פונקציות

‫‪˙ÂȈ˜ÂÙ‬‬
‫‪˙‡ӂ„†ÌÈËÙ˘Ó†¨˙‡ÁÒÂ†¨Ìȯ‡È˙†˙¯„‚‰‬‬
‫‪ÈÂÒÈ†˙¯Â„‰Ó‬‬
‫‪‰˜ÈËÓ˙Ó·†ÌÈ‚˘ÂÓ†ÔÂÏÈÓ‬‬
‫חוברתזוהיאאחתמתוךסדרתהחוברות"מילוןמושגים"‪.‬הסדרהמיועדתלתלמידים‪,‬‬
‫למורים‪,‬להוריםולכלמישזקוקבאופןכלשהולמידעבמתמטיקהשלביתהספרהעליסודי‪.‬‬
‫הסדרהמכילהאתהנושאיםהעיקרייםמתכניתהלימודים‪.‬‬
‫כלנושאכוללהגדרותותיאוריםשלמושגים‪,‬משפטים‪,‬נוסחאותודוגמאותיישום‪.‬‬
‫הסדרהיכולהלסייעבמהלךלימודהמתמטיקה‪,‬בהכנהלבחינותובעיסוקבמקצועותשונים‬
‫שישבהםשימושבכליםמתמטיים‪.‬‬
‫כתובתנובאינטרנט‪www.cet.ac.il/math:‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מושגים בסיסיים‪3 .............................................‬‬
‫אינטרוולים וסביבות‪7 .......................................‬‬
‫מאפיינים של פונקציות‪9 ....................................‬‬
‫סוגי הפונקציות ותכנותיהם ‪13 .............................‬‬
‫משפחות של פונקציות‪26 ......................................‬‬
‫גבול של פונקציה ורציפות של פונקציה‪30 ...............‬‬
‫חישוב גבולות‪34 ..................................................‬‬
‫אסימפטוטות לגרף הפונקציה‪38 ...........................‬‬
‫נגזרת של פונקציה‪41 ...........................................‬‬
‫משיק לגרף הפונקציה‪46 ......................................‬‬
‫חקירת פונקציות בשילוב אנליזה‪49 .......................‬‬
‫אינטגרל ופונקציה קדומה‪55 ................................‬‬
‫חישוב שטחים בעזרת אינטגרלים‪59 ......................‬‬
‫מפתח א‪-‬ב‪62 ......................................................‬‬
‫מושגים בסיסיים‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫אם משתנה ‪ y‬תלוי במשתנה ‪ x‬כך שלכל ערך של‬
‫‪ x‬מתאים ערך אחד ויחיד של המשתנה ‪) ,y‬הערך‬
‫של ‪ x‬מגדיר את הערך של ‪ ,(y‬כלומר‪ ,‬אם ידועה‬
‫שיטה למציאת הערך של ‪ y‬לכל ערך של ‪ ,x‬אז‬
‫אומרים שהמשתנה ‪ y‬הוא פונקציה של המשתנה‬
‫‪.y=f(x) :x‬‬
‫המשתנה ‪ x‬נקרא המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה‬
‫‪ y‬נקרא המשתנה התלוי )הפונקציה( ‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מחיר נסיעה במונית הוא פונקציה של אורך‬
‫הדרך שעברה המונית בנסיעה‪ .‬אורך הדרך‬
‫הוא המשתנה הבלתי תלוי ומחיר הנסיעה‬
‫הוא המשתנה התלוי‪.‬‬
‫שטח של עיגול הוא פונקציה של רדיוס‬
‫העיגול‪ .‬רדיוס העיגול הוא המשתנה הבלתי‬
‫תלוי ושטח העיגול הוא המשתנה התלוי‪.‬‬
‫מחיר מברק הוא פונקציה של מספר‬
‫המילים במברק‪ .‬מספר המילים הוא‬
‫המשתנה הבלתי תלוי ומחיר המברק הוא‬
‫המשתנה התלוי‪.‬‬
‫אורך עמוד הכספית במד חום הוא פונקציה‬
‫של הטמפרטורה‪ .‬הטמפרטורה היא‬
‫המשתנה הבלתי תלוי ואורך עמוד הכספית‬
‫הוא המשתנה התלוי‪.‬‬
‫קבוצת כל הערכים של המשתנה הבלתי תלוי‬
‫נקראת תחום הפונקציה )תחום ההגדרה(‪.‬‬
‫בדוגמאות לעיל‪:‬‬
‫בדוגמאות ‪ 1‬ו‪ , 2-‬תחום ההגדרה של הפונקציות‬
‫הנתונות הוא כל המספרים החיוביים‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ – 3‬תחום ההגדרה הוא כל המספרים‬
‫הטבעיים‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ – 4‬תחום ההגדרה הוא כל המספרים‬
‫הממשיים‪.‬‬
‫קבוצת כל ערכי הפונקציה )המשתנה התלוי(‪ ,‬או כל‬
‫קבוצה המכילה אותה‪ ,‬נקראת טווח הפונקציה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪3‬‬
‫בדוגמה ‪ ,1‬טווח הפונקציה הוא כל‬
‫המספרים הממשיים הגדולים מהמחיר‬
‫ההתחלתי‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ 2‬ובדוגמה ‪ ,3‬טווח הפונקציה הוא‬
‫כל המספרים החיוביים‪.‬‬
‫אם הפונקציה היא קבועה‪ ,‬אז הטווח יכול‬
‫להיות קבוצה המכילה ערך אחד או כל‬
‫קבוצה המכילה את הערך הזה‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫‪1. f(x)= 2x-5‬‬
‫‪2. g(x)=x2+3‬‬
‫‪3. h ( x ) = ⎧⎨ x , x ≥ 0‬‬
‫ייצוג אלגברי של פונקציה הוא שיטה להצגת‬
‫הפונקציה בעזרת נוסחה )או כמה נוסחאות(‬
‫המאפשרת למצוא את ערכי הפונקציה‪.‬‬
‫‪⎩− x , x < 0‬‬
‫ייצוג גרפי של הפונקציה הוא שיטה להצגת‬
‫הפונקציה כאוסף נקודות במערכת צירים‪ ,‬כך‬
‫ששיעור ה‪ x-‬של כל נקודה הוא ערך המשתנה‬
‫הבלתי תלוי‪ ,‬ושיעור ה‪ y-‬של כל נקודה הוא ערך‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫אוסף של כל הנקודות הללו נקרא גרף הפונקציה‪.‬‬
‫בגרף הפונקציה אפשר לראות כל מיני תכונות‬
‫ומאפיינים של הפונקציה‪.‬‬
‫טבלת הערכים של פונקציה היא שיטה להצגת‬
‫הפונקציה בעזרת טבלה‪ ,‬שבה ליד ערך של‬
‫המשתנה הבלתי תלוי מופיע ערך הפונקציה‬
‫המתאים לו‪.‬‬
‫אם לכל ערך של הפונקציה )‪ y=f(x‬קיים ערך יחיד‬
‫של המשתנה ‪ x‬המתאים לו‪ ,‬כלומר‪ ,‬לערכים‬
‫שונים של ‪ x‬מתאימים ערכים שונים של ‪ ,y‬אז‬
‫הפונקציה )‪ y=f(x‬נקראת פונקציה חד חד ערכית‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1‬הפונקציה ‪ f(x)=2x‬היא פונקציה חד חד‬
‫ערכית‪ ,‬כי לכל שני ערכים שונים של ‪x‬‬
‫מתאימים ערכים שונים של ‪ :y‬אם ‪x1≠x2‬‬
‫אז ‪.2x1≠2x2‬‬
‫‪ .2‬הפונקציה ‪ g(x)=x2‬איננה פונקציה חד חד‬
‫ערכית‪ ,‬כי קיימים ערכים שונים של ‪x‬‬
‫שמתאים להם אותו ערך של ‪ .y‬למשל‪,‬‬
‫‪g(2)=g(-2)=4‬‬
‫‪4‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫אם )‪ y=f(x‬היא פונקציה חד חד ערכית‪ ,‬אז‬
‫המשתנה ‪ x‬הוא גם פונקציה של המשתנה ‪:y‬‬
‫)‪ . x=g(y‬הפונקציה הזאת נקראת הפונקציה‬
‫ההפוכה לפונקציה )‪.f(x‬‬
‫לפונקציה שאיננה חד חד ערכית לא קיימת‬
‫פונקציה הפוכה‪.‬‬
‫כדי למצוא את הפונקציה ההפוכה לפונקציה‬
‫הנתונה בייצוג אלגברי יש לבטא את המשתנה‬
‫הבלתי תלוי באמצעות המשתנה התלוי )בדרך כלל‪,‬‬
‫את המשתנה ‪ x‬באמצעות המשתנה ‪.(y‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬הפונקציה‪ :‬מחיר הנסיעה הוא פונקציה של‬
‫אורך הדרך‪ .‬לכל אורך דרך נתון אפשר לחשב‬
‫את מחיר הנסיעה‪.‬‬
‫הפונקציה ההפוכה‪ :‬אורך הדרך הוא‬
‫פונקציה של המחיר‪ .‬לכל מחיר נסיעה נתון‬
‫אפשר לחשב את מרחק הנסיעה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפונקציה‪ :‬המשקל שלי הוא פונקציה של‬
‫הגיל שלי‪ .‬בכל גיל יש לי משקל מסוים‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות המשקל שלי לא השתנה‪.‬‬
‫מכאן שלפונקציה הזאת אין פונקציה הפוכה‪,‬‬
‫כי בגילים שונים היה לי אותו משקל‪.‬‬
‫‪ .3‬הפונקציה‪ f(x) =x2 :‬איננה פונקציה חד חד‬
‫ערכית בתחום של כל המספרים הממשיים‪.‬‬
‫בתחום הזה אין לה פונקציה הפוכה‪ .‬אבל‬
‫בתחום המספרים החיובים‪ ,‬הפונקציה‬
‫‪ f(x)=x2‬היא פונקציה חד חד ערכית‬
‫והפונקציה ההפוכה שלה היא‪. g( x ) = x :‬‬
‫מצאו את הפונקציה ההפוכה לפונקציה‬
‫‪.y=2x-3‬‬
‫‪y+3‬‬
‫= ‪.x‬‬
‫נחלץ את ‪ ,x‬ונקבל‪,2x=y+3 :‬‬
‫‪2‬‬
‫זוהי הפונקציה ההפוכה לפונקציה הנתונה‪.‬‬
‫אפשר גם להחליף את סימון המשתנים‪:‬‬
‫‪x+3‬‬
‫=‪. y‬‬
‫‪2‬‬
‫בצורה גרפית‪ :‬הגרפים של שתי פונקציות הפוכות‬
‫הם סימטריים ביחס לישר ‪.y=x‬‬
‫‪5‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫פונקציה שמוצגת על‪-‬ידי משוואה מהצורה‬
‫‪ f(x, y)=0‬נקראת פונקציה סתומה‪.‬‬
‫שימו לב! לא כל משוואה מהצורה ‪f(x, y)=0‬‬
‫מגדירה פונקציה‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬המשוואה ‪ 2x+y=0‬מגדירה פונקציה סתומה‬
‫כי לכל ערך של ‪ x‬אפשר למצוא ערך יחיד של ‪y‬‬
‫שהוא השורש היחיד של המשוואה‬
‫הליניארית‪ .‬למשל‪ ,‬אם ‪ x=1‬אז ‪ y= -2‬וכו'‬
‫‪ .2‬המשוואה ‪ y2-x=0‬אינה מגדירה פונקציה כי‬
‫ישנם ערכי ‪ x‬שעבורם יש לפונקציה שני ערכים‬
‫של ‪) y‬ולא ערך יחיד(‪ .‬למשל‪ ,‬עבור ‪ ,x=4‬גם‬
‫‪ y=2‬וגם ‪ y=-2‬מקיימים את המשוואה‪.‬‬
‫פונקציה קבועה היא פונקציה שהטווח שלה כולל‬
‫רק מספר אחד‪ ,‬כלומר‪ ,‬לכל ערכי ‪ x‬מתאים אותו‬
‫ערך של הפונקציה‪ .‬הגרף של פונקציה קבועה הוא‬
‫קו ישר המקביל לציר ה‪.X-‬‬
‫אם המשתנה ‪ y‬הוא פונקציה של ‪ ,x‬כלומר‬
‫)‪ ,y=f(x‬והמשתנה ‪ z‬הוא פונקציה של ‪ ,y‬כלומר‬
‫)‪ ,z=g(y‬אז לכל ערך של ‪ x‬מתאים ערך מסוים‬
‫של ‪. z‬‬
‫פירוש הדבר שהמשתנה ‪ z‬גם הוא פונקציה של ‪:x‬‬
‫))‪ .z=g(f(x‬פונקציה זו נקראת פונקציה מורכבת‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לי שטר של ‪ 100‬ש"ח ואני רוצה לקנות‬
‫גבינה‪.‬‬
‫מחיר הקנייה הוא פונקציה של משקל‬
‫הגבינה‪.y=f(x) :‬‬
‫העודף שאקבל מ‪ 100-‬ש"ח הוא פונקציה של‬
‫מחיר הקנייה‪.z=g(y) :‬‬
‫לכן‪ ,‬העודף שאקבל מ‪ 100 -‬ש"ח גם הוא‬
‫פונקציה של משקל הגבינה‪z=g(f(x)) :‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f(x)=x2‬ו‪,g(y)=5y-1 -‬‬
‫אז ‪.f(g(y))=(5y-1)2 ,g(f(x))=5x2-1‬‬
‫‪6‬‬
‫אינטרוולים וסביבות‬
‫דוגמאות‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫‪1‬‬
‫ציר המספרים – קו ישר שמוגדרים עליו‬
‫נקודת אפס וקטע יחידה‪.‬‬
‫לכל נקודה על ציר המספרים אפשר למצוא את‬
‫שיעור הנקודה‪ ,‬ולכל מספר ממשי אפשר‬
‫למצוא נקודה המתאימה לו על ציר המספרים‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪0‬‬
‫קטע יחידה‬
‫אינטרוול סגור ]‪[a, b‬‬
‫הוא אוסף כל המספרים הגדולים‬
‫מ‪ a-‬או שווים לו וקטנים מ‪ b-‬או שווים לו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל הנקודות ‪ x‬המקיימות ‪.a≤ x≤ b‬‬
‫‪ .1‬האינטרוול ]‪ [0, 1‬כולל את המספרים ‪ 1 ,0‬ואת כל‬
‫‪2 1‬‬
‫וכו'‪.‬‬
‫המספרים שביניהם‪ .‬למשל‪, ,0.32 :‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪ .2‬האינטרוול ]‪ [2, 1‬אינו כולל מספרים כלל )הקבוצה‬
‫הריקה( כי אין מספרים הגדולים מ‪ 2-‬וקטנים מ‪.1-‬‬
‫אינטרוול פתוח‬
‫)‪ (a, b‬הוא אוסף כל‬
‫המספרים הגדולים מ‪ a-‬וקטנים מ‪.b-‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל הנקודות ‪ x‬המקיימות ‪.a<x<b‬‬
‫‪ .1‬האינטרוול )‪ (0, 1‬כולל את כל המספרים שבין ‪0‬‬
‫ו‪ 1-‬ולא כולל ‪ 0‬ו‪.1-‬‬
‫‪ .2‬האינטרוול )‪ (2, 2‬אינו כולל מספרים )הקבוצה‬
‫הריקה( כי אין מספרים הגדולים מ‪ 2-‬וקטנים מ‪.2-‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫אינטרוול חצי פתוח‬
‫)חצי סגור( ]‪(a, b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫) )‪ ( [a, b‬הוא אוסף‬
‫כל המספרים המקיימים ‪.(a≤ x< b ) a<x≤b‬‬
‫‪ .1‬האינטרוול ]‪ (-1, 2‬כולל את כל המספרים שבין‬
‫‪ -1‬ו‪ 2-‬ולא כולל ‪.-1‬‬
‫‪ .2‬האינטרוול )‪ [1, 3‬כולל את כל המספרים שבין ‪ 1‬ו‪3-‬‬
‫ולא כולל ‪.3‬‬
‫‪7‬‬
‫דוגמאות‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫אינטרוולים אינסופיים‬
‫)‪ (-∞, a‬כולל את כל‬
‫המספרים ‪x‬‬
‫המקיימים ‪. x<a‬‬
‫]‪ (-∞, a‬כולל את כל‬
‫המספרים ‪x‬‬
‫המקיימים ‪. x≤ a‬‬
‫)∞ ‪ (a,‬כולל את כל‬
‫המספרים ‪x‬‬
‫המקיימים ‪. x>a‬‬
‫)‪ (-∞, 2‬כולל את כל המספרים ‪ x‬המקיימים ‪. x<2‬‬
‫]‪ (-∞, 5‬כולל את כל המספרים ‪ x‬המקיימים ‪. x≤ 5‬‬
‫)∞ ‪ (-1,‬כולל את כל המספרים ‪ x‬המקיימים ‪. x>-1‬‬
‫)∞ ‪ [0,‬כולל את כל המספרים ‪ x‬המקיימים ‪. x≥ 0‬‬
‫)∞ ‪ [a,‬כולל את כל‬
‫המספרים ‪:x‬‬
‫‪. x≥ a‬‬
‫סביבה של נקודה היא אינטרוול פתוח המכיל‬
‫את הנקודה‪.‬‬
‫האינטרוול ) ‪ (a- δ , a+ δ‬נקרא ‪ -δ‬סביבה של‬
‫נקודה ‪ .a‬סביבה נקובה של נקודה היא סביבה‬
‫של הנקודה ללא הנקודה עצמה‪.‬‬
‫האינטרוול הפתוח )‪ (2, 5‬הוא סביבה של ‪.3‬‬
‫האינטרוול הפתוח ) ‪ (a- δ , a+ δ‬הוא ‪ -δ‬סביבה של‬
‫נקודה ‪.a‬‬
‫התחום )‪ (0.8, 1) U (1, 1.2‬הוא סביבה נקובה של‬
‫נקודה ‪:1‬‬
‫סביבה של אינסוף היא קבוצת כל המספרים‬
‫הגדולים ממספר כלשהו‪.(m, ∞) :‬‬
‫האינטרוול )∞ ‪ (3,‬הוא סביבה של אינסוף‪.‬‬
‫סביבה של מינוס אינסוף היא קבוצת כל‬
‫המספרים הקטנים ממספר כלשהו‪.(-∞,m) :‬‬
‫האינטרוול )‪ (-∞, 1‬הוא סביבה של מינוס אינסוף‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מאפיינים של פונקציות‬
‫לחקור פונקציה פירושו למצוא את כל המאפיינים שלה‪.‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫צורה סימבולית‬
‫והערות‬
‫פונקציה )‪ f(x‬היא פונקציה עולה‬
‫מונוטונית בתחום מסוים ‪ ,A‬אם‬
‫למשתנה בלתי תלוי גדול יותר‬
‫בתחום מתאים משתנה תלוי )ערך‬
‫הפונקציה( גדול יותר בטווח‪.‬‬
‫פונקציה עולה בתחום‬
‫לכל זוג ערכים של ‪x‬‬
‫בתחום אם מתקיים‪:‬‬
‫אם ‪ ,x1> x2‬אז‬
‫)‪.f(x1)>f(x2‬‬
‫פונקציה )‪ f(x‬היא פונקציה יורדת‬
‫מונוטונית בתחום מסוים ‪ ,A‬אם‬
‫למשתנה בלתי תלוי גדול יותר‬
‫בתחום מתאים משתנה תלוי )ערך‬
‫הפונקציה( קטן יותר בטווח‪.‬‬
‫פונקציה יורדת בתחום‬
‫לכל זוג ערכים של ‪x‬‬
‫בתחום מתקיים‪:‬‬
‫אם ‪ ,x1> x2‬אז‬
‫)‪f(x1)<f(x2‬‬
‫פונקציה )‪ f(x‬עולה )יורדת(‬
‫בנקודה מסוימת‪ ,‬אם קיימת‬
‫סביבה של הנקודה שבה הפונקציה‬
‫עולה )יורדת(‪.‬‬
‫פונקציה עולה )יורדת(‬
‫בתחום מסוים אם ורק‬
‫אם היא עולה )יורדת(‬
‫בכל נקודה בתחום‪.‬‬
‫אם הפונקציה עולה‬
‫בתחום מסוים‪ ,‬היא‬
‫עולה בכל נקודה בתחום‬
‫הזה‪.‬‬
‫אם הפונקציה עולה‬
‫בכל נקודה של תחום‬
‫מסוים‪ ,‬היא פונקציה‬
‫עולה בתחום כולו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫צורה גראפית ודוגמאות‬
‫פונקציה עולה בתחום מסוים אם‬
‫הגרף שלה עולה בכיוון משמאל לימין‪.‬‬
‫פונקציה יורדת בתחום מסוים אם‬
‫הגרף שלה יורד בכיוון משמאל‬
‫לימין‪.‬‬
‫הפונקציה‬
‫עולה‬
‫בנקודה ‪2‬‬
‫ויורדת‬
‫בנקודה ‪.0‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫צורה סימבולית‬
‫והערות‬
‫צורה גראפית ודוגמאות‬
‫‪ .1‬לפונקציה )‪ f(x‬יש מקסימום‬
‫מקומי בנקודה ‪ x1‬אם קיימת‬
‫סביבה של הנקודה שבה ערך‬
‫הפונקציה בנקודה ‪ x1‬גדול מכל‬
‫ערכי הפונקציה האחרים בסביבה‪.‬‬
‫‪ x1‬נקראת נקודת מקסימום‪.‬‬
‫‪ .2‬לפונקציה )‪ f(x‬יש מינימום‬
‫מקומי בנקודה ‪ x1‬אם קיימת‬
‫סביבה של הנקודה שבה ערך‬
‫הפונקציה בנקודה ‪ x1‬קטן מכל‬
‫ערכי הפונקציה האחרים בסביבה‪.‬‬
‫‪ x1‬נקראת נקודת מינימום‪.‬‬
‫‪ x1‬היא נקודת מקסימום‬
‫)נקודת מינימום( של‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬אם‬
‫קיימת סביבה של‬
‫הנקודה ‪ x1‬כך שלכל‬
‫נקודה ‪ x‬בסביבה‪ ,‬השונה‬
‫מהנקודה ‪ x1‬ושייכת‬
‫לתחום ההגדרה‪,‬‬
‫מתקיים‪f(x1)<f(x) :‬‬
‫))‪.(f(x1)>f(x‬‬
‫לפונקציה הנתונה יש מקסימום‬
‫מקומי בנקודה ‪) x= -3‬הנקודה שבה‬
‫גרף הפונקציה הוא הגבוה ביותר‬
‫בסביבה(‪ .‬לפונקציה הנתונה יש‬
‫מינימום מקומי בנקודה ‪x=3‬‬
‫)הנקודה‬
‫שבה גרף‬
‫הפונקציה‬
‫הוא הנמוך‬
‫ביותר‬
‫בסביבה(‪.‬‬
‫נקודות מקסימום מקומי ונקודות‬
‫מינימום מקומי של הפונקציה‬
‫נקראות נקודות הקיצון שלה‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬נקודת קיצון‬
‫של פונקציה היא נקודה‬
‫‪ x1‬שבה משתנה האפיון‬
‫של הפונקציה מפונקציה‬
‫עולה לפונקציה יורדת או‬
‫להפך‪.‬‬
‫לפונקציה‬
‫בסרטוט יש‬
‫שלוש‬
‫נקודות‬
‫קיצון‪:‬‬
‫שתי נקודות‬
‫מינימום‬
‫ונקודת‬
‫מקסימום אחת‪.‬‬
‫אם הערך של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬גדול )קטן( מכל ערכי‬
‫הפונקציה האחרים בתחום נתון‪,‬‬
‫‪ x1‬היא נקודת המקסימום‬
‫המוחלט )נקודת המינימום‬
‫המוחלט( בתחום הנתון‪.‬‬
‫אם פונקציה )‪ f(x‬היא‬
‫פונקציה רציפה בתחום‬
‫מסוים‪ ,‬אז נקודת‬
‫המקסימום )המינימום(‬
‫המוחלט שלה בתחום‬
‫הזה היא נקודת‬
‫המקסימום )המינימום(‬
‫המקומי או אחת‬
‫מנקודות הקצה של‬
‫התחום הנתון‪.‬‬
‫הנקודה ‪ x=6‬שהיא נקודת קצה של‬
‫‪10‬‬
‫האינטרוול הנתון‪,‬‬
‫והיא נקודת המקסימום המוחלט של‬
‫הפונקציה בתחום הנתון )לנקודה‬
‫‪ x=6‬מתאימה הנקודה הכי גבוה של‬
‫הגרף בתחום(‪ .‬הנקודה ‪ ,x=4‬שהיא‬
‫נקודת מינימום מקומי‪ ,‬היא נקודת‬
‫המינימום המוחלט של הפונקציה‬
‫בתחום‪) .‬לנקודה ‪ x=4‬מתאימה‬
‫הנקודה הכי נמוכה של הגרף בתחום(‪.‬‬
‫צורה סימבולית‬
‫והערות‬
‫צורה גראפית ודוגמאות‬
‫נקודת אפס של פונקציה היא‬
‫נקודה ‪ x1‬כזו שערך הפונקציה‬
‫המתאים לה שווה לאפס‪.f(x1)=0 :‬‬
‫כדי למצוא נקודות אפס‬
‫של פונקציה )‪ f(x‬יש‬
‫לפתור את המשוואה‬
‫‪.f(x)= 0‬‬
‫בסרטוט‪ x=1 ,‬היא נקודת אפס של‬
‫הפונקציה הנתונה‪.f(1)=0 :‬‬
‫נקודת אפס היא נקודת חיתוך של גרף‬
‫הפונקציה עם ציר ה‪.X-‬‬
‫תחום חיוביות )שליליות( של‬
‫פונקציה הוא חלק מתחום‬
‫ההגדרה של הפונקציה שבו כל‬
‫ערכי הפונקציה חיוביים )שליליים(‪.‬‬
‫כדי למצוא תחום‬
‫חיוביות של פונקציה‬
‫)‪ f(x‬יש לפתור את האי‪-‬‬
‫שוויון ‪.f(x)>0‬‬
‫כדי למצוא תחום‬
‫שליליות של פונקציה‬
‫)‪ f(x‬יש לפתור את האי‪-‬‬
‫שוויון ‪.f(x)< 0‬‬
‫בסרטוט מופיע הגרף של פונקציה‬
‫נתונה באינטרוול ]‪.[-2, 2‬‬
‫האינטרוול )‪ [-2, 1‬הוא תחום‬
‫שליליות של הפונקציה )הגרף נמצא‬
‫מתחת לציר ה‪.(X-‬‬
‫פונקציה זוגית היא פונקציה‬
‫שעבורה )‪ f(-x)=f(x‬לכל ערכי ‪x‬‬
‫בתחום ההגדרה שלה‪.‬‬
‫פונקציה אי‪-‬זוגית היא פונקציה‬
‫שעבורה )‪ f(-x)= -f(x‬לכל ערכי ‪x‬‬
‫בתחום ההגדרה שלה‪.‬‬
‫בחקירה של פונקציה‬
‫זוגית או אי‪-‬זוגית‪,‬‬
‫אפשר לחקור את‬
‫הפונקציה רק עבור ‪x≥0‬‬
‫ולקבל אוטומטית את כל‬
‫המאפיינים של‬
‫הפונקציה עבור ‪. x<0‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫האינטרוול ]‪ (1, 2‬הוא תחום חיוביות‬
‫של הפונקציה )הגרף נמצא מעל לציר‬
‫ה‪.(X-‬‬
‫‪11‬‬
‫גרף של‬
‫פונקציה‬
‫זוגית הוא גרף‬
‫סימטרי ביחס‬
‫לציר ה‪.Y -‬‬
‫גרף של‬
‫פונקציה אי‪-‬‬
‫זוגית הוא גרף‬
‫סימטרי‬
‫ביחס לראשית הצירים‪.‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫צורה סימבולית והערות‬
‫צורה גראפית ודוגמאות‬
‫פונקציה )‪ f(x‬נקראת פונקציה‬
‫מחזורית אם קיים מספר ‪p‬‬
‫השונה מאפס כך שלכל ‪x‬‬
‫בתחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫מתקיים‪.f(x+ p)=f(x) :‬‬
‫המספר ‪ p‬נקרא מחזור‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫המחזור החיובי הקטן ביותר‬
‫נקרא המחזור היסודי של‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫בחקירה של פונקציה‬
‫מחזורית בעלת מחזור ‪,p‬‬
‫אפשר לחקור אותה רק‬
‫בתחום ]‪ ,[0,p‬ולקבל‬
‫באופן אוטומטי את כל‬
‫המאפיינים של הפונקציה‬
‫עבור תחומים אחרים ‪.‬‬
‫בגרף של פונקציה מחזורית‪ ,‬חלק של‬
‫הגרף חוזר על עצמו אינסוף פעמים‪.‬‬
‫אם קיימת סביבה של הנקודה ‪x1‬‬
‫כך שמשיק לגרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬נמצא מתחת גרף‬
‫הפונקציה בסביבה זו‪ ,‬אומרים‬
‫שהפונקציה )‪ f(x‬קמורה‬
‫בנקודה ‪.x1‬‬
‫אם קיימת סביבה של הנקודה ‪x1‬‬
‫כך שמשיק לגרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬נמצא מעל גרף‬
‫הפונקציה בסביבה זו‪ ,‬אומרים‬
‫שהפונקציה )‪ f(x‬קעורה‬
‫בנקודה ‪.x1‬‬
‫פונקציה היא קמורה‬
‫בנקודה‬
‫אם קצב השינוי שלה‬
‫עולה בנקודה זו‪.‬‬
‫הפונקציות הנתונות להלן הן קעורות‬
‫בנקודות המסומנות‪.‬‬
‫אם קיימת סביבה של הנקודה ‪x1‬‬
‫כך שמשמאל )מימין( לנקודה‪,‬‬
‫המשיק לגרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬נמצא מתחת לגרף‪,‬‬
‫ומימין )משמאל( לנקודה‬
‫המשיק נמצא מעל הגרף‪ ,‬אז‬
‫הנקודה נקראת נקודת פיתול‬
‫של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫פונקציה היא קעורה‬
‫בנקודה‬
‫אם קצב השינוי שלה‬
‫יורד בנקודה זו‪.‬‬
‫בנקודת פיתול‪ ,‬הפונקציה‬
‫משתנה מפונקציה קמורה‬
‫לקעורה או להפך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הפונקציות הנתונות להלן הן קמורות‬
‫בנקודות המסומנות‪.‬‬
‫הנקודה ‪ x=2‬היא נקודת פיתול של‬
‫הפונקציה המופיעה בסרטוט‪.‬‬
‫פונקציה קווית‬
‫פונקציה שניתן להציג אותה בצורה ‪ , f(x)=m·x+n‬כאשר ‪ m‬ו‪ n -‬הם פרמטרים‪ ,‬נקראת פונקציה‬
‫ליניארית )פונקציה קווית(‪.‬‬
‫הגרף של פונקציה ליניארית הוא קו ישר‪.‬‬
‫בפונקציה ‪ f(x)=mx+n‬המקדם ‪ m‬נקרא השיפוע של גרף הפונקציה הליניארית‪.‬‬
‫השיפוע ‪ m‬מציג את אופי הפונקציה )עולה או יורדת( ואת קצב ההשתנות שלה‪ :‬ככל שערכו המוחלט של‬
‫השיפוע גדול יותר‪ ,‬קצב ההשתנות של הפונקציה גדול יותר‪.‬‬
‫‪m>0‬‬
‫הקו הישר יוצר זווית חדה‬
‫עם הכיוון החיובי של‬
‫ציר ה –‪.X‬‬
‫‪m<0‬‬
‫הקו הישר יוצר זווית קהה‬
‫עם הכיוון החיובי של ציר‬
‫ה –‪.X‬‬
‫‪m=0‬‬
‫הקו הישר מקביל‬
‫לציר ה –‪.X‬‬
‫בפונקציה ‪ f(x)=mx+n‬המקדם ‪ n‬מגדיר את שיעור ה‪ y -‬של‬
‫נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה‪.Y -‬‬
‫כל קו ישר במערכת צירים שאינו מקביל לציר ה ‪ ,Y -‬מוגדר על‬
‫ידי פונקציה ליניארית ‪ ,f(x)= m·x+n‬כאשר ‪ m‬הוא שיפוע הקו‬
‫הישר ו ‪ n-‬הוא שיעור ‪ y‬של נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה‪-‬‬
‫‪.Y‬‬
‫קו ישר המקביל לציר ה‪ Y -‬אפשר לתאר על ידי משוואה‬
‫מהצורה ‪) x=a‬כאשר ‪ a‬הוא פרמטר(‪ ,‬והוא אינו פונקציה‬
‫ליניארית )כי לאותו ערך של ‪ x‬מתאימים ערכים רבים של ‪.(y‬‬
‫‪13‬‬
‫הגרף אינו מתאר פונקציה‪:‬‬
‫טבלת הערכים של פונקציה ליניארית‬
‫בטבלת הערכים של פונקציה ליניארית אפשר לראות את השינוי של הפונקציה הליניארית‪:‬‬
‫השינוי של הפונקציה שווה לשיפוע שלה כאשר משנים את ערך ה‪ x -‬ביחידה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬נתונה הפונקציה הליניארית ‪ ,f(x)=2x-3‬שהשיפוע שלה הוא ‪.2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-7‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫בטבלת הערכים של הפונקציה אפשר לראות שבכל פעם שהערך של ‪ x‬גדל ב‪ ,1-‬הערך של )‪ f(x‬גדל ב‪.2-‬‬
‫מקרים מיוחדים‬
‫כאשר בייצוג ‪f(x)=mx+n‬‬
‫כאשר בייצוג ‪f(x)=mx+n‬‬
‫כאשר בייצוג ‪f(x)=mx+n‬‬
‫‪ ,n=0‬הקו הישר עובר דרך‬
‫‪ ,m=0‬הקו הישר מקביל לציר‬
‫‪ n=0‬וגם ‪ ,m=0‬הקו הישר‬
‫ראשית הצירים‪.‬‬
‫ה‪.X-‬‬
‫מתלכד עם ציר ה‪.X-‬‬
‫‪14‬‬
‫דוגמאות של פונקציות ליניאריות בייצוגים שונים‬
‫ייצוג אלגברי‬
‫ערכי‬
‫הפרמטרים‬
‫ייצוג גרפי‬
‫‪m=3, n=-5‬‬
‫‪f (x)=3x-5‬‬
‫השיפוע ‪3‬‬
‫טבלת ערכים‬
‫‪x‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪1‬‬
‫הפרש ‪ 3‬בין‬
‫ערכי ‪y‬‬
‫‪m=-2, n=-3 g (x)= -2x-3‬‬
‫השיפוע ‪-2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-7‬‬
‫הפרש ‪-2‬‬
‫בין ערכי ‪y‬‬
‫‪h (x)=6‬‬
‫‪m=0, n=6‬‬
‫השיפוע ‪0‬‬
‫‪p (x)=4x‬‬
‫‪m=4, n=0‬‬
‫השיפוע ‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ y‬לא משתנה‪ .‬הפרש ‪ 0‬בין ערכי ‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫הפרש ‪ 4‬בין‬
‫ערכי ‪y‬‬
‫‪15‬‬
‫פונקציה ריבועית‬
‫פונקציה שניתן להציג אותה בצורה ‪ , f(x)=ax2+bx+c‬כאשר ‪ a, b, c‬הם פרמטרים ו‪) a≠0-‬הצורה‬
‫הפולינומית של הפונקציה(‪ ,‬נקראת פונקציה ריבועית )פונקציה ממעלה שנייה(‪.‬‬
‫הגרף של פונקציה ריבועית הוא פרבולה‪ .‬בפרבולה קיימת תמיד נקודת מינימום או נקודת מקסימום‪.‬‬
‫הנקודה הזאת נקראת קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫שיעורי קדקוד הפרבולה הם‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪,y =c−‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪4a‬‬
‫‪x=−‬‬
‫שני חלקי הפרבולה היוצאים מהקדקוד נקראים ענפי הפרבולה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫השפעת מקדמי הפונקציה ‪ f(x)=ax2+bx+c‬על הגרף‬
‫הסימן של המקדם ‪ a‬מגדיר את‬
‫כיוון הפרבולה‪:‬‬
‫אם ‪ ,a>0‬קדקוד הפרבולה הוא‬
‫נקודת מינימום;‬
‫אם ‪ ,a<0‬קדקוד הפרבולה הוא‬
‫נקודת מקסימום‪.‬‬
‫‪a<0‬‬
‫קדקוד הפרבולה הוא נקודת‬
‫מקסימום‬
‫‪a>0‬‬
‫קדקוד הפרבולה הוא נקודת‬
‫מינימום‬
‫הערך המוחלט של המקדם ‪a‬‬
‫משפיע על קצב ההשתנות של‬
‫הפונקציה )התלילות של ענפי‬
‫הפרבולה(‪.‬‬
‫‪|a|=0.2‬‬
‫‪|a|=1‬‬
‫קצב ההשתנות של הפונקציה הימנית גבוה מקצב ההשתנות של‬
‫הפונקציה השמאלית‪.‬‬
‫המקדם ‪ b‬משפיע על מיקומו של‬
‫קדקוד הפרבולה‪:‬‬
‫שיעור ה‪ x -‬של קדקוד הפרבולה‬
‫‪b‬‬
‫הוא‬
‫‪.−‬‬
‫‪2a‬‬
‫אם ‪ ,b=0‬גרף הפונקציה סימטרי‬
‫ביחס לציר ה‪.Y-‬‬
‫המקדם ‪ c‬שווה לשיעור ה‪ y -‬של‬
‫נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר‬
‫ה‪.y-‬‬
‫אם ‪ ,c=0‬גרף הפונקציה עובר‬
‫דרך ראשית הצירים‪.‬‬
‫‪b=0‬‬
‫‪b=-3 a=2‬‬
‫‪b=2 a=1‬‬
‫הפרבולה סימטרית‬
‫ביחס לציר ה‪X -‬‬
‫‪b‬‬
‫‪<0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪>0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c=0‬‬
‫‪c>0‬‬
‫‪17‬‬
‫‪c<0‬‬
‫נקודות האפס של הפונקציה ‪ f(x)=ax2+bx+c‬והחיתוך של הפרבולה‬
‫עם ציר ה‪X-‬‬
‫מספר נקודות האפס של פונקציה ריבועית תלוי בסימן הביטוי ‪ .b2-4ac‬הביטוי נקרא דיסקרימיננטה והוא‬
‫מסומן ב‪.∆-‬‬
‫אם ‪ ,∆>0‬לפונקציה יש שתי נקודות אפס‪.‬‬
‫הפרבולה חותכת את ציר ה‪ X-‬בשתי נקודות ‪.‬‬
‫אם ‪ ,∆<0‬לפונקציה אין נקודות אפס‪.‬‬
‫הפרבולה אינה חותכת את ציר ה‪.X-‬‬
‫אם ‪ ,∆=0‬לפונקציה יש נקודת אפס אחת‪.‬‬
‫הפרבולה משיקה לציר ה‪.X-‬‬
‫‪a>0‬‬
‫‪a<0‬‬
‫‪a>0‬‬
‫‪a<0‬‬
‫‪a>0‬‬
‫‪a<0‬‬
‫תחומי העלייה והירידה של הפונקציה ‪f(x)=ax2+bx+c‬‬
‫‪b‬‬
‫עבור ‪ ,a>0‬הפונקציה יורדת בתחום )‬
‫‪2a‬‬
‫‪b‬‬
‫ועולה בתחום )∞ ‪. (− ,‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ −‬היא נקודת מינימום‪.‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪(−∞,−‬‬
‫‪b‬‬
‫עבור ‪ ,a<0‬הפונקציה עולה בתחום )‬
‫‪2a‬‬
‫‪b‬‬
‫ויורדת בתחום )∞ ‪. (− ,‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ −‬היא נקודת מקסימום‪.‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪(−∞,−‬‬
‫צורות ייצוג נוספות של פונקציה ריבועית‬
‫הצורה הקדקודית‪ .f(x)=a(x-v)2+p :‬בייצוג זה‪ (v ,p) ,‬הם שיעורי קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫אם לפונקציה הריבועית יש שתי נקודות אפס ‪ r‬ו‪ ,s-‬אפשר להציג אותה גם בצורת המכפלה‪:‬‬
‫)‪. f(x)=a(x-r)(x-s‬‬
‫‪18‬‬
‫פונקצית החזקה‬
‫פונקצית החזקה היא פונקציה מהצורה ‪ ,f(x)=xn‬כאשר ‪ n‬הוא מספר טבעי קבוע‪.‬‬
‫צורת הגרף והמאפיינים של פונקציית חזקה תלויים בחזקה ‪.n‬‬
‫קיימים שני מקרים‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ n‬הוא מספר זוגי‪ ,‬הפונקציה ‪ f(x)=x‬היא פונקציה זוגית‬
‫והטווח שלה הוא )∞ ‪ .[0,‬כל ערכי הפונקציה הם מספרים לא‬
‫שליליים‪.‬‬
‫לכל פונקציה מהסוג הזה יש מינימום בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫גרף הפונקציה סימטרי ביחס לציר ה‪.Y-‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ n‬הוא מספר אי‪-‬זוגי‪ ,‬הפונקציה ‪ f(x)=xn‬היא פונקציה‬
‫אי‪ -‬זוגית והטווח שלה הוא )∞ ‪ .(-∞,‬הפונקציה מקבלת את כל‬
‫הערכים הממשיים‪.‬‬
‫כל פונקציה מהסוג זה עולה מונוטונית בכל התחום‪.‬‬
‫גרף הפונקציה הוא בעל סימטריה סיבובית ביחס לראשית הצירים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פונקציית פולינום‬
‫פונקציית פולינום היא פונקציה מהצורה‬
‫‪ f(x)=a0xn+a1xn-1+…+an‬כאשר ‪ a0, a1,…an‬הם מספרים כלשהם‪.‬‬
‫תחום ההגדרה של כל פונקציות הפולינום הוא כל המספרים הממשיים‪.(-∞, ∞) :‬‬
‫הטווח של פונקציית פולינום ממעלה זוגי הוא אינטרוול אינסופי חצי פתוח‪ [a, ∞) :‬או ]‪. (−∞, b‬‬
‫הטווח של פונקציית פולינום ממעלה אי‪-‬זוגי הוא קבוצה של כל המספרים הממשיים‪. (−∞, ∞) :‬‬
‫כל פונקציית פולינום היא רציפה בכל התחום‪.‬‬
‫לפולינום ממעלה ‪ n‬יכולות להיות לכל היותר )‪ (n-1‬נקודות קיצון )נקודות מקסימום או מינימום(‪.‬‬
‫לגרף של פונקציית פולינום אין אסימפטוטות‪.‬‬
‫לחקירת פונקציית הפולינום נוח להשתמש בנגזרת‪.‬‬
‫להלן דוגמאות של שלוש פונקציות פולינום‪:‬‬
‫‪x4 − 5x2‬‬
‫שלוש נקודות קיצון‬
‫הטווח מוגבל מצד אחד‬
‫‪6x − x 3 − 2‬‬
‫שתי נקודות קיצון‬
‫הטווח אינסופי משני הצדדים‬
‫‪20‬‬
‫‪x3 + 2 x‬‬
‫אין נקודות קיצון‬
‫הטווח אינסופי משני הצדדים‬
‫פונקציית מנה‬
‫) ‪p( x‬‬
‫פונקציית מנה )פונקציה רציונאלית( היא פונקציה מהצורה‬
‫) ‪q( x‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬כאשר )‪ p(x‬ו‪ q(x) -‬הם‬
‫פולינומים‪.‬‬
‫תחום ההגדרה של פונקציית מנה הוא כל המספרים הממשיים חוץ ממספרים שמאפסים את המכנה )‪. q(x‬‬
‫כל נקודות האפס של המכנה הן גם נקודות אי‪-‬רציפות של פונקציית המנה‪ .‬במקרה כזה הגרף של‬
‫פונקציית המנה מורכב מכמה ענפים‪.‬‬
‫בכל נקודת אפס של המכנה שהמונה בה שונה מאפס‪ ,‬לגרף פונקציית המנה יש אסימפטוטה אנכית‪.‬‬
‫אם מעלת המונה קטנה או שווה למעלת המכנה‪ ,‬לגרף הפונקציה יש גם אסימפטוטה אופקית‪.‬‬
‫אם מעלת המונה גדולה באחד ממעלת המכנה‪ ,‬לגרף הפונקציה יש גם אסימפטוטה משופעת‪.‬‬
‫לחקירת פונקציה המנה יש להשתמש בנגזרת ובאסימפטוטות‪.‬‬
‫להלן שלוש דוגמאות של פונקציית מנה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫אסימפטוטה אופקית‪-‬ציר ‪X‬‬
‫פונקציה רצופה‬
‫טווח מוגבל‬
‫‪x2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪x2 −1‬‬
‫שתי אסימפטוטות אנכיות‬
‫טווח אינסופי משני הצדדים‬
‫שלושה ענפים‬
‫‪21‬‬
‫‪x2 + 2‬‬
‫אסימפטוטה אחת אנכית‬
‫ואחת משופעת‬
‫טווח אינסופי משני הצדדים‬
‫שני ענפים‬
‫פונקציית הערך המוחלט‬
‫פונקציית הערך המוחלט מוגדרת על ידי |‪. f(x)=|x‬‬
‫הגרף של הפונקציה מורכב משתי קרניים שראשן בראשית הצירים‪.‬‬
‫הערך המינימאלי של הפונקציה הוא אפס‪.‬‬
‫בתחום ‪ ,x<0‬הפונקציה יורדת‪.‬‬
‫בתחום ‪ ,x>0‬הפונקציה עולה‪.‬‬
‫‪⎧1, x > 0‬‬
‫הנגזרת של הפונקציה נתונה על ידי ‪:‬‬
‫⎨ = ) ‪f ′( x‬‬
‫‪⎩− 1, x < 0‬‬
‫בנקודה ‪ ,x=0‬לפונקציית הערך המוחלט אין נגזרת‪.‬‬
‫פונקציית הערך המוחלט של פונקציה כלשהי‬
‫הפונקציה |)‪ , y= |f(x‬פונקציית הערך המוחלט של הפונקציה )‪ ,f(x‬היא פונקציה לא שלילית בכל התחום‬
‫‪⎧f ( x ), f(x) ≥ 0‬‬
‫⎨ = )‪f (x‬‬
‫ומקיימת‪:‬‬
‫‪⎩− f ( x ), f(x) < 0‬‬
‫ולכן‪ ,‬כדי לקבל את גרף הפונקציה |)‪ ,y=|f(x‬יש לשקף ביחס לציר ה‪ X-‬את חלקי הגרף של הפונקציה‬
‫)‪ y=f(x‬הנמצאים מתחת לציר ה‪.X-‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪y = x − 2x‬‬
‫‪y = 4−x‬‬
‫‪y = log 2 x‬‬
‫‪y = x2 − 2x‬‬
‫‪y = 4−x‬‬
‫‪y = log 2 x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫פונקציות טריגונומטריות‬
‫הפונקציה ‪f(x)=sin x‬‬
‫תחום הפונקציה‪ :‬כל המספרים הממשיים )∞ ‪.(-∞,‬‬
‫טווח הפונקציה‪ . [-1, 1] :‬לכל ערכי ‪.-1≤sin x≤1 , x‬‬
‫פונקציה אי זוגית‪ sin(-x)=-sin x :‬לכל ערכי ‪ .x‬גרף הפונקציה הוא בעל סימטרייה סיבובית ביחס‬
‫לראשית הצירים‪.‬‬
‫פונקציה מחזורית בעלת מחזור יסודי של ‪ sin(x+2π)=sin x :2π‬לכל ערכי ‪.x‬‬
‫נקודות אפס‪ :‬לפונקציה יש אינסוף נקודות אפס ששיעוריהן ‪ ,x=πn‬כאשר ‪ n‬הוא מספר שלם‪.‬‬
‫תחומי חיוביות‪ , [2πn, π(2n+1)] :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫תחומי שליליות‪ ,[π(2n-1), 2πn] :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫נקודות מקסימום‪ , ( + 2πn , 1) :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫נקודות מינימום‪ , (− + 2πn , − 1) :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫תחומי עלייה‪+ 2πn , + 2πn ) :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫תחומי ירידה‪ , ( + 2πn , + 2πn ) :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , (−‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫גרף הפונקציה ‪f(x)=sin x‬‬
‫הפונקציה ‪f(x)=cos x‬‬
‫תחום הפונקציה‪ :‬כל המספרים הממשיים )∞ ‪.(-∞,‬‬
‫טווח הפונקציה‪ . [-1, 1] :‬לכל ערכי ‪.-1≤cos x≤1 , x‬‬
‫פונקציה זוגית‪ cos (-x)=cos x :‬לכל ערכי ‪ . x‬גרף הפונקציה סימטרי ביחס לציר ה‪.Y-‬‬
‫פונקציה מחזורית בעלת מחזור יסודי של ‪ cos(x+2π)=cos x :2π‬לכל ערכי ‪.x‬‬
‫‪π‬‬
‫נקודות אפס‪ :‬לפונקציה יש אינסוף נקודות אפס ששיעוריהן ‪ , x = + πn‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫תחומי חיוביות‪+ 2πn, + 2πn ) :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫תחומי שליליות‪ , ( + 2πn , + 2πn ) :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , (−‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫נקודות מקסימום‪ , (2πn , 1) :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫נקודות מינימום‪ (π(2n − 1), - 1) , :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫תחומי עלייה‪ ,[π(2n-1), 2πn] :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫תחומי ירידה‪ ,[2πn, π(2n+1)] :‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫גרף הפונקציה ‪f(x)=cos x‬‬
‫‪23‬‬
‫הפונקציה ‪f(x)=tan x‬‬
‫‪π‬‬
‫תחום הפונקציה‪ :‬כל המספרים הממשיים חוץ ממספרים מהצורה ‪+ πn‬‬
‫‪2‬‬
‫טווח הפונקציה‪. (-∞, ∞) :‬‬
‫פונקציה אי זוגית‪ tan (-x)=-tan x :‬לכל ערכי ‪ . x‬גרף הפונקציה סימטרי ביחס לראשית הצירים‪.‬‬
‫פונקציה מחזורית בעלת מחזור יסודי של ‪ tan(x+π)=tan x :π‬לכל ערכי ‪.x‬‬
‫נקודות אפס‪ :‬לפונקציה יש אינסוף נקודות אפס ששיעוריהן ‪ , x = πn‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫= ‪.x‬‬
‫‪π‬‬
‫תחומי חיוביות‪+ 2πn ) :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , (πn,‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫תחומי שליליות‪+ πn , πn ) :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , (−‬כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫לפונקציה אין נקודות מקסימום או מינימום‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫פונקציה רציפה בכל תחום ) ‪+ πn , + πn‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪, (−‬‬
‫כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫פונקציה עולה בכל תחום ) ‪+ πn‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫גרף הפונקציה ‪f(x)=tan x‬‬
‫‪, (− + πn ,‬‬
‫כאשר ‪ n‬מספר שלם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הפונקציה המעריכית‬
‫פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה ‪ , f ( x ) = a x‬כאשר ‪ a‬הוא מספר חיובי השונה מ‪.1-‬‬
‫הגרף של כל פונקציה מעריכית‬
‫עובר דרך הנקודה )‪.(0, 1‬‬
‫אם ‪ ,a>1‬הפונקציה ‪ ax‬עולה‬
‫מונוטונית בכל התחום‪.‬‬
‫אם ‪ ,a<1‬הפונקציה ‪ ax‬יורדת‬
‫מונוטונית בכל התחום‪.‬‬
‫‪a>1‬‬
‫‪a<1‬‬
‫הפונקציה יורדת‬
‫הפונקציה עולה‬
‫תחום ההגדרה של כל הפונקציות המעריכיות הוא כל המספרים הממשיים‪.(-∞, ∞) :‬‬
‫טווח הפונקציות המעריכיות הוא כל המספרים החיובים‪.(0, ∞) :‬‬
‫הפונקציה הלוגריתמית‬
‫הפונקציה הלוגריתמית היא פונקציה מהצורה ‪ , f ( x ) = log a x‬כאשר הבסיס ‪ a‬הוא מספר חיובי השונה‬
‫מ‪.1-‬‬
‫הפונקציה ‪ log a x‬היא הפונקציה ההפוכה לפונקציה המעריכית ‪.ax‬‬
‫תחום ההגדרה של כל הפונקציות הלוגריתמיות הוא כל המספרים החיובים‪. (0, ∞) :‬‬
‫הטווח של כל הפונקציות הלוגריתמיות הוא כל המספרים הממשיים‪.(-∞, ∞) :‬‬
‫הגרפים של כל הפונקציות‬
‫הלוגריתמיות עוברים דרך‬
‫הנקודה )‪.(1, 0‬‬
‫אם ‪ ,a>1‬הפונקציה ‪log a x‬‬
‫עולה מונוטונית בכל התחום‪.‬‬
‫אם ‪ ,a<1‬הפונקציה ‪log a x‬‬
‫יורדת מונוטונית בכל התחום‪.‬‬
‫‪a>1‬‬
‫‪a<1‬‬
‫הפונקציה עולה‬
‫הפונקציה יורדת‬
‫‪25‬‬
‫משפחות של פונקציות‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫אוסף של פונקציות בעלות תכונה‬
‫משותפת כלשהי נקרא משפחה של‬
‫פונקציות‪.‬‬
‫אחת הדרכים ליצור משפחה של‬
‫פונקציות היא ביצוע שינויים גרפיים‬
‫)הזזות‪ ,‬מתיחות‪ ,‬וכדומה( על הגרף‬
‫של פונקציה מסוימת‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫המשפחה התקבלה על ידי הזזה‬
‫אנכית של גרף הפונקציה ‪. f(x)=x2‬‬
‫המשפחה התקבלה על ידי מתיחה‬
‫אנכית של גרף הפונקציה ‪.f(x)=x2‬‬
‫בייצוג אלגברי של משפחה של‬
‫פונקציות מופיעים פרמטר אחד או‬
‫כמה פרמטרים‪ .‬לייצוג כזה קוראים‬
‫ייצוג פרמטרי של המשפחה‪.‬‬
‫‪ .1‬נתונה משפחת הפונקציות ‪ m ) f(x)=mx-2n‬ו‪ n-‬הם שני‬
‫פרמטרים ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הפונקציות ‪ f(x)=-3x-26 , f(x)=4x-6‬שייכות‬
‫למשפחה‪.‬‬
‫כל הפונקציות במשפחה הן פונקציות קוויות‪.‬‬
‫‪⎧ax, x ≥ 2‬‬
‫⎨ = )‪f (x‬‬
‫‪ .2‬נתונה משפחת הפונקציות‬
‫‪⎩a − x , x < 2‬‬
‫)‪ a‬הוא פרמטר(‪.‬‬
‫‪⎧− 2 x , x ≥ 2‬‬
‫⎨ = ) ‪ f ( x‬שייכת‬
‫לדוגמה‪ ,‬הפונקציה‬
‫‪⎩− 2 − x , x < 2‬‬
‫למשפחה‪.‬‬
‫‪ .3‬נתונה משפחת הפונקציות הריבועיות ‪g(x)=ax2+bx+c‬‬
‫)באמצעות שלושה פרמטרים ‪ b ,a‬ו‪.(c-‬‬
‫‪2‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הפונקציות ‪ f(x)=- x +3x+4 , f(x)=x2-1‬שייכות‬
‫למשפחה‪.‬‬
‫אפשר להגדיר משפחה של פונקציות‬
‫על ידי התכונה המשותפת לכל‬
‫הפונקציות במשפחה‪.‬‬
‫‪ .1‬משפחה של פונקציות זוגיות‪.‬‬
‫‪ .2‬משפחה של פונקציות עולות בתחום ]‪.[0, 1‬‬
‫‪ .3‬משפחה של פונקציות ליניאריות העוברות דרך הנקודה‬
‫)‪.(1, 1‬‬
‫‪26‬‬
‫דוגמאות נוספות של משפחות של פונקציות בייצוגים שונים‬
‫ייצוג פרמטרי‬
‫ייצוג גרפי‬
‫תכונות המשפחה‬
‫‪f(x)=kx‬‬
‫‪ - k‬פרמטר‬
‫המשפחה התקבלה על‬
‫ידי סיבוב גרף‬
‫הפונקציה ‪f(x)=x‬‬
‫סביב ראשית הצירים‪.‬‬
‫ערכי הפונקציות פרופורציוניים‬
‫לערכי המשתנה הבלתי‪-‬תלוי ‪:‬‬
‫כל פונקציה ‪ f‬השייכת למשפחה‬
‫‪f (x 1 ) x 1‬‬
‫=‬
‫מקיימת‪:‬‬
‫‪f (x 2 ) x 2‬‬
‫‪g(x)=ax2+b‬‬
‫‪ a‬ו‪ - b-‬פרמטרים‬
‫המשפחה התקבלה על‬
‫ידי מתיחה והזזה‬
‫אנכית של גרף‬
‫הפונקציה ‪.f(x)=x2‬‬
‫משפחת כל הפונקציות‬
‫הריבועיות הזוגיות‪.‬‬
‫‪f(x)=m-x‬‬
‫‪ - m‬פרמטר‬
‫המשפחה התקבלה על‬
‫ידי הזזה של גרף‬
‫הפונקציה ‪f(x)=-x‬‬
‫משפחה של פונקציות ליניאריות‬
‫בעלות שיפוע ‪.-1‬‬
‫‪27‬‬
‫הקשר בין שינוי הגרף של הפונקציה לבין שינוי הביטוי האלגברי של‬
‫הפונקציה‬
‫כאשר נתונים הגרף והביטוי האלגברי של פונקציה‪ ,‬כל שינוי של הגרף גורם לשינוי מסוים של הביטוי‬
‫האלגברי‪ ,‬ולהפך‪ ,‬כל שינוי של הביטוי האלגברי גורם לשינוי מסוים של הגרף‪ .‬בטבלה שלהלן מוצגות‬
‫טרנספורמציות המבוצעות על גרף של פונקציה והשינוי המתאים בביטוי האלגברי‪.‬‬
‫טרנספורמציות‬
‫של הגרף‬
‫שינוי‬
‫הביטוי‬
‫האלגברי‬
‫דוגמאות‬
‫על ידי הזזה של גרף הפונקציה‬
‫‪ f(x)=x2‬ב‪ 2-‬יחידות ימינה על הציר‬
‫האופקי‪ ,‬מקבלים את הגרף של‬
‫הפונקציה ‪.g(x)=(x-2)2‬‬
‫הזזה אופקית ב‬
‫‪ a-‬יחידות‬
‫)‪f(x-a‬‬
‫הזזה אנכית ב ‪a-‬‬
‫יחידות‬
‫‪f(x)+a‬‬
‫מתיחה אופקית‬
‫בגורם מתיחה ‪.k‬‬
‫‪x‬‬
‫) (‪f‬‬
‫‪k‬‬
‫מתיחה אנכית‬
‫בגורם מתיחה ‪.k‬‬
‫)‪k•f(x‬‬
‫על ידי מתיחה אנכית של גרף‬
‫הפונקציה ‪ f(x)=x2‬בגורם ‪ ,3‬מקבלים‬
‫את ה גרף של הפונקציה ‪.g(x)=3x2‬‬
‫שיקוף בציר ה‪X-‬‬
‫)‪-f(x‬‬
‫על ידי שיקוף גרף הפונקציה ‪f(x)=x2‬‬
‫בציר ה‪, X -‬מקבלים את הגרף של‬
‫הפונקציה ‪. g(x)=-x2‬‬
‫על ידי הזזה של גרף הפונקציה‬
‫‪f(x)=x2‬ב‪ 4-‬יחידות מעלה על הציר‬
‫האנכי‪ ,‬מקבלים את הגרף של‬
‫הפונקציה ‪.h(x)=x2+4‬‬
‫על ידי מתיחה אופקית של גרף‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הפונקציה ‪ f(x)=x‬בגורם‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫מקבלים את הגרף של הפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫)‪h(x)=(2x‬‬
‫‪28‬‬
‫שינוי‬
‫טרנספורמציות‬
‫הביטוי‬
‫של הגרף‬
‫האלגברי‬
‫שיקוף בציר ה‪Y-‬‬
‫)‪f(-x‬‬
‫שיקוף בראשית‬
‫הצירים‬
‫)‪-f(-x‬‬
‫דוגמאות‬
‫על ידי שיקוף גרף הפונקציה‬
‫‪ f(x)=x2‬בציר ה‪ ,Y-‬מקבלים את‬
‫הגרף של הפונקציה ‪.g(x)=(-x)2‬‬
‫מאחר ש ‪ ,(-x)2=x2‬מתקבל גרף זהה‬
‫לגרף של ‪.f(x)=x2‬‬
‫על ידי שיקוף גרף הפונקציה ‪f(x)=x2-‬‬
‫‪ 2x+2‬בראשית הצירים‪ ,‬מקבלים את‬
‫הגרף של הפונקציה‬
‫]‪. g(x)=-[(-x)2-2(-x)+2‬‬
‫‪29‬‬
‫גבול של פונקציה ורציפות של פונקציה‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫הגדרה כללית )אינטואיטיבית(‬
‫דוגמה ‪ .1‬כאשר ‪ x‬שואף ל‪ 2-‬אז הפונקציה‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול של הפונקציה בנקודה ‪: x1‬‬
‫‪ f(x)=x2-1‬שואפת ל‪22-1=3 -‬‬
‫‪lim f ( x) = a‬‬
‫‪x→x1‬‬
‫דוגמאות וגרפים‬
‫אם כאשר ‪ x‬שואף ל‪ x1-‬אז )‪ f(x‬שואפת‬
‫דוגמה ‪ .2‬כאשר ‪ x‬שואף ל‪ 1-‬אז הפונקציה‬
‫שואפת ל‪ 1+1=2 -‬כי ‪x 2 − 1‬‬
‫‪x2 − 1‬‬
‫= )‪f (x‬‬
‫‪x −1‬‬
‫‪x −1‬‬
‫ל‪.a-‬‬
‫הערה‪ .‬ההגדרה הזאת אינה מדויקת כי המילה "שואף"‬
‫דורשת פרוש‪.‬‬
‫שווה ל‪x + 1 -‬‬
‫ההגדרה המדויקת של גבול בנקודה‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול של הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬אם‬
‫עבור כל מספר חיובי ‪ ε‬קיים מספר חיובי ‪ δ‬כך ש‪ :‬לכל‬
‫מספר ‪ x‬שעבורו ‪ 0<|x-x1|<δ‬אז מתקיים ש ‪|f(x)-‬‬
‫‪.a|<ε‬‬
‫ניסוח אחר‪:‬מספר ‪ a‬הוא גבול של הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה‬
‫בכל נקודה חוץ מ‪.x=1-‬‬
‫‪2x 2 + x‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪. x →0‬‬
‫דוגמה‪ .‬יש להוכיח כי‬
‫‪lim‬‬
‫)‪2x 2 + x x( 2x + 1‬‬
‫=‬
‫‪= 2x + 1‬‬
‫פתרון‪ .‬בכל ‪ x‬חוץ מ‪x = 0 -‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ x1‬אם עבור כל סביבה של ‪ a‬קיימת סביבה נקובה )סביבה‬
‫‪ε‬‬
‫=‪δ‬‬
‫של הנקודה ללא הנקודה עצמה(‪.‬‬
‫תהי נתון מספר ‪ ε > 0‬ניקח ‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫של ‪ x1‬כך ש‪ :‬לכל מספר ‪ x‬השייך לסביבה הנקובה של‬
‫‪ε‬‬
‫נקודה ‪ f(x) x1‬שייך לסביבה של הנקודה ‪ : a‬אם‬
‫= ‪x−0 < δ‬‬
‫‪( 2x + 1) − 1 < ε‬‬
‫‪2x < ε‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫כלומר‬
‫אז‬
‫אם‬
‫) ‪( x ≠ x 1 ) x ∈ ( x1 − δ , x1 + δ‬‬
‫אז ) ‪f ( x) ∈ (a − ε , a + ε‬‬
‫מ‪.‬צ‪.‬ל‪.‬‬
‫שימו לב! גבול של הפונקציה בנקודה לא תלוי בערך‬
‫הפונקציה בנקודה עצמה מכיוון שבהגדרת הגבול מופיעה‬
‫סביבה נקובה של הנקודה‪.‬‬
‫גבולות באינסוף‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול של הפונקציה )‪ f(x‬כאשר ‪ x‬שואף‬
‫לאינסוף ‪lim f ( x) = a‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫אם עבור כל מספר חיובי ‪ ε‬קיים מספר כלשהו ‪ M‬כך שאם‬
‫‪ x>M‬אז מתקיים גם ‪|f(x)-a|<ε‬‬
‫‪.‬‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול של הפונקציה )‪ f(x‬כאשר ‪ x‬שואף‬
‫למינוס אינסוף ‪lim f ( x) = a‬‬
‫‪lim f ( x) = a‬‬
‫‪lim f ( x) = a‬‬
‫∞‪x → −‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫אם עבור כל מספר חיובי ‪ ε‬קיים מספר כלשהו ‪ N‬כך‬
‫‪1‬‬
‫דוגמה‪= 0 .‬‬
‫‪x →∞ x‬‬
‫שאם ‪ x<N‬אז גם ‪.|f(x)-a|<ε‬‬
‫)המכנה הולך וגדל לאינסוף ולכן השבר הולך וקטן ושואף ל‪.(0 -‬‬
‫∞‪x→−‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪30‬‬
‫גבולות אינסופיים‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬שואפת לאינסוף‬
‫∞ = )‪ lim f ( x‬אם עבור כל מספר ‪ M‬קיים מספר‬
‫‪x→x1‬‬
‫חיובי ‪ δ‬כך שאם ‪ |x-x1|<δ‬אז ‪.f(x)>M‬‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬שואף למינוס אינסוף‪:‬‬
‫∞‪lim f ( x) = −‬‬
‫‪x→x1‬‬
‫‪1‬‬
‫דוגמה ‪= ∞ .1‬‬
‫‪x →0 x‬‬
‫‪x+2‬‬
‫דוגמה ‪= ∞ .2‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x→2 x − 2‬‬
‫‪− x2‬‬
‫דוגמה ‪= −∞ .3‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x → −1 x + 1‬‬
‫‪lim‬‬
‫אם עבור כל מספר ‪ N‬קיים מספר חיובי ‪ δ‬כך שאם ‪|x-‬‬
‫‪ x1|<δ‬אז ‪.f(x)<N‬‬
‫גבולות חד צדדיות‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול חד צדדי ימני של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪lim f ( x) = a :x1‬‬
‫‪x → x1+‬‬
‫אם כאשר ‪ x‬שואף ל‪ x1-‬מימין אז )‪ f(x‬שואפת ל‪.a-‬‬
‫כלומר‪ ,‬המספר ‪ a‬הוא גבול ימני של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬אם עבור כל מספר חיובי ‪ ε‬קיים מספר חיובי‬
‫‪ δ‬כך ש‪ :‬לכל מספר ‪ x‬שעבורו ‪ 0< x- x1<δ‬יהיה ‪|f(x)-‬‬
‫‪ a|<ε‬או בניסוח אחר‪ :‬אם ) ‪x ∈ ( x1 , x1 + δ‬‬
‫אז ) ‪f ( x ) ∈ ( a − ε , a + ε‬‬
‫המספר ‪ a‬הוא גבול חד צדדי שמאלי של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ lim− f ( x) = a :x1‬אם כאשר ‪ x‬שואף ל‪x1-‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫משמאל אז )‪ f(x‬שואפת ל‪.a-‬‬
‫כלומר‪ ,‬המספר ‪ a‬הוא גבול משמאל של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫בנקודה ‪ x1‬אם עבור כל מספר חיובי ‪ ε‬קיים מספר חיובי ‪δ‬‬
‫כך ש‪ :‬לכל מספר ‪ x‬שעבורו ‪ 0<x1-x<δ‬יהיה ‪|f(x)-a|<ε‬‬
‫או בניסוח אחר ‪ x ∈ ( x1 − δ , x1 ) :‬גורר‬
‫) ‪ f ( x) ∈ (a − ε , a + ε‬אם בנקודה כלשהי לפונקציה‬
‫קיימים שני גבולות חד צדדיות אבל הם לא שווים ‪:‬‬
‫) ‪ lim− f ( x ) ≠ lim+ f ( x‬אז גרף הפונקציה מתפצל‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫לענפים נפרדים‪.‬‬
‫רציפות של הפונקציה‬
‫תהי פונקציה )‪ f(x‬מוגדרת בסביבת הנקודה ‪ . x1‬אם‬
‫קיים גבול של הפונקציה בנקודה ‪ x1‬השווה לערכה‬
‫של הפונקציה בנקודה)כלומר‪( lim f ( x) = f ( x1 ) ,‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫אז אומרים כי הפונקציה )‪ f(x‬רציפה בנקודה ‪..x1‬‬
‫פונקציה רציפה בתחום אם היא רציפה בכל נקודה‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫אם פונקציה רציפה בתחום ההגדרה שלה אז‬
‫אומרים כי הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫כל הפונקציות ‪:‬פולינומים‪ ,‬פונקציות שבר‪ ,‬פונקציות‬
‫טריגונומטריות‪ ,‬פונקציות מערכיות ולוגריתמיות רציפות בכל‬
‫אינטרוול השייך לתחום ההגדרה שלהן‪.‬‬
‫כל פונקציה רציונאלית רציפה בכל נקודה חוץ מנקודות אפס של‬
‫המכנה‪.‬‬
‫דוגמה‪ .‬לפונקציה‬
‫‪2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x −1‬‬
‫= )‪ f ( x‬יש שתי נקודות אי‪-‬רציפות‪:‬‬
‫‪ .x2= -1 ,x1=1‬זאת אומרת שגרף הפונקציה מתפצל לשלושה‬
‫חלקים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫גרף של פונקציה רציפה ניראה כקו שלם‪ ,‬ללא‬
‫קפיצות‪.‬‬
‫בנקודות אי‪-‬רציפות גרף הפונקציה מתפצל לחלקים‬
‫נפרדים‪.‬‬
‫חישוב גבולות‬
‫גבולות בסיסיים‬
‫‪ .1‬תהיינה ) ‪ f ( x‬פונקציה רציפה בנקודה ‪ x 1‬אז ) ‪. lim f ( x ) = f ( x 1‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪= 0 .2‬‬
‫‪x →∞ x n‬‬
‫‪ lim‬כאשר ‪ a‬ו‪ n-‬הם פרמטרים‪. n>0 ,‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪ .3‬גבול הטריגונומטרי הבסיסי‪:‬‬
‫‪ .4‬גבולות מערכיים או לוגריתמיים בסיסיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪e x −1‬‬
‫‪= 1,‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ e , lim‬הוא מספר קבוע ‪.e=2.71828… :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x )x‬‬
‫‪lim ( 1 +‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪=e‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ln( x + 1‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x →0‬‬
‫חוקי הגבולות‬
‫תהיינה )‪ f(x‬ו‪ g(x)-‬שתי פונקציות המקיימות‪ lim f ( x) = L, :‬וגם‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪: xlim‬‬
‫‪g ( x) = K‬‬
‫‪→x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪. lim ( f ( x) + g ( x)) = L + K‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪lim ( f ( x) ⋅ g ( x)) = L ⋅ K‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪f ( x) L‬‬
‫=‬
‫‪g ( x) K‬‬
‫‪.4‬‬
‫)‪lim f [ g ( x)] = lim f ( x‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪ lim‬בתנאי כי ‪K≠0‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪x → x1‬‬
‫‪x→ K‬‬
‫‪32‬‬
‫חישוב גבול בנקודה‪:‬‬
‫נתאר חישוב של גבול בנקודה של פונקציה רציפה בנקודה וחישוב של גבול בנקודה של פונקציה שאינה רציפה‬
‫בנקודה‪.‬‬
‫גבול בנקודה של פונקציה רציפה בנקודה‪:‬‬
‫גבול בנקודה של פונקציה הרציפה בנקודה שווה לערך של הפונקציה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪x+5‬‬
‫‪x + 5 −2 + 5‬‬
‫=‬
‫‪ lim‬כי הפונקציה‬
‫‪=3‬‬
‫‪x → −2 x + 3‬‬
‫‪−2+3‬‬
‫‪x+3‬‬
‫= )‪ f ( x‬מוגדרת ורציפה בנקודה ‪.x= -2‬‬
‫גבול בנקודה של פונקציה שאינה רציפה בנקודה‪:‬‬
‫יש כמה שיטות למציאת הגבול בנקודה של פונקציה שאינה רציפה בנקודה זו‪.‬‬
‫גבול של פונקציה רציונאלית )פונקצית שבר( בנקודה שבה המכנה שווה לאפס‪.‬‬
‫‪ (1‬במקרה שהמונה לא שווה לאפס‪ ,‬הגבול לא קיים או שווה ל ∞‪.±‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫∞=‬
‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫∞‪= −‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪x‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x →1 (1 −‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ lim‬לא קיים )קיימים גבולות‬
‫‪x →0‬‬
‫חד צדדים(‪.‬‬
‫‪ (2‬במקרה שגם המונה וגם המכנה שווים לאפס בנקודה יש לצמצם את השבר בגורם השווה לאפס בנקודה‪.‬‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫)‪( x − 2)( x + 2‬‬
‫‪x2 − 4‬‬
‫‪x+2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪x→2 3‬‬
‫)‪3 x − 6 x → 2 3( x − 2‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x→2‬‬
‫אחרי הצמצום קבלנו את הפונקציה הרציפה בנקודה ‪ x=2‬אז הגבול שווה לערך הפונקציה בנקודה ‪:x=2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x+2 2+2‬‬
‫=‬
‫‪=1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪. lim‬‬
‫‪x→2‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫)‪( x + 2 − 1)( x + 2 + 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x + 2 −1‬‬
‫‪x + 2 −1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪x → −1‬‬
‫)‪x → −1 ( x + 1)( x + 2 + 1‬‬
‫‪x → −1 x + 2 + 1 1 + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫)‪( x + 1)( x + 2 + 1‬‬
‫‪33‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x → −1‬‬
‫‪ (3‬גבולות של פונקציות טריגונומטריות‬
‫בחישוב גבולות טריגונומטריות )בנקודות אי רציפות של הפונקציה הנתונה( משתמשים בגבול הטריגונומטרי‬
‫‪sin x‬‬
‫הבסיסי‪= 1 :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪. lim‬‬
‫‪x →0‬‬
‫)‪sin f ( x‬‬
‫מהגבול הזה נגזר הגבול הבא‪= 1 :‬‬
‫‪x→a‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫‪ lim‬בתנאי ש‪ f(x) -‬היא פונקציה רציפה בנקודה ‪ a‬ו‪.f(a)=0-‬‬
‫בחישוב גבולות טריגונומטריות )בנקודות אי רציפות של הפונקציה הנתונה( משתמשים בגבול הטריגונומטרי‬
‫)‪sin f ( x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪ lim‬ומאז ‪= 1‬‬
‫הבסיסי‪= 1 :‬‬
‫‪x‬‬
‫→‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫‪ lim‬בתנאי ש‪ f(x) -‬היא פונקציה רציפה בנקודה ‪ a‬ו‪.f(a)=0-‬‬
‫‪x→a‬‬
‫דוגמה ‪.1‬‬
‫‪sin 2 x‬‬
‫‪sin 2 x‬‬
‫‪5x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫( ‪= lim‬‬
‫×‬
‫= ×‪× ) = 1× 1‬‬
‫‪x →0 sin 5 x‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪sin 5 x 5‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪lim‬‬
‫דוגמה ‪.2‬‬
‫‪tan x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪) = 1× = 1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫( ‪= lim‬‬
‫×‬
‫‪x →0 x‬‬
‫‪x →0 x × cos x‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪cos x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪lim‬‬
‫דוגמה ‪.3‬‬
‫‪π‬‬
‫‪sin( x −‬‬
‫)‬
‫‪4 = 1 ×1 = 1‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x−‬‬
‫‪4‬‬
‫)‬
‫‪π‬‬
‫‪sin( x −‬‬
‫)‬
‫‪π‬‬
‫‪sin( x −‬‬
‫‪4 = lim‬‬
‫‪4 = 1 lim‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2 x→ π‬‬
‫→‪x‬‬
‫‪2x −‬‬
‫) ‪4 2( x −‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4‬‬
‫כי אם‬
‫→‪x‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫→ ‪ x‬אז ‪. ( x − ) → 0‬‬
‫‪ (4‬גבולות מערכיים ולוגריתמיים‪.‬‬
‫בחישוב גבולות מערכיים ולוגריתמיים )בנקודות אי רציפות של הפונקציה הנתונה( משתמשים בגבולות המעריכים או‬
‫הלוגריתמיים הבסיסיים )ר' לעיל(‪:‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫⎤ ‪1‬‬
‫⎡‬
‫‪= lim ⎢(1 + 3 x) 3 x ⎥ = e 3‬‬
‫⎢ ‪3 x →0‬‬
‫⎦⎥‬
‫⎣‬
‫‪1‬‬
‫‪lim (1 + 3x) x‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪.‬‬
‫חישוב גבול באינסוף‬
‫בחיפוש גבול של שבר באינסוף יש לחלק גם את המונה וגם את המכנה של השבר ב‪ xn -‬כאשר ‪ n‬הוא החזקה הגדולה‬
‫ביותר של ‪ x‬המופיעה בשבר ואחר כך להיעזר ב‪= 0 -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪ lim‬עבור כל ‪ n‬טבעי ‪.‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪.1‬‬
‫‪1− 3 / x 1− 0 1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪0+0‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪1− 0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪0 −1 −1‬‬
‫=‬
‫‪0+0‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫‪3 / x2 + 2 / x3‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪1 −1 / x‬‬
‫‪4 / x 2 −1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1/ x +1/ x‬‬
‫‪x 2 / x 2 − 3x / x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪3x / x 3 + 2 / x 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x / x −1 / x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪x / x +1/ x‬‬
‫‪34‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪4x / x 3 − x 3 / x 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫‪2x / x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪x 2 − 3x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪3x + 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x −1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪4x − x 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫‪ lim‬הגבול לא קיים‪.‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫אסימפטוטות לגרף של פונקציה‬
‫אסימפטוטה לגרף של פונקציה היא קו ישר שהגרף שואף אליו‪.‬‬
‫ישנם כמה סוגים שונים של אסימפטוטות‪.‬‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫צורה סימבולית והערות‬
‫קו ישר ‪ y=a‬שגרף‬
‫הפונקציה )‪ y=f(x‬שואף‬
‫אליו כאשר ‪ x‬שואף‬
‫לאינסוף )או למינוס‬
‫אינסוף(‪ ,‬נקרא‬
‫אסימפטוטה אופקית‬
‫לגרף הפונקציה‪.‬‬
‫קו ישר ‪y= mx +n‬‬
‫שגרף הפונקציה )‪y=f(x‬‬
‫שואף אליו כאשר ‪x‬‬
‫שואף לאינסוף )או‬
‫למינוס אינסוף(‪ ,‬נקרא‬
‫אסימפטוטה משופעת‬
‫לגרף הפונקציה )‪y=f(x‬‬
‫‪) .‬ההפרש בין )‪f(x‬‬
‫לבין הפונקציה‬
‫הליניארית ‪mx+ n‬‬
‫שואף ל‪.( 0-‬‬
‫הערה‪ :‬אסימפטוטה‬
‫אופקית היא מקרה‬
‫מיוחד של אסימפטוטה‬
‫משופעת שבו ‪.m=0‬‬
‫צורה גראפית‬
‫אם ‪ lim f ( x ) = a‬או‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪ lim f ( x ) = a‬אז הישר‬
‫∞‪x → −‬‬
‫‪ y=a‬הוא אסימפטוטה‬
‫אופקית לגרף הפונקציה‬
‫)‪. y=f(x‬‬
‫הישר ‪ y=2‬הוא‬
‫אסימפטוטה לגרף‬
‫הפונקציה )‪f(x‬‬
‫ציר ה‪ X-‬הוא‬
‫אסימפטוטה לגרף‬
‫הפונקציה )‪g(x‬‬
‫אם‬
‫‪lim [f (x ) − (mx + n )] = 0‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫או‬
‫‪lim [f ( x ) − (mx + n )] = 0‬‬
‫∞‪x → −‬‬
‫אז הישר ‪ y= mx+n‬הוא‬
‫אסימפטוטה אופקית לגרף‬
‫הפונקציה )‪.y=f(x‬‬
‫כדי למצוא אסימפטוטה‬
‫אופקית‪ ,‬יש למצוא תחילה‬
‫את ) ‪) m = lim f ( x‬אם‬
‫‪x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫הגבול קיים(‪ ,‬ואחר כך‬
‫את ) ‪n = lim (f ( x ) − mx‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫גרפים של הפונקציות‬
‫שואפים באין סוף לקו‬
‫ישר‬
‫גרף הפונקצה שואף‬
‫לקו ישר באין סוף‬
‫ובמינוס אינסוף‬
‫קו הישר ‪ x=a‬שגרף‬
‫הפונקציה )‪ y=f(x‬שואף‬
‫אליו נקרא אסימפטוטה‬
‫∞‪, limf (x) = −‬‬
‫אנכית לגרף הפונקציה‬
‫‪x→a‬‬
‫)‪y=f(x‬‬
‫אז הקו הישר ‪ x=a‬הוא‬
‫אסימפטוטה אנכית לגרף‬
‫הפונקציה )‪. y=f(x‬‬
‫בדרך כלל‪ a ,‬היא נקודה‬
‫שאינה נמצאת בתחום‬
‫ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬מצאו את האסימפטוטה האופקית של הפונקציות הנתונות‪.‬‬
‫אם‬
‫‪x‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪x−2‬‬
‫∞ = ) ‪ lim f ( x‬או‬
‫‪x →a‬‬
‫= ) ‪. g(x‬‬
‫‪1‬‬
‫פתרון‪= = 1 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫∞→ ‪x − 2 x‬‬
‫האסימפטוטה‬
‫היא ‪.y=1‬‬
‫‪. lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫האסימפטוטה היא ‪.y=1‬‬
‫‪35‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫= )‪. f (x‬‬
‫‪0‬‬
‫פתרון‪= 0 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪1+‬‬
‫‪= lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫האסימפטוטה‬
‫היא ציר ה‪.X-‬‬
‫‪. lim‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫האסימפטוטה היא ‪) y=0‬ציר ה‪.(X-‬‬
‫‪x2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪x+2‬‬
‫= ) ‪. h(x‬‬
‫אין אסימפטוטות‬
‫אופקיות‪.‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫פתרון‪= = ∞ :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x →∞ x + 2‬‬
‫‪x →∞ 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+‬‬
‫‪x x2‬‬
‫‪. lim‬‬
‫לפונקציה זו אין אסימפטוטה אופקית‪.‬‬
‫‪ .2‬מצאו את כל האסימפטוטות של גרף הפונקציה‬
‫‪x2‬‬
‫‪x−2‬‬
‫= )‪. f (x‬‬
‫פתרון‪ :‬אסימפטוטות אופקיות הן מקרה מיוחד של אסימפטוטות משופעות‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם ‪ ,‬צריך למצוא את‬
‫כל האסימפטוטות‪ ,‬כמו בדוגמה הזאת‪ ,‬לא כדאי לחפש בנפרד אסימפטוטות אופקיות‪ ,‬אלא כדאי לחפש‬
‫משוואה של אסימפטוטה משופעת‪:‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫‪= lim 2‬‬
‫‪= lim 2 x‬‬
‫=‬
‫‪=1‬‬
‫‪m = lim‬‬
‫‪x →∞ x − 2x‬‬
‫‪x →∞ x‬‬
‫‪x →∞ x − 2x‬‬
‫‪1− 0‬‬
‫‪x2‬‬
‫)‪− x (x − 2‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫=‬
‫‪= 2‬‬
‫‪x→∞ x − 2‬‬
‫‪x→∞ 1 − 2 / x‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪1− 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪− x ) = lim‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫‪x−2‬‬
‫( ‪n = lim ( f ( x ) − mx ) = lim‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫מכאן שמשוואת האסימפטוטה המשופעת היא ‪.y=x+2‬‬
‫כדי למצוא אסימפטוטה אנכית נבדוק אם הפונקציה שואפת לאינסוף בנקודות שבהן היא אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪. lim f ( x ) = lim‬‬
‫כלומר‪ ,‬בנקודה ‪= = ∞ .x=2‬‬
‫‪x →2‬‬
‫‪x →2 x − 2‬‬
‫‪0‬‬
‫מכאן שהישר ‪ x=2‬הוא אסימפטוטה לגרף הפונקציה )‪.f(x‬‬
‫‪36‬‬
‫נגזרת של פונקציה‬
‫דוגמאות וגרפים‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫הגדרת הנגזרת בנקודה‬
‫תהי )‪ f(x‬היא פונקציה המוגדרת בסביבת הנקודה ‪.x1‬‬
‫הנגזרת של הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬היא הגבול‬
‫) ‪f (x 1 + h ) − f (x 1‬‬
‫‪ lim‬בתנאי שהוא קיים‪.‬‬
‫‪h →0‬‬
‫‪h‬‬
‫הנגזרת בנקודה מסומנת )‪.f '(x1‬‬
‫לעיתים היא נקראת המספר הנגזר ואומרים‬
‫שהפונקציה )‪ f(x‬גזירה בנקודה ‪.x1‬‬
‫דוגמה חשבו לפי ההגדרה את הנגזרת‬
‫של הפונקציה ‪ f(x)=x2‬בנקודה ‪.x=1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪(1 + h ) 2 − 12‬‬
‫‪2h + h 2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫=‬
‫‪h →0‬‬
‫‪h →0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫) ‪h (2 + h‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim(2 + h ) = 2‬‬
‫‪h →0‬‬
‫‪h →0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪f ′(1) = lim‬‬
‫לכן הנגזרת של הפונקציה ‪f(x)=x2‬‬
‫בנקודה ‪ x=1‬שווה ל‪.2-‬‬
‫הפונקציה הנגזרת‬
‫דוגמה חשבו לפי ההגדרה את הפונקציה‬
‫ערכי הנגזרת בכל הנקודות שעבורם הפונקציה )‪ f(x‬גזירה‪ ,‬הנגזרת של הפונקציה ‪.f(x)=x2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מרכבים פונקציה חדשה )‪ f '(x‬שהיא הפונקציה הנגזרת של‬
‫‪(x + h) − x2‬‬
‫)‪f (x + h) − f (x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫=‬
‫‪f ′(x) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫הפונקציה )‪) f(x‬הנגזרת הראשונה(‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪h(2x + h‬‬
‫‪2xh+ h‬‬
‫)‪f (x + h) − f (x‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim(2x + h) = 2x‬‬
‫‪. f ′(x) = lim‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫→‬
‫‪0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h →0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפונקציה הנגזרת של הפונקציה‬
‫‪ ,f(x)=x2‬היא ‪.2x‬‬
‫‪2‬‬
‫כותבים כך‪.f '(x )=2x :‬‬
‫נגזרת מסדר גבוה‬
‫הפונקציה הנגזרת של הפונקציה )‪ f '(x‬נקראת הנגזרת‬
‫)‪(2‬‬
‫השנייה של הפונקציה )‪ .f(x‬מסומנת )‪ f ''(x‬או )‪.f (x‬‬
‫הפונקציה הנגזרת של הפונקציה )‪ f ''(x‬נקראת הנגזרת‬
‫)‪(3‬‬
‫השלישית של הפונקציה )‪ .f(x‬מסומנת )‪ f '''(x‬או )‪.f (x‬‬
‫אפשר להגדיר הנגזרת מסדר גבוה באופן כללי‪:‬‬
‫‪ f ( n +1) ( x ) = (f ( n ) ( x ))′‬כאשר ‪ n‬מספר טבעי‪.‬‬
‫המשמעות של הנגזרת בנקודה‬
‫סימן הנגזרת של הפונקציה בנקודה מאפיין את הכיוון‬
‫השינוי של הפונקציה בנקודה‪:‬‬
‫בנקודות שבהן הנגזרת חיובי – הפונקציה עולה‪ ,‬בנקודות‬
‫שבהן הנגזרת שלילי ‪ -‬הפונקציה יורדת‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫דוגמה‪ .‬מצאו את הנגזרת השנייה ואת‬
‫הנגזרת השלישית של הפונקציה ‪f(x)=x3-4x‬‬
‫פתרון מוצאים קודם את הנגזרת הראשונה‪:‬‬
‫‪f ′( x ) = 3x 2 − 4‬‬
‫הנגזרת השנייה‪f ′′( x ) = (f ′( x ))′ = 6x :‬‬
‫הנגזרת השלישית‪f ′′′( x ) = ( f ′′( x ))′ = 6 :‬‬
‫ערך המוחלט של נגזרת הפונקציה בנקודה מאפיין את קצב‬
‫השינוי של הפונקציה בנקודה‪.‬‬
‫בנקודות ‪ 2‬ו‪ 5-‬הפונקציה עולה ‪ ,‬ערכי‬
‫הנגזרת חיובים‪.‬‬
‫קצב השינוי של הפונקציה בנקודה ‪x=2‬‬
‫יותר גבוה מקצב השינוי בנקודה ‪. x=5‬‬
‫בנקודה ‪ x=0‬הפונקציה יורדת‪ ,‬ערך הנגזרת‬
‫הוא מספר שלילי ‪.‬‬
‫המשמעות הגיאומטרית של הנגזרת‪.‬‬
‫ערך הנגזרת של הפונקציה בנקודה שווה לשיפוע של‬
‫המשיק לגרף הפונקציה בנקודה הזו‪.‬‬
‫‪f ′( x 1 ) = m = tan α‬‬
‫כאשר ‪ m‬הוא שיפוע המשיק ו‪ά-‬‬
‫הזווית בין המשיק ובין הכיוון החיובי‬
‫של ציר ה‪X-‬‬
‫טבלה של נגזרות בסיסיות‬
‫פונקציה )‪f(x‬‬
‫‪) C‬מספר קבוע(‬
‫פונקציה נגזרת )‪f '(x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪n ⋅ x n −1‬‬
‫‪cos x‬‬
‫‪-sin x‬‬
‫‪k m −1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫‪tan x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cos 2 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cot x‬‬
‫‪xk‬‬
‫‪m‬‬
‫‪x‬‬
‫‪k‬‬
‫פונקציה )‪f(x‬‬
‫פונקציה נגזרת )‪f '(x‬‬
‫‪cos x‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪sin 2 x‬‬
‫‪−‬‬
‫‪log a x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x ⋅ ln a‬‬
‫‪arcsin x‬‬
‫‪ln x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪arccos x‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪a x ⋅ ln a‬‬
‫‪arctan x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+ x2‬‬
‫‪ex‬‬
‫‪ex‬‬
‫‪arccot x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1+ x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1− x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪38‬‬
‫‪1− x‬‬
‫‪−‬‬
‫חוקי הגזירה‬
‫משפטים‬
‫צורה סימבולית‬
‫= ‪(f ( x ) ± g ( x )) ′‬‬
‫) ‪= f ′( x ) ± g ′( x‬‬
‫הנגזרת של סכום )הפרש(‬
‫של שתי פונקציות‬
‫הנגזרת של פונקציה‬
‫המכפלת במספר קבוע‬
‫הנגזרת של מכפלת שתי‬
‫פונקציות‬
‫הנגזרת של מנת שתי‬
‫פונקציות‬
‫הנגזרת של פונקציה‬
‫מורכבת‪ :‬כלל השרשרת‬
‫דוגמאות‬
‫‪( x − x ) ′ = 3x − 5x‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪( x 2 + sin x − 2) ′ = 2 x + cos x‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫) ‪(a ⋅ f ( x )) ′ = a ⋅ f ′( x‬‬
‫‪(3x 4 ) ′ = 3 ⋅ 4x 2 = 12 x 2‬‬
‫‪(− cos x ) ′ = −1 ⋅ (− sin x ) = sin x‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(f (x) ⋅ g(x))′‬‬
‫= ⋅ ‪( x 2 ⋅ ln x )′ = 2 x ⋅ ln x + x 2‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪= f ′(x) ⋅ g(x) + f (x) ⋅ g′(x‬‬
‫‪= 2 x ⋅ ln x + x‬‬
‫) ‪f (x‬‬
‫‪6x 2 ⋅ ( x 2 + 1) − 2 x 3 ⋅ 2 x‬‬
‫‪2x 3‬‬
‫= ‪)′‬‬
‫= ‪)′‬‬
‫‪( 2‬‬
‫( =‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪g(x‬‬
‫)‪( x + 1‬‬
‫‪x +1‬‬
‫) ‪f ′( x ) ⋅ g( x ) − f ( x ) ⋅ g ′( x‬‬
‫‪2x 4 + 6x 2‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪(g( x )) 2‬‬
‫‪( x 2 + 1) 2‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫) ‪(g(f ( x ))) ′ = g ′( y) ⋅ f ′( x‬‬
‫כאשר ) ‪y = f ( x‬‬
‫‪1. (sin x 2 ) ′ = sin ′( x 2 ) ⋅ ( x 2 ) ′ = cos( x 2 ) ⋅ 2x‬‬
‫בדוגמה הזו‪y = f ( x ) = x 2 , g ( x ) = sin x :‬‬
‫‪((sin x ) 2 ) ′ = 2 sin x ⋅ cos x‬‬
‫‪2.‬‬
‫בדוגמה הזו‪y = f ( x ) = sin x , g ( x ) = x 2 :‬‬
‫נגזרת הפונקציה ההפוכה‬
‫נגזרת של פונקציה סתומה‬
‫‪1‬‬
‫‪y ′x‬‬
‫= ‪x ′y‬‬
‫כאשר ‪y ′x ≠ 0‬‬
‫כדי למצוא נגזרת של‬
‫פונקציה סתומה אפשר לגזור‬
‫שני אגפי המשוואה‬
‫המתאימה‬
‫‪39‬‬
‫‪ .1‬פונקציה ‪ x‬היא פונקציה ההפוכה‬
‫‪1‬‬
‫לפונקציה ‪ x 2‬מאז‪:‬‬
‫= ‪( x )′‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪ .2‬פונקציה ‪ arcsin x‬היא פונקציה‬
‫ההפוכה לפונקציה ‪ . sin x‬מאז‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(arcsin x ) ′‬‬
‫=‬
‫) ‪cos(arcsin x‬‬
‫‪1− x2‬‬
‫אם פונקציה )‪ y=f(x‬נתונה על ידי המשוואה‪:‬‬
‫‪ .x2=xy+1‬נגזור שני אגפי המשוואה‪:‬‬
‫‪ 2x = x ′ ⋅ y + x ⋅ y ′ , ( x 2 ) ′ = ( xy + 1) ′‬או‬
‫‪2x − y‬‬
‫‪ 2x = y + x ⋅ y ′‬ומאז‬
‫‪x‬‬
‫= ‪y′‬‬
‫משיק לגרף הפונקציה‬
‫קירוב ליניארי של הפונקציה )‪ f(x‬הוא פונקציה ליניארית הכי קרובה לפונקציה )‪ f(x‬בתחום מסוים‪.‬‬
‫יש כמה סוגי קירוב ליניארי של פונקציה‪ .‬סוג הקירוב תלוי בתחום הקירוב‪.‬‬
‫אינטרפולציה ליניארית היא‬
‫קירוב ליניארי לגרף הפונקציה‬
‫בתחום ]‪[a, b‬‬
‫אסימפטוטה משופעת היא קירוב‬
‫ליניארי לגרף הפונקציה באינסוף‬
‫משיק לגרף הפונקציה בנקודה‬
‫‪ x1‬היא קירוב ליניארי לגרף‬
‫הפונקציה בסביבת הנקודה‬
‫לסיכום‪ :‬משיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה )‪ A(x1, y1‬המקיימת את הפונקציה הוא קו ישר העובר דרך‬
‫הנקודה ‪ A‬הקרוב ביותר לגרף הפונקציה בסביבת הנקודה ‪.x1‬‬
‫הגדרה של משיק‪:‬‬
‫נתון גרף הפונקציה )‪ f(x‬ו )‪ A(x1, y1‬נקודה על הגרף‪ .‬אם מעבירים קווים ישרים‬
‫דרך נקודה ‪ A‬כך שכל ישר עובר גם דרך נקודה נוספת ‪ x2‬על גרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫והנקודה ‪ x2‬תלך ותתקרב על גבי הגרף לנקודה ‪ A‬אז יתקבל ישר גבולי שנקראת‬
‫משיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪.x1‬‬
‫סוגים שונים של משיק לגרף הפונקציה‪.‬‬
‫ייצוג גרפי‬
‫ייצוג גרפי‬
‫תיאור מילולי‬
‫הקו הישר משיק לגרף‬
‫הפונקציה בנקודה‪.x1‬‬
‫הגרף נמצא בצד אחד‬
‫של המשיק‪.‬‬
‫תיאור מילולי‬
‫הקו הישר משיק לגרף‬
‫הפונקציה בכמה‬
‫נקודות‪.‬‬
‫הקו הישר משיק לגרף‬
‫הפונקציה בנקודה‪x1‬‬
‫ונמצא משני צידי הגרף‬
‫של הפונקציה‪ .‬עובר‬
‫מצד האחד של הגרף‬
‫לצידו השני‬
‫לפונקציה אין משיק‬
‫בנקודה ‪.x1‬‬
‫הקו הישר משיק לגרף‬
‫הפונקציה בנקודה‪x1‬‬
‫וחותך את הגרף בנקודה‬
‫נוספת ‪.x2‬‬
‫הקו הישר משיק לגרף‬
‫הפונקציה בנקודה ‪x1‬‬
‫ומקביל לציר ה‪) Y-‬אינו‬
‫פונקציה(‬
‫אולי לשנות בכל מקום‬
‫כמו הניסוח הזה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫משוואת המשיק‪.‬‬
‫תהי נתונה הפונקציה )‪ f(x‬והנקודה ‪ x1‬שבה הפונקציה מוגדרת וגזירה אז‪:‬‬
‫‪ .1‬קיים משיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪. x1‬‬
‫‪ .2‬השיפוע של המשיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬שווה לנגזרת של הפונקציה בנקודה ‪:x1‬‬
‫)‪.m=f '(x1‬‬
‫‪′‬‬
‫‪ .3‬משוואת המשיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ x1‬היא ) ‪. y − f ( x 1 ) = f ( x 1 ) ⋅ ( x − x 1‬‬
‫דוגמאות למציאת משוואת המשיק‬
‫משימה‬
‫פתרון‬
‫כתבו את משוואת המשיק לגרף‬
‫הפונקציה ‪ f(x)=x2-4x‬בנקודה‬
‫‪.x1=3‬‬
‫מחשבים )‪ f(x1‬ו‪:f '(x1)-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f ( x 1 ) = 3 − 4 ⋅ 3 = −3‬‬
‫‪f ′( x ) = 2 x − 4, f ′(x 1 ) = 2 ⋅ 3 − 4 = 2‬‬
‫מציבים במשוואת המשיק הכללית‪:‬‬
‫)‪y + 3 = 2( x − 3‬‬
‫ומקבלים את משוואת המשיק‪y = 2x − 9 :‬‬
‫מכיוון שהמשיק מקביל לישר ‪y=2x‬‬
‫שיפועו שווה ל‪ .2-‬אז יש למצוא נקודה שבה‬
‫הנגזרת של הפונקציה )‪ g(x‬שווה ל‪:2-‬‬
‫‪ ,5 − 3x 2 = 2 g ′( x ) = 5 − 3x 2 g'(x)=2‬ולכן‬
‫‪. x = ±1‬‬
‫בנקודה ‪ g(x)=4 ,x=1‬ועל ידי הצבה במשוואה‬
‫הכללית מקבלים שמשוואת המשיק היא ‪y-‬‬
‫)‪ 4=2(x-1‬או ‪. y = 2 x + 2‬‬
‫בנקודה ‪ g(x)=-4 ,x= -1‬ועל ידי הצבה‬
‫במשוואה הכללית מקבלים שמשוואת המשיק‬
‫היא ‪. y = 2 x − 2‬‬
‫כנ"ל‬
‫מצאו משיק לגרף הפונקציה‬
‫‪ f ( x ) = x 4 + 6‬שעובר דרך‬
‫הנקודה )‪) (0, 3‬הנקודה לא‬
‫נמצאת על הגרף(‪.‬‬
‫אם ‪ a‬הוא שעור ה ‪ x‬של נקודת ההשקה אז‪:‬‬
‫‪f ′(a ) = 4a 3 f ( x ) = a 4 + 6‬‬
‫כתבו את משוואת המשיק לגרף‬
‫הפונקציה ‪g( x ) = 5x − x 3‬‬
‫המקביל לישר ‪.y=2x‬‬
‫גרף‬
‫משוואת המשיק‪y − a 4 − 6 = 4a 3 ( x − a ) :‬‬
‫נציב ‪) y=3 ,x=0‬לפי הנתונים( ונקבל‬
‫‪a = ±1 , a 4 = 1 , 3 − a 4 − 6 = −4a 4‬‬
‫אם ‪ a=1‬אז ‪ f '(1)=4 ,f(1)=7‬משוואת המשיק‬
‫היא )‪ y − 7 = 4( x − 1‬או ‪y = 4 x + 3‬‬
‫אם ‪ a=-1‬אז ‪ f '(-1)=-4 ,f(-1)=7‬משוואת‬
‫המשיק היא )‪ y − 7 = −4( x + 1‬או‬
‫‪. y = −4 x + 3‬‬
‫‪41‬‬
‫חקירת פונקציות בשילוב אנליזה )נגזרות וגבולות(‬
‫משפטים והסברים‬
‫מציאת נקודות קיצון‬
‫)נקודות מינימום‬
‫ומקסימום(‬
‫אם פונקציה )‪ f(x‬גזירה‬
‫פעמיים בנקודה ‪x1‬‬
‫ו‪f ′′(x1 ) ≠ 0, f ′(x1 ) = 0 -‬‬
‫אז לפונקציה )‪ f(x‬יש‬
‫ערך קיצון בנקודה ‪:x1‬‬
‫אם ‪ f ′′( x 1 ) > 0‬אז‬
‫נקודת הקיצון היא‬
‫נקודת מינימום‪.‬‬
‫אם ‪ f ′′( x 1 ) < 0‬אז‬
‫נקודת הקיצון היא‬
‫נקודת מקסימום‪.‬‬
‫שימו לב! יתכן כי‬
‫הפונקציה לא גזירה‬
‫בנקודת הקיצון‪.‬‬
‫מציאת תחומי עליה‬
‫וירידה‬
‫אם בכל נקודה‬
‫באינטרוול כלשהו‬
‫‪ f ′( x ) > 0‬אז הפונקציה‬
‫)‪ f(x‬עולה באינטרוול‬
‫הזה‪.‬‬
‫אם בכל נקודה‬
‫באינטרוול כלשהו‬
‫‪ f ′( x ) < 0‬אז הפונקציה‬
‫)‪ f(x‬יורדת באינטרוול‬
‫הזה‪.‬‬
‫שימו לב! בנקודות‬
‫שייכות לתחום עלייה או‬
‫לתחום ירידה של‬
‫הפונקציה יתכן כי‬
‫הנגזרת שווה לאפס או‬
‫הפונקציה לא גזירה‪.‬‬
‫מציאת מינימום מוחלט‬
‫ומקסימום מוחלט של‬
‫פונקציה באינטרוול‪.‬‬
‫אם פונקציה רציפה‬
‫באינטרוול‪ ,‬אז היא‬
‫יכולה להשיג את‬
‫המינימום המוחלט ואת‬
‫המקסימום המוחלט‬
‫באינטרוול הזה רק‬
‫בנקודות קיצון של‬
‫הפונקציה או בקצות‬
‫האינטרוול‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫צורה גרפית‬
‫מצאו נקודות מקסימום ומינימום של‬
‫הפונקציה ‪. f(x)=3x-x3‬‬
‫פתרון‪ .‬נגזור את הפונקציה‪:‬‬
‫‪f ′( x ) = 3 − 3x 2‬‬
‫הנקודות אפס של הנגזרת‪x1,2= ±1 :‬‬
‫נבדוק את הסימן של הנגזרת השנייה בנקודות‬
‫האלה‪:‬‬
‫‪f ′′( x ) = −6 x ,‬‬
‫‪f ′′( −1) = 6 > 0, f ′′(1) = -6 < 0‬‬
‫בנקודה ‪ x=1‬לפונקציה יש מקסימום ‪f(1)=2‬‬
‫בנקודה ‪ x=-1‬לפונקציה יש מינימום‬
‫‪f(-1)=-2‬‬
‫בתחום עליה של‬
‫הפונקציה הנגזרת‬
‫חיובית‪.‬המשיק הוא‬
‫ישר עולה‪.‬‬
‫בתחום ירידה של‬
‫הפונקציה הנגזרת‬
‫שלילית‪.‬המשיק הוא‬
‫ישר יורד‪.‬‬
‫הפונקציה עולה בכל‬
‫התחום‪.‬‬
‫בנקודה ‪ 0‬הנגזרת שווה‬
‫לאפס‪.‬‬
‫בנקודה ‪ 2‬הפונקציה לא‬
‫גזירה‪.‬‬
‫הפונקציה מוגדרת‬
‫ורציפה באינטרוול‬
‫]‪[0,8‬‬
‫המקסימום המוחלט‬
‫נימצא בנקודה‬
‫‪) x=8‬קצה‬
‫האינטרוול(‬
‫המינימום המוחלט‬
‫נימצא בנקודה ‪) x=5‬נקודת הקיצון(‬
‫‪42‬‬
‫מצאו את תחומי העליה והירידה של‬
‫הפונקציה ‪. f(x)=x2-4x‬‬
‫פתרון‪ .‬נגזור את הפונקציה‪f ′( x ) = 2 x − 4 :‬‬
‫כאשר ‪ x>2‬כלומר‪ , 2x-4>0 ,‬הפונקציה עולה‪.‬‬
‫כאשר ‪ x<2‬כלומר‪ , 2x-4<0 ,‬הפונקציה‬
‫יורדת‪.‬‬
‫נוח לראות את זה בציר המספרים‪:‬‬
‫בתחום ‪x>2‬‬
‫‪2‬‬
‫בתחום ‪x<2‬‬
‫הנגזרת חיובית הנגזרת שלילית‬
‫הפונקציה עולה הפונקציה יורדת‬
‫מצאו את הנקודות מקסימום מוחלט‬
‫ומינימום מוחלט של הפונקציה‬
‫‪ g(x) = 3x4 − 4x3 −3‬בתחום ]‪.[-1, 2‬‬
‫פתרון‪ .‬הפונקציה הנתונה רציפה בתחום‬
‫ולכן מספיק לחשב את ערכי הפונקציה‬
‫בנקודות שבהן נגזרת שווה לאפס )כל הנקודות‬
‫קיצון נמצאות ביניהן( וערכי הפונקציה‬
‫בנקודות הקצה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪g ′( x ) = 12 x − 12 x = 12 x 2 ( x − 1‬‬
‫‪ g '(x)=0‬בנקודות ‪x2=1 , x1=0‬‬
‫נחשב ערכי הפונקציה בנקודות האלה‪:‬‬
‫‪g (0) = −3, g(1) = -4‬‬
‫ובנקודות הקצה‪g (−1) = 4, g(2) = 13 :‬‬
‫נקבל מקסימום מוחלט‪g (2) = 13 :‬‬
‫מינימום מוחלט‪. g (1) = −4 :‬‬
‫מציאת נקודות פיתול‪.‬‬
‫אם ‪ x1‬היא נקודת פיתול‬
‫של פונקציה )‪f(x‬‬
‫והפונקציה גזירה‬
‫פעמיים ב‪ x1-‬אז‬
‫‪.f ''(x1)=0‬‬
‫מצאו נקודות פיתול של הפונקציה‬
‫‪f (x) = 3x 5 − 5x 4‬‬
‫פתרון‪ .‬נחפש נקודות אפס של הנגזרת השנייה‪:‬‬
‫‪f′(x) =15x4 −20x3‬‬
‫)‪f′′(x) =(f′(x))′ =60x3 −60x2 =60x2(x −1‬‬
‫‪ f ′′( x ) = 0‬בנקודות ‪. x 1 = 0, x 2 = 1‬‬
‫שינוי הסימן של )‪:f ''(x‬‬
‫שימו לב! לא כל נקודה‬
‫שבה ‪ f ''(x1)=0‬היא‬
‫נקודת פיתול‪ .‬יתכן כי‬
‫בנקודת אפס של הנגזרת‬
‫השנייה אין נקודת‬
‫פיתול‪.‬‬
‫למציאת נקודות פיתול‬
‫יש להוכיח כי הנגזרת‬
‫השנייה משנה את‬
‫סימנה בנקודה‪.‬‬
‫הכללה‪ :‬נקודות קיצון‬
‫ונקודות פיתול‪.‬‬
‫תהי פונקציה )‪ f(x‬גזירה‬
‫‪ n‬פעמים בנקודה ‪ .x1‬אם‬
‫= ) ‪f ′( x 1 ) = f ′′( x 1‬‬
‫בנקודה ‪ x1=0‬הנגזרת‬
‫השנייה לא משנה את‬
‫סימנה‪ ,‬זאת אומרת‬
‫שהנקודה הזו איננה‬
‫נקודת פיתול של‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫בנקודה ‪ x2=1‬הנגזרת‬
‫השנייה משנה את סימנה‪,‬‬
‫זאת אומרת שהנקודה הזו היא נקודת פיתול‬
‫של הפונקציה‪.‬‬
‫‪f ′(−1) = 0‬‬
‫‪f ′′(−1) ≠ 0‬‬
‫נקודת קיצון‬
‫‪... = f ( n −1) ( x 1 ) = 0‬‬
‫אבל ‪ f ( n ) ( x 1 ) ≠ 0‬אז‪:‬‬
‫אם ‪ n‬זוגי אז ‪ .x1‬היא‬
‫נקודת קיצון‪ ,‬אם ‪ n‬אי‬
‫זוגי אז ‪ .x1‬היא נקודת‬
‫פיתול‬
‫‪f ′(0) = f ′′(0) = 0‬‬
‫‪f ′′′(0) ≠ 0‬‬
‫נקודת פיתול‬
‫= )‪f ′(1) = f ′′(1‬‬
‫‪= f ′′′(1) = 0‬‬
‫‪f ( 4) (1) ≠ 0‬‬
‫נקודת קיצון‬
‫מציאת תחומי קעירות‬
‫וקמירות של הפונקציה‪.‬‬
‫תהי )‪ f(x‬פונקציה‬
‫הגזירה פעמיים בנקודה‬
‫‪ .x1‬אם ‪ f ′′( x 1 ) > 0‬אז‬
‫‪ f‬קמורה בנקודה ‪.x1‬‬
‫אם ‪ f ′′( x 1 ) < 0‬אז ‪f‬‬
‫קעורה בנקודה ‪.x1‬‬
‫קמירות בנקודה ‪x=2‬‬
‫‪f ′′(2) > 0‬‬
‫קעירות בנקודה ‪x=1‬‬
‫‪f ′′(1) < 0‬‬
‫‪43‬‬
‫מצאו נקודות קיצון ונקודות פיתול של‬
‫הפונקציה ‪) f (x) = 3x 5 − 5x 4‬דוגמה מהסעיף‬
‫הקודם בדרך אחרת(‪.‬‬
‫פתרון‪ .‬נחשב נגזרות ונקודות אפס שלהן‪:‬‬
‫)‪f ′(x) = 15x 4 − 20x 3 = 5x 3 (3x − 4‬‬
‫‪4‬‬
‫נקודות אפס‪x 2 = , x1 = 0 :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪f ′′( x ) = 60 x − 60 x 2 = 60 x 2 ( x − 1‬‬
‫נקודות אפס‪x 3 = 1, x1 = 0 :‬‬
‫)‪f (3) ( x ) = 180 x 2 − 120 x = 60 x (3x − 2‬‬
‫‪f ( 4) ( x ) = 360 x − 120‬‬
‫עבור ‪x1=0‬‬
‫)‪(4‬‬
‫‪′‬‬
‫‪′‬‬
‫‪′‬‬
‫‪. f (0) ≠ 0 , f (0) = f (0) = f (3) (0) = 0‬‬
‫מאז ‪ x1=0‬נקודת קיצון )‪ 4‬הוא מספר זוגי(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫עבור‬
‫= ‪. f ′′( ) ≠ 0 ,f ′( ) = 0 x 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מאז = ‪ x 2‬נקודת קיצון )‪ 2‬הוא מספר זוגי(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מצאו תחומי קמירות וקעירות של הפונקציה‬
‫‪f (x ) = x 3 − 6x 2 + 2x − 1‬‬
‫פתרון‪ .‬נגזור את הפונקציה פעמיים‪:‬‬
‫‪f ′′( x ) = 6x − 12 , f ′( x ) = 3x 2 − 12 x + 2‬‬
‫הנגזרת השנייה שווה לאפס אם ‪,6x-12=0‬‬
‫‪ x=2‬שינוי הסימן של ‪f‬‬
‫‪- 2+‬‬
‫)‪:''(x‬‬
‫‪′‬‬
‫‪′‬‬
‫כאשר ‪f ( x ) > 0 x>2‬‬
‫הפונקציה קמורה‪.‬‬
‫כאשר ‪f ′′( x ) < 0 x<2‬‬
‫הפונקציה קעורה‪.‬‬
‫התנהגות של פונקציה באינסוף ובסביבת נקודות אי רציפות‬
‫יש הרבה אפשרויות שונות להתנהגות של פונקציה באינסוף ובסביבת נקודות אי רציפות‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן מופיע קמה מאפשרויות האלה‪ .‬ר' גם סעיף "אסימפטוטות"‪.‬‬
‫התנהגות של פונקציה באינסוף‬
‫התנהגות של פונקציה בסביבת נקודות אי‬
‫רציפות‬
‫הפונקציה שואף‬
‫לאינסוף באופן‬
‫חופשי )לא שואף לקו‬
‫ישר איזשהו(‬
‫בסביבת הנקודה אי‬
‫רציפות הגרף שואף‬
‫לאינסוף משני‬
‫הצדדים‬
‫באינסוף הגרף שואף‬
‫לקו הישר המשופע‬
‫בסביבת הנקודה אי‬
‫רציפות הגרף שואף‬
‫לאינסוף מצד אחד‬
‫ולמינוס אינסוף מצד‬
‫השני‬
‫באינסוף הגרף שואף‬
‫לקו הישר האופקי‬
‫בסביבת הנקודה אי‬
‫רציפות הגרף שואף‬
‫למספר מצד אחד‬
‫ולמינוס אינסוף מצד‬
‫השני‬
‫באינסוף הגרף שואף‬
‫לקו הישר המשופע‬
‫ובמינוס אינסוף‬
‫הגרף שואף לקב‬
‫הישר האופקי‬
‫בסביבת הנקודה אי‬
‫רציפות הגרף שואף‬
‫לנקודה מצד אחד‬
‫ולנקודה האחרת מצד‬
‫השני‬
‫גם באינסוף וגם‬
‫במינוס אינסוף הגרף‬
‫שואף לאותה קו‬
‫הישר האופקי‬
‫בסביבת הנקודה אי‬
‫רציפות הגרף שואף‬
‫לאותה הנקודה משני‬
‫הצדדים‬
‫הפונקציה שואפת‬
‫לאינסוף באינסוף‬
‫ושואפת לאפס‬
‫במינוס אינסוף‪.‬‬
‫הפונקציה מוגדרת‬
‫בנקודה אי רציפות ‪.‬‬
‫בצד אחד ממנה הגרף‬
‫שואף לאינסוף‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫אינטגרל ופונקציה קדומה‬
‫מושגים בסיסים‬
‫הגדרות ותיאורים‬
‫כל פונקציה )‪ F(x‬המקיימת‬
‫צורה גרפית‪ ,‬הערות‬
‫הפונקציה הבאה‬
‫)‪ F '(x)=f(x‬בתחום ‪ A‬נקראת‬
‫פונקציה קדומה של פונקציה‬
‫)‪ f(x‬בתחום ‪ .A‬הפעולה של‬
‫מציאת פונקציה קדומה נקראת‬
‫אינטגרציה‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫יתכן כי לפונקציה מסוימת‬
‫בתחומים שונים יש כמה‬
‫פונקציות קדומות שונות‬
‫‪ .1‬הפונקציה ‪ F(x)=x3‬היא פונקציה‬
‫קדומה של הפונקציה ‪f(x)=3x2‬‬
‫‪. ( x 3 ) ′ = 3x 2‬‬
‫כי‬
‫‪x2‬‬
‫‪ .2‬הפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫פונקציה קדומה של הפונקציה‬
‫‪ f ( x ) = x‬בתחום ‪x≥0‬‬
‫= ) ‪ F1 ( x‬היא‬
‫היא פונקציה קדומה של‬
‫הפונקציה‪:‬‬
‫‪x2‬‬
‫והפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫פונקציה קדומה לפונקציה‬
‫‪ f ( x ) = x‬בתחום ‪.x<0‬‬
‫‪ F2 ( x ) = −‬היא‬
‫אוסף הפונקציות‬
‫אם פונקציה )‪ F(x‬היא פונקציה‬
‫קדומה של פונקציה )‪ f(x‬בתחום‬
‫‪ , A‬אז כל פונקציה מהצורה‬
‫‪ C) F(x)+C‬מספר קבוע( גם היא‬
‫פונקציה קדומה של הפונקציה‬
‫)‪ f(x‬באותו התחום ‪.‬‬
‫אוסף הפונקציות ‪ F(x)+C‬נקרא‬
‫אינטגרל לא מסוים של‬
‫הפונקציה )‪ .f(x‬המספר ‪ C‬נקרא‬
‫קבוע האינטגרציה‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫הוא אינטגרל לא‬
‫מסוים של הפונקציה‪:‬‬
‫‪. ∫ f (x)dx = F(x) + C‬‬
‫הפונקציה ‪ F(x)=x2‬היא פונקציה‬
‫קדומה של פונקציה ‪ f(x)=2x‬כי‬
‫‪(x 2 )′ = 2x‬‬
‫כל אחת מהפונקציות ‪,F1(x)=x2+2‬‬
‫‪ F3(x)=x2-0.44 ,F2(x)=x2-5‬וכן‬
‫הלאה גם הן פונקציות קדומות של‬
‫הפונקציה ‪.f(x)=2x‬‬
‫אינטגרל לא מסוים של הפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫‪∫ 2 xdx = x + C :2x‬‬
‫כלומר‪ ,‬אינטגרל לא מסוים הוא‬
‫אוסף פונקציות השונות זו מזו‬
‫במספר קבוע‪.‬‬
‫אם )‪ F(x‬היא פונקציה קדומה‬
‫של הפונקציה )‪ f(x‬בתחום ]‪[a, b‬‬
‫אז ההפרש )‪ F(b)-F(a‬נקרא‬
‫אינטגרל מסוים של הפונקציה‬
‫)‪ f(x‬בתחום ]‪ .[a, b‬המספרים ‪a‬‬
‫ו‪ b -‬נקראים גבולות‬
‫האינטגרציה‪ a .‬הוא הגבול‬
‫התחתון ו‪ b-‬הוא הגבול העליון‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫= ‪∫ f (x)dx = [F(x)]a‬‬
‫הערה‪ :‬אינטגרל מסוים‬
‫הוא מספר )ולא‬
‫פונקציה( ‪.‬‬
‫המספר הזה לא תלוי‬
‫בבחירת הפונקציה‬
‫הקדומה מבין‬
‫הפונקציות השייכות‬
‫לאוסף הפונקציות‬
‫‪.F(x)+C‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪= F(b) − F(a‬‬
‫‪45‬‬
‫‪2‬‬
‫חשבו ‪. ∫ 2 xdx‬‬
‫‪−1‬‬
‫פתרון‪ .‬אחת מהפונקציות הקדומות‬
‫של הפונקציה ‪ 2x‬היא הפונקציה ‪x2‬‬
‫)ר' סעיף הקודם(‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∫ 2 xdx = [ x ] −1 = 2 − (−1) = 3‬‬
‫‪−1‬‬
‫כלומר‪ ,‬האינטגרל המסוים של‬
‫הפונקציה ‪ 2x‬בתחום ]‪ [-1, 2‬הוא ‪.3‬‬
‫אינטגרלים לא אמיתיים הם‬
‫אינטגרלים קשורים לאינסוף‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬אם אחד מגבולות‬
‫האינטגרציה או שניהם הוא ∞‪,‬‬
‫∞ או תחום האינטגרציה כולל‬‫נקודה שבה הפונקציה לא‬
‫מוגדרת ושואפת ל‪ ∞-‬או ‪.∞-‬‬
‫במקרים כאלה יש לעבור לגבול‬
‫המתאים‪.:‬‬
‫‪t‬‬
‫∞‬
‫‪t →∞ a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪t →−∞ t‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬חשבו ‪)dx‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪∫ f (x)dx = lim ∫ f (x)dx‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪t→a t‬‬
‫‪a‬‬
‫(∫ ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פתרון‪ .‬פונקציה הקדומה של‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫הפונקציה ‪ − 2‬היא פונקציה ‪. 3‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪∞ 2‬‬
‫∞ ‪1‬‬
‫= ‪∫ 3 dx = [− 2 ]1‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= lim ( − 2 ) − (−1) = 0 + 1 = 1‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪ .2‬חשבו ‪dx‬‬
‫∫‬
‫‪0 x‬‬
‫פתרון‪ .‬פונקציה הקדומה של‬
‫‪1‬‬
‫הפונקציה‬
‫היא פונקציה‬
‫‪x‬‬
‫‪∫ f (x)dx = lim ∫ f (x)dx‬‬
‫‪b‬‬
‫∞‬
‫‪ ∫ f(x)dx = lim ∫ f(x)dx‬כאשר‬
‫∞‪lim f ( x) = ±‬‬
‫‪x→a‬‬
‫‪ . F( x ) = 2 x‬הנקודה ‪ x=0‬לא‬
‫שייך לתחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫‪1‬‬
‫לכן יש צורך לעבור לגבול‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫∫ ‪dx = lim+‬‬
‫= ‪dx‬‬
‫∫‬
‫‪t →0 t‬‬
‫‪0 x‬‬
‫‪x‬‬
‫= ) ‪= lim+ [2 x ]1t = 2 − lim+ (2 t‬‬
‫‪t →0‬‬
‫‪t →0‬‬
‫‪=2−0=2‬‬
‫טבלת אינטגרלים מיידיים )הטבלה התקבלה על סמך טבלת הנגזרות(‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫פונקציה‬
‫פונקציה‬
‫)‪f(x‬‬
‫קבועה‬
‫‪ax‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪n≠-1‬‬
‫‪x n +1‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫|‪ln |x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪-cos x‬‬
‫‪cos x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cos 2 x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪tan x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪sin 2 x‬‬
‫‪-cot x‬‬
‫‪ex‬‬
‫‪x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ax‬‬
‫פונקציה‬
‫קדומה‬
‫)‪F(x‬‬
‫הערה בטבלה נתונה רק אחת מהפונקציות הקדומות‪ .‬על ידי הוספת מספר קבוע )‪ ( +C‬נקבל כל פונקציה קדומה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫כללי אינטגרציה‬
‫צורה מילולית‬
‫אינטגרל של סכום )הפרש(‬
‫של שתי פונקציות שווה‬
‫לסכום )הפרש( של שני‬
‫האינטגרלים המתאימים‬
‫צורה סימבולית‬
‫= )‪∫ (f ( x ) ± g( x )dx‬‬
‫‪= ∫ f ( x )dx ± ∫ g(x )dx‬‬
‫‪46‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪2‬‬
‫‪∫ (sin x + x )dx = ∫ sin xdx +‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪+C‬‬
‫‪3‬‬
‫‪+ ∫ x 2 dx = − cos x +‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪ln a‬‬
‫אינטגרל של מכפלת פונקציה‬
‫בגורם קבוע שווה למכפלת‬
‫האינטגרל של הפונקציה‬
‫באותו הגורם‪.‬‬
‫)גורם קבוע אפשר להוציא‬
‫מחוץ לאינטגרל(‬
‫אינטגרל של פונקציה מפונקציה‬
‫קווית שווה למכפלה של אינטגרל‬
‫של הפונקציה המתווכת במספר‬
‫ההפוך לשיפוע של הפונקציה‬
‫הקווית‪.‬‬
‫‪∫ (af (x))dx = a ∫ f (x)dx‬‬
‫‪x5‬‬
‫=‪+C‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪k‬‬
‫כשה ‪z = kx + b‬‬
‫‪∫ f (kx + b)dx = ∫ f (z)dz‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫⋅ ‪∫ 3x dx = 3∫ x dx = 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= x5 + C‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪∫ (2x − 3x )dx = 2∫ xdx − 3∫ x dx‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪3‬‬
‫⋅‪− 3‬‬
‫‪+ C = x2 − x4 + C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1 4‬‬
‫= ‪∫ z dz‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 z5‬‬
‫‪1‬‬
‫⋅ =‬
‫‪+ C = (2 x − 5) 5 + C‬‬
‫‪2 5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪∫ ( 2 x − 5) dx‬‬
‫חישוב שטחים בעזרת אינטגרלים‬
‫צורה מילולית‬
‫השטח המוגבל ע"י גרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫)מלמעלה(‪ ,‬הישרים ‪ x=b ,x=a‬וציר ה‪-‬‬
‫‪) X‬מלמטה( שווה לאינטגרל המסוים‬
‫של הפונקציה )‪ f(x‬בתחום ]‪[a, b‬‬
‫)‪.(a<b‬‬
‫השטח המוגבל ע"י גרף הפונקציה )‪f(x‬‬
‫)מלמטה(‪ ,‬הישרים ‪ x=b ,x=a‬וציר ה‪-‬‬
‫‪) X‬מלמעלה( שווה לנגדי של האינטגרל‬
‫המסוים של הפונקציה )‪ f(x‬בתחום‬
‫]‪.(a<b) [a, b‬‬
‫אולי לכתוב שהוא שווה האינטגרל‬
‫המסוים‪.‬‬
‫במקרה שחלק מהגרף של הפונקציה‬
‫)‪ f(x‬בתחום האינטגרציה נמצא מעל‬
‫לציר ה‪ X-‬וחלק אחר של הגרף נמצא‬
‫מתחת לציר ה‪ ,X-‬אפשר לחשב כל‬
‫אחד מהחלקים של השטח בנפרד ואחר‬
‫כך לחבר אותם‪.‬‬
‫צורה סימבולית‬
‫‪b‬‬
‫‪S = ∫ f ( x )dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S = − ∫ f ( x )dx‬‬
‫‪a‬‬
‫= ‪S = S1 + S2‬‬
‫‪c‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪= ∫ f (x)dx − ∫ f (x)dx‬‬
‫‪47‬‬
‫⋅‪= 2‬‬
‫צורה גרפית‬
‫השטח בין גרפים של שתי פונקציות‬
‫בתחום שאחד מהגרפים נימצא מעל‬
‫הגרף האחר‪ ,‬שווה לאינטגרל מסוים‬
‫של ההפרש של שתי הפונקציות‪.‬‬
‫אם שני הגרפים נחתכים בתחום‬
‫האינטגרציה‪ ,‬אפשר להרכיב את‬
‫השטח ממספר חלקים‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S = ∫ (f (x) − g(x))dx‬‬
‫‪a‬‬
‫= ‪S = S1 + S2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪= ∫ (f (x) − g(x))dx +‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪+ ∫ (g(x) − f (x))dx‬‬
‫‪b‬‬
‫דוגמאות‬
‫משימה‬
‫פתרון‬
‫גרף‬
‫לפי הסרטוט‪ ,‬הגבול התחתון של‬
‫האינטגרציה הוא ‪ 1‬והגבול העליון הוא‬
‫נקודת אפס של הפונקציה )‪:f(x‬‬
‫‪ x2=4 ,x1=0 , 4x-x2=0‬ולכן ‪ x2=4‬הוא‬
‫הגבול העליון‪ .‬עכשיו אפשר לחשב את‬
‫השטח‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫= ‪S = ∫ (4x − x 2 )dx =[2 x 2 − ]14‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪43‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= (2 ⋅ 4 − ) − (2 ⋅ 1 − ) = 9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫חלק אחד מהגרף נמצא מעל ציר ה‪X-‬‬
‫וחלק האחר תחת הציר‪ .‬לכן השטח שווה‬
‫לסכום של שני השטחים‪:‬‬
‫‪ .1‬חשבו את השטח המוגבל‬
‫ע"י גרף הפונקציה‬
‫‪ , f(x)=4x-x2‬ציר ה‪ X-‬והישר‬
‫‪.x=1‬‬
‫‪ .2‬חשבו את השטח המוגבל‬
‫ע"י גרף הפונקציה ‪f(x)=sin x‬‬
‫וציר ה‪ X-‬בתחום ]‪.[-π, π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-π‬‬
‫=‬
‫‪+ [− cos x ]0π‬‬
‫= ‪S = S1 + S 2 = − ∫ sin x dx + ∫ sinx dx‬‬
‫‪−[− cos x ]0−π‬‬
‫=‬
‫‪= (cos 0 − cos(−π)) +‬‬
‫= ))‪+ (− cos π − (− cos 0‬‬
‫‪= (1 − (−1)) + (1 − (−1)) = 4‬‬
‫‪48‬‬
‫נחשב קודם את גבולות האינטגרציה‬
‫שהן נקודות החיתוך של שני הגרפים‪:‬‬
‫‪.x2=2 ,x1= -1 x 2 − 4 = 2 x − x 2‬‬
‫מכיוון שבתחום האינטגרציה גרף‬
‫הפונקציה )‪ g(x‬נמצא מעל גרף‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬אז‪:‬‬
‫‪ .3‬חשבו את השטח בין שתי‬
‫הפרבולות‪f(x)=x2-4 :‬‬
‫ו‪g(x)=2x-x2-‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪S = ∫ ( g ( x ) − f ( x )) dx‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪= ∫ ( 2 x − x 2 − ( x 2 − 4 )) dx‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪= ∫ ( − 2 x 2 + 2 x + 4 ) dx‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2x 3‬‬
‫= ‪+ x 2 + 4 x ] −2 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 ⋅ 23‬‬
‫‪= (−‬‬
‫‪+ 2 2 + 4 ⋅ 2) −‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 ⋅ ( − 1) 3‬‬
‫‪− (−‬‬
‫‪+ ( − 1) 2 + 4 ⋅ ( − 1)) = 9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= [−‬‬
‫לשני הגרפים יש שלוש נקודות חיתוך‪:‬‬
‫‪ x=0‬ועוד שתי נקודות ‪ x1‬ו‪x2-‬‬
‫‪x 2 = 2 , x 1 = −2 , x 3 − 6 x = 3 x‬‬
‫בתחום ]‪ [-2, 0‬גרף הפונקציה )‪ f(x‬נמצא‬
‫מעל גרף הפונקציה )‪ g(x‬ובתחום ]‪[0, 2‬‬
‫– להפך ולכן‪:‬‬
‫‪ .4‬חשבו שטח המוגבל ע"י‬
‫הגרפים של הפונקציות ‪f(x)=x3-‬‬
‫‪ 6x‬ו‪.g(x)=3x-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪S = S1 + S 2 = ∫ (f ( x ) − g( x ))dx +‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+ ∫ (g( x ) − f ( x ))dx = ∫ ( x 3 − 9x )dx +‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪9x 2 0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪]−2 +‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫[ = ‪+ ∫ (9 x − x 3 )dx‬‬
‫‪9x 2 x 4 2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪] 0 = 14 + 14 = 28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪49‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫[‪+‬‬
‫מפתח לפי א‪-‬ב‬
‫עמוד‬
‫מושג‬
‫אינטגרל מסוים‬
‫‪45‬‬
‫אינטגרלים לא אמיתיים‬
‫‪46‬‬
‫אינטגרל לא מסוים‬
‫‪45‬‬
‫אינטגרלים מיידיים )טבלה(‬
‫אינטרוול אינסופי‬
‫‪5‬‬
‫אינטרוול חצי פתוח‬
‫‪5‬‬
‫אינטרוול סגור‬
‫‪5‬‬
‫אינטרוול פתוח‬
‫‪5‬‬
‫אסימפטוטה לגרף הפונקציה‬
‫‪23‬‬
‫אסימפטוטה אופקית לגרף הפונקציה‬
‫‪23‬‬
‫אסימפטוטה אנכית לגרף הפונקציה‬
‫‪23‬‬
‫אסימפטוטה משופעת לגרף הפונקציה‬
‫‪23‬‬
‫גבול של פונקציה בנקודה‬
‫‪28‬‬
‫גבול של פונקציה באינסוף‬
‫‪32 ,28‬‬
‫גבול אינסופי‬
‫‪29‬‬
‫גבולות האינטגרציה )הגבול התחתון‪ ,‬הגבול העליון(‬
‫גבול חד צדדי‬
‫‪29‬‬
‫גבולות בסיסיים‬
‫‪30‬‬
‫גבולות של פונקציות טריגונומטריות‬
‫‪32 ,30‬‬
‫גבולות של פונקציה רציונאלית )פונקציה שבר(‬
‫‪31‬‬
‫גבולות האינטגרציה )הגבול התחתון והגבול העליון(‬
‫‪45‬‬
‫גרף הפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫הזזה של גרף הפונקציה‬
‫‪27‬‬
‫הקשר בין שינוי הגרף לבין שינוי הביטוי האלגברי‬
‫‪27‬‬
‫השפעת מקדמי הפונקציה הריבועית על הגרף שלה‬
‫‪13‬‬
‫התנהגות של הפונקציה באינסוף‬
‫‪44‬‬
‫חוקי הגבולות‬
‫‪30‬‬
‫חישוב שטחים בעזרת אינטגרלים‬
‫‪48‬‬
‫טבלת אינטגרלים מיידיים‬
‫‪46‬‬
‫טבלת הערכים של פונקציה‬
‫‪2‬‬
‫טבלת נגזרות‬
‫‪36‬‬
‫טווח הפונקציה‬
‫‪1‬‬
‫ייצוג אלגברי של הפונקציה‬
‫‪1‬‬
‫‪50‬‬
‫ייצוג אלגברי של משפחת הפונקציות‬
‫‪25‬‬
‫ייצוג גרפי של הפונקציה‬
‫‪2‬‬
‫ירידה של פונקציה בתחום‬
‫ירידה של פונקציה בנקודה‬
‫‪7‬‬
‫כללי אינטגרציה‬
‫‪46‬‬
‫מחזור הפונקציה‬
‫המחזור היסודי של הפונקציה‬
‫‪10‬‬
‫מינימום מקומי של הפונקציה‬
‫מינימום מוחלט של הפונקציה‬
‫‪41 ,8‬‬
‫מקסימום מקומי של הפונקציה‬
‫מקסימום מוחלט של הפונקציה‬
‫‪41 ,8‬‬
‫משוואת המשיק לגרף הפונקציה‬
‫‪39‬‬
‫משיק לגרף הפונקציה‬
‫‪38‬‬
‫משפחה של פונקציות‬
‫‪25‬‬
‫משתנה תלוי‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫‪1‬‬
‫מתיחה אופקית של גרף הפונקציה‬
‫מתיחה אנכית של גרף הפונקציה‬
‫‪28 ,27‬‬
‫נגזרת של פונקציה בנקודה )המספר הנגזר(‬
‫‪35‬‬
‫נגזרת מסדר גבוה‬
‫נקודת אפס של הפונקציה‬
‫‪14 ,9‬‬
‫נקודת פיתול של הפונקציה‬
‫‪42 ,10‬‬
‫נקודת קיצון של הפונקציה‬
‫‪41 ,8‬‬
‫סביבה של אינסוף‬
‫‪6‬‬
‫סביבה של נקודה‬
‫‪6‬‬
‫סביבה נקובה של נקודה‬
‫‪6‬‬
‫עליה של פונקציה בתחום‬
‫עליה של פונקציה בנקודה‬
‫‪7‬‬
‫פונקציה‬
‫‪1‬‬
‫פונקציה חד חד ערכית‬
‫‪2‬‬
‫פונקציית הערך המוחלט‬
‫‪19‬‬
‫פונקציה הפוכה‬
‫‪2‬‬
‫פונקציה החזקה‬
‫‪16‬‬
‫פונקציה זוגית‪ ,‬פונקציה אי‪-‬זוגית‬
‫‪9‬‬
‫פונקציות טריגונומטריות‪cos x ,sin x :‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫פונקציה לוגריתמית‬
‫‪22‬‬
‫פונקציה ‪tan x‬‬
‫‪51‬‬
‫פונקציה מעריכית‬
‫‪22‬‬
‫פונקציה מחזורית‬
‫‪10‬‬
‫פונקציה מורכבת‬
‫‪4‬‬
‫פונקציה מנה )פונקציה רציונאלית(‬
‫‪18‬‬
‫פונקציה סתומה‬
‫‪3‬‬
‫פונקציה פולינום‬
‫‪17‬‬
‫פונקציה קדומה‬
‫‪45‬‬
‫פונקציה קבועה‬
‫‪3‬‬
‫פונקציה קווית )ליניארית(‬
‫‪11‬‬
‫פונקציה קמורה בנקודה‬
‫פונקציה קעורה בנקודה‬
‫‪10‬‬
‫פונקציה ריבועית‬
‫‪13‬‬
‫פונקציה רציפה‬
‫צורה קדקודית של פונקציה ריבועית‬
‫צורה המכפלה של פונקציה ריבועית‬
‫‪15‬‬
‫ציר המספרים‬
‫‪5‬‬
‫קבוע האינטגרציה‬
‫‪45‬‬
‫קירוב ליניארי של הפונקציה‬
‫‪38‬‬
‫שיקוף גרף הפונקציה בציר ה‪X, -‬בציר ה‪Y-‬‬
‫‪28‬‬
‫שיקף גרף הפונקציה בראשית הצירים‬
‫‪28‬‬
‫תחום הפונקציה‪ ,‬תחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫‪1‬‬
‫תחום חיוביות )שליליות( של הפונקציה‬
‫‪9‬‬
‫תחום עליה )ירידה( של הפונקציה‬
‫‪41 ,9‬‬
‫תחום קעירות )קמירות( של הפונקציה‬
‫‪43 ,10‬‬
‫תכונה משותפת של משפחה של פונקציות‬
‫‪25‬‬
‫‪52‬‬