תורת הקבוצות — תרגיל בית 5 פתרונות

‫תורת הקבוצות — תרגיל בית ‪5‬‬
‫פתרונות‬
‫חיים שרגא רוזנר‬
‫י"ג בניסן תשע"ד‬
‫תקציר‬
‫הגדרה ברקורסיה‪ ,‬אקסיומת הבחירה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הגדרה ברקורסיה‬
‫תרגיל ‪ ON 1‬היא מחלקת כל הסודרים‪ ,‬ו־ ‪ V‬היא מחלקת כל הקבוצות‪ .‬נסמן = ‪P‬‬
‫) ‪ ,P AR (ON, V‬מחלקת פונקציות המחלקה החלקיות מ־ ‪ ON‬ל־ ‪ .V‬תהי פונקציית‬
‫מחלקה ‪,F : ON × P AR (ON, V ) → V‬‬
‫(‬
‫‪y ∪ {y} x is ordered by ∈, and it has a last element y‬‬
‫= )‪F (α, x‬‬
‫‪∪x‬‬
‫‪Otherwise‬‬
‫נגדיר‪ ,‬ברקורסיה בעזרת ‪ F‬את פונקציית המחלקה המתאימה ‪.G : ON → V‬‬
‫‪ .1‬חשבו את ))‪ ,F (15, (1, 3, 7‬את ))‪ F (3, (0, 1, 2‬ואת ))‪.F (6, (0, 1, 2‬‬
‫‪ .2‬הראו כי ‪ G (α) = α‬לכל סודר ‪.α‬‬
‫פתרון‬
‫‪ .1‬בחישוב ))‪ x ,F (15, (1, 3, 7‬סדור על ידי ∈‪ ,‬והאיבר האחרון שלו הוא ‪ .7‬לכן‬
‫‪.F (15, (1, 3, 7)) = 7 ∪ {7} = 8‬‬
‫בשני החישובים הבאים‪ x ,‬סדור על ידי ∈‪ ,‬והאיבר האחרון שלו הוא ‪ .2‬לכן‬
‫‪.F (6, (0, 1, 2)) = F (3, (0, 1, 2)) = 2 ∪ {2} = 3‬‬
‫‪ .2‬נראה באינדוקציה על ‪:α‬‬
‫• ‪:α = 0‬‬
‫‪0=0‬‬
‫[‬
‫= )‪G (0) = F (0, 0‬‬
‫• ‪:α = β + 1‬‬
‫‪G (β + 1) = F (β + 1, (0, 1, . . . , β)) = β ∪ {β} = β + 1‬‬
‫‪1‬‬
‫• ‪ α‬גבולי‪:‬‬
‫‪α=α‬‬
‫[‬
‫= }‪{γ : γ < α‬‬
‫[‬
‫= ))‪G (α) = F (α, (γ : γ < α‬‬
‫‬
‫תרגיל ‪ 2‬נסחו פונקצייה ‪ F‬שתוכיח קיום פונקציה ‪ G : ω + ω → Z‬חח"ע ועל‪.‬‬
‫פתרון ננסח פונקציה ‪F : (ω + ω) × P AR (ω + ω, Z) → Z‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪sup domx < ω‬‬
‫‪sup domx + 1‬‬
‫‪F (α, x) = − (sup domx − ω) ω ≤ sup domx < ω + ω‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Otherwise‬‬
‫‪ G‬המתאימה היא הפונקציה‬
‫‪α<ω‬‬
‫‪α≥ω‬‬
‫‪α+1‬‬
‫‪α−ω‬‬
‫(‬
‫= )‪G (α‬‬
‫וכמובן ניתן להראות זאת ברקורסיה‪ .‬ברור ש־‪ G‬זו היא ח"ע ועל‪ ,‬כנדרש‪ .‬‬
‫‪2‬‬
‫אקסיומת הבחירה‬
‫הגדרה תהי ‪ F‬קבוצה של קבוצות לא ריקות‪ .‬פונקציה )‪(F‬‬
‫בחירה ב־‪ F‬אם לכל ‪ A ∈ F‬מתקיים ‪.f (A) ∈ A‬‬
‫‪S‬‬
‫→ ‪ f : F‬תיקרא פונקצית‬
‫תרגיל ‪ 3‬תהי ‪ A‬קבוצה לא ריקה של קבוצות לא ריקות של מספרים טבעיים הזרות בזוגות‪.‬‬
‫הוכיחו‪ ,‬מבלי להסתמך על אקסיומת הבחירה‪ ,‬כי קיימת פונקציית בחירה ב־‪.A‬‬
‫‪1‬‬
‫פתרון פונקציית המינימום מוגדרת על איברי ‪ ,A‬מכיוון שהקבוצה ‪ N‬סדורה היטב‪ ,‬ואיברי ‪A‬‬
‫בחירה‪ .‬ואכן‪min : A → ,‬‬
‫הם‪S‬תת־קבוצות לא־ריקות שלה‪ .‬נראה כי היא פונקציית ‪S‬‬
‫‪ A‬היא פונקצייה המתאימה לכל איבר ב־‪ A‬איבר ב־‪ , A‬ומקיימת‬
‫‪∀X ∈ A, min (X) ∈ X‬‬
‫‬
‫תרגיל ‪ 4‬תהיינה ‪ A, B‬קבוצות זרות )∅ = ‪ ,(A ∩ B‬שכל איבריהן הם קבוצות לא ריקות‪.‬‬
‫תהי ‪ f‬פונקציית בחירה ב־‪ A‬ותהי ‪ g‬פונקציית בחירה ב־‪ .B‬נסמן ‪ .h = f ∪g‬הוכיחו‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ h .1‬היא פונקציה מ־‪ A ∪ B‬ל־‪. A ∪ B‬‬
‫‪ h .2‬היא פונקציית בחירה ב־‪.A ∪ B‬‬
‫‪ .3‬בסעיף זה‪ ,‬נניח כי ‪ A‬ו־‪ B‬אינן זרות‪ .‬נסחו תנאי על ‪ f‬ועל ‪ g‬כדי ש־‪ h‬תהיה פונקציית‬
‫בחירה ב־‪.A ∪ B‬‬
‫‪ 1‬לדוגמא‪ .A = {{0, 3, 6, . . .} , {1, 4, 7, . . .} , {2, 8}} :‬בקבוצה ‪ A‬יש שלושה איברים‪ ,‬כל אחד מהם הוא‬
‫קבוצה של טבעיים‪ ,‬ולכל שני איברים שונים‪ ,‬חיתוכם הוא ריק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרון‬
‫‪ .1‬לפי ההגדרה‪A ,‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫→ ‪ .g : B‬לפיכך‬
‫→ ‪ ,f : A‬וכן ‪B‬‬
‫[‬
‫[‬
‫→ ‪h = f ∪ g: A ∪ B‬‬
‫‪A∪ B‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ .2‬פונקציית בחירה ב־‪ A ∪ B‬היא פונקציה )‪ .A ∪ B → (A ∪ B‬מכיוון שהאיחוד‬
‫הוא אסוציטיבי‪ h ,‬עומדת בתנאי זה‪ ,‬כפי שראינו בסעיף ‪ .1‬כל שנותר הוא להראות‬
‫ש־‪ h‬אכן בוחרת‪ .‬יהי ‪ x ∈ A ∪ B‬נתון‪ .‬מכיוון ש־‪ A, B‬זרות‪ ,‬מתקיים בדיוק אחד‬
‫∈ ‪ .x ∈ A ∧ x‬אזי‬
‫מהשניים‪ .x ∈ A xor x ∈ B :‬נניח בה"כ ‪/ B‬‬
‫‪x∈B‬‬
‫‪/‬‬
‫‪h (x) = (f ∪ g) (x) ===== f (x) ∈ x‬‬
‫המעבר האחרון נובע מכך ש־ ‪ f‬היא פונקציית בחירה‪.‬‬
‫‪ .3‬ראשית עלינו לוודא ש־‪ h = f ∪ g‬היא פונקציה‪ ,‬כלומר נותרת יחס חד־ערכי‪ .‬לצורך‬
‫כך‪ ,‬על הפונקציות ‪ f‬ו־‪ g‬להסכים על ערכיהן המשותפים‪ ,‬דהיינו‬
‫)‪∀x ∈ A ∩ B, f (x) = g (x‬‬
‫לאחר שניסחנו תנאי זה‪ h ,‬היא פונקציה‪ .‬המשך ההוכחה זהה להוכחה כסעיף ‪ .2‬אם‬
‫כן‪ ,‬התנאי הוא שהפונקציות תסכמנה על ערכיהן בתחום ‪ .A ∩ B‬‬
‫תרגיל ‪ 5‬תהי ‪ F‬קבוצה שכל איבריה הם קבוצות לא ריקות וזרות זו לזו‪ .‬הוכיחו כי קיימת‬
‫קבוצה ‪ S‬המכילה בדיוק איבר אחד מכל איבר של ‪.F‬‬
‫הדרכה השתמשו בתמונת פונקציית בחירה ב־‪.F‬‬
‫פתרון תהי ‪ f‬פונקציית בחירה על ‪ .F‬נסמן ‪ .S = Imf‬נראה כי ב־‪ S‬יש איבר אחד‬
‫ויחיד מכל איבר של ‪ .F‬יהי ‪ .A ∈ F‬אזי ‪ ,f (A) ∈ S‬ולכן יש נציג לכל איבר של‬
‫‪ .F‬נניח כי עבור ‪ A‬זו מתקיים ‪ .a, b ∈ A ∩ S‬אזי קיימות ב־‪ F‬איברים ‪ B, C‬כך‬
‫ש־)‪ .b = f (C) ,a = f (B‬אבל מכיוון שאיברי ‪ F‬זרים בזוגות והנחנו כי ‪,a, b ∈ A‬‬
‫אז מצאנו ש־‪ ,B = A = C‬ולכן ‪ .a = f (B) = f (C) = b‬‬
‫תרגיל ‪ 6‬הטענה "לכל קבוצה ‪ A‬קיים סדר טוב ‪ R‬עליה" נקראת עקרון הסדר הטוב‪ .‬עקרון‬
‫הסדר הטוב שקול לאקסיומת הבחירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עקרון זה שקול גם לכל אחת מן‬
‫הטענות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כל שדה ‪ F‬ניתן לסידור טוב‪.‬‬
‫‪ .2‬כל חוג ‪ R‬ניתן לסידור טוב‪.‬‬
‫‪ .3‬כל חבורה ‪ G‬ניתנת לסידור טוב‪.‬‬
‫הוכיחו‪ ,‬לפחות עבור אחד מסעיפים אלו‪ ,‬את השקילות של הסעיף עם עקרון הסדר‬
‫הטוב‪.‬‬
‫הדרכה כיוון אחד טריוויאלי‪ .‬בכיוון השני‪ ,‬מצאו דרך לשכן את הקבוצה ‪ A‬במבנה‬
‫האלגברי הנתון‪ .‬אני ממליץ להשתמש בחבורות סימטריה‪ ,‬בחוגי פולינומים או‬
‫בשדה הפונקציות הרציונליות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פתרון נראה עבור חבורות‪ .‬הטענה שכל קבוצה ניתנת לסידור טוב גוררת בקלות את כל‬
‫החבורות‪ ,‬באשר חבורה היא קבוצה‪ .‬נראה את הכיוון השני‪ .‬תהי ‪ X‬קבוצה‪ ,‬ונניח‬
‫כי כל חבורה ניתנת לסידור טוב‪ ,‬ונבנה סדר טוב על ‪ .X‬אם ‪ X‬ריקה‪ ,‬אז ‪ X‬ניתנת‬
‫לסידור טוב‪ .‬אחרת‪ ,‬נביט ב־)‪ ,S (X‬חבורת הסימטריה ‪ 2‬של ‪ ,X‬ונבחר איבר ‪.x ∈ X‬‬
‫כאמור‪ ,‬לחבורה זו קיים סדר טוב‪ .‬נביט על תת הקבוצה הבאה של )‪:S (X‬‬
‫}‪A = {π ∈ S (X) : ∃y ∈ X, π (x) = y, π (y) = x, ∀z ∈ X \ {x, y} , π (z) = z‬‬
‫בקבוצה זו נמצאות כל התמורות שמחליפות בין ‪ x‬לבין איבר ‪ y‬כלשהו‪ ,‬ומשאירות‬
‫את כל שאר האיברים במקומם‪ .‬זו תת־קבוצה של )‪ ,S (X‬ולכן היא סדורה היטב‪.‬‬
‫נתאים לכל איבר ‪ y ∈ X‬את התמורה ‪ π ∈ A‬המקיימת ‪ ,π (x) = y‬ובכך נשרה סדר‬
‫טוב על ‪ .X‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬הוכיחו את הלמה של טוקי )‪ :(Tukey 1915-2000‬תהי ‪ D‬קבוצה לא ריקה של‬
‫קבוצות המקיימת ‪ B ∈ D‬א‪.‬ם‪.‬ם‪ .‬כל תת־קבוצה סופית של ‪ B‬נמצאת ב־‪ .D‬אזי יש‬
‫ב־‪ D‬איבר מקסימלי ביחס להכלה‪.‬‬
‫‪S‬‬
‫ב־‪. E‬‬
‫פתרון נראה כי )⊂ ‪ (D,‬מקיימת את הלמה של צורן‪ .‬תהי ‪ E ⊆ D‬שרשרת‪ .‬נביט ‪S‬‬
‫שמתקיים ‪ . E ∈ D‬לפי‬
‫ברור שהוא חוסם מלמעלה את השרשרת‪ ,‬ונותר רק להראות‬
‫‪S‬‬
‫‪ S‬סופית של ‪ E‬היא איבר של ‪.D‬‬
‫לעיל‪ ,‬זה קורה רק אם כל תת־קבוצה‬
‫התכונה הנתונה‪S‬‬
‫תת־קבוצה סופית של ‪ . E‬נסמן } ‪.B = {x1 , x2 , . . . , xn‬‬
‫‪B‬‬
‫⊆‬
‫אם כן‪ ,‬תהי ‪E‬‬
‫‪S‬‬
‫אז לכל ‪ i ≤ n‬מתקיים ‪ .xi ∈ E‬לפי הגדרת איחוד‪ ,‬קיימים ‪ Ci ∈ E‬כך ש־‬
‫‪ .xi ∈ Ci‬כל ה־ ‪ Ci‬שייכים לשרשרת ‪ ,E‬ולכן ניתנים להשוואה‪ .‬הקבוצה } ‪{Ci‬‬
‫היא קבוצה סופית )עוצמתה חסומה על ידי ‪ (n‬סדורה בסדר מלא )כי היא מוכלת‬
‫בשרשרת(‪ ,‬ולכן יש לה איבר מקסימלי ‪ .C‬אם כך‪ ,‬לכל ‪ i ≤ n‬מתקיים ‪.xi ∈ C‬‬
‫⊇ ‪ .D‬מהגדרת‬
‫למעשה‪ ,‬הראנו כי ‪ B .B ⊆ C‬היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬תת־קבוצה סופית של ‪SC‬‬
‫של ‪ E‬מוכלת ב־‪,D‬‬
‫‪ D‬עולה ש־‪ .B ∈ D‬הראנו אם כן כי‪S‬כל תת־קבוצה סופית ‪S‬‬
‫ולפי הגדרת ‪ D‬נובע מכך שגם ‪ . E ∈ D‬הראנו עד כה ש־‪ E‬הוא חסם מלעיל של‬
‫‪ E‬ב־‪ .D‬זה נכון לכל שרשרת‪ ,‬ולכן )⊂ ‪ (D,‬מקיימת את תנאי הלמה של צורן‪ .‬כך‪,‬‬
‫לפי הלמה של צורן‪ ,‬קיים ב־‪ D‬איבר מקסימלי )ביחס ל־⊂(‪ .‬זהו האיבר המבוקש‪ ,‬כי‬
‫הוא אינו מוכל באף איבר אחר‪ .‬‬
‫‪ 2‬חבורת הסימטריה של ‪ X‬היא חבורת כל הפונקציות ההפיכות מ־‪ X‬לעצמה‪ .‬פעולת החבורה היא הרכבת‬
‫פונקציות‪.‬‬
‫‪4‬‬