1 רועי בר ` פרופ / מבוא לקשר כימי המימן אטום . 21 1

‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪. 21‬‬
‫‪1‬‬
‫אטום המימן‬
‫הקדמה‬
‫אחד הכישלונות הבולטים של המכאניקה‬
‫הקלאסית שניבאה שאטום המימן איננו יציב‪.‬‬
‫כישלון נוסף‬
‫הוא שהמכניקה הקלאסית‬
‫מנבאת‪ ,‬עבור ספקטרום הפליטה של אטומי‬
‫מימן (ספקטרום פליטה הינו שם קיצור למונח‬
‫"עוצמת הפליטה כפונקציה של תדר הקרינה הנפלטת")‪ ,‬ספקטרום רציף בעוד שניסויים בגז אטומי חם הראו‬
‫קווי פליטה בדידים (משמאל)‪ ,‬המקיימים חוק אמפירי שניסח יוהן באלמר (‪:)5881‬‬
‫‪.‬‬
‫באשר‬
‫יש סדרות נוספות עם קשר דומה מהסוג‬
‫נוספות‪ Lyman :‬עם‬
‫)‬
‫‪ .‬סידרת באלמר היא זו עם‬
‫ו‪ Paschen -‬עם‬
‫‪ .‬במונחי אנרגיה במקום אורך גל נוכל לרשום קשר זה כך‪:‬‬
‫‪ .‬כאשר ‪13.6 eV‬‬
‫(‬
‫וזוהו גם סדרות‬
‫‪ RH‬נקרא קבוע רידברג‪.‬‬
‫בפרק זה נבחן כיצד מתארת מכניקת הקקונטים את המבנה האלקטרוני של אטום המימן‪ .‬אנו נוכל להסביר גם‬
‫‪.‬‬
‫את יציבות האטום וגם את הספקטרום הבדיד‪ .‬נוכל אפילו להסביר את ערכו של הקבוע‬
‫תיאור קוונטי של אטום המימן‬
‫האלקטרון באטום המימן נע סביב גרעין הכבד ממנו פי אלפיים בערך‪ .‬יחס המסות הוא‪:‬‬
‫מסת הפרוטון ו‪-‬‬
‫מסץ האלקטרון‪ .‬ניתן להניח בקרוב מצוין כי הגרעין בראשית הצירים וקבוע‪( .‬הערה‪:‬‬
‫אפשר להפוך הנחה זו למדויקת אם נתקן את מסת האלקטרון למסה המצומצמת‬
‫מכיוון שהאלקטרון נמשך לגרעין על‪-‬ידי כוח קולון‪ ,‬האנרגיה הפוטנציאלית היא‬
‫האלקטרון ו‪-‬‬
‫‪ ,‬האשר‬
‫‪).‬‬
‫) ( ‪ ,‬כאשר ‪ e‬מטען‬
‫הינו קבוע במסדר את היחידות‪ .‬משוואת שרדינגר עבור האלקטרון בנוכחות גרעין עם‬
‫פרוטונים‪ ,‬היא אם כך‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫כמו במקרה החד‪-‬ממדי‪ ,‬הריבוע המוחלט של פונקצית הגל‪)| ,‬‬
‫החלקיק בנקודה)‬
‫(‪ .‬הנרמול של הפונקציה הוא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫( | מתאר את צפיפות‪-‬הסיכויים למציאת‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫( | ∫ ∫ ∫‬
‫|)‬
‫בקואורדינאטות קרטזיות תלת‪-‬ממדיות‪ ,‬אופרטור התנע בריבוע שווה ל‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫משוואת שרדינגר היא אם כך‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫קואורדינאטות כדוריות‬
‫נביט בהמילטוניאן ונשים לב כי הפוטנציאל אינו תלוי ב‪-‬‬
‫אלא רק ב‪-‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪ .‬מכנים זאת‪,‬‬
‫√‬
‫"סימטריה כדורית"‪ :‬הפוטנציאל בנקודה כלשהי אינו תלוי בכיוון אלא רק במרחק מהראשית!‬
‫‪Z‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪z‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪y‬‬
‫‪X‬‬
‫לכן‪ ,‬נוח לבטא את ההמילטוניאן במונחי "תנע רדיאלי" ותנע זוויתי‪ .‬נוח לעבוד אם כן בקואורדינאטות כדוריות‬
‫המוגדרות על‪-‬ידי הקשר שלהן לקואורדינאטות קרטזיות‪:‬‬
‫מכאן‪ ,‬פונקציות הגל )‬
‫|)‬
‫(‬
‫מתארות אמפליטודת סיכויים לקואורדינאטות כדוריות‬
‫( | היא צפיפות‪-‬הסיכויים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫באלמנט נפח קטן סביב‬
‫‪,‬‬
‫|)‬
‫ו‪ , -‬שנפחו‬
‫‪,‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪ .‬לכן‬
‫( | הוא הסיכוי שהחלקיק ייצא‬
‫‪ .‬באיור לפנינו אנו מראים את צורתו של אלמנט‬
‫נפח בקואורדינאטות כקרטזיות וכדוריות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫הנרמול ל‪ 5-‬נתון על‪-‬ידי‪:‬‬
‫( | ∫ ∫‬
‫|)‬
‫∫‬
‫ההמילטוניאן בקואורדינאטות כדוריות הוא‪:‬‬
‫̂‬
‫) (‬
‫̂‬
‫̂‬
‫כאשר‪:‬‬
‫)‬
‫}‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫̂‬
‫(‬
‫(‬
‫̂‬
‫{‬
‫ניתן להראות כי ̂ הנו אופרטור "ריבוע התנע הזוויתי"‪.‬‬
‫̂ הוא אופרטור ריבוע התנע הרדיאלי ‪ .‬אנו לא‬
‫נתייחס כרגע לצורות הספציפיות של האופרטורים‪ ,‬נסתפק ב"טעימה" של שיטות הטיפול במשוואות שרדינגר‬
‫מסובכות כאלה‪.‬‬
‫הפרדת משתנים‬
‫בשלב זה‪ ,‬נשתמש רק בשתי העובדות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫̂ גוזר רק לפי‬
‫‪ ,‬ואינו גוזר לפי הזוויות‪.‬‬
‫̂ גוזר רק לפי הזוויות אך לא לפי ‪.‬‬
‫ננסה לנצל עובדות אלה ולרשום את הפתרון למשוואת שרדינגר באופן הבא‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫( ) (‬
‫שיטה כזו מכונה "הפרדת משתנים" נציב במשוואה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫̂‬
‫)‬
‫נחלק משמאל ב‪) -‬‬
‫( ) (‬
‫̂‬
‫(‬
‫)‬
‫̂‬
‫) ( )) (‬
‫(‬
‫(‬
‫) (‬
‫ונעביר אגפים‪:‬‬
‫( ̂‬
‫)‬
‫צד ימין תלוי בזוויות‬
‫ולא ב‪-‬‬
‫( ) ( )) (‬
‫( ) ( ‪:‬‬
‫)‬
‫נכפיל ב‪-‬‬
‫)‬
‫̂‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) ( (‬
‫̂‬
‫) (‬
‫) (‬
‫וצד שמאל ב‪ . -‬דבר זה ייתכן רק אם שני הצדדים שווים לקבוע שאינו תלוי לא ב‪-‬‬
‫‪ .‬קבוע זה הינו בעל יחידות של תנע זוויתי בריבוע‪ ,‬ומכיוון של‪-‬‬
‫ואז החלק הלא‪-‬ידוע‪ ,‬כלומר‬
‫לסמן קבוע בלתי ידוע זה כך‪-‬‬
‫קיבל נו אם כך שתי משוואות‪ ,‬האחת ל )‬
‫יש יחידות של תנע זוויתי‪ ,‬נוח‬
‫הינו חסר מימדים‪.‬‬
‫( המתארת את דרגות החופש הזוויתיות של פונקצית הגל‪,‬‬
‫והשניה ל ) ( ‪ ,‬המתארת את דרגת החופש הרדיאלית של פונקצית הגל‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫) ( (‬
‫( ̂‬
‫)‬
‫)‬
‫̂‬
‫) (‬
‫(‬
‫חלקיק על כדור‬
‫רשאית‪ ,‬נטפל במשוואה השניה‪ ,‬זו של הזויות‪ .‬מקבלים משוואת ערכים עצמיים של ריבוע התנע הזוויתי‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫( ̂‬
‫)‬
‫כדי להמשיך‪ ,‬נערוך שוב הפרדת משתנים‪ .‬אנו מקווים שזה אפשרי מכיוון שאיו ב‪ ̂ -‬נגזרות מעורבות (כפל של‬
‫נגזרות לפי משתנים שונים)‪ .‬אנו נניח אם כך‪:‬‬
‫) ( ) (‬
‫ונציב נציב ) ( ) (‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫בתוך הביטוי לתנע הזויתי בריבוע‪:‬‬
‫}‬
‫(‬
‫)‬
‫̂‬
‫{‬
‫ונקבל המשוואה הבאה‪:‬‬
‫) ( ) (‬
‫) (‬
‫}‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫) ( {‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫נכפיל ב‬
‫‪5‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫}‬
‫) (‬
‫) (‬
‫ומכאן‪ ,‬לאחר סידור‪ ,‬כך שכל מה שתלוי ב‬
‫)‬
‫צד ימין תלוי בזווית‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫בצד אחד וכל השאר בצד השני‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫ואילו צד שמאל בזווית‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫{‬
‫) (‬
‫‪ .‬לכן‪ ,‬כל צד שווה לקבוע‬
‫‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫מקבלים שתי משוואות‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫בעצם‪ ,‬אנו מכירים את האופרטור בצד שמאל של המשוואה‪ ...‬זהו‬
‫העצמיים הם‬
‫ב‬
‫‪ .‬לכל‬
‫כאשר‬
‫̂ ‪ .‬הערכים‬
‫̂ ‪ ,‬כאשר‬
‫יש פונקצית גל הפותרת את המשוואה‪ .‬לכן ניתן להשצמש‬
‫כאינדקס‪:‬‬
‫) (‬
‫ברגע שקבעים את‬
‫המשוואה עבור‬
‫ולכן הפתרונות שלה יהיו תלויים ב‬
‫תלויה ב‬
‫היא סוג של משוואת ערכים עצמיים אבל הערך הלא ידוע הוא‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪ .‬תרשם אם כך‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫המתמטיקאי ‪ Legendre‬חקר משוואה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬התמקד במקרה‬
‫) (‬
‫אם נרשום‪:‬‬
‫(ואז‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫קיים‪:‬‬
‫מכאן לפי כלל השרשרת‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‬המשוואה אז תהיה‪:‬‬
‫(‬
‫) נוכל להגדיר‬
‫(‬
‫ונסמנם ) (‬
‫) (‬
‫‪ .‬גם‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫(‬
‫) ( )‬
‫‪6‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫וכן‪:‬‬
‫)) ( )‬
‫(‬
‫(()‬
‫( ()‬
‫)) ( )‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫כך המשוואה הופכת ל‪:-‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫)) (‬
‫((‬
‫רודריגז הראה כי הפולנימים הבאים פותרים את המשוואה‪ ,‬בתנאי שהערכים העצמיים‬
‫או באופן כללי‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫ואז הפתרונות ימוספרו על ידי וקיים‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫פולינימים אלה מכונים פולינומי לז'נדר‪ .‬נוכל לחשב מעט מהפולינומים הללו‪:‬‬
‫) (‬
‫מראה שזה מקיים את המשוואה‪ .‬כמוכן‪:‬‬
‫קבוע כלשהו‪ .‬ואמנם‪ ,‬הצבה של פתרון זה עבור‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫שוב‪ ,‬הצבה במשוואה תתן‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫כלומר זה הפתרון עבור‬
‫((‬
‫(‬
‫‪ .‬כמוכן‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫(‬
‫ובהצבה‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫((‬
‫(‬
‫)‬
‫) )‬
‫)‬
‫((‬
‫(‬
‫כלומר המשוואה של לז'נדר מתקיימת‪.‬‬
‫כדי שהמקדם של‬
‫בפולינומים לא יהיה גבוהה מאד מקובל לקבוע את מקדם הפרופורציה ‪ A‬כך‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫הם אחד מ‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫עם מקדם זה קיים‪:‬‬
‫)‬
‫ומקרה נוסף‪,‬‬
‫))‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫((‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫יש גם יחס רקורסיה המקשר בין הפולינומים של לז'נדר‪:‬‬
‫) (‬
‫פולינום לז'נדר מסדר‬
‫לגבי המשוואה ל‪-‬‬
‫לכל‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫)‬
‫נבנה מזוג הפולינומים מהמעלות הקודמות העוקבות‪.‬‬
‫‪ ,‬מתברר שקיימים פתרונות רק אם‬
‫יש‬
‫(‬
‫| |‬
‫פתרונות בהם‬
‫| |‬
‫) (‬
‫| |‬
‫| || |‬
‫‪ .‬או‪ ,‬לשון אחרת‪,‬‬
‫‪ .‬וקיים‪:‬‬
‫| |‬
‫( )‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫נחשב מעט פונקציות לז'נדר הללו‪:‬‬
‫√‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫√‬
‫) (‬
‫(‬
‫√‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫√‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫המספר הקוונטי מכונה מספר תנע הזוויתי‪ .‬מקובל לתת שמות למצבי התנע הזוויתי‪ :‬מצב‬
‫(‬
‫) ומצב‬
‫(‬
‫)‪ .‬פונקציות הגל הזוויתיות מתקבלות מ‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪7‬‬
‫(‬
‫)‪ ,‬מצב‬
‫‪8‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫) (‬
‫) (‬
‫מספר התנע הזוויתי מאפשר‬
‫התנע‬
‫‪ .‬המצב )‬
‫(‬
‫) (‬
‫אפשרויות ל"היטל המנע הזוויתי"‪ .‬כל אפשרות כזו מצויינת במספר היטל‬
‫הוא מצב בו האלקטרון הינו בעל ריבוע תנע זוויתי )‬
‫‪.‬הפונקציות )‬
‫תנע לאורך ציר ‪ z‬של‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫הן‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫ובעל היטל‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫לפונקציות הגל הזוויתיות יש צמתים זוויתיים (כלומר זוויות‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫בהן פונ' הגל מתאפסות)‪ .‬להלן סיווג צמתים‬
‫אלה‪:‬‬
‫‪No nodes‬‬
‫‪x-y plane‬‬
‫‪z-axis‬‬
‫‪Cone‬‬
‫‪x-y plane and z-axis‬‬
‫‪z-axis‬‬
‫המשוואה הרדיאלית‬
‫נחזור לחלק הרדיאלי‪ .‬נסמן את הפתרונות המתאימים ל‪ l -‬מסויים ב ‪( ) -‬‬
‫( ‪ n‬ממספר את הפתרונות‬
‫השונים עבור כל ‪ , l‬ומכונה "המספר הקוונטי הראשי")‪:‬‬
‫)‬
‫כאשר‪ ,‬כזכור‬
‫)‬
‫(‬
‫) ( (‬
‫) ( ‪ .‬נשים לב כי גם הערכים העצמיים‬
‫העצמית שמקיימת ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫̂‬
‫) (‬
‫ממוספרים באותו האופן‪ .‬משוואת הערכים‬
‫היא‪:‬‬
‫) (‬
‫)) (‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫יש לשים לב לעובדה החשובה‪ ,‬שבאמצעות הפרדת המשתנים‪ ,‬קיבלנו הרבה משוואות של אטום מימן‪ .‬לכל‬
‫יש פונציאל אפקטיבי ) ( ‪ ,‬המורכב מהפוטנציאל הקולוני ועוד פוטנציאל צנטריפוגלי הנובע מריבוע התנע‬
‫הזוויתי בשיעור )‬
‫לאפשר לאינדקס ‪n‬‬
‫(‬
‫⟩ ̂ ⟨ ‪ .‬כל פוטנציאל הוא בעיה רדיאלית נפרדת אשר לה אינסוף פתרונות‪ .‬מקובל‬
‫לקבל ערכים שלמים מ‪-‬‬
‫ועד‬
‫אלה מכונים גם מצבי ) יש פתרונות עם‬
‫מכונים גם מצבי ) יש פתרונות עם‬
‫‪ .‬כך‪ ,‬עבור הפוטנציאל הקולוני ) (‬
‫‪ .‬למצבים העצמיים של ) (‬
‫‪ .‬וכך הלאה‪ .‬ראה איור להלן‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫(‬
‫(‬
‫‪ ,‬מצבים‬
‫‪ ,‬מצבים אלה‬
‫‪9‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫משוואת שרדינגר הרדיאלית היא כעת‪:‬‬
‫) (‬
‫נכפיל ב‪-‬‬
‫) (‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫) (‬
‫ל‪( ) -‬‬
‫) (‬
‫שני תנאי שפה‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫הבה נבחן את המשוואה הדיפרנציאלית הרדיאלית בגבול‬
‫) (‬
‫כל עוד‬
‫)) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪:‬‬
‫איננו אפס בדיוק מתקיים הגבול הבא כאשר‬
‫)‬
‫ולכן ) (‬
‫‪ .‬נרשום אותה כך‪:‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫מקיימת את המשוואה הרדיאלית האסימפטוטית הבאה‪:‬‬
‫) (‬
‫ומכאן‪ ,‬נובע כי‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪ .‬זהו פיתרון האסימפטוטי‪ .‬ובהצבה נקבל‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫נשים לב כי‬
‫מסקנה חשובה‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫תדעך לאפס בגבול‬
‫חייב להיות ממשי וחיובי כדי שהפונקציה‬
‫‪ .‬מכאן‪ ,‬עולה‬
‫‪ ,‬האנרגיה של המצבים הקשורים‪ ,‬היא בהכרח שלילית! הדבר מתאים לתמונה קלאסית‪ ,‬כי‬
‫אם יש אנרגיה שלילית‪ ,‬פירושו שהחלקיק אינו יכול "לצאת מהבור הקולוני"‪.‬‬
‫שימו לב כי משמעות הפתרון האסימפטוטי היא‪ ,‬שהפתרון המדוייק איננו בהכרח בדיוק‬
‫אלא‪ ,‬שזהו החלק‬
‫הדועך הכי מהר עם גדילת ‪ .‬כמו בפתרון של האוסצילאטור ההרמוני‪ ,‬אפשר להניח אקספוננט כפול פולינום‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫בחרנו צורה זו של הפונקציה כך שהתנאי השני‪:‬‬
‫) (‬
‫מתקיים אוטומטית‪ .‬הצבה במשוואת שרדינגר‬
‫) (‬
‫המלאה מאפשרת קביעת מקדמי החזקות‪.‬‬
‫פתרונות עבור‬
‫‪ :‬הבה נציב את הניחוש‬
‫)‬
‫‪ .‬קיים‪:‬‬
‫) (‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫ולכן‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫לבסוף‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫ברור שכדי שהמשוואה תחול על כל‬
‫הגודל‬
‫הגודל‬
‫(‬
‫שני הצדדים חייבים להתאפס‪::‬‬
‫מכונה רדיוס בוהר ‪ .Bohr Radius‬מהפתרון האסימפטוטי קיים גם‪:‬‬
‫מכונה אנרגיית הרטרי ‪ .Hartree Energy‬שני הגדלים‬
‫במערכת יחידות המכונה יחידות אטומיות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ו‪-‬‬
‫הם היחידות לאורך ואנרגיה בהתאמה‬
‫‪11‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫במערכת יחידות אטומיות‪ ,‬האנרגיה נמדדת ביחידות של‬
‫ביחידות של מסת האלקטרון‬
‫‪ ,‬האורך ביחידות של רדיוס בוהר‬
‫‪ ,‬המטען ביחידות של מטען האלקטרון‬
‫אטומיות‬
‫והזמן ביחידות‬
‫‪ ,‬המסה‬
‫‪ .‬ביחידות‬
‫‪ .‬אלה יחידות נוחות במיוחד לעבודה עם אלקטרונים באטומים‬
‫ומולקולות‪ .‬לפרטים נוספים אודות יחידות אטומיות – ראו טבלה להלן‪.‬‬
‫מצאנו פתרון המכונה מצב‬
‫של אטום המימן‪ .‬פונקציית הגל הרדיאלית היא‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫המצב הבא הינו באופן כללי‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫למעשה פונקציית גל מוגדרת תמיד עד כדי קבוע כיפלי‪ .‬כך‪ ,‬יש שתי אפשרויות האחת היא ש‪-‬‬
‫אפשר להניח‬
‫ואז יש רק הנעלם‬
‫); השניה היא ש‪-‬‬
‫ואז‬
‫ממנו קובעים את האנרגיה (כי מהניתוח האסימפטוטי‪ ,‬תמיד קיים‪:‬‬
‫ואז חייבים למצוא מהם‬
‫כלומר‪ ,‬אפשר להניח ש‪-‬‬
‫ו‪-‬‬
‫(וממנו שוב‪ ,‬את האנרגיה)‪.‬‬
‫נתחיל באפשרות הראשונה‪ ,‬כלומר נניח שפונקציית הגל היא‬
‫) (‬
‫קיים‪:‬‬
‫) ( )‬
‫) (‬
‫(‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) ( )‬
‫הצבה במשוואת שרדינגר ושימוש בזהות‬
‫(‬
‫)‬
‫תתן‪:‬‬
‫)‬
‫כדי שיתקיים השוויון לכל‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫חייבים כל המקדמים של החזקות השונות של‬
‫תנאים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪11‬‬
‫(‬
‫להתאפס‪ .‬לכן‪ ,‬מתקיים שני‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫ראינו של‬
‫‪12‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬כלומר זהו מצב ‪ p‬וקיים‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫כעת לגבי האפשרות השניה בה‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪ .‬אז פונקציית הגל היא‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫וקיים‪:‬‬
‫) ( )‬
‫) (‬
‫(‬
‫) ( ) )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) () ( )‬
‫) ( ))‬
‫(‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫) ( )‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫הצבה במשוואת שרדינגר וצמצום ב ) ( ‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫נכפיל ב‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫ישנו רק אבר‬
‫)‬
‫)‬
‫שימוש בזהות‬
‫(‬
‫אחד המכפיל את‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫ולכן איבר זה חייב להתאפס‪ .‬זה יקרה רק אם‬
‫)‬
‫)‬
‫"הורג" את האיבר החופשי והלינארי ב ‪:‬‬
‫) ( )‬
‫‪12‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫‪ .‬ואז נוותר עם‪:‬‬
‫(‬
‫‪13‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫מכאן‪:‬‬
‫נציב אלה בפונקציות הגל ונקבל פונ' ‪ s‬עם צומת אחת‪ ,‬כלומר זהו מצב‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫המעורר הראשון‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫במפתיע‪ ,‬לפונקציות ‪ 2s‬ו‪ 2p -‬יש אותה אנרגיה‪ ,‬למרות שהן פונ' גל של שני המילטוניאנים שונים‪.‬‬
‫ניתן בשיקולים דומים למצוא את ) (‬
‫והכרכים העצמיים‬
‫) (‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .‬בסוף התהליך מקבלים שהפונקציות העצמיות הרדיאליות‬
‫עבור‬
‫מקיימים את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .‬האנרגיה תלויה רק ב‪-‬‬
‫‪ ,‬המכונה מספר קוואנטי ראשי‪ ,‬הוא מספר טבעי‪.‬‬
‫ולא ב‪: -‬‬
‫‪ .‬רואים שהרמות הולכות ומצטופפות ככל שעולה המספר הקוונטי הראשי ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חייב להיות גדול או שווה ל‪ , -‬כלומר‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ .3‬האנרגיה‬
‫הראשי‬
‫המתאימה למספר קוואנטי ראשי‬
‫‪.‬‬
‫מנוונת‬
‫פעמים‪ .‬הסבר‪ :‬למספר הקוונטי‬
‫יש המצבים העצמיים הבאים‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫רואים‪,‬שהמספר הקוונטי מקבל ערכים‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪ ,‬וכל ערך תורם‬
‫שונים)‪ ,‬כלומר הניוון הכולל של רמה ‪ n‬הוא‪:‬‬
‫)‬
‫(∑‬
‫‪13‬‬
‫(‬
‫מצבים עצמיים ( ‪-‬ם‬
‫‪14‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪ .4‬הפונ' הרדיאליות הראשונות (עד כדי נרמול) מתוארות על ידי הטבלה‪ .‬רואים שלפונקציות הגל‬
‫הרדיאליות יש גם כן צמתים‪ .‬אלה מכונים צמתים רדיאליים‪ .‬נסמן‬
‫‪Description‬‬
‫‪Radial node‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Function‬‬
‫‪Name‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪Spherical shell‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪2‬‬
‫) (‬
‫‪Point‬‬
‫‪Two spherical shells‬‬
‫‪1‬‬
‫) √‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪Spherical shell‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪Point‬‬
‫טבלת יחידות אטומיות‬
‫בטבלה להלן מוגדרות "יחידות אטומיות"‪ .‬שלושת הגדלים ‪ e, , m e‬מוגדרים כ‪-‬‬
‫הפיזיקאלים נמדדים לעומתם‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫"‪ ."5‬שאר הגדלים‬
‫‪15‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪Table2 : Atonic units‬‬
‫ביחידות‬
‫גודל פיזיקאלי‬
‫(סימון‬
‫אטומיות‬
‫ביחידות ‪SI‬‬
‫סטנדרטי)‬
‫יחידת מטען אלמנטרית‬
‫‪e‬‬
‫יחידת מסה אלמנטרית‬
‫מסת אלקטרון ‪me‬‬
‫‪kg‬‬
‫יחידת פעולה אלמנטרית‬
‫קבוע פלאנק‬
‫‪Js‬‬
‫יחידת מרחק‬
‫רדיוס בוהר‪:‬‬
‫יחידת אנרגיה‬
‫אנרגיית הרטרי (פעמיים אנרגיית‬
‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫רידברג)‪:‬‬
‫יחידת זמן‬
‫‪Eh‬‬
‫מהירות האור‬
‫‪a 0E h‬‬
‫אלקטרון וולט‬
‫מסת פרוטון‬
‫‪1836 me‬‬
‫‪Eh K‬‬
‫‪me‬‬
‫פרמיטטיויות של הריק‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪kB‬‬
‫‪3.167‬‬
‫‪eV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E ha 0‬‬
‫‪e‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫(קיים‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪)k‬‬
‫מיני ‪ -‬מילון גרעינים וקליפות‬
‫מצבים עם אותו מספר קוואנטי ראשי‬
‫אטומית‪ .‬הקליפה עם‬
‫‪ ,K‬זו עם‬
‫מכונה קליפה‬
‫(מצב אחד בלבד) מכונה קליפת‬
‫(‪ 4‬מצבים) מכונה קליפת ‪: L‬‬
‫‪15‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪5.29177‬‬
‫‪Eh‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.419‬‬
‫‪Eh‬‬
‫‪10 8 m s‬‬
‫‪2.998‬‬
‫‪c‬‬
‫‪K‬‬
‫‪19‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1.054‬‬
‫‪27.21 eV‬‬
‫‪J‬‬
‫‪mp‬‬
‫‪1823‬‬
‫‪0‬‬
‫קבוצת‬
‫‪19‬‬
‫‪me‬‬
‫‪4.360 10‬‬
‫‪Eh‬‬
‫(‪)AMU‬‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪c‬‬
‫‪137.036‬‬
‫‪34‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10 -9 m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.03675 E h‬‬
‫יחידת‬
‫‪31‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9.109‬‬
‫‪sec‬‬
‫קבוע בולצמן‬
‫מסה‬
‫‪2 RH‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪1‬‬
‫אטומית‬
‫‪me e 2‬‬
‫‪e‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1.602‬‬
‫‪e‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2‬‬
‫‪kg m 2 s‬‬
‫‪10‬‬
‫‪23‬‬
‫‪1.602‬‬
‫‪1.672 10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1.381‬‬
‫‪eV‬‬
‫‪mp‬‬
‫‪kB‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫בתוך קליפה נתונה‪ ,‬קבוצת‬
‫‪16‬‬
‫…‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫…‬
‫‪N‬‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪K‬‬
‫=‪n‬‬
‫המצבים העצמיים עם אותו מספר קוואנטי מכונה תת‪-‬קליפה סימוני התת‪-‬‬
‫קליפה הם‪:‬‬
‫מקובל לכנות את תת הקליפה עם‬
‫ו‪-‬‬
‫בקיצור‬
‫…‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫…‬
‫‪g‬‬
‫‪f‬‬
‫‪d‬‬
‫‪p‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ .‬בתת‪-‬קליפה זו יש שלושה מצבים עם‬
‫‪.‬‬
‫צורה ויזואלית לפונקציות הגל‬
‫משמאל‪ 1s ,‬מימינו ‪2s -‬‬
‫) ‪( x y  z‬‬
‫)‪( x y  z‬‬
‫למטה‪ ,‬משמאל ‪p z‬‬
‫‪16‬‬
‫=‪l‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫) ‪( x y  z‬‬
‫‪17‬‬
‫) ‪( x y  z‬‬