‫משרד עורכי דין שרקון ושות'‬ ‫‪ ‬משרד עו"ד שרקון ושות'‪ ,‬מתמחה בתחום דיני‬ ‫המקרקעין על היבטיו השונים‪.‬‬ ‫‪ ‬המשרד דורג כאחד המשרדים המובילים בתחום‬ ‫דיני המקרקעין ע"י חברת המידע העסקי ‪ -‬דן אנד‬ ‫ברדסטריט‪.‬‬ ‫‪ ‬המשרד מייצג רשויות וגופים ציבוריים רבים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י)‪ ,‬עמידר‪ ,‬קק"ל‪,‬‬ ‫הימנותא‪ ,‬עיריות‪ ,‬מע"צ‪ ,‬רשות המיסים ועוד‪.‬‬ ‫משרד עורכי דין שרקון ושות'‬ ‫‪ ‬חשוב לזכור שהמדובר באחד מכמה משרדי עורכי‬ ‫דין חיצוניים המייצגים את ממ"י מכוח מכרז‬ ‫ובהתאם לייפוי כוח מהיועמ"ש‪.‬‬ ‫‪ ‬השימוש במשרד חיצוני‪ ,‬להבדיל מפרקליטות‬ ‫המדינה למשל‪ ,‬מקים יתרון ביעילות העבודה וחסכון‬ ‫בבירוקרטיה‪( .‬דינמיקה אחרת)‪.‬‬ ‫‪ ‬משרדי עו"ד חיצוניים מטפלים בד"כ רק בתיקים‬ ‫המתנהלים בבתי משפט השלום‪( .‬לעיתים ניתנת‬ ‫המלצת המחוז לטיפול גם בבימ"ש מחוזי)‪.‬‬ ‫סדרי הדין ונפקותם בניהול הליכים משפטיים כאשר‬ ‫המדינה היא בעל דין‬ ‫‪ ‬שני החיקוקים העיקריים העוסקים בסדרי הדין‬ ‫האזרחי הינם‪:‬‬ ‫◦ חוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד ‪.1984 -‬‬ ‫העוסק במיוחד בשאלת סמכויות בתי המשפט‪ ,‬וסמכויות‬ ‫השופטים‪.‬‬ ‫◦ תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד ‪.1984 -‬‬ ‫העוסקות במלוא מגוון הנושאים בהם עוסק הדיון‬ ‫האזרחי‪.‬‬ ‫סדרי הדין ונפקותם בניהול הליכים משפטיים כאשר‬ ‫המדינה היא בעל דין‬ ‫‪ ‬סדר הדין ‪ -‬הפרוצדורה‪ ,‬או "ההליך"‪ ,‬עניינו בדרכים‬ ‫בהן ניתן לקבל הכרעה במקרה של סכסוך משפטי‪.‬‬ ‫‪ ‬לא מדובר בשאלה "מי צודק?"‪" ,‬לטובת מי נוטה‬ ‫הדין?"‪" ,‬מי הפר את החוזה?" אלא בשאלות כגון‬ ‫"את מי ניתן לתבוע?"‪" ,‬באיזה סוג של תביעה‬ ‫מדובר?"‪" ,‬לאיזה בית משפט יש להגיש את‬ ‫התביעה?"‪.‬‬ ‫דיני ראיות ונפקותם בניהול הליכים משפטיים כאשר‬ ‫המדינה היא בעל דין‬ ‫‪ ‬מקורות דיני הראיות בישראל‪:‬‬ ‫◦ פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א‪.1971-‬‬ ‫◦ שורת הוראות בחוקים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬חוק הגנת הפרטיות‪,‬‬ ‫חוק האזנות סתר‪ ,‬חוק חקירת ילדים וכו'‪.‬‬ ‫◦ כללים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬קרי‪ -‬יצירי פסיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬המקור החשוב ביותר לבירור האמת הוא עדותו של‬ ‫עד המעיד במהלך המשפט‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל דין או נאשם רשאים להיות עדים גם הם‪.‬‬ ‫דיני ראיות ונפקותם בניהול הליכים משפטיים כאשר‬ ‫המדינה היא בעל דין‬ ‫‪ ‬מטרת דיני הראיות ‪ -‬לסייע לביהמ"ש בקביעת‬ ‫עובדות השנויות במחלוקת‪.‬‬ ‫‪ ‬על התובע להוכיח (בסיוע עדים‪ ,‬מסמכים וחפצים)‬ ‫לביהמ"ש את צדקת תביעתו ע"י שכנוע ביהמ"ש‬ ‫בדבר הסוגיה המשפטית השנויה במחלוקת‪.‬‬ ‫אנשי השטח הינם העדים והדוחות הינם המסמכים‬ ‫אשר באמצעותם מוכיחה המדינה‪ ,‬כבעל דין‪ ,‬את‬ ‫טענותיה‪ .‬על כן‪ ,‬חשיבותם הינה רבה ומהותית‪.‬‬ ‫הבסיס המשפטי‪-‬חוקי לעבודת ממ"י‬ ‫עיקרי מדיניות ניהול המקרקעין נקבעים מכוח‬ ‫שלושה חוקים ואמנה אחת‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‪ ,‬תש"ך‪.1960-‬‬ ‫חוק זה קובע שהבעלות על מקרקעי ישראל לא‬ ‫תועבר במכר או בדרך אחרת‪ ,‬למעט חריגים‬ ‫שנקבעו בחוק‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק מקרקעי ישראל‪ ,‬תש"ך‪.1960-‬‬ ‫חוק זה קובע את החריגים לכלל שנקבע בחוק‬ ‫יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫הבסיס המשפטי‪-‬חוקי לעבודת ממ"י‬ ‫‪ ‬חוק רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬תש"ך‪1960-‬‬ ‫על‪-‬פי חוק זה הוקמה רשות מקרקעי ישראל כגוף‬ ‫האחראי לניהול מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬האמנה בין מדינת ישראל לקרן הקיימת‬ ‫לישראל‪ ,‬תשכ"ב‪1961-‬‬ ‫האמנה קובעת שניהול אדמות המדינה‪ ,‬רשות‬ ‫הפיתוח וקרן קיימת לישראל ירוכז בידי המדינה‪.‬‬ ‫הממשלה תקים מינהל לניהול האדמות הנ"ל‪ ,‬הוא‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬באמנה נקבע גם העיקרון‪,‬‬ ‫לפיו ימסרו קרקעות המדינה רק בחכירה ולא תועבר‬ ‫הבעלות עליהן‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫רשות הפיתוח‬ ‫קרן קיימת‬ ‫לישראל‬ ‫בעלים‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫רשות הפיתוח‬ ‫קק"ל‬ ‫מנהל‬ ‫מינהל מקרקעי‬ ‫ישראל‬ ‫הבסיס המשפטי‪-‬חוקי לעבודת ממ"י‬ ‫‪ ‬כאשר איש שטח‪ ,‬מפקח‪ ,‬מודד או כל עד מטעם‬ ‫ממ"י נשאל בחקירה "מי שלח אותך למקרקעין"?‬ ‫עליו להבין את מהות השאלה וחשיבותה בהליך‬ ‫המשפטי‪.‬‬ ‫ממ"י כבעל דין תובע‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כ‪ 90% -‬מקרקעות המדינה מנוהלים ע"י ממ"י‪.‬‬ ‫מטרתו של ממ"י הנה שמירה על הקרקעות כך שהחוכרים‬ ‫ובעלי הזכויות בקרקע יפעלו בה כדין ובאופן שאינו נוגד את‬ ‫אישורו ואת ההסכם עליהם הם חתומים מולו‪.‬‬ ‫התביעות אותן מגיש ממ"י לביהמ"ש עניינן בד"כ‪:‬‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫גביית חובות דמי חכירה‪.‬‬ ‫פינויים ופלישות‪.‬‬ ‫שימושים חורגים‪.‬‬ ‫בניה בלתי חוקית‪( .‬להבדיל מכתבי אישום המוגשים ע"י רשויות‬ ‫שונות וועדות)‪.‬‬ ‫דמי חכירה‬ ‫‪ ‬דמי חכירה שנתיים (דח"ש) הינם תשלום שמשלם‬ ‫החוכר למינהל מדי שנה בשנה‪ ,‬במהלך כל תקופת‬ ‫החכירה‪ ,‬בגין שימוש במקרקעין בהתאם למטרת‬ ‫ההקצאה‪.‬‬ ‫◦ להקצאות שונות דמי חכירה בגובה שונה‪.‬‬ ‫פינויים ופלישות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תביעות פינוי ופלישה הינן תביעות הנולדות עקב ביקורת‬ ‫שעורך איש השטח‪ ,‬לפיה נמצא כי פרט לשטח אשר ממ"י‬ ‫הקצה (אם בכלל)‪ ,‬קיים שטח פלישה נוסף‪ ,‬בו נעשה שימוש‬ ‫שלא כדין‪.‬‬ ‫שטח הפלישה‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬לא בבעלות המחזיק‪.‬‬ ‫המדובר הוא בבנייה בלתי חוקית‪ ,‬סיפוח שטחים שלא כדין‬ ‫ועשיית דין עצמי בייעוד הקרקע‪.‬‬ ‫מה נחוץ על מנת להוכיח את התביעה? (נטל הראיה)‬ ‫◦ נסח מקרקעין – המוכיח בעלות על הקרקע‪.‬‬ ‫◦ מפה‪ :‬תשריט‪ ,‬תצ"א וכדו' ‪ -‬אשר מפרטים באופן מדויק את מיקום‬ ‫הפלישה‪.‬‬ ‫בנייה חוקית‬ ‫פלישה ובנייה בלתי חוקית‬ ‫שימושים חורגים‬ ‫‪ ‬תביעת שימוש חורג הינה תביעה הנובעת מתוך אי‬ ‫ציות לייעוד הקרקע‪ ,‬כפי שהוא מופיע בחוזה‬ ‫החכירה ‪ /‬חוזה המשבצת‪.‬‬ ‫‪ ‬החוכר ‪ /‬המשכיר עושים שימוש שאינו מותר עפ"י‬ ‫החוזה שנחתם מול ממ"י‪.‬‬ ‫שימושים חורגים‬ ‫‪ ‬חוזה המשבצת הנו חוזה אשר נחתם בין ממ"י‬ ‫(ולעיתים גם הסוכנות) לבין המושב‪/‬הקיבוץ‪,‬‬ ‫ומפורטת בו מטרת השכירות והיא שימוש חקלאי‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬כל שימוש אשר נוגד את חוזה המשבצת הינו שימוש‬ ‫חורג בהגדרה‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב להבהיר‪ ,‬כי שימוש חורג נעשה בקרקע‪ ,‬אשר‬ ‫ניתנה בהיתר‪ .‬אולם‪ ,‬השימוש בה אינו כדין‪.‬‬ ‫קרקע חקלאית‬ ‫בניה בהיתר על פי חוזה המשבצת‬ ‫שימוש חורג – הנוגד את חוזה המשבצת‬ ‫אנשי השטח ותפקידם‬ ‫‪ ‬אנשי השטח משמשים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כעיניים של‬ ‫ממ"י‪ ,‬בא כוחו וביהמ"ש‪.‬‬ ‫‪ ‬אנשי השטח הינם בעלי הידע הרב ביותר בנוגע למצב‬ ‫העובדתי במקרקעין נשוא ההליך המשפטי‪.‬‬ ‫‪ ‬דוחות הפיקוח מהווים את הראיה החזקה ביותר‬ ‫ומשקלם רב לעניין הוכחת התביעה‪.‬‬ ‫המחלוקות בין ממ"י לצד שכנגד‬ ‫‪ ‬המחלוקת בין ממ"י לבין הצד שכנגד לרוב אינה‬ ‫בעניין הבעלות על המקרקעין‪( .‬נסח רישום‬ ‫המקרקעין מדבר בעד עצמו)‪.‬‬ ‫‪ ‬בתביעות שעניינן פינוי שימושים חורגים או בניה‬ ‫בלתי חוקית טענות הנתבעים מתמצות בד"כ בכך‬ ‫שהשימוש הוא חוקי בהתאם להחלטות מועצת‬ ‫מקרקעי ישראל (‪ )1101 ,755‬ו‪/‬או כי חוזה המשבצת‬ ‫לא חל עליהם ו‪/‬או כי המבנים נבנו לפני שנים רבות‪.‬‬ ‫המחלוקות בין ממ"י לצד שכנגד‬ ‫‪ ‬בתביעות שעניינן פינוי פלישה מתמצות טענות‬ ‫הנתבעים בד"כ בטענה‪ ,‬כי הם יושבים שנים רבות‬ ‫בידיעת ממ"י וכי הסכים בשתיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר עולה שאלה בעניין הבעלות‪ ,‬הסמכות נתונה‬ ‫לבית המשפט המחוזי (מושב בצרה‪ ,‬בני ציון‪ ,‬צור‬ ‫משה)‪.‬‬ ‫חשיבות דוחות הפיקוח‬ ‫‪ ‬אנשי השטח הינם היחידים‪ ,‬בד"כ‪ ,‬אשר מצויים‬ ‫במקרקעין ובקיאים בנעשה בו‪.‬‬ ‫‪ ‬דוחות הפיקוח הינם ניסיון להקפאת זיכרון על ידי‬ ‫אנשי השטח‪ ,‬באופן שיוכל לשמש את המחלקה‬ ‫המשפטית‪ ,‬החקלאית‪ ,‬ב"כ המדינה ואת ביהמ"ש‬ ‫להבנת המצב במקרקעין‪.‬‬ ‫אופן רישומו של דו"ח פיקוח‬ ‫דו"ח הפיקוח‪ ,‬התשריט ונסח רישום המקרקעין מהווים כלי‬ ‫חשוב להוכחת התביעה‪.‬‬ ‫לכן על המפקח לכתוב דו"ח פיקוח כאשר בידיו אמורים‬ ‫להימצא מפה ‪ /‬תשריט ‪ /‬תצ"א ‪ /‬תוכניות שונות‪.‬‬ ‫ביהמ"ש בוחן את ממצאי הדו"ח ומאמתו מול התשריט‬ ‫ובמקרה בו לא קיימת התאמה בין הדו"ח לבין המצוי‬ ‫בתשריט עולה בעיה בהוכחת התביעה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬קיימת חשיבות רבה מאוד כיצד לכתוב את מה‬ ‫שעיניכם רואות ‪ -‬הוכחת התביעה תלויה בעיניים שלכם‬ ‫ובאופן כתיבת הדו"ח‪.‬‬ ‫אופן רישומו של דו"ח פיקוח‬ ‫• יש לציין את מועד הביקור במקרקעין‪.‬‬ ‫• יש לציין כראוי את מספרי הגוש והחלקה עליהם מדובר‪.‬‬ ‫• יש לציין את מספרו של תיק הנכס‪/‬נחלה‪/‬משק‪/‬משפטי הרלוונטי‪.‬‬ ‫• בתביעות שעניינן פלישה למקרקעין יצוין באופן ברור על גבי דו"ח הפיקוח מהו‬ ‫שטח הפלישה ובהתאם לסימון בתשריט עליו הסתמכתם‪ ,‬תוך ציונו של התשריט‬ ‫בדו"ח הפיקוח‪.‬‬ ‫• יש לציין כיצד באה הפלישה לידי ביטוי (גידור‪ ,‬בנייה‪ ,‬תפיסת חזקה‪ ,‬מטלטלין‪,‬‬ ‫סככות וכו')‪.‬‬ ‫• בתביעות שעניינן שימושים חורגים יש לציין באופן ברור מהו השימוש החורג‪,‬‬ ‫באיזה מבנים הוא נעשה וכיצד מסומנים המבנים בתשריט‪ ,‬תוך ציונו של‬ ‫התשריט בדו"ח הפיקוח‪.‬‬ ‫• בכל מקרה חשוב לציין מיהו הפולש ‪ /‬מחזיק ‪ /‬בעל הזכויות בפועל‪.‬‬ ‫(קיימת חשיבות בעניין זה לצורך ניהול ההליך נגד בעל הדין הנכון וכן כאשר ניתן‬ ‫פסק דין לפינוי ונפתח הליך הוצל"פ)‪.‬‬ ‫אופן רישומו של דו"ח פיקוח‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בשום אופן לא תצוין בדו"ח דעתו האישית של המפקח‪.‬‬ ‫לא להשתמש במילים‪ ,‬כגון‪ :‬אני חושב‪ ,‬נראה לי‪,‬‬ ‫כמדומני ועוד‪.‬‬ ‫אין ליתן חוות דעת משפטית מלבד המלצה למחלקה‬ ‫המשפטית על הגשת תביעה בגין המצב בפועל‪.‬‬ ‫אין לציין "אינטריגות" בין המחזיקים לבין ממ"י או בין‬ ‫המחזיקים לבין עצמם‪.‬‬ ‫יש לכתוב מה קיים במקרקעין באופן ברור ונהיר‬ ‫ומופשט‪.‬‬ ‫אם ניתן‪ ,‬יש לצרף תמונות‪.‬‬ ‫כן ‪ /‬לא עושים בדו"ח‬ ‫"הערכתי שאינו מהווה שימוש חריג"‬ ‫כן ‪ /‬לא עושים בדו"ח‬ ‫סימון המבנים כ‪ / C, B ,A -‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬ ‫כן ‪ /‬לא עושים בדו"ח‬ ‫"מחסן לול ריק פונה המפעל"‬ ‫ניסוח‪ ,‬התאמה לתשריט עפ"י ‪ / C ,B ,A‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬ ‫ההליך הטרום משפטי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לזכור כי דוחות הפיקוח הינם חלק מתפקידם של אנשי השטח‬ ‫ללא קשר להליך משפטי‪.‬‬ ‫דוחות הפיקוח נכתבים כדבר שבשגרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עקב בקשה של‬ ‫מחלקת עסקאות‪ ,‬מחלקת חוזים‪ ,‬מחלקת גזברות‪ ,‬מחלקה‬ ‫חקלאית‪.‬‬ ‫במקרה בו ממליץ המפקח על הגשת תביעה מועבר הדו"ח למחלקה‬ ‫המשפטית‪.‬‬ ‫המחלקה המשפטית שולחת מכתב התראה לבעל הזכויות ‪ /‬פולש‪.‬‬ ‫במקרה בו לא פונו הפלישה ו‪/‬או הוסר השימוש החורג ו‪/‬או הבניה‬ ‫הבלתי חוקית תמסור המחלקה המשפטית את המסמכים‬ ‫הרלוונטיים (בדיסק הדמיה) להגשת תביעה משפטית בצירוף‬ ‫הוראות‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיסק הסרוק ימצאו המסמכים הבאים‪:‬‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫דוחות פיקוח‪.‬‬ ‫מכתבי ההתראה‪.‬‬ ‫תשריטים‪.‬‬ ‫תוכניות‪.‬‬ ‫הסכמים שונים כגון הסכמי חכירה‪ ,‬חוזי משבצת וכדו'‪.‬‬ ‫מסמכים נוספים אשר מהווים עזר מבחינה עובדתית‪.‬‬ ‫הגשת התביעה לביהמ"ש‬ ‫‪ ‬משרד עורכי הדין מקבל את מסמכי התביעה‬ ‫הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ ‬עורך דין ‪ /‬מתמחה לומד את הנתונים‪.‬‬ ‫‪ ‬כתב התביעה יכלול‪:‬‬ ‫ טענות עובדתיות באמצעות נסח רישום‪ ,‬תשריט‬‫ודוחות פיקוח‪.‬‬ ‫‪ -‬טענות משפטיות וסעדים מתבקשים‪.‬‬ ‫סיכום קצר‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫המפקח הגיע לשטח מסיבה כלשהי ומצא כי קיימת הפרה‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫ממצאי המפקח מועלים על גבי דו"ח פיקוח‪.‬‬ ‫דוח פיקוח מועבר בהמלצת המפקח למחלקה המשפטית‪.‬‬ ‫המחלקה המשפטית שולחת מכתב התראה‪.‬‬ ‫אין תגובה מהנמען‪.‬‬ ‫התיק עובר לטיפול משרד עורכי דין חיצוני‪.‬‬ ‫המשרד מנסח כתב תביעה ומגישו לבית המשפט‪.‬‬ ‫הנתבע מגיש כתב הגנה (במידה ולא ‪ -‬תוגש בקשה למתן פס"ד‬ ‫בהעדר הגנה)‪.‬‬ ‫התיק נקבע לדיון קדם משפט‪.‬‬ ‫לעיתים מוגש גם כתב תשובה‪.‬‬ ‫ראיות הצדדים מוגשות על ידי תצהירים‪.‬‬ ‫מהו תצהיר‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫מסמך בכתב‪ ,‬שתוכנו מיועד להוות תחליף לעדות הנמסרת‬ ‫בבית המשפט‪.‬‬ ‫במקרים שבהם הדבר מותר‪ ,‬רשאי בעל דין בהליך משפטי‬ ‫להגיש את התצהיר במקום להביא את נותן התצהיר‬ ‫לעדות‪ ,‬וכך לחסוך מזמנו של נותן התצהיר‪.‬‬ ‫בעל הדין שכנגד יהיה רשאי לרוב לאחר מכן לחקור את‬ ‫המצהיר בחקירה נגדית‪.‬‬ ‫תצהיר נחתם על ידי המצהיר‪ ,‬ואדם המוסמך לכך‬ ‫(כגון עורך דין) מאשר בשולי התצהיר שהוא זיהה את‬ ‫החותם והזהיר אותו בדבר חובתו להצהיר את האמת‪.‬‬ ‫החותם על תצהיר שקר עובר עבירה‪ .‬תצהיר שקרי דינו‬ ‫כדין עדות שקר‪.‬‬ ‫אלו תצהירים מוגשים ע"י ממ"י‬ ‫• התצהיר מנוסח בד"כ על ידי משרד עורכי הדין החיצוני בשיתוף‬ ‫המצהיר‪.‬‬ ‫• במסגרת התביעות אותן מגיש ממ"י מוגשים בד"כ תצהירי‬ ‫עדות ראשית מטעם הגורמים הבאים‪:‬‬ ‫ תצהירו של המפקח על המקרקעין‪ ,‬המעיד על העובדות‬‫באמצעות דוחות הפיקוח‪( .‬לעיתים יצורף דו"ח פיקוח עדכני על‬ ‫מנת לבחון האם השימוש החורג ‪ /‬פלישה נמשכים)‪.‬‬ ‫ חוות דעת מודד מומחה בצירוף תשריט‪.‬‬‫ תצהיר עובדי המחלקה החקלאית בעניין הפרות מטרת‬‫החכירה‪.‬‬ ‫‪ -‬חוות דעת שמאי מומחה בעניין שווי דמי שימוש ראויים‪.‬‬ ‫המשך ההליך המשפטי‬ ‫‪ ‬לאחר הגשת תצהירי התובע מוגשים תצהירי הצד‬ ‫שכנגד והתיק נקבע לשמיעת ראיות הצדדים‪ ,‬קרי ‪-‬‬ ‫עדויות העדים‪.‬‬ ‫‪ ‬על המצהירים והמומחים מטעם הצדדים להופיע‬ ‫לדיון שמיעת הראיות וליתן עדותם בהתאם‬ ‫לתצהיר עליהם חתמו וחוות הדעת אשר הוגשו‬ ‫מטעמם‪.‬‬ ‫שמיעת הראיות‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר נקבע מועד לדיון בבית המשפט‪ .‬חובה‪:‬‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫◦‬ ‫לשים לב למועד הדיון‪ ,‬לכתוב ביומן‪.‬‬ ‫לקרוא את על התצהיר לפני הדיון‪.‬‬ ‫במקרה ויש שאלות ‪ -‬לשאול את עורך הדין המלווה‪.‬‬ ‫להביא את התצהיר לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪ ‬המצהיר ייחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ הצד שכנגד ובחקירה‬ ‫חוזרת ע"י עו"ד מטעם ממ"י‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב לזכור שהדיון הנו דינמי‪ .‬ייתכן שיתארך‪ ,‬יתכן שידחה‪ ,‬יתכן‬ ‫שיקבע יום דיונים נוסף‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר עדותם של עדי התביעה‪ ,‬עולים עדי ההגנה‪.‬‬ ‫‪ ‬עם סיום שלב העדויות מוגשים סיכומים מטעם הצדדים‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן פסק דין‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרה בו ניתן פס"ד לטובת ממ"י נפתח תיק הוצל"פ באמצעות‬ ‫חברה העוסקת בכך מטעם ממ"י‪.‬‬