פרק ח - תלמוד בבלי
סוטה פרק שמיני
משנה א' הלכה א' ב' ג'
ׁשעָה {שהוא} (ׁש)מְדַ בֵּר אל ָהעָםִ ,בלְׁשֹון הַּק{ֹו}דׁש ָהי ָה מְדַ בֵּרׁ ,שנ ֱאמַר (דברים כ) ְו ָהי ָה
(א) כהן מְׁשּו ַח ִמ ְל ָחמָה ְב ָ
ְכק ְָרבָכם אל ַה ִמ ְל ָחמָה ְונִגַׁש הַכֹּהֵּן ,זה (כֹּהֵּן) מְׁשּו ַח ִמ ְל ָחמָה .וְדִ בר אל ָהעָםִ ,בלְׁשֹון הַּק{ֹו}דׁש .וְָאמַר ֲאלֵּיהם (שם)
ׁשמַע יִש ְָראֵּל אַתם ק ְֵּרבִים הַּיֹום ַל ִמ ְל ָחמָה עַל אֹויְבֵּיכם ,ומדגיש {על אויביכם} וְֹלא עַל ֲאחֵּיכםֹ ,לא י ְהּודָ ה נלחם עַל
ְ
ׁשמְעֹון יוצא למלחמה עַל ִבנְיָמִיןׁ ,שאִם תִ פְלּו ְבי ָדָ ם של יהודים י ְַרחֲמּו ֲעלֵּיכם[ ,ב] ְכמָה ׁשנ ֱאמַר
ׁשמְעֹון ,וְֹלא ִ
ִ
שלָל (ּוי ְלבִׁשּום
ש ְבי ָה ְוכָל ַמע ֲֻרמֵּיהם ִה ְלבִיׁשּו מִן ַה ָ
{להלן}(דה"ב כח ) ַוּי ָקּומּו ָה ֲאנָׁשִים אֲׁשר נִּקְבּו ְבׁשֵּמֹות ַוּי ַ ֲחזִיקּו ַב ִ
ַוּיַנְעִּלּום ַוּי ַ ֲאכִלּום ַוּיַׁשְקּום ַויְסֻכּום ַויְנַהֲלּום ַבחֲמ ִֹּרים ְלכָל כֹוׁשֵּל ַויְבִיאּום י ְֵּרחֹו עִיר הַתְ ָמ ִרים אֵּצל ֲאחֵּיהם ַוּי ָׁשּובּו
ׁשֹּמְרֹון) אלא עכשיו על אֹויְבֵּיכם אַתם הֹו ְלכִים למלחמה שאכזרים הםׁ ,שאִם תִ פְלּו ְבי ָדָ ם אֵּין מ ְַר ֲחמִין ֲעלֵּיכם[ .ג]
יראּו וְַאל תַ ְחפְזּו {ואל תערצו מפניהם} (וְגֹו')ַ .אל
וממשיך ומעודד את הלוחמים (דברים כ) ַאל י ֵַּרְך ְל ַבבְכם ַאל תִ ְ
ׁש ְפעַת ַה ַּק ְל ַגסִיןַ .אל תַ ְחפְזּו,
יראּוִ ,מ ְפנֵּי ֲהגָ ַפת {ה}תְ ִריסִין ְו ִ
י ֵַּרְך ְל ַבבְכםִ ,מ ְפנֵּי ָצ ֳהלַת סּוסִים ְו ִצחְצּו ַח ח ֲָרבֹותַ .אל תִ ְ
{מפני} ( ִמ)ּקֹול ק ְָרנֹות השופר{ .ו}ַאל תַ ע ְַרצּוִ ,מ ְפנֵּי קֹול ְצוָח{ה}(ֹות) האויבים השיכורים כִי ה' אֱֹלהֵּיכם הַהֹּלְֵּך
ִעמָכם (להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם} ,הֵּן ָבאִין ְבנִצְח{ת}(ֹונֹו) ׁשל ָבשָר וָדָ םְ ,ואַתם ָבאִים ְבנִצְחֹונֹו ׁשל
מָקֹום ברוך הוא ְ .פ ִלׁשְתִ ים בָאּו ְבנִצְחֹונֹו ׁשל ָג ְלי ָת{ ,ו}מה ָהי ָה {ב}סֹופֹו( ,לַסֹוף) {סופו} נָפַל בַחרב {הן הפלשתים
} ( ְו)נָפְלּו עִמֹוְ ( .בנֵּי עַמֹון בָאּו ְבנִצְחֹונֹו ׁשל ׁשֹובְָך שנאמר שמואל ב .י' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם ִמ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִד
וְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף פָּ ָּר ִשים וְּ אֵ ת שוֹבַ ְך ַשר ְּצבָּ א ֹו ִהכָּה ַויָּמָּ ת ָּשם ,מה ָהי ָה סֹופֹו ,לַסֹוף נָפַל בַחרב
מֵ אֲ ָּרם ְּשבַ ע מֵ אוֹת ֶרכֶ ב ְּ
ְונָפְלּו כל חילו עִמֹו) {אבל} ( ְו)אַתם אִי{ן} אַתם כֵּן{.אלא} כִי ה' אֱֹלהֵּיכם הַהֹולְֵּך ִעמָכם ְל ִה ָּלחֵּם לָכם {עם אויביכם
להושיע אתכם) (וְגֹו)' ,זה ַמ ֲחנֵּה השכינה והָָארון שהולך לפניהם:
בבלי סוטה מב' ע' א'
ירושלמי סוטה לד' ע' א' :
גמרא שואל ,בלשון הקודש מאי
גמ' מסביר משוח מלחמה מדבר בלשון הקודש למה .,בגין דכתיב דברים
קאמר? ועונה הכי קאמר שנאמר
כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ נִגַ ש הַ כֹהֵ ן וְדִבר אֶ ל הָּ עָּ ם :ושואל.,
דברים כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל
הרי קריאת שמע ,הרי כתיב בה שם ו' (ז) וְּ ִש ַננְּתָּ ם לְּ בָּ נֶיָך וְדִ ב ְַרתָ בָם
הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ נִגַ ש הַ כֹהֵ ן וְדִ בר אֶ ל
בְּ ִשבְּ ְּתָך בְּ בֵ יתֶ ָך ּובְּ לֶכְּ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְּ ָּשכְּ בְּ ָך ּובְּ קּומֶ ָך :והיא נאמרת בכל לשון ?
הָּ עָּ ם ולהלן אומר ,שמות יט' (יט)
ועונה .,אלא בגין דכתיב בה אמירה שם כ (ג) וְָאמַר אֲ לֵהֶ ם ְּשמַ ע י ְִּש ָּראֵ ל
ַוי ְִּהי קוֹל הַ שֹפָּ ר ה ֹולְֵך וְּ חָּ זֵק ְּמאֹד
אַ תֶ ם ְּק ֵרבִ ים הַ יוֹם ל ִַמלְּ חָּ מָּ ה עַ ל ֹאיְּבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְּ בַ בְּ כֶם ַאל ִת ְּיראּו וְַּאל
מׁשה י ְדַ בֵּר ְו ָהאֱֹלהִים יַעֲננּו בְקֹול:
ַת ְּח ְּפזּו וְּ ַאל ַתעַ ְּרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם :ושואל ,הרי פרשת וידוי מעשר הרי כתיב
מה להלן בלשון הקודש אף כאן
בה "אמירה" שם כו' (יג) וְָאמ ְַרתָ לִ ְּפנֵי ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך בִ עַ ְּר ִתי הַ קֹדֶ ש ִמן
בלשון הקודש ,תנו רבנן "ונגש
הַ בַ יִת וְּ גַ ם נְּתַ ִתיו ַללֵוִי וְּ ַלגֵר ַליָּתוֹם וְּ לַָּאלְּ מָּ נָּה כְּ כָּ ל ִמ ְּצו ְָּּתָך אֲ ֶשר ִצּוִיתָּ נִי ֹלא
הכהן ודבר אל העם" יכול כל כהן
עָּ בַ ְּר ִתי ִמ ִמ ְּצוֹתֶ יָך וְֹּלא ָּשכ ְָּּח ִתי :והיא נאמרת בכל לשון? ועונה .אמר רבי
שירצה ת"ל דברים כ' (ה) וְדִ בְרּו
חגיי ,נאמר כאן שם כ' (ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַ כֹהֵ ן ו ְִּדבֶ ר
הַשֹּט ְִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש
אֶ ל הָּ עָּ ם :ונאמר להלן שם כא' (ה) ְונִגְׁשּו הַכ ֹּ ֲהנִים ְבנֵּי ֵּלוִי כִ י בָּ ם בָּ חַ ר
אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְֹּלא ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך
ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך לְּ ָּש ְּרת ֹו ּולְּ בָּ ֵרְך בְּ ֵשם ְּי ֹהוָּה וְּ עַ ל ִפיהֶ ם י ְִּהיֶה כָּ ל ִריב וְּ כָּ ל נָּגַ ע:
וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה
מה נגישה לברכת כהנים שנאמר להלן ,בלשון הקודש ,אף כאן משוח
וְּ ִאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו :מה שוטרים
מלחמה מדבר בלשון הקודש ,ושואל עד כדון כר' עקיבה דו אמר כפל
בממונה אף כהן בממונה ושואל
לשונות ריבויים לדרשה הן ,ברם כרבי ישמעאל דו אמר לשונות כפולין
ואימא כהן גדול בעצמו ידבר אל
לשון בני אדם הן .ועונה אמר רבי חייה בר אבא ,נאמר כאן נגישה ,ונאמר
העם? ועונה דומיא דשוטר ,מה
להלן שמות כ' (יח) ַו ַי ֲעמֹד הָּ עָּ ם מֵ ָּרחֹק ּומׁשה נִגַׁש אל ָהע ֲָרפל אֲ ֶשר ָּשם
שוטר שיש ממונה על גביו ,אף
ֱֹלהים :מה נגישה שנאמר להלן בלשון הקודש ,אף כאן בלשון הקודש,.
הָּ א ִ
כהן שיש ממונה על גביו ,ושואל
ושואל סדר הדברים בפסוק לא מסתבר' דלא .קודם דברים כ' (ט) וְּהָּ יָּה
כהן גדול נמי האיכא מלך על
כְּ כַ ֹּלת הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות בְר ֹּאׁש ָהעָם . :ואחר כך
גביו? ועונה בעבודתו קאמר,
(ב) וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַכֹּהֵּן וְדִ בר אל ָהעָם :נכון יותר .
ושואל ואימא סגן? ועונה ,סגן
מאן די מתקון לון למלחמה הוא משמע לון דברי המערכות וסידרם,
משרה מיוחדת היא סגן לאו
ועונה ,אלא אין מקרא אמור על סדר .בספר בחזית את אמר שוטר שומע
ממונה הוא ,דתניא אמר רבי חנינא
מפי כהן משוח פרשה בלשון הקודש ואומרה לחיילים בכל לשון שהם
סגן הכהנים למה בככל צריך סגן
מבינים .אבל בערכי המלחמה הכהן בלבד משמיע לאלה אשר מספקין
ממונה? שאם אירע בו פסול בכהן
מים ומשווין ומתקנין את הדרכים .ושואל רבי חגיי בעי כמה דתימר
גדול נכנס ומשמש תחתיו :שם (ג)
בספר שוטר שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון .ואמור אף
בערכי המלחמה כן .ועונה התיב רבי חייה בר אדא לא מסתברא דלא והיה
ככלות השוטרים לדבר אל העם ואחר כך ונגש הכהן ודבר אל העם.
ועונה אמר ליה מכיון דאת אמר אין מקרא אמור על הסדר לית שמע מינה
כלום[ :הלכה ב] הָּ אֲ נ ִָּשים אֲ ֶשר נ ְִּקבּו בְּ ֵשמוֹת אמר ר' יוחנן כל שאינו כגון
אילו ,שהיתה ספיקה למחות אל ימחה .רבי אחא אמר בשם רבי יוחנן
כשם שמצווה לומר על דבר שהוא נעשה .כך מצווה שלא לומר על דבר
שאינו נעשה .אמר רבי אלעזר כשם שאסור לטהר את הטמא ,כך אסור
לטמא את הטהור .רבי אבא בר יעקב אמר בשם רבי יוחנן ,אם באת
הלכה תחת ידך ואין את יודע אם לשרוף אם לתלות ,לעולם הוי רץ אחר
השריפה יותר מן התלייה ,שאין לך חביב וחשוב בתורה יותר מפרים
הנשרפין ושעירים הנשרפין ,והן דינם בשריפה .ושואל רבי יוסי בעי וכי
למידין דבר שאין מצותו לכאן לשרפה מדבר שמצותו לכאן?[ :הלכה ג]
כתיב תהלים יח (יג) מִנֹּגַּה נגְּדֹו ָעבָיו ָעבְרּו בָּ ָּרד וְּ גַ ֲחלֵי אֵ ש . :כנגד
טומאיות שלהן "עברו" כנגד הכיתים רובים שלהן" .ברד" כנגד
בליצטריות פגזים שלהן" .וגחלי כנגד טרמנטן " להביורים שלהן" .אש"
ש ַמי ִם ְּי ֹהוָּה וְּ עֶ לְּ יוֹן יִתֵ ן קֹל ֹו בָּ ָּרד וְּ גַ ֲחלֵי אֵ ש:
כנגד הנפט שלהן (יד) ַוּי ְַרעֵּם ַב ָ
כנגד הלפידים שלהן" .ועליון יתן קולו" כנגד קול הקרנות והשופרות
ׁשלַח ִחצָיו ַוי ְִּפיצֵ ם ּובְּ ָּר ִקים ָּרב ַויְּהֻ מֵ ם :כנגד החיצים שלהן.
שלהן( .טו) ַוּי ִ ְ
"ויפיצם" מלמד שהיו מפזרין אותן .אמר רבי אבא בר כהנא ,מלמד שהיו
עשויין תיבות ,תיבות ,והיו החיצים מפזרין אותן .והברקים מכניסין
אותן" .,ברקים" כנגד להב החרבות שלהן" .ויהמם" הממם ועירבבם
והפיל סגנים וסרנים שלהם .רבי אומר ,אין לשון הזה ויהמם אלא לשון
מגיפה ,כמה דאת אמר דברים ז' (כג) ּונְּתָּ נָּם ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֶ יָך לְּ פָּ נֶיָך ְו ָהמָם
שמְדָ ם :במשנה ,שם כ (ד) כִ י ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם הַ ֹהלְֵך
מְהּומָה גְדֹּלָה עַד ִה ָ
עִ מָּ כֶם לְּ ִהלָּחֵ ם לָּכֶם עִ ם ֹאיְּבֵ יכֶם לְהֹוׁשִי ַע אתְ כם :זה מחנה הארון .ויש
אומרים זה השם המפורש שהיה נתון בארון .דתני ר' יודה בן לקיש
אומר ,שני ארונות היו מהלכים עם ישראל במדבר .אחד שהיתה התורה
נתונה בו ואחד שהיו שברי הלוחות מונחין בתוכו .זה שהיתה התורה
נתונה בתוכו היה נתון באוהל מועד .הדא היא דכתיב במדבר יד' (מד)
ַויַעְּ ִפלּו ַלעֲלוֹת אֶ ל רֹאש הָּ הָּ ר ַואֲרֹון ב ְִרית י ְהֹּוָה ּומׁשה ֹלא מָׁשּו מִּקרב
ַה ַמחֲנה :וזה שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן.
ורבנן אמרי ארון אחד היה ופעם אחת יצא ,ובימי עלי הכהן הגדול נשבה.
ָאמרּו
יש קרייא מסייע להן לרבנין שמואל א ד (ז) ַוי ְִּראּו הַ ְּפלִ ְּש ִתים כִ י ְּ
ֹאמרּו אוֹי לָּנּו כִ י ֹלא הָּ יְּתָּ ה ָּכזֹאת אֶ ְּתמוֹל ִשלְּ שֹם:
ֱֹלהים אֶ ל הַ מַ ֲחנֶה ַוי ְּ
בָּ א א ִ
ֱֹלהים
(ח) אֹוי לָנּו מִי יַצִילֵּנּו ִמּי ַד ָהאֱֹלהִים הָּ אַ ִד ִירים ָהאֵּּלה אֵ לֶה הֵ ם הָּ א ִ
הַ מַ כִ ים אֶ ת ִמ ְּצ ַריִם בְּ כָּ ל מַ כָּה בַ ִמ ְּדבָּ ר :מילא דלא חמון דבר שלא ראו מן
יומיהון .ויש קרייא מסייע לר' יודה בן לקיש שם יד (יח) וַּי ֹּאמר ׁשָאּול
ֱֹלהים בַ יוֹם הַ הּוא ּובְּ נֵי
ַל ֲא ִחּי ָה ַהגִיׁשָה אֲרֹון ָהאֱֹלהִים כִ י הָּ יָּה אֲ רוֹן הָּ א ִ
י ְִּש ָּראֵ ל :והלא ארון בקרית יערים היה ,ושואל מאי עבדין לה רבנין \{היה
נכנס\} ועונה הכוונה של שאול הייתה הגישה אלי הציץ .וקרא עוד אחר
אּוריָּה אֶ ל דָּ וִ ד הָָארֹון
מסייע לרבי יודה בן לקיש שם ב יא (יא) ַויֹאמֶ ר ִ
ׁשבִים ַבסֻכֹות וַא ֹדנִי יוָֹאב וְּ עַ בְּ דֵ י אֲ ֹדנִי עַ ל ְּפנֵי הַ ָּשדֶ ה ֹחנִים
ְויִש ְָראֵּל וִיהּודָ ה י ֹּ ְ
יתי ֶל ֱאכֹל וְּ לִ ְּשתוֹת וְּלִ ְּשכַ ב עִ ם ִא ְּש ִתי חַ יֶָך וְּחֵ י נ ְַּפ ֶשָך ִאם
וַאֲ נִי ָאבוֹא אֶ ל בֵ ִ
אֶ ע ֱֶשה אֶ ת הַ דָּ בָּ ר הַ זֶה :והלא ארון בציון היה ,ושואל .מה עבדין לה
רבנין? ועונה ,סוכות לא שם מקום אלא סכך שהיה בקירוי ,שעדיין לא
ׁשמַע יִש ְָראֵּל אַ תֶ ם
וְָאמַר ֲאלֵּהם ְ
ְּק ֵרבִ ים הַ יוֹם ל ִַמלְּ חָּ מָּ ה עַ ל ֹאיְּבֵ יכֶם
ַאל י ֵַרְך לְּ בַ בְּ כֶם ַאל ִת ְּיראּו וְַּאל
ַת ְּח ְּפזּו וְּ ַאל ַתעַ ְּרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם :ושואל
מאי שנא הפתיחה הזאת "שמע
ישראל" ועונה ,אמר רבי יוחנן
משום רבי שמעון בן יוחי ,אמר
להן הקדוש ברוך הוא לישראל
אפילו לא קיימתם אלא קריאת
שמע שחרית וערבית אי אתם
נמסרין בידם של אויביכם" ,אל
ירך לבבכם אל תיראו" כו' :תנו
רבנן פעמיים מדבר עמם הכהן
המשוח אחת בספר לפני היציאה
לחזית ואחת במלחמה עצמה,
בספר מה הוא אומר ,שמעו דברי
מערכי המלחמה ,הפטורים או
המשוחררים וחזרו לביתכם או
לעבודות העזר ,במלחמה מה הוא
יראּו
אומר "ַאל י ֵַּרְך ְל ַבבְכם ַאל תִ ְ
וְַאל תַ ְחפְזּו וְַאל תַ ע ְַרצּו ִמ ְּפנֵיהֶ ם:
כנגד ארבעה דברים שעובדי
כוכבים עושין מגיפין תריסים
ומריעין בחצוצרות צווחין בקול
במשנה
בסוסים:
ורומסין
פלשתים באו בנצחונו של גלית
כו'" :גלית" אמר רבי יוחנן נקרא
על שם שעמד בגילוי פנים לפני
הקדוש ברוך הוא שנאמר ,שמואל
א .יז' (ח) ַו ַי ֲעמֹד ַוי ְִּק ָּרא אֶ ל מַ עַ ְּרכֹת
י ְִּש ָּראֵ ל ַויֹאמֶ ר לָּהֶ ם לָּמָּ ה תֵ ְּצאּו
ַל ֲערְֹך ִמלְּ חָּ מָּ ה הֲלוֹא ָאנֹכִ י הַ ְּפלִ ְּש ִתי
וְּ אַ תֶ ם עֲבָּ ִדים לְּ ָּשאּול בְרּו לָכם אִיׁש
ְוי ֵֵּּרד ֵּאלָי :ואין איש אלא הקדוש
ברוך הוא שנאמר שמות טו' (ג)
י ְהֹּוָה אִיׁש ִמ ְל ָחמָה ְּי ֹהוָּה ְּשמוֹ :אמר
הקדוש ברוך הוא הריני מפילו על
יד בן איש ,שנאמר ,שמואל א .יז'
(יב) וְדָ וִד בן אִיׁש אפ ְָרתִ י הַזה
ּושמ ֹו י ִַשי וְּ ל ֹו
ִמבֵ ית לֶחֶ ם יְּהּודָּ ה ְּ
ְּש ֹמנָּה בָּ נִים וְּהָּ ִאיש בִ ימֵ י ָּשאּול זָּקֵ ן
בָּ א בַ אֲ נ ִָּשים :א"ר יוחנן משום רבי
מאיר בשלשה מקומות לכדו פיו
לאותו רשע ,אחד" ,ברו לכם איש
וירד אלי" ואידך שם (ט) אִם יּוכַל
ְל ִה ָּלחֵּם אִתִ י ְו ִה ָכנִי וְּהָּ יִינּו לָּכֶם
יתיו
וְּהכִ ִ
ַלעֲבָּ ִדים וְּ ִאם אֲ נִי אּוכַ ל ל ֹו ִ
וִהיִיתֶ ם לָּנּו ַלעֲבָּ ִדים ַועֲבַ ְּדתֶ ם אֹתָּ נּו:
ְּ
נבנה בית הבחירה בעצים ואבנים .ומספר ,משנגנז הארון נגנז עמו צנצנת
המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחיו ושקידיו וארגז
שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל .ומי גנזן יאשיהו .ומסביר וכיון
שראה הכתוב דברים כח' (לו) יֹולְֵּך י ְהֹּוָה א ֹּתְ ָך וְאת ַמ ְלכְָך אֲ ֶשר תָּ ִקים
ֱֹלהים אֲ חֵ ִרים עֵ ץ
עָּ לֶיָך אֶ ל גוֹי אֲ ֶשר ֹלא י ַָּדעְּ תָּ אַ תָּ ה וַאֲ בֹתֶ יָך וְּ עָּ בַ ְּדתָּ ָּשם א ִ
וָָּאבֶ ן :הדא היא דכתיב דברי הימים ב .לה' (ג) וַּי ֹּאמר ַל ְל ִוּי ִם ַה ְמבִונִים
\{ ַה ְמבִינִים\ } ְלכָל יִש ְָראֵּל ַהּקְדֹוׁשִים לַיהֹּוָה תְ נּו את אֲרֹון הַּק ֹּדׁש ַב ַבי ִת
אֲׁשר ָבנָה ׁשְֹלמ ֹּה בן ּדָ וִיד מלְך יִש ְָראֵּל אֵּין לָכם ַמשָא ַבכָתֵּ ף עַ תָּ ה עִ בְּ דּו אֶ ת
ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם וְּ אֵ ת עַ מ ֹו י ְִּש ָּראֵ ל :אמר יאשיהו אם גולה הוא עמכם לבבל
אין אתם מחזירין אותו למקומו ,אלא" ,עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת
שמִים
עמו ישראל .,פיטום שמן המשחה ,שמות ל' (כג) ְואַתָ ה קַח לְָך ְב ָ
ּוקנֵה
וְּקנְּמָּ ן בֶ ֶשם מַ ח ֲִצית ֹו ח ֲִמ ִשים ּומָּ אתָּ יִם ְּ
ר ֹּאׁש מָר ּדְ רֹור ֲחמֵּׁש מֵּאֹות ִ
ב ֶֹשם ח ֲִמ ִשים ּומָּ אתָּ יִם( :כד) ְוקִּדָ ה ֲחמֵּׁש מֵּאֹות בְׁשקל הַּק ֹּדׁש וְּ ֶשמֶ ן ַזיִת
ִהין :שהן אלף וחמש מאות מנים" .ושמן זית הין" .שהן שנים עשר לוג,
שבו היה שולק את העיקרין שרשים דברי רבי מאיר .רבי יהודה אומר,
שולקן היה במים ,ונותן שמן על גביהן ,וכיון שהיה קולט את הריח היה
מעבירו ומסננו ,כדרך שהפטמין המומחים עושין ,הדא היא דכתיב שם
ֲשה רֹקֵ חַ ֶשמֶ ן ִמ ְּשחַ ת
ׁשחַת ק ֹּדׁש רֹקַ ח ִמ ְּרקַ חַ ת מַ ע ֵ
(כה) ְו ָעשִיתָ א ֹּתֹו ׁשמן ִמ ְ
קֹדֶ ש י ְִּהיֶה :שם (לא) וְּאֶ ל בְּ נֵי י ְִּש ָּראֵ ל ְּת ַדבֵ ר לֵאמֹר ֶשמֶ ן ִמ ְּשחַ ת קֹדֶ ש
יִהְיה זה לִי לְד ֹּר ֹּתֵּ יכם . :תני ר' יהודה בי ר' אילעאי אומר ,שמן משחה
שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשה בו מתחילה ועד סוף ,שמתחילה
לא היה בו אלא שנים עשר לוג שנאמר שם "ושמן זית הין" .אם לסוך בו
את העצים לא היה מספיק ,על אחת כמה וכמה שהאור בולע ,והעצים
בולעין וסופגים והיורה בולעת .,והנה זה פלא וממנו נמשחו המשכן וכל
כליו .השולחן וכל כליו .המנורה וכל כליה .ממנו נמשח אהרן ובניו כל
שבעת ימי המילואים .ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים .מלך המתמנה
בתחילה טעון משיחה ,מלך בן מלך היורש מלוכה אינו טעון משיחה,
ַאדמ ֹונִי עִ ם יְּפֵ ה עֵ י ַניִם
שנאמר שמואל א טז' (יב) ַוי ְִּשלַח ַויְּבִ יאֵ הּו וְּהּוא ְּ
ׁשחֵּהּו כִי זה הּוא :זה טעון משיחה .אין בנו
וְּטוֹב ר ִֹאי ַויֹאמֶ ר ְּי ֹהוָּה קּום ְמ ָ
טעון משיחה .אבל כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעונין
משיחה .וכיאלו מן השמן הזה קיים לעתיד לבוא\ שנאמר שמות ל' (לא)
ׁשחַת ק ֹּדׁש יִהְיה זה לִי לְד ֹּר ֹּתֵּ יכם . :אין
וְּ אֶ ל בְּ נֵי י ְִּש ָּראֵ ל ְּת ַדבֵ ר לֵאמֹר ׁשמן ִמ ְ
מושחין את המלכים אלא על גבי המעיין שנאמר מלכים א .א' (לג) ַויֹאמֶ ר
הַ מֶ לְֶך לָּהֶ ם ְּקחּו עִ מָּ כֶם אֶ ת עַ בְּ דֵ י אֲ ֹדנֵיכֶם ְוה ְִר ַכבְתם את ׁשְֹלמ ֹּה ְבנִי עַל
ְהֹורדְ תם א ֹּתֹו אל גִחֹון( :לד) ּו ָמׁשַח א ֹּתֹו ׁשָם צָדֹוק הַכֹּהֵּן
ַה פ ְִרּדָ ה אֲׁשר לִי ו ַ
ּותקַ עְּ תֶ ם בַ שוֹפָּ ר וַאֲמַ ְּרתֶ ם י ְִּחי הַ מֶ לְֶך ְּשֹלמֹה:
ְונָתָ ן ַהנָבִיא לְּ מֶ לְֶך עַ ל י ְִּש ָּראֵ ל ְּ
אין מושחין מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת ,ושואל מפני מה נמשח
שלמה? ועונה מפני מחלוקתו של אדוניה אחיו .יואש נמשך מפני עתליה
אימו שהחזיקה במלוכה בכוח ,יהוא נמשך מפני יורם .ושואל לא כן
כתיב "קום משחהו כי זה הוא" .זה טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין
משיחה .ועונה [אלא] יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי
שנים ,ושואל במה משכו אותו ולא יאשיהו גנזו לשמן המשחה? ועונה.
הדא אמרה בשמן אפרסמון משחו .אין מושחין את המלכים אלא מן הקרן.
שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת .דוד ושלמה
נמשחו מן הקרן שהיתה מלכותן מלכות קיימת .אין מושחין כהנים מלכים
של מלכות בעת החשמונאים ,אמר רבי יודן מן ענתונדריה ,על שם
ואידך דקאמר ליה לדוד (מג)
ַויֹאמֶ ר הַ ְּפלִ ְּש ִתי אֶ ל דָּ וִד הֲכלב
ָאנֹּכִי כִי אַתָ ה בָא ֵּאלַי ַב ַמקְלֹות
ַויְּקַ לֵל הַ ְּפלִ ְּש ִתי אֶ ת דָּ וִד בֵ אֹלהָּ יו:
ושואל דוד נמי אמר ליה שם (מה)
ַויֹאמֶ ר דָּ וִ ד אֶ ל הַ ְּפלִ ְּש ִתי אַתָ ה בָא
ֵּאלַי בְחרב ּו ַב ֲחנִית ּו ְבכִידֹון וְּ ָאנֹכִ י
בָּ א אֵ לֶיָך בְּ ֵשם ְּי ֹהוָּה ְּצבָּ אוֹת אֱֹלהֵ י
מַ עַ ְּרכוֹת י ְִּש ָּראֵ ל אֲ ֶשר חֵ ַר ְּפתָּ :
ועונה ,הדר אמר ליה "ואנכי בא
אליך בשם ה' צבאות אלהי
(ישראל) מערכות ישראל אשר
חרפת ,שם (טז) ַוּיִגַׁש ַה ְפ ִלׁשְתִי
ַארבָּ עִ ים יוֹם:
ׁשכֵּם ְו ַהע ֲֵּרב ַוי ְִּתיַצֵ ב ְּ
ַה ְ
אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת
שמע שחרית וערבית "ויתיצב
ארבעים יום" א"ר יוחנן כנגד
ארבעים יום שנתנה בהן תורה
לישראל ,שם (ד) ַוּיֵּצֵּא אִיׁש ַה ֵּבנַי ִם
ִמ ַמחֲנֹות ְפ ִלׁשְתִ ים גָּלְּ יָּת ְּשמ ֹו ִמגַ ת
גָּבְּ ה ֹו ֵשש אַ מוֹת ָּוז ֶָּרת :ושואל מאי
"בינים" ועונה אמר רב שמבונה
נקי מכל מום ,ושמואל אמר בינוני
שבאחיו ,דבי רבי שילא אמר,
שהוא עשוי יצוק כבנין ,רבי יוחנן
אמר ,בר מאה פפי אבות וחדא
נאנאי אמא "וגלית שמו מגת"
תני רב יוסף שהכל דשין את אמו
כגת ,כתיב "מערות" וקרינן
"מערכות" תני רב יוסף שהכל
הערו באמו ,כתיב שמואל ב .כא'
ׁשבִי\} בְנ ֹּב אֲׁשר
ׁשבִו \{ ְוי ִ ְ
(טז) ְוי ִ ְ
ּומ ְּשקַ ל קֵ ינ ֹו ְּשלש
בִילִידֵּ י ה ָָרפָה ִ
ְּחשת וְּהּוא חָּ גּור
מֵ אוֹת ִמ ְּשקַ ל נ ֶ
חֲדָּ ָּשה ַויֹאמֶ ר לְּ הַ כוֹת אֶ ת דָּ וִד:
וכתיב רות א' (ד) ַוי ְִּשאּו לָּהֶ ם
נ ִָּשים מֹאֲ בִ יוֹת ֵשם הָּ ַאחַ ת ע ְָרפָה
וְּ ֵשם הַ ֵשנִית רּות ַוי ְֵּשבּו ָּשם כְּ עֶ ֶשר
ָּשנִים :רב ושמואל חד אמר
"הרפה" שמה ולמה נקרא שמה
ערפה שהכל עורפין אותה
מאחריה ,וחד אמר "ערפה" שמה
ולמה נקרא שמה הרפה שהכל
דשין אותה כהריפות וכן הוא
אומר ,שמואל ב' יז' (יט) וַתִ ּקַח
ָה ִאשָה וַתִ פְר ֹּש את ַה ָמסְָך עַל ְפנֵּי
ׁשטַח ָעלָיו ה ִָרפֹות וְּ ֹלא
ַה ְבאֵּר וַתִ ְ
ּומחֹקֵ ק ִמבֵ ין ַרגְּ לָּיו עַ ד כִ י ָּיבֹא
בראשית מט (י) ֹלא י ָסּור ׁשֵּבט מִיהּודָ ה ְּ
ִשיֹלה וְּ ל ֹו י ְִּקהַ ת עַ ִמים :אמר ר' חייה בר אדא על שם דברים יז'' (כ)
ּושמֹאול ְל ַמעַן יַא ֲִריְך
לְּ בִ לְּ ִתי רּום לְּ בָּ ב ֹו מֵ אֶ חָּ יו ּולְּ בִ לְּ ִתי סּור ִמן הַ ִמ ְּצוָּה י ִָּמין ְּ
יָמִים עַל ַמ ְמ ַלכְתֹו הּוא ּו ָבנָיו בְקרב יִש ְָראֵּל .:מה כתיב בתריה שם יח' (א)
ֹלא יִהְיה לַכ ֹּ ֲהנִים ַה ְל ִוּי ִם כָּל ֵשבֶ ט לֵוִי חֵ לֶק וְּ ַנ ֲחלָּה עִ ם י ְִּש ָּראֵ ל ִא ֵשי ְּי ֹהוָּה
ֹאשיָּהּו הוא מלכים ב .כג'
וְּ ַנ ֲחלָּת ֹו יֹאכֵלּון . :אמר רבי יוחנן ,הוא יוחנן בֶ ן י ִ
ְּרּושלַם ַוי ְִּקבְּ רֻ הּו בִ ְּקב ָֻּרת ֹו ַויִקַ ח עַ ם
(ל) ַוי ְַּרכִ בֻהּו עֲבָּ דָּ יו מֵ ת ִמ ְּמגִ ד ֹו ַויְּבִ אֻ הּו י ָּ
ֹאשיָּהּו ַוי ְִּמ ְּשחּו אֹת ֹו ַוי ְַּמלִ יכּו אֹת ֹו ַתחַ ת ָאבִ יו:
ָארץ אֶ ת י ְהֹוָאחָז בֶ ן י ִ
הָּ ֶ
ֹאשיָּהוּ ַהבְכֹור יֹו ָחנָן
ושואל והא כתיב דברי הימים א ג' (טו) ּובְּ נֵי י ִ
הַ ֵשנִי יְּה ֹוי ִָּקים הַ ְּשלִ ִשי ִצ ְּד ִקיָּהּו הָּ ְּרבִ יעִ י ַשלּום :ועונה בכור למלכות .אמר
רבי יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו .ושואל הכתיב "השלישי צדקיהו"
והרביעי שלום" ועונה שלישי לתולדות ורביעי למלכות .ונקרא צדקיהו
שצידק עליו את הדין .שלום על שם שבימיו שלמה נסתיימה מלכות בית
דוד .ומוסיף לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה
שמו .הדא היא דכתיב מלכים ב כד (יז) ַוּי ַ ְמלְֵּך מלְך בָבל את מַתַ נְי ָה ד ֹּדֹו
תַ חְתָ יו ַוּיַסֵּב את ׁשְמֹו צִדְ ִקּי ָהּו . :אמר רבי יוחנן ,באמה גדולה של ששה
טפחים היה הארון עשוי .ומברר מאן תנא אמה של ששה טפחים הייתה?
ועונה רבי מאיר היא ,דתנן ,רבי מאיר אומר כל האמות של המשכן היו
בבינוניות .נמצא על דעתיה דרבי מאיר דאמר באמה של ששה טפחים
היה הארון עשוי ארכו של ארון חמשה עשר טפחים דכתיב שמות כה'
ָארכֹו וְּאַ מָּ ה וָּחֵ ִצי ָּר ְּחב ֹו וְּ אַ מָּ ה וָּחֵ ִצי
(י) וְּ עָּ שּו אֲ רוֹן עֲצֵ י ִש ִטים ַאמָתַ י ִם ָו ֵּחצִי ְ
קֹמָּ תוֹ :אמה אשתה ששה טפחים ואמה אשתה ששה טפחים ופלגות
אמתא תלתא .ועוד שלושה טפחים וארבעה לוחות הברית היו בו ,שנים
שבורים ושנים שלמים .דכתיב דברים י (ב) וְּ אֶ כְּ תֹב עַ ל הַ ֻלחֹת אֶ ת הַ ְּדבָּ ִרים
אֲ ֶשר הָּ יּו עַ ל הַ ֻלחֹת הָּ ִרא ֹ
שמְתָ ם בָָארֹון .:והלוחות היו
ׁשב ְַרתָ ְו ַ
שנִים אֲׁשר ִ
כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה .תן רחבן של לוחות
לאורכו של ארון נשתיירו שם שלשה טפחים .תן מהם חצי טפח לכל
כותל נשתיירו שני טפחים לספר תורה .ועכשיו תנם לאיסטווה למדידת
רוחב ורחבו של ארון תשעה טפחים דכתיב "אמה וחצי רחבו" .אמתא
אישתא ששה טפחים .ופלגות אמתא תלתא עוד שלושה טפחים
וארבעה לוחות היו בו שנים שבורים ושנים שלימין דכתיב "אשר שברת
ושמתם בארון .והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים .ותן ארכן
של לוחות לרחבו של ארון .נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן
וחצי טפח מיכן ,לשילוט לאפשרות גישה .ומקום שמניחין בו ספר תורה
תופש רוחב טפחיים .רבי שמעון בן לקיש אמר ,באמה של חמשה טפחים
היה הארון עשוי .ומברר מאן תנא כלי המשכן אמה של חמשה טפחים
היו ועונה רבי יהודה .דתנינן תמן ,רבי יודה אומר אמת הבניין ששה
טפחים ושל כלים חמשה והן ארון כלי הוא .על דעתיה דרבי יודה דאמר
של חמשה טפחים היה הארון עשוי ארכו של ארון שנים עשר טפחים
ומחצה .דכתיב "אמתיים וחצי ארכו אמתא חמשה טפחים ואמתא חמשא
טפחים ופלגות אמתא תרין ופלג טפחים ,וארבעה לוחות היו בו שנים
שלימין ושנים שבורין ,דכתיב "אשר שברת ושמתם בארון" והלוחות היו
כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה .תן רחבן של לוחות
לאורכו של ארון נשתייר שם חצי טפח ,אצבע לכתלים מיכן ואצבע
לכתלים מיכן .ורחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה ,דכתיב ואמה וחצי
רחבו .אמתא חמשה טפחים ופלגות אמתא תרין ופלג טפחים ,וארבעה
נו ַֹדע דָּ בָּ ר :ואי בעית אימא מהכא
משלי כז' (כב) אִם תִ כְתֹוׁש את
ָה ֱאוִיל ַב ַמכְתֵּ ׁש בְתֹוְך ה ִָריפֹות ַב ֱעלִי
ֹלא תָּ סּור מֵ עָּ לָּיו ִאּוַלְּ ת ֹו :שמואל
ַאר ַבעַת אֵּּלה יֻּלְדּו
ב .כא' (כב) את ְ
ְלה ָָרפָה ְבגַת ַוּיִפְלּו ְבי ַד ּדָ וִד ּו ְבי ַד
ֲעבָדָ יו :מאי נינהו? אמר רב
חסדא ,סף ומדון גלית וישבי בנוב
ויפלו ביד דוד וביד עבדיו דכתיב
רות א' (יד) ו ִַת ֶשנָּה ק ֹולָּן ו ִַתבְּ כֶ ינָּה
עוֹד וַתִ שַק ע ְָרפָה ַלחֲמֹותָ ּה וְרּות
ּדָ ְבקָה בָּה :אמר רבי יצחק ,אמר
הקדוש ברוך הוא ,יבואו בני
הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה,
דרש רבא בשכר ארבע דמעות
שהורידה ערפה על חמותה ,זכתה
ויצאו ממנה ארבעה גבורים
שנאמר "ותשאנה קולן ותבכינה
עוד" כתיב שמואל א .יז' (ז) ְוחֵּץ
\{ ְועֵּץ\} ֲחנִיתֹו כִ ְּמנוֹר א ְֹּרגִ ים
וְּ לַהֶ בֶ ת ֲחנִית ֹו ֵשש מֵ אוֹת ְּשקָּ לִ ים
ֹשא הַ ִצנָּה ֹהלְֵך לְּ פָּ נָּיו:
בַ ְּרזֶל וְּ נ ֵ
וקרינן עץ חניתו ,אמר רבי אלעזר
עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של
אותו רשע ,מכאן שאסור לספר
בשבחן של רשעים ושואל ולא
לפתח ביה כלל ועונה לאודועי
שבחיה דדוד המלך :במשנה בני
עמון באו בנצחונו של שובך כו':
כתיב שם א .י' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם
ִמ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִד מֵ אֲ ָּרם
ְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף
ְּשבַ ע מֵ אוֹת ֶרכֶ ב ו ְּ
פָּ ָּר ִשים וְּאֵ ת ׁשֹובְַך ַשר צְּ בָּ א ֹו ִהכָּה
ַויָּמָּ ת ָּשם :וכתיב דברי הימים א,
יט' (יח) ַו ָּינָּס אֲ ָּרם ִמלִ ְּפנֵי י ְִּש ָּראֵ ל
ַו ַי ֲהרֹג דָּ וִיד מֵ אֲ ָּרם ִשבְּ עַ ת אֲ ל ִָּפים
וְַּארבָּ עִ ים אֶ לֶף ִאיש ַרגְּ לִ י וְּאֵ ת
ֶרכֶב ְּ
ׁשֹופְַך ַשר הַ צָּ בָּ א הֵ ִמית :רב
ושמואל חד אמר שופך שמו ולמה
נקרא שמו שובך ,שעשוי כשובך,
וחד אמר שובך שמו ולמה נקרא
שמו שופך ,שכל הרואה אותו
נשפך לפניו כקיתון ,ירמיה ה'
ׁשפָתֹו כְקבר פָתּו ַח ֻכּלָם
(טז) ַא ְ
ִבֹורים :רב ושמואל ,ואמרי לה
ג ִ
רבי אמי ורבי אסי ,חד אמר בשעה
שזורקין חץ עושין אשפתות
אשפתות של חללים ,ושמא תאמר
לוחות היו בו שנים שלימין ושנים שבורין ,דכתיב "אשר שברת ושמת
בארון" .והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה .תן
ארכן של לוחות לרחבו של ארון נשתייר שם טפח ומחצה ,אצבע לכתלים
מיכן ואצבע לכתלים מיכן .וחצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט וספר
תורה לא היה מונח בו .כיצד עשה בצלאל את הארון ,רבי חנינה אמר
שלש תיבות עשאן שתים החיצונה והפנימית של זהב ואחת של עץ ,ונתן
הפנימית של זהב בשל עץ ,ושל עץ בשל זהב וציפהו מלמעלה הדא היא
דכתיב שמות כה' (יא) ְו ִצפִיתָ א ֹּתֹו זָהָב טָהֹור ִמ ַבי ִת ּומִחּוץ ְּתצַ פֶ נּו וְּ עָּ ִשיתָּ
עָּ לָּיו זֵר זָּהָּ ב סָּ בִ יב :מה תלמוד לומר "תצפנו" להביא כסוי זהב לשפתו
העליונה .,ר"ש בן לקיש אמר תיבה אחת עשאו מעץ וציפהו זהב הדא
היא דכתיב "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ" ושואל מה תלמוד לומר
"תצפנו"? ועונה .אמר רבי פינחס להביא מילוי זהב לסדקים בין נסר
לנסר .כיצד היו הלוחות כתובים ,רבי חנניה בן גמליאל אומר ,חמשה
דיברות על לוח זה ,וחמשה על לוח זה .ורבנין אמרין עשרה הדיברות על
לוח זה ועשרה על לוח זה .דכתיב דברים ד' (יג) ַוּיַגֵּד לָכם את ב ְִריתֹו אֲׁשר
ִצּוָה אתְ כם ַלעֲשֹות עֲשרת הַּדְ ב ִָרים ַויִכְּ ְּתבֵ ם עַ ל ְּשנֵי לֻחוֹת אֲ בָּ נִים .:עשרה
על לוח זה ועשרה על לוח זה .,ר"ש בן יוחי אומר עשרים על לוח זה
ועשרים על לוח זה דכתיב "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות
ּושנֵי ֻלחֹת הָּ עֵ דֻ ת
עשרת הדברים" שמות לב' (טו) ַויִפֶ ן ַוי ֵֶרד מ ֶשה ִמן הָּ הָּ ר ְּ
ּומזֶה הֵ ם כְּ תֻ בִ ים :עשרים על לוח זה
בְּ יָּד ֹו ֻלחֹת כְּ תֻ בִ ים ִמ ְּשנֵי עֶ בְּ ֵריהֶ ם ִמזֶה ִ
ועשרים על לוח זה .ר' סימאי אומר ,ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח
זה שנאמר מזה ומזה הם כתובים .מטרגונה אבנים מרובעות לכל אבן
ארבע צדדים .חנניה בן אחי רבי יהושע אומר ,בין כל דיבור ודיבור
כתובים דידוקיה ואותותיה שנאמר שיר השירים ה' (יד) יָּדָּ יו גְּ לִ ילֵי זָּהָּ ב
ְמ ֻמ ָּלאִים בַתַ ְרׁשִיׁש מֵ עָּ יו עֶ ֶשת ֵשן ְּמ ֻעלֶפֶ ת סַ ִפ ִירים :כימא רבא כים הגדול
.ומספר ,רבי שמעון בן לקיש כד הוי מטי להדין קרייא הוה אמר ,יפה
לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע .יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע
מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דבר ודבר
דיקדוקיה ואותותיה של תורה ,ושואל אמר רבי תנחומא ,איתקשיית
ושאלתי קומי רבי פנחס אתיא כרבי יודה שספר תורה היה מונח מחוץ
לארון ולא אתייא כרבי מאיר .ומסביר ,מה טעמא דר' יודה שנאמר
ַתֹורה הַזה וְּ ַש ְּמתֶ ם אֹת ֹו ִמצַ ד אֲ רוֹן בְּ ִרית
דברים לא (כו) לָקֹו ַח אֵּת סֵּפר ה ָ
ְּי ֹהוָּה אֱֹלהֵ יכֶם וְּהָּ יָּה ָּשם בְּ ָך לְּ עֵ ד :ושואל .על דעתיה דרבי יודה דו אמר
בחוץ מונח איכן ספר תורה היה נתון? ועונה כמין גלוסקוס עשו לו
מבחוץ והיה ספר תורה נתון בתוכו .ומסביר מה טעמא רבי מאיר אומר,
שמות כה (כא) ְונָתַ תָ את ַהכַפ ֹּרת עַל הָָאר ֹּן ִמ ְל ָמ ְעלָה וְּ אֶ ל הָּ ָארֹן ִתתֵ ן אֶ ת
הָּ עֵ דֻ ת אֲ ֶשר אֶ תֵ ן אֵ לֶיָך :ואפילו על דעתיה דר' מאיר דו אמר אין מוקדם
ומאוחר בתורה .מסתדר הפסוק "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן
אליך" .ואחר כך ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה .רבי פינחס אמר
בשם רבי שמעון בן לקיש תורה שנתן הקב"ה עורה אש לבנה .חרותה אש
שחורה .היא אשת ומובללת באש חצובה מאש .נתונה מאש שנאמר
ארן
דברים לג' (ב) ַויֹאמַ ר ְּי ֹהוָּה ִמ ִסינַי בָּ א וְּ ז ַָּרח ִמ ֵשעִ יר לָּמ ֹו הו ִֹפיעַ מֵ הַ ר פָּ ָּ
וְּ ָאתָּ ה מֵ ִר ֲבבֹת קֹדֶ ש מִימִינֹו אֵּׁשְ ּ-דָ ת לָמֹו:
שאומנין בקרב ת"ל "כולם
גבורים" וחד אמר בשעה שעושין
צורכיהן עושין אשפתות אשפתות
של זבל ,ושמא תאמר מפני שחולי
מעיים הם ,תלמוד לומר "כולם
גבורים" אמר רב מרי שמע מינה
האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעיים
הוא ,ושואל למאי נפקא מינה?
ועונה ,ליטרח בנפשיה ללכת
לרופא גסטרו ,משלי יב' (כה)
ּדְ ָאגָה בְלב אִיׁש יַׁשְחנָה וְּ דָּ בָּ ר טוֹב
י ְַּש ְּמחֶ נָּה :ר' אמי ורבי אסי ,חד
אמר ישחנה מדעתו ,וחד אמר
ישיחנה לאחרים :במשנה ,ואתם
אי אתם כן כו' :ומסביר ,וכל כך
למה ,מפני שהשם וכל כינוייו
מונחין בארון ,וכן הוא אומר,
ׁשלַח א ֹּתָ ם מׁשה
במדבר לא' (ו) ַוּי ִ ְ
אלף ַלמַטה ַל ָצבָא א ֹּתָ ם ְואת פִינְחָס
בֶ ן אֶ לְּ עָּ זָּר הַ כֹהֵ ן לַצָּ בָּ א ּוכְּ לֵי הַ קֹדֶ ש
ַו ֲחצ ְֹּצרוֹת הַ ְּתרּועָּ ה בְּ יָּדוֹ" :אותם"
אלו סנהדרין "פינחס" זה משוח
מלחמה "וכלי הקודש" זה ארון
ולוחות שבו" ,וחצוצרות התרועה"
אלו השופרות ,תנא לא לחנם הלך
פינחס למלחמה ,אלא ליפרע דין
יוסף הצדיק אבי אמו ,שנאמר
בראשית לז' (לו) ְו ַהמְדָ נִים ָמכְרּו
א ֹּתֹו אל ִמצ ְָרי ִם לְּ פו ִֹטיפַ ר ְּס ִריס
פַ ְּרעֹה ַשר הַ טַ בָּ ִחים :ושואל,
למימרא דפינחס מיוסף אתי? והא
כתיב שמות ו' (כה) וְא ְל ָעזָר בן
ַאהֲר ֹּן ָלקַח לֹו ִמבְנֹות פּוטִיאֵּל לֹו
ְל ִאשָה וַתֵ לֶד ל ֹו אֶ ת ִפינְּחָּ ס אֵ לֶה
אשי אֲ בוֹת הַ לְּ וִ יִם לְּ ִמ ְּש ְּפחֹתָּ ם:
ָּר ֵ
מאי לאו דאתי מיתרו ,שפיטם
עגלים לעבודת כוכבים ,ועונה לא,
מיוסף שפיטפט ביצרו ,ושואל
והלא שבטים מבזין אותו את
פנחס ראיתם בן פוטי זה ,בן
שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת
כוכבים יהרוג נשיא מישראל,
ועונה אלא אי אבוה דאימיה
מיוסף ,אימיה דאימיה מיתרו ,ואי
אימיה דאימיה מיוסף ,אבוה
דאימיה מיתרו ,דיקא נמי דכתיב
"מבנות פוטיאל" תרי משמע ,ש"מ
משנה ב' הלכה ד' ה' ו'
(ב) (דברים כ) וְדִ בְרּו הַשֹוט ְִרים אל ָהעָם לֵּאמ ֹּר מִי ָהאִיׁש אֲׁשר ָבנָה ַבי ִת חָדָ ׁש וְֹלא ֲחנָכֹו יֵּלְֵּך ְוי ָׁשֹוב ְלבֵּיתֹו וְגֹו'{ ,אחד
הבונה בית חדש ו}אחָד הַבֹונה בֵּית הַתבן חדש ,או בֵּית ַה ָבקָר חדש ,או בֵּית ָה ֵּעצִים חדש ,או בֵּית הָאֹוצָרֹות חדש,
ַּיֹורׁש מאביו ,וְאחָד ׁשנִתַ ן לֹו בית חדש שלא נחנך מַתָ נָה.
אחָד הַבֹונה בעצמו ,וְאחָד הַּלֹו ֵּק ַח קונה מאחר ,וְאחָד ה ֵּ
[ה] (שם) ּומִי ָהאִיׁש אֲׁשר נָטַע כרם וְֹלא ִחּלְלֹו וְגֹו' ,אחָד הַנֹו ֵּט ַע {את} הַכרם בעצמו וְאחָד הַנֹו ֵּט ַע ֲח ִמשָה אִי ָלנֵּי
ַמ ֲאכָל במבנה של כרםַ ( ,ו) ֲא{י}פִּלּו חמישה עצי פרי ֵּמ ֲחמֵּׁשת {ה}מִינִי{ם}(ן) שונים ,אחָד הַנֹו ֵּטעַ ,וְאחָד ַה ַמב ְִריְך
מכופף זמורה ומוציאה במקום אחר שתגדל שם לגפן פורייה ,וְאחָד ַהמ ְַרכִיב ענף מעץ אחר ,וְאחָד הַּלֹו ֵּקחַ ,וְאחָד
ַּיֹורׁש ,וְאחָד ׁשנִ{י}תַ ן לֹו {ב}מַתָ נָה ועדיין לא חילל הפרי[ ,ו] (שם) ּומִי ָהאִיׁש אֲׁשר א ֵַּרש ִאשָה {ולא לקחה} וְגֹו',
ה ֵּ
ְָאר(ס){ש} את הַָא ְל ָמנָהֲ ,א ִפ{י}ּלּו נפלה לו ׁשֹומרת יָבָםַ .ו ֲא ִפ{י}ּלּו
ְָאר(ס){ש} את ַהבְתּולָה ,וְאחָד ַהמ ֵּ
אחָד ַהמ ֵּ
ׁשמַע ׁשמֵּת ָאחִיו ַב ִמ ְל ָחמָה ,חֹוזֵּר ּובָא לֹו לכנוס את אשתו החדשה .כָל אֵּּלּו ׁשֹו ְמעִין ּדִ ב ְֵּרי כֹּהֵּן מֵּע ְרכֵּי {ה} ִמ ְל ָחמָה
ָ
וְחֹוז ְִרין לבסיס שבספר ּ ,ו ְמ ַס ְפקִין ַמי ִם ּומָזֹון ּומְתַ ְּקנִין את הַּדְ ָרכִים:
בבלי סוטה מג' ע' א'
ירושלמי סוטה לז' ע' א'
גמרא ,תנו רבנן דברים כ' (ה) וְדִ בְרּו הַשֹוט ְִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי
גמ' דברים כ' (ה) וְּ ִדבְּ רּו הַ ש ְֹּט ִרים אֶ ל
הָּ ִאיש אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְּ ֹלא ֲחנָּכ ֹו יֵלְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות
הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש אֲׁשר ָבנָה ַבי ִת
בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו .:יכול דברים של עצמן שלא שמע מן
חָּ דָּ ש וְֹּלא ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות
ָאמרּו
הכהן כשהוא אומר שם (ח) ְויָסְפּו הַשֹּט ְִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ
בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ ִאיש ַאחֵ ר יַחְּ נְּכֶנּו .:אין לי
ִמי הָּ ִאיש הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְּ ֹלא ִימַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו
אלא אשר בנה בעצמו .ושואל לקח
כִ לְּ בָּ ב ֹו :הרי דברים של עצמן אמור ,ושואל הא מה אני מקיים
ירש ניתן לו במתנה מניין? .ועונה
ודברו השוטרים? ועונה בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר,
תלמוד לומר" ,האיש" מי האיש .ושואל
ומסביר הא כיצד כהן מדבר ושוטר משמיע ,תני חדא כהן מדבר
מניין הבונה בית התבן בית הבקר בית
ושוטר משמיע ,ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ,ותניא אידך
העצים בית האוצרות מניין? ועונה
שוטר מדבר ושוטר משמיע ,אמר אביי הא כיצד? ועונה שם (ב)
תלמוד לומר "אשר בנה" מכל מקום.
וְּהָּ יָּה כְּ קָּ ָּרבְּ כֶם אֶ ל הַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ְונִגַׁש הַ כֹהֵ ן וְּ ִדבֶ ר אֶ ל הָּ עָּ ם :ועד שם (ה)
ושואל יכול הבונה בית שער ואכסדרה
וְדִ בְרּו הַ ש ְֹּט ִרים אֶ ל הָּ עָּ ם לֵאמֹר ִמי הָּ ִאיש אֲ ֶשר בָּ נָּה בַ יִת חָּ דָּ ש וְֹּלא
ומרפסת יהא חוזר? ועונה תלמוד לומר
ֲחנָּכ ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר י ְַּחנְּכֶנּו :כהן
"בית" .מה בית מיוחד שהוא בית דירה,
מדבר וכהן משמיע מ"ודברו" עד (ח) ְויָסְפּו הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל
יצאו אלו שאינן בית דירה ,יצא בית
ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס
הָּ עָּ ם וְּ ְּ
שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות.
אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ :כהן מדבר ושוטר משמיע" ,מויספו" ואילך,
דתני ,בית שאין בו ארבע אמות על
שוטר מדבר ושוטר משמיע :במשנה ,שם "מי האיש אשר בנה בית
ארבע אמות ,פטור מן המעקה על הגג
חדש" כו' :תנו רבנן" ,אשר בנה" אין לי אלא אשר בנה ,לקח וירש
ומן המזוזה בפתח ומן העירוב בשבת
וניתן לו במתנה מנין? ת"ל "מי האיש אשר בנה בית" ושואל אין לי
ואינו טובל
והכנסת פרי לתוכו
אלא בית ,מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית
למעשרות .ואין נותנין לו לצורך פירוק
האוצרות? ת"ל" ,אשר בנה" מכל מקום ,ושואל יכול שאני מרבה
וטעינה ארבע אמות מן החצר
אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת? ועונה תלמוד לומר "בית"
המשותפת לפני פתחו .,ואין עושין אותו
מה בית הראוי לדירה ,אף כל הראוי לדירה ,ר' אליעזר בן יעקב
חיבור לעיר לצורך עירוב תחומים.
אומר בית כמשמעו ,לא חנך "ולא חנכו" פרט לגזלן ,ומברר ,לימא
והנודר מן הבית ,מותר לישב בו .ואינו
דלא כרבי יוסי הגלילי ,דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר "ורך הלבב"
צמית לבעלים החדשים ביובל ,ואינו
זה המתיירא מעבירות שבידו ,ודוחה המיעוט הזה אפילו תימא רבי
מיטמא בנגעים .ואין הבעלים חוזרין לו
יוסי הגלילי ,כגון דעבד תשובה ויהבי דמי שלם לבעלים ושואל ,אי
במלחמה .ושואל מה תלמוד לומר "אשר
הכי הוה ליה לוקח וליהדר וישוב לביתו? ועונה כיון דמעיקרא
בנה"? ועונה פרט לשנפל ביתו ובנאו .
בתורת גזילה אתא לידיה ,לא חוזר :במשנה ,שם (ו) ּומִי ָהאִיׁש
אמר רבי יוסי ,זאת אומרת ,המחזיר את
אֲׁשר נָטַע כרם וְֹּלא ִחלְּ ל ֹו ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש
גרושתו לא היה חוזר ,ושואל .יכול
ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו :תנו רבנן" ,אשר נטע" אין לי אלא נטע ,לקח וירש
הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר?
וניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר "ומי האיש אשר נטע כרם"
ועונה ,תלמוד לומר "ולא חנכו" .את
ושואל אין לי אלא כרם ,מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו
שמצווה לחנכו ,יצא זה שאינו מצווה
משאר מינין? ועונה ,תלמוד לומר "אשר נטע" יכול שאני מרבה
לחנכו .השכיר לאחרים בית חדש
הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק" תלמוד לומר כרם"
הקדים לו המשכיר שכרו כמי שחנכו
ואינו חוזר .נתן לו שכרו לאחר שנים
עשר חודש כמי שלא חנכו ,נעלו מבחוץ
אם היה בתוכו חפצים את שדרכו ליבטל
עליה משום שמירתו כמי שחנכו ,ואם
לאו כמי שלא חנכו[ :הלכה ה] שם (ו)
ו ִמי הָּ ִאיש אֲׁשר נָטַע כֶ ֶרם וְּ ֹלא חִ לְּ ל ֹו יֵלְֵך
וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ ִאיש
ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו . :אין לי אלא אשר נטע.
לקח ירש ניתן לו במתנה מניין? ועונה .
תלמוד לומר "האיש"" .מי האיש"
ושואל .מניין הנוטע חמשה אילני מאכל
אפילו מחמשת המינין והם שונים ולא
מפרי זהה ת"ל" ,אשר נטע" מכל
מקום .יכול ארבעה אילני מאכל ,או
חמשה אילני סרק יהא חוזר? ת"ל
"כרם" .מה כרם מיוחד ,שהוא של חמש
גפנים .יצא זה שאינו של חמש גפנים.
ובאשר שהיין מגיתו עכשיו נדרך שהיין
קוסס ועדיין תוסס מערבין בו עירובי
חצרות ומשתתפין בו שיתוף מבואות
ומברכין עליו בורא פרי הגפן ומזמנין
עליו בשלושה ובעשרה ומקדשין בו את
הכלה ,ומנחמין בו את האבל ,ונמכר
בחנות לשם יין ,ברם והמוכר לחבירו יין
סתם ,לא מכר לו יין קוסס תוסס .
והשותה ממנו רביעית ואסור בהורייה
ובהיתר נדרים .ועל ביאת המקדש לית
לך חיוב אלא שהוא אסור לניסוך על
גבי המזבח .וההן בן סורר ומורה
ששתה ממנו צריכה בירור ,האם
אפשר לדונו .ומברר יכול הנוטע כרם
בחוצה לארץ יהא חוזר ממערכי
המלחמה ועונה ת"ל "ולא חללו" .את
שמצווה לחללו יצא זה שאין מצוה
לחללו .תני ר' אליעזר בן יעקב אומר,
ּומי הָּ ִאיש אֲ ֶשר נָּטַ ע כֶ ֶרם וְּ ֹלא
שם (ו) ִ
ִחלְּ ל ֹו יֵלְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה
וְּ ִאיש ַאחֵ ר יְּחַ לְּ לֶנּו :מן הפסוק אין משמע
אלא כרם ולא אילני פירות ודכוותה אין
משמע אלא נטע בעצמו ולא קנה או
הבריך ,תני "ולא חללו" פרט למבריך
ולמרכיב .א"ר יוחנן זו בשיטת דר'
אליעזר בן יעקב היא .אמר רב חסדא
דברי הכל היא .,כשהרכיב פירות
עבירה .ושואל ,מה אנן קיימין ,אם
כשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן מאכל
ודמוי כרם רבי אליעזר בן יעקב אומר ,כרם כמשמעו ,לא חילל
"ולא חיללו" פרט למבריך ולמרכיב ,ושואל והא אנן תנן ,אחד
הנוטע ,ואחד המבריך ,ואחד המרכיב ,ועונה ,אמר רבי זירא אמר
רב חסדא ,לא קשיא ,כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר,
ומברר ,האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה עץ צעיר בילדה
בעץ צעיר תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה? אלא
הרכיב ילדה בזקינה ,ושואל ,והאמר רבי אבהו ,ילדה שסיבכה
בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה? ועונה ,אמר רבי
ירמיה ,לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא הראשונה
לסייג ולקורות ,דתנן ,הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה,
ושואל ,ומאי שנא ,ילדה בזקינה דבטלה ,ומאי שנא ילדה בילדה
דלא בטלה? ועונה התם ,אי מימליך עלה לאו בת מיהדר היא ,הכא
אי מימליך עלה ומחליט שכן יהיו אלה ענבי מאכל בת מיהדר היא,
[דהא מעיקרא לפירי קיימא] מידי דהוה אעלו וצמחו מאיליהן,
דתנן ,עלו וצמחו מאיליהן ,חייבין בערלה ,ושואל ,ולוקמה בכרם
של שני שותפין דהאי הדר אדידיה על חלקו והאי הדר אדידיה על
חלקו ? ועונה ,אמר רב פפא ,אם לא ענו כך זאת אומרת כרם של
שני שותפין אין חוזרין עליו מערכי המלחמה ,ושואל ומאי שנא
מחמשה אחין ,ומת בלא בנים אחד מהן במלחמה ,דכולן חוזרין?
ועונה ,התם כל חד וחד קרינא ביה אשתו לעתיד ,הכא השותפים כל
חד וחד לא קרינא ביה כרמו ,רב נחמן בר יצחק אמר השאלה
שנשאלה אם חוזר במבריך אילן בירק ,והאי תנא הוא דתניא,
המבריך אילן בירק רבן שמעון בן גמליאל מתיר ,משום רבי יהודה
בן גמדא איש כפר עכו וחכמים אוסרין ,כי אתא רב דימי אמר רבי
יוחנן הא מני רבי אליעזר בן יעקב היא ,לא אמר רבי אליעזר בן
יעקב ,התם "כרם" כמשמעו ,הכא נמי "נטע" כמשמעו ,נוטע אין,
מבריך ומרכיב לא ,כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי
אליעזר בן יעקב ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה וזאת
משום דמתחזיא כבת שתא ואנשים יחשדו ,והני מילי כרם במבנה
של שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ,אבל כוליה כרם שלא
צומח לגובהה קלא אית ליה ,ולא יחשדו ,כי אתא רב דימי אמר
רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב ,מת מונח בדרך תופס ארבע
אמות ,לקריאת שמע שלא לקרות בנוכחותו ,דכתיב ,משלי יז' (ה)
לֹועֵּג ל ָָרׁש ח ֵֵּּרף עֹּשֵּהּו ָּשמֵ חַ לְּ אֵ יד ֹלא ִינָּקֶ ה :אמר רבי יצחק אמר
רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב בת חורגתא מאב אחר
הגדילה בין האחין ,אסורה לינשא לאחין דמתחזיא כי אחתייהו,
ולא היא ההלכה אינה כך ,ומסביר ,קלא אית ליה למילתא כולם
בעיר יודעים שאינה אחות ,ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום
ר' אליעזר בן יעקב ,לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן הוקבעו
למעשר למרות שהיו פטורים ,אמר עולא לא אמרן אלא בשדה,
אבל בעיר קלא אית ליה למלתא ,ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן
משום ר' אליעזר בן יעקב ילדה צמחייה צעירה הפחותה ונמוכה
מטפח ,אינה מקדשת משום כלאיים את הזרעים ,והני מילי שתים
כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ,אבל כולי כרם מקדיש ואמר רבי
יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב ,מת ,תופס ארבע
אמות לטומאה ,ותנא תונא ,חצר הקבר ,העומד בתוכה טהור והוא
שיהו בה ארבע אמות דברי בית שמאי ,בית הלל אומרים ארבעה
טפחים ,במה דברים אמורים שפתחה פתוח מלמעלה אבל פתחה מן
הצד דברי הכל ארבע אמות ,ושואל כלפי לייא? אדרבה ,מן הצד
מידריד ונפיק קל לצאת מן הקבר מלמעלה אי אפשר דלא מאהיל?
ועונה ,אלא במה דברים אמורים שפתחה מן הצד ,אבל פתחה
מלמעלה ,צריך ארבע אמות ,והני מילי ,חצר הקבר דמסיימא
מחיצתא ,אבל מת בעלמא תפיס :במשנה ,דברים כ' (ז) ּומִי ָהאִיׁש
אֲׁשר א ֵַּרש ִאשָה וְּ ֹלא לְּ קָּ חָּ ּה ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה
וְּ ִאיש ַאחֵ ר יִקָּ חֶ נָּה :תנו רבנן" ,אשר ארס" אחד המארס את
הבתולה ,ואחד המארס את האלמנה ,ואחד שומרת יבם ,ואפילו
חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה כולן חוזרין ,לא לקח "ולא
לקחה" פרט לאלמנה לכהן גדול ,גרושה וחלוצה לכהן הדיוט,
ממזרת ונתינה לישראל ,בת ישראל לממזר ולנתין ,ושואל לימא
מיעוט זה דלא כרבי יוסי הגלילי ,דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר
ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך
שם (ח) וְּ י ְָּּספּו הַ ש ְֹּט ִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ
ַה ֵּּלבָב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ :זה המתיירא
מעבירות שבידו ,ועונה ,אפילו תימא ר' יוסי הגלילי ,כדרבה ,דאמר
רבה ,לעולם אינו חייב עד שיבעול ,מה טעם ויקרא כא' (יד) ַאלְּ מָּ נָּה
רּושה ַו ֲח ָּללָּה ֹזנָּה אֶ ת אֵ לֶה ֹלא יִּקָח כִ י ִאם בְּ תּולָּה מֵ עַ מָּ יו יִקַ ח
ּוגְּ ָּ
ִא ָּשה :משום לא יחלל ,משום הכי אינו לוקה עד שיבעול ,תנו
רבנן" ,אשר בנה" "אשר נטע" "אשר ארש" לימדה תורה דרך
ארץ ,שיבנה אדם בית ואחר כך ויטע כרם ואח"כ ישא אשה ,ואף
שלמה המלך אמר בחכמתו ,משלי כד' (כז) ָהכֵּן בַחּוץ ְמלַאכְתָך
ְועַתְ דָ ּה ַבשָדה לְָך ַאחַר ּו ָבנִיתָ בֵּיתָך" :הכן בחוץ מלאכתך" זה בית
"ועתדה בשדה לך" זה כרם "אחר ובנית ביתך" זו אישה ,דבר אחר
"הכן בחוץ מלאכתך" זה מקרא "ועתדה בשדה לך" זה משנה,
"אחר ובנית ביתך" זה גמרא ,ד"א "הכן בחוץ מלאכתך" זה מקרא
ומשנה "ועתדה בשדה לך" זה גמרא" ,אחר ובנית ביתך" אלו
מעשים טובים ,ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר" ,הכן בחוץ
מלאכתך" זה מקרא ומשנה וגמרא" ,ועתדה בשדה לך" אלו מעשים
טובים "אחר ובנית ביתך" דרוש וקבל שכר:
מין בשאינו מינו ,פירות עבירה הן .ואם
בשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק,
מין במינו נוטע כבתחילה עכשיו עץ
חדש הן? .אלא כן אנן קיימין בשהרכיב
תאינה שחורה על גבי תאינה לבנה,.
מחלל
ושואל אימתיי הוא נחשב
ברביעית כשמעלה אותו לירושלים או
ובחמישית כשאוכל לרצונו? ועונה
מסתברא בחמישית אבל ברביעית פדיון
דמים הוא חייב לו .ורבנן דקיסרין
אמרין ,לא מסתברא אלא ברביעית
שנָה ה ְָרבִיעִת
דכתיב ויקרא יט (כד) ּו ַב ָ
יִהְיה כָל פ ְִריֹו קֹודׁש הִּלּולִים לַיהֹּוָה:
ּומי הָּ ִאיש אֲׁשר
[הלכה ו] דברים כ' (ז) ִ
א ֵַּרש ִאשָה וְּ ֹלא לְּ קָּ חָּ ּה ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו
פֶ ן יָּמּות בַ ִמלְּ חָּ מָּ ה ו ְִּאיש ַאחֵ ר יִקָּ חֶ נָּה:
אין לי אלא רובה בחור שנשא ריבה.
בחורה ,מניין רובה שנשא אלמנה? או .
אלמון שנשא ריבה מנין? תלמוד לומר
"אשה" מכל מקום .ושואל אם כן מה
תלמוד לומר חדשה ועונה פרט למחזיר
את גרושתו .אמר רבי יוסי ,זאת אומרת
הנושא את האיילונית שאינה יולדת
הואיל ואין מצווה לישב עמה אינו חוזר,
במשנה .אפילו שומרת יבם ושואל
לחמשה אחים ,ודכוותה אפילו בית אחד
לחמשה אחין ?.ועונה תמן בית אין כל
אחד ואחד ראוי לישב בו .ברם הכא כל
אחד ואחד מן האחים ראוי לייבם .מה כן
דמי לה ,קידש אשה מעכשיו לאחר י"ב
חדש ושלם הזמן במלחמה ,הרי זה חוזר
ובא לו:
משנה ג' הלכה ז'
ׁשעַר לשומר ַ ,א ְכסַדְ ָרה מסדרון ּ ,ומ ְַרפסת{ .ו}הַנֹו ֵּט ַע
(ג) ְו ֵּא{י}ּלּו ׁשאֵּי(נָ)ן חֹוז ְִרין מן המלחמה ,הַבֹונה בֵּית ַ
ַאר ָבעָה אִי ָלנֵּי ַמ ֲאכָל{,או} ( ַו) ֲח ִמשָה אִי ָלנֵּי ס ְָרק{ .ו} ַה ַמ ֲחזִיר את גְרּוׁשָתֹו ַ ,א ְל ָמנָה לְכֹּהֵּן גָדֹול ,גְרּוׁשָה ַוחֲלּוצָה לְכֹּהֵּן
ְ
הדְ יֹוט שלקח באיסור ַ ,ממְזרת ּונְתִ ינָה ְליִש ְָראֵּל ,בַת יִש ְָראֵּל ְל ַמ ְמזֵּר ּו ְלנָתִ יןֹ ,לא ָהי ָה חֹוזֵּרַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּרַ ,אף
הַבֹונה ַבי ִת שנהרס עַל מְכֹונֹו בלי שינוי ובלי תוספתֹ ,לא ָהי ָה חֹוזֵּרַ .רבִי ( ֱא) ִל(י)עזר אֹומֵּרַ ,אף הַבֹונה בֵּית
ְל ֵּב{י}נִים ַבשָרֹון שאינו עומד בשיטפונות העונה ֹ ,לא ָהי ָה חֹוזֵּר:
בבלי סוטה מד ע' א'
ירושלמי סוטה לח' ע' א
גמ' תני רבי יודה אומר ,אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו
גמרא ,ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער כו':
אינו חוזר ,סדו בסיד ופתח בה חלונות לא היה חוזר .היה
תנא ,אם הוסיף בו דימוס שורת אבנים אחד
גדול ועשאו קטן חוזר ,דירה בת חדר ואחד ועשאו שנים
חוזר :ר' אליעזר אומר ,אף הבונה בית לבנים
חוזר .תני רבי אלעזר אומר ,אף אנשי השרון לא היו
בשרון לא היה חוזר :ומסביר תנא ,מפני
חוזרין שהן מתחדשין פעמים בשבוע אף כהן גדול היה
שמחדשין אותו פעמים בשבוע בשמיטה אחת
מתפלל עליהן ביום הכיפורים שלא ייעשו בתיהן קבריהן:
משנה ד' הלכה ח'
(ד) במלחמת רשות להרחבת גבולות המדינה ְו ֵּא{י}ּלּו ׁשאֵּין זָזִין ִממְקֹומָן ונשארים בבית ָ ,בנָה השנה ַבי ִת ַו ֲחנָכֹו,
ׁשנָה אחָת).
נָטַע כרם ְו ִח{י}ּלְלֹו{ .ו}הַנֹושֵּא את אֲרּוסָתֹו ,הַכֹונֵּס את י ְ ִבמְתֹוׁ ,שנ ֱאמַר( ,דברים כד) נָקִי יִהְיה ְלבֵּיתֹו ( ָ
שמַח את ִאׁשְתֹו "אֲ ֶשר לָּקָּ ח" ,זֹו ִאׁשְתֹו" .אֲׁשר ָלקָח"ְ ,ל ָהבִיא את
" ְלבֵּיתֹו" ,זה בֵּיתֹו" .יִהְיה" ,זה כ ְַרמֹו .שם " ְו ִ
י ְ ִבמְתֹו{ .ו}אֵּינָ{ם}(ן) ְמ ַס ְפקִין ַמי ִם (ּומָזֹון} ְואֵּינָ{ם}(ן) מְתַ ְּקנִין את הַּדְ ָרכִים:
בבלי סוטה מד ע' א'
ירושלמי סוטה לח' ע' ב'
גמ' בנה בית וחנכו ולא שהא בתוכו י"ב
,גמרא, ,ואלו שאין זזין ממקומן ,בנה בית חדש וחנכו וכו' :תנו
חדש ,או נטע כרם וחיללו ולא שהא בתוכו
רבנן דברים כד' (ה) כִ י יִקַ ח ִאיש ִאשָה חֲדָ ׁשָה ֹלא יֵצֵ א בַ צָּ בָּ א
וְּ ֹלא ַי ֲעבֹר עָּ לָּיו לְּ כָּל דָּ בָּ ר נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְּ בֵ ית ֹו ָּשנָּה אֶ חָּ ת וְּ ִשמַ ח אֶ ת
שנים עשר חודש אינו זז ממקומו .וכולהן
ִא ְּשת ֹו אֲ ֶשר לָּקָּ ח אין לי אלא אשה חדשה ,אלמנה וגרושה
למידין מן האשה ,מה אשה צריכה שנים
מנין? תלמוד לומר" ,אישה" מכל מקום ,ושואל אם כן מה
עשר חודש אף כולהן צריכים שנים עשר
ת"ל "אשה חדשה" ועונה ,מי שחדשה לו ,יצא מחזיר גרושתו
חדש .,תני כל אילו שהיו אומרים יושבין
שאין חדשה לו ,תנו רבנןֹ ,לא יֵּצֵּא ַב ָצבָא" :יכול בצבא הוא
בטילין בתוך העיר ואינן מספקים מים ומזון
דלא יצא אבל יספיק מים ומזון ויתקן הדרכים תלמוד לומר,
ואינן מתקנין את הדרכי' שנאמר דברים כד'
א
(ה) כִ י יִקַ ח ִאיש ִא ָּשה חֲדָּ ָּשה ֹלא יֵצֵ א בַ צָּ בָּ
"ולא יעבור עליו לכל דבר" ושואל יכול שאני מרבה אף הבונה
וְֹלא יַעֲב ֹּר ָעלָיו ְלכָל ּדָ בָר נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְּ בֵ ית ֹו
בית ולא חנכו נטע כרם ולא חללו ארס אשה ולא לקחה ,אל
וְּשמַ ח אֶ ת ִא ְּשת ֹו אֲ ֶשר לָּקָּ ח.
ָּשנָּה אֶ חָּ ת ִ
יצא כלל ת"ל "עליו" עליו אי אתה מעביר ,אבל אתה מעביר
ומדייק עליו אינו עובר ,אבל ,עובר הוא על
על אחרים ושואל ומאחר דכתב "לא יעבור"" ,לא יצא בצבא"
אחרים שכן תורמים חלקם למאמץ
למה לי? ועונה לעבור עליו בשני לאוין:
המלחמתי:
משנה ה' הלכה ט'
(ה) (דברים כ) ְויָסְפּו הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם וְָאמְרּו מִי ָהאִיׁש ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב יֵּלְֵּך ְוי ָׁש ֹּב ְלבֵּיתֹוַ .רבִי ֲע ִקי ָב(א){ה}
ׁש ְמ{ו}עֹוׁ ,שאֵּינֹו י ָכֹול ַלעֲמֹוד { ְב ִקׁש ְֵּרי} {בקישוי} ַה ִמ ְל ָחמָה ְול ְִראֹות חרב
אֹומֵּרַ ,הּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב ,איש פחדן ְכ ִמ ְ
ׁשְלּופָהַ .רבִי יֹוסֵּי ַה ְגלִילִי אֹומֵּרַ ,הּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב זה(ּו) כולל גם את זה {שהוא} ( ַה)מִתְ י ָ{י} ֵּרא מִן ָה ֲע ֵּב{י}רֹות
ַתֹורה את כָל ֵּא{י}ּלּו הרשימה של חוזרים ,שיחשבו ׁשּיַחֲזֹור ִבגְ ָללָן.
ׁש ְבי ָדֹו ,וכדי לא לביישו ְלפִיכְָך תָ לָתָ (ה) לֹו ה ָ
ַרבִי יֹוסֵּי אֹומֵּרַ ,א ְל ָמנָה לְכֹּהֵּן גָדֹול ,גְרּוׁשָה ַוחֲלּוצָה לְכֹּהֵּן הדְ יֹוטַ ,ממְזרת ּונְתִ ינָה ְליִש ְָראֵּל ,בַת יִש ְָראֵּל ְל ַמ ְמזֵּר ּו ְלנָתִ ין,
(ה ֲֵּרי) {ז}הּו(א) ַהּי ֵָּרא ו ְַרְך ַה ֵּּלבָב שיכול להתלות בעבירות ולחזור מן המערכה :
בבלי סוטה מד' ע' ב'
ירושלמי סוטה לח' ע' ב'
גמרא שואל מאי איכא בין
ָאמרּו ִמי הָּ ִאיש
גמ' כתיב דברים כ' (ח) ְויָסְפּו הַשֹוט ְִרים לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם וְּ ְּ
רבי יוסי לר"י הגלילי? ועונה
הַ י ֵָּרא ַוְּרְך הַ לֵבָּ ב ֵילְֵך וְּ ָּישֹב לְּ בֵ ית ֹו וְֹּלא יִמַ ס אֶ ת לְּ בַ ב אֶ חָּ יו כִ לְּ בָּ בוֹ .:אין לשון
איכא בינייהו עבירה דרבנן,
זה "ויספו" אלא לשון תוספת ,כאינש דאמר מוסיף אני וחוזר על דברי רבי
ושואל כמאן אזלא הא דתניא,
הכהן המשיח .תני דאחרונין מן התוספת .אמר רבי יוסי דעות תרין תניין
שח בין הנחת תפילה של יד
אינון ,מאן דאמר מוסיף אני על דברי רבי הכהן אחד הראשונים ואחד
לתפילה של ראש עבירה היא
האחרוני' כל האמור בפרשה אמרן הוא השוטר אמרין רבו הכהן המשיח.
בידו וחוזר עליה מעורכי
מאן דאמר האחרונים מן התוספת מסביר כך הראשונים אמרו הוא השוטר
המלחמה ,ועונה כמאן ,כר"י
לאחר שכבר אמרו רבו משוח מלחמה והאחרונים אמרו הוא ולא אמרו
הגלילי ושואל מאן תנא להא
רבו .א"ר מנא אין כאן מחלוקת חד תניי הוא ,ראשונים אמרין הוא השוטר
דתנו רבנן ,שמע קול קרנות
אמרן רבו הכהן ,האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו .ושואל מתניתא
והרתיע ,הגפת תריסין והרתיע
פליגא על רבי יוסי ,שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון ,וסיפא
לאחוריו צחצוח חרבות והרטיב
פליגא על ר' מנא עוד דבר אחד היה מוסיף .משלו .ועונה ,אין תימר כן
ומים שותתין לו על ברכיו
אפילו על דרבי יוסי לית הוא פליגא ,דתני הראשונים אמרן הוא אמרן רבו
חוזר ,ועונה כמאן לימא רבי
האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו .תני כולהן החוזרים מן המערכה
עקיבא היא ולא רבי יוסי
צריכין להביא ראייה לדבריהן חוץ מזה הפחדן שעדיו התנהגותו עמו.
הגלילי ,ודוחה בהא אפילו ר'
ואתייא כמאן דאמר ,שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמות וחרב שלופה.
יוסי הגלילי מודה משום דכתיב
ברם כמאן דמר שהוא מתיירא מעבירות שבידו עוד הוא צריך להביא
דברים כ' (ח) וְּ י ְָּּספּו הַ ש ֹו ְּט ִרים
ראייה ,.לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן ,שלא לפרסם
וְָּאמרּו ִמי הָּ ִאיש
לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ְּ
הַ י ֵָּרא ו ְַּרְך הַ לֵבָּ ב יֵלְֵך וְּ ָּישֹב
לְּ בֵ ית ֹו וְֹלא יִמַס את ְלבַב אחָיו
ִכ ְלבָבֹו.:
את האנשים החטאים .ואתייא כיי דאמר רבי לוי בשם ר' שמעון בן לקיש
ויקרא ו (יח) ַדבֵ ר אֶ ל ַא ֲהרֹן וְּ אֶ ל בָּ נָּיו לֵאמֹר זֹאת תו ַֹרת הַ חַ טָּ את ִבמְקֹום
שחֵּט ַה ַחטָאת ִל ְפנֵּי י ְהֹּוָה קֹדֶ ש קָּ דָּ ִשים ִהוא :מקום
שחֵּט הָע ֹּ ָלה תִ ָ
אֲׁשר תִ ָ
משותף שלא לפרסם את החטאים:
משנה ו הלכה י'
(ו) (דברים כ ) ְו ָהי ָה ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות בְר ֹּאׁש ָהעָםּ( ,ו) ַב ֲע ֵּק{י}בֹו ולאחר מחנות
ֲחֹוריה(ם){ן}ְ ,ו ַכשִילִי{ם}(ן) ׁשל
הצבא ׁשל עָםַ .מ ֲעמִידִ ין זְ ִק(י){ו}פִין {מ} ִל ְפנֵּיהםַ ,ו ֲאח ִֵּרים שוטרים נוספים ֵּמא ֵּ
ב ְַרזל בִידֵּ יהןְ ,וכָל ַה ְמ ַבּקֵּׁש ַלחֲזֹור ,ה ְָרׁשּות ְבי ָד(ֹו){יהן} ְל ַקפַח את ׁשֹוקָיו ,וזאת משום ׁשתְ ִח{י}ּלַת {נפילה} נִיסָה
(נְפִילָה)ׁ ,שנ ֱאמַר ((שמואל א ד ) נָס יִש ְָראֵּל ִל ְפנֵּי ְפ ִלׁשְתִ ים ְוגַם ַמ ֵּגפָה גְדֹּלָה ָהי ְתָ ה ָבעָםּ ,ו ְל ַהּלָן הּוא אֹומֵּר (שם לא)
ַוּיָנֻסּו ַאנְׁשֵּי יִש ְָראֵּל ִמ ְפנֵּי ְפ ִלׁשְתִ ים ַוּיִפְלּו ֲח ָללִים {בהר הגלבוע} וְגֹו':
בבלי סוטה מד ע' ב'
ירושלמי סוטה לט' ע' ב'
גמרא ,דברים כ' (ט)
גמ' כתיב דברים כ' (ט ) ְו ָהי ָה ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים לְדַ בֵּר אל ָהעָם ּו ָפקְדּו ש ֵָּרי ְצבָאֹות
ְככַֹּלת הַשֹּט ְִרים
ְו ָהי ָה
בְר ֹּאׁש ָהעָם .:ושואל אין לי אלא בראש העם שוטרים בסוף העם מניין? ועונה
לְּ ַדבֵ ר אֶ ל הָּ עָּ ם ּופָּ ְּקדּו
תלמוד לומר פקדו "ופקדו" וו נוספת .ושאל עד כדון כרבי עקיבה הדורש וו
ָּש ֵרי ְּצבָּ אוֹת בְּ רֹאש הָּ עָּ ם:
יתירה ,אבל כרבי ישמעאל מהיכן? ועונה .רבי ישמעאל סובר כר' מאיר דר'
מפני
האי
ושואל
מאיר צווח קורא לסופיה דחבל רישיה .אמר ר' מאיר כתיב קהלת ב'(יד) ה ָחכָם
שתחילת ניסה נפילה?
עֵּינָיו בְר ֹּאׁשֹו וְּהַ כְּ ִסיל בַ ח ֶֹשְך ה ֹולְֵך וְּ י ַָּדעְּ ִתי גַ ם ָאנִי ֶש ִמ ְּק ֶרה אֶ חָּ ד י ְִּק ֶרה אֶ ת ֻכלָּם:
מפני שתחילת נפילה
ושואל הכסיל במה? האם ברגליו .ועונה ,אלא אמר רבי אבא מרי החכם עד
ניסה מבעי ליה ,ועונה,
שהוא בראשו של דבר ,רואה את הנולד הוא יודע מה בסופו .בראשית מט (יט)
אין הכי נמי אימא מפני
גָד גְדּוד י ְגּודנּו וְּהּוא ָּיגֻד עָּ קֵ ב .:גייסא אתי מגייסתיה ,והוא מגייס ליה .כיני
שתחילת נפילה ניסה:
מתניתא ,שתחילת נפילה ניסה.
משנה ז' המשך הלכה י'
ֲמּורים שהכוהן המשוח והשוטרים משחררים חלקים מן העם ְ ,ב ִמלְחמת ה ְָרׁשּותֲ .אבָל ְב ִמלְחמת
(ז) בַמה דְ ב ִָרים א ִ
ֲמּוריםְ ,ב ִמלְחמת ִמ ְצוָה
ִמ ְצוָה ,הַכ ֹּל יֹו ְצאִיןֲ ,אפִּלּו חָתָ ן מֵּחדְ רֹו ְו ַכּלָה ֵּמ ֻחפָתָּהָ .אמַר ַרבִי י ְהּודָ ה ,בַמה דְ ב ִָרים א ִ
משחררים ֲ .אבָל ְב ִמלְחמת חֹובָה ,הַכ ֹּל יֹו ְצאִיןֲ ,אפִּלּו חָתָ ן מֵּחדְ רֹו ְו ַכּלָה ֵּמ ֻח ָפתָ ּה:
בבלי סוטה מד ע' ב'
ירושלמי סוטה לט' ע' ב'
גמרא ,במה דברים אמורים במלחמות
גמ' אמר ר' יוחנן ,אין מחלוקת במשנה משמעות הלשון
הרשות כו' :אמר רבי יוחנן ,הנקרא רשות
ביניהון .ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצווה,
אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
דרבנן ,זו היא מלחמת מצוה דרבי יהודה,
אמר רב חסדא כן יש מחלוקת ביניהון .רבנין אמרין מלחמת
וזו הנקראת מלחמת מצוה על ידי דרבנן,
מצווה זו מלחמת דוד להרחבת ממלכתו ,מלחמת חובה זו
זו היא מלחמת חובה דרבי יהודה ,אמר
מלחמת יהושע בן נון .רבי יהודה היה קורא מלחמת רשות ,כגון
רבא מלחמות יהושע לכבש את ארץ
אנן דאזלין עליהון ביוזמתינו להתגונן מפני התקפת פתע.
ישראל דברי הכל מלחמת חובה ,מלחמות
מלחמת חובה כגון שהם מקדימים ותוקפים דאתיין אינון
בית דוד לרווחה ולשיפור מצב העם דברי
ׁשמִי ַע את ָכל
עלינן .כתיב מלכים א טז' (כב) ְוהַמלְך ָאסָא ִה ְ
הכל רשות כי פליגי להקדים מתקפת פתע
י ְהּודָ ה אֵּין נָקִי ַוי ְִּשאּו אֶ ת ַאבְּ נֵי הָּ ָּרמָּ ה וְּאֶ ת עֵ צֶ יהָּ אֲ ֶשר בָּ נָּה
למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו,
בַ עְּ ָּשא ַויִבֶ ן בָּ ם הַ מֶ לְֶך ָאסָּ א אֶ ת גֶבַ ע בִ ְּני ִָּמן וְּאֶ ת הַ ִמ ְּצפָּ ה :ושואל
מר קרי לה מצוה ומר קרי רשות ,ומסביר,
מהו אין נקי? ועונים .ר' סימון ורבנין ,רבי סימון אומר אין נקי
נפקא מינה לעוסק במצוה שפטור מן
לביתו שעה אחת ,ורבנין אמרין אין מיוחסים כולם מתגייסים
המצוה:
לית רבי בריבי אין יחסנים :
הדרן עלך משוח מלחמה:
© Copyright 2024