פרק ו
ערכין פרק שישי משנה א' (א) אם בית דין חייבים למכור שדות ׁשּום במכרז ,של ַהי ְתֹומִים המכרז נמשך שְלׁשִים יֹום ,וְׁשּום מכירת נכסי ׁששִים יֹוםּ ,ו ַמכ ְִריזִין בַבֹוקֶר ּו ָבע ֶָרבַ .ה ַמקְדִ יׁש נָ ָכסָיו ְו ָהי ְתָ ה ָעלָיו חובת תשלום של כְתֻ בַת ַה ֶהקְדֵּ ׁש נמשך לאורך ִ ׁשנָה ,י ַדִ יר ֲהנָָאה וזאת שלא יעשו קנוניה ולא יוכל להחזיר אותהַ .רבִי י ְהֹוׁשֻ ַע ׁשיְג ְָר ֶ ִאישָהַ ,רבִי ֱאלִי ֶעזֶר אֹומֵּרְ ,כ ֶ שה ִבכְתֻ בָתָ ה ְו ָהי ָה ַב ְעלָּה ְמג ְָרׁשָּה ,י ַדִ יר ׁשמְעֹון בֶן גַ ְמלִיאֵּלַ( ,אף) ֶהע ֵָּרב ָל ִאי ָ אֹומֵּר ,אֵּינֹו צ ִָריְך .כַיֹוצֵּא בֹוָ ,אמַר ַרבָן ִ ׁשמָא יגמול רעה תחת טובה וי ַ ֲעשֶה קְנּונְי ָא עַל נְ ָכסָיו ׁשֶל זֶה הערב ,ואחר כך י ֲחזִיר אֶת ִאׁשְּתֹו: ֲהנָָאהֶ , בבלי ערכין כא' ע' ב' או לשטר שיש בו רבית ,או לכתובת אשה משום גמרא שואל מאי שנא מכריזים בבקר ובערב? מזוני ,ושואל ,ורב אסי מאי טעמא לא אמר לכתובת ועונה ,אמר רב יהודה אמר רב בשעת הוצאת פועלים אשה? ועונה ,דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה ויש לה ובשעת הכנסת פועלים ,ומסביר בשעת הוצאת ממה להתפרנס ,ושואל ,ואידך? ועונה זימנין דלא פועלים ,דאיכא בעל נכסים דניחא המעוניין למיזבן, ספקה מעשה ידיה ,תנן ,שום היתומים שלשים יום, אמר להו לפועלים איזילו סיירו ובדקו לה ניהלי מה ושום ההקדש ששים יום ,ומכריזין בבקר ובערב, טיבה ,בשעת הכנסת פועלים דנידכר דאמר להו ושואל במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים לפועליו ועכשיו יברר ניזיל נישיילינהו ,תניא נמי הכי, מי ציית יסכים להמתין ,אלא פשיטא בבעל חוב שום היתומים שלושים יום ,ושום ההקדש ששים יום, ישראל ,ושואל אי דקאכיל ריביתא ,מי שבקינן ליה ומכריזין בבקר ובערב בשעת הוצאת פועלים ובשעת ונותנים לו? ,ריבית אסורה מן התורה ,ואלא וודאי הכנסת פועלים ,והמכריז אומר ,שדה פלוני בסימניה ובמצריה כך היא יפה ,וכך היא שומא ,כל הרוצה דלא קאכיל ריביתא ,וקתני נזקקין ,ושואל בשלמא ליקח יבא ויקח ,על מנת ליתן לאשה בכתובתה ,ולבעל לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה ,אלא לרב אסי חוב בחובו ,ושואל למה לי למימר על מנת ליתן לאשה קשיא? ועונה אמר לך רב אסי ולרבי יוחנן מי ניחא מי כתובתה ולבעל חוב חובו ,ועונה יש קונים ויש קונים שבקינן שתוותר היא מזוני דודאי קא מפסדא ,ונקטינן דאיכא דניחא ליה בבעל חוב דמיקל בזוזי לא מקפיד הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן ,ועונה שיהיו ממתכת טובה ואיכא דניחא ליה באשה דשקלה הא לא קשיא ,בתובעת כתובתה בב"ד ,כדרב יהודה אמר שמואל ,דאמר רב יהודה אמר שמואל ,התובעת על יד על יד ומוכנה לקבל בתשלומים ,תנו רבנן ,שום כתובתה בב"ד מכאן והלאה אין לה מזונות מן היתומים שלשים יום ,ושום ההקדש שישים יום ,דברי רבי מאיר ,רבי יהודה אומר ,שום היתומים ששים יום, היתומים ,ושואל אי הכי איזדקוקי לא מיזדקקינן לה, ושום ההקדש תשעים יום ,וחכמים אומרים אחד זה מה בוער? ועונה אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא ואחד זה ששים יום ,אמר רב חסדא אמר אבימי ,הלכה הייתה לה זכות מיזדקקין לה לבסוף נשמרת לה שום היתומים ששים יום ,ומספר ,יתיב רבי חייא בר זכותה למזונות ,,ושואל .מכל מקום לרב אסי קשיא, אבין וקאמר להא שמעתא ,ושואל אמר ליה רב נחמן ועונה לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו בר יצחק לרבי חייא בר אבין ששים קאמרת או לדון בדיני ישראל ,ושואל אי הכי רבית נמי לא שלשים קאמרת? ועונה אמר ליה ששים ,ושואל לישקול? שקיבל עליו לזו להמתין עד ימי המכרז ולא דיתומים או דהקדש? ועונה ,אמר ליה דיתומים, קיבל עליו לזו שלא לגבות את הריבית ,ושואל ,תא ושואל אתה סובר כרבי מאיר או כרבי יהודה? ועונה שמע ,אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית, אמר ליה כרבי מאיר ,ושואל והא רבי מאיר שלשים ומברר .במאי עסקינן? אילימא בבעל חוב עובד קאמר? ועונה ,אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאבימי, כוכבים מי צאית ,אלא פשיטא בבעל חוב ישראל, קולפי טאבי הרבה מקלות בלעי עלה נשברו עלי עד ושואל אי אכיל ריביתא מי שבקינן ליה ועונה אלא שלמדתי דהא שמעתא ,בא להכריז ימים רצופים דלא אכיל ריביתא ,ובכל זאת וקתני נזקקין ושואל מכריז שלשים יום ,ואם מכריז בשני ובחמישי במשך בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אישה ,אלא לרב ששים יום ואף על גב דכי חשיב מצרף להו מר ליומי אסי קשיא ,ועונה אמר לך רב אסי ,ולרבי יוחנן מי הכרזה לא הוו אלא שמונה שבועות שהם תמניסר ניחא ,אי כתובה מאי איריא מיתמי אפילו מיניה דידיה יומי ,כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי ומתפרסם נמי האישה גובה כתובתה בזיבורית ,ועונה הא לא ברבים שיש מכרז למכירת שדה ,אמר רב יהודה אמר קשיא ,בשיטת ר"מ היא ,דאמר ,כתובת אשה גובה רב אסי ,אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן היתה בבינונית ,ומיתמי בזיבורית ,ושואל מ"מ לרב אסי ריבית אוכלת בהן ,ורבי יוחנן אומר ,בית דין נזקקים קשיא ועונה לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל ,ושואל א"ה רבית נמי לא נישקול? ועונה שקיבל לזו ולא קיבל עליו לזו ,ושואל תא שמע מכריזים על מכירת שדה על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו ,ושואל בשלמא בעל חוב בין מר ובין מר כדשנין ,אלא כתובתה בשלמא לרבי יוחנן ניחא ,אלא לרב אסי קשיא ,ועונה הכא במאי עסקינן כשחייב מודה בפני בית דין שלא פרע, ומסכם השתא דאתית להכי כולהו נמי כשחייב מודה, ומספר מרימר אגבי כתובתה לגרושה שאין לה מזונות מנכסי דיתמי ,ושואל א"ל רבינא לאמימר והאמר רב יהודה אמר רב אסי ,אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן ,רבי יוחנן אומר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני ,ושואל ואפי' רבי יוחנן לא קאמר אלא באלמנה דקמפסדא מזוני ,אבל גרושה לא ,ועונה אמר ליה ,הא ,אנן דרבי יוחנן לא בשביל מזונות אלא משום חינא שתהה מבוקשת מתנינן לה ,אמר רב נחמן ,מרישא בכלל לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי ,כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב ,יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו על הפתחים או ימותו ברעב בתר שיבקייהו כמו אביהם ,מכאן ואילך מיזדקקנא ואני מוכר , ושואל מעיקרא מאי טעמא לא? ועונה אמר רב פפא פריעת בעל חוב מצווה ,ויתמי קטנים לא בני מיעבד מצוה נינהו ,רב הונא בריה דרב יהושע אמר ,יש לחשוש אימר עוד מקודם צררי שווה כסף אתפסיה, ושואל מאי בינייהו ועונה איכא בינייהו בשחייב מודה, אי נמי מחמת חובו שמתוה בית דין ומת בשמתיה, שלחו מתם וכך אמרו חכמי ארץ ישראל דשמתוה ומית בשמתיה ,והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע, תנן ,שום היתומים שלשים יום ,ושום ההקדש ששים יום ,ומכריזין בבקר ובערב ,ומברר במאי עסקינן? אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי צאית ,אלא פשיטא בבעל חוב ישראל ,ושואל בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע ,מוקי לה בשחייב מודה ,אלא לרב פפא קשיא? ועונה אמר לך רב פפא אי בעית אימא כתובה משום חינא ,ואי בעית אימא בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל ,ושואל אי קיבל עליו ,לינטר ימתין להו עד דגדלי ,ועונה שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו ,ושואל תא שמע מכריזים מבוקש קונה לשדה על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו ,ומברר ,במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית ,להמתין חודשיים לתוצאות מכרז? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל ,ושואל בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע מוקי לה בשחייב מודה ,אלא לרב פפא בשלמא כתובה משום חינא אלא בעל חוב קשיא? ועונה רב פפא לעולם בבעל חוב עובד כוכבים וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל ,ושואל ,אי קיבל עליו לינטר להו עד דגדלי היתומים? ועונה שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו ,רבא אמר משום שובר שלא ידוע ליתומים שהיה או לא היה בידי אביהם ,ושואל א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרבא ,ומי חיישינן לשובר? והתנן, הנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה ,ואמר ר' אחא שר הבירה ,מעשה בא לפני ר' יצחק נפחא לאנטוכיא ,ואמר לא שנו אלא כתובת אשה משום חינא אבל בעל חוב לא ,ורבה אמר רב נחמן אפילו בעל חוב נמי ,ושואל ואי חיישת לשובר התם נמי ניחוש? ועונה א"ל התם כדאמרינן טעמא ,שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חבירו והולך ויושב לו במדינת הים ,אמר רבא הלכתא אין נזקקין לנכסי יתומין ואם אמר האב לפני מותו תנו ,נזקקין ,אמר תנו שווה שדה זו ומנה זו ,נזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס ,ואם אמר שדה סתם ומנה סתם נזקקין ומעמידין אפוטרופוס ,אמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלו שנבוא אנחנו דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן, אמר רב אשי הלכך אזדקוקי לא מזדקקינן דהא אמר רבא הלכתא אין נזקקין ,ואי מזדקקינן מוקמינן אפוטרופוס דאמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלו דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן :במשנה המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה וכ' ומברר ,במאי קמיפלגי? ועונה ,רבי אליעזר סבר אדם עושה קינוניא על ההקדש ,ורבי יהושע סבר אין אדם עושה קינוניא על ההקדש ,ושואל לדבריך ואלא הא דאמר רב הונא, שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי, נאמן ,חזקה אין עושה קינוניא על הקדש ,לימא במחלוקת כתנאי אמרה לשמעתיה? ועונה ,לא ,עד כאן לא פליגי אלא בבריא ,אבל בשכיב מרע דברי הכל אין אדם עושה קינוניא על ההקדש ,ומסביר מאי טעמא, אין אדם חוטא ולא לו ,איכא דאמרי בבריא דכ"ע לא פליגי (דאין) [דאדם] אדם עושה קינוניא על הקדש, והכא במשנה בנדר שהודר ברבים קמיפלגי ,מר סבר יש לו הפרה והתקנה לא מועילה ,ומ"ס אין לו הפרה, ואיבעית אימא דכ"ע נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, והכא בנדר שהודר על דעת רבים קמיפלגי ,ושואל ואלא הא דאמר אמימר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ,על דעת רבים אין לו הפרה ,לימא אמימר כתנאי אמרה לשמעתיה ,ותו רבי יהושע אומר אינו צריך ,אם זו המחלוקת במשנה אינו מועיל מיבעי ליה ,ועונה אלא הכא ,בעיקרון של בשאלה דהקדש קמיפלגי ,ואמנם והתניא כן ,המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אישה ר"א אומר כשהוא מגרשה ידור רב הונא הוה ליה ואישתדוף ,ואיבעית אימא אבא לגביה בריה יש הסכמה גמורה שעבדה משעבד נפשיה ,דאיתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד, קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד ,ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה ,פליגי ,איכא למאן דאמר אית ליה נכסי ללוה משתעבד לית ליה ,לא משתעבד ,ואיכא למאן דאמר ,אף על גב דלית ליה משתעבד ,והלכתא בכולהו אף על גב דלית ליה נמי משתעבד ,לבר מערב דכתובה ,דאף על גב דאית ליה לא משתעבד ,ומסביר מאי טעמא ,ראשית מצוה קעביד ושנית ולא מידי חסריה ,ומספר ,ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה ,וקא גרשה לדביתהו ,שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא ,ושאל משביעים ערב תנן ,הקדש תנן ,לוקח מה? ועונה אמר ליה וכי חשבת תנא כי רוכלא ניחשיב וניזיל ימנה כל מקרה ומקרה ,נהרדעי אמרי, מה דתנן ,תנן ,מה דלא תנן לא תנן ,ומסביר אמר רב משרשיא ,מאי טעמא דנהרדעי ,בשלמא הקדש משביעים משום ריוח דהקדש ,ערב נמי מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסריה ,אלא לוקח מכדי מידע ידע דכל חד וחד איכא עליה כתובה ,אמאי ניזיל וניזבון שדה משועבדת לכתובת אישה ,אלא איהו הוא דאפסיד אנפשיה: הנאה ,רבי יהושע אומר אינו צריך ,וא"ר אלעזר ברבי שמעון ,הן דברי רבי אליעזר הן דברי בית שמאי ,הן דברי רבי יהושע הן דברי בית הלל ,שבית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ,ובית הלל אומרים הקדש טעות אינו הקדש :במשנה וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' :ומספר ,משה בר עצרי נהיה ערבא דכלתיה הוה ,ורב הונא בריה צורבא מרבנן, הוה עני מרוד ודחיקא ליה מילתא ,אמר אביי ליכא בסביבה אדם חכם דנסבי עצה לרב הונא ,דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה ,ואחר כך ולהדרה מיהדרי ,א"ל רבא ,והאנן ידור הנאה תנן ואיך יחזירה ושואל ואביי מה חשב ,ועונה אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש ,לסוף איגלאי מלתא רב הונא דכהן הוה, אמר אביי ,אין עצה ואין תבונה בתר עניא אזלא עניותא ,ועכשיו שואל ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן [שמעון בן] גמליאל ,ועונה אב ובריה שאני, וצורבא מרבנן שאני ,ושואל ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד ,ועונה ערב קבלן הוה ,ושואל הניחא למאן דאמר קבלן אף על גב דלית ליה נכסים ללוה משתעבד אלא למ"ד אית ליה משתעבד לית ליה לא משתעבד ,מאי איכא למימר? ועונה איבעית אימא משנה ב' שה י ְכֹולָה ִלגְבֹות כְתֻ בָתָ ּה מִן (ב) ַה ַמקְדִ יׁש נְ ָכסָיו ְו ָהי ְתָ ה ָעלָיו שעבוד קודם של כְתֻ בַת ִאישָה ּו ַבעַל חֹוב ,אֵּין ָה ִאי ָ ַה ֶהקְדֵּ ׁש ,וְֹלא ַבעַל חֹוב אֶת חֹובו מן ההקדשֶ ,אלָא מה עושים שלא יראה שהקדש יוצא ללא פדיון הַּפֹודֶ הּ ,פֹודֶ ה ׁשעִים ָמנֶה ְו ָהי ָה חֹובֹו מֵָּאה ָמנֶה ,מֹוסִיף המקדיש עֹוד עַל ְמנָת לִּתֵּ ן ָל ִאשָה כְתֻ בָתָ ּהּ ,ו ְל ַבעַל חֹוב אֶת חֹובֹוִ .הקְדִ יׁש ּתִ ְ דִ ינָר ,ובדינר הזה ּופֹודֶ ה בֹו אֶת ַהנְ ָכסִים ַהלָלּו עַל ְמנָת לִּתֵּ ן ָל ִאשָה כְתֻ בָתָ ּה ּו ְל ַבעַל חֹוב אֶת חֹובֹו: בבלי ערכין כג' ע' ב' אומר אם היה חובו בסכום מדוייק כנגד הקדשו פודה גמרא ושואל למה לי למימר הפודה פודה? ועונה משום דר' אבהו ,דאמר רבי אבהו ,שלא יאמרו ואם לאו אינו פודה ,ומברר ורבנן עד כמה? ועונה הקדש יוצא בלא פדיון ,ומדייק מתניתין דלא כרבן אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא: שמעון בן גמליאל ,דתניא רבן שמעון בן גמליאל משנה ג' ד' ׁשנֵּים ָעשָר ח ֹדֶ ׁש, ׁש ְכנִין אֹותָ ן ,אם דל הוא נֹותְ נִין לֹו מְזֹון ׁשְלׁשִים יֹוםּ ,וכְסּות ְ (ג) ַאף עַל ּפִי ׁשֶָאמְרּו ַחי ָיבֵּי ע ֲָרכִין ְמ ַמ ְ ׁשנֵּי ּו ִמטָה ֻמו ַצעַתְ ,ו ַסנְדָ לִיןּ ,ותְ ִפלִין .נותנים לֹוֲ ,אבָל ֹלא ְל ִאׁשְּתֹו וְֹלא ְל ָבנָיו .אִם ָהי ָה אּומָן וצריך לפרנסתו ,נֹותְ נִין לֹו ְ ׁשנֵּי ַמ ֲעצָדִ ין ּוׁשְּתֵּ י ְמגֵּרֹות משוריםַ ,רבִי ֱאלִי ֶעזֶר אֹומֵּר ,אִם ָהי ָה ְכלֵּי אּומָנּות ִמכָל מִין ָומִין .כגון ח ָָרׁש עץ ,נֹותְ נִין לֹו ְ ִאיכָר ,נֹותְ נִין לֹו אֶת ִצמְדֹו שני שוורים לחרישת הקרקע .היה ַחמָר ,נֹותְ נִין לֹו אֶת חֲמֹורֹו( :ד) ָהי ָה (לֹו) כלי עבודה ׁשנֵּי מִינִין מִן מִין ֶאחָד מ ְֻרבֶה ּומִין ֶאחָד ֻמעָט ,אֵּין אֹומ ְִרים לֹו ִלמְכֹור מִן ַהמ ְֻרבֶה ְו ִלקַח לֹו מִן ַה ֻמעָטֶ ,אלָא נֹותְ נִין לֹו ְ ׁשי ֶׁש לֹו מִן ַה ֻמעָט נשאר אצלוַ .ה ַמקְדִ יׁש אֶת נְ ָכסָיוַ ,מ ֲעלִין לֹו אֶת ּתְ ִפלָיו וחייב לפדות ַהמ ְֻרבֶה והיתר מוכרים וְכ ֹל ֶ אותם : בבלי ערכין כג' ע' ב' אשתו ובניו מערכך :במשנה ,רבי אליעזר אומר אם גמרא שואל מאי טעמא? ועונה דאמר קרא ויקרא כז' היה איכר נותן לו צמדו [וכו'] :ושואל ורבנן? ועונה (ח) ְואִם מְָך הּוא ֵּמע ְֶרכֶָך וְהֶ ע ֱִמידו לִ ְפנֵי הַ כהֵ ן וְהֶ ע ֱִריְך אתו הַ כהֵ ן עַ ל ִפי אֲ ֶשר תַ ִשיג יַד הַ נדֵ ר ַיע ֲִריכֶנּו הַ כהֵ ן: הנהו לאו כלי אומנות נינהו אלא נכסים נינהו: החייהו מערכך :במשנה ,אבל לא לאשתו ובניו וכו': במשנה ,היה לו מין אחד [וכו'] :ושואל ,פשיטא כי ושואל מאי טעמא ועונה שכתוב "הוא מערכך" ולא היכי דסגי ליה והסתדר עד השתא ,השתא נמי סגי דרב יימר ,אמר להו סליקו ליה תפילין ,ושואל מאי קא משמע לן מתני' היא המקדיש נכסיו מעלין לו תפיליו ,ועונה מהו דתימא התם כשמקדיש הוא דסבר מצוה קא עבידנא ,אבל לענין זבוני מצוה דגופיה לא זבין איניש ,קא משמע לן גם התפילין מכורים: ליה ימשיך להסתדר כך ,ועונה מהו דתימא ,עד האידנא דהוה ליה לאושולי כלים נוספים שהיה משאיל לחברו הוה מושלי ליה ,השתא דליכא דמשיל ליה לא ימצא בעל מלאכה לא ,קא משמע לן: במשנה ,המקדיש את נכסיו מעלין לו תפילין :ומספר, ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה כל נכסיו אתא לקמיה משנה ה (ה) ֶאחָד ַה ַמקְדִ יׁש אֶת נְ ָכסָיוְ ,ו ֶאחָד ַה ַמע ֲִריְך אֶת ַעצְמֹו ואין לו מזומנים ,אֵּין לֹו שייכות ובעלות ֹלא ִבכְסּות ִאׁשְּתֹו, ׁש ְל ָקחָן ׁשמָן של נשותיו ,וְֹלא ְב ַסנְדָ לִים חֲדָ ׁשִים ֶ ׁש ְצ ָבעָן ִל ְ וְֹלא ִבכְסּות ָבנָיו ,וְֹלא בבגדים הצבעונים שצבע ַב ֶצבַעֶ , ׁשמָן של ילדיו ,והם אינם נמכרים על ידי גזבר ההקדשַ .אף עַל ּפִי ׁשֶָאמְרּוֲ ,עבָדִ ים של יתומים נִ ְמכ ִָרים ִבכְסּותָן ִל ְ ׁשבִי ַח הּוא אפילו עד ָמנֶהְ ,וכֵּן ּפ ָָרה אִם ַממְּתִ ינִים אֹותָּה ׁשאִם ּתִ י ָלקַח לֹו כְסּות ִבׁשְלוׁשִים דִ ינָרַ ,מ ְ ׁשבַחֶ , של שבת ְל ֶ ׁש ַבחַת הִיא ,אֵּין ַל ֶהקְדֵּ ׁש ׁש ַב ַחת מתייקרת הִיאְ ,וכֵּן מ ְַר ָגלִית אִם ַמ ֲעלִין אֹותָ ּה ַלכ ְָרך גדולַ ,מ ְ ליום השחיטה ָל ִא ְטלִיסַ ,מ ְ ׁשעְּתֹו שבו נדר : בשומה ֶאלָא השווי של מְקֹומֹוְ ,ו ַ בבלי ערכין כד' ע' א' להזדמנות שישיג מחיר טוב "קודש לה'' ,סתם גמרא ,תנו רבנן ויקרא כז' (כג) וְחִ ַשב לו הַ כהֵ ן אֵ ת ההקדישות לבדק הבית: ִמכְ סַ ת הָ עֶ ְרכְ ָך עַ ד ְשנַת הַ יבֵ ל ְונָתַ ן אֶת ָהע ְֶרכְָך בַיֹום הדרן עלך שום היתומים: הַהּוא קדֶ ש לַיהוָה :שלא ישהה מרגלית לקלים ...
© Copyright 2024