1 מתמטיקה למדעי החיים

‫‪ - 240491‬מתמטיקה למדעי החיים ‪1‬‬
‫תקצרי הרצאות של פרופ‪ .‬רועי משולם‬
‫הרצאה ‪2‬‬
‫מושגים בגיאומטרית המישור והמרחב‬
‫)‬
‫המישור האוקלידי‪ℝ} :‬‬
‫נקודת המישור נקראת )‬
‫({‬
‫(‬
‫אורך הוקטור‪) :‬‬
‫(‬
‫חיבור וקטור‪) :‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‪(5 4‬‬
‫𝑢‬
‫(‬
‫כפל בסקלר‪) :‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫) ‪(3‬‬
‫נקראות וקטורים‪.‬‬
‫נתון ע"י‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫)‪( 3‬‬
‫𝑢‬
‫‪1‬‬
‫| |‬
‫√‬
‫𝑢‬
‫) ‪(4‬‬
‫| 𝑢|‬
‫𝑢‬
‫𝑢‬
‫)‬
‫(‬
‫)‪3(2,1)=(6,3‬‬
‫)‬
‫וקטור האפס‪) :‬‬
‫(‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪) .2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬לכל קיים המסומן – המקיים‬
‫‪.5‬‬
‫)‬
‫‪( ) .6‬‬
‫(;‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.7‬‬
‫הצגה קוטבית‪ :‬כל וקטור‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ ℝ‬ניתן להצגה יחידה‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫𝑦‬
‫| |‬
‫‪r‬‬
‫𝑥‬
‫‪1‬‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫ישרים במישור ‪:ℝ‬‬
‫‪ .ℝ‬דרך‬
‫יהיו‬
‫עובר ישר יחיד ‪.‬‬
‫הצגתו הפרמטרית‪ :‬הינה ‪ℝ+‬‬
‫הקטע המחבר בין‬
‫ל‪-‬‬
‫(*‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫הנקודה‬
‫ארכו של הקטע ‪-‬‬
‫‪ℝ+‬‬
‫(‬
‫נתון ע"י‬
‫‪+‬‬
‫יהא‬
‫)‬
‫*‬
‫)‬
‫(‬
‫( ‪ ,‬הוא |‬
‫‪|,‬‬
‫|‪-‬‬
‫(*‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫כלומר‬
‫|‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫כפול האורך המקורי‬
‫משפט‪ :‬שלושת התיכונים במשולש נפגשים בנקודה‪ .‬הנקודה מחלקת כל תיכון ביחס של ‪.2:1‬‬
‫קודקודי המשולש‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬יהיו‬
‫𝑣‬
‫מרכז הצלע ‪-‬‬
‫‪ ,‬הוא‬
‫מרכז הצלע ‪-‬‬
‫‪ ,‬הוא‬
‫מרכז הצלע ‪-‬‬
‫‪ ,‬הוא‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫𝑤‬
‫𝑤‬
‫𝑣‬
‫𝑣‬
‫𝑤 𝑣𝑣‬
‫‪3‬‬
‫𝑣‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫𝑢𝑢‬
‫𝑢‬
‫‪.‬‬
‫𝑢‬
‫המכפלה הפנימית (מכפלה סקלרית ב‪:)ℝ -‬‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫תכונות‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫| |‬
‫טענה‪:‬‬
‫⇔‬
‫𝑢‬
‫𝑢‬
‫‪2‬‬
‫𝑢‬
‫𝑤‬
‫𝑢‬
‫𝑣‬
‫𝑣‬
‫𝑢‬
‫𝑣‬
‫⇔‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫|‬
‫|‬
‫⇔‬
‫לכן‬
‫באופן יותר כללי‪ ,‬ניתן לבטא את הזווית בין שני וקטורים בעזרת המכפלה הפנימית‪.‬‬
‫טענה‪ :‬תהא 𝛼 הזווית בין‬
‫ל‪-‬‬
‫‪ .‬אזי‬
‫‪,‬‬
‫𝛼‬
‫| || |‬
‫𝑣‬
‫𝑢‬
‫𝑢‬
‫𝑣‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪α‬‬
‫לפי משפט הקוסינוסים‬
‫𝛼‬
‫| || |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫|‬
‫| |‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫לכן‬
‫| || |‬
‫𝛼‬
‫א"ש המשולש‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫הוכחה‪ :‬נסמן‬
‫| |‬
‫| || |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫|‬
‫| |‬
‫𝛼‬
‫)| |‬
‫| |‬
‫לכן‬
‫| |‬
‫|‬
‫| || |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫|‬
‫| |(‬
‫| |‬
‫הצגה נורמלית של ישר‪:‬‬
‫יהיו‬
‫(‬
‫)‬
‫‪𝛾+‬‬
‫)‬
‫)‬
‫( ויהא‬
‫( ) 𝛽 𝛼( )‬
‫(*‬
‫‪+‬‬
‫‪3‬‬
‫𝛾‬
‫𝛽‬
‫𝛼 )‬
‫(*‬
‫|‬
‫הקשר בין ההצגה הנורמלית להצגה הפרמטרית‪:‬‬
‫הנתון בהצגה פרמטרית‪:‬‬
‫יהיה ישר‬
‫‪)+‬‬
‫)‬
‫הוכחה‪ :‬אם‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫)‬
‫להיפך‪ :‬אם‬
‫(‬
‫‪ℝ+‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫( ‪)-‬‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‪,‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫אזי‬
‫כלומר‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫כלומר‬
‫(*‬
‫אזי‬
‫)‬
‫(‬
‫(*‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‪) ( 7 5‬‬
‫‪3+‬‬
‫‪ℝ+‬‬
‫)‪(5 7‬‬
‫(‬
‫)‪) ( 7 5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3+‬‬
‫‪5‬‬
‫)‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫הטלה של וקטור על הישר‬
‫יהא‬
‫‪ℝ‬‬
‫ההטלה של‬
‫‪ .‬לכל ‪ℝ‬‬
‫נסמן ב‪ 𝜑 ( ) -‬את‬
‫על הישר הנפרש ע"י ‪.‬‬
‫𝑣‬
‫𝑢‬
‫) 𝑣 ( 𝑢𝜑‬
‫נחשב במפורש את ) ( 𝜑‪:‬‬
‫קיים ‪ℝ‬‬
‫כך ש‪-‬‬
‫) ( 𝜑‬
‫עתה‪:‬‬
‫| |‬
‫| || |‬
‫| |‬
‫𝛼‬
‫‪4‬‬
‫| |‬
‫| |‬
‫‪α‬‬
‫(*‬
‫( )‬
‫(*‬
‫)‬
‫(*‬
‫לכן‬
‫לכן‬
‫) ( 𝜑‬
‫| || |‬
‫חישוב שטח מקבילית ע"י דטרמיננטה‪.‬‬
‫‪ .‬ונסמן ב‪)-‬‬
‫יהיו ‪ℝ‬‬
‫( את המקבילית הנקבעת על‪-‬ידי‬
‫‪:‬‬
‫𝑣‬
‫) 𝑣 𝑢( 𝑃‬
‫𝑢‬
‫*‬
‫‪+‬‬
‫נסמן‬
‫)‬
‫(‬
‫טענה‪:‬‬
‫|)‬
‫(‬
‫הוכחה‪ :‬אם‬
‫)‬
‫‪, | -‬‬
‫‪0 1‬‬
‫תהיינה‬
‫(‬
‫|‬
‫(‬
‫)‬
‫אזי מחד‬
‫| || |‬
‫(‬
‫)‬
‫מאידק‬
‫)‬
‫(‬
‫| | | |‬
‫)‬
‫לכן‬
‫)‬
‫()‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪0 1, | -‬‬
‫‪0‬‬
‫|‬
‫(‬
‫|‬
‫במקרה הכללי‪:‬‬
‫𝑣‬
‫𝑣 𝑢‬
‫𝑢‬
‫𝑢 𝑢‬
‫𝑣‬
‫𝑤‬
‫‪𝑢u‬‬
‫| ‪/‬‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫|)‬
‫(‬
‫|‬
‫|)‬
‫(‬
‫| ‪/‬‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫| || |‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫|‬
‫המרחב האוקלידי ‪ℝ‬‬
‫הגדרות חיבור וקטורי‪ ,‬כפל בסקלר המכפלה פנימית עוברות ללא שינוי‪ .‬ומקיימות את התכונות‬
‫שציינו ב‪.ℝ -‬‬
‫הטלה של וקטור על ישר‪:‬‬
‫יהא ‪ℝ+‬‬
‫הטלה‬
‫𝑢‬
‫*‬
‫‪ℝ‬‬
‫𝑣‬
‫‪α‬‬
‫‪.‬‬
‫𝜑 נתונה ע"י‬
‫) ( 𝜑‬
‫הוכחה‪ :‬נסמן‬
‫מאידק‬
‫) ( 𝜑 ‪ ,‬אזי ‪𝛼 | | :‬‬
‫𝛼‬
‫| |‬
‫| || |‬
‫| |‬
‫𝛼‬
‫|) ( 𝜑|‬
‫| |‬
‫|) ( 𝜑|‬
‫לכן‬
‫𝛼‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫) ‪(3‬‬
‫) ‪(3‬‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‪( 4‬‬
‫) ( 𝜑‬
‫) ‪(3‬‬
‫𝑣‬
‫𝑢‬
‫מרכז הכובד של טטראידר‬
‫יהיו‬
‫קודקודי טטראידר ב‪.ℝ -‬‬
‫טענה‪ :‬הקטעים המחברים את הקודקודי למרכזי‬
‫𝑑‬
‫הכובד של הפיאות הנגדיות נחתכים‪.‬‬
‫נק' החיתוך הנ"ל מחלקות כל קטע‬
‫ביחס של ‪.3:1‬‬
‫𝑏‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫𝑎‬
‫‪6‬‬
‫𝑐‬
‫ראינו כי מרכז הכובד של הפיאה‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫הוא‬
‫‪4‬‬
‫לכן‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫נמצאית על כל הקטעים הנ"ל‬
‫]‬
‫[‬
‫‪3‬‬
‫]‬
‫[‬
‫‪3‬‬
‫]‬
‫[‬
‫‪3‬‬
‫]‬
‫‪3‬‬
‫[‬
‫מחלקות כל אחד ביחס של ‪.3:1‬‬
‫המכפלה הוקטורית ב‪:ℝ -‬‬
‫יהיו )‬
‫(‬
‫לוקטורים‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫וקטורי היחידה הסטנדרטיים ב‪.ℝ -‬‬
‫(‬
‫‪) ,‬‬
‫נגדיר‬
‫]‬
‫|‬
‫[‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫למשל‬
‫הוא הוקטור היחידה המקיים‪:‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫א)‬
‫(‬
‫ב) )‬
‫ג) כוון‬
‫|‬
‫|‬
‫נקבע עפ"י כלל הבורג הימני‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬א)‬
‫]‬
‫[‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫ב)‬
‫‪7‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫]‬
‫|‬
‫[‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫|‬
‫‪ +‬כי‬
‫לכן |‬
‫*‬
‫)‬
‫|‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫(‬
‫𝑎‬
‫𝑏‬
‫𝑏‬
‫𝑎‬
‫מישורים ב‪ :ℝ -‬הצגות פרמטריות ונורמליות‪:‬‬
‫‪ .ℝ‬המישור עובר דרך‬
‫יהיו‬
‫)‬
‫}‪ℝ‬‬
‫‪+‬‬
‫𝛾‬
‫𝛽‬
‫(‬
‫𝛼 ‪ℝ‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אם ‪ℝ‬‬
‫)‬
‫(‬
‫𝛾𝛽 𝛼‬
‫𝛾‬
‫אזי‬
‫נתון בהצגה פרמטרית ע"י‬
‫{‬
‫𝑤‬
‫𝛼*‬
‫𝛽‬
‫𝑣‬
‫ניצב לנורמל בנקודה‬
‫𝑢‬
‫(‬
‫‪ ,‬שכיוונו )‬
‫כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫‪)+‬‬
‫}‪7‬‬
‫דוגמא‪ :‬יהיו )‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫(‬
‫]‬
‫)‪4‬‬
‫[‬
‫)‪3‬‬
‫(‬
‫‪+‬‬
‫הנורמל למישור‬
‫𝛾‬
‫𝛼 )𝛾‬
‫𝛽‬
‫)‬
‫(‬
‫{‬
‫(‬
‫המישור שעובר דרכן‪ .‬אזי ההצגה הפרמטרית של‬
‫𝛽‪4‬‬
‫)‬
‫(‬
‫*‬
‫𝛼‪𝛽 3‬‬
‫היא‪:‬‬
‫𝛼(*‬
‫𝛼 𝛾‬
‫הוא‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‪3‬‬
‫)‬
‫‪(4‬‬
‫(‬
‫|‬
‫‪8‬‬
‫)‬
‫(‬
‫|‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫וההצגה של‬
‫בעזרת נורמל היא‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪3) (4‬‬
‫)‪3‬‬
‫‪+‬‬
‫(‬
‫)‪3‬‬
‫‪) (4‬‬
‫‪) 4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫( )‬
‫(*‬
‫(*‬
‫הרצאה ‪1‬‬
‫עקומים ומשטחים‬
‫עקומים במישור‪:‬‬
‫תהיה )‬
‫( פונקציה של שני משתנים‬
‫)‬
‫‪+‬‬
‫‪ .‬קבוצת האפסים של )‬
‫(‬
‫)‬
‫‪ℝ‬‬
‫( מגדירה עקום‬
‫(*‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ) ( פו' של משתנה יחיד‪ .‬אזי הגרף של‬
‫) (‬
‫‪+‬‬
‫למשל הפרבולה‬
‫)‬
‫או‬
‫ב‪.‬‬
‫הוא העקום‬
‫(*‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫עבור‬
‫‪11‬‬
‫גדול הגרף נראה כמו‬
‫‪⁄‬‬
‫ג‪ .‬מעגל ‪+ :‬‬
‫(* כל נקודות שמרחקן מ‪ )0,0(-‬הוא‬
‫)‬
‫𝑅‬
‫אליפסה‪ :‬כל הנקודות ב‪ ℝ -‬שסכום מרחקיהן משני מוקדים קבועים‬
‫)‬
‫שווה ל‪-‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫נמצא את משוואת האליפסה‪:‬‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫((‬
‫‪/‬‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(( ‪4‬‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫((‬
‫)‬
‫((‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫(( ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫‪. /‬‬
‫נסמן‬
‫)‬
‫אזי‬
‫‪. /‬‬
‫‪11‬‬
‫‪. /‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)𝑦 𝑥(𝑃‬
‫)𝑏 (‬
‫) 𝑎 (‬
‫) 𝑎(‬
‫) 𝑐(‬
‫) 𝑐 (‬
‫𝐹‬
‫)𝑏‬
‫𝐹‬
‫(‬
‫ה‪ .‬היפרבולה‪ :‬כל הנקודות ב‪ ℝ -‬שהפרש מרחקיהן משני מוקדים קבועים‬
‫)‬
‫שווה ל‪-‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)𝑦 𝑥(𝑃‬
‫) 𝑎( ) 𝑎 (‬
‫) 𝑐( 𝐹‬
‫) 𝑐 (𝐹‬
‫נמצא את משוות ההיפרבולה‪:‬‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫((‬
‫)‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫(‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫((‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫((‬
‫)‬
‫)‬
‫(( ‪4‬‬
‫)‬
‫‪12‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫(( ‪4‬‬
‫)‬
‫((‬
‫‪4‬‬
‫((‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪. /‬‬
‫אזי‬
‫נסמן‬
‫‪. /‬‬
‫‪. /‬‬
‫נשים לב שההיפרבולה אסימפטוטית לישרים‬
‫𝑏‬
‫𝑥‬
‫𝑎‬
‫𝑏‬
‫𝑥‬
‫𝑎‬
‫𝑦‬
‫𝑦‬
‫הצגה פרמטרית של עקומים‪:‬‬
‫עקום‬
‫הוא אובייקט חד‪-‬מימדי ולפיכך ניתן להצגה (בד"כ) ע"י פרמטר יחיד ‪.‬‬
‫כלומרקיימות פונקציות‬
‫‪ℝ‬‬
‫כך ש‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫}‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫)) ( ) ( ({‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬ראינו בשעור שישר במישור‬
‫‪+‬‬
‫‪ℝ3‬‬
‫כאן‬
‫)‬
‫(*‬
‫)אם‬
‫‪2.‬‬
‫‪/‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪13‬‬
‫(‬
‫ב‪ .‬אם‬
‫אזי‬
‫הוא גרף ‪( )+‬‬
‫ג‪+ .‬‬
‫פרמטריזציה אפשרית‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הפרמטר הטבעי‪:‬‬
‫( )‬
‫)‬
‫))‬
‫(*‬
‫) (‬
‫(*‬
‫(‬
‫(‬
‫)) ( ) ( (‬
‫>𝑡‬
‫<𝑡<‬
‫𝑡‬
‫𝑡‬
‫<𝑡<‬
‫<𝑡‬
‫ד‪ .‬מעגל ברדיוס‬
‫‪) :‬‬
‫ה‪ .‬אליפסה‬
‫‪. /‬‬
‫ו‪ .‬היפרבולה‬
‫(‬
‫)) ( ) ( (‬
‫(‬
‫‪) :. /‬‬
‫‪. /‬‬
‫‪14‬‬
‫‪. /‬‬
‫)) ( ) ( (‬
‫>𝑡‬
‫) 𝑡( 𝛾‬
‫)𝑡(𝛾‬
‫𝑡‬
‫<𝑡‬
‫נגדיר‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (𝛾 )‬
‫< <‬
‫( מתאר את הענף הימני ההיפרבולה‬
‫מתאר את הענף השמאלי‪.‬‬
‫ז‪ .‬לעיתים נתון רק תיאור פיזיקלי שלהעקום ועלינו למצא לו הצגה פרמטרית‪.‬‬
‫למשל ציקלואידה שהיא העקום המותווה נקודה הנמצאית על מעגל המתגלגל על ישר‪.‬‬
‫‪α‬‬
‫)‬
‫‪/‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪𝛾. /‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(𝛾‬
‫‪15‬‬
‫(‬
‫) (𝛾‬
‫) (𝛾‬
‫(‬
‫) (𝛾‬
‫פונקציה וקטורית של משתנה יחיד‬
‫עקומים ב‪ ℝ -‬וב‪ ℝ -‬מתוארים ע"י פונקציה וקטורית של משתנה אחד‪ .‬למשל ב‪ℝ -‬‬
‫) (‬
‫)) ( ) ( ) ( (‬
‫רציפות‪( ) :‬‬
‫רציפה אםם כל רכיביה רציפים‪.‬‬
‫גזירות‪( ) :‬‬
‫גזירה אםם כל רכיביה גזירים ואזי‬
‫)) (́‬
‫) (́‬
‫) (́‬
‫) (́ (‬
‫חישוב הנגזרת של סכום‪ ,‬מכפלה בפןנקציה סקלרית‪ ,‬מכפלה פנימית ומכפלה פנימית‪.‬‬
‫הנגזרת של פו' וקטורית ) ( ב‪-‬‬
‫היא כוון המשיק לעקום הפרמטרי בנקודה‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (́‬
‫𝑡(𝑟‬
‫אזי הישר המשיק לעקום ) ( בנקודה ) ( הוא‬
‫אם‬
‫‪ℝ+‬‬
‫) (́‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫)) ( ) ( ) ( (‬
‫אורך מסילה‪:‬‬
‫<‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫) ́(‬
‫) (‬
‫|) (́ |‬
‫טענה‪:‬‬
‫∫‬
‫<‬
‫<‬
‫לפי משפט ערך הבינים‬
‫) 𝛽(́‬
‫עבור נקודות‬
‫) 𝑡(𝑟‬
‫) ( *‬
‫)‬
‫דוגמא‪ :‬ההליקס‬
‫)) 𝛾(́‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫) 𝛼(́ ()‬
‫𝛾 𝛽 𝛼‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫𝑖𝑡(𝑟‬
‫‪ .‬לכן‪:‬‬
‫) 𝑖𝑡(𝑟‬
‫‪16‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪⁄‬‬
‫‪( ́(𝛾 )) /‬‬
‫)) 𝛽(́ (‬
‫|) (́ | ∫‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)) 𝛼(́ (‪∑ .‬‬
‫(|) (́ |∑‬
‫)‬
‫) (‬
‫∫‬
‫‪17‬‬
‫|) (‬
‫)‬
‫( |∑‬
‫הרצאה ‪3‬‬
‫תנועה ב‪ℝ -‬‬
‫יהא )) ( ) ( ) ( (‬
‫) (‬
‫מקום גוף נקודתי בזמן ‪.‬‬
‫מהירות הגוף בזמן‬
‫‪:‬‬
‫)) (́‬
‫) (́‬
‫תאוצת הגוף בזמן‬
‫‪:‬‬
‫)) (́ ́‬
‫) ́( ́‬
‫שדה כוח על‬
‫החוק השני של ניוטון‪ :‬יהא‬
‫) (́ (‬
‫) ́( ́ (‬
‫) ́( ́‬
‫‪ ℝ‬הפועל על הגוף‪ .‬אזי לכל ‪:‬‬
‫)) ( (‬
‫) (́ ́‬
‫משוואה זו מתארת תנועהת הגוף שמסתו‬
‫) (́‬
‫תחת השפעת השדה ‪.‬‬
‫חוק הכבידה האוניברסלי של ניוטון‪ :‬גוף נקודתי שמסתו‬
‫שדה הכובד שמפעיל זה על גוף נקודתי אחר שמסתו‬
‫) (‬
‫|) ( |‬
‫נימצא בראשית הצירים (שמש)‪.‬‬
‫ומקומו ) (‬
‫נתון ע"י‬
‫)) ( (‬
‫𝑚‬
‫)𝑡(𝑟‬
‫קבוע הכבידה האוניברסלי‪.‬‬
‫𝑀‬
‫חוקי קפלר‪:‬‬
‫נניח כי מסת השמש‬
‫גדולה מאוד יחסית לכוכב‬
‫‪ .‬אזי‪:‬‬
‫א‪ .‬הכוכב ינוע סביב השמש במסלול אליפטי כאשר השמש נמצאת באחד ממוקדי האליפסה‪.‬‬
‫נסמן את מסלול הכוכב ב‪* ( )+ -‬‬
‫ב‪ .‬הוקטור ) ( מכסה שטחים שווים בזמנים שווים‪.‬‬
‫ג‪ .‬זמן המחסור מקיים‬
‫‪⁄‬‬
‫כאשר‬
‫הוא אורך הציר הארוך של האליפסה‪.‬‬
‫הערה היסטורית‪ :‬קפלר ניסח את חוקיו ב‪ 1609-‬ע"פ תצפיות אסטרונומות של התוכן טיפו ברהה‬
‫ושלו‪ .‬ניוטון הוכיח את חוקי קפלר ב‪ ,1687-‬בעזרת נוסחת הכבידה האוניברסלית והחוק השני‪.‬‬
‫הוכחות ב‪ :‬עובדה זו תלויה רק בכך ששדה הכובד הוא מרכזי‪ ,‬כלומר קיימת פונקצייה ממשית‬
‫> ) ( כך שלכל ‪:‬‬
‫)) ( (‬
‫) ( ) (‬
‫‪18‬‬
‫נסמן ב‪ ( )-‬את השטח שמכוסה ע"י וקטור המקום בין זמן ‪ 0‬לזמן ‪.‬‬
‫)𝑡‬
‫) 𝑡( 𝑟‬
‫) (𝑟‬
‫))‬
‫|)) (‬
‫( ) ( (‬
‫)‬
‫((‬
‫|) (‬
‫|) (́‬
‫לכן‬
‫) (́‬
‫מאידך נסמן‬
‫) (‬
‫|)‬
‫) ( |‬
‫)𝑡‬
‫𝑡( 𝐴‬
‫) 𝑡( 𝐴‬
‫(‬
‫)‬
‫) ( |‬
‫(‬
‫) ( |‬
‫) ( |‬
‫) (‬
‫) ́( ‪.‬‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫) (́ ́‬
‫) (́‬
‫לכן‬
‫| |‬
‫) (‬
‫) (́‬
‫) (́‬
‫) (́‬
‫) (‬
‫) ( ) (‬
‫)) ( ) (‬
‫ולכן‬
‫) (‬
‫קבוע לכל ‪ .‬ולכן | |‬
‫(‬
‫) ( ‪ .‬לכן השטח המכוסה ע"י וקטור המקום בין זמן‬
‫ותלוי רק ב‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫) (‬
‫) (́‬
‫לזמן‬
‫לכל ‪ ,‬ולכן לכל‬
‫הוא )‬
‫(| |‬
‫𝑡( 𝑟‬
‫פונקציה של מספר משתנים‬
‫גרפים של פונקציה במספר משתנים‪:‬‬
‫ו‪ℝ -‬‬
‫בהנתן ‪ℝ‬‬
‫נתון ע"י ‪)+‬‬
‫הגרף של‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(*‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫)‬
‫א‪.‬‬
‫( ‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫אזי‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫הוא המישור הנקבע ע"י הנקודות‬
‫()‬
‫בגובה‬
‫)‬
‫הוא המישור ב‪ ,ℝ -‬העובר דרך הנקודה‬
‫( ‪ .‬כמו שראינו‬
‫(‪ .‬למשל אם‬
‫וניצב לוקטור )‬
‫ב‪.‬‬
‫)‬
‫הוא המישור המקביל למישור‬
‫‪.‬‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‪.‬‬
‫)‬
‫ג‪ .‬פרבולואיר‪ :‬הגרף של‬
‫)‬
‫(‬
‫‪21‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫ד‪ .‬אוכף‪ :‬הגרף של‬
‫√‬
‫ה‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫הערה על ויזואילציה ע"י קווי גובה‪.‬‬
‫גבולות על פונקציות במס' משתנים‪:‬‬
‫תהא )‬
‫( מוגדרת על הקבוצה‬
‫נאמר ש ‪-‬‬
‫קיים‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫> 𝛿 כך שאם 𝛿 <‬
‫< |‬
‫|‬
‫>𝜀‬
‫אם לכל‬
‫(‬
‫) |‬
‫|‬
‫|( >‬
‫|‬
‫( תבוא רציפה ב‪) -‬‬
‫)‬
‫אם‬
‫טענה‪ :‬נניח כי‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫כנ"ל המוגדרת גם על‬
‫‪+‬‬
‫|‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫|<‬
‫אזי 𝜀 < |‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫כנ"ל ונניח שקיימים הגבולות‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫‪21‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(*‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫( |‪.‬‬
‫אזי‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫)‬
‫ואם‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫רציפות בנקודה )‬
‫( ‪.‬‬
‫)‬
‫בפרט‪ :‬אם‬
‫אם‬
‫))‬
‫)‬
‫(‬
‫( (‬
‫)‬
‫)‬
‫( )‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫( )‬
‫)‬
‫( אזי גם‬
‫(‬
‫רציפות ב‪)-‬‬
‫(‪ ,‬וכנ"ל גם‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגבול‬
‫( )‬
‫)‬
‫הוא‬
‫וכאשר‬
‫הוא‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫| |‬
‫)‬
‫( )‬
‫רציפה ב‪)-‬‬
‫| |√‬
‫)‬
‫ד‪ .‬הגבול‬
‫(‬
‫לא קיים‪:‬‬
‫כי הגבול כאשר‬
‫ג‪.‬‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫אזי‬
‫(‬
‫(‬
‫))‬
‫(‬
‫(‬
‫( (‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫) >‬
‫(‬
‫אזי‬
‫לא קיים‪ :‬אם נקח‬
‫)‬
‫(‬
‫‪22‬‬
‫| || |‬
‫→‬
‫(‬
‫|)‬
‫√‬
‫(‬
‫> (‬
‫(‬
‫)‬
‫( |‬
‫אזי‬
‫מאידך אם נקח‬
‫)‬
‫ה‪.‬‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫חסומה‬
‫נגזרות חלקיות‪:‬‬
‫נתונה פונקציה בכמה משתנים ורוצים לחשב את קצב שינוי הפונקציה ביחס לכל אחד‬
‫במעגל הוא פונקציה של ההתנגדות‬
‫מהמשתנים‪ .‬למשל הזרם‬
‫ורוצים להבין נוצר השינוי במתח בלבד משנה את )‬
‫הגדרה‪ :‬תהא )‬
‫מוגדרת בסביבה של )‬
‫(‬
‫)‬
‫ושל המתח‬
‫(‬
‫( ‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫דיפרנציאביליות ומישור משיק לגרף‬
‫תהא )‬
‫)‬
‫(‬
‫מוגדרת בסביבת )‬
‫( ונניח ש‪) -‬‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪),‬‬
‫(‬
‫𝑧‬
‫) 𝑦 𝑥(‬
‫משוואת המשיק לעקום ))‬
‫(‬
‫( בנקודה )‬
‫‪23‬‬
‫( הינה‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫קיימות‪ .‬נסמן‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(‬
‫משוואת המשיק לעקום ))‬
‫)‬
‫( בנקודה )‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫( הינה‬
‫(‬
‫בנקודה )‬
‫אם קיים מישור משיק ל‪-‬‬
‫ולכן משוואתו היא‬
‫)‬
‫(‬
‫( אזי הוא בהכרח מכיל שני הישרים הנ"ל‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪)7‬‬
‫תקרא דיפרנציאבילית ב‪) -‬‬
‫( אם‪:‬‬
‫)‬
‫( )‬
‫( )‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪24‬‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫(√‬
‫)‬
‫( ‪6‬‬
‫)‬
‫(‬
‫הרצאה ‪0‬‬
‫)‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫‪5‬‬
‫}))‬
‫משוואת המישור המשיך לגוף‬
‫בנקודה )‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫𝜕‬
‫‪5‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫(*‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫דוגמא‪ :‬הערכה של‬
‫√‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫{‬
‫) ‪3 99‬‬
‫( ‪,‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫⇐‬
‫(‬
‫(‬
‫‪7‬‬
‫‪34‬‬
‫)‬
‫(‬
‫( ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫(‬
‫‪25‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪: (3‬‬
‫)‪(3 4‬‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(‬
‫ב‪) -‬‬
‫)‬
‫) ‪( 7‬‬
‫‪34‬‬
‫(‪4‬‬
‫מישור משיק ל‪-‬‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫קירוב ע"י הנגזרת‪:‬‬
‫תהא‬
‫({‬
‫( הינה‬
‫)‬
‫‪5+‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪( 7‬‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫( ‪⁄‬‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫( ‪⁄‬‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4 998‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫)‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪3 99‬‬
‫‪5‬‬
‫הגרדיאנט ותכונותיו‬
‫( ‪( )/ :‬‬
‫פונקציה בשני משתנים )‬
‫פונקציה בשלושה משתנים )‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫√‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫) ( 𝜕‪.‬‬
‫( ‪( )/ :‬‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫) (‬
‫𝜕‬
‫המוגדרת ב‪)) -‬‬
‫)‬
‫|)‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫) ( 𝛻‬
‫(‬
‫(|‬
‫𝜕‬
‫) ( 𝜕‪.‬‬
‫((‬
‫)‬
‫) ( 𝛻‬
‫‪:ℝ‬‬
‫( 𝛻‬
‫( זו נקראת "פוטנציאל הכבידה"‪.‬‬
‫תכונות הגרדיאנט‪:‬‬
‫𝛻𝛽‬
‫א‪ .‬לינאריות‬
‫ב‪ .‬גרדיאנט של מכפלה‬
‫) 𝛽‬
‫𝛻𝛼‬
‫𝛼( 𝛻‬
‫) (‬
‫)‬
‫( ́(‬
‫)‬
‫(‬
‫ג‪ .‬כלל השרשרת )‬
‫ד‪ .‬כלל השרשרת למסילות‪( ) ( ( ) ( ) ( )) :‬‬
‫תהא )) ( (‬
‫) ( ‪ ,‬אזי‬
‫) (́‬
‫דוגמא‪ :‬החום בנק' )‬
‫חרק נע במסילה‬
‫)) ( (‬
‫(( 𝛻‬
‫) (́‬
‫)) ( (‬
‫( נתון ע"י‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) ( ‪.‬‬
‫) ( ‪ ,‬קצב שינוי בחום בזמן ‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫( )) (‬
‫)‬
‫‪. ( ( ))/‬‬
‫) ( ) ( (‬
‫)‬
‫(‬
‫נגזרת כיוונית‪) :‬‬
‫גזירה ב‪) -‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫) (‬
‫‪ℝ‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫טענה‪:‬‬
‫טענה‪ :‬יהא‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫) ( ‪.‬‬
‫)) ( (‬
‫) ́(‬
‫) (‬
‫) ́(‬
‫‪.‬‬
‫וקטור יחידה‪ ,‬אזי‬
‫|) (‬
‫) (‬
‫|‬
‫|‬
‫|) (‬
‫שוויון מימין אםם‬
‫) (‬
‫|) (‬
‫הוכחה‪( )| :‬‬
‫|‬
‫קווי גובה של )‬
‫| | |) (‬
‫(‬
‫אזי ) (‬
‫הוכחה‪ :‬אם )) ( ) ( (‬
‫|‬
‫) (‬
‫הם העקומים ‪+‬‬
‫) (‬
‫טענה‪ :‬אם‬
‫|‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫|) (‬
‫|‪.‬‬
‫(*‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ניצב למשיק לעקום‬
‫) (𝛾 פרמ' של‬
‫אזי )) ( ) ( (‬
‫) (́ 𝛾 )) (𝛾(‬
‫משטח גובה של )‬
‫טענה‪ :‬אם‬
‫) (‬
‫(‬
‫הוא המשטח ‪+‬‬
‫אזי ) (‬
‫הוכחה‪ :‬יהא )) ( ) ( ) ( (‬
‫)‬
‫(‬
‫) (𝛾 עקום על‬
‫לכן ) (‬
‫)‬
‫בנקודה‬
‫‪27‬‬
‫‪.‬‬
‫(*‬
‫בנקודה‬
‫‪ .‬אזי‬
‫) (́ 𝛾 )) (𝛾(‬
‫ולכן‬
‫‪.‬‬
‫הוא הנורמל למשטח‬
‫ניצב לכל וקטור המשיק ל‪-‬‬
‫בנקודה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)) (𝛾(‬
‫ולכן‬
‫דוגמא‪6 :‬‬
‫)‪3‬‬
‫)‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫(‬
‫‪( 6 8‬‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫) (‬
‫‪8‬‬
‫‪(8‬‬
‫)‪6‬‬
‫‪3) ( 6 8‬‬
‫משוואת המישור המשיק ל‪ , -‬ב‪-‬‬
‫(‬
‫‪28‬‬
‫)‪6‬‬
‫‪) ( 6 8‬‬
‫(‬
‫הינה‬
‫הרצאה ‪5‬‬
‫תהא )‬
‫(‬
‫פונקציה גזירה ויהא‬
‫כדור קטן ממוקם על‬
‫המשטח‬
‫‪ℝ+‬‬
‫))‬
‫(‬
‫(*‬
‫בנקודה )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫בעייה‪ :‬נשחחרר את הכדור כך שינוע באופן חופשי על‬
‫ינוע הכדור?‬
‫‪) /‬‬
‫פתרון‪ :‬יהא‬
‫‪/‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫כפןף אם ורק לכוח הכובד‪ .‬לאיזה כוון‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫‪.‬‬
‫𝜕‬
‫‪ .‬הכדור ינוע בכוון ההטלה של וקטור הכוח )‬
‫הנורמל למשטח בנקודה‬
‫המשטח‪ ,‬כלומק בכוון‬
‫‪.‬‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪5‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫על‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪4‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝑁‬
‫כוון התנועה‬
‫𝑃‬
‫𝑣‬
‫כלל השרשרת – הגרסא הכללית‪:‬‬
‫תהא )‬
‫נסמן‬
‫(‬
‫גזירה ונניח כי‬
‫))‬
‫הם פונקציות של‬
‫( )‬
‫( )‬
‫( (‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫אזי‬
‫וכול' ל‪-‬‬
‫עם מספר כלשהוא‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫משתנים ו‪) -‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫))‬
‫)‬
‫(( )‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫( (‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‪3‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(=‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‪3 5‬‬
‫אקסטרמום של פונקציות במספר משתנים‬
‫נזכר תחילה במקרה החד‪-‬מימדי‪.‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫פונקציה גזירה בקטע ‪-‬‬
‫תהא ) (‬
‫יש ל‪( ) -‬‬
‫‪ ,‬בנקודה‬
‫<‬
‫) (‬
‫מקסימום או מינימום מקומי אזי‬
‫בנקודה )) (‬
‫הוכחה‪ :‬משוואת המשיק לגרף של ) (‬
‫הינה‬
‫)‬
‫אם‬
‫מקסימום או מינימום אזי המשיק ב‪)-‬‬
‫<‬
‫(‬
‫( ) (‬
‫( הינו מקביל לציר ה‪-‬‬
‫ולכן ‪0‬‬
‫) (‬
‫𝑦‬
‫𝑥‬
‫הגרסא הרב מימדית של הטענה הינה‪:‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫אם )‬
‫ב‪) -‬‬
‫(‬
‫(‬
‫פונקציה גזירה בקבוצה הפתוחה‬
‫𝜕‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫𝜕‬
‫הוכחה‪ :‬משוואת המשיק למשטח ‪+‬‬
‫בנקודה )‬
‫(‬
‫)‬
‫))‬
‫כאשר )‬
‫( ) (‬
‫) (‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫ויש לה מקסימום או מינימום מקומי‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(*‬
‫(‬
‫(‬
‫הינה‬
‫)‬
‫( ) (‬
‫‪31‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫אם‬
‫מקסימום או מינימום‪ ,‬אזי המישור המשיק למשטח ב‪-‬‬
‫) (‬
‫ולכן‬
‫הגדרה‪) :‬‬
‫𝜕‬
‫הינו מקביל למישור ה‪-‬‬
‫𝜕‬
‫) ( 𝜕‪.‬‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫נרקאת קריטית אם )‬
‫‪( )5‬‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫) (‬
‫) ( 𝜕‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הטענה נובעת גם ישירות מהמקר החד‪-‬מימדי‪:‬‬
‫אם )‬
‫לכן‬
‫( מינימום מקומי של )‬
‫(‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫( ‪ ,‬אזי‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫) ( ‪ .‬בדומה‬
‫𝜕‬
‫הוא מינימום מקומי של )‬
‫(‬
‫) (‬
‫( 𝜕‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את נפח התיבה המקסימלית המוכלת בתחום‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪/‬‬
‫עלינו למצא את‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫כאשר‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫נשים לב כי אם‬
‫(‬
‫(‪2‬‬
‫‪/‬‬
‫נסמן‬
‫(‪2‬‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‪(1,0‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫)‪(3,0‬‬
‫𝜕‬
‫או‬
‫)‪(0,0‬‬
‫או‬
‫)‬
‫אזי‬
‫לכן המקסימום מתקבל בנקודה פנימית )‬
‫( ‪.‬‬
‫( ‪ .‬אזי‬
‫‪⇐{ 3‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3 3‬‬
‫בדוגמא זו יש נקודה קריטית יחידה ו‪-‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪31‬‬
‫(‬
‫על השפה 𝜕‪ ,‬נובע כי זו נקודת מקסימום‪.‬‬
‫מיון נקודות קריטיות‪:‬‬
‫‪ ,‬אם‬
‫תזכורת‪ :‬לפונקציות של משתנה יחיד‬
‫>) (‬
‫⇐‬
‫מינימום מקומי‪,‬‬
‫<) (‬
‫⇐‬
‫מקסימום מקומי‪.‬‬
‫) (‬
‫אי אפשר להחליט‬
‫כאשר‬
‫) (‬
‫היא נקודה קריטית‬
‫אזי‬
‫כדי להבין את המקרה הדו‪-‬מימדי נעיין בדוגמאות הבאות‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫( ‪ ,‬נסמן‬
‫)‪ (i‬אם‬
‫>‬
‫>‬
‫אזי‬
‫>)‬
‫( לכל‬
‫)‪ (ii‬אם‬
‫<‬
‫>‬
‫אזי‬
‫<)‬
‫( לכל‬
‫)‪ (iii‬אם‬
‫<‬
‫אזי‬
‫)‬
‫טענה‪ :‬תהא‬
‫(‬
‫(‬
‫מקבלת ערכים חיוביים ושליליים‪.‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪5‬‬
‫אם‬
‫>‬
‫>‬
‫אזי‬
‫שני המחוברים אי‪-‬שליליים‪.‬‬
‫אם‬
‫<‬
‫>‬
‫אזי‬
‫שני המחוברים אי‪-‬חיוביים‪.‬‬
‫<‬
‫אם‬
‫ושליליים‪.‬‬
‫אזי‬
‫‪4‬‬
‫)‬
‫אחד המחוברים שלילי והשני חיובי והתבנית מקבלת ערכים חיוביים‬
‫‪32‬‬
‫(‬
‫מסקנה‪ :‬אם )‬
‫(‬
‫נקודה פנימית בתחום ‪ℝ‬‬
‫) (‬
‫ו‪-‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫) ( 𝜕‪.‬‬
‫נסמן‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫) (‬
‫אם‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕 𝜕‬
‫>‬
‫>‬
‫=<‬
‫נקודת מקסימום‪.‬‬
‫>‬
‫<‬
‫=<‬
‫נקודת מינימום‪.‬‬
‫>‬
‫=<‬
‫נקודת אוכף‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נכתוב‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫‪) 7‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫)‬
‫)‬
‫מאחר ו‪-‬‬
‫) (‬
‫‪) -‬‬
‫אם‬
‫> ‪,‬‬
‫>‬
‫אם‬
‫< ‪,‬‬
‫>‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫𝜕 𝜕‬
‫()‬
‫→‬
‫כאשר‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫𝜕‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫() (‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫נקבל‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫אזי הביטוי מימין תמיד אי שלילי ולכן‬
‫אזי הבטוי מימין תמיד אי חיובי ולכן‬
‫‪33‬‬
‫( ‪,‬‬
‫נק' מינימום‪.‬‬
‫נק' מקסימום‪.‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫הרצאה ‪6‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו שטח הפנים המינימלי של תיבה בנפח קבוע‬
‫יהיו‬
‫?‬
‫צלעות התיבה‪ ,‬אזי‬
‫‪/‬‬
‫ושטח הפנים הוא‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫( ‪.‬‬
‫עלינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬למצוא את המינימום של הפונקציה‬
‫)‬
‫‪> )+‬‬
‫על התחום‬
‫)‬
‫(‬
‫(*‬
‫‪.‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫⇐‬
‫‪⁄‬‬
‫לכן‬
‫‪,‬‬
‫‪⁄‬‬
‫‪6‬‬
‫( ‪.‬‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫‪) . ⁄‬‬
‫( אפשר לבדוק ישירות שזו‬
‫נקודה קריטית יחידה ‪/‬‬
‫מאחר ויש ב‪-‬‬
‫נקודת מינימום‪ .‬אנו נשתמש בקריטריון הנגזרת מסדר שני כדי לוודא זאת‪:‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕 𝜕‬
‫בנקודה ‪/‬‬
‫‪⁄‬‬
‫ומאחר ו‪4 -‬‬
‫ב‪ .‬נתונם‬
‫רוצים למצא‬
‫‪⁄‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫>‬
‫‪1‬‬
‫נובע כי ‪/‬‬
‫זוגות )‬
‫‪4‬‬
‫( נקבל‬
‫(‬
‫‪⁄‬‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕 𝜕‬
‫𝜕‬
‫] 𝜕‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪⁄‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪ .‬נקודת מינימום‪.‬‬
‫( ‪.‬‬
‫כך ש‪-‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫𝜕 𝜕[‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(‬
‫לסדרה )‬
‫)‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫∑‬
‫נסמן‬
‫‪-‬‬
‫‪, -‬‬
‫)‪, -‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫∑‬
‫‪,‬‬
‫ ‪,‬‬‫‪-‬‬
‫{ ⇐‬
‫נכפיל את המשוואה השניה ב‪, - -‬‬
‫‪, - , -‬‬
‫(‬
‫מינימלי‪.‬‬
‫ ‪,‬‬‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(∑‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(∑‬
‫ ‪,‬‬‫‪,‬‬
‫‪, -‬‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫ ‪,‬‬‫‪, -‬‬
‫{‬
‫ונחסיר מהראשונה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫) )‪( , -‬‬
‫‪,‬‬
‫‪( ,‬‬
‫‪-‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫משוואת הקירוב הליניארי ל‪-‬‬
‫‪, -‬‬
‫ ‪, - ,‬‬‫) )‪( , -‬‬
‫‪,‬‬
‫‪, -‬‬
‫‪, -‬‬
‫ע"י‬
‫)‪, -‬‬
‫‬‫ ‪( ,‬‬‫{‬
‫היא‪:‬‬
‫ ‪, - ,‬‬‫(‬
‫) )‪( , -‬‬
‫‪,‬‬
‫‬‫‪( , -‬‬
‫כופלי לגרנז'‪ :‬אופטימיזציה תחת אלוצים‬
‫א) פונקציה בשני משתנים עם אלוץ יחיד‬
‫מצא את מקסימום‪ /‬מינימום של )‬
‫(‬
‫טענה‪ :‬אם נקודת מקסימום‪ /‬מינימום‬
‫תחת אלוץ‬
‫)‬
‫מקיימת‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫הוכחה‪ :‬תהא )) ( ) ( (‬
‫) (𝛾 פרמטריזציה של העקום‬
‫)‬
‫) (𝛾‬
‫ותהא‬
‫היא נקודה קריטית של‬
‫)) (‬
‫( ‪.‬‬
‫)) ( ) ( (‬
‫) ( ( ) (‬
‫‪35‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫(‬
‫)) ( ) ( (‬
‫מאידך‬
‫ולכן‬
‫) (‬
‫‪( )/‬‬
‫מאחר ו ‪( ) -‬‬
‫ניצבים שניהם ל‪ 𝛾 ( ) -‬הרי ש ‪-‬‬
‫ו‪( ) -‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫עבור ‪ℝ‬‬
‫‪( ) .‬‬
‫‪.‬‬
‫𝜆 כלשהוא‪.‬‬
‫𝜆 זה נקרא "כופל לגרנזי"‬
‫‪+‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את‬
‫)‬
‫)‬
‫עבור‬
‫) ‪(6 8‬‬
‫ולכן‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫( *‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫כלומר‬
‫‪3‬‬
‫נציב באלוץ‪:‬‬
‫⇐‬
‫‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫⇐‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫⇐ ) ‪3⁄‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ ( ⁄‬נק' מקסימום ) ‪3⁄‬‬
‫‪4‬‬
‫‪⁄‬‬
‫( נק' מינימום‪.‬‬
‫ב) פונקציות בשלושה משתנים עם אלוץ יחיד‬
‫נניח כי )‬
‫)‬
‫היא נקודת אקסטרמום של )‬
‫(‬
‫( וכי‬
‫(‬
‫תחת האלוץ‬
‫) ( 𝛻‪.‬‬
‫𝑔‬
‫טענה‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הוכחה‪ :‬יהא ‪+‬‬
‫)𝑃(𝑔‬
‫)‬
‫יהא )) ( ) ( ) ( (‬
‫עבור ‪ℝ‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(*‬
‫) (𝛾 עקום על‬
‫𝑆‬
‫𝜆 כלשהוא‬
‫‪.‬‬
‫המקיים‬
‫‪36‬‬
‫𝑃‬
‫) (𝛾‪.‬‬
‫נק' אקסטרום על )) ( ) ( ) ( (‬
‫אזי‬
‫) (́ 𝛾 ) (‬
‫)) ( 𝛾(‬
‫מאידך‬
‫) (‬
‫) (́‬
‫(*)‬
‫ולכן‬
‫) ́( 𝛾 ) ( 𝛻‬
‫) ́(‬
‫(**)‬
‫מ ‪ )*( -‬נובע כי ) ( 𝛻 ניצב לכל וקטור המשיק למשטח‬
‫הוא ) ( ‪.‬‬
‫למשטח בנקודה‬
‫לכן ) ( 𝛻𝜆‬
‫דוגמא‪ :‬יהיו‬
‫ולכן‬
‫) ( 𝛻 עבור ‪ℝ‬‬
‫>‬
‫בנקודה‬
‫‪ .‬מ‪ )**( -‬נובע כי הנורמל‬
‫𝜆 מסויים‪.‬‬
‫קבועים‪ .‬מצא‬
‫)‬
‫‪+‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜆‬
‫(𝜆‬
‫⇐‬
‫⇐ ‪5‬‬
‫‪⁄‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪⁄‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪⁄‬‬
‫‪/‬‬
‫‪4.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫ג‪ .‬פונקציה עם שלושה משתנים ושני אלוצים‪:‬‬
‫(‬
‫טענה‪ :‬נניח )‬
‫‪+‬‬
‫אם ) (‬
‫נק' קיצון של )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫הוכחה‪ :‬תהא ) (𝛾 פרמטריזציה של‬
‫)) ( (‬
‫)) ( (‬
‫לכל‬
‫) (‬
‫נק' קיצון של )) ( 𝛾(‬
‫𝜆‬
‫) (‬
‫(*‬
‫𝜆 כך ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫) (𝛾‪.‬‬
‫עם‬
‫ולכן‬
‫) (́ 𝛾 ) (‬
‫מאחר ו‪-‬‬
‫)‬
‫) ( 𝛻 בלתי תלויים לינארית אזי קיימים‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫)‬
‫(‬
‫על העקום‬
‫) (́ 𝛾 ) ( 𝛻‪.‬‬
‫) ( ‪ ,‬הרי ש‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫( *‬
‫) (́ 𝛾 ) (‬
‫לכן ) (‬
‫) (́‬
‫) (‬
‫נמצא במישור הנפרש ע"י ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪ ,‬כלומר‬
‫) (‬
‫𝜆‬
‫‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬חשב‬
‫*‬
‫‪+‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫𝜆‪ .‬לכן‬
‫ברור כי‬
‫(‬
‫(𝜆‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫{⇐‬
‫ולכן‬
‫לכן ‪5‬‬
‫√‬
‫)‬
‫‪⇐ 6‬‬
‫‪.‬‬
‫√‪ 4‬נק' מקסימום‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫הרצאה ‪7‬‬
‫האנטגרל הכפול‬
‫תהא )‬
‫פונקציה רציפה על המלבן ‪-‬‬
‫(‬
‫תהא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫חלוקה של הקטע ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫חלוקה של הקטע ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫למלבנים מהצורה ]‬
‫שתי חלוקות אלו משרות חלוקה של‬
‫𝑗𝑡‬
‫‪-‬‬
‫[‬
‫‪,‬‬
‫𝑗𝑡‬
‫𝑖𝑠 𝑖𝑠‬
‫}‬
‫נסמןאת אוסף המלבנים הנ"ל‬
‫{‬
‫‪+‬‬
‫ונגדיר‬
‫האנטגרל של )‬
‫)‬
‫כאשר‬
‫*‬
‫(‬
‫על‬
‫מוגדר ע"י‬
‫()‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪+‬‬
‫∑‬
‫)‬
‫| |‬
‫(‬
‫(∫ מחשב את הנפח הכלוא בין המלבן‬
‫‪+‬‬
‫לבין הגרף‬
‫| |‬
‫)‬
‫)‬
‫( )‬
‫( ))‬
‫‪39‬‬
‫(*‬
‫(‬
‫(*‬
‫)‬
‫(∫‬
‫)*(‬
‫[‬
‫אגף ימין של (*) הוא סכום נפחי התיבות שבסיסן ]‬
‫[ וגובהן )‬
‫]‬
‫( ‪.‬‬
‫| |‪.‬‬
‫סכום זה שואף לנפח שמתחת לגרף כאשר‬
‫חשוב האנטגרל הכפול ע"י אנטגרל נשנה‬
‫)‬
‫‪/‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫(‬
‫∫‪.‬‬
‫)‬
‫∫‬
‫(‬
‫(∫‬
‫)‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫( ])‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫()‬
‫( ∑‬
‫)‬
‫(‬
‫∫‬
‫∫‪4‬‬
‫( ∑‬
‫)‬
‫| |‬
‫(‬
‫∫‬
‫)‬
‫|‬
‫|‬
‫)‬
‫[∑‬
‫(‬
‫|‬
‫∫∑‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫דוגמאות‪ :‬א)‬
‫]‬
‫)‬
‫‪/1‬‬
‫(‬
‫∫[‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫∫‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫∫‬
‫‪)-‬‬
‫∫‬
‫]‪/‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫)‬
‫∫‬
‫(‬
‫∫‬
‫[‬
‫ב)‬
‫∫‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫]‬
‫[‬
‫]‬
‫‪3‬‬
‫‪41‬‬
‫∫‬
‫)‬
‫[‬
‫(‬
‫∫‬
‫∫‬
‫ג)‬
‫‪)-‬‬
‫(‬
‫‪∫ ,‬‬
‫‪5‬‬
‫∫‪4‬‬
‫∫‬
‫|)‬
‫(‬
‫‪+‬חלקים*‬
‫∫‬
‫∫‬
‫(‬
‫‪)-‬‬
‫‪,‬‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫אינטגרציה על תחומים כליים‬
‫תהא‬
‫יהא‬
‫קבוצה חסומה ב‪ ℝ -‬עם שפה חלקה למקוטעין ותהא ‪ℝ‬‬
‫ונגדיר ‪ℝ‬‬
‫מלבן המכיל את‬
‫רציפה‪.‬‬
‫ע"י‬
‫(‬
‫)‬
‫אחרת‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫{‬
‫(‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫∫‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫∫‬
‫)‬
‫(‬
‫אפשר להראות כי האינטגרל באגף ימין קיים ואינו תלוי ב‪. -‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫א‪ .‬יהא‬
‫)‬
‫‪√4‬‬
‫√‬
‫(‪8‬‬
‫√‬
‫|‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫∫‬
‫∫[‬
‫]‬
‫|‪1‬‬
‫∫‬
‫∫‬
‫‪0‬‬
‫∫‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪41‬‬
‫( )‬
‫ב‪ .‬חשב את נפח הטטראדר שקודקדיו הם )‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪/‬‬
‫]‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫∫[‬
‫)‬
‫∫‬
‫( )‬
‫(‪2‬‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‪(0,0,c‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‪(0,b,0‬‬
‫∫‬
‫)‪(a,0,0‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪6‬‬
‫‪+‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫∫‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫∫‪6‬‬
‫∫‬
‫]‬
‫[‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫|‪7‬‬
‫‪/‬‬
‫|] ‪/‬‬
‫‪[ .‬‬
‫(*‬
‫‪6.‬‬
‫∫‬
‫‪3‬‬
‫)‪(1,1‬‬
‫∫‬
‫∫‬
‫‪42‬‬
‫)‪(1,0‬‬
‫)‪(0,0‬‬
‫הרצאה ‪8‬‬
‫שינוי משתנים באינטגרל הכפול‬
‫תזכורת‪ :‬תהא ‪-‬‬
‫) 𝛽( 𝜑‬
‫‪ 𝜑 ,𝛼 𝛽 -‬חח"ע על גזירה 𝜑‬
‫‪,‬‬
‫) 𝛼(𝜑 ותהא‬
‫‪.,‬‬
‫רציפה על ‪-‬‬
‫אזי‬
‫) ( 𝜑)) (𝜑(‬
‫𝛽‬
‫הוכחה‪ :‬תהא‬
‫אזי‬
‫)‬
‫<‬
‫(𝜑 <‬
‫<‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫∫‬
‫𝛼 חלוקה של ‪,𝛼 𝛽-‬‬
‫< ) (𝜑‬
‫חלוקה של ‪-‬‬
‫)) (𝜑‬
‫)‬
‫)‬
‫() ( 𝜑 )) (𝜑( ∑‬
‫) ( 𝜑)) (𝜑(‬
‫𝛽‬
‫)‬
‫∫‬
‫𝛼‬
‫)‬
‫‪-+‬‬
‫‪,‬‬
‫( 𝜑 )) (𝜑( ∑‬
‫()‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫רציפה על‬
‫∫ בעזרת אינטגרל של פונקציה אחרת על‬
‫וגמא חשובה‪ :‬קואורדינטות קוטביות‬
‫‪-‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫)‬
‫(‬
‫חסומות ב‪.ℝ -‬‬
‫𝜑 העתקה חח"ע על גזירה‪,‬‬
‫ברצוננו לבטע את‬
‫‪,‬‬
‫(𝜑( )) (𝜑( ∑‬
‫המקרה הדו‪-‬מימדי‪ :‬תהיינה‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫∫‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫))‬
‫)‬
‫(‬
‫‪43‬‬
‫)‬
‫‪𝜑 ,‬‬
‫( (‬
‫)‬
‫(‬
‫∫‬
‫*‬
‫𝜃‬
‫𝜑‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫𝑟‬
‫𝑟‬
‫𝑟‬
‫𝑟‬
‫)‬
‫)]‪-‬‬
‫(‬
‫) )‬
‫תהא‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫המלבנים ]‬
‫) (𝜑‬
‫[(𝜑‬
‫({‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫מהווה חלוקה ב‪ -‬ולכן‬
‫}) (𝜑{ הוא חלוקה של‬
‫‪.‬‬
‫) (𝜑‬
‫𝑟‬
‫) (𝜑‬
‫תהיינה‬
‫[‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫𝑟‬
‫(‬
‫)‬
‫}‬
‫‪-‬‬
‫𝜃‬
‫‪)/‬‬
‫(𝜑(‪∑ .‬‬
‫‪44‬‬
‫)‬
‫(‬
‫∫‬
‫()‬
‫)‬
‫( )‬
‫))‬
‫‪-‬‬
‫מסקנה‪ :‬לכל‬
‫)‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫}‬
‫‪,‬‬
‫שטח‬
‫עגול‬
‫ברדיוס‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫∫‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪-‬‬
‫(𝜑‬
‫(𝜑((‬
‫∑‬
‫∫‬
‫)‬
‫‪+‬‬
‫(‬
‫)‬
‫∫‬
‫)‬
‫(‬
‫(*‬
‫) (‬
‫∫‬
‫)‬
‫∫‬
‫(‬
‫∫‬
‫{‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫האנטגרל הגאוסי‪ :‬נסמן‬
‫)‬
‫∫‬
‫(‬
‫‪) ℝ‬‬
‫]‬
‫∫‬
‫∫‬
‫(‬
‫∫‬
‫∫‬
‫[‬
‫∫‬
‫∫‬
‫לכן‬
‫) (‬
‫פונקצית הצפיפות הנורמלית‪:‬‬
‫√‬
‫)‬
‫(‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫‪45‬‬
‫) (‬
‫∫‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪D‬‬
‫(𝜑‪2‬‬
‫‪θ‬‬
‫)‪(2,0‬‬
‫‪4‬‬
‫∫‬
‫‪4‬‬
‫∫‬
‫]‬
‫)‬
‫[‬
‫(‬
‫∫‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪(1,0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫∫‬
‫]‬
‫]‬
‫‪4 4‬‬
‫‪8‬‬
‫[‬
‫∫‬
‫[‬
‫המקרה הכללי‪:‬‬
‫תחומים חסומים ב‪ ℝ -‬ותהא‬
‫יהיו‬
‫))‬
‫יהא ‪-‬‬
‫)𝑣𝛥‬
‫‪,‬‬
‫𝑣 𝑢𝛥‬
‫‪-‬‬
‫𝜑 חח"ע וגזירה‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫)‬
‫) (𝜑 תבומתו‪:‬‬
‫ותהא‬
‫𝑢(𝜑‬
‫)𝑣𝛥‬
‫)𝑣 𝑢𝛥‬
‫( (‬
‫(𝜑‬
‫𝑣△ 𝑣‬
‫𝑣 𝑢(𝜑‬
‫𝑢(𝜑‬
‫𝜑‬
‫𝑣‬
‫𝑢‬
‫𝑢△ 𝑢‬
‫)𝑣 𝑢(𝜑‬
‫) (𝜑 הוא בקירוב מקבילית שצלעותיה הן‬
‫))‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫))‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫( (‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫( (‬
‫)‬
‫(‬
‫לכן‬
‫‪46‬‬
‫)‬
‫(𝜑‬
‫)‬
‫(𝜑‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫)‬
‫(𝜑‬
‫)‬
‫(𝜑‬
‫|]‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕[‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫|]‬
‫) (‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫𝜑‬
‫|]‬
‫𝜕‬
‫𝜕𝜕[‬
‫𝜕‬
‫]‬
‫נסמן‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫[‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (𝜑‬
‫)‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫[‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫𝜕‬
‫𝜑‬
‫נקרא היעקוביאן של 𝜑‪.‬‬
‫נוסחת חלוץ המשתנים באנטגרל הכפול‪:‬‬
‫|)‬
‫הוכחה‪ :‬נניח כי‬
‫( 𝜑 | ))‬
‫הוא מלבן ‪-‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪-‬‬
‫( ( ∫‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫תהיינה‬
‫<‬
‫<‬
‫חלוקות של ‪-‬‬
‫‪ ,‬ושל ‪-‬‬
‫}) (𝜑{ הוא חלוקה של‬
‫)‬
‫[‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫לחלוקות הדומות למקביליות‪.‬‬
‫‪)/‬‬
‫()‬
‫<‬
‫‪ . ,‬נסמן‬
‫]‬
‫) (𝜑‬
‫)‬
‫( ∫‬
‫(𝜑(‪∑ .‬‬
‫(|)‬
‫|)‬
‫( | ‪)/‬‬
‫( 𝜑 | ))‬
‫‪47‬‬
‫))‬
‫(𝜑‪∑ .‬‬
‫(𝜑((‬
‫∫‬
‫(‬
‫∫‬
‫|‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ℝ‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪𝜑 ,‬‬
‫‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫))‬
‫)‬
‫‪0‬‬
‫( )‬
‫(‬
‫( (‬
‫(𝜑‬
‫)‬
‫𝜑‬
‫ומקבלים את הנוסחא שראינו קודם‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) ‪(4‬‬
‫)‪(3 3‬‬
‫ב‪ .‬יהא‬
‫∫‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫חשב‬
‫)‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫∫‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫∫‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪5‬‬
‫∫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫𝐷‬
‫∫‪.‬‬
‫‪(4 5‬‬
‫)‬
‫‪3 3‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫( )‪3‬‬
‫‪4(4‬‬
‫𝜑‬
‫)‪3‬‬
‫∫‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫∫‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫(‬
‫∫‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫𝑥‪4‬‬
‫ג‪ .‬חשב‬
‫( ∫‬
‫)‬
‫𝑥‬
‫𝑦‬
‫‪4‬‬
‫𝑦𝑥‬
‫𝑦𝑥‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫( מקיימות‬
‫‪4‬‬
‫{ כלומר ‪4‬‬
‫‪ .‬לכן טבעי להגדיר‬
‫‪, 4-‬‬
‫כך ש‪)) -‬‬
‫כלומר‬
‫(‬
‫)‬
‫( (‬
‫)‬
‫‪, 4-‬‬
‫(𝜑 מקיימת‬
‫)‬
‫(‬
‫‪. /‬‬
‫‪48‬‬
‫)‬
‫(‬
‫𝑦‬
‫𝐵‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜑‬
‫לכן‬
‫‪4‬‬
‫∫‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪∫4‬‬
‫‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫∫‬
‫‪49‬‬
‫‪4‬‬
‫∫∫‬
‫∫‬
‫)‬
‫( ∫‬
‫משוואות דפרנציאליות‬
‫תופעות רבות בכל תחומי החיים‪ ,‬בפיזיקה כימיה ביולוגיה כלכלה‪ ,‬מתוארות ע"י מודלים‬
‫מתמטיים המתארים קשרים בין משתנים שונים ונגזרותיהם‪ ,‬דהיינו ע"י משוואות דיפרנציאליות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬נפילה חופשית באטמוספירה קרוב לפני הים‪:‬‬
‫= משתנה הזמן; נמדד בשניות‬
‫) ( = מהירות העצם בזמן ; נמדד ב‪-‬‬
‫מטר‬
‫‬‫שניה‬
‫קבועים‪:‬‬
‫= מסת הגוף בקג"מ‬
‫‪98‬‬
‫תאוצת הכובד ביחידות‬
‫𝛾 = קבוע העילוי‬
‫נסמן ב‪( ) -‬‬
‫מטר‬
‫שניה‬
‫קג‬
‫ב‪-‬‬
‫שניה‬
‫את הכוח הפועל על הגוף בזמן‬
‫) ( את תאוצתו בזמן ‪.‬‬
‫וה‬
‫לפי חוק ניוטון‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫𝛾‬
‫לכן‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫) (‬
‫קג‬
‫שניה‬
‫𝛾‬
‫קג‬
‫)‬
‫שדה כוונים של ) (‬
‫הפונקציה ) ( מקיימת‬
‫{‬
‫(*)‬
‫אזי‬
‫(‬
‫‪5‬‬
‫‪98‬‬
‫(**)‬
‫מתקבל ע"י סימון חץ קטן ששיפועו )‬
‫‪51‬‬
‫(‬
‫בנקודה )‬
‫(‪ .‬אם‬
‫)‬
‫אזי הגוף של ) (‬
‫)‬
‫𝜕‬
‫𝜕‬
‫(‬
‫עובר בנקודה )‬
‫( = כוון החץ המסומן ב ‪)-‬‬
‫)‬
‫נשים לב כי במקרה שלנו‬
‫) (‬
‫( ושיפועו שם הוא‬
‫(‪.‬‬
‫‪ 9 8‬אינו תלוי ב‪. -‬‬
‫(‬
‫נפתור את המשוואה (**)‪:‬‬
‫‪|/‬‬
‫‪|9 8‬‬
‫‪5‬‬
‫) (‬
‫‪. 5‬‬
‫‪98‬‬
‫‪5‬‬
‫לכן‬
‫|‬
‫‪5‬‬
‫‪|9 8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫|‬
‫‪5‬‬
‫‪|9 8‬‬
‫‪5‬‬
‫כלומר‬
‫) (‬
‫‪49‬‬
‫במקרה הכללי (*) נקבל‬
‫‪( )|/‬‬
‫𝛾‬
‫𝛾‬
‫|‬
‫) (‬
‫𝛾‬
‫‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫לכן‬
‫|‬
‫𝛾‬
‫𝛾‬
‫|‬
‫כלומר‬
‫𝛾‬
‫תהא‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫𝛾‬
‫𝛾‬
‫𝛾‬
‫‪51‬‬
‫) (‬
‫<‬
‫כל עקום מתאר פתרון למשוואה‪ .‬אם‬
‫אם‬
‫>‬
‫𝛾‬
‫אזי ) (𝛾 עולה ל‪-‬‬
‫𝛾‬
‫אזי ) (𝛾 יורד ל‪-‬‬
‫𝛾‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬באחו חיים בצוותא ינשופים ועכברים‪:‬‬
‫יהא‬
‫משתנה הזמןבחודשים‪.‬‬
‫) ( = מס' העכברים בזמן ‪.‬‬
‫כל הינשופים אוכלים ביחד‬
‫‪45‬‬
‫עכברים בחודש‪.‬‬
‫עכבר‬
‫קצב הגדול של אוכלוסיית העכברים הוא חודש ‪5‬‬
‫המשוואה המתארת את האבולוציה של ) (‬
‫‪45‬‬
‫הינו‬
‫‪5‬‬
‫שדה כוונים של המשוואה‪:‬‬
‫נפתור המקרה הכללי‪:‬‬
‫|‬
‫) (‬
‫|‬
‫לכן‬
‫‪52‬‬
‫𝛾‬
‫) (‬
‫) ( ‪ .‬אם‬
‫כאשר‬
‫אם‬
‫<‬
‫>‬
‫אזי מס' העברים יורד מעריכית‪.‬‬
‫אזי מס' העברים עולה מעריכית‪.‬‬
‫המשווה הלוגיסטית‬
‫המשוואת ההתרבות ) (‬
‫כאשר גודל אוכלוסיה‬
‫התחרות עלמזון‪.‬‬
‫) (‬
‫תקפה לגורל אוכלוסיה‬
‫קטן‪.‬‬
‫יקטן בגלל (למשל)‬
‫גדול‪ ,‬יש להביא בחשבון שקצב ההתרבות‬
‫מודל פשוט להביא בחשבון תופעה זו הוא שקצב ההתרבות תלוי גם ב‪-‬‬
‫המשוואה האוטונומית המתקבלת היא‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שדה כוונים של המשוואה‪:‬‬
‫שים לב השפוע המירבי מתקבל ב‪-‬‬
‫והינו‬
‫נפתור המקרה הכללית המשוואה‪:‬‬
‫) (‬
‫‪/‬‬
‫(‬
‫))‬
‫‪53‬‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫ונתון ע"י ‪/‬‬
‫‪. .‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫)‬
‫כל הפתרונות שואפים ל‪-‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪/‬‬
‫‪ .‬לפיכך‬
‫כאשר‬
‫‪.‬‬
‫נקרא ה"קבול האקולוגי" של המערכת‪.‬‬
‫משוואות לינאריות מסדר ראשון‬
‫הצורה הכללית של משוואה לינארית מסדר ראשון הינה‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫́‬
‫ראינו כיצד לפתור משוואה זו כאשר‬
‫) (‬
‫קבועים א"י אינטגרציה ישירה‪:‬‬
‫́‬
‫) (‬
‫<‬
‫גישה קצת אחרת שמאפשרת גם לפתור את המקרה הכללי היא בעזרת "גורן אנטגרציה"‪:‬‬
‫מקיימת‬
‫נניח ש‪( ) -‬‬
‫(**)‬
‫אזי נכפול את שני צידי המשוואה (*) ב‪: -‬‬
‫‪54‬‬
‫́‬
‫אבל אגף שמאל הינו )‬
‫( לכן‬
‫)‬
‫) (‬
‫נקח‬
‫אזי‬
‫(‬
‫∫‬
‫מקיימת (**) ולכן‬
‫∫‬
‫) (‬
‫שיטת גורם האינטגרציה מאפשרת לפתור את המשוואה הלינארית הכללית מסדר ראשון‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬לפתור את‬
‫‪4‬‬
‫) (‬
‫‪4‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נמצא גורם אנטגרציה‬
‫‪8‬‬
‫‪ :‬הוא צריך לקיים‬
‫(‬
‫́)‬
‫נכפול את המשוואה ב‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫‪55‬‬
‫(‬
‫הרצאה ‪9‬‬
‫משוואה לינארית הכללית מסדר ראשון‬
‫) (‬
‫גורם אנטגרציה‬
‫) (‬
‫́‬
‫צריך לקיים‬
‫) ( ) (‬
‫כלומר‬
‫) (‬
‫‪( ) /‬‬
‫∫‪.‬‬
‫) ( ) (‬
‫)) ( ) ( (‬
‫]‬
‫) ( ) ( ∫ [‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)(‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬לפתור את‬
‫(‬
‫)‬
‫‪8‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫́)‬
‫(‬
‫נכפול את המשוואה ב‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫ומוצאים את‬
‫לפי תנאי ההתחלה‪.‬‬
‫משוואות פרידות‪:‬‬
‫טענה‪ :‬נניח ) (‬
‫פתרון למשוואה‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫) (‬
‫‪56‬‬
‫∫‬
‫נניח ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫אזי‬
‫)) ( (‬
‫) (‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫)) ( (‬
‫) ( )) ( (‬
‫)) ( (‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫) (‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫(∫‬
‫∫‬
‫‪3‬‬
‫לכן‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫רדיס כדור הארץ‪.‬‬
‫𝑣‬
‫מרחק של העצם מפני כדור הארץ‪.‬‬
‫)‬
‫𝑤‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫𝑅‬
‫) (‬
‫) (‬
‫⇐‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪57‬‬
‫𝑥‬
‫‪:‬‬
‫כאשר‬
‫)‬
‫גובה מקסימלי‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫√‬
‫המהירות התחילית צריכה להיות‬
‫כלומר כדי שהגוף יגיע לגובה‬
‫√‪.‬‬
‫מהירות ההמלטות ( ‪ ) escape velocity‬מכוח המשיכה של כדור הארץ היא לפיכך‬
‫√‬
‫√‬
‫תזכורת מאלגברה לינארית‬
‫‪0‬‬
‫תהא ‪1‬‬
‫מטריצה ממשית‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ואזי הפיכי נתון ע"י‬
‫כהעתקה ‪ℝ‬‬
‫נראה את‬
‫זו היא לינארית‬
‫‪ℝ‬‬
‫𝛽‬
‫הוא וקטור עצמי של‬
‫נסמן ב‪(𝜆) -‬‬
‫הפיכה‬
‫‪.‬‬
‫⇔‬
‫‪0‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫ע"י ‪1‬‬
‫𝛼‬
‫) 𝛽‬
‫‪0‬‬
‫𝛼( ‪.‬‬
‫עם ע"ע 𝜆 ‪ ,‬אם‬
‫את הפולינום האופייני של‬
‫‪58‬‬
‫𝜆‬
‫‪.‬‬
‫‪. /‬‬
‫) 𝜆‬
‫אזי 𝜆 ע"ע של‬
‫) 𝜆(‬
‫(‬
‫) 𝜆(‬
‫⇔‬
‫צורת ז'ורדן למטריצות‬
‫‪0‬‬
‫תהא ‪1‬‬
‫מטריצה ממשית‪ .‬יהא הפולינום האופייני של‬
‫) 𝜆‬
‫(‬
‫שני ע"ע שונים 𝜆 𝜆 אזי קיימת‬
‫א‪ .‬אם ל‪-‬‬
‫]‬
‫הוכחה‪ :‬יהיו‬
‫הפיכה ומתקיים‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‪, | -‬‬
‫ולכן‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫𝜆(‬
‫‪3‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆 𝜆‪ ,‬ותהא ‪, | -‬‬
‫𝜆|‬
‫‪0‬‬
‫𝜆‬
‫‪8‬‬
‫| ‪4‬‬
‫𝜆 ‪5‬‬
‫𝜆 ‪3‬‬
‫עם ו"ע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ע"ע יחיד כלומר 𝜆‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫‪0‬‬
‫𝜆‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫𝜆‪.‬‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫‪59‬‬
‫‪|7‬‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫𝜆‪,‬‬
‫‪, | -‬‬
‫[‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪-‬‬
‫𝜆‬
‫לכן הע"ע‬
‫ב‪ .‬אם ל‪-‬‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫𝜆()‪3‬‬
‫הפיכה כך ש‪:‬‬
‫הוקטורים העצמיים המתאימים לע"ע‬
‫]‬
‫)‬
‫) 𝜆(‬
‫) 𝜆‬
‫(‬
‫) 𝜆(‬
‫‪ .‬אזי‬
‫‪] .II‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫ו"ע המתאים ל‪ .𝜆 -‬אפשר להראות כי קיים‬
‫‪ .‬יהא‬
‫)𝜆‬
‫(‬
‫𝜆‬
‫כלומר‬
‫נסמן ‪, | -‬‬
‫‪1‬‬
‫אזי‬
‫𝜆‪0‬‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫𝜆‪, | - 0‬‬
‫𝜆‬
‫ולכן‬
‫‪1‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫𝜆(‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫𝜆‪4‬‬
‫𝜆‬
‫‪3‬‬
‫|‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫‪0‬‬
‫𝜆‬
‫‪0‬‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫𝛽 (‬
‫) 𝛼‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫)‬
‫𝛼(‬
‫]‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫[‪-‬‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫() 𝛽‬
‫𝜆 𝜆 ‪ .‬יהא‬
‫𝛼(‬
‫𝛼‪,‬‬
‫‬‫]‬
‫ולכן‬
‫]‬
‫𝛼‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫ו"ע‬
‫(‬
‫𝛽‬
‫| 𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪0‬‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫| ‪,‬‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫𝛽‬
‫‪𝛼 -‬‬
‫(‬
‫‪0 1‬‬
‫ג‪ .‬אם ל‪ -‬שני ע"ע מרוכבים שאינם ממשיים 𝛽‬
‫𝛼(‬
‫המתאים ל‪𝛽 ) -‬‬
‫) 𝛽‬
‫) 𝜆(‬
‫𝜆‬
‫ו"ע המתאים ל‪-‬‬
‫( למשל‬
‫‪10‬‬
‫) 𝜆‬
‫|‬
‫𝜆‬
‫‪0 1‬‬
‫‪ .‬יהא‬
‫𝜆‬
‫‪3‬‬
‫𝜆‬
‫לכן הע"ע יחיד‬
‫נפתור‬
‫‪-‬‬
‫𝜆‪,‬‬
‫𝜆|‬
‫‪, | -‬‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫‪1‬‬
‫כך ש‪-‬‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫‪61‬‬
‫[‬
‫| ‪,‬‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫ | ‪,‬‬‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫𝜆‬
‫‪5‬‬
‫|‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫𝜆‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫|‬
‫) 𝜆‬
‫) 𝜆(‬
‫(‬
‫𝜆‬
‫לכן הע"ע‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫לכן‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪𝜆 )0‬‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪04‬‬
‫𝜆‬
‫‪0 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫הפונקציה המעריכית של מטריצות‬
‫למשתנה יחיד‬
‫∑‬
‫‪:‬‬
‫כלשהיא נגדיר‪:‬‬
‫למטריצה‬
‫∑‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪] .‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪7‬‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪6‬‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫ב‪] .‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫‪7‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫∑‬
‫‪7‬‬
‫∑‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪6‬‬
‫𝜆‬
‫∑‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫‪6‬‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪61‬‬
‫[]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫∑‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬אם‬
‫ד‪1 .‬‬
‫]‬
‫𝜆[‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫אזי‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝜆[‬
‫]‬
‫∑‬
‫[‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫𝛽‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫) 𝛽(‬
‫𝛽‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫𝛽‬
‫]‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫𝛽‬
‫‪3‬‬
‫) 𝛽(‬
‫𝛽‬
‫‪3‬‬
‫𝛽‬
‫∑‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫‪0‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫[‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪1‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪4‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫]‬
‫‪0‬‬
‫𝛽‪4‬‬
‫𝛽‬
‫]‬
‫𝛽‬
‫ה‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫‪4‬‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫)‬
‫∑‬
‫(‬
‫∑‬
‫משוואות דפרנציאליות לינאריות במישור‬
‫‪0‬‬
‫תהא ‪1‬‬
‫מטריצה קבועה ממשית‪.‬‬
‫נדון במערכת המשוואות‬
‫) ( ̇‬
‫) ( ̇‬
‫) (‬
‫כלומר ]‬
‫) (‬
‫[‬
‫) (‬
‫מקיים‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫) ( ‪.‬‬
‫טענה‪ :‬הפתרון הכללי של (*) הינו‬
‫‪62‬‬
‫(*)‬
‫) (‬
‫הוכחה‪ :‬יהא‬
‫אזי‬
‫)‬
‫)‬
‫‪/‬‬
‫]‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫[‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫) ( ‪ .‬אזי‬
‫להיפך‪ :‬נניח ) (‬
‫) (‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫) ( ‪ ,‬כלומר‬
‫לכן‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (̇‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫) ( ‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .‬ראינו כי‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫) (‬
‫אם תנאי ההתחלה הוא ‪0 1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪1 .‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫ראינו כי ]‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫) (‬
‫‪0 1‬‬
‫) (‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬לכן‬
‫‪]0‬‬
‫‪10‬‬
‫אזי‬
‫‪03‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫[‬
‫‪63‬‬
‫∑‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫‪0‬‬
‫) (‬
‫]‬
‫‪1‬‬
‫למשל אם ‪0 1‬‬
‫‪1‬‬
‫∑‬
‫[‬
‫הוא‬
‫‪/‬‬
‫) (‬
‫∑‬
‫‪0‬‬
‫) (̇‬
‫לכן הפתרון הכללי של ) (‬
‫) (‬
‫∑‬
‫) (‬
‫‪.‬‬
‫אזי‬
‫‪/‬‬
‫‪/. /‬‬
‫‪.‬‬
‫) (‬
‫‪.‬‬
‫ג‪ .‬ראינו כי‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫)‬
‫‪]0‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪10‬‬
‫לכן פתרון המשוואה ) (‬
‫‪/‬‬
‫) (̇‬
‫(‬
‫(‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫תהא ‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫עם תנאי התחלה ‪0 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫מטריצה ממשית‬
‫) (‬
‫‪. /‬‬
‫‪ .‬נעיים במשוואה‬
‫) (‬
‫נחפש פתרון בצורה ) (‬
‫) (‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫משוואות לא הומוגניות‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫̇‬
‫‪ .‬אזי‬
‫‪64‬‬
‫) (‬
‫הוא‬
‫‪0‬‬
‫) (̇‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (̇ ‪.‬‬
‫) (‬
‫כלומר‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫דוגמא עם ע"ע שונים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫̇ מתקבל באופן הבא‪:‬‬
‫הפתרון של המערכת ההומוגנית‬
‫ל‪-‬‬
‫ע"ע‬
‫עם ו"ע ‪0 1‬‬
‫ל‪-‬‬
‫ע"ע ‪3‬‬
‫עם ו"ע ‪1‬‬
‫̇‬
‫לכן פתרון כללי ל‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫̇‬
‫(*)‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫) (‬
‫‪0 1‬‬
‫הפתרון למערכת הלא הומוגנית (*) מתקבל ע"י‬
‫‪1‬‬
‫נמצא את )‬
‫‪1‬‬
‫) (‬
‫(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 1‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪)0‬‬
‫‪( )( 3‬‬
‫‪0 1‬‬
‫) (‬
‫‪)0 1‬‬
‫() (‬
‫‪1‬‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0 1‬‬
‫) (‬
‫מקבלים‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫̇‬
‫̇‬
‫{‬
‫‪3‬‬
‫̇‬
‫(‬
‫)‬
‫̇‬
‫̇‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫̇‬
‫‪3‬‬
‫‪65‬‬
‫{‬
‫{‬
‫‪0‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הרצאה ‪24‬‬
‫צורת ז'ורדן למטריצות‬
‫‪1‬‬
‫) 𝜆‬
‫‪0‬‬
‫א‪.‬‬
‫𝜆‬
‫(‬
‫) 𝜆( ‪,‬‬
‫𝜆 ממשיים‪ .‬יהא‬
‫אזי ‪, | -‬‬
‫הוקטורים העצמי המתאים ל‪:𝜆 -‬‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫מקיימת‪:‬‬
‫כלומר‬
‫ב‪𝜆 .‬‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫𝜆‪.‬‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫ב‬
‫ב ]‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆 𝜆 השורשים של )𝜆( ‪.‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫ו"ע המתאים ל‪ .𝜆 -‬יהא‬
‫‪ .‬יהא‬
‫)𝜆‬
‫תהא ‪, | -‬‬
‫המקיים‬
‫(‬
‫אזי‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫כלומר‬
‫‪1‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫ולכן‬
‫ג‪𝛽 .‬‬
‫)‬
‫𝛼‬
‫𝜆 𝜆 )‬
‫𝛼‬
‫𝛽 (‬
‫נסמן ‪, | -‬‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫𝛽( ‪ .‬יהא‬
‫)‬
‫ו"ע המתאים ל‪𝛽 ) -‬‬
‫𝛼(‬
‫𝛽‬
‫() 𝛽‬
‫)‬
‫אזי‬
‫]‬
‫ולכן‬
‫𝜆‪, | - 0‬‬
‫‪, | -‬‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫]‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫]‬
‫[‪, | -‬‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫‪66‬‬
‫[‬
‫‪, | -‬‬
‫𝛼(‬
‫𝛼(‪ .‬אזי‬
‫הפונקציה המעריכית של מטריצות‬
‫∑‬
‫תכונות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם‬
‫‪.‬‬
‫אזי‬
‫ג‪ .‬הפונקציה המעריכית של צורות ז'ורדן‪:‬‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫]‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫[‬
‫]‬
‫[‬
‫]‬
‫𝜆 ‪0‬‬
‫𝜆‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫‪1‬‬
‫]‬
‫[‬
‫𝜆‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫[‬
‫𝜆‪0‬‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫מערכת של משוואות דפרנציאליות לינאריות מסדר ראשון עם מקדמים קבועיים‬
‫) (̇‬
‫טענה‪ :‬הפתרון של המערכת המשוואות ) (‬
‫הוא‬
‫) (‬
‫‪ ℝ‬שרירותי‪.‬‬
‫עבור ) (‬
‫פורטרט הפאזה של מערכת הומוגנית‬
‫‪ . ℝ‬הוקטור‬
‫יהא‬
‫) (‬
‫מתאר פתרון של המערכת ) (‬
‫אוסף כל העקומות הנ"ל נקרא פורטרט הפאזה של מערכת ‪.‬‬
‫נמיין את פורטרטי הפאזה האפשריים לפי צורת ז'ורדן‪:‬‬
‫א‪1 .‬‬
‫‪0‬‬
‫כל ) (‬
‫הוא קבוע‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫) (̇‬
‫ב‪1 .‬‬
‫𝜆‪0‬‬
‫𝜆‬
‫)‬
‫𝜆(‬
‫𝜆<‬
‫ג‪.‬‬
‫]‬
‫𝜆‬
‫𝜆‬
‫𝜆>‬
‫[ שלושה מקרים‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫{‬
‫‪.1‬‬
‫> 𝜆 > 𝜆‪,‬‬
‫‪.2‬‬
‫< 𝜆 < 𝜆 כנ"ל עםכווני חצים הפוכים‬
‫) (‬
‫]) (‬
‫‪68‬‬
‫[‬
‫𝜆>‬
‫‪.3‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‪0‬‬
‫> 𝜆‬
‫‪10 1‬‬
‫𝜆‬
‫𝜆‪0‬‬
‫) ( ‪ .‬מקרה‬
‫> 𝜆‪:‬‬
‫< 𝜆 כנ"ל עם כווני חיצים הפוכים‪.‬‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫‪]0 1‬‬
‫[‬
‫ה‪] .‬‬
‫𝛼 𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛼 אזי‬
‫‪ .1‬אם‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫[‬
‫) (‬
‫) ( ‪ ,‬כלומר מעגל ברדיוס‬
‫‪69‬‬
‫<𝛼‬
‫‪.2‬‬
‫> 𝛼 כנ"ל עם כווני חיצים הפוכים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫שימושים‪:‬‬
‫משוואת הומוגנית אחת מסדר שני ניתנת לרדוקציה למערכת של שתי משוואות מסדר ראשון‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫תהא‬
‫) (‬
‫) (‬
‫נגדיר‬
‫אזי‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) ( ‪1‬‬
‫כלומר‬
‫‪0‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪8‬‬
‫) (̇‬
‫) (̇‬
‫‪8‬‬
‫) (̇‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מסה‬
‫תלוייה על קפיץ שאורכו ‪ .‬נסמן ב‪-‬‬
‫את קבוע הקפיץ‪ .‬בשווי משקל‬
‫שווי משקל‬
‫בתנועה‬
‫‪71‬‬
‫בכוח הפועל על המסה‪:‬‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫שוות לפי חוק ניוטון ל‪( ) -‬‬
‫) (‬
‫נכתוב ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪ .‬כלומר‬
‫) (‬
‫(‬
‫אזי‬
‫) (̇‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (̇‬
‫) ( ]‬
‫‪7‬‬
‫הוא‬
‫‪6‬‬
‫) 𝜆(‬
‫𝜆‬
‫{‬
‫[‬
‫) (̇‬
‫√‬
‫‪ ,‬הו"ע המתאים ל‪-‬‬
‫עם ע"ע‬
‫√‬
‫המקיים‬
‫√‬
‫‪0 1‬‬
‫√‬
‫]‬
‫נקח ‪0 1‬‬
‫]‬
‫√‬
‫[‬
‫]‬
‫√‬
‫[‬
‫[‬
‫‪ ,‬אזי‬
‫√‬
‫] √‬
‫]‬
‫[‬
‫√‬
‫√‬
‫]‬
‫[‬
‫]‬
‫לכן הפתרון הכללי ל‪( ) -‬‬
‫]‬
‫√‬
‫[‬
‫]‬
‫] √‬
‫√‬
‫[‬
‫[‬
‫√‬
‫) (‬
‫√‬
‫[‬
‫הוא ‪4 √ 5‬‬
‫‪71‬‬
‫[‬
‫√‬
‫‪4 √ 5‬‬
‫) (‬
‫‪:‬‬
‫משוואת‬
‫ביער חיות שתי אוכלוסיות‪ ,‬הארנבים והשועלים‪ .‬הצמחיה ביער מספקת מזון לארנבים‪ ,‬ואילו‬
‫השועלים מתקיימים מציד ארנבים‪ .‬נסמן ב‪ ( ) -‬את מס' הארנבים בזמן ‪ ,‬וב‪ ( ) -‬את מס'‬
‫השועלים בזמן ‪.‬‬
‫ברצוננו לתאר את הדינמיקה של ) ( ) (‬
‫בהנחות הבאות‪:‬‬
‫) (̇‬
‫‪ ,‬אזי ) (‬
‫א‪ .‬אם אין שועלים‪ ,‬כלומר‬
‫אוכלוסיית הארנבים תגדל בקצב מתכונתי לגודלה‪.‬‬
‫) ( ̇ עבור > ‪ ,‬כלומר אוכלוסיית‬
‫‪,‬אזי ) (‬
‫ב‪ .‬אם אין ארנבים‪ ,‬כלומר‬
‫השועלים קטנה בקצב מתכונתי לגודלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מס' ההתקלויות בין ארנבים לשועלים מתכונתי ל‪ . ( ) ( ) -‬כל התקלות כזו מפחיתה‬
‫𝛼 מ‪ ̇ ( ) -‬ומוסיפה 𝛾 ל‪. ̇ ( )-‬‬
‫עבור קבוע‬
‫המערכת המתקבלת ממודל זה נקרת משוואת‬
‫(‬
‫(‬
‫) 𝛼‬
‫) 𝛾‬
‫‪:‬‬
‫) ( ) ( 𝛼‬
‫) ( ) ( 𝛾‬
‫) (‬
‫) (‬
‫דון במערכת זו עבור דוגמא ספיציפית של 𝛾 𝛼‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫נקודת שווי משקל המערכת‪:‬‬
‫) (‬
‫) ‪(3‬‬
‫{‬
‫)‬
‫) (̇‬
‫) (̇‬
‫{‬
‫>𝛾 𝛼‬
‫והמקרה הכללי ניתן לנתח באופן זהה‪.‬‬
‫) (̇‬
‫‪4‬‬
‫> ‪ ,‬כלומר‬
‫{‬
‫) (‬
‫) (̇‬
‫(‬
‫לינאריזציה סביב נקודת שווי משקל‪:‬‬
‫בסביבת )‬
‫(‬
‫)‬
‫( המערכת ניתנת לקרוב ע"י המערכת הלנארית‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫) (̇‬
‫) (̇‬
‫{‬
‫שהפתרונה הכללי הוא‬
‫)‬
‫(‬
‫)) ( ) ( (‬
‫‪72‬‬
‫(**)‬
‫הפורטרט הפאזה של (*) ניתן לקרוב בסביבת )‪ (0 0‬ע"י פורטרט הפאזה של (**)‪ ,‬כלומר‬
‫בסביבת )‪(3 2‬נקרב את המערכת (*) באופן הבא‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫יהא‬
‫‪3‬‬
‫אזי‬
‫‪3) .‬‬
‫‪/‬‬
‫‪)5‬‬
‫(‬
‫‪3)5‬‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫‪3) 4‬‬
‫(‬
‫‪)4‬‬
‫‪4‬‬
‫) (̇‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫̇‬
‫) (̇‬
‫̇‬
‫{‬
‫נקרב מערכת זו ע"י‬
‫‪3‬‬
‫̇‬
‫)‬
‫{‬
‫̇‬
‫̇‬
‫‪0 1‬‬
‫̇‬
‫‪0 1‬‬
‫כלומר‬
‫) 𝜆(‬
‫𝜆‬
‫[‬
‫]‬
‫𝜆 הו"ע המתאים ל‪-‬‬
‫]‪3‬‬
‫[‪7‬‬
‫]‬
‫[‬
‫‪0 1‬‬
‫‪3⁄‬‬
‫‪3⁄‬‬
‫‪3‬‬
‫]‬
‫‪⁄ 3‬‬
‫[‪7‬‬
‫הוא‬
‫) ‪( 3⁄‬‬
‫‪3] 6‬‬
‫) ‪( 3⁄‬‬
‫) ‪( 3⁄‬‬
‫) ‪( 3⁄‬‬
‫[‬
‫‪3] 6‬‬
‫[‬
‫לכן הפתרון הכללי של (***) הוא‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫) (‬
‫‪4‬‬
‫⇔‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫) (‬
‫‪73‬‬
‫{‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫פורטרט הפאזה של )‬
‫( הוא‬
‫‪3‬‬
‫̇‬
‫דרך פשוטה יותר לקבל את פורטרט הפאזה של‬
‫לכן‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫̇‬
‫{‬
‫נכפול ונקבל‬
‫̇‬
‫̇‬
‫‪3‬‬
‫כלומר‬
‫הקרובים הלינאריים הנ"ל נותנים קירוב לפורטרטי הפאזה של המשוואה המקורית בסביבת שתי‬
‫נקודות שווי המשקל‪ .‬נתאר להלן את הפתרון המדוייק‪:‬‬
‫) (̇‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫{‬
‫) (̇‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫)‬
‫כלומר‬
‫אפשר להראות כי )‬
‫(‬
‫קמורה ולכן‬
‫)‬
‫‪74‬‬
‫(‬
‫(‬
‫הוא עקום סגור לכל‬