‪.ν‬‬
‫‪x‬‬
‫ואז‬
‫‪.n ≥ ν ⇒ n > α ⇒ an = n2 > α‬‬
‫במקרה זה רושמים‪. lim a n = ∞ :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ג‪ .‬נעיין בסדרה ‪. a n = − n 2‬‬
‫נבדוק האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שכל איברי הסדרה החל מאינדקס זה הם בסביבת ∞ ‪−‬‬
‫המסומנת ∞‪ . V−‬במילים אחרות‪ ,‬נבדוק האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך שהחל מאינדקס זה‪ ,‬כל‬
‫איברי הסדרה קטנים מ‪ β < 0 -‬ממשית כלשהי ובניסוח אלגברי‪ ,‬האם קיים אינדקס ‪ ν ∈ N‬כך‬
‫ש‪-‬‬
‫∞‪n ≥ ν ⇒ a n ∈ V−‬‬
‫כלומר‬
‫‪n ≥ ν ⇒ a n = −n 2 < β‬‬
‫) או )‪ ( n ≥ ν ⇒ a n = −n 2 ∈ (−∞, β‬עבור ‪ 0 > β ∈ R‬כלשהי‪.‬‬
‫ברור ש‪ − n 2 < β -‬כאשר ‪ n 2 > −β‬וזה מתקיים עבור ‪ β < 0 ) n > − β‬ולכן ‪ − β‬מוגדר‬
‫היטב(‪ .‬לכן נגדיר‬
‫‪9‬‬
‫‪x‬‬
‫]‬
‫‪− β +1‬‬
‫[‬
‫=‪ν‬‬
‫ואז‬
‫‪. n ≥ ν ⇒ n > − β ⇒ n 2 > −β ⇒ −n 2 ⇒ a n = −n 2 < β‬‬
‫במקרה זה רושמים‪. lim a n = −∞ :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪---------‬‬‫משפט‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪|H| < 1 ⇒ H WXXY 0‬‬
‫‪→0‬‬
‫∞ ‪|H| > 1 → |H| WXXY‬‬
‫‪→0‬‬
‫הוכחה‬
‫נוכיח על פי ההגדרה‪:‬‬
‫‪|H| < 1‬‬
‫א‪.‬‬
‫טיוטה‬
‫הוכחה‬
‫יהי ‪ [ > 0‬ובלי הגבלת הכלליות נניח ש‪-‬‬
‫‪ . 0 < [ < 1‬אזי ‪ T
[ < 0‬והיות ש‪ |H| < 1 -‬הרי‬
‫‪ ln ε ‬‬
‫‪ ν = ‬ואזי ‪n ≥ ν‬‬
‫שגם ‪ .T
|H| < 0‬ניקח ‪ + 1‬‬
‫‪ ln r ‬‬
‫[
‪T‬‬
‫[
‪⇒ T
|H| < T‬‬
‫|‪T
|H‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫> ⇒‬
‫‪⇒ T
|H| < T
[ ⇒ |H | < ϵ‬‬
‫‪|H| > 1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪|H | < ϵ‬‬
‫[
‪T
|H| < T‬‬
‫[
‪
T
|H| < T‬‬
‫[
‪T‬‬
‫‪|H| < 1 ⇒ T
|H| < 0‬‬
‫|‪T
|H‬‬
‫>
‬
‫טיוטה‬
‫הוכחה‬
‫_
‪|H | > MT
|H| > T‬‬
‫יהי ‪ _ > 0‬ובלי הגבלת הכלליות נניח ש‪-‬‬
‫‪ . _ > 1‬אזי ‪ T
_ > 0‬והיות ש‪ |H| > 1 -‬הרי‬
‫_
‪
T
|H| > T‬‬
‫_
‪T‬‬
‫‬
‫|‪T
|H‬‬
‫‪ ln M ‬‬
‫‪ ν = ‬ואזי‬
‫שגם ‪ .T
|H| > 0‬ניקח ‪ + 1‬‬
‫‪ ln r ‬‬
‫‪n≥ν‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫_
‪T‬‬
‫_
‪⇒ T
|H| > T‬‬
‫|‪T
|H‬‬
‫‪|H|, _ > 1 ⇒ T
|H|, T
_ > 0‬‬
‫> ⇒‬
‫_
‪⇒ |H | > MT
|H| > T‬‬
‫‪----------‬‬‫משפט‬
‫|‪ WXXY N ⇒ | | WXXY |N‬‬
‫‪→0‬‬
‫הוכחה‬
‫על פי ההגדרה ומתוך אישוויון המשולש ההפוך‪:‬‬
‫‪→0‬‬
‫|‪d| | − |N|d ≤ | − N‬‬
‫משפט‬
‫‪ WXXY 0 ⇔ | | WXXY 0‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪-----------‬‬
‫‪→0‬‬
‫הוכחה‬
‫על פי ההגדרה ומתוך כך ש‪-‬‬
‫| | = ‪d| |d‬‬
‫‪-----------‬‬
‫הגדרה‬
‫סדרה השואפת ל‪ 0 -‬נקראת סדרה אפיסה‪.‬‬
‫‪-----------‬‬
‫משפט‬
‫אם לסדרה יש גבול אזי הוא יחיד‪.‬‬
‫הוכחה‬
‫תהי } ‪ {a n‬סדרה‪ .‬נניח ש‪ a -‬הוא גבול הסדרה וכן ו‪ b -‬גבול הסדרה‪ ,‬כלומר‬
‫‪11‬‬
‫>
‬
‫‪lim a n = a , lim a n = b‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫כאשר ‪. a ≠ b‬‬
‫תהי ‪ Va‬סביבה של ‪ . a‬נתון ש‪ a n → a -‬ולכן ‪ Va‬מכילה את כל איברי הסדרה } ‪ {a n‬פרט למספר‬
‫סופי של איברים‪ .‬נבחר סביבה ‪ Vb‬של ‪ b‬כך ש‪ . Va ∩ Vb = Φ -‬אזי ב‪ Vb -‬יש לכל היותר מספר‬
‫סופי של איברים מהסדרה } ‪. {a n‬‬
‫‪x‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫לכל היותר מספר סופי של‬
‫‪.‬‬
‫איברים מהסדרה‬
‫פרט‬
‫כל איברי הסדרה‬
‫למספר סופי של איברים‬
‫לכן לא יתכן ש‪ . a n → b -‬לפיכך ‪. a = b‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪----------‬‬‫הגדרה‬
‫סדרה שיש לה גבול סופי נקראת "סדרה מתכנסת"‪ .‬אחרת‪ ,‬אומרים ש"הסדרה "מתבדרת"‪.‬‬
‫‪----------‬‬‫דוגמאות‬
‫‪n +1‬‬
‫‪ .1‬נוכיח על פי ההגדרה ש‪→ 1 -‬‬
‫∞→ ‪n n‬‬
‫‪-----------------------------------------------------‬‬
‫= ‪.an‬‬
‫טיוטה‬
‫‪n +1‬‬
‫‪−1 < ε‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪= <ε‬‬
‫‪n n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ε‬‬
‫>‪n‬‬
‫‪12‬‬
‫‪----------------------------------------------------‬‬‫הוכחה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יהי ‪ ε > 0‬כלשהו‪ .‬ניקח ‪ .ν =   + 1‬אזי‬
‫‪ε ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫( ⇒‬
‫= ‪) −1 = 1+ −1‬‬
‫‪= <ε‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n n‬‬
‫‪1‬‬
‫>‪n≥ν⇒n‬‬
‫> ‪n‬‬
‫‪ε‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫‪2n + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬נוכיח על פי ההגדרה ש‪-‬‬
‫→‬
‫‪3n + 3 n→∞ 3‬‬
‫= ‪. an‬‬
‫‪---------------------------------------‬‬‫טיוטה‬
‫‪2n + 1 2‬‬
‫‪− <ε‬‬
‫‪3n + 3 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪<ε‬‬
‫)‪3( n + 1) 3( n + 1‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪−‬‬
‫>‪n‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪---------------------------------------‬‬‫הוכחה‬
‫‪3 ‬‬
‫יהי ‪ ε > 0‬וניקח ‪ .ν =  − 1 + 1‬אזי‬
‫‪ε‬‬
‫‪‬‬
‫‪2n + 1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− = −‬‬
‫=‬
‫‪<ε‬‬
‫‪2n + 3 3‬‬
‫)‪3( n + 1) 3( n + 1‬‬
‫⇒ ‪−1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ε‬‬
‫> ‪.n ≥ν ⇒ n‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪-----------‬‬
‫‪ .3‬נוכיח על פי ההגדרה ש‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪→7‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪2 + 3 ⋅ 10 n‬‬
‫‪5 + 7 ⋅ 10 n‬‬
‫‪---------------------------------------‬‬‫טיוטה‬
‫‪13‬‬
‫= ‪. an‬‬
‫‪2 + 3 ⋅ 10 n 3‬‬
‫‪− <ε‬‬
‫‪5 + 7 ⋅ 10 n 7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪<ε‬‬
‫) ‪7(5 + 7 ⋅ 10 n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7ε‬‬
‫> ‪5 + 7 ⋅ 10 n‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1 − 35ε‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪( − 5‬‬
‫<‪, 0<ε‬‬
‫‪7 7ε‬‬
‫‪49ε‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1 − 35ε‬‬
‫‪1‬‬
‫<‪, 0<ε‬‬
‫‪35‬‬
‫‪10 49ε‬‬
‫> ‪10 n‬‬
‫‪n > log‬‬
‫‪---------------------------------------‬‬‫הוכחה‬
‫יהי ‪. ε > 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 − 35ε ‬‬
‫‪‬‬
‫‪. ν = log10‬‬
‫לפי הערה ‪ ,3‬בלי הגבלת הכלליות נוכל להניח ש‪-‬‬
‫< ‪ 0 < ε‬וניקח ‪+ 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪35‬‬
‫‪49ε ‬‬
‫‪‬‬
‫אזי‬
‫‪1 − 35ε‬‬
‫⇒ ‪−1‬‬
‫‪49ε‬‬
‫‪1 − 35ε‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 + 3 ⋅ 10 n 3‬‬
‫> ‪10 n‬‬
‫> ‪⇒ 5 + 7 ⋅ 10 n‬‬
‫⇒‬
‫=‬
‫‪− <ε‬‬
‫‪49ε‬‬
‫‪7ε‬‬
‫‪7(5 + 7 ⋅ 10 n ) 5 + 7 ⋅ 10 n 7‬‬
‫‪n ≥ ν ⇒ n > log10‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫משפט‬
‫תהי ‪ a n‬סדרה אשר יש לה גבול ונניח שהגבול הוא ‪ a n → a :a‬כאשר ‪ a‬הוא סופי או אינסופי‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫תהי ‪ a n k‬סדרה חלקית של ‪ . a n‬אזי גם לתת הסדרה ‪ a n k‬יש גבול והוא אותו הגבול של ‪ , a n‬כלומר‬
‫‪. a nk → a‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫בניסוח אחר‪:‬‬
‫‪. a n → a ⇒ a nk → a‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫הוכחה‬
‫נתון ש ‪ a n → a -‬ולכן כל סביבה ‪ Va‬של ‪ a‬משאירה מחוצה לה לכל היותר מספר סופי של‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫איברים מהסדרה ‪ . a n‬אם ‪ Va‬משאירה מחוצה לה לכל היותר מספר סופי של איברים מ‪, a n -‬‬
‫אזי היא גם משאירה מחוצה לה לכל היותר מספר סופי של איברים מהסדרה החלקית שלה ‪. a n k‬‬
‫‪14‬‬
‫לכן‪ ,‬כל סביבה ‪ Va‬של ‪ a‬משאירה מחוצה לה לכל היותר מספר סופי של איברים מהסדרה ‪. a n k‬‬
‫מכאן‪ ,‬על פי הגדרת הגבול‪. a n k → a ,‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‬
‫‪------------‬‬‫מסקנה‬
‫אם מסדרה נתונה ‪ a n‬ניתן לקבל שתי סדרות חלקיות בעלות גבולות שונים‪ ,‬אזי לסדרה המקורית‬
‫‪ a n‬אין גבול‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫דוגמאות‬
‫א‪.‬‬
‫נעיין בסדרה ‪ . a n = (−1) n‬במקרה זה תמונת הסדרה כוללת שני מספרים בלבד‪. {− 1,1} :‬‬
‫נראה עתה שלסדרה זו אין גבול‪ .‬ואמנם‪ ,‬ניקח את הסדרה החלקית שלה המורכבת מהאיברים‬
‫שהם במקומות הזוגיים שלה )במקרה זה‪ ( n k = 2k ,‬ואזי‪:‬‬
‫‪a nk = a 2 k = ( −1 )2 k = 1→ 1‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫ניקח עתה את הסדרה החלקית המורכבת מהאיברים שהם במקומות האי זוגיים בסדרה‬
‫המקורית )במקרה זה‪ ( n k = 2k + 1 ,‬ואזי‪:‬‬
‫‪a nk = a 2 k +1 = ( −1 ) 2 k +1 = −1→ −1‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫כלומר‪ ,‬תת סדרה אחת שואפת ל ‪ 1 -‬ותת סדרה אחרת שואפת ל‪ .-1 -‬כמובן ש‪. − 1 ≠ 1 -‬‬
‫מקבלים אם כן שלסדרה המקורית יש שתי סדרות חלקיות השואפות לגבולות שונים‪.‬‬
‫לכן לסדרה המקורית ‪ a n = (−1) n‬אין גבול‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הסדרה ⋯ ‪ 1, , 1, , 1 g ,‬מתבדרת כי יש לה שתי סדרות חלקיות השואפות לגבולות‬
‫שונים‪ .‬תת הסדרה של המקומות האיזוגיים היא סדרה קבועה שאיבריה כולם ‪ 1‬ולכן‬
‫שאופת ל‪ .1 -‬תת הסדרה של האיברים במקומות הזוגיים היא הסדרה‬
‫ל‪. 0 -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הסדרה‬
‫‪ 0‬‬
‫ ‪−1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/.‬‬
‫מתבדרת כי יש לה שתי סדרות חלקיות השאופות לגבולות‬
‫שונים‪ .‬סדרת האיברים במקומות הזוגיים היא הסדרה‬
‫הסדרה של המקומות האיזוגיים היא הסדרה‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 0‬‬
‫ ‪ h‬השואפת‬
‫‪/ 0‬‬
‫‬
‫>‪/ /.‬‬
‫‪i/ 0‬‬
‫‬
‫ השואפת ל – ‪ 3‬ותת‬
‫‪/ /.‬‬
‫‪ −‬השואפת ל – )‪.(-3‬‬
‫‪ "−3 #0‬אין גבול כי תת הסדרה של המקומות הזוגיים היא הסדרה‬
‫לסדרה ‪.‬‬
‫‪ "9/ #0‬השואפת ל‪ ∞ -‬ותת הסדרה של המקומות האיזוגיים היא הסדרה‬
‫‪/.‬‬
‫‪ "−3 ∙ 9/ #0‬השואפת ל ‪.−∞ -‬‬
‫>‪/.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪------------‬‬‫הערות‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם שתי תת סדרות של אותה סדרה מתכנסות לאותו הגבול ‪ - L‬אין זה גורר בהכרח‬
‫שהסדרה מתכנסת לאותו ‪. L‬‬
‫אולם קיים המשפט הבא‪:‬‬
‫משפט‬
‫אם נתונה סדרה ‪ a n‬ושתי הסדרות החלקיות שלה‪ :‬האחת המורכבת מאיבריה שבמקומות‬
‫הזוגיים והשנייה שמורכבת מאיבריה שבמקומות האי זוגיים ‪ -‬שתיהן שואפות לאותו גבול ‪ ,a‬אזי‬
‫לסדרה המקורית יש גבול והוא ‪ ,a‬כלומר‪:‬‬
‫‪lim a 2 n = a = lim a 2 n +1 ⇒ ∃ lim a n = a‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫הוכחה נוכיח במקרה בו סופי‪ .‬הוכחה דומה כאשר ∞‪. = ±‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫יהי ‪ ε > 0‬כלשהו‪.‬‬
‫נתון ש‪ a 2 n → a -‬ולכן קיים אינדקס ‪ ν1‬כך ש‪-‬‬
‫‪n ≥ ν1 ⇒ a 2 n − a < ε‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬נתון ש‪ a 2 n +1 → a -‬ולכן קיים אינדקס ‪ ν 2‬כך ש‪-‬‬
‫‪n ≥ ν 2 ⇒ a 2 n +1 − a < ε‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫}‪ ν = Max{2ν1 ,2ν 2 + 1‬ויהי ‪. n ≥ ν‬‬
‫אזי‪ ,‬אם ‪ n‬זוגי הרי ש ‪ n = 2m‬ואז‪-‬‬
‫‪n = 2m ≥ 2ν1 ⇒ m ≥ ν1 ⇒ a 2 m − a < ε ⇒ a n − a < ε‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪n=2m‬‬
‫}‬
‫‪ a‬ד‬
‫→‪a 2 m .‬‬
‫{‬
‫‪n = 2m ≥ ν = Max 2ν1 , 2ν 2 + 1‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬אזי‪ ,‬אם ‪ n‬זוגי הרי ש ‪ n = 2m + 1‬ואז‪-‬‬
‫‪n = 2m + 1 ≥ 2ν 2 + 1 ⇒ m ≥ ν 2 ⇒ a 2 m +1 − a < ε ⇒ a n − a < ε‬‬
‫‪n=2m+1‬‬
‫ה‪.a‬‬
‫‪2 m +1 → a‬‬
‫}‬
‫{‬
‫‪n = 2m + 1 ≥ ν = Max 2ν1 , 2ν 2 + 1‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך שאם ‪) n‬זוגי או אי זוגי( מקיים ש‪ n ≥ ν -‬אזי‬
‫‪ . a n − a < ε‬לכן ‪. a n → a‬‬
‫‪16‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫משפט‬
‫תהי סדרה כך ש‪ = -‬ונניח ש‪ k -‬מוגדרת לכל ‪ . k ≥ 1‬אזי‪:‬‬
‫‪lim k = N ⇒ lim = N‬‬
‫‪→0‬‬
‫כאשר ‪ N‬סופי או אינסופי‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫דוגמאות‬
‫‬
‫‬
‫∞→‪o‬‬
‫‪1 + WXY 1 ⇒ 1 + WXXY 1‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ →0‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪o o→0‬‬
‫ ‬
‫‪ o‬‬
‫‪<1 + = WXY $ ⇒ <1 + = WXXY $‬‬
‫‬
‫‪o→0‬‬
‫‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‬
‫על פי כלל לופיטל‪ limo→0 p qr = limo→0 sp qr = 0,‬ומכאן ‪. p q WXXY 0‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫‪WXY 0 ; H > 0 ⇒ t WXXY 0; H > 0‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫ ‪WXXY‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪su s‬‬
‫ ‪u‬‬
‫‪s‬‬
‫⇒ ‪WXY‬‬
‫‪o→0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪k r WXY 1 ⇒ √
WXXY 1‬‬
‫‬
‫‪→0‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪-------------‬‬
‫משפט היינה‬
‫‪1‬‬
‫דוגמאות‬
‫א‪.‬‬
‫‪o→0‬‬
‫‪o→0‬‬
‫‬
‫‪→0‬‬
‫‪ot‬‬
‫‪so u o so‬‬
‫‪o u o‬‬
‫‪ ⇔ k WXY N‬לכלסדרה → מתקיים ∶ ‪ → N‬‬
‫‪o→x‬‬
‫אם ‪ > 0‬או ∞ = אז √ ‪ √k WXY‬לכל ‪ ,‬טבעי‪ .‬לכן לכל ‪ ,‬טבעי‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫√ → ‪ → ∞ ⇒ h‬או‪ → > 0‬‬
‫‪h‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫‪o→x‬‬
‫‪h‬‬
‫|‬
‫ ‪4‬‬
‫ ‪4‬‬
‫|‬
‫{‬
‫∞ = ∞√ → ‪y z − 1 → ∞ ⇒ y z − 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫|‬
‫ ‪3‬‬
‫ ‪3‬‬
‫|‬
‫{‬
‫‪y z + 1 → 1 ⇒ y z + 1 → √1 = 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬
‫אם ‪ < 0‬או ∞‪ = −‬אז √ ‪ √k WXY‬לכל ‪ ,‬טבעי איזוגי‪ .‬לכן לכל ‪ ,‬טבעי איזוגי‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪o→x‬‬
‫√ → ‪ → −∞ ⇒ h‬או‪ → < 0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ 1‬היינריך אדוארד היינה ) ‪ ( Heinrich Eduard Heine‬היה מתמטיקאי גרמני שחי בין השנים ‪1821-1881‬‬
‫‪17‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫‪q‬‬
‫ ‪4‬‬
‫ ‪4‬‬
‫‪q‬‬
‫∞‪1 − y z → −∞ ⇒ {1 − y z → √−∞ = −‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪q‬‬
‫ ‪3‬‬
‫ ‪3‬‬
‫‪q‬‬
‫‪y z − 1 → −1 ⇒ {y z − 1 → √−1 = −1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-------------‬‬
‫משפט ‪ -‬כללי הגבולות לסדרות מתכנסות‬
‫תהיינה ‪ a n , b n‬שתי סדרות מתכנסות כך ש‪ a n → a , b n → b -‬ו ‪ α -‬קבוע ממשי כלשהו‪.‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪a n + bn → a + b‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪a n ⋅ bn → a ⋅ b‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪α⋅an → α⋅a‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪a n − bn → a − b‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪an‬‬
‫‪a‬‬
‫אם ‪ b ≠ 0‬וכמו כן ‪ , ∀n ∈ N, b n ≠ 0‬אזי →‬
‫‪bn‬‬
‫‪b‬‬
‫הוכחה‬
‫בדומה להוכחת כללי הגבולת של פונקציות‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫הערות‬
‫א‪.‬‬
‫כללי הגבולות בהנ"ל תקפים גם כאשר הגבולות הם אינסופיים‪ ,‬בכפוף להגדרות הבאות‪:1‬‬
‫∞‪−∞ − ∞ = −‬‬
‫∞=∞‪∞+‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪c>0‬‬
‫‪ 9 = 0‬לאמוגדר~ = ∞‪c ∙ −‬‬
‫∞‬
‫‪c<0‬‬
‫∞‬
‫‪c>0‬‬
‫‪ 9 = 0‬לאמוגדר~ = ∞ ∙ ‪c‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪c<0‬‬
‫
איזוגי ∞‪−‬‬
‫‪−∞J = 3‬‬
‫∞‬
‫
זוגי‬
‫
;∞ = ‪∞J‬‬
‫∞ =‪∞+c‬‬
‫∞‪∞ − 9 = −‬‬
‫‪1‬‬
‫∞=‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫∞‪= −‬‬
‫‪0‬‬
‫∞‪∞−∞ = −∞∞ = −‬‬
‫‪∀9 1‬‬
‫‪18‬‬
‫ביטויים אשר אינם מוגדרים‬
‫∞‪±‬‬
‫∞‪±‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫∞‪∞−‬‬
‫∞ ‪−∞ +‬‬
‫∞‪0 ∙ −‬‬
‫∞∙‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫>‪0‬‬
‫€∞‬
‫‪----------‬‬
‫משפט הסנדויץ‬
‫תהיינה ‪ a n , b n , c n‬סדרות כך ש‪-‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪∀n ∈ N, a n ≤ b n ≤ c n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ lim a n = lim c n = a‬כאשר ‪ a‬סופי‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪lim b n = a‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫הוכחה‬
‫יהי ‪. ε > 0‬‬
‫‪ a n → a‬ולכן קיים אינדקס ‪ ν1‬כך ש‪-‬‬
‫‪n ≥ ν1 ⇒ a − ε < a n < a + ε‬‬
‫כמו כן ‪ c n → a‬ולכן קיים אינדקס ‪ ν 2‬כך ש‪n ≥ ν 2 ⇒ a − ε < b n < a + ε -‬‬
‫ניקח } ‪ . ν = Max{ν 1 , ν 2‬אזי‪:‬‬
‫‪. n ≥ ν ⇒ a − ε < a n ≤ bn ≤ cn < a + ε‬‬
‫קיבלנו שלכל ‪ ε > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫‪n ≥ ν ⇒ a − ε < bn < a + ε‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫‪. lim b n = a‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‬
‫‪-------------‬‬
‫‪19‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪( −1 ) n ⋅ sin n‬‬
‫‪ .1‬נעיין בסדרה‬
‫‪n‬‬
‫= ‪. an‬‬
‫‪1‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪n‬‬
‫≤ ‪0 ≤ an‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪an → 0 ⇒ an → 0‬‬
‫‪an → 0 ⇔ an → 0‬‬
‫‪ .2‬נעיין בסדרה‬
‫ƒ‚ ‬
‫נעזר באישוויון הבא‬
‫‬
‫משפט הסנדויץ‬
‫‪-------------‬‬
‫= ‪. = <1 +‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 ≤ (1 + ) n ≤ 3‬‬
‫‪n‬‬
‫ולכן בוודאי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(1 + ) n ≤ 3‬‬
‫‪n‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪cos n 3 ⋅ 1 3‬‬
‫‪1 (−1) n ⋅ cos n‬‬
‫‪0 ≤ a n = (1 + ) n‬‬
‫‪≤ 3⋅ 2 ≤ 2 = 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪3‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪n2‬‬
‫≤ ‪0 ← 0 ≤ an‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪. an → 0 ⇒ an → 0‬‬
‫‪------------‬‬‫משפט‬
‫תהיינה ‪ a n , b n‬סדרות כך ש‪. ∀n ∈ N, a n ≤ b n -‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫∞ → ‪a n → ∞ ⇒b n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫∞‪b n → −∞ ⇒a n → −‬‬
‫הוכחה‬
‫על פי ההגדרה‪.‬‬
‫‪-------------‬‬
‫‪20‬‬
‫דוגמאות‬
‫א‪.‬‬
‫נעיין בסדרה ‪. a n = n 2 ⋅ ln n‬‬
‫∞ → ‪∀n ≥ 2, n 2 ⋅ ln n ≥ n 2 ⋅ ln 2‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫∞ → ‪∀n ≥ 2, n 2 ⋅ ln n ≥ n 2 ⋅ ln 2‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫∞ → ‪a n = n 2 ⋅ ln n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נעיין בסדרה ‪ . a n = −n ⋅ ln n‬אזי‪:‬‬
‫∞‪∀n ≥ 2, − n ⋅ ln n ≤ − n ⋅ ln 2 → −‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫∞‪. a n = −n ⋅ ln n → −‬‬
‫‪-------------‬‬
‫סדרות חסומות‬
‫הגדרה‬
‫א‪.‬‬
‫סדרה ממשית } ‪ {a n‬תיקרא "חסומה מלעיל" אם התמונה שלה היא קבוצה חסומה‬
‫מלעיל‪ ,‬כלומר }‪ {a n , n ∈ N‬היא קבוצה חסומה מלעיל‪ .‬במקרה זה קיים מספר ‪α ∈ R‬‬
‫כך ש ‪-‬‬
‫‪ ∀n a n ≤ α‬ו ‪ α -‬נקרא "חסם מלעיל של } ‪. {a n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫"חסם עליון ) ‪ Supremum‬ובקיצור‪ Sup :‬או ‪ Least Upper Bound‬ובקיצור ‪" (l.u.b.‬‬
‫של } ‪ {a n‬הוא החסם העליון של תמונת הסדרה } ‪ ; {a n‬זהו חסם המלעיל הקטן ביותר של‬
‫} ‪ . {a n‬אם ‪ M‬הוא חסם עליון של } ‪ {a n‬מסמנים‪:‬‬
‫} ‪M = Sup{a n‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬אם ‪ α‬הוא חסם מלעיל של } ‪ {a n‬אזי ‪) M ≤ α‬כי החסם העליון הוא חסם‬
‫המלעיל הקטן ביותר(‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪M‬‬
‫‪21‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם החסם העליון ‪ M‬שייך ל‪ , {a n } -‬כלומר קיים ‪ n 0 ∈ N‬כך ש‪ a n 0 = M -‬אזי אומרים‬
‫ש ‪ M -‬הוא "המקסימום של } ‪ " {a n‬ומסמנים‪. M = Max{a n } :‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סדרה ממשית } ‪ {a n‬תיקרא "חסומה מלרע" אם התמונה שלה היא קבוצה חסומה‬
‫מלרע‪ ,‬כלומר }‪ {a n , n ∈ N‬היא קבוצה חסומה מלרע‪ .‬במקרה זה קיים מספר ‪ β ∈ R‬כך‬
‫ש‪-‬‬
‫‪ ∀n ∈ N a n ≥ β‬ו ‪ β -‬נקרא "חסם מלרע" של } ‪. {a n‬‬
‫ה‪.‬‬
‫"חסם תחתון ) ‪ Infimum‬ובקיצור‪ Inf :‬או ‪ Greatest Lower Bound‬ובקיצור ‪" (g.l.b.‬‬
‫של } ‪ {a n‬הוא החסם התחתון של תמונת הסדרה } ‪ ; {a n‬זהו חסם המלרע הגדול ביותר‬
‫של } ‪ {a n‬אם ‪ m‬הוא חסם תחתון של } ‪ {a n‬מסמנים‪m = Inf {a n } :‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬אם ‪ β‬הוא חסם מלרע של } ‪ {a n‬אזי ‪) m ≥ β‬כי החסם התחתון הוא חסם‬
‫המלרע הגדול ביותר(‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫ו‪.‬‬
‫אם החסם התחתון ‪ m‬שייך ל‪ , {a n } -‬כלומר קיים ‪ n 1 ∈ N‬כך ש‪ a n1 = m -‬אזי אומרים‬
‫ש ‪ m -‬הוא "המינימום של } ‪ " {a n‬ומסמנים‪. m = Min{a n } :‬‬
‫‪----------‬‬
‫דוגמה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נעיין בסדרה‪ . a n = , 1 ≤ n ∈ N :‬אזי ‪≤ 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫= ‪ . ∀n ∈ N, 0 < a n‬לכן ‪ M = 1‬הוא חסם עליון‬
‫וגם המקסימום של } ‪) {a n‬הוא מתקבל בין איברי הסדרה כאשר ‪ . n = 1‬במקרה זה‬
‫‪ . Max{a n } = Sup{a n } = 1‬ברור שכאן כל מספר הגדול מ ‪ 1 -‬גם הוא חסם מלעיל אבל החסם‬
‫העליון )ובמקרה זה גם המקסימום( הוא ‪ .1‬כמו כן ‪ m = 0‬הוא חסם תחתון‪.‬‬
‫במקרה זה ‪. Inf {a n } = 0‬‬
‫ברור שכאן כל מספר הקטן מ ‪ 0 -‬גם הוא חסם מלרע אבל החסם התחתון הוא ‪.0‬‬
‫כאן אין מינימום לסדרה מפני שהחסם התחתון אינו מתקבל על ידי אף לא אחד מאיברי הסדרה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪---------‬‬‫משפט‬
‫כל סדרה מתכנסת חסומה‪.‬‬
‫הוכחה‬
‫תהי ‪ a n‬סדרה המתכנסת ל‪ a n → a ) a -‬כאשר ‪ a‬סופי ( ויהי ‪ ε > 0‬כלשהו‪ .‬אזי קיים אינדקס‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ ν‬כך ש‪n ≥ ν ⇒ a n − a < ε ⇒ a − ε <a n < a + ε -‬‬
‫נסתכל עתה על הקבוצה הבאה‪ . {a 1 , a 2 ,..., a ν −1, a − ε, a + ε} :‬לקבוצה זו מספר סופי של איברים‬
‫) ‪ ν + 1‬איברים( ולכן יש לה איבר מקסימלי שנסמנו ‪ M‬ואיבר מינימלי שנסמנו ‪.m‬‬
‫}‪,..., a ν −1, a − ε, a + ε‬‬
‫‪2‬‬
‫‪{a , a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫מכאן שכל איברי הסדרה חסומים מלרע על ידי ‪ m‬וחסומים מלעיל על ידי ‪:M‬‬
‫‪∀n ∈ N, m ≤ a n ≤ M‬‬
‫לכן הסדרה חסומה‪.‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫מסקנה‬
‫‪1‬‬
‫אם סדרה אינה חסומה‪ ,‬אזי היא מתבדרת ‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫הערה‬
‫למשפט זה אין משפט הפוך‪ ,‬כלומר אם הסדרה חסומה‪ ,‬אין זה אומר שהיא מתכנסת‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הסדרה ‪ a n = (−1) n‬היא סדרה שהתמונה שלה מכילה רק שני איברים והיא למעשה‬
‫הקבוצה }‪ . {− 1,1‬לכן במקרה זה הסדרה חסומה מלעיל על יד ‪ 1‬וחסומה מלרע על ידי ‪:-1‬‬
‫‪∀n ∈ N, −1 ≤ a n ≤ 1‬‬
‫‪ 1‬ניתן להוכיח שמכל סדרה )איסופית( ובלתי חסומה מלעיל ניתן להוציא תת סדרה השואפת ל ‪ „∞… -‬ומכל סדרה‬
‫)אינסופית ובלתי חסומה מלרע ניתן להוציא תת סדרה השואפת ל ‪.−∞ -‬‬
‫‪23‬‬
‫הסדרה חסומה אך ראינו שהיא אינה מתכנסת‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫טענה‬
‫א‪.‬‬
‫אם ∞ → ‪ a n‬אזי הסדרה איננה חסומה מלעיל אך היא חסומה מלרע‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם ∞‪ a n → −‬אזי הסדרה איננה חסומה מלרע אך היא חסומה מלעיל‪.‬‬
‫הוכחה‬
‫נוכיח רק את סעיף א'; הוכחת סעיף ב' דומה להוכחת סעיף א'‪.‬‬
‫∞ → ‪ a n‬ולכן לכל ‪ M > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪n ≥ ν ⇒ a n > M -‬‬
‫לכן אין לסדרה חסם מלעיל ולכן היא לא חסומה מלעיל‪.‬‬
‫על פי הנ"ל‪ ,‬יש לכל היותר מספר סופי של איברים‪ {a 1 , a 2 , a 3 ,...a ν −1 } :‬אשר אינם מקיימים את‬
‫התנאי ‪ . a n > M‬נסתכל לכן בקבוצה } ‪ {a 1 , a 2 , a 3 ,...a ν −1‬ונגדיר‬
‫}‪m 1 = Min{a 1 , a 2 , a 3 ,..., a ν −1 , M‬‬
‫אזי ‪ ∀n ∈ N, a n ≥ m1‬ולכן הסדרה חסומה מלרע‪.‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫‪1‬‬
‫משפט בולצנו ‪ -‬ויירשטראס‬
‫מכל סדרה )אינסופית( וחסומה ניתן להוציא תת סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫הגדרות‬
‫א‪.‬‬
‫הסדרה ‪ a n‬תיקרא "סדרה מונוטונית עולה" אם‬
‫‪∀n ∈ N, a n ≤ a n +1‬‬
‫היא תיקרא "סדרה מונוטונית עולה במובן הצר" אם‬
‫‪∀n ∈ N, a n < a n +1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסדרה ‪ a n‬תיקרא "סדרה מונוטונית יורדת" אם‬
‫‪∀n ∈ N, a n ≥ a n +1‬‬
‫היא תיקרא "סדרה מונוטונית יורדת במובן הצר" אם‬
‫‪∀n ∈ N, a n > a n +1‬‬
‫‪1‬‬
‫ברנרד פלאסידוס יוהאן נפומוק בולצאנו )‪ (Bernhard Placidus Johann Nepomuk Bolzano‬היה מתמטיקאי‬
‫מבוהמיה )היום צ'כיה( שחי בין השנים ‪ .1781-1848‬קארל תאודור וילהלם ויירשטראס ) ‪Wilhelm‬‬
‫‪ (Karl Weierstrass‬היה מתמטיקאי גרמני שחי בין השנים ‪ . 1815-1848‬המשפט הוכח לראשונה על ידי בולצנו‬
‫ב‪ 1817 -‬אך הוא נשכח עד שכחמישים שנה מאוחר יותר הוא הוכח שוב על ידי ויירשטראס באופן בלתי תלוי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הסדרה ‪ a n‬תיקרא "סדרה מונוטונית )במובן הצר(" אם היא מונוטונית עולה )במובן‬
‫הצר( או מונוטונית יורדת )במובן הצר(‬
‫‪-------------‬‬
‫מבחנים למונוטוניות‪:‬‬
‫עבור סדרות אקספליציטיות‬
‫‪ .1‬בודקים את סימן הביטוי ‪ , a n +1 − a n‬אם ‪ a n +1 − a n ≥ 0‬לכל ‪ n‬טבעי הסדרה עולה וכו'‬
‫‪ .2‬עבור סדרה חיובית בודקים את הביטוי‬
‫אם לכל ‪ n‬טבעי‪,‬‬
‫‪a n +1‬‬
‫‪≥1‬‬
‫‪an‬‬
‫‪a n +1‬‬
‫‪an‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬הסדרה מונוטונית עולה וכד'‪.‬‬
‫‪ .3‬עבור הסדרה עוברים לפונקציה ) ‪ f ( x‬כך ש‪ a n = f ( n ) -‬ובודקים את הנגזרת של ‪f‬‬
‫כאשר ‪. x ≥ 1‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ f ′( x ) ≥ 0‬כאשר ‪ , x ≥ 1‬הסדרה ) ‪ (a n‬עולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ f ′( x ) > 0‬כאשר ‪ , x ≥ 1‬הסדרה ) ‪ (a n‬עולה ממש‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ‪ f ′( x ) ≤ 0‬כאשר ‪ , x ≥ 1‬הסדרה ) ‪ (a n‬יורדת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם ‪ f ′( x ) < 0‬כאשר ‪ , x ≥ 1‬הסדרה ) ‪ (a n‬יורדת ממש‪.‬‬
‫עבור סדרות רקורסיביות‬
‫על פי נוסחת הנסיגה הנתונה‪ ,‬מחשבים את איברי הסדרה הראשונים ועל פיהם מנחשים את סוג‬
‫המונוטוניות של הסדרה‪ .‬לאחר מכן מנסים להוכיח את הניחוש באינדוקציה על פי נוסחת‬
‫הנסיגה‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫הערה‪:‬‬
‫אם תכונות המונוטוניות של סדרה ) ‪ (a n‬מתקיימת החל ממקום מסוים בסדרה‪-‬כלומר החל‬
‫מאיבר מסוים בסדרה ואילך‪ ,‬נאמר שהסדרה מונוטונית החל ממקום מסוים‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫משפט‬
‫כל סדרה מונוטונית וחסומה היא סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫הוכחה‬
‫נבחין בשני מקרים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ a n‬מונוטונית עולה וחסומה‪ .‬היות והסדרה חסומה‪ ,‬היא בוודאי חסומה מלעיל ולכן‬
‫קיים לה חסם עליון ונסמנו‪ . Sup{a n } = M :‬אזי ‪. ∀n ∈ N, a n ≤ M‬‬
‫יהי ‪ ε > 0‬כלשהו‪ .‬היות ו‪ , M − ε < M = Sup{a n } -‬הרי שקיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫‪ . a ν > M − ε‬עתה‪ ,‬היות והסדרה היא מונוטונית עולה‪ ,‬הרי ש‪. n ≥ ν ⇒ a n ≥ a ν -‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫‪n ≥ ν ⇒ M − ε < aν ≤ an ≤ M < M + ε‬‬
‫} ‪M = Sup{a v‬‬
‫} ‪M = Sup{a v‬‬
‫↑ ‪an‬‬
‫כלומר לכל ‪ ε > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫‪.n ≥ ν ⇒ M − ε < an < M + ε‬‬
‫מכאן‪. ∃ lima n = Sup{a n } :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ a n‬מונוטונית יורדת וחסומה‪ .‬היות והסדרה חסומה‪ ,‬היא בוודאי חסומה מלרע ולכן‬
‫קיים לה חסם תחתון ונסמנו‪ . Inf {a n } = m :‬אזי ‪. ∀
, ≥ V‬‬
‫יהי ‪ ε > 0‬כלשהו‪ .‬היות ו‪ , Inf {a n } = m < m + ε -‬הרי שקיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪-‬‬
‫‪ . a ν < m + ε‬עתה‪ ,‬היות והסדרה היא מונוטונית יורדת‪ ,‬הרי ש‪. n ≥ ν ⇒ a n ≤ a ν -‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫‪n ≥ ν ⇒ m − ε < m ≤ an ≤ aν < m + ε‬‬
‫} ‪m = Inf {a n‬‬
‫} ‪m = Inf {a n‬‬
‫↓ ‪an‬‬
‫כלומר לכל ‪ ε > 0‬קיים אינדקס ‪ ν‬כך ש‪. n ≥ ν ⇒ m − ε < a n < m + ε -‬‬
‫מכאן‪ . ∃ lima n = Inf {a n } :‬מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪------------‬‬‫הערה‬
‫המשפט תקף גם אם המונוטוניות היא רק החל ממקום מסוים‪.‬‬
‫‪------------‬‬‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬הסדרה ‪ a n‬היא סדרה המוגדרת באופן רקורסיבי כלהלן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(a n + 6), n ≥ 1‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫= ‪a 1 = 2. a n +1‬‬
‫נוכיח באינדוקציה שהסדרה עולה‪. ∀n ∈ N, a n +1 ≥a n :‬‬
‫עבור ‪ . a 2 = 4 > a 1 = 2 : n = 1‬נניח שהטענה נכונה עבור ‪ n = k‬ונוכיח עבור‬
‫‪ , n = k + 1‬כלומר נוכיח‪ . a k +1 ≥a k ⇒ a k + 2 ≥ a k +1 :‬ואמנם‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(a k +1 + 6) ≥ (a k + 6) ⇒ a k + 2 ≥a k +1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫⇒ ‪a k +1 ≥ a k ⇒ a k +1 + 6 ≥ a k + 6‬‬
‫נוכיח באינדוקציה ש‪-‬‬
‫‪∀n ∈ N, a n ≤ 6‬‬
‫‪26‬‬
‫עבור ‪. a 1 = 2 ≤ 6 : n = 1‬‬
‫נניח שהטענה נכונה עבור ‪ n = k‬ונוכיח עבור ‪ , n = k + 1‬כלומר נוכיח‪:‬‬
‫‪a k ≤ 6 ⇒ a k +1 ≤ 6‬‬
‫ואמנם‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(a k + 6) ≤ 6 ⇒ a k +1 ≤ 6‬‬
‫‪2‬‬
‫⇒ ‪a k ≤ 6 ⇒ a k + 6 ≤ 12‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיבלנו שהסדרה מונוטונית עולה וחסומה מלעיל וכן מתכנסת‪ .‬נסמן את גבולה ב‪, a -‬‬
‫כלומר ‪ {a n +1 }n =1 . a n → a‬היא תת סדרה של ‪ {a n }n =1‬ולכן שואפת לאותו גבול ‪ ,a‬כלומר‬
‫∞‬
‫∞‬
‫‪. a n +1 → a‬‬
‫נעיין במשוואה‬
‫‪1‬‬
‫)‪( a n + 6‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪a n +1‬‬
‫ובמשוואה זו נשאיף את ‪ n‬ל ‪ ∞ -‬בכל אחד משני האגפים‪ ,‬נשווה את הגבולות ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪( a + 6‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪a‬‬
‫ועל ידי חילוץ ‪ ,a‬נקבל ‪ . a = 6‬כלומר‪ ,‬הסדרה ‪ a n‬הנתונה מתכנסת ו ‪-‬‬
‫‪. an→ 6‬‬
‫‪-------------‬‬
‫‪ .2‬נתונה הסדרה ‪a 1 = 6 , a n +1 = 6 + a n n ≥ 1‬‬
‫א‪.‬‬
‫נוכיח באינדוקציה שהסדרה עולה וחיובית‪. ∀n ∈ N, a n +1 ≥a n > 0 :‬‬
‫עבור ‪ n = 1‬נקבל‪a 2 = 6 + 6 > 6 = a 1 > 0 :‬‬
‫נניח שהטענה נכונה עבור ‪ n = k‬ונוכיח עבור ‪ , n = k + 1‬כלומר נוכיח‪:‬‬
‫‪a k +1 ≥ a k > 0 ⇒a k + 2 ≥ a k +1 > 0‬‬
‫ואמנם‪,‬‬
‫‪a k +1 ≥ a k > 0 ⇒a k +1+6 ≥ a k + 6 > 0 ⇒ a k +1 + 6 ≥ a k + 6 > 0‬‬
‫‪⇒ a k + 2 ≥ a k +1 > 0‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נוכיח באינדוקציה שהסדרה חסומה;נוכיח ‪. ∀n ∈ N, 0 <a n ≤ 6‬‬
‫עבור ‪ n = 1‬נקבל‪:‬‬
‫‪0 < a1 = 6 ≤ 6‬‬
‫‪27‬‬
‫נניח שהטענה נכונה עבור ‪ n = k‬ונוכיח עבור ‪ , n = k + 1‬כלומר נוכיח‪:‬‬
‫‪0 < a k ≤ 6 ⇒ 0 < a k +1 ≤ 6‬‬
‫ואמנם‪,‬‬
‫‪0 < a k ≤ 6 ⇒ 12 < a k + 6 ≤ 12 ⇒ 0 < 6 < a k + 6 ≤ 12 < 36‬‬
‫‪⇒ 0 < a k +1 ≤ 6‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫קיבלנו שהסדרה מונוטונית עולה וחסומה מלעיל וכן מתכנסת‪ .‬נסמן את גבולה ב‪, a -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כלומר ‪ {a n +1 }n =1 . a n → a‬היא תת סדרה של ‪ {a n }n =1‬ולכן שואפת לאותו גבול ‪ ,a‬כלומר‬
‫∞‬
‫∞‬
‫‪. a n +1 → a‬‬
‫נעיין במשוואה‬
‫‪a n +1 = a n + 6‬‬
‫ובמשוואה זו נשאיף את ‪ n‬ל ‪ ∞ -‬בכל אחד משני האגפים‪ ,‬נשווה את הגבולות ונקבל‪:‬‬
‫‪a = a+6‬‬
‫ועל ידי חילוץ ‪ ,a‬נקבל ‪. a = 3, −2‬‬
‫התשובה ‪ a = −2‬נפסלת מפני הסדרה היא סדרה עולה ו‪ . a 1 > 0 -‬לכן לא יתכן שהגבול‬
‫)אשר שווה לחסם העליון( יהיה שווה ל‪ .-2 -‬לכן‪ ,‬הסדרה ‪ a n‬הנתונה מתכנסת ו ‪-‬‬
‫‪an→ 3‬‬
‫‪------------‬‬‫משפט‬
‫תהי ‪ a n‬סדרה מונוטונית‪ .‬אזי הסדרה מתכנסת ⇔ הסדרה חסומה‪.‬‬
‫הוכחה‬
‫אם הסדרה מתכנסת אזי ראינו כבר שהסדרה חסומה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם הסדרה מונוטונית וחסומה‪ ,‬אזי ראינו שהיא מתכנסת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪-------------‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .1‬הוכיחו על פי הגדרת הגבול‪:‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫‪ 2n + 1  2‬‬
‫‪lim ‬‬
‫=‪‬‬
‫‪n → ∞  3n ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.1.3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪5n‬‬
‫‪lim 1 −‬‬
‫‪.1.2‬‬
‫‪ −1‬‬
‫‪lim   = 0‬‬
‫‪n →∞ n 3 ‬‬
‫‪.1.4‬‬
‫∞ = ‪lim n 3‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪28‬‬
(
)
.1.6
lim − 3 n = −∞
n→∞
(
)
.1.5
lim − n 5 = −∞
n→∞
:‫ עבור‬lim a n ‫ הוכיחו שלא קיים‬.2
n →∞
a n = {− 1,2,−1,2,−1,2,....}
.2.2
1 1 1

a n =  ,0, ,0, ,0,....
2 2 2

.2.1
:‫בדקו האם הסדרות הבאות מתכנסות‬
 n2 + 2 
 3
2 
 5n + n 
1 

1 + 2 
 n 
3 n 2 +4
.3.2
 arctan( n ) 


n


.3.1
.3.4
 n 3 + 4n 2 


 2n − 1 
.3.3
.3
.3.5
∞
 5n 
3 ⋅ n +2 
 7  n =1
!‫ אם הם לא קיימים נמקו מדוע‬,‫ מצאו את הגבולות הבאים אם הם קיימים‬.4
− 2 n 2 + 3n − 4
n → ∞ 5 n 2 + 3n + 1
.4.2
 −1 3

lim 
+ 2 + 4
n→∞ n
n

.4.1
5n − 2 ⋅ 3n
n→∞
3⋅ 4n
.4.4
4 ⋅ 2 n − 3 ⋅ 5n
n→∞
6 ⋅ 7n
.4.3
lim n 3
.4.6
3 ⋅ 2 n − 2 ⋅ 3n
n→∞ 5 ⋅ 2 n − 6 ⋅ 3n
.4.5
6 n 5 − 2n 4 + 8n 3
n → ∞ 3n 3 − 4 n 2 + 1
.4.8
lim n 0.3
.4.7
lim
lim
lim
lim
n→∞
lim
(
lim n 5 − 4 n 2 + 3n − 10
n→∞
n→∞
)
lim 4 − n 4 + 3n 2 +10
.4.10
.4.12
n→∞
.4.14
n+3 −3 n +2
n
.4.16
lim
n 2 + 1 − 4n 2 − 2
n
.4.18
lim
n→∞
3
n →∞
n →∞
)
.4.9
lim 2 n 4 − 3n 3 + n
.4.11
lim 3 − 8n 3 + 7n 2 − 3n + 5
.4.13
n→∞
n 3 + 3n − n 3 + 5n
n
lim
(
lim − 3n 4 + 5n 3 − n − 2
n →∞
n →∞
2 n + 3 − 5n + 1
n
lim
n→∞
2
n 
 1
lim  2 + 2 + ... + 2 
n →∞  n
n
n 
3
lim
n→∞
29
n 2 + 4n − 3 2n 2 + 2
3
n2
.4.15
4.17
.4.19
‫‪.5‬‬
‫תהיינה ‪ {a n }∞n =1‬ו‪ {b n }n =1 -‬שתי סדרות‪ ,‬הוכיחו או הפריכו כל אחת מהטענות הבאות‪:‬‬
‫∞‬
‫‪ .5.1‬אם ) ‪ lim (a n ⋅ b n‬ו‪ lim a n -‬גבולות קיימים וסופיים אז גם ‪ lim b n‬קיים וסופי‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .5.2‬אם ) ‪ lim (a n ⋅ b n‬ו‪ lim a n -‬גבולות קיימים וסופיים ואם ‪ lim a n ≠ 0‬אז גם ‪lim b n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫קיים וסופי‪.‬‬
‫‪ .5.3‬אם ‪ lim a n‬קיים וסופי ולא קיים ‪ lim b n‬אז גם ) ‪ lim (a n ± b n‬לא קיים‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .5.4‬אם ‪ lim a n‬קיים‪ ,‬סופי ושונה מ‪ 0-‬ואם ‪ lim b n‬לא קיים אז לא קיים ) ‪. lim (a n ⋅ b n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .6‬בכל אחד מהמקרים הבאים קבעו האם הסדרה הנתונה מתכנסת או מתבדרת‪ ,‬אם היא‬
‫מתכנסת מצאו את גבולה‪.‬‬
‫‪ n! ‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ 2  n =1‬‬
‫‪.6.2‬‬
‫‪.6.1‬‬
‫‪ (− 3)n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n!  n =1‬‬
‫‪.6.4‬‬
‫‪n 3 n + 5 n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n =1‬‬
‫‪.6.6‬‬
‫∞‬
‫‪.6.3‬‬
‫∞‬
‫‪.6.5‬‬
‫‪.6.7‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫‪‬‬
‫‪+ ... +‬‬
‫‪‬‬
‫‪n+2‬‬
‫‪n + k  n =1‬‬
‫עבור ‪ k‬שלם קבוע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫} )‪{(− 2‬‬
‫∞ ‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫∞‬
‫‪ (− 1)n ⋅ cos 2 n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪5n‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n =1‬‬
‫∞‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n + n  n =1‬‬
‫‪.6.8‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n +1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+ ... +‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n+2‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n +1‬‬
‫∞‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ ... +‬‬
‫‪1 +‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n  n =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .7‬בדקו האם הסדרות הבאות חסומות מלעיל‪/‬מלרע‪:‬‬
‫‪.7.1‬‬
‫‪3n 2 + 5‬‬
‫‪n3 + n + 2‬‬
‫‪.7.2‬‬
‫= ‪an‬‬
‫‪.7.3‬‬
‫) ‪a n = cos (5n‬‬
‫‪.7.5‬‬
‫) ‪a n = arctan (5n‬‬
‫‪3n 2 + n‬‬
‫‪2n + 1‬‬
‫= ‪an‬‬
‫‪a n = (− 1)n ⋅ n 2‬‬
‫‪.7.4‬‬
‫‪ .8‬בדקו האם הסדרות הבאות מונוטוניות‪ ,‬אם כן קבעו את הסוג )עולה‪ /‬יורדת‪ /‬עולה החל‬
‫ממקום מסוים‪ (....‬אחרת נמקו!‬
‫∞‬
‫‪.8.2‬‬
‫‪.8.1‬‬
‫∞) ) ‪(cos( n‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n =1‬‬
‫‪ n2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3n − 2  n =1‬‬
‫‪.8.4‬‬
‫‪.8.3‬‬
‫∞‬
‫‪ 2n − 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3n + 2  n =1‬‬
‫‪.8.6‬‬
‫‪.8.5‬‬
‫∞‬
‫‪30‬‬
‫‪(ta ( n ) )∞n =1‬‬
‫∞‬
‫‪ n +1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 5n + 3 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n =1‬‬
‫‪ .9‬הוכיחו שהסדרות הבאות מונוטוניות )ממקום מסוים ואילך( ובדקו האם הן מתכנסות‪ ,‬אם כן‬
‫חשבו את גבולן‪ ,‬אחרת נמקו!‬
‫∞‬
‫∞‬
‫‪ n! ‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ 5  n =1‬‬
‫‪.9.1‬‬
‫‪ n! ‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ n  n =1‬‬
‫‪.9.2‬‬
‫) ‪(ne‬‬
‫∞ ‪−n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪.9.3‬‬
‫‪ .10‬סדרת פיבונצ'י מוגדרת בצורה הבאה‪ a 1 = a 2 = 1 :‬ולכל ‪a n + 2 = a n + a n +1 , n ≥ 1‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשבו את ששת איבריה הראשונים של הסדרה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪a n +1‬‬
‫חשבו את הגבול‬
‫‪an‬‬
‫רמז‪:‬‬
‫‪ lim‬בהנחה שהוא קיים‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪a n +1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪= lim n + 2‬‬
‫‪n →∞ a n‬‬
‫‪n →∞ a n +1‬‬
‫‪ lim‬מדוע?‬
‫‪‬‬
‫‪ .11‬הוכיחו שהסדרה הבאה מתכנסת וחשבו את גבולה‪2 2 2 ,... :‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 2,‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2,‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .12‬נתונה הסדרה ) ‪ (a n‬המוגדרת בצורה רקורסיבית באופן הבא‪a n +1 = 2 + a n , a 1 = 2 :‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוכיחו שהסדרה עולה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוכיחו ש‪ a n < 3 -‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הסיקו שהסדרה מתכנסת )מדוע?( ומצאו את גבולה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .13‬נתונה הסדרה ) ‪ (a n‬המוגדרת בצורה רקורסיבית באופן הבא‪, a 1 = 2 :‬‬
‫‪3− an‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוכיחו שהסדרה יורדת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוכיחו ש‪ 0 < a n ≤ 2 -‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הסיקו שהסדרה מתכנסת )מדוע?( ומצאו את גבולה‪.‬‬
‫‪ .14‬בדקו האם כל אחת מהסדרות הבאות מתכנסת‪:‬‬
‫∞‬
‫‪.14.1‬‬
‫‪ 5 + (− 1)n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ n =1‬‬
‫∞‬
‫‪.14.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪n 2 ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪(− 1)  2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3n + 2  n =1‬‬
‫‪.14.3‬‬
‫‪a n2‬‬
‫הסדרה‪, n ≥ 1 , a 1 = 0 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.14.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הסדרה‪+ 2 + L + 2 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪an =1+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫<‬
‫)רמז‪ k ≥ 2 :‬טבעי ∀ ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(k − 1)k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .15‬נתונה הסדרה‪ a 1 = 1 :‬ו‪+ a n 2 , n ≥ 1 -‬‬
‫‪4‬‬
‫‪a n +1 = −1 −‬‬
‫(‬
‫= ‪ , a n +1‬הוכיחו ש‪. lim a n = ∞ -‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫‪31‬‬
‫= ‪a n +1‬‬
‫תשובות‬
‫‪.3.2‬‬
‫‪.3.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.3.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.4.1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫‪.3.3‬‬
‫‪0‬‬
‫מתבדרת‬
‫‪.3.4‬‬
‫‪e3‬‬
‫‪.4.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.4.4‬‬
‫∞‬
‫‪.4.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.4.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.4.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.4.8‬‬
‫∞‬
‫‪.4.9‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪.4.10‬‬
‫∞‬
‫‪.4.11‬‬
‫∞‬
‫‪.4.12‬‬
‫לא מוגדר‬
‫‪.4.13‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪.4.14‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.4.15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.4.16‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4.17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.18‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪.4.19‬‬
‫‪.6.1‬‬
‫∞‬
‫‪.6.2‬‬
‫לא קיים‬
‫‪.6.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.6.6‬‬
‫‪.7.1‬‬
‫חסומה‬
‫‪.7.2‬‬
‫‪.7.5‬‬
‫חסומה‬
‫‪.8.1‬‬
‫עולה החל ממקום‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪−‬‬
‫∞‬
‫לא חסומה‬
‫‪.8.2‬‬
‫לא מונוטונית‬
‫‪.8.5‬‬
‫מונוטונית‬
‫‪.8.6‬‬
‫מונוטונית‬
‫‪.9.1‬‬
‫∞‬
‫‪.9.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1− 3 2‬‬
‫‪.6.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.6.4‬‬
‫‪.6.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪.7.3‬‬
‫חסומה‬
‫‪.7.4‬‬
‫‪.8.3‬‬
‫עולה‬
‫‪.8.4‬‬
‫‪0‬‬
‫∞‬
‫לא חסומה‬
‫לא מונוטונית‬
‫מסוים‬
‫‪.10‬‬
‫‪1+ 5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14.1‬‬
‫‪.9.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3− 5‬‬
‫‪2‬‬
‫מתכנסת ל‪0-‬‬
‫‪.14.2‬‬
‫מתבדרת‬
‫‪.14.3‬‬
‫‪-------------‬‬
‫‪32‬‬
‫מתבדרת‬
‫‪.14.4‬‬
‫מתכנסת‬