פרק ח - תלמוד בבלי

‫סוטה פרק שמיני‬
‫משנה א' הלכה א' ב' ג'‬
‫ׁשעָה {שהוא} (ׁש)מְדַ בֵּר אל ָהעָם‪ִ ,‬בלְׁשֹון הַּק{ֹו}דׁש ָהי ָה מְדַ בֵּר‪ׁ ,‬שנ ֱאמַר (דברים כ) ְו ָהי ָה‬
‫(א) כהן מְׁשּו ַח ִמ ְל ָחמָה ְב ָ‬
‫ְכק ְָרבָכם אל ַה ִמ ְל ָחמָה ְונִגַׁש הַכֹּהֵּן‪ ,‬זה (כֹּהֵּן) מְׁשּו ַח ִמ ְל ָחמָה‪ .‬וְדִ בר אל ָהעָם‪ִ ,‬בלְׁשֹון הַּק{ֹו}דׁש‪ .‬וְָאמַר ֲאלֵּיהם (שם)‬
‫ׁשמַע יִש ְָראֵּל אַתם ק ְֵּרבִים הַּיֹום ַל ִמ ְל ָחמָה עַל אֹויְבֵּיכם‪ ,‬ומדגיש {על אויביכם} וְֹלא עַל ֲאחֵּיכם‪ֹ ,‬לא י ְהּודָ ה נלחם עַל‬
‫ְ‬
‫ׁשמְעֹון יוצא למלחמה עַל ִבנְיָמִין‪ׁ ,‬שאִם תִ פְלּו ְבי ָדָ ם של יהודים י ְַרחֲמּו ֲעלֵּיכם‪[ ,‬ב] ְכמָה ׁשנ ֱאמַר‬
‫ׁשמְעֹון‪ ,‬וְֹלא ִ‬
‫ִ‬
‫שלָל (ּוי ְלבִׁשּום‬
‫ש ְבי ָה ְוכָל ַמע ֲֻרמֵּיהם ִה ְלבִיׁשּו מִן ַה ָ‬
‫{להלן}(דה"ב כח ) ַוּי ָקּומּו ָה ֲאנָׁשִים אֲׁשר נִּקְבּו ְבׁשֵּמֹות ַוּי ַ ֲחזִיקּו ַב ִ‬
‫ַוּיַנְעִּלּום ַוּי ַ ֲאכִלּום ַוּיַׁשְקּום ַויְסֻכּום ַויְנַהֲלּום ַבחֲמ ִֹּרים ְלכָל כֹוׁשֵּל ַויְבִיאּום י ְֵּרחֹו עִיר הַתְ ָמ ִרים אֵּצל ֲאחֵּיהם ַוּי ָׁשּובּו‬
‫ׁשֹּמְרֹון) אלא עכשיו על אֹויְבֵּיכם אַתם הֹו ְלכִים למלחמה שאכזרים הם‪ׁ ,‬שאִם תִ פְלּו ְבי ָדָ ם אֵּין מ ְַר ֲחמִין ֲעלֵּיכם‪[ .‬ג]‬
‫יראּו וְַאל תַ ְחפְזּו {ואל תערצו מפניהם} (וְגֹו')‪ַ .‬אל‬
‫וממשיך ומעודד את הלוחמים (דברים כ) ַאל י ֵַּרְך ְל ַבבְכם ַאל תִ ְ‬
‫ׁש ְפעַת ַה ַּק ְל ַגסִין‪ַ .‬אל תַ ְחפְזּו‪,‬‬
‫יראּו‪ִ ,‬מ ְפנֵּי ֲהגָ ַפת {ה}תְ ִריסִין ְו ִ‬
‫י ֵַּרְך ְל ַבבְכם‪ִ ,‬מ ְפנֵּי ָצ ֳהלַת סּוסִים ְו ִצחְצּו ַח ח ֲָרבֹות‪ַ .‬אל תִ ְ‬
‫{מפני} ( ִמ)ּקֹול ק ְָרנֹות השופר‪{ .‬ו}ַאל תַ ע ְַרצּו‪ִ ,‬מ ְפנֵּי קֹול ְצוָח{ה}(ֹות) האויבים השיכורים כִי ה' אֱֹלהֵּיכם הַהֹּלְֵּך‬
‫ִעמָכם (להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם}‪ ,‬הֵּן ָבאִין ְבנִצְח{ת}(ֹונֹו) ׁשל ָבשָר וָדָ ם‪ְ ,‬ואַתם ָבאִים ְבנִצְחֹונֹו ׁשל‬
‫מָקֹום ברוך הוא ‪ְ .‬פ ִלׁשְתִ ים בָאּו ְבנִצְחֹונֹו ׁשל ָג ְלי ָת‪{ ,‬ו}מה ָהי ָה {ב}סֹופֹו‪( ,‬לַסֹוף) {סופו} נָפַל בַחרב {הן הפלשתים‬
‫} ( ְו)נָפְלּו עִמֹו‪ְ ( .‬בנֵּי עַמֹון בָאּו ְבנִצְחֹונֹו ׁשל ׁשֹובְָך שנאמר שמואל ב‪ .‬י' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם ִמ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִד‬
‫וְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף פָּ ָּר ִשים וְּ אֵ ת שוֹבַ ְך ַשר ְּצבָּ א ֹו ִהכָּה ַויָּמָּ ת ָּשם‪ ,‬מה ָהי ָה סֹופֹו‪ ,‬לַסֹוף נָפַל בַחרב‬
‫מֵ אֲ ָּרם ְּשבַ ע מֵ אוֹת ֶרכֶ ב ְּ‬
‫ְונָפְלּו כל חילו עִמֹו) {אבל} ( ְו)אַתם אִי{ן} אַתם כֵּן‪{.‬אלא} כִי ה' אֱֹלהֵּיכם הַהֹולְֵּך ִעמָכם ְל ִה ָּלחֵּם לָכם {עם אויביכם‬
‫להושיע אתכם) (וְגֹו)'‪ ,‬זה ַמ ֲחנֵּה השכינה והָָארון שהולך לפניהם‪:‬‬
‫בבלי סוטה מב' ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה לד' ע' א' ‪:‬‬
‫גמרא שואל‪ ,‬בלשון הקודש מאי‬
‫גמ' מסביר משוח מלחמה מדבר בלשון הקודש למה‪ .,‬בגין דכתיב דברים‬
‫קאמר? ועונה הכי קאמר שנאמר‬
‫כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ נִגַ ש הַ כֹהֵ ן וְדִבר אֶ ל הָּ עָּ ם‪ :‬ושואל‪.,‬‬
‫דברים כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל‬
‫הרי קריאת שמע‪ ,‬הרי כתיב בה שם ו' (ז) וְּ ִש ַננְּתָּ ם לְּ בָּ נֶיָך וְדִ ב ְַרתָ בָם‬
‫הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ נִגַ ש הַ כֹהֵ ן וְדִ בר אֶ ל‬
‫בְּ ִשבְּ ְּתָך בְּ בֵ יתֶ ָך ּובְּ לֶכְּ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְּ ָּשכְּ בְּ ָך ּובְּ קּומֶ ָך‪ :‬והיא נאמרת בכל לשון ?‬
‫הָּ עָּ ם ולהלן אומר‪ ,‬שמות יט' (יט)‬
‫ועונה‪ .,‬אלא בגין דכתיב בה אמירה שם כ (ג) וְָאמַר אֲ לֵהֶ ם ְּשמַ ע י ְִּש ָּראֵ ל‬
‫ַוי ְִּהי קוֹל הַ שֹפָּ ר ה ֹולְֵך וְּ חָּ זֵק ְּמאֹד‬
‫אַ תֶ ם ְּק ֵרבִ ים הַ יוֹם ל ִַמלְּ חָּ מָּ ה עַ ל ֹאיְּבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְּ בַ בְּ כֶם ַאל ִת ְּיראּו וְַּאל‬
‫מׁשה י ְדַ בֵּר ְו ָהאֱֹלהִים יַעֲננּו בְקֹול‪:‬‬
‫ַת ְּח ְּפזּו וְּ ַאל ַתעַ ְּרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם‪ :‬ושואל‪ ,‬הרי פרשת וידוי מעשר הרי כתיב‬
‫מה להלן בלשון הקודש אף כאן‬
‫בה "אמירה" שם כו' (יג) וְָאמ ְַרתָ לִ ְּפנֵי ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך בִ עַ ְּר ִתי הַ קֹדֶ ש ִמן‬
‫בלשון הקודש‪ ,‬תנו רבנן "ונגש‬
‫הַ בַ יִת וְּ גַ ם נְּתַ ִתיו ַללֵוִי וְּ ַלגֵר ַליָּתוֹם וְּ לַָּאלְּ מָּ נָּה כְּ כָּ ל ִמ ְּצו ְָּּתָך אֲ ֶשר ִצּוִיתָּ נִי ֹלא‬
‫הכהן ודבר אל העם" יכול כל כהן‬
‫עָּ בַ ְּר ִתי ִמ ִמ ְּצוֹתֶ יָך וְֹּלא ָּשכ ְָּּח ִתי‪ :‬והיא נאמרת בכל לשון? ועונה ‪ .‬אמר רבי‬
‫שירצה ת"ל דברים כ' (ה) וְדִ בְרּו‬
‫חגיי‪ ,‬נאמר כאן שם כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַ כֹהֵ ן ו ְִּדבֶ ר‬
‫הַשֹּט ְִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש‬
‫אֶ ל הָּ עָּ ם‪ :‬ונאמר להלן שם כא' (ה) ְונִגְׁשּו הַכ ֹּ ֲהנִים ְבנֵּי ֵּלוִי כִ י בָּ ם בָּ חַ ר‬
‫אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְֹּלא ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך‬
‫ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך לְּ ָּש ְּרת ֹו ּולְּ בָּ ֵרְך בְּ ֵשם ְּי ֹהוָּה וְּ עַ ל ִפיהֶ ם י ְִּהיֶה כָּ ל ִריב וְּ כָּ ל נָּגַ ע‪:‬‬
‫וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה‬
‫מה נגישה לברכת כהנים שנאמר להלן‪ ,‬בלשון הקודש‪ ,‬אף כאן משוח‬
‫וְּ ִאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו‪ :‬מה שוטרים‬
‫מלחמה מדבר בלשון הקודש‪ ,‬ושואל עד כדון כר' עקיבה דו אמר כפל‬
‫בממונה אף כהן בממונה ושואל‬
‫לשונות ריבויים לדרשה הן‪ ,‬ברם כרבי ישמעאל דו אמר לשונות כפולין‬
‫ואימא כהן גדול בעצמו ידבר אל‬
‫לשון בני אדם הן‪ .‬ועונה אמר רבי חייה בר אבא‪ ,‬נאמר כאן נגישה‪ ,‬ונאמר‬
‫העם? ועונה דומיא דשוטר‪ ,‬מה‬
‫להלן שמות כ' (יח) ַו ַי ֲעמֹד הָּ עָּ ם מֵ ָּרחֹק ּומׁשה נִגַׁש אל ָהע ֲָרפל אֲ ֶשר ָּשם‬
‫שוטר שיש ממונה על גביו‪ ,‬אף‬
‫ֱֹלהים‪ :‬מה נגישה שנאמר להלן בלשון הקודש‪ ,‬אף כאן בלשון הקודש‪,.‬‬
‫הָּ א ִ‬
‫כהן שיש ממונה על גביו‪ ,‬ושואל‬
‫ושואל סדר הדברים בפסוק לא מסתבר' דלא‪ .‬קודם דברים כ' (ט) וְּהָּ יָּה‬
‫כהן גדול נמי האיכא מלך על‬
‫כְּ כַ ֹּלת הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות בְר ֹּאׁש ָהעָם‪ . :‬ואחר כך‬
‫גביו? ועונה בעבודתו קאמר‪,‬‬
‫(ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַכֹּהֵּן וְדִ בר אל ָהעָם‪ :‬נכון יותר ‪.‬‬
‫ושואל ואימא סגן? ועונה‪ ,‬סגן‬
‫מאן די מתקון לון למלחמה הוא משמע לון דברי המערכות וסידרם‪,‬‬
‫משרה מיוחדת היא סגן לאו‬
‫ועונה‪ ,‬אלא אין מקרא אמור על סדר‪ .‬בספר בחזית את אמר שוטר שומע‬
‫ממונה הוא‪ ,‬דתניא אמר רבי חנינא‬
‫מפי כהן משוח פרשה בלשון הקודש ואומרה לחיילים בכל לשון שהם‬
‫סגן הכהנים למה בככל צריך סגן‬
‫מבינים ‪ .‬אבל בערכי המלחמה הכהן בלבד משמיע לאלה אשר מספקין‬
‫ממונה? שאם אירע בו פסול בכהן‬
‫מים ומשווין ומתקנין את הדרכים‪ .‬ושואל רבי חגיי בעי כמה דתימר‬
‫גדול נכנס ומשמש תחתיו‪ :‬שם (ג)‬
‫בספר שוטר שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון‪ .‬ואמור אף‬
‫בערכי המלחמה כן‪ .‬ועונה התיב רבי חייה בר אדא לא מסתברא דלא והיה‬
‫ככלות השוטרים לדבר אל העם ואחר כך ונגש הכהן ודבר אל העם‪.‬‬
‫ועונה אמר ליה מכיון דאת אמר אין מקרא אמור על הסדר לית שמע מינה‬
‫כלום‪[ :‬הלכה ב] הָּ אֲ נ ִָּשים אֲ ֶשר נ ְִּקבּו בְּ ֵשמוֹת אמר ר' יוחנן כל שאינו כגון‬
‫אילו‪ ,‬שהיתה ספיקה למחות אל ימחה‪ .‬רבי אחא אמר בשם רבי יוחנן‬
‫כשם שמצווה לומר על דבר שהוא נעשה‪ .‬כך מצווה שלא לומר על דבר‬
‫שאינו נעשה‪ .‬אמר רבי אלעזר כשם שאסור לטהר את הטמא‪ ,‬כך אסור‬
‫לטמא את הטהור‪ .‬רבי אבא בר יעקב אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬אם באת‬
‫הלכה תחת ידך ואין את יודע אם לשרוף אם לתלות‪ ,‬לעולם הוי רץ אחר‬
‫השריפה יותר מן התלייה‪ ,‬שאין לך חביב וחשוב בתורה יותר מפרים‬
‫הנשרפין ושעירים הנשרפין‪ ,‬והן דינם בשריפה‪ .‬ושואל רבי יוסי בעי וכי‬
‫למידין דבר שאין מצותו לכאן לשרפה מדבר שמצותו לכאן?‪[ :‬הלכה ג]‬
‫כתיב תהלים יח (יג) מִנֹּגַּה נגְּדֹו ָעבָיו ָעבְרּו בָּ ָּרד וְּ גַ ֲחלֵי אֵ ש‪ . :‬כנגד‬
‫טומאיות שלהן "עברו" כנגד הכיתים רובים שלהן‪" .‬ברד" כנגד‬
‫בליצטריות פגזים שלהן‪" .‬וגחלי כנגד טרמנטן " להביורים שלהן‪" .‬אש"‬
‫ש ַמי ִם ְּי ֹהוָּה וְּ עֶ לְּ יוֹן יִתֵ ן קֹל ֹו בָּ ָּרד וְּ גַ ֲחלֵי אֵ ש‪:‬‬
‫כנגד הנפט שלהן (יד) ַוּי ְַרעֵּם ַב ָ‬
‫כנגד הלפידים שלהן‪" .‬ועליון יתן קולו" כנגד קול הקרנות והשופרות‬
‫ׁשלַח ִחצָיו ַוי ְִּפיצֵ ם ּובְּ ָּר ִקים ָּרב ַויְּהֻ מֵ ם‪ :‬כנגד החיצים שלהן‪.‬‬
‫שלהן‪( .‬טו) ַוּי ִ ְ‬
‫"ויפיצם" מלמד שהיו מפזרין אותן‪ .‬אמר רבי אבא בר כהנא‪ ,‬מלמד שהיו‬
‫עשויין תיבות‪ ,‬תיבות‪ ,‬והיו החיצים מפזרין אותן‪ .‬והברקים מכניסין‬
‫אותן‪" .,‬ברקים" כנגד להב החרבות שלהן‪" .‬ויהמם" הממם ועירבבם‬
‫והפיל סגנים וסרנים שלהם‪ .‬רבי אומר‪ ,‬אין לשון הזה ויהמם אלא לשון‬
‫מגיפה‪ ,‬כמה דאת אמר דברים ז' (כג) ּונְּתָּ נָּם ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך לְּ פָּ נֶיָך ְו ָהמָם‬
‫שמְדָ ם‪ :‬במשנה‪ ,‬שם כ (ד) כִ י ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם הַ ֹהלְֵך‬
‫מְהּומָה גְדֹּלָה עַד ִה ָ‬
‫עִ מָּ כֶם לְּ ִהלָּחֵ ם לָּכֶם עִ ם ֹאיְּבֵ יכֶם לְהֹוׁשִי ַע אתְ כם‪ :‬זה מחנה הארון‪ .‬ויש‬
‫אומרים זה השם המפורש שהיה נתון בארון‪ .‬דתני ר' יודה בן לקיש‬
‫אומר‪ ,‬שני ארונות היו מהלכים עם ישראל במדבר‪ .‬אחד שהיתה התורה‬
‫נתונה בו ואחד שהיו שברי הלוחות מונחין בתוכו‪ .‬זה שהיתה התורה‬
‫נתונה בתוכו היה נתון באוהל מועד‪ .‬הדא היא דכתיב במדבר יד' (מד)‬
‫ַויַעְּ ִפלּו ַלעֲלוֹת אֶ ל רֹאש הָּ הָּ ר ַואֲרֹון ב ְִרית י ְהֹּוָה ּומׁשה ֹלא מָׁשּו מִּקרב‬
‫ַה ַמחֲנה‪ :‬וזה שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן‪.‬‬
‫ורבנן אמרי ארון אחד היה ופעם אחת יצא‪ ,‬ובימי עלי הכהן הגדול נשבה‪.‬‬
‫ָאמרּו‬
‫יש קרייא מסייע להן לרבנין שמואל א ד (ז) ַוי ְִּראּו הַ ְּפלִ ְּש ִתים כִ י ְּ‬
‫ֹאמרּו אוֹי לָּנּו כִ י ֹלא הָּ יְּתָּ ה ָּכזֹאת אֶ ְּתמוֹל ִשלְּ שֹם‪:‬‬
‫ֱֹלהים אֶ ל הַ מַ ֲחנֶה ַוי ְּ‬
‫בָּ א א ִ‬
‫ֱֹלהים‬
‫(ח) אֹוי לָנּו מִי יַצִילֵּנּו ִמּי ַד ָהאֱֹלהִים הָּ אַ ִד ִירים ָהאֵּּלה אֵ לֶה הֵ ם הָּ א ִ‬
‫הַ מַ כִ ים אֶ ת ִמ ְּצ ַריִם בְּ כָּ ל מַ כָּה בַ ִמ ְּדבָּ ר‪ :‬מילא דלא חמון דבר שלא ראו מן‬
‫יומיהון‪ .‬ויש קרייא מסייע לר' יודה בן לקיש שם יד (יח) וַּי ֹּאמר ׁשָאּול‬
‫ֱֹלהים בַ יוֹם הַ הּוא ּובְּ נֵי‬
‫ַל ֲא ִחּי ָה ַהגִיׁשָה אֲרֹון ָהאֱֹלהִים כִ י הָּ יָּה אֲ רוֹן הָּ א ִ‬
‫י ְִּש ָּראֵ ל‪ :‬והלא ארון בקרית יערים היה‪ ,‬ושואל מאי עבדין לה רבנין \{היה‬
‫נכנס\} ועונה הכוונה של שאול הייתה הגישה אלי הציץ‪ .‬וקרא עוד אחר‬
‫אּוריָּה אֶ ל דָּ וִ ד הָָארֹון‬
‫מסייע לרבי יודה בן לקיש שם ב יא (יא) ַויֹאמֶ ר ִ‬
‫ׁשבִים ַבסֻכֹות וַא ֹדנִי יוָֹאב וְּ עַ בְּ דֵ י אֲ ֹדנִי עַ ל ְּפנֵי הַ ָּשדֶ ה ֹחנִים‬
‫ְויִש ְָראֵּל וִיהּודָ ה י ֹּ ְ‬
‫יתי ֶל ֱאכֹל וְּ לִ ְּשתוֹת וְּלִ ְּשכַ ב עִ ם ִא ְּש ִתי חַ יֶָך וְּחֵ י נ ְַּפ ֶשָך ִאם‬
‫וַאֲ נִי ָאבוֹא אֶ ל בֵ ִ‬
‫אֶ ע ֱֶשה אֶ ת הַ דָּ בָּ ר הַ זֶה‪ :‬והלא ארון בציון היה‪ ,‬ושואל ‪ .‬מה עבדין לה‬
‫רבנין? ועונה‪ ,‬סוכות לא שם מקום אלא סכך שהיה בקירוי‪ ,‬שעדיין לא‬
‫ׁשמַע יִש ְָראֵּל אַ תֶ ם‬
‫וְָאמַר ֲאלֵּהם ְ‬
‫ְּק ֵרבִ ים הַ יוֹם ל ִַמלְּ חָּ מָּ ה עַ ל ֹאיְּבֵ יכֶם‬
‫ַאל י ֵַרְך לְּ בַ בְּ כֶם ַאל ִת ְּיראּו וְַּאל‬
‫ַת ְּח ְּפזּו וְּ ַאל ַתעַ ְּרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם‪ :‬ושואל‬
‫מאי שנא הפתיחה הזאת "שמע‬
‫ישראל" ועונה‪ ,‬אמר רבי יוחנן‬
‫משום רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬אמר‬
‫להן הקדוש ברוך הוא לישראל‬
‫אפילו לא קיימתם אלא קריאת‬
‫שמע שחרית וערבית אי אתם‬
‫נמסרין בידם של אויביכם‪" ,‬אל‬
‫ירך לבבכם אל תיראו" כו'‪ :‬תנו‬
‫רבנן פעמיים מדבר עמם הכהן‬
‫המשוח אחת בספר לפני היציאה‬
‫לחזית ואחת במלחמה עצמה‪,‬‬
‫בספר מה הוא אומר‪ ,‬שמעו דברי‬
‫מערכי המלחמה‪ ,‬הפטורים או‬
‫המשוחררים וחזרו לביתכם או‬
‫לעבודות העזר‪ ,‬במלחמה מה הוא‬
‫יראּו‬
‫אומר "ַאל י ֵַּרְך ְל ַבבְכם ַאל תִ ְ‬
‫וְַאל תַ ְחפְזּו וְַאל תַ ע ְַרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם‪:‬‬
‫כנגד ארבעה דברים שעובדי‬
‫כוכבים עושין מגיפין תריסים‬
‫ומריעין בחצוצרות צווחין בקול‬
‫במשנה‬
‫בסוסים‪:‬‬
‫ורומסין‬
‫פלשתים באו בנצחונו של גלית‬
‫כו'‪" :‬גלית" אמר רבי יוחנן נקרא‬
‫על שם שעמד בגילוי פנים לפני‬
‫הקדוש ברוך הוא שנאמר‪ ,‬שמואל‬
‫א‪ .‬יז' (ח) ַו ַי ֲעמֹד ַוי ְִּק ָּרא אֶ ל מַ עַ ְּרכֹת‬
‫י ְִּש ָּראֵ ל ַויֹאמֶ ר לָּהֶ ם לָּמָּ ה תֵ ְּצאּו‬
‫ַל ֲערְֹך ִמלְּ חָּ מָּ ה הֲלוֹא ָאנֹכִ י הַ ְּפלִ ְּש ִתי‬
‫וְּ אַ תֶ ם עֲבָּ ִדים לְּ ָּשאּול בְרּו לָכם אִיׁש‬
‫ְוי ֵֵּּרד ֵּאלָי‪ :‬ואין איש אלא הקדוש‬
‫ברוך הוא שנאמר שמות טו' (ג)‬
‫י ְהֹּוָה אִיׁש ִמ ְל ָחמָה ְּי ֹהוָּה ְּשמוֹ‪ :‬אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא הריני מפילו על‬
‫יד בן איש‪ ,‬שנאמר‪ ,‬שמואל א‪ .‬יז'‬
‫(יב) וְדָ וִד בן אִיׁש אפ ְָרתִ י הַזה‬
‫ּושמ ֹו י ִַשי וְּ ל ֹו‬
‫ִמבֵ ית לֶחֶ ם יְּהּודָּ ה ְּ‬
‫ְּש ֹמנָּה בָּ נִים וְּהָּ ִאיש בִ ימֵ י ָּשאּול זָּקֵ ן‬
‫בָּ א בַ אֲ נ ִָּשים‪ :‬א"ר יוחנן משום רבי‬
‫מאיר בשלשה מקומות לכדו פיו‬
‫לאותו רשע‪ ,‬אחד‪" ,‬ברו לכם איש‬
‫וירד אלי" ואידך שם (ט) אִם יּוכַל‬
‫ְל ִה ָּלחֵּם אִתִ י ְו ִה ָכנִי וְּהָּ יִינּו לָּכֶם‬
‫יתיו‬
‫וְּהכִ ִ‬
‫ַלעֲבָּ ִדים וְּ ִאם אֲ נִי אּוכַ ל ל ֹו ִ‬
‫וִהיִיתֶ ם לָּנּו ַלעֲבָּ ִדים ַועֲבַ ְּדתֶ ם אֹתָּ נּו‪:‬‬
‫ְּ‬
‫נבנה בית הבחירה בעצים ואבנים‪ .‬ומספר‪ ,‬משנגנז הארון נגנז עמו צנצנת‬
‫המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחיו ושקידיו וארגז‬
‫שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל‪ .‬ומי גנזן יאשיהו‪ .‬ומסביר וכיון‬
‫שראה הכתוב דברים כח' (לו) יֹולְֵּך י ְהֹּוָה א ֹּתְ ָך וְאת ַמ ְלכְָך אֲ ֶשר תָּ ִקים‬
‫ֱֹלהים אֲ חֵ ִרים עֵ ץ‬
‫עָּ לֶיָך אֶ ל גוֹי אֲ ֶשר ֹלא י ַָּדעְּ תָּ אַ תָּ ה וַאֲ בֹתֶ יָך וְּ עָּ בַ ְּדתָּ ָּשם א ִ‬
‫וָָּאבֶ ן‪ :‬הדא היא דכתיב דברי הימים ב‪ .‬לה' (ג) וַּי ֹּאמר ַל ְל ִוּי ִם ַה ְמבִונִים‬
‫\{ ַה ְמבִינִים\ } ְלכָל יִש ְָראֵּל ַהּקְדֹוׁשִים לַיהֹּוָה תְ נּו את אֲרֹון הַּק ֹּדׁש ַב ַבי ִת‬
‫אֲׁשר ָבנָה ׁשְֹלמ ֹּה בן ּדָ וִיד מלְך יִש ְָראֵּל אֵּין לָכם ַמשָא ַבכָתֵּ ף עַ תָּ ה עִ בְּ דּו אֶ ת‬
‫ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם וְּ אֵ ת עַ מ ֹו י ְִּש ָּראֵ ל‪ :‬אמר יאשיהו אם גולה הוא עמכם לבבל‬
‫אין אתם מחזירין אותו למקומו‪ ,‬אלא‪" ,‬עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת‬
‫שמִים‬
‫עמו ישראל‪ .,‬פיטום שמן המשחה‪ ,‬שמות ל' (כג) ְואַתָ ה קַח לְָך ְב ָ‬
‫ּוקנֵה‬
‫וְּקנְּמָּ ן בֶ ֶשם מַ ח ֲִצית ֹו ח ֲִמ ִשים ּומָּ אתָּ יִם ְּ‬
‫ר ֹּאׁש מָר ּדְ רֹור ֲחמֵּׁש מֵּאֹות ִ‬
‫ב ֶֹשם ח ֲִמ ִשים ּומָּ אתָּ יִם‪( :‬כד) ְוקִּדָ ה ֲחמֵּׁש מֵּאֹות בְׁשקל הַּק ֹּדׁש וְּ ֶשמֶ ן ַזיִת‬
‫ִהין‪ :‬שהן אלף וחמש מאות מנים‪" .‬ושמן זית הין"‪ .‬שהן שנים עשר לוג‪,‬‬
‫שבו היה שולק את העיקרין שרשים דברי רבי מאיר‪ .‬רבי יהודה אומר‪,‬‬
‫שולקן היה במים‪ ,‬ונותן שמן על גביהן‪ ,‬וכיון שהיה קולט את הריח היה‬
‫מעבירו ומסננו‪ ,‬כדרך שהפטמין המומחים עושין‪ ,‬הדא היא דכתיב שם‬
‫ֲשה רֹקֵ חַ ֶשמֶ ן ִמ ְּשחַ ת‬
‫ׁשחַת ק ֹּדׁש רֹקַ ח ִמ ְּרקַ חַ ת מַ ע ֵ‬
‫(כה) ְו ָעשִיתָ א ֹּתֹו ׁשמן ִמ ְ‬
‫קֹדֶ ש י ְִּהיֶה‪ :‬שם (לא) וְּאֶ ל בְּ נֵי י ְִּש ָּראֵ ל ְּת ַדבֵ ר לֵאמֹר ֶשמֶ ן ִמ ְּשחַ ת קֹדֶ ש‬
‫יִהְיה זה לִי לְד ֹּר ֹּתֵּ יכם‪ . :‬תני ר' יהודה בי ר' אילעאי אומר‪ ,‬שמן משחה‬
‫שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשה בו מתחילה ועד סוף‪ ,‬שמתחילה‬
‫לא היה בו אלא שנים עשר לוג שנאמר שם "ושמן זית הין"‪ .‬אם לסוך בו‬
‫את העצים לא היה מספיק‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהאור בולע‪ ,‬והעצים‬
‫בולעין וסופגים והיורה בולעת‪ .,‬והנה זה פלא וממנו נמשחו המשכן וכל‬
‫כליו‪ .‬השולחן וכל כליו‪ .‬המנורה וכל כליה‪ .‬ממנו נמשח אהרן ובניו כל‬
‫שבעת ימי המילואים‪ .‬ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים‪ .‬מלך המתמנה‬
‫בתחילה טעון משיחה‪ ,‬מלך בן מלך היורש מלוכה אינו טעון משיחה‪,‬‬
‫ַאדמ ֹונִי עִ ם יְּפֵ ה עֵ י ַניִם‬
‫שנאמר שמואל א טז' (יב) ַוי ְִּשלַח ַויְּבִ יאֵ הּו וְּהּוא ְּ‬
‫ׁשחֵּהּו כִי זה הּוא‪ :‬זה טעון משיחה‪ .‬אין בנו‬
‫וְּטוֹב ר ִֹאי ַויֹאמֶ ר ְּי ֹהוָּה קּום ְמ ָ‬
‫טעון משיחה‪ .‬אבל כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעונין‬
‫משיחה‪ .‬וכיאלו מן השמן הזה קיים לעתיד לבוא\ שנאמר שמות ל' (לא)‬
‫ׁשחַת ק ֹּדׁש יִהְיה זה לִי לְד ֹּר ֹּתֵּ יכם‪ . :‬אין‬
‫וְּ אֶ ל בְּ נֵי י ְִּש ָּראֵ ל ְּת ַדבֵ ר לֵאמֹר ׁשמן ִמ ְ‬
‫מושחין את המלכים אלא על גבי המעיין שנאמר מלכים א‪ .‬א' (לג) ַויֹאמֶ ר‬
‫הַ מֶ לְֶך לָּהֶ ם ְּקחּו עִ מָּ כֶם אֶ ת עַ בְּ דֵ י אֲ ֹדנֵיכֶם ְוה ְִר ַכבְתם את ׁשְֹלמ ֹּה ְבנִי עַל‬
‫ְהֹורדְ תם א ֹּתֹו אל גִחֹון‪( :‬לד) ּו ָמׁשַח א ֹּתֹו ׁשָם צָדֹוק הַכֹּהֵּן‬
‫ַה פ ְִרּדָ ה אֲׁשר לִי ו ַ‬
‫ּותקַ עְּ תֶ ם בַ שוֹפָּ ר וַאֲמַ ְּרתֶ ם י ְִּחי הַ מֶ לְֶך ְּשֹלמֹה‪:‬‬
‫ְונָתָ ן ַהנָבִיא לְּ מֶ לְֶך עַ ל י ְִּש ָּראֵ ל ְּ‬
‫אין מושחין מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת‪ ,‬ושואל מפני מה נמשח‬
‫שלמה? ועונה מפני מחלוקתו של אדוניה אחיו ‪ .‬יואש נמשך מפני עתליה‬
‫אימו שהחזיקה במלוכה בכוח‪ ,‬יהוא נמשך מפני יורם‪ .‬ושואל לא כן‬
‫כתיב "קום משחהו כי זה הוא"‪ .‬זה טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין‬
‫משיחה‪ .‬ועונה [אלא] יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי‬
‫שנים‪ ,‬ושואל במה משכו אותו ולא יאשיהו גנזו לשמן המשחה? ועונה‪.‬‬
‫הדא אמרה בשמן אפרסמון משחו‪ .‬אין מושחין את המלכים אלא מן הקרן‪.‬‬
‫שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת‪ .‬דוד ושלמה‬
‫נמשחו מן הקרן שהיתה מלכותן מלכות קיימת‪ .‬אין מושחין כהנים מלכים‬
‫של מלכות בעת החשמונאים‪ ,‬אמר רבי יודן מן ענתונדריה‪ ,‬על שם‬
‫ואידך דקאמר ליה לדוד (מג)‬
‫ַויֹאמֶ ר הַ ְּפלִ ְּש ִתי אֶ ל דָּ וִד הֲכלב‬
‫ָאנֹּכִי כִי אַתָ ה בָא ֵּאלַי ַב ַמקְלֹות‬
‫ַויְּקַ לֵל הַ ְּפלִ ְּש ִתי אֶ ת דָּ וִד בֵ אֹלהָּ יו‪:‬‬
‫ושואל דוד נמי אמר ליה שם (מה)‬
‫ַויֹאמֶ ר דָּ וִ ד אֶ ל הַ ְּפלִ ְּש ִתי אַתָ ה בָא‬
‫ֵּאלַי בְחרב ּו ַב ֲחנִית ּו ְבכִידֹון וְּ ָאנֹכִ י‬
‫בָּ א אֵ לֶיָך בְּ ֵשם ְּי ֹהוָּה ְּצבָּ אוֹת אֱֹלהֵ י‬
‫מַ עַ ְּרכוֹת י ְִּש ָּראֵ ל אֲ ֶשר חֵ ַר ְּפתָּ ‪:‬‬
‫ועונה‪ ,‬הדר אמר ליה "ואנכי בא‬
‫אליך בשם ה' צבאות אלהי‬
‫(ישראל) מערכות ישראל אשר‬
‫חרפת‪ ,‬שם (טז) ַוּיִגַׁש ַה ְפ ִלׁשְתִי‬
‫ַארבָּ עִ ים יוֹם‪:‬‬
‫ׁשכֵּם ְו ַהע ֲֵּרב ַוי ְִּתיַצֵ ב ְּ‬
‫ַה ְ‬
‫אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת‬
‫שמע שחרית וערבית "ויתיצב‬
‫ארבעים יום" א"ר יוחנן כנגד‬
‫ארבעים יום שנתנה בהן תורה‬
‫לישראל‪ ,‬שם (ד) ַוּיֵּצֵּא אִיׁש ַה ֵּבנַי ִם‬
‫ִמ ַמחֲנֹות ְפ ִלׁשְתִ ים גָּלְּ יָּת ְּשמ ֹו ִמגַ ת‬
‫גָּבְּ ה ֹו ֵשש אַ מוֹת ָּוז ֶָּרת‪ :‬ושואל מאי‬
‫"בינים" ועונה אמר רב שמבונה‬
‫נקי מכל מום‪ ,‬ושמואל אמר בינוני‬
‫שבאחיו‪ ,‬דבי רבי שילא אמר‪,‬‬
‫שהוא עשוי יצוק כבנין‪ ,‬רבי יוחנן‬
‫אמר‪ ,‬בר מאה פפי אבות וחדא‬
‫נאנאי אמא "וגלית שמו מגת"‬
‫תני רב יוסף שהכל דשין את אמו‬
‫כגת‪ ,‬כתיב "מערות" וקרינן‬
‫"מערכות" תני רב יוסף שהכל‬
‫הערו באמו‪ ,‬כתיב שמואל ב‪ .‬כא'‬
‫ׁשבִי\} בְנ ֹּב אֲׁשר‬
‫ׁשבִו \{ ְוי ִ ְ‬
‫(טז) ְוי ִ ְ‬
‫ּומ ְּשקַ ל קֵ ינ ֹו ְּשלש‬
‫בִילִידֵּ י ה ָָרפָה ִ‬
‫ְּחשת וְּהּוא חָּ גּור‬
‫מֵ אוֹת ִמ ְּשקַ ל נ ֶ‬
‫חֲדָּ ָּשה ַויֹאמֶ ר לְּ הַ כוֹת אֶ ת דָּ וִד‪:‬‬
‫וכתיב רות א' (ד) ַוי ְִּשאּו לָּהֶ ם‬
‫נ ִָּשים מֹאֲ בִ יוֹת ֵשם הָּ ַאחַ ת ע ְָרפָה‬
‫וְּ ֵשם הַ ֵשנִית רּות ַוי ְֵּשבּו ָּשם כְּ עֶ ֶשר‬
‫ָּשנִים‪ :‬רב ושמואל חד אמר‬
‫"הרפה" שמה ולמה נקרא שמה‬
‫ערפה שהכל עורפין אותה‬
‫מאחריה‪ ,‬וחד אמר "ערפה" שמה‬
‫ולמה נקרא שמה הרפה שהכל‬
‫דשין אותה כהריפות וכן הוא‬
‫אומר‪ ,‬שמואל ב' יז' (יט) וַתִ ּקַח‬
‫ָה ִאשָה וַתִ פְר ֹּש את ַה ָמסְָך עַל ְפנֵּי‬
‫ׁשטַח ָעלָיו ה ִָרפֹות וְּ ֹלא‬
‫ַה ְבאֵּר וַתִ ְ‬
‫ּומחֹקֵ ק ִמבֵ ין ַרגְּ לָּיו עַ ד כִ י ָּיבֹא‬
‫בראשית מט (י) ֹלא י ָסּור ׁשֵּבט מִיהּודָ ה ְּ‬
‫ִשיֹלה וְּ ל ֹו י ְִּקהַ ת עַ ִמים‪ :‬אמר ר' חייה בר אדא על שם דברים יז'' (כ)‬
‫ּושמֹאול ְל ַמעַן יַא ֲִריְך‬
‫לְּ בִ לְּ ִתי רּום לְּ בָּ ב ֹו מֵ אֶ חָּ יו ּולְּ בִ לְּ ִתי סּור ִמן הַ ִמ ְּצוָּה י ִָּמין ְּ‬
‫יָמִים עַל ַמ ְמ ַלכְתֹו הּוא ּו ָבנָיו בְקרב יִש ְָראֵּל‪ .:‬מה כתיב בתריה שם יח' (א)‬
‫ֹלא יִהְיה לַכ ֹּ ֲהנִים ַה ְל ִוּי ִם כָּל ֵשבֶ ט לֵוִי חֵ לֶק וְּ ַנ ֲחלָּה עִ ם י ְִּש ָּראֵ ל ִא ֵשי ְּי ֹהוָּה‬
‫ֹאשיָּהּו הוא מלכים ב‪ .‬כג'‬
‫וְּ ַנ ֲחלָּת ֹו יֹאכֵלּון‪ . :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬הוא יוחנן בֶ ן י ִ‬
‫ְּרּושלַם ַוי ְִּקבְּ רֻ הּו בִ ְּקב ָֻּרת ֹו ַויִקַ ח עַ ם‬
‫(ל) ַוי ְַּרכִ בֻהּו עֲבָּ דָּ יו מֵ ת ִמ ְּמגִ ד ֹו ַויְּבִ אֻ הּו י ָּ‬
‫ֹאשיָּהּו ַוי ְִּמ ְּשחּו אֹת ֹו ַוי ְַּמלִ יכּו אֹת ֹו ַתחַ ת ָאבִ יו‪:‬‬
‫ָארץ אֶ ת י ְהֹוָאחָז בֶ ן י ִ‬
‫הָּ ֶ‬
‫ֹאשיָּהוּ ַהבְכֹור יֹו ָחנָן‬
‫ושואל והא כתיב דברי הימים א ג' (טו) ּובְּ נֵי י ִ‬
‫הַ ֵשנִי יְּה ֹוי ִָּקים הַ ְּשלִ ִשי ִצ ְּד ִקיָּהּו הָּ ְּרבִ יעִ י ַשלּום‪ :‬ועונה בכור למלכות‪ .‬אמר‬
‫רבי יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו‪ .‬ושואל הכתיב "השלישי צדקיהו"‬
‫והרביעי שלום" ועונה שלישי לתולדות ורביעי למלכות‪ .‬ונקרא צדקיהו‬
‫שצידק עליו את הדין‪ .‬שלום על שם שבימיו שלמה נסתיימה מלכות בית‬
‫דוד‪ .‬ומוסיף לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה‬
‫שמו ‪ .‬הדא היא דכתיב מלכים ב כד (יז) ַוּי ַ ְמלְֵּך מלְך בָבל את מַתַ נְי ָה ד ֹּדֹו‬
‫תַ חְתָ יו ַוּיַסֵּב את ׁשְמֹו צִדְ ִקּי ָהּו‪ . :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬באמה גדולה של ששה‬
‫טפחים היה הארון עשוי‪ .‬ומברר מאן תנא אמה של ששה טפחים הייתה?‬
‫ועונה רבי מאיר היא‪ ,‬דתנן‪ ,‬רבי מאיר אומר כל האמות של המשכן היו‬
‫בבינוניות‪ .‬נמצא על דעתיה דרבי מאיר דאמר באמה של ששה טפחים‬
‫היה הארון עשוי ארכו של ארון חמשה עשר טפחים דכתיב שמות כה'‬
‫ָארכֹו וְּאַ מָּ ה וָּחֵ ִצי ָּר ְּחב ֹו וְּ אַ מָּ ה וָּחֵ ִצי‬
‫(י) וְּ עָּ שּו אֲ רוֹן עֲצֵ י ִש ִטים ַאמָתַ י ִם ָו ֵּחצִי ְ‬
‫קֹמָּ תוֹ‪ :‬אמה אשתה ששה טפחים ואמה אשתה ששה טפחים ופלגות‬
‫אמתא תלתא‪ .‬ועוד שלושה טפחים וארבעה לוחות הברית היו בו‪ ,‬שנים‬
‫שבורים ושנים שלמים‪ .‬דכתיב דברים י (ב) וְּ אֶ כְּ תֹב עַ ל הַ ֻלחֹת אֶ ת הַ ְּדבָּ ִרים‬
‫אֲ ֶשר הָּ יּו עַ ל הַ ֻלחֹת הָּ ִרא ֹ‬
‫שמְתָ ם בָָארֹון‪ .:‬והלוחות היו‬
‫ׁשב ְַרתָ ְו ַ‬
‫שנִים אֲׁשר ִ‬
‫כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה‪ .‬תן רחבן של לוחות‬
‫לאורכו של ארון נשתיירו שם שלשה טפחים‪ .‬תן מהם חצי טפח לכל‬
‫כותל נשתיירו שני טפחים לספר תורה‪ .‬ועכשיו תנם לאיסטווה למדידת‬
‫רוחב ורחבו של ארון תשעה טפחים דכתיב "אמה וחצי רחבו"‪ .‬אמתא‬
‫אישתא ששה טפחים‪ .‬ופלגות אמתא תלתא עוד שלושה טפחים‬
‫וארבעה לוחות היו בו שנים שבורים ושנים שלימין דכתיב "אשר שברת‬
‫ושמתם בארון‪ .‬והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים‪ .‬ותן ארכן‬
‫של לוחות לרחבו של ארון‪ .‬נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן‬
‫וחצי טפח מיכן‪ ,‬לשילוט לאפשרות גישה ‪ .‬ומקום שמניחין בו ספר תורה‬
‫תופש רוחב טפחיים‪ .‬רבי שמעון בן לקיש אמר‪ ,‬באמה של חמשה טפחים‬
‫היה הארון עשוי‪ .‬ומברר מאן תנא כלי המשכן אמה של חמשה טפחים‬
‫היו ועונה רבי יהודה‪ .‬דתנינן תמן‪ ,‬רבי יודה אומר אמת הבניין ששה‬
‫טפחים ושל כלים חמשה והן ארון כלי הוא‪ .‬על דעתיה דרבי יודה דאמר‬
‫של חמשה טפחים היה הארון עשוי ארכו של ארון שנים עשר טפחים‬
‫ומחצה‪ .‬דכתיב "אמתיים וחצי ארכו אמתא חמשה טפחים ואמתא חמשא‬
‫טפחים ופלגות אמתא תרין ופלג טפחים‪ ,‬וארבעה לוחות היו בו שנים‬
‫שלימין ושנים שבורין‪ ,‬דכתיב "אשר שברת ושמתם בארון" והלוחות היו‬
‫כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה‪ .‬תן רחבן של לוחות‬
‫לאורכו של ארון נשתייר שם חצי טפח‪ ,‬אצבע לכתלים מיכן ואצבע‬
‫לכתלים מיכן‪ .‬ורחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה‪ ,‬דכתיב ואמה וחצי‬
‫רחבו‪ .‬אמתא חמשה טפחים ופלגות אמתא תרין ופלג טפחים‪ ,‬וארבעה‬
‫נו ַֹדע דָּ בָּ ר‪ :‬ואי בעית אימא מהכא‬
‫משלי כז' (כב) אִם תִ כְתֹוׁש את‬
‫ָה ֱאוִיל ַב ַמכְתֵּ ׁש בְתֹוְך ה ִָריפֹות ַב ֱעלִי‬
‫ֹלא תָּ סּור מֵ עָּ לָּיו ִאּוַלְּ ת ֹו‪ :‬שמואל‬
‫ַאר ַבעַת אֵּּלה יֻּלְדּו‬
‫ב‪ .‬כא' (כב) את ְ‬
‫ְלה ָָרפָה ְבגַת ַוּיִפְלּו ְבי ַד ּדָ וִד ּו ְבי ַד‬
‫ֲעבָדָ יו‪ :‬מאי נינהו? אמר רב‬
‫חסדא‪ ,‬סף ומדון גלית וישבי בנוב‬
‫ויפלו ביד דוד וביד עבדיו דכתיב‬
‫רות א' (יד) ו ִַת ֶשנָּה ק ֹולָּן ו ִַתבְּ כֶ ינָּה‬
‫עוֹד וַתִ שַק ע ְָרפָה ַלחֲמֹותָ ּה וְרּות‬
‫ּדָ ְבקָה בָּה‪ :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬יבואו בני‬
‫הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה‪,‬‬
‫דרש רבא בשכר ארבע דמעות‬
‫שהורידה ערפה על חמותה‪ ,‬זכתה‬
‫ויצאו ממנה ארבעה גבורים‬
‫שנאמר "ותשאנה קולן ותבכינה‬
‫עוד" כתיב שמואל א‪ .‬יז' (ז) ְוחֵּץ‬
‫\{ ְועֵּץ\} ֲחנִיתֹו כִ ְּמנוֹר א ְֹּרגִ ים‬
‫וְּ לַהֶ בֶ ת ֲחנִית ֹו ֵשש מֵ אוֹת ְּשקָּ לִ ים‬
‫ֹשא הַ ִצנָּה ֹהלְֵך לְּ פָּ נָּיו‪:‬‬
‫בַ ְּרזֶל וְּ נ ֵ‬
‫וקרינן עץ חניתו‪ ,‬אמר רבי אלעזר‬
‫עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של‬
‫אותו רשע‪ ,‬מכאן שאסור לספר‬
‫בשבחן של רשעים ושואל ולא‬
‫לפתח ביה כלל ועונה לאודועי‬
‫שבחיה דדוד המלך‪ :‬במשנה בני‬
‫עמון באו בנצחונו של שובך כו'‪:‬‬
‫כתיב שם א‪ .‬י' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם‬
‫ִמ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִד מֵ אֲ ָּרם‬
‫ְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף‬
‫ְּשבַ ע מֵ אוֹת ֶרכֶ ב ו ְּ‬
‫פָּ ָּר ִשים וְּאֵ ת ׁשֹובְַך ַשר צְּ בָּ א ֹו ִהכָּה‬
‫ַויָּמָּ ת ָּשם‪ :‬וכתיב דברי הימים א‪,‬‬
‫יט' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם ִמלִ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל‬
‫ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִיד מֵ אֲ ָּרם ִשבְּ עַ ת אֲ ל ִָּפים‬
‫וְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף ִאיש ַרגְּ לִ י וְּאֵ ת‬
‫ֶרכֶב ְּ‬
‫ׁשֹופְַך ַשר הַ צָּ בָּ א הֵ ִמית‪ :‬רב‬
‫ושמואל חד אמר שופך שמו ולמה‬
‫נקרא שמו שובך‪ ,‬שעשוי כשובך‪,‬‬
‫וחד אמר שובך שמו ולמה נקרא‬
‫שמו שופך‪ ,‬שכל הרואה אותו‬
‫נשפך לפניו כקיתון‪ ,‬ירמיה ה'‬
‫ׁשפָתֹו כְקבר פָתּו ַח ֻכּלָם‬
‫(טז) ַא ְ‬
‫ִבֹורים‪ :‬רב ושמואל‪ ,‬ואמרי לה‬
‫ג ִ‬
‫רבי אמי ורבי אסי‪ ,‬חד אמר בשעה‬
‫שזורקין חץ עושין אשפתות‬
‫אשפתות של חללים‪ ,‬ושמא תאמר‬
‫לוחות היו בו שנים שלימין ושנים שבורין‪ ,‬דכתיב "אשר שברת ושמת‬
‫בארון"‪ .‬והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה‪ .‬תן‬
‫ארכן של לוחות לרחבו של ארון נשתייר שם טפח ומחצה‪ ,‬אצבע לכתלים‬
‫מיכן ואצבע לכתלים מיכן‪ .‬וחצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט וספר‬
‫תורה לא היה מונח בו ‪ .‬כיצד עשה בצלאל את הארון‪ ,‬רבי חנינה אמר‬
‫שלש תיבות עשאן שתים החיצונה והפנימית של זהב ואחת של עץ‪ ,‬ונתן‬
‫הפנימית של זהב בשל עץ‪ ,‬ושל עץ בשל זהב וציפהו מלמעלה הדא היא‬
‫דכתיב שמות כה' (יא) ְו ִצפִיתָ א ֹּתֹו זָהָב טָהֹור ִמ ַבי ִת ּומִחּוץ ְּתצַ פֶ נּו וְּ עָּ ִשיתָּ‬
‫עָּ לָּיו זֵר זָּהָּ ב סָּ בִ יב‪ :‬מה תלמוד לומר "תצפנו" להביא כסוי זהב לשפתו‬
‫העליונה‪ .,‬ר"ש בן לקיש אמר תיבה אחת עשאו מעץ וציפהו זהב הדא‬
‫היא דכתיב "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ" ושואל מה תלמוד לומר‬
‫"תצפנו"? ועונה ‪ .‬אמר רבי פינחס להביא מילוי זהב לסדקים בין נסר‬
‫לנסר‪ .‬כיצד היו הלוחות כתובים‪ ,‬רבי חנניה בן גמליאל אומר‪ ,‬חמשה‬
‫דיברות על לוח זה‪ ,‬וחמשה על לוח זה‪ .‬ורבנין אמרין עשרה הדיברות על‬
‫לוח זה ועשרה על לוח זה‪ .‬דכתיב דברים ד' (יג) ַוּיַגֵּד לָכם את ב ְִריתֹו אֲׁשר‬
‫ִצּוָה אתְ כם ַלעֲשֹות עֲשרת הַּדְ ב ִָרים ַויִכְּ ְּתבֵ ם עַ ל ְּשנֵי לֻחוֹת אֲ בָּ נִים‪ .:‬עשרה‬
‫על לוח זה ועשרה על לוח זה‪ .,‬ר"ש בן יוחי אומר עשרים על לוח זה‬
‫ועשרים על לוח זה דכתיב "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות‬
‫ּושנֵי ֻלחֹת הָּ עֵ דֻ ת‬
‫עשרת הדברים" שמות לב' (טו) ַויִפֶ ן ַוי ֵֶרד מ ֶשה ִמן הָּ הָּ ר ְּ‬
‫ּומזֶה הֵ ם כְּ תֻ בִ ים‪ :‬עשרים על לוח זה‬
‫בְּ יָּד ֹו ֻלחֹת כְּ תֻ בִ ים ִמ ְּשנֵי עֶ בְּ ֵריהֶ ם ִמזֶה ִ‬
‫ועשרים על לוח זה‪ .‬ר' סימאי אומר‪ ,‬ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח‬
‫זה שנאמר מזה ומזה הם כתובים‪ .‬מטרגונה אבנים מרובעות לכל אבן‬
‫ארבע צדדים ‪ .‬חנניה בן אחי רבי יהושע אומר‪ ,‬בין כל דיבור ודיבור‬
‫כתובים דידוקיה ואותותיה שנאמר שיר השירים ה' (יד) יָּדָּ יו גְּ לִ ילֵי זָּהָּ ב‬
‫ְמ ֻמ ָּלאִים בַתַ ְרׁשִיׁש מֵ עָּ יו עֶ ֶשת ֵשן ְּמ ֻעלֶפֶ ת סַ ִפ ִירים‪ :‬כימא רבא כים הגדול‬
‫‪ .‬ומספר‪ ,‬רבי שמעון בן לקיש כד הוי מטי להדין קרייא הוה אמר‪ ,‬יפה‬
‫לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע‪ .‬יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע‬
‫מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דבר ודבר‬
‫דיקדוקיה ואותותיה של תורה‪ ,‬ושואל אמר רבי תנחומא‪ ,‬איתקשיית‬
‫ושאלתי קומי רבי פנחס אתיא כרבי יודה שספר תורה היה מונח מחוץ‬
‫לארון ולא אתייא כרבי מאיר‪ .‬ומסביר‪ ,‬מה טעמא דר' יודה שנאמר‬
‫ַתֹורה הַזה וְּ ַש ְּמתֶ ם אֹת ֹו ִמצַ ד אֲ רוֹן בְּ ִרית‬
‫דברים לא (כו) לָקֹו ַח אֵּת סֵּפר ה ָ‬
‫ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם וְּהָּ יָּה ָּשם בְּ ָך לְּ עֵ ד‪ :‬ושואל ‪ .‬על דעתיה דרבי יודה דו אמר‬
‫בחוץ מונח איכן ספר תורה היה נתון? ועונה כמין גלוסקוס עשו לו‬
‫מבחוץ והיה ספר תורה נתון בתוכו‪ .‬ומסביר מה טעמא רבי מאיר אומר‪,‬‬
‫שמות כה (כא) ְונָתַ תָ את ַהכַפ ֹּרת עַל הָָאר ֹּן ִמ ְל ָמ ְעלָה וְּ אֶ ל הָּ ָארֹן ִתתֵ ן אֶ ת‬
‫הָּ עֵ דֻ ת אֲ ֶשר אֶ תֵ ן אֵ לֶיָך‪ :‬ואפילו על דעתיה דר' מאיר דו אמר אין מוקדם‬
‫ומאוחר בתורה‪ .‬מסתדר הפסוק "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן‬
‫אליך"‪ .‬ואחר כך ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה‪ .‬רבי פינחס אמר‬
‫בשם רבי שמעון בן לקיש תורה שנתן הקב"ה עורה אש לבנה‪ .‬חרותה אש‬
‫שחורה‪ .‬היא אשת ומובללת באש חצובה מאש‪ .‬נתונה מאש שנאמר‬
‫ארן‬
‫דברים לג' (ב) ַויֹאמַ ר ְּי ֹהוָּה ִמ ִסינַי בָּ א וְּ ז ַָּרח ִמ ֵשעִ יר לָּמ ֹו הו ִֹפיעַ מֵ הַ ר פָּ ָּ‬
‫וְּ ָאתָּ ה מֵ ִר ֲבבֹת קֹדֶ ש מִימִינֹו אֵּׁשְ ‪ּ-‬דָ ת לָמֹו‪:‬‬
‫שאומנין בקרב ת"ל "כולם‬
‫גבורים" וחד אמר בשעה שעושין‬
‫צורכיהן עושין אשפתות אשפתות‬
‫של זבל‪ ,‬ושמא תאמר מפני שחולי‬
‫מעיים הם‪ ,‬תלמוד לומר "כולם‬
‫גבורים" אמר רב מרי שמע מינה‬
‫האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעיים‬
‫הוא‪ ,‬ושואל למאי נפקא מינה?‬
‫ועונה‪ ,‬ליטרח בנפשיה ללכת‬
‫לרופא גסטרו‪ ,‬משלי יב' (כה)‬
‫ּדְ ָאגָה בְלב אִיׁש יַׁשְחנָה וְּ דָּ בָּ ר טוֹב‬
‫י ְַּש ְּמחֶ נָּה‪ :‬ר' אמי ורבי אסי‪ ,‬חד‬
‫אמר ישחנה מדעתו‪ ,‬וחד אמר‬
‫ישיחנה לאחרים‪ :‬במשנה‪ ,‬ואתם‬
‫אי אתם כן כו'‪ :‬ומסביר‪ ,‬וכל כך‬
‫למה‪ ,‬מפני שהשם וכל כינוייו‬
‫מונחין בארון‪ ,‬וכן הוא אומר‪,‬‬
‫ׁשלַח א ֹּתָ ם מׁשה‬
‫במדבר לא' (ו) ַוּי ִ ְ‬
‫אלף ַלמַטה ַל ָצבָא א ֹּתָ ם ְואת פִינְחָס‬
‫בֶ ן אֶ לְּ עָּ זָּר הַ כֹהֵ ן לַצָּ בָּ א ּוכְּ לֵי הַ קֹדֶ ש‬
‫ַו ֲחצ ְֹּצרוֹת הַ ְּתרּועָּ ה בְּ יָּדוֹ‪" :‬אותם"‬
‫אלו סנהדרין "פינחס" זה משוח‬
‫מלחמה "וכלי הקודש" זה ארון‬
‫ולוחות שבו‪" ,‬וחצוצרות התרועה"‬
‫אלו השופרות‪ ,‬תנא לא לחנם הלך‬
‫פינחס למלחמה‪ ,‬אלא ליפרע דין‬
‫יוסף הצדיק אבי אמו‪ ,‬שנאמר‬
‫בראשית לז' (לו) ְו ַהמְדָ נִים ָמכְרּו‬
‫א ֹּתֹו אל ִמצ ְָרי ִם לְּ פו ִֹטיפַ ר ְּס ִריס‬
‫פַ ְּרעֹה ַשר הַ טַ בָּ ִחים‪ :‬ושואל‪,‬‬
‫למימרא דפינחס מיוסף אתי? והא‬
‫כתיב שמות ו' (כה) וְא ְל ָעזָר בן‬
‫ַאהֲר ֹּן ָלקַח לֹו ִמבְנֹות פּוטִיאֵּל לֹו‬
‫ְל ִאשָה וַתֵ לֶד ל ֹו אֶ ת ִפינְּחָּ ס אֵ לֶה‬
‫אשי אֲ בוֹת הַ לְּ וִ יִם לְּ ִמ ְּש ְּפחֹתָּ ם‪:‬‬
‫ָּר ֵ‬
‫מאי לאו דאתי מיתרו‪ ,‬שפיטם‬
‫עגלים לעבודת כוכבים‪ ,‬ועונה לא‪,‬‬
‫מיוסף שפיטפט ביצרו‪ ,‬ושואל‬
‫והלא שבטים מבזין אותו את‬
‫פנחס ראיתם בן פוטי זה‪ ,‬בן‬
‫שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת‬
‫כוכבים יהרוג נשיא מישראל‪,‬‬
‫ועונה אלא אי אבוה דאימיה‬
‫מיוסף‪ ,‬אימיה דאימיה מיתרו‪ ,‬ואי‬
‫אימיה דאימיה מיוסף‪ ,‬אבוה‬
‫דאימיה מיתרו‪ ,‬דיקא נמי דכתיב‬
‫"מבנות פוטיאל" תרי משמע‪ ,‬ש"מ‬
‫משנה ב' הלכה ד' ה' ו'‬
‫(ב) (דברים כ) וְדִ בְרּו הַשֹוט ְִרים אל ָהעָם לֵּאמ ֹּר מִי ָהאִיׁש אֲׁשר ָבנָה ַבי ִת חָדָ ׁש וְֹלא ֲחנָכֹו יֵּלְֵּך ְוי ָׁשֹוב ְלבֵּיתֹו וְגֹו'‪{ ,‬אחד‬
‫הבונה בית חדש ו}אחָד הַבֹונה בֵּית הַתבן חדש‪ ,‬או בֵּית ַה ָבקָר חדש‪ ,‬או בֵּית ָה ֵּעצִים חדש‪ ,‬או בֵּית הָאֹוצָרֹות חדש‪,‬‬
‫ַּיֹורׁש מאביו‪ ,‬וְאחָד ׁשנִתַ ן לֹו בית חדש שלא נחנך מַתָ נָה‪.‬‬
‫אחָד הַבֹונה בעצמו‪ ,‬וְאחָד הַּלֹו ֵּק ַח קונה מאחר‪ ,‬וְאחָד ה ֵּ‬
‫[ה] (שם) ּומִי ָהאִיׁש אֲׁשר נָטַע כרם וְֹלא ִחּלְלֹו וְגֹו'‪ ,‬אחָד הַנֹו ֵּט ַע {את} הַכרם בעצמו וְאחָד הַנֹו ֵּט ַע ֲח ִמשָה אִי ָלנֵּי‬
‫ַמ ֲאכָל במבנה של כרם‪ַ ( ,‬ו) ֲא{י}פִּלּו חמישה עצי פרי ֵּמ ֲחמֵּׁשת {ה}מִינִי{ם}(ן) שונים ‪ ,‬אחָד הַנֹו ֵּטעַ‪ ,‬וְאחָד ַה ַמב ְִריְך‬
‫מכופף זמורה ומוציאה במקום אחר שתגדל שם לגפן פורייה‪ ,‬וְאחָד ַהמ ְַרכִיב ענף מעץ אחר ‪ ,‬וְאחָד הַּלֹו ֵּקחַ‪ ,‬וְאחָד‬
‫ַּיֹורׁש‪ ,‬וְאחָד ׁשנִ{י}תַ ן לֹו {ב}מַתָ נָה ועדיין לא חילל הפרי‪[ ,‬ו] (שם) ּומִי ָהאִיׁש אֲׁשר א ֵַּרש ִאשָה {ולא לקחה} וְגֹו'‪,‬‬
‫ה ֵּ‬
‫ְָאר(ס){ש} את הַָא ְל ָמנָה‪ֲ ,‬א ִפ{י}ּלּו נפלה לו ׁשֹומרת יָבָם‪ַ .‬ו ֲא ִפ{י}ּלּו‬
‫ְָאר(ס){ש} את ַהבְתּולָה‪ ,‬וְאחָד ַהמ ֵּ‬
‫אחָד ַהמ ֵּ‬
‫ׁשמַע ׁשמֵּת ָאחִיו ַב ִמ ְל ָחמָה‪ ,‬חֹוזֵּר ּובָא לֹו לכנוס את אשתו החדשה ‪ .‬כָל אֵּּלּו ׁשֹו ְמעִין ּדִ ב ְֵּרי כֹּהֵּן מֵּע ְרכֵּי {ה} ִמ ְל ָחמָה‬
‫ָ‬
‫וְחֹוז ְִרין לבסיס שבספר ‪ּ ,‬ו ְמ ַס ְפקִין ַמי ִם ּומָזֹון ּומְתַ ְּקנִין את הַּדְ ָרכִים‪:‬‬
‫בבלי סוטה מג' ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה לז' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬תנו רבנן דברים כ' (ה) וְדִ בְרּו הַשֹוט ְִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי‬
‫גמ' דברים כ' (ה) וְּ ִדבְּ רּו הַ ש ְֹּט ִרים אֶ ל‬
‫הָּ ִאיש אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְּ ֹלא ֲחנָּכ ֹו יֵלְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות‬
‫הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש אֲׁשר ָבנָה ַבי ִת‬
‫בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו‪ .:‬יכול דברים של עצמן שלא שמע מן‬
‫חָּ דָּ ש וְֹּלא ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות‬
‫ָאמרּו‬
‫הכהן כשהוא אומר שם (ח) ְויָסְפּו הַשֹּט ְִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ‬
‫בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ ִאיש ַאחֵ ר יַחְּ נְּכֶנּו‪ .:‬אין לי‬
‫ִמי הָּ ִאיש הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְּ ֹלא ִימַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו‬
‫אלא אשר בנה בעצמו ‪ .‬ושואל לקח‬
‫כִ לְּ בָּ ב ֹו‪ :‬הרי דברים של עצמן אמור‪ ,‬ושואל הא מה אני מקיים‬
‫ירש ניתן לו במתנה מניין?‪ .‬ועונה‬
‫ודברו השוטרים? ועונה בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר‪,‬‬
‫תלמוד לומר‪" ,‬האיש" מי האיש‪ .‬ושואל‬
‫ומסביר הא כיצד כהן מדבר ושוטר משמיע‪ ,‬תני חדא כהן מדבר‬
‫מניין הבונה בית התבן בית הבקר בית‬
‫ושוטר משמיע‪ ,‬ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע‪ ,‬ותניא אידך‬
‫העצים בית האוצרות מניין? ועונה‬
‫שוטר מדבר ושוטר משמיע‪ ,‬אמר אביי הא כיצד? ועונה שם (ב)‬
‫תלמוד לומר "אשר בנה" מכל מקום‪.‬‬
‫וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַ כֹהֵ ן וְּ ִדבֶ ר אֶ ל הָּ עָּ ם‪ :‬ועד שם (ה)‬
‫ושואל יכול הבונה בית שער ואכסדרה‬
‫וְדִ בְרּו הַ ש ְֹּט ִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְֹּלא‬
‫ומרפסת יהא חוזר? ועונה תלמוד לומר‬
‫ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו‪ :‬כהן‬
‫"בית"‪ .‬מה בית מיוחד שהוא בית דירה‪,‬‬
‫מדבר וכהן משמיע מ"ודברו" עד (ח) ְויָסְפּו הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל‬
‫יצאו אלו שאינן בית דירה‪ ,‬יצא בית‬
‫ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס‬
‫הָּ עָּ ם וְּ ְּ‬
‫שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות‪.‬‬
‫אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ‪ :‬כהן מדבר ושוטר משמיע‪" ,‬מויספו" ואילך‪,‬‬
‫דתני‪ ,‬בית שאין בו ארבע אמות על‬
‫שוטר מדבר ושוטר משמיע‪ :‬במשנה‪ ,‬שם "מי האיש אשר בנה בית‬
‫ארבע אמות‪ ,‬פטור מן המעקה על הגג‬
‫חדש" כו'‪ :‬תנו רבנן‪" ,‬אשר בנה" אין לי אלא אשר בנה‪ ,‬לקח וירש‬
‫ומן המזוזה בפתח ומן העירוב בשבת‬
‫וניתן לו במתנה מנין? ת"ל "מי האיש אשר בנה בית" ושואל אין לי‬
‫ואינו טובל‬
‫והכנסת פרי לתוכו‬
‫אלא בית‪ ,‬מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית‬
‫למעשרות‪ .‬ואין נותנין לו לצורך פירוק‬
‫האוצרות? ת"ל‪" ,‬אשר בנה" מכל מקום‪ ,‬ושואל יכול שאני מרבה‬
‫וטעינה ארבע אמות מן החצר‬
‫אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת? ועונה תלמוד לומר "בית"‬
‫המשותפת לפני פתחו‪ .,‬ואין עושין אותו‬
‫מה בית הראוי לדירה‪ ,‬אף כל הראוי לדירה‪ ,‬ר' אליעזר בן יעקב‬
‫חיבור לעיר לצורך עירוב תחומים‪.‬‬
‫אומר בית כמשמעו‪ ,‬לא חנך "ולא חנכו" פרט לגזלן‪ ,‬ומברר‪ ,‬לימא‬
‫והנודר מן הבית‪ ,‬מותר לישב בו‪ .‬ואינו‬
‫דלא כרבי יוסי הגלילי‪ ,‬דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר "ורך הלבב"‬
‫צמית לבעלים החדשים ביובל‪ ,‬ואינו‬
‫זה המתיירא מעבירות שבידו‪ ,‬ודוחה המיעוט הזה אפילו תימא רבי‬
‫מיטמא בנגעים‪ .‬ואין הבעלים חוזרין לו‬
‫יוסי הגלילי‪ ,‬כגון דעבד תשובה ויהבי דמי שלם לבעלים ושואל‪ ,‬אי‬
‫במלחמה‪ .‬ושואל מה תלמוד לומר "אשר‬
‫הכי הוה ליה לוקח וליהדר וישוב לביתו? ועונה כיון דמעיקרא‬
‫בנה"? ועונה פרט לשנפל ביתו ובנאו ‪.‬‬
‫בתורת גזילה אתא לידיה‪ ,‬לא חוזר‪ :‬במשנה‪ ,‬שם (ו) ּומִי ָהאִיׁש‬
‫אמר רבי יוסי‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬המחזיר את‬
‫אֲׁשר נָטַע כרם וְֹּלא ִחלְּ ל ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש‬
‫גרושתו לא היה חוזר‪ ,‬ושואל ‪ .‬יכול‬
‫ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו‪ :‬תנו רבנן‪" ,‬אשר נטע" אין לי אלא נטע‪ ,‬לקח וירש‬
‫הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר?‬
‫וניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר "ומי האיש אשר נטע כרם"‬
‫ועונה‪ ,‬תלמוד לומר "ולא חנכו"‪ .‬את‬
‫ושואל אין לי אלא כרם‪ ,‬מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו‬
‫שמצווה לחנכו‪ ,‬יצא זה שאינו מצווה‬
‫משאר מינין? ועונה‪ ,‬תלמוד לומר "אשר נטע" יכול שאני מרבה‬
‫לחנכו‪ .‬השכיר לאחרים בית חדש‬
‫הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק" תלמוד לומר כרם"‬
‫הקדים לו המשכיר שכרו כמי שחנכו‬
‫ואינו חוזר ‪ .‬נתן לו שכרו לאחר שנים‬
‫עשר חודש כמי שלא חנכו‪ ,‬נעלו מבחוץ‬
‫אם היה בתוכו חפצים את שדרכו ליבטל‬
‫עליה משום שמירתו כמי שחנכו‪ ,‬ואם‬
‫לאו כמי שלא חנכו‪[ :‬הלכה ה] שם (ו)‬
‫ו ִמי הָּ ִאיש אֲׁשר נָטַע כֶ ֶרם וְּ ֹלא חִ לְּ ל ֹו יֵלְֵך‬
‫וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ ִאיש‬
‫ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו‪ . :‬אין לי אלא אשר נטע‪.‬‬
‫לקח ירש ניתן לו במתנה מניין? ועונה ‪.‬‬
‫תלמוד לומר "האיש"‪" .‬מי האיש"‬
‫ושואל ‪ .‬מניין הנוטע חמשה אילני מאכל‬
‫אפילו מחמשת המינין והם שונים ולא‬
‫מפרי זהה ת"ל‪" ,‬אשר נטע" מכל‬
‫מקום‪ .‬יכול ארבעה אילני מאכל‪ ,‬או‬
‫חמשה אילני סרק יהא חוזר? ת"ל‬
‫"כרם"‪ .‬מה כרם מיוחד‪ ,‬שהוא של חמש‬
‫גפנים‪ .‬יצא זה שאינו של חמש גפנים‪.‬‬
‫ובאשר שהיין מגיתו עכשיו נדרך שהיין‬
‫קוסס ועדיין תוסס מערבין בו עירובי‬
‫חצרות ומשתתפין בו שיתוף מבואות‬
‫ומברכין עליו בורא פרי הגפן ומזמנין‬
‫עליו בשלושה ובעשרה ומקדשין בו את‬
‫הכלה‪ ,‬ומנחמין בו את האבל‪ ,‬ונמכר‬
‫בחנות לשם יין‪ ,‬ברם והמוכר לחבירו יין‬
‫סתם‪ ,‬לא מכר לו יין קוסס תוסס ‪.‬‬
‫והשותה ממנו רביעית ואסור בהורייה‬
‫ובהיתר נדרים‪ .‬ועל ביאת המקדש לית‬
‫לך חיוב אלא שהוא אסור לניסוך על‬
‫גבי המזבח‪ .‬וההן בן סורר ומורה‬
‫ששתה ממנו צריכה בירור‪ ,‬האם‬
‫אפשר לדונו‪ .‬ומברר יכול הנוטע כרם‬
‫בחוצה לארץ יהא חוזר ממערכי‬
‫המלחמה ועונה ת"ל "ולא חללו"‪ .‬את‬
‫שמצווה לחללו יצא זה שאין מצוה‬
‫לחללו‪ .‬תני ר' אליעזר בן יעקב אומר‪,‬‬
‫ּומי הָּ ִאיש אֲ ֶשר נָּטַ ע כֶ ֶרם וְּ ֹלא‬
‫שם (ו) ִ‬
‫ִחלְּ ל ֹו יֵלְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה‬
‫וְּ ִאיש ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו‪ :‬מן הפסוק אין משמע‬
‫אלא כרם ולא אילני פירות ודכוותה אין‬
‫משמע אלא נטע בעצמו ולא קנה או‬
‫הבריך‪ ,‬תני "ולא חללו" פרט למבריך‬
‫ולמרכיב‪ .‬א"ר יוחנן זו בשיטת דר'‬
‫אליעזר בן יעקב היא‪ .‬אמר רב חסדא‬
‫דברי הכל היא‪ .,‬כשהרכיב פירות‬
‫עבירה‪ .‬ושואל‪ ,‬מה אנן קיימין‪ ,‬אם‬
‫כשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן מאכל‬
‫ודמוי כרם רבי אליעזר בן יעקב אומר‪ ,‬כרם כמשמעו‪ ,‬לא חילל‬
‫"ולא חיללו" פרט למבריך ולמרכיב‪ ,‬ושואל והא אנן תנן‪ ,‬אחד‬
‫הנוטע‪ ,‬ואחד המבריך‪ ,‬ואחד המרכיב‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר רבי זירא אמר‬
‫רב חסדא‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר‪,‬‬
‫ומברר‪ ,‬האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה עץ צעיר בילדה‬
‫בעץ צעיר תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה? אלא‬
‫הרכיב ילדה בזקינה‪ ,‬ושואל‪ ,‬והאמר רבי אבהו‪ ,‬ילדה שסיבכה‬
‫בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה? ועונה‪ ,‬אמר רבי‬
‫ירמיה‪ ,‬לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא הראשונה‬
‫לסייג ולקורות‪ ,‬דתנן‪ ,‬הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬ומאי שנא‪ ,‬ילדה בזקינה דבטלה‪ ,‬ומאי שנא ילדה בילדה‬
‫דלא בטלה? ועונה התם‪ ,‬אי מימליך עלה לאו בת מיהדר היא‪ ,‬הכא‬
‫אי מימליך עלה ומחליט שכן יהיו אלה ענבי מאכל בת מיהדר היא‪,‬‬
‫[דהא מעיקרא לפירי קיימא] מידי דהוה אעלו וצמחו מאיליהן‪,‬‬
‫דתנן‪ ,‬עלו וצמחו מאיליהן‪ ,‬חייבין בערלה‪ ,‬ושואל‪ ,‬ולוקמה בכרם‬
‫של שני שותפין דהאי הדר אדידיה על חלקו והאי הדר אדידיה על‬
‫חלקו ? ועונה‪ ,‬אמר רב פפא‪ ,‬אם לא ענו כך זאת אומרת כרם של‬
‫שני שותפין אין חוזרין עליו מערכי המלחמה‪ ,‬ושואל ומאי שנא‬
‫מחמשה אחין‪ ,‬ומת בלא בנים אחד מהן במלחמה‪ ,‬דכולן חוזרין?‬
‫ועונה‪ ,‬התם כל חד וחד קרינא ביה אשתו לעתיד‪ ,‬הכא השותפים כל‬
‫חד וחד לא קרינא ביה כרמו‪ ,‬רב נחמן בר יצחק אמר השאלה‬
‫שנשאלה אם חוזר במבריך אילן בירק‪ ,‬והאי תנא הוא דתניא‪,‬‬
‫המבריך אילן בירק רבן שמעון בן גמליאל מתיר‪ ,‬משום רבי יהודה‬
‫בן גמדא איש כפר עכו וחכמים אוסרין‪ ,‬כי אתא רב דימי אמר רבי‬
‫יוחנן הא מני רבי אליעזר בן יעקב היא‪ ,‬לא אמר רבי אליעזר בן‬
‫יעקב‪ ,‬התם "כרם" כמשמעו‪ ,‬הכא נמי "נטע" כמשמעו‪ ,‬נוטע אין‪,‬‬
‫מבריך ומרכיב לא‪ ,‬כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי‬
‫אליעזר בן יעקב ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה וזאת‬
‫משום דמתחזיא כבת שתא ואנשים יחשדו‪ ,‬והני מילי כרם במבנה‬
‫של שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב‪ ,‬אבל כוליה כרם שלא‬
‫צומח לגובהה קלא אית ליה‪ ,‬ולא יחשדו ‪ ,‬כי אתא רב דימי אמר‬
‫רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב‪ ,‬מת מונח בדרך תופס ארבע‬
‫אמות‪ ,‬לקריאת שמע שלא לקרות בנוכחותו‪ ,‬דכתיב‪ ,‬משלי יז' (ה)‬
‫לֹועֵּג ל ָָרׁש ח ֵֵּּרף עֹּשֵּהּו ָּשמֵ חַ לְּ אֵ יד ֹלא ִינָּקֶ ה‪ :‬אמר רבי יצחק אמר‬
‫רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב בת חורגתא מאב אחר‬
‫הגדילה בין האחין‪ ,‬אסורה לינשא לאחין דמתחזיא כי אחתייהו‪,‬‬
‫ולא היא ההלכה אינה כך‪ ,‬ומסביר‪ ,‬קלא אית ליה למילתא כולם‬
‫בעיר יודעים שאינה אחות‪ ,‬ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום‬
‫ר' אליעזר בן יעקב‪ ,‬לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן הוקבעו‬
‫למעשר למרות שהיו פטורים‪ ,‬אמר עולא לא אמרן אלא בשדה‪,‬‬
‫אבל בעיר קלא אית ליה למלתא‪ ,‬ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן‬
‫משום ר' אליעזר בן יעקב ילדה צמחייה צעירה הפחותה ונמוכה‬
‫מטפח‪ ,‬אינה מקדשת משום כלאיים את הזרעים‪ ,‬והני מילי שתים‬
‫כנגד שתים ואחת יוצאה זנב‪ ,‬אבל כולי כרם מקדיש ואמר רבי‬
‫יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב‪ ,‬מת‪ ,‬תופס ארבע‬
‫אמות לטומאה‪ ,‬ותנא תונא‪ ,‬חצר הקבר‪ ,‬העומד בתוכה טהור והוא‬
‫שיהו בה ארבע אמות דברי בית שמאי‪ ,‬בית הלל אומרים ארבעה‬
‫טפחים‪ ,‬במה דברים אמורים שפתחה פתוח מלמעלה אבל פתחה מן‬
‫הצד דברי הכל ארבע אמות‪ ,‬ושואל כלפי לייא? אדרבה‪ ,‬מן הצד‬
‫מידריד ונפיק קל לצאת מן הקבר מלמעלה אי אפשר דלא מאהיל?‬
‫ועונה‪ ,‬אלא במה דברים אמורים שפתחה מן הצד‪ ,‬אבל פתחה‬
‫מלמעלה‪ ,‬צריך ארבע אמות‪ ,‬והני מילי‪ ,‬חצר הקבר דמסיימא‬
‫מחיצתא‪ ,‬אבל מת בעלמא תפיס‪ :‬במשנה‪ ,‬דברים כ' (ז) ּומִי ָהאִיׁש‬
‫אֲׁשר א ֵַּרש ִאשָה וְּ ֹלא לְּ קָּ חָּ ּה ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה‬
‫וְּ ִאיש ַאחֵ ר יִקָּ חֶ נָּה‪ :‬תנו רבנן‪" ,‬אשר ארס" אחד המארס את‬
‫הבתולה‪ ,‬ואחד המארס את האלמנה‪ ,‬ואחד שומרת יבם‪ ,‬ואפילו‬
‫חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה כולן חוזרין‪ ,‬לא לקח "ולא‬
‫לקחה" פרט לאלמנה לכהן גדול‪ ,‬גרושה וחלוצה לכהן הדיוט‪,‬‬
‫ממזרת ונתינה לישראל‪ ,‬בת ישראל לממזר ולנתין‪ ,‬ושואל לימא‬
‫מיעוט זה דלא כרבי יוסי הגלילי‪ ,‬דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר‬
‫ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך‬
‫שם (ח) וְּ י ְָּּספּו הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ‬
‫ַה ֵּּלבָב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ‪ :‬זה המתיירא‬
‫מעבירות שבידו‪ ,‬ועונה‪ ,‬אפילו תימא ר' יוסי הגלילי‪ ,‬כדרבה‪ ,‬דאמר‬
‫רבה‪ ,‬לעולם אינו חייב עד שיבעול‪ ,‬מה טעם ויקרא כא' (יד) ַאלְּ מָּ נָּה‬
‫רּושה ַו ֲח ָּללָּה ֹזנָּה אֶ ת אֵ לֶה ֹלא יִּקָח כִ י ִאם בְּ תּולָּה מֵ עַ מָּ יו יִקַ ח‬
‫ּוגְּ ָּ‬
‫ִא ָּשה‪ :‬משום לא יחלל‪ ,‬משום הכי אינו לוקה עד שיבעול‪ ,‬תנו‬
‫רבנן‪" ,‬אשר בנה" "אשר נטע" "אשר ארש" לימדה תורה דרך‬
‫ארץ‪ ,‬שיבנה אדם בית ואחר כך ויטע כרם ואח"כ ישא אשה‪ ,‬ואף‬
‫שלמה המלך אמר בחכמתו‪ ,‬משלי כד' (כז) ָהכֵּן בַחּוץ ְמלַאכְתָך‬
‫ְועַתְ דָ ּה ַבשָדה לְָך ַאחַר ּו ָבנִיתָ בֵּיתָך‪" :‬הכן בחוץ מלאכתך" זה בית‬
‫"ועתדה בשדה לך" זה כרם "אחר ובנית ביתך" זו אישה‪ ,‬דבר אחר‬
‫"הכן בחוץ מלאכתך" זה מקרא "ועתדה בשדה לך" זה משנה‪,‬‬
‫"אחר ובנית ביתך" זה גמרא‪ ,‬ד"א "הכן בחוץ מלאכתך" זה מקרא‬
‫ומשנה "ועתדה בשדה לך" זה גמרא‪" ,‬אחר ובנית ביתך" אלו‬
‫מעשים טובים‪ ,‬ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר‪" ,‬הכן בחוץ‬
‫מלאכתך" זה מקרא ומשנה וגמרא‪" ,‬ועתדה בשדה לך" אלו מעשים‬
‫טובים "אחר ובנית ביתך" דרוש וקבל שכר‪:‬‬
‫מין בשאינו מינו‪ ,‬פירות עבירה הן‪ .‬ואם‬
‫בשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק‪,‬‬
‫מין במינו נוטע כבתחילה עכשיו עץ‬
‫חדש הן?‪ .‬אלא כן אנן קיימין בשהרכיב‬
‫תאינה שחורה על גבי תאינה לבנה‪,.‬‬
‫מחלל‬
‫ושואל אימתיי הוא נחשב‬
‫ברביעית כשמעלה אותו לירושלים או‬
‫ובחמישית כשאוכל לרצונו? ועונה‬
‫מסתברא בחמישית אבל ברביעית פדיון‬
‫דמים הוא חייב לו‪ .‬ורבנן דקיסרין‬
‫אמרין‪ ,‬לא מסתברא אלא ברביעית‬
‫שנָה ה ְָרבִיעִת‬
‫דכתיב ויקרא יט (כד) ּו ַב ָ‬
‫יִהְיה כָל פ ְִריֹו קֹודׁש הִּלּולִים לַיהֹּוָה‪:‬‬
‫ּומי הָּ ִאיש אֲׁשר‬
‫[הלכה ו] דברים כ' (ז) ִ‬
‫א ֵַּרש ִאשָה וְּ ֹלא לְּ קָּ חָּ ּה ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו‬
‫פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר יִקָּ חֶ נָּה‪:‬‬
‫אין לי אלא רובה בחור שנשא ריבה‪.‬‬
‫בחורה‪ ,‬מניין רובה שנשא אלמנה? או ‪.‬‬
‫אלמון שנשא ריבה מנין? תלמוד לומר‬
‫"אשה" מכל מקום‪ .‬ושואל אם כן מה‬
‫תלמוד לומר חדשה ועונה פרט למחזיר‬
‫את גרושתו‪ .‬אמר רבי יוסי‪ ,‬זאת אומרת‬
‫הנושא את האיילונית שאינה יולדת‬
‫הואיל ואין מצווה לישב עמה אינו חוזר‪,‬‬
‫במשנה‪ .‬אפילו שומרת יבם ושואל‬
‫לחמשה אחים‪ ,‬ודכוותה אפילו בית אחד‬
‫לחמשה אחין‪ ?.‬ועונה תמן בית אין כל‬
‫אחד ואחד ראוי לישב בו‪ .‬ברם הכא כל‬
‫אחד ואחד מן האחים ראוי לייבם‪ .‬מה כן‬
‫דמי לה‪ ,‬קידש אשה מעכשיו לאחר י"ב‬
‫חדש ושלם הזמן במלחמה‪ ,‬הרי זה חוזר‬
‫ובא לו‪:‬‬
‫משנה ג' הלכה ז'‬
‫ׁשעַר לשומר ‪ַ ,‬א ְכסַדְ ָרה מסדרון ‪ּ ,‬ומ ְַרפסת‪{ .‬ו}הַנֹו ֵּט ַע‬
‫(ג) ְו ֵּא{י}ּלּו ׁשאֵּי(נָ)ן חֹוז ְִרין מן המלחמה‪ ,‬הַבֹונה בֵּית ַ‬
‫ַאר ָבעָה אִי ָלנֵּי ַמ ֲאכָל‪{,‬או} ( ַו) ֲח ִמשָה אִי ָלנֵּי ס ְָרק‪{ .‬ו} ַה ַמ ֲחזִיר את גְרּוׁשָתֹו ‪ַ ,‬א ְל ָמנָה לְכֹּהֵּן גָדֹול‪ ,‬גְרּוׁשָה ַוחֲלּוצָה לְכֹּהֵּן‬
‫ְ‬
‫הדְ יֹוט שלקח באיסור ‪ַ ,‬ממְזרת ּונְתִ ינָה ְליִש ְָראֵּל‪ ,‬בַת יִש ְָראֵּל ְל ַמ ְמזֵּר ּו ְלנָתִ ין‪ֹ ,‬לא ָהי ָה חֹוזֵּר‪ַ .‬רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר‪ַ ,‬אף‬
‫הַבֹונה ַבי ִת שנהרס עַל מְכֹונֹו בלי שינוי ובלי תוספת‪ֹ ,‬לא ָהי ָה חֹוזֵּר‪ַ .‬רבִי ( ֱא) ִל(י)עזר אֹומֵּר‪ַ ,‬אף הַבֹונה בֵּית‬
‫ְל ֵּב{י}נִים ַבשָרֹון שאינו עומד בשיטפונות העונה ‪ֹ ,‬לא ָהי ָה חֹוזֵּר‪:‬‬
‫בבלי סוטה מד ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה לח' ע' א‬
‫גמ' תני רבי יודה אומר‪ ,‬אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו‬
‫גמרא‪ ,‬ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער כו'‪:‬‬
‫אינו חוזר‪ ,‬סדו בסיד ופתח בה חלונות לא היה חוזר‪ .‬היה‬
‫תנא‪ ,‬אם הוסיף בו דימוס שורת אבנים אחד‬
‫גדול ועשאו קטן חוזר‪ ,‬דירה בת חדר ואחד ועשאו שנים‬
‫חוזר‪ :‬ר' אליעזר אומר‪ ,‬אף הבונה בית לבנים‬
‫חוזר ‪ .‬תני רבי אלעזר אומר‪ ,‬אף אנשי השרון לא היו‬
‫בשרון לא היה חוזר‪ :‬ומסביר תנא‪ ,‬מפני‬
‫חוזרין שהן מתחדשין פעמים בשבוע אף כהן גדול היה‬
‫שמחדשין אותו פעמים בשבוע בשמיטה אחת‬
‫מתפלל עליהן ביום הכיפורים שלא ייעשו בתיהן קבריהן‪:‬‬
‫משנה ד' הלכה ח'‬
‫(ד) במלחמת רשות להרחבת גבולות המדינה ְו ֵּא{י}ּלּו ׁשאֵּין זָזִין ִממְקֹומָן ונשארים בבית ‪ָ ,‬בנָה השנה ַבי ִת ַו ֲחנָכֹו‪,‬‬
‫ׁשנָה אחָת)‪.‬‬
‫נָטַע כרם ְו ִח{י}ּלְלֹו‪{ .‬ו}הַנֹושֵּא את אֲרּוסָתֹו‪ ,‬הַכֹונֵּס את י ְ ִבמְתֹו‪ׁ ,‬שנ ֱאמַר‪( ,‬דברים כד) נָקִי יִהְיה ְלבֵּיתֹו ( ָ‬
‫שמַח את ִאׁשְתֹו "אֲ ֶשר לָּקָּ ח"‪ ,‬זֹו ִאׁשְתֹו‪" .‬אֲׁשר ָלקָח"‪ְ ,‬ל ָהבִיא את‬
‫" ְלבֵּיתֹו"‪ ,‬זה בֵּיתֹו‪" .‬יִהְיה"‪ ,‬זה כ ְַרמֹו‪ .‬שם " ְו ִ‬
‫י ְ ִבמְתֹו‪{ .‬ו}אֵּינָ{ם}(ן) ְמ ַס ְפקִין ַמי ִם (ּומָזֹון} ְואֵּינָ{ם}(ן) מְתַ ְּקנִין את הַּדְ ָרכִים‪:‬‬
‫בבלי סוטה מד ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה לח' ע' ב'‬
‫גמ' בנה בית וחנכו ולא שהא בתוכו י"ב‬
‫‪,‬גמרא‪, ,‬ואלו שאין זזין ממקומן‪ ,‬בנה בית חדש וחנכו וכו'‪ :‬תנו‬
‫חדש‪ ,‬או נטע כרם וחיללו ולא שהא בתוכו‬
‫רבנן דברים כד' (ה) כִ י יִקַ ח ִאיש ִאשָה חֲדָ ׁשָה ֹלא יֵצֵ א בַ צָּ בָּ א‬
‫וְּ ֹלא ַי ֲעבֹר עָּ לָּיו לְּ כָּל דָּ בָּ ר נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְּ בֵ ית ֹו ָּשנָּה אֶ חָּ ת וְּ ִשמַ ח אֶ ת‬
‫שנים עשר חודש אינו זז ממקומו‪ .‬וכולהן‬
‫ִא ְּשת ֹו אֲ ֶשר לָּקָּ ח אין לי אלא אשה חדשה‪ ,‬אלמנה וגרושה‬
‫למידין מן האשה‪ ,‬מה אשה צריכה שנים‬
‫מנין? תלמוד לומר‪" ,‬אישה" מכל מקום‪ ,‬ושואל אם כן מה‬
‫עשר חודש אף כולהן צריכים שנים עשר‬
‫ת"ל "אשה חדשה" ועונה‪ ,‬מי שחדשה לו‪ ,‬יצא מחזיר גרושתו‬
‫חדש‪ .,‬תני כל אילו שהיו אומרים יושבין‬
‫שאין חדשה לו‪ ,‬תנו רבנן‪ֹ ,‬לא יֵּצֵּא ַב ָצבָא"‪ :‬יכול בצבא הוא‬
‫בטילין בתוך העיר ואינן מספקים מים ומזון‬
‫דלא יצא אבל יספיק מים ומזון ויתקן הדרכים תלמוד לומר‪,‬‬
‫ואינן מתקנין את הדרכי' שנאמר דברים כד'‬
‫א‬
‫(ה) כִ י יִקַ ח ִאיש ִא ָּשה חֲדָּ ָּשה ֹלא יֵצֵ א בַ צָּ בָּ‬
‫"ולא יעבור עליו לכל דבר" ושואל יכול שאני מרבה אף הבונה‬
‫וְֹלא יַעֲב ֹּר ָעלָיו ְלכָל ּדָ בָר נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְּ בֵ ית ֹו‬
‫בית ולא חנכו נטע כרם ולא חללו ארס אשה ולא לקחה‪ ,‬אל‬
‫וְּשמַ ח אֶ ת ִא ְּשת ֹו אֲ ֶשר לָּקָּ ח‪.‬‬
‫ָּשנָּה אֶ חָּ ת ִ‬
‫יצא כלל ת"ל "עליו" עליו אי אתה מעביר‪ ,‬אבל אתה מעביר‬
‫ומדייק עליו אינו עובר‪ ,‬אבל‪ ,‬עובר הוא על‬
‫על אחרים ושואל ומאחר דכתב "לא יעבור"‪" ,‬לא יצא בצבא"‬
‫אחרים שכן תורמים חלקם למאמץ‬
‫למה לי? ועונה לעבור עליו בשני לאוין‪:‬‬
‫המלחמתי‪:‬‬
‫משנה ה' הלכה ט'‬
‫(ה) (דברים כ) ְויָסְפּו הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם וְָאמְרּו מִי ָהאִיׁש ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב יֵּלְֵּך ְוי ָׁש ֹּב ְלבֵּיתֹו‪ַ .‬רבִי ֲע ִקי ָב(א){ה}‬
‫ׁש ְמ{ו}עֹו‪ׁ ,‬שאֵּינֹו י ָכֹול ַלעֲמֹוד { ְב ִקׁש ְֵּרי} {בקישוי} ַה ִמ ְל ָחמָה ְול ְִראֹות חרב‬
‫אֹומֵּר‪ַ ,‬הּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב‪ ,‬איש פחדן ְכ ִמ ְ‬
‫ׁשְלּופָה‪ַ .‬רבִי יֹוסֵּי ַה ְגלִילִי אֹומֵּר‪ַ ,‬הּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב זה(ּו) כולל גם את זה {שהוא} ( ַה)מִתְ י ָ{י} ֵּרא מִן ָה ֲע ֵּב{י}רֹות‬
‫ַתֹורה את כָל ֵּא{י}ּלּו הרשימה של חוזרים ‪ ,‬שיחשבו ׁשּיַחֲזֹור ִבגְ ָללָן‪.‬‬
‫ׁש ְבי ָדֹו‪ ,‬וכדי לא לביישו ְלפִיכְָך תָ לָתָ (ה) לֹו ה ָ‬
‫ַרבִי יֹוסֵּי אֹומֵּר‪ַ ,‬א ְל ָמנָה לְכֹּהֵּן גָדֹול‪ ,‬גְרּוׁשָה ַוחֲלּוצָה לְכֹּהֵּן הדְ יֹוט‪ַ ,‬ממְזרת ּונְתִ ינָה ְליִש ְָראֵּל‪ ,‬בַת יִש ְָראֵּל ְל ַמ ְמזֵּר ּו ְלנָתִ ין‪,‬‬
‫(ה ֲֵּרי) {ז}הּו(א) ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב שיכול להתלות בעבירות ולחזור מן המערכה ‪:‬‬
‫בבלי סוטה מד' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה לח' ע' ב'‬
‫גמרא שואל מאי איכא בין‬
‫ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש‬
‫גמ' כתיב דברים כ' (ח) ְויָסְפּו הַשֹוט ְִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ‬
‫רבי יוסי לר"י הגלילי? ועונה‬
‫הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ‪ .:‬אין לשון‬
‫איכא בינייהו עבירה דרבנן‪,‬‬
‫זה "ויספו" אלא לשון תוספת‪ ,‬כאינש דאמר מוסיף אני וחוזר על דברי רבי‬
‫ושואל כמאן אזלא הא דתניא‪,‬‬
‫הכהן המשיח ‪ .‬תני דאחרונין מן התוספת‪ .‬אמר רבי יוסי דעות תרין תניין‬
‫שח בין הנחת תפילה של יד‬
‫אינון‪ ,‬מאן דאמר מוסיף אני על דברי רבי הכהן אחד הראשונים ואחד‬
‫לתפילה של ראש עבירה היא‬
‫האחרוני' כל האמור בפרשה אמרן הוא השוטר אמרין רבו הכהן המשיח‪.‬‬
‫בידו וחוזר עליה מעורכי‬
‫מאן דאמר האחרונים מן התוספת מסביר כך הראשונים אמרו הוא השוטר‬
‫המלחמה‪ ,‬ועונה כמאן‪ ,‬כר"י‬
‫לאחר שכבר אמרו רבו משוח מלחמה והאחרונים אמרו הוא ולא אמרו‬
‫הגלילי ושואל מאן תנא להא‬
‫רבו‪ .‬א"ר מנא אין כאן מחלוקת חד תניי הוא‪ ,‬ראשונים אמרין הוא השוטר‬
‫דתנו רבנן‪ ,‬שמע קול קרנות‬
‫אמרן רבו הכהן ‪ ,‬האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו‪ .‬ושואל מתניתא‬
‫והרתיע‪ ,‬הגפת תריסין והרתיע‬
‫פליגא על רבי יוסי‪ ,‬שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון‪ ,‬וסיפא‬
‫לאחוריו צחצוח חרבות והרטיב‬
‫פליגא על ר' מנא עוד דבר אחד היה מוסיף‪ .‬משלו‪ .‬ועונה‪ ,‬אין תימר כן‬
‫ומים שותתין לו על ברכיו‬
‫אפילו על דרבי יוסי לית הוא פליגא‪ ,‬דתני הראשונים אמרן הוא אמרן רבו‬
‫חוזר‪ ,‬ועונה כמאן לימא רבי‬
‫האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו‪ .‬תני כולהן החוזרים מן המערכה‬
‫עקיבא היא ולא רבי יוסי‬
‫צריכין להביא ראייה לדבריהן חוץ מזה הפחדן שעדיו התנהגותו עמו‪.‬‬
‫הגלילי‪ ,‬ודוחה בהא אפילו ר'‬
‫ואתייא כמאן דאמר‪ ,‬שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמות וחרב שלופה‪.‬‬
‫יוסי הגלילי מודה משום דכתיב‬
‫ברם כמאן דמר שהוא מתיירא מעבירות שבידו עוד הוא צריך להביא‬
‫דברים כ' (ח) וְּ י ְָּּספּו הַ ש ֹו ְּט ִרים‬
‫ראייה‪ ,.‬לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן‪ ,‬שלא לפרסם‬
‫וְָּאמרּו ִמי הָּ ִאיש‬
‫לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ְּ‬
‫הַ י ֵָּרא ו ְַּרְך הַ לֵבָּ ב יֵלְֵך וְּ ָּישֹב‬
‫לְּ בֵ ית ֹו וְֹלא יִמַס את ְלבַב אחָיו‬
‫ִכ ְלבָבֹו‪.:‬‬
‫את האנשים החטאים‪ .‬ואתייא כיי דאמר רבי לוי בשם ר' שמעון בן לקיש‬
‫ויקרא ו (יח) ַדבֵ ר אֶ ל ַא ֲהרֹן וְּ אֶ ל בָּ נָּיו לֵאמֹר זֹאת תו ַֹרת הַ חַ טָּ את ִבמְקֹום‬
‫שחֵּט ַה ַחטָאת ִל ְפנֵּי י ְהֹּוָה קֹדֶ ש קָּ דָּ ִשים ִהוא‪ :‬מקום‬
‫שחֵּט הָע ֹּ ָלה תִ ָ‬
‫אֲׁשר תִ ָ‬
‫משותף שלא לפרסם את החטאים‪:‬‬
‫משנה ו הלכה י'‬
‫(ו) (דברים כ ) ְו ָהי ָה ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות בְר ֹּאׁש ָהעָם‪ּ( ,‬ו) ַב ֲע ֵּק{י}בֹו ולאחר מחנות‬
‫ֲחֹוריה(ם){ן}‪ְ ,‬ו ַכשִילִי{ם}(ן) ׁשל‬
‫הצבא ׁשל עָם‪ַ .‬מ ֲעמִידִ ין זְ ִק(י){ו}פִין {מ} ִל ְפנֵּיהם‪ַ ,‬ו ֲאח ִֵּרים שוטרים נוספים ֵּמא ֵּ‬
‫ב ְַרזל בִידֵּ יהן‪ְ ,‬וכָל ַה ְמ ַבּקֵּׁש ַלחֲזֹור‪ ,‬ה ְָרׁשּות ְבי ָד(ֹו){יהן} ְל ַקפַח את ׁשֹוקָיו‪ ,‬וזאת משום ׁשתְ ִח{י}ּלַת {נפילה} נִיסָה‬
‫(נְפִילָה)‪ׁ ,‬שנ ֱאמַר ((שמואל א ד ) נָס יִש ְָראֵּל ִל ְפנֵּי ְפ ִלׁשְתִ ים ְוגַם ַמ ֵּגפָה גְדֹּלָה ָהי ְתָ ה ָבעָם‪ּ ,‬ו ְל ַהּלָן הּוא אֹומֵּר (שם לא)‬
‫ַוּיָנֻסּו ַאנְׁשֵּי יִש ְָראֵּל ִמ ְפנֵּי ְפ ִלׁשְתִ ים ַוּיִפְלּו ֲח ָללִים {בהר הגלבוע} וְגֹו'‪:‬‬
‫בבלי סוטה מד ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה לט' ע' ב'‬
‫גמרא‪ ,‬דברים כ' (ט)‬
‫גמ' כתיב דברים כ' (ט ) ְו ָהי ָה ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות‬
‫ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים‬
‫ְו ָהי ָה‬
‫בְר ֹּאׁש ָהעָם‪ .:‬ושואל אין לי אלא בראש העם שוטרים בסוף העם מניין? ועונה‬
‫לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ּופָּ ְּקדּו‬
‫תלמוד לומר פקדו "ופקדו" וו נוספת ‪ .‬ושאל עד כדון כרבי עקיבה הדורש וו‬
‫ָּש ֵרי ְּצבָּ אוֹת בְּ רֹאש הָּ עָּ ם‪:‬‬
‫יתירה‪ ,‬אבל כרבי ישמעאל מהיכן? ועונה ‪ .‬רבי ישמעאל סובר כר' מאיר דר'‬
‫מפני‬
‫האי‬
‫ושואל‬
‫מאיר צווח קורא לסופיה דחבל רישיה‪ .‬אמר ר' מאיר כתיב קהלת ב'(יד) ה ָחכָם‬
‫שתחילת ניסה נפילה?‬
‫עֵּינָיו בְר ֹּאׁשֹו וְּהַ כְּ ִסיל בַ ח ֶֹשְך ה ֹולְֵך וְּ י ַָּדעְּ ִתי גַ ם ָאנִי ֶש ִמ ְּק ֶרה אֶ חָּ ד י ְִּק ֶרה אֶ ת ֻכלָּם‪:‬‬
‫מפני שתחילת נפילה‬
‫ושואל הכסיל במה? האם ברגליו‪ .‬ועונה‪ ,‬אלא אמר רבי אבא מרי החכם עד‬
‫ניסה מבעי ליה‪ ,‬ועונה‪,‬‬
‫שהוא בראשו של דבר‪ ,‬רואה את הנולד הוא יודע מה בסופו‪ .‬בראשית מט (יט)‬
‫אין הכי נמי אימא מפני‬
‫גָד גְדּוד י ְגּודנּו וְּהּוא ָּיגֻד עָּ קֵ ב‪ .:‬גייסא אתי מגייסתיה‪ ,‬והוא מגייס ליה‪ .‬כיני‬
‫שתחילת נפילה ניסה‪:‬‬
‫מתניתא‪ ,‬שתחילת נפילה ניסה‪.‬‬
‫משנה ז' המשך הלכה י'‬
‫ֲמּורים שהכוהן המשוח והשוטרים משחררים חלקים מן העם ‪ְ ,‬ב ִמלְחמת ה ְָרׁשּות‪ֲ .‬אבָל ְב ִמלְחמת‬
‫(ז) בַמה דְ ב ִָרים א ִ‬
‫ֲמּורים‪ְ ,‬ב ִמלְחמת ִמ ְצוָה‬
‫ִמ ְצוָה‪ ,‬הַכ ֹּל יֹו ְצאִין‪ֲ ,‬אפִּלּו חָתָ ן מֵּחדְ רֹו ְו ַכּלָה ֵּמ ֻחפָתָּה‪ָ .‬אמַר ַרבִי י ְהּודָ ה‪ ,‬בַמה דְ ב ִָרים א ִ‬
‫משחררים ‪ֲ .‬אבָל ְב ִמלְחמת חֹובָה‪ ,‬הַכ ֹּל יֹו ְצאִין‪ֲ ,‬אפִּלּו חָתָ ן מֵּחדְ רֹו ְו ַכּלָה ֵּמ ֻח ָפתָ ּה‪:‬‬
‫בבלי סוטה מד ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה לט' ע' ב'‬
‫גמרא‪ ,‬במה דברים אמורים במלחמות‬
‫גמ' אמר ר' יוחנן‪ ,‬אין מחלוקת במשנה משמעות הלשון‬
‫הרשות כו'‪ :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬הנקרא רשות‬
‫ביניהון‪ .‬ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצווה‪,‬‬
‫אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה‪.‬‬
‫דרבנן‪ ,‬זו היא מלחמת מצוה דרבי יהודה‪,‬‬
‫אמר רב חסדא כן יש מחלוקת ביניהון‪ .‬רבנין אמרין מלחמת‬
‫וזו הנקראת מלחמת מצוה על ידי דרבנן‪,‬‬
‫מצווה זו מלחמת דוד להרחבת ממלכתו ‪ ,‬מלחמת חובה זו‬
‫זו היא מלחמת חובה דרבי יהודה‪ ,‬אמר‬
‫מלחמת יהושע בן נון ‪ .‬רבי יהודה היה קורא מלחמת רשות‪ ,‬כגון‬
‫רבא מלחמות יהושע לכבש את ארץ‬
‫אנן דאזלין עליהון ביוזמתינו להתגונן מפני התקפת פתע‪.‬‬
‫ישראל דברי הכל מלחמת חובה‪ ,‬מלחמות‬
‫מלחמת חובה כגון שהם מקדימים ותוקפים דאתיין אינון‬
‫בית דוד לרווחה ולשיפור מצב העם דברי‬
‫ׁשמִי ַע את ָכל‬
‫עלינן‪ .‬כתיב מלכים א טז' (כב) ְוהַמלְך ָאסָא ִה ְ‬
‫הכל רשות כי פליגי להקדים מתקפת פתע‬
‫י ְהּודָ ה אֵּין נָקִי ַוי ְִּשאּו אֶ ת ַאבְּ נֵי הָּ ָּרמָּ ה וְּאֶ ת עֵ צֶ יהָּ אֲ ֶשר בָּ נָּה‬
‫למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו‪,‬‬
‫בַ עְּ ָּשא ַויִבֶ ן בָּ ם הַ מֶ לְֶך ָאסָּ א אֶ ת גֶבַ ע בִ ְּני ִָּמן וְּאֶ ת הַ ִמ ְּצפָּ ה‪ :‬ושואל‬
‫מר קרי לה מצוה ומר קרי רשות‪ ,‬ומסביר‪,‬‬
‫מהו אין נקי? ועונים ‪ .‬ר' סימון ורבנין‪ ,‬רבי סימון אומר אין נקי‬
‫נפקא מינה לעוסק במצוה שפטור מן‬
‫לביתו שעה אחת‪ ,‬ורבנין אמרין אין מיוחסים כולם מתגייסים‬
‫המצוה‪:‬‬
‫לית רבי בריבי אין יחסנים ‪:‬‬
‫הדרן עלך משוח מלחמה‪:‬‬