‫הרצאה ‪32.11.13 – 1‬‬ ‫טכניקות קליטה ושידור‬ ‫ד"ר אברהם סעד‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫מתרגל‪ :‬אודי שוסטרמן‪.‬‬ ‫מבנה הציון‪:‬‬ ‫בחינה – ‪58%‬‬ ‫תרגילי בית – ‪18%‬‬ ‫* המבחן עם חומר פתוח‪.‬‬ ‫בהרצאה דנו על הקדמה כללית וסיימנו באפנון אמפליטודה על כל מרכיביו‪.‬‬ ‫תוכן ההרצאות נמצא במצגות‪ :‬מבוא‪ ,‬אפנון‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪03.03.02 – 2‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬אפנון‪.‬‬ ‫פותחים באפנון זוויתי (לא ליניארי – ‪ – )FM/PM‬עמ' ‪.11‬‬ ‫עמ' ‪:11‬‬ ‫מפונקציות בסל רואים כי כאשר נעים עם סדר הפונקציה הן "מתעוררות" בשלבים מאוחרים יותר של ‪. ‬‬ ‫לכן עבור ‪ ‬מסוים אין צורך לקחת באמת את הסכימה (תחילת העמוד) של אינסוף פונקציות בסל המתוארות אלא רק את אלו שעד‬ ‫ל‪  -‬הספציפי‪ .‬לכן ניתן לאסוף את כל רוחב הסרט של האפנון ואת האנרגיה של האות המשודר‪.‬‬ ‫לפי תוצאות ההוכחה המתמטית מקבלים כי רוחב הסרט שווה בקירוב‪. BW  2    1 m :‬‬ ‫עמ' ‪:11‬‬ ‫ניתן לדלג על התיאור הפאזורי מכיוון שהוא לא מדויק‪ .‬יוצא מהסרטוט שהאמפליטודה של האות גדולה יותר משל הקוסינוס‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא שלא נלקחו בחשבון שאר התדרים אשר השקול שלהם יוצר את האמפליטודה הנכונה‪.‬‬ ‫עמ' ‪ - 11‬אופן המימוש של מעגל לשידור ‪:FM‬‬ ‫להלן תיאור מגבר בעל דרגה אחת המכוון לנק' עבודה מסוימת לפי תדר התהודה של ריבוע ‪.0‬‬ ‫מעגל זה הוא למעשה הרכיב שאחראי על האפנון עצמו‪.‬‬ ‫בריבוע ‪ 2‬ישנו משוב היוצר אות סינוס בעל תדר הנקבע לפי ערכי הקבל והסליל המשודר דרך המעגל לעומס‪.‬‬ ‫רכיבים אלו קובעים את תדר הנשא של השידור‪ .‬כמובן שניתן ליצור מתנד בשלל דרכים שונות ‪ -‬ריבוע ‪ 2‬הוא הצעה בלבד‪.‬‬ ‫‪VCC‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Load‬‬ ‫במעגל האחרון המתואר במצגת ההרצאה בעמ' ‪ 01‬תפקיד הסליל ‪ RFC‬הוא למנוע אפשרות של קצר כתוצאה מהממתחים‬ ‫ההפוכים על הדיודה‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪03.03.02 – 2‬‬ ‫עמ' ‪ - 11‬מעגל מגבל – ‪:Limiter‬‬ ‫‪Limiter‬‬ ‫מעגל זה נמצא לפי המעגל המתואר בתחילת העמוד ותפקידו הוא לשמור על האמפליטודה יציבה‪.‬‬ ‫בגרף רואים את התגובה של המעגלים העליון והתחתון של הדיסקרימינטור בהתאמה‪.‬‬ ‫הסיבה לכך שהם לא חופפים היא שתדרי התהודה שלהם שונה‪.‬‬ ‫המטרה בכך היא לגלות את התדר שבו האות השקול מתאפס‪.‬‬ ‫בנקודה זו המתחים זהים בשני המעגלים‪ .‬לפי זה ניתן למצוא את התדר של האינפורמציה עצמה‪.‬‬ ‫יוצא מכך שהמתח שיוצא החוצה הוא פונקציה של התדר‪.‬‬ ‫המעגל שלנו מורכב משני מעגלים זהים הבנויים ממעגל תהודה המחובר בטור למעביר נמוכים‪.‬‬ ‫בכניסת מתח לכל מעגל נקבל במוצא מתח השקול להפרש המיצוע של המתחים (במוצא ה‪ )LPF-‬היוצאים מכל ענף‪.‬‬ ‫מספר נקודות הקשורות ל‪:FM-‬‬ ‫אמפליטודת השידור קבועה כל הזמן‪ .‬לכן הספק השידור קבוע‪ .‬השוני היחיד הוא בתדר‪.‬‬ ‫ב‪ AM-‬ראינו כי הספק השידור צריך להיות גדול פי ‪ 4‬מאנרגית האות המשודר‪ .‬דבר הנפתר בצורת השידור ‪.FM‬‬ ‫בשידור ‪ FM‬שומעים הרבה יותר נקי מאשר ‪ AM‬אך שידור ‪ AM‬יכול לעבור מרחקים גדולים יותר ודועך לאט בעוד ששידור ‪FM‬‬ ‫נעלם באופן מיידי ביחס להגדלת המרחק‪ .‬הסיבה לכך היא מתמטית‪.‬‬ ‫מגדירים את דרגות החופש של השידור באופן הבא‪ N  BW :‬כאשר ‪ N‬הוא מספר הדגימות של האות המשודר ו‪ BW -‬הוא רוחב הסרט‪.‬‬ ‫עבור כל דרגות החופש נוכל ליצור מרחב אורתוגונלי ובו לכל האות תותאם קואורדינטה‪  x1 , x2 ,...., xd  :‬כאשר ‪ - xi‬דרגת חופש ‪.i‬‬ ‫כאשר אנו דוגמים את האות במרווחי זמן קבועים‪ ,‬כל סט דגימות מקבל קואורדינטה במרחב הנ"ל‪.‬‬ ‫היות והאמפליטודה קבועה (האנרגיה קבועה) נוכל לתאר את כל הנקודות על מעטפת דמיונית שרדיוסּה מייצג את אנרגית האות‪.‬‬ ‫נצייר "מסלול" מנקודה לנקודה על המעטפת הנ"ל‪ .‬המסלול הזה מייצג את שידור ה‪.FM-‬‬ ‫הרעש שבמערכת יזיז את הנקודות מעט על פני המעטפת ועל הגלאי יהיה למצוא את השיערוך הטוב ביותר לנקודה לפי כללי החלטה‬ ‫(כמו בתקשורת ספרתית)‪ .‬עקב כך ניתן להבין (וגם מוכח מתמטית איפשהו בעולם‪ )..‬כי ככל שיש יותר דרגות חופש‪ ,‬ז"א המרחב‬ ‫האורתוגונלי שלנו מורכב מיותר מימדים‪ ,‬הרעש יטה את הנקודות פחות ופחות‪ .‬לכן כאשר הגלאי טועה האות נקטע באופן מיידי ושומעים‬ ‫רק רעש‪ .‬באפנון ‪ AM‬לעומת זאת‪ ,‬המעטפת שניצור אינה קבועה ולכן הרעש יזיז את הנקודות על לאורכה וגם ישנה את האנרגיה‬ ‫(הרדיוס של המעטפת) לכן הוא הרבה יותר קריטי והשידור גרוע יותר אך דועך בצורה הדרגתית‪.‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪611111. – 3‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬רעש‬ ‫לא נידונו עניינים מחוץ לתוכן השקפים‪1‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪31.33.3. – 4‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬רעש‬ ‫ממשיכים את סוף הדיון על רעש‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬מקלט בנוי מאנטנה המשורשרת למספר רכיבים‪ .‬רוחב הסרט נקבע בסוף המקלט אך אנו מתייחסים אליו כאילו הוא בהתחלה‬ ‫לעניין חישוב רעש הכניסה‪ .‬שאנו מחשבים מערכות – כל מה שקשור לרעש מביאים לתחילת המקלט באופן תיאורטי‪.‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬מאזן‬ ‫עמ' ‪:1‬‬ ‫פירוט על דיוק התדר – במערכות ספרתיות חשוב מאוד לעלות על תדר הנשא וזו אחת מהבעיות המרכזיות והמסובכות ביותר‪.‬‬ ‫היות ורוב התקשורת היום מאופננת לפי אפנון פאזה חשוב מאוד לדעת באיזה תדר עובדים‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪20.11.12 – 5‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬עיוותים‬ ‫אנו מתמקדים בשאלה‪ :‬מהו האות החזק ביותר שניתן להכניס למערכת ועדיין נקבל את המוצא הליניארי המצופה‪.‬‬ ‫עמ' ‪:2‬‬ ‫בטבלה שבתחילת עמוד ‪ 2‬סכום העמודה של אות הכניסה הוא טור טיילור ולאחר מכן כל שאר העמודות של ההרמוניות ממויינות‪.‬‬ ‫במערכת צרת סרט אשר אינה מטפלת בתדרים שגדולים יותר מכפולה של תדר הבסיס אין לנו מה לדאוג עם הרמוניות ‪ 2‬ו‪ 3-‬כי ברכיבים‬ ‫אלו המערכת לא תעשה כלום‪ .‬נשים לב כי הטור הרלוונטי ביותר לעניינינו הוא הטור הראשון ובו יש איבר מההרמוניה השלישית‪.‬‬ ‫במערכות ליניאריות‪ ,‬כאשר נגדיל את האות בכניסה‪ ,‬אות המוצא יקטם‪ .‬במקרה הקצה נקבל בחוץ גל ריבועי‪.‬‬ ‫כאשר נפרק אותו לטור פורייה נקבל הרמוניות שקטנות יותר במשערת שלהן מאות הכניסה‪ .‬לכן המסקנה היא שהמקדם‬ ‫של אות המוצא בסוף העמוד מורכב מ‪. a3  0 -‬‬ ‫עמ' ‪:3‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ . dBm  P1   10log10  1 ‬זה הוא למעשה נירמול לפי ‪.1mWatt‬‬ ‫היחידה ‪ dBm‬מוגדרת‪:‬‬ ‫‪ P2  P2 1mW‬‬ ‫‪ 1 ‬‬ ‫למשל‪ ,‬הספק של‪ P1  1Watt :‬שקול לפי הנירמול ל‪. dBm  P1  1W   10log10  3   30dBm -‬‬ ‫‪ 10 ‬‬ ‫בנקודה בגרף‪  25dBm, 45dBm  :‬משמעה שהמגבר בה מגביר ב‪ 20dB-‬שכן רק מחשבים את ההפרש בין ההגברים‪.‬‬ ‫בנקודה שבה אות המוצא נותן‪ 53.5dBm :‬יש הפרש של ‪ 1dB‬בין אות המוצא הרצוי והמצוי (האודם והירוק בגרף) ולכן זו היא נקודת‬ ‫הדחיסה‪.‬‬ ‫עמ' ‪:4‬‬ ‫מכניסים אות המורכב משני הרמוניות בתדרים‪ 1 , 2 :‬סמוכים‪ . 1  2 :‬הדבר משמעותי להבנת הטבלה‪.‬‬ ‫נשים לב כי ההרמוניות הלא‪-‬רצויות בטור הראשון (המכילות את הפרשי התדרים) נמצאות באותם המרחקים מהתדר הממוצע של שני‬ ‫התדרים המקוריים‪ .‬כל הרמוניה כזו מושפעת מההרמוניה הסמוכה לה יותר מאשר הרחוקה ממנה בתדר‪.‬‬ ‫זאת ניתן לראות מהביטוי שמרכיב את האמפליטודה שלהם‪.‬‬ ‫מתיאור זה ברור כי בכניסה של יותר אותות למערכת נוצרים‬ ‫עיוותים רבים המקשים על פעולה תקינה שלה‪.‬‬ ‫נציין גם כי כאשר מגדילים את אמפליטודת האותות בכניסה‬ ‫(אחד מהם) האינטרמודולציה שלו תגדל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪21  2  1 2  22  1‬‬ ‫עמ' ‪:7‬‬ ‫תיאור מערכת רחבת סרט‪ .‬בנקודה ‪ -20dBm‬יש לנו מוצא של ‪ 0dBm‬ז"א הגדלנו ב‪ .20dB-‬היות והשיפוע ידוע ניתן לצייר את גל הקו‬ ‫האדום‪ .‬כאשר נגדיל את התדר של אות הכניסה ללא שינוי ההספק נקבל את הקו הירוק‪ .‬אנו יודעים שלכל ‪ dB‬שמכניסים יוצא ‪ 2dB‬ולכן‬ ‫ניתן לצייר גם את כל הקו הירוק‪ .‬בדומה הקו הכחול יהיה ‪ 3dB‬על כל ‪ dB‬בכניסה‪.‬‬ ‫קיבלנו סיכום של כל הנושא‪ .‬לא חשוב מה הוא סוג אי הליניאריות‪ ,‬אנו יכולים למצוא הכל מהצורה הנ"ל‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪27.11.12 – 6‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬עיוותים‬ ‫ממשיכים את הנושא משבוע שעבר‪.‬‬ ‫עמ' ‪:9‬‬ ‫במוצא מערכת ללא כניסת סיגנל נקבל רק רעש ‪ . N 0‬אנו דואגים שהעיוותים שנכנסים למערכת לא יהיו מעל לעוצמת הרעש‪.‬‬ ‫לכן‪ . Pmin N0 :‬נכניס הספק מירבי ‪ Pmax‬ואז התחום הדינמי מוגדר‪. Pmax  Pmin :‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ DR‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם נוסיף תלות ב‪ SNR-‬נצטרך להוסיף אותו מעל לרעש‪ .‬כעת כדי לשמור על אותו‬ ‫ה‪ DR-‬נצטרך להוסיף את ה‪ SNR-‬גם להספק המירבי‪:‬‬ ‫‪Pmax‬‬ ‫‪ SNR ‬‬ ‫‪ DR‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ SNR‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ N‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Pmax‬‬ ‫‪Pmin  N 0‬‬ ‫‪min‬‬ ‫למעשה מה שראינו כאן הוא יחס הספקים של המערכת עצמה‪.‬‬ ‫נגדיר שני סוגים של יחס הספקים‪ - DRsys :‬של המערכת ו‪ DRrec -‬של המקלט‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מה שראינו בהרצאה זה‪ IP3  N0  :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ DRrec ‬וכעת צריך להתקיים כדי שסטטיסטית המערכת לעולם תעלה על עיוותים‬ ‫‪P  rmin ‬‬ ‫‪R ‬‬ ‫זה‪ . DRrec  DRsys  SNR :‬נגדיר זאת באופן הבא‪ log  max  :‬‬ ‫‪. DRsys  log‬‬ ‫‪P  rmax ‬‬ ‫‪ Rmin ‬‬ ‫(ההספק הולך ביחס הפוך למרחק בריבוע ולכן ההספק הגדול ביותר מתקבל עבור הרדיוס הקטן ביותר – זה מה שכתוב בביטוי הראשון)‪.‬‬ ‫(אם היינו עוסקים במכ"ם היינו צריכים להעלות בחזקה רביעית את הרדיוסים)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מגבר ‪:Feed-forward‬‬ ‫נניח ויש לנו מגבר שמקבל סיגנל כניסה ‪ S‬ומוציא ‪ .SG‬כדי לייצב את הסיגנל נעזרים במשוב )‪.(Feedback‬‬ ‫אנו נראה מצב בו משתמשים במשוב קדמי )‪ (Feed-Forward‬למניעת העיוות בהגבר‪.‬‬ ‫אות בעל שני תדרים סמוכים נכנס למגבר ומקבל עיוותי‪-‬צד (אדום)‪ .‬נעביר אותם במנחת באותה עוצמה של המגבר ונחסר אותם מהאות‬ ‫המקורי‪ .‬לאחר מכן נגביר חזרה ונחבר מהאות עם העיוותים‪.‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪out‬‬ ‫‬‫‪+‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪A=G‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪G‬‬ ‫החיסרון הוא שהמגברים צריכים להיות מדויקים מאוד‪ .‬בתדרים גבוהים‪ ,‬הבדלים קטנים באורך החוט יגרמו להפרש פאזה מאוד גדול בין‬ ‫העיוותים ואז הם לא ישבו באותה בדיוק ולכן לא יתחסרו טוב‪ .‬חיסרון נוסף הוא חימום של המגבר ואופן הפעולה שלו עקב כך‪.‬‬ ‫האמפליטודה לא תתחסר לגמרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפעמים הבעיה היא גם בשהייה ולכן הדרך החשמלית הפיזית בין כל מעבר צריכה להיות שווה‪.‬‬ ‫כדי להתגבר על כך שמים חיישנים שמתאמים זאת ומרכיבים ("מורכב") את המערכת במספר רבדים‪.‬‬ ‫עצם העובדה שבכלל בונים מערכות אלו מעידה על החשיבות של הגדלת הליניאריזציה של המערכות באופן כללי‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪27.11.12 – 6‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬רשתות תיאום‬ ‫עמ' ‪:1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המשוואה שיש לפתור שמקיימת את השוויון בין האימפדנסים היא‪:‬‬ ‫‪ jb ‬‬ ‫‪Z1  jx‬‬ ‫‪Z2‬‬ ‫לקחנו אימפדנס וחיברנו אותו במקבים באופן כזה שהפכנו אותו לאדמיטנס‪ .‬השווינו אדמיטנסים‪.‬‬ ‫פתרון המשוואה מופיע במצגת‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נציין כי פתרון המשוואות הן לתדר אחד בלבד‪ .‬כעת ניתן להבין את המורכבות בניתוח של אות המורכב ממספר תדרים‪.‬‬ ‫את הפתרון לזה עושים עם מחשב בכל מיני תוכנות מורכבות ובעייתיות כלשהן‪..‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪4.12.12 – 7‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬מבנה מערכות‬ ‫עמ' ‪:2‬‬ ‫ניתן להמיר את הגביש במעגל תהודה טורי של סליל‪-‬קבל‪ .‬מעגל זה הוא קצר בתדר המרכזי שלו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 LC‬‬ ‫‪. f0 ‬‬ ‫‪f0‬‬ ‫כאשר ‪ Q‬נמוך רוחב הסרט הוא גדול‪:‬‬ ‫‪BW‬‬ ‫לצרכינו‪ .‬לכן משתמשים בגביש פיאזו‪-‬אלקטרי שלו ‪ Q‬של כמה אלפים‪.‬‬ ‫‪ . Q ‬סדרי הגודל של ‪ Q‬של סלילים וקבלים אמיתיים הם באזורי ‪ ,111-211‬לא מספיק גבוה‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪11.11.11 – 8‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬ניתוח רשת‬ ‫עמ' ‪:2‬‬ ‫הסיבה לקיום הממירים היא שבד"כ החיבור שכל מטריצה של הקו התחתון הוא לאדמה‪.‬‬ ‫בחיבור ללא טרנספורמטורים נקבל מצב שבו אנו מקצרים את המטריצה התחתונה‪.‬‬ ‫מהנושא מטריצת פיזור ועד לסוף המצגת המרצה לא דן בהרצאה‪.‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬קווי תמסורת‬ ‫החומר של מצגת זו לא כלול במבחן‪.‬‬ ‫‪z  z0‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪. z  z0‬‬ ‫‪  ‬ו‪-‬‬ ‫מה שצריך לזכור להמשך זה שתי הנוסחאות‪:‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪z  z0‬‬ ‫חוזרים למצגת הראשונה ודנים במטריצת פיזור‪.‬‬ ‫צימוד‪ :‬מצב בו יש לנו על מעגל מודפס שני קווי הולכה סמוכים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הזרמים שעוברים בהם יוצרים שדות מגנטיים שמשפיעים זה על זה‪.‬‬ ‫יש לנו קשר ישיר למרחק בין קווי ההולכה והזרמים שאנו מודדים על כל קו‪.‬‬ ‫הכלי שפותר זאת נקרא מצמד כיווני ותפקידו הוא למדוד את גלי המתח שמתקדמים וחוזרים על כל קו‪ .‬לפי זה נוכל לדעת את המידות‬ ‫שברצוננו למדוד‪ .‬לא נדבר עליו במסגרת הקורס אבל כן נראה את מטריצת הפיזור‪.‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬מסננים‬ ‫עמ' ‪:1‬‬ ‫התנאים למשפט‪ :‬יש לנו העתקה מהמישור‪  ,i  :‬למישור ‪ . Z  s ‬התנאים הם שכל נקודה בחצי מישור הימני של ‪  ,i ‬תועתק‬ ‫לחצי המישור הימני של ‪ Z  s ‬וכל נקודה שעל הציר ‪ ‬תועתק על הציר הממשי של ‪. Z  s ‬‬ ‫עמ' ‪:2‬‬ ‫במסנן ‪ Butterworth‬נתייחס רק למקרה ‪.   1‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪52.05.05 – 01‬‬ ‫שם המצגת‪ :‬תכנון מסננים ‪-‬המשך‪.‬‬ ‫עמ' ‪:6‬‬ ‫המעבר ממעביר נמוכים ומעביר גבוהים ומסנני ‪ BP‬ו‪ BS-‬הוא לא כ"כ טריוויאלי‪.‬‬ ‫ההסבר הפשטני הוא שבשירשור של‪  LP  HL  :‬יש לדאוג לתיאום עכבות‪.‬‬ ‫נניח והתנגדות הכניסה של ה‪ LPF-‬היא‪ 1 :‬וגם יצרנו מסנן עם התנגדות מוצא זהה‪. 1 :‬‬ ‫נניח גם כי אלו הן ההתנגדויות של ה‪ .HPF-‬עצם החיבור שלהם משפיע (ומשנה) את התנגדות המוצא של ה‪.LPF-‬‬ ‫זאת מכיוון שההתנגדות תלויה בתדר והיא משתנה‪.‬‬ ‫נזכור כי עבור מסנן ‪ BPF‬עם תדר מרכזי של ‪ , 0‬כל שני תדרים ‪ : 1 , 2‬שבהם מתקבלת הנחתה זהה מקיימים‪. 02  1  2 :‬‬ ‫‪ Shape Factor‬במסנן ‪:LPF‬‬ ‫גורם נוסף שאחראי על תיכנון המסנן נקרא ‪ shape factor‬והוא אחראי על מידת הניחות ותלוי בו ובתדר המעבר‪.‬‬ ‫נניח ורוצים הנחתה של ‪ 45dB‬בתדר של ‪   200rad‬אז כותבים זאת‪. SP200  45dB :‬‬ ‫‪‬‬ ‫באופן כללי כותבים‪:‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ SPAten.  LP  ‬כאשר‪ = Aten :‬ההנחתה הרצויה בדציבלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נציין כי בגרף שבעמ' ‪ 0‬הסקלה היא‪ 1 :‬‬ ‫‪c‬‬ ‫לתיכנון מסנן (החוליות) עבור הנחתה כלשהי בתדר שהוא פי ‪ 5‬מתדר המעבר‪.‬‬ ‫או‪ . SPAten.  1 :‬ז"א לאורך הישר‪ x  1 :‬ניתן לראות את מספר האלמנים הדרושים‬ ‫‪ Shape Factor‬במסנן ‪:HPF‬‬ ‫‪c‬‬ ‫כעת מגדירים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . SPAten.  HP  ‬ניתן להסתכל באותו הגרף ממקודם‪.‬‬ ‫‪ Shape Factor‬במסנן ‪:BPF‬‬ ‫נניח כי רוצים להעביר תדר מרכזי של ‪ f0  100MHz‬עם רוחב סרט של‪. BW  10MHz :‬‬ ‫רוצים בנוסף כי בתדר כפול ‪ f  200MHz‬תהיה הנחתה של ‪ .30dB‬ניתן לראות לפי הנוסחה‪ f  f1  f 2 :‬כי התדר השני שבו‬ ‫‪BW30‬‬ ‫‪. SP  BP30  ‬‬ ‫תהיה ההנחתה הנ"ל הוא ‪ .50MHz‬באופן כללי‪:‬‬ ‫‪BW3dB‬‬ ‫לסיכום‪ :‬כדי למצוא את ה‪ SP-‬יש לחשב את שני התדרים שבהם מתקבלת ההנחתה הרצויה ולחלק ברוחב הסרט הרצוי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ Shape Factor‬במסנן ‪:BPF‬‬ ‫‪BW3dB‬‬ ‫באופן דמה נהפוך‪:‬‬ ‫‪BW30‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫‪. SP  BS30  ‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪52.05.05 – 01‬‬ ‫הפסדים במסננים‪:‬‬ ‫שם המצגת‪:qmin :‬‬ ‫נתבונן במעגל הבא‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Rload‬‬ ‫‪AC‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪.Q ‬‬ ‫נסמן התנגדות פנימית כלשהי ב‪ . r -‬מקדם האיכות הוא‪:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫מגדירים את ‪ qmin‬בתור הערך שנותן הפסד של ‪ ,011%‬ז"א המעגל לא מעביר כלום‪.‬‬ ‫בטבלה הבאה ניתן לראות את ה‪ Qmin-‬עבור סוגי מסננים שונים‪:‬‬ ‫‪f0‬‬ ‫עבור מסנני ‪ BPF‬ו‪ BSF-‬יש להמיר את הטבלה לפי‪:‬‬ ‫‪BW‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪. Qmin  qmin‬‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪1.1.11 – 11‬‬ ‫מתוך החוברת של תכנון מגברים‬ ‫ההרצאה התחילה מעמ' ‪ ,11‬נושא ו' בפרק א'‪.‬‬ ‫בעמ' ‪ 11‬בחוברת‪ ,‬משוואה ‪ 12‬צריכה להיכתב‪ t :‬‬ ‫‪a2  0‬‬ ‫‪bL b2‬‬ ‫משוואה ‪ 11‬צריכה להיכתב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪aL a2‬‬ ‫‪b2‬‬ ‫‪a1‬‬ ‫‪. S21 ‬‬ ‫‪. L ‬‬ ‫עמ' ‪:11‬‬ ‫ההספק ‪ Pav‬הוא ההספק המצוי (מלשון ‪ .)available‬כדי להבין מהו ההספק המצוי נתייחס למעגל המכיל מקור ‪ E‬בעל התנגדות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ E ‬‬ ‫‪E2‬‬ ‫‪. Pav    RP ‬‬ ‫פנימית ‪ RP‬ואליהם מחובר נגד עומס בגודל‪ . RL  RP :‬אז‪:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫החלק של ייצוג המקור (עמ' ‪ )11‬לא נידון בהרצאה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טעות במשוואה ‪ .12‬היא צריכה להיכתב‪. Pin  a1  b1  bg  ag  ... :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עמ' ‪:11‬‬ ‫יש לתקן את אי השוויון בסעיף ב'‪. Pin  Pavin :‬‬ ‫יש לתקן מיד אחרי משוואה ‪. PL  Pavout :44‬‬ ‫לפני משוואה ‪ 44‬יש לתקן‪.  S  *in  S11* :‬‬ ‫עמ' ‪:02‬‬ ‫לתקן בשורה הראשונה‪.  S12  0  :‬‬ ‫בתיאום שמבצעים בעמ' זה הוא תיאום הספקים ולא תיאום עומסים‪.‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪21.2.21 – 21‬‬ ‫ממשיכים מהחוברת – פרק ‪.III‬‬ ‫עמ' ‪:13‬‬ ‫יש לתקן בעמ' ‪ - 12‬כל המכנים במטריצה צריכים להיות זהים‪:‬‬ ‫נושאים שיתכנו בשאלה מתוך מה שדובר בחוברת‪:‬‬ ‫‪ .2‬לחשב יציבות מערכת‪.‬‬ ‫‪ .1‬להסתכל על אזורים לא יציבים‪.‬‬ ‫‪ .1‬לאחר שהחלטנו באיזו נקודה עובדים יש לדעת לתכנן את רשתות התיאום – זאת המטרה בשבילה כל החוברת נכתבה‪.‬‬ ‫** היות ולא היה תירגול בנושא המרצה אמר שישלח מספר תרגילים עם פתרונות בנושא‪.‬‬ ‫בנושא של רשתות תיאום יש לעבוד מהסיכום המתומצת של המרצה (בן ‪ 1‬עמודים) ולא מהסיכום שבחוברת כי הוא לא אוהב את זה‪.‬‬ ‫הערה בקשר למשואות ‪ 75‬ו‪:75-‬‬ ‫יש לנו התמרה ביליניארית‪ .‬מניחים מעגל יחידה שב כל נקודות בתוכו היא בעלת התנגדות אוהמית חיובית‪.‬‬ ‫מעגל היחידה מתאים לייצג את ‪  L‬ו‪ .  in -‬כעת יש להבין היכן נופלים המעגלים המייצגים את שני האימפדנסים ביחס אחד לשני‪.‬‬ ‫הנקודה ‪ S11‬במעגל היחידה שמייצג את ‪  in‬תיפול תמיד לראשית במישור עם המעגל המייצג את ‪  L‬מכיוון שמהמשוואה ‪15‬‬ ‫ניתן לראות כי כאשר ‪ in  S11‬אז ‪.  L  0‬‬ ‫עמ' ‪:57‬‬ ‫פירוט על הסרטוט‪:‬‬ ‫בסרטוט הנ"ל רואים את ההעתקה‬ ‫של המעגל של ‪  in‬אל מישור ‪.  L‬‬ ‫‪|1‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪21.2.21 – 21‬‬ ‫מההעתקה של נקודה בודדת כפי שראינו קודם (וקיבלנו כי היא עברה לראשית) מסיקים כי כל הנקודות שבהן ‪  in‬יציבה יועתקו אל מחוץ‬ ‫למעגל של ‪  in‬בסרטוט של שניהם‪ .‬ממילא כי כל הנקודות שיועתקו אל תוך המעגל של ‪  in‬תהיינה פסולות‪.‬‬ ‫לכן חיתוך המעגלים הוא תחום אסור! חיתוך המעגלים נקרא אזור אי‪-‬היציבות‪ .‬באזור זה ה‪  L -‬חוקית אך המגבר מתעורר שם ויהפוך‬ ‫למתנד‪ .‬האזור היציב (שמקיים את כל התנאים) הוא האזור של המעגל של ‪  L‬ללא החיתוך שלהם‪.‬‬ ‫היות ואנו לא יודעים מלכתחילה את ההעתקה יש לבדוק תמיד היכן נופלת הנקודה ‪ in  S11‬ביחס למעגל של ‪  in‬במישור של ‪.  L‬‬ ‫ראינו כי היא תמיד תיפול בראשית ‪   L  0 ‬אבל אם המעגל של ‪  in‬במישור ‪  L‬יועתק באופן כזה שנקודת הראשית נמצאת בתוכו‪,‬‬ ‫יהיה עלינו לבחור תחום אחר ליציבות המגבר והוא התחום של החיתוך של שני המעגלים באופן ישיר ופשוט!‬ ‫שני המקרים הללו דוברו כאשר ‪ , S11  1‬אך כאשר ‪( S11  1‬יש התקנים כאלו) האזורים מתהפכים‪.‬‬ ‫באיור הבא מופיעים האזורים הלא יציבים (הנקודה ‪ in  S11‬מועתקת לראשית המעגל ‪:)  L‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬ ‫הרצאה ‪21.2.21 – 21‬‬ ‫באיור הבא העתקנו את ‪  in‬ואת ‪  out‬למישור של ‪:  L‬‬ ‫נזכור את אופן הגדרת מקדמי האימפדנסים‪:‬‬ ‫פירוט נוסף על הנושאים של המבחן‪:‬‬ ‫ לדעת יציבות‪.‬‬‫ לא נתבקש לתכנן מגבר לפי הגבר נתון‪.‬‬‫במבחן ‪ 4‬שאלות‪:‬‬ ‫ ‪ 1‬שאלות על מערכות כלליות באופן כללי‪.‬‬‫ שאלה על מגברים‪.‬‬‫ שאלה על מסננים‪.‬‬‫השאלות הראשונות עוסקות בעיוותים‪ ,‬אפנון‪ ,‬מאזן הספק‪ ,‬הגבר אנטנות‪ ,‬מכ"ם‪.‬‬ ‫אף שאלה לא תהיה בנוסח של "תכנן מסננן *** עם *** חוליות וכו' " אלא נצטרך להסיק מסקנות מתוך השאלה‪.‬‬ ‫במגברים נצטרך לחשב את המושגים שלמדנו בלבד‪.‬‬ ‫‪|3‬‬ ‫טכניקת קליטה ושידור‬ ‫‪ -‬סיכום ועריכה מאת שי ידרמן‬